מתרסק – בראד מלקיין / תרגום Smiley

מתרסק – בראד מלקיין / תרגום Smiley

מתרסק

מאחורי חומת השתיקה של הגלישה, מנהלים, ספונסרים, הגוף השליטה של הספורט ידעו שלאנדי איירונס יש בעיה. עכשיו כמה מהם מוכנים לדבר על כך.

מאמר מקורי: https://www.outsideonline.com/1818666/crashing-down

אוגוסט 1, 2011

בראד מלקיין / עורך לשעבר של  Surfer magazine

See the source image

אני יושב בקצה שולחן ועידה באורך 4.5 מטרים בתוך המטה הראשי של בילבונג – מבנה מזכוכית ופלדה בפארק משרדים ב-Irvine, קליפורניה, מחוץ לכביש המהיר מספר 5. זה בסוף יוני, וזומנתי לכאן על ידי מנכ"ל החברה, פול נאוד, וסמנכ"ל השיווק שלו, גרהאם סטפלברג, שניהם דרום אפריקאים. הם הביאו תדפיסים מודגשים של סיפור שכתבתי עבור מהדורת Outside של ינואר, "הנפילה האחרונה" ("Last Drop"), על מותו של אנדי איירונס, אלוף עולם שלוש פעמים בגלישה והספורטאי בעל החסות הגבוה ביותר מבילבונג. זה ברור שהם מצפים ממני לדבר ראשון, להסביר את עצמי.

דברים קצת מתוחים בגלל, שבסוף נובמבר, שבועות ספורים מאז מותו בחדר במלון בדאלאס, כתבתי על ההיסטוריה של איירונס עם ההתמכרות לסמים ואלכוהול, שכמעט הרגה אותו לפחות פעם אחת. בזמנו, המשפחה עמדה בשלה בהודעה לעיתונות על כך שאיירונס "דווח כנאבק" בקדחת הטרופית דנגי (Dengue fever) בזמן שנפטר, ולא הם או בילבונג דברו – מלבד נציג אחד של בילבונג ששלח דואר אלקטרוני שהוא לא יכול להתחייב אבל אפשר "לסמוך" שאיירונס נפטר מדנגי.

בשל כתיבת הסיפור הזה, ובמיוחד על אפיזודת הכמעט-מוות משתייה ב-1999 באינדונזיה, אויימתי על ידי אנשים רבים בתעשיית הגלישה והואשמתי בכל שאני יורק על קברו של איירונס. ואז ב-10 ליוני, שבוע לפני שהגעתי לבילבונג, לאחר מספר אתגרים משפטיים ממשפחתו של איירונס, חוקר רפואי מטקסס שחרר דוח רעלים עם נתונים על מה שהרג את איירונס.

הדו"ח היה אמור לנקות כל תעלומה כלשהי, אבל זה לא מה שקרה. החוקר הרפואי של מחוז Tarrant Country, ניזם פירוואני רשם כי הוא מצא ראיות לקוקאין, מתאמפטמין, מתאדון, צורה גנרית של התרופה נגד חרדה קסנקס, ומריחואנה בערכת של איירונס, ובדוח המשטרתי המקורי דווח כי בקבוק של כדורי שינה היה מונח על השולחן בחדר המלון. אבל הוא גם הגיע למסקנה כי לאיירונס היה עורק סתום וקבע כי "הסיבה העיקרית והגורם למוות היא מחלת לב איסכמית".

מה בדבר כל התרכובות הללו? "סמים", הדוח המשיך, "בעיקר מתאדון וקוקאין, הם גורמים משמעותיים נוספים לסיבת המוות".

זה היה סוג של ניסוח בו אפשר לפרש לפי הדעת או הצרכים, כפי שכמה עשו. חברים במשפחו של איירונס, עיתונאי גלישה, ואיגוד הגלישה המקצועני (ASP) – שלכאורה לא היה מעוניין שהציבור ידע שאיירונס מת משימוש בסמים – ראו את הדו"ח כהצדקה. הצהרה ששוחרה על ידי משפחתו של איירונס הודיעה, "מטייל תוך כדי שהוא חולה וכאשר הוא סובל ממחלת לב לא מאופיינת היה יותר ממה שאנדי יכול היה להתגבר". ברוס איירונס, אחיו של אנדי ובנוסף גולש מקצוען, אמר לאחרונה ל-ESPN, "כאשר קיבלנו את התוצאות שזה היה עורק הלכתי ועשיתי בדיקה, והעורקים שלי בסדר. עכשיו אני יודע ומבין עמוק בתוכי שזה היה זמנו של אחי ללכת". עורכים באתר האינטרנט Surfline צייצו, "אנדי איירונס נפטר מדום לב פתאומי עקב עורק חסום. לבו היה מלא תשוקה לחיים ולגלישה". לאחר שהתוצאות יצאו לאור, פקידים ב-ASP הסכימו להתראיין אבל לאחר מכן נסוגו מכך, ומנהל יחסי הציבור, דייב פרודן, שלח לי את הדואר האלקטרוני הבא: "ל-ASP אין הודעה נוספת הפעם, מלבד הבאה: "האובדן של אנדי איירונס מעולם הספורט הוא הרסני, אבל אנו מרגישים מספיק ברי מזל להיות עדים להישגים המדהימים שלו והתשוקה הבלתי מרוסנת לספורט הגלישה".


נאוד וסטפלברג שמו הרבה כסף ושמרו ביד קשה על המורשת של איירונס – לדוגמה, על ידי שינוי השם של תחרות הגלישה היוקרתית בהוואי של הסבב ל-Billabong Pipeline Masters In Memory of Andy Irons והקימו שורה של מוצרים הנקראים AI לנצח. אבל הם שמרו על שתיקה כשזה הגיע לדיבור על בעיות הסמים. מיד לאחר פרסום דו"ח הרעלים, גם נאוד וגם אחד מדודיו של איירונס אמרו לי שהתוצאות מייצגות "אמת לא נוחה" לעיתונאים כמוני, ומשמעות הדבר שאני מחפש בכוח ממצאים למוות ממנת יתר.

אני לא: במשך כל הדרך ניסיתי להסביר מה קרה לאיירונס למרות המאמץ מסיבי להתנגדות על ידי חברים במדיית הגלישה, ה-ASP, הספונסרים שלו ומנהלים בקבוצת ווסרמן מדיה, ומשפחתו. ואז, ביוני, סטפלברג אמר שהם מוכנים לדבר אתי, כדי "לסדר את הרישומים נכון", אבל שהם יעשו זאת רק בפגישה אתם פנים אל פנים.

עכשיו, עם מכשיר ההקלטה שלי כבוי, רשימת התלונות שלהם מתברר קצרה למדי. כאשר קראתי לנאוד במהלך הסיבוב הראשון של הדיווח אז בנובמבר, הוא אומר, אמרתי לו שאני כותב על החגיגה בחייו של איירונס, וזה התברר כיותר מדי חשוף (הוגן למדי, קיבלתי הודעה על הפטירה). והם כועסים שאני ייחסתי את ההודעה לדנגי ב-2 בנובמבר באתר של בילבונג לחברה ולא למשפחת איירונס. וזהו בגדול.

כאשר הדלקתי סוף סוף את מכשיר ההקלטה, התחלתי את הראיון עם מספר כדורי סרק לפני ששאלתי, "מתי זה נהפך לגלוי שלאיירונס יש בעיה של שימוש בסמים כאשר הוא אינו 'בעבודה'?"

לזכותם, נאוד וסטפלברג לא מצמצו. זה ברור שהם היו מודעים לכך שמותו של איירונס גרם לאנשים רבים בגלישה לשקול מחדש את קוד השתיקה ששרר במיוחד שמדובר בשימוש בסמים בשורות ספורטאים מקצוענים. אף אחד לא מטיל ספק בכך שאיירונס היה אדם טוב, אתלט יוצא דופן, ואייקון גלובלי. אבל אם מותו הולך לומר משהו מלבד היותו בחור נהדר, הזמן להתחיל את השיחה הזו היא בכנות עכשיו.

"זה היה בסוף דצמבר 2006", סטפלברג מתחיל. "אנדי התחיל לחוות מצבי רוח קיצוניים ופשוט רצה להיות הרבה לבדו. זה היה ביוני 2007 שהוא נכנס לגמילה".


דבר אחד שברור עכשיו – תודות לנאוד, סטפלברג, ומספר אנשים נוספים שקודם לכן סירבו להתראיין – זו שרשרת האירועים שהובילה למותו של איירונס בדאלאס.

ימיו האחרונים החלו באופן שגרתי. הוא נחת בסאן חוזה, פורטו ריקו, בערב של ה-27 באוקטובר, 2010, לקראת תחרות הגלישה של Rip Curl. איירונס ערך פגישת חתימות עבור בילבונג בסאן חוזה, ואז נלקח על ידי מנהל קבוצת בילבונג, בלייק פטיט, אחד ממקורביו, לחדר המלון שלו ב-Villa Tropical Oceanfront Apartmants ב-Isabela, בחופו המערבי של האי.

בנקודה זו בחייו, בעיית השימוש בסמים של איירונס השתנתה לסירוגין, השתפרה, נהייתה גרועה ונהפכה לחמורה ביותר, אבל זה לא הוגן להניח שהוא הגיע לפורטו ריקו מסטול מההתמכרות. רוב האנשים הקרובים אליו, כולל דודו מארק טאצ'ה, שגר באספן, קולורדו, מספר כי הוא היה חולה עם סימפטומים של שפעת לפני שהגיע לפורטו ריקו. מספר אנשים ראו אותו בין ה-28 ל-30 לאוקטובר. טאצ'ה מספר כי הוא היה מרותק למיטה.

כששאלתי את סטפלברג ונאוד האם איירונס היה בשימוש יתר של סמים, כפי שמספר אנשים הציעו לי, סטפלברג אמר לי, "אני לא יודע. ואין לי גם ככה שום הוכחה".

איירונס החמיץ את המקצה הראשוון שלו בסיבוב הראשון ב-30 באוטובר ללא כל הסבר. ואז, ב-31 לאוקטובר הוא קרא לרנאטו היקל, מנהל הסבב העולמי של ה-ASP, כדי להודיע שהוא היה "חולה מדי" להתחרות. היקל שלח רופאים לחדרו של איירונס. בחזרה בקליפורניה, סטפלברג – שעודכן על ידי פטיט והיקל – מספר כי הם המליצו שאיירונס יגש לבית חולים, אבל הוא סירב. במקום זאת, הרופאים הגישו לו עירוי נוזלים בחדרו. "מייד הוא החל להרגיש טוב יותר", אומר סטפלברג. כשהם אמרו לאיירונס שעליהם לעשות בדיקת דם כדי לאבחן אותו, איירונס השתולל. "הוא אמר, 'גמרתי עם זה'", מספר סטפלברג. "'סיימתי לעזאזל עם הרופאים. סיימתי עם האירוע הזה. תוציאו אותי מכאן'".

האם איירונס חשב כי רופאיי ה-ASP הולכים לעשות לו בדיקת סמים? "מי יודע?" אומר סטפלברג. "אתה רק יכול לעשות את ההנחות הללו. כן, אולי זאת הייתה הסיבה".

איירונס חתם על טופס בו הוא מודיע מרצון שהוא נמנע מהטיפול, צלצל לאשתו, לינדי – שהייתה בביתם ב-Kauai ובחודש השמיני להריונה עם ילדם הראשון של הזוג – והזמין את הטיסה הבאה לאי. זה כלל עצירת ביניים בלילה במיאמי ועצירה בדאלאס. גולש בצוות בילבונג, אלחנדרו מורדה, הסיע אותו לשדה התעופה.


See the source image

אם איירונס חשש מבדיקת סמים, הוא כנראה לא היה צריך. בעקבות מותו, ה-ASP הוציא מסמך מעורפל ומתחמק בתשובות לגבי מדיניות הסמים, שבכמה נקודות המסמך סותר את עצמו אם באמת קיימת מדיניות כזו. על פי המדריך שלהם, ה-ASP לא מבצע בדיקות סמים אבל מאפשר למדינות המארחות לבחון אתלטים על חומרים אסורים – כולל סמים להנאה אישית. כך נמצא הגולש הברזילאי, נקו פדרץ', בשימוש בסטרואידים בתחרות בצרפת ב-2004 (הרשויות הצרפתיות החרימו את הבדיקות בכל ענפי הספורט לאחר הסקנדלים בענף האופניים).

בתשובה לשאלות ספציפיות על השימוש בסמים של איירונס, מנהל התקשורת הבינלאומי של ה-ASP, דייב פרודן, שלח לי את ההודעה הבאה: "על ידי עבודה בצמוד ל-WADA" – הסוכנות הבינלאומית נגד שימוש בסמים – "מדיניות השימוש בסבב של ה-ASP תמיד מתפתחת על מנת להבטיח שהספורט של גלישה מקצוענית יישאר בעל דימוי נקי כפי שכך זה היום". פרודן אמר בנוסף של-ASP "אין שום מידע מוכח" על השימוש של איירונס בסמים. זה למרות העובדה שסטפלברג, שיושב במועצת המנהלים של הארגון המונה שישה חברים, מכיר בכך שהסיע את איירונס לגמילה ב-2007.

עובדים לשעבר ב-ASP יותר ברורים. "לא נערכו שום בדיקות סמים על ידי ה-ASP, נקודה", אומרת מליסה באקלי, מנהלת המדיה לשעבר מ-2005 עד 2009. "היו יותר מדי בחורים שלא היו עוברים".

זה לא אמור להפתיע אף אחד שיש נוכחות של סמים בספורט הגלישה שגם בעל תרבות ואורך חיים אותו הגלישה מסמלת. הבעיה היא זאת, בימים אלו, ענף הגלישה המקצוענית רוצה לגיטימציה תחרותית כמו שיש לאירוע בעל פוטנציאל שיווקי זהה כמו, נגיד,  גולף. השנה הארגון יערוך תחרויות בפרוביל גבוה ליד ריו דה ז'נרו, ניו יורק, וסן פרנסיסקו כחלק מסיבוב החלומות החדש. האירוע בניו יורק יערך בלונג איילנד, ויקבל חסות מ-Quiksilver, ויתן פרסי גלישה בשווי מיליון דולר.

אם השימוש בסמים נפוץ בשורות הגולשים כפי שבאקלי ומקורבים אחרים בגלישה מספרים, הכרה על ידי המיינסטרים תהיה צפייה גבוהה מדי. אם פקידי ה-ASP רוצים קהל רחב, הם יהיו חייבים להשלים עם הבדיקות המוגברות המתלוות לספורט שגדל. "תמיד אמרנו, מה אם משהו כזה יקרה", באקלי נזכרת. "מה אם מישהו ימות?"


איירונס הגיע למיאמי מאוחר בליל ליל הקדושים. קרלוס "באם באם" דל אולמו, גולש מקצוען בן 45 ולפעמים אישיות בפני עצמה, שמכיר את איירונס מאז שהוא בן 13, קיבל שיחה ב-11:58. איירונס בילה במועדון לילה בשם Mango's ב-Ocean Drive, והוא חיפש קצת כיף. "כשהגעתי לשם, זה היה אנדי הטיפוסי", מספר דל אולמו. "שמח. הוא נתן לי חיבוק גדול ונשיקה על הלחי, מתודלק ביותר".

איירונס לא נראה חולה, וטיסתו לדאלאס לא המריאה עד 6:30 בבוקר. "הוא רק רצה לבלות היטב", מספר דל אולמו. "הוא שאל אותי אם אנחנו יכולים להשיג קצת קוק. אני הייתי כאילו, אחי, אתה במיאמי לעזאזל". ואז איירונס שאל את דל אולמו איך להשיג סם רציני יותר, אותו דל אולמו לא חושף. "לא הייתי מוכן למה שיצא לאנדי מהפה", הוא נזכר. "סתמתי לו מיד את הפה".

שניהם הלכו למסיבה ב-Setal, מלון ב-Collins Avenue. איירונס היה מודאג בכך שיזהו אותו. אחד מחבריו של דל אולמו היה לבוש כאיש צילום עבור ליל כל הקדושים, ושאיירונס ראה אותו הוא היה מבוהת. "הייתי צריך לרדוף אחריו מ-Setal עד למלון W, בערך בלוק וחצי", דל אולמו אומר. "הוא אמר, 'הבחור המז*** ניסה לצלם אותי, אחי. לאף אחד אסור לדעת שאני כאן'".

איירונס נרגע וחזר ל-Setal, שם הוא שתה כמה משקאות ולקח כמות קטנה של קוקאין. דל אולמו אומר שזה לא היה עניין גדול. "אם מישהו יכול למות מלעשות גרם של קוק עם שמונה חברה בתא שירותים… זה פשוט לא קורה", הוא אומר. "זה היה היקף השימוש בסמים באותו הלילה במיאמי".

לפי דל אולמו, איירונס היה בעיקרון אופטימי באותו הלילה. "כל מה שהוא דיבר עליו היה לחזור הביתה ולצפות בתינוק שלו נולד".

עם זאת, כאשר המונית של איירונס הגיעה ב-4:30 לפנות בוקר, דל אולמו דאג מספיק ודאג להגן על איירונס מעצמו. "נתתי לנהג מונית הג'מייקני 80$", דל אולמו מספר. "הנסיעה במונית הייתה 30$. נתתי לו טיפ של 50$ ואמרתי לו, 'היי, אחי, זה אנדי איירונס, אלוף עולם שלוש פעמים מהוואי, במושב האחורי של המכונית שלך. לא מעניין אותי עם הוא רוצה לעצור בסופרמרקט עבור מים, אתה לא עוצר. כשאתה מגיע לשדה התעופה, אתה מלווה אותו לדלפק של אמריקן איירליינס, ואתה מוודא שהוא עולה לטיסה. הבנת את זה?"


הלילה של איירונס במיאמי לא היכה את חבריו בתדהמה, וגם לא הדרך בה התמודד דל אולמו בניסיון להשגיח עליו: זה היה נראה כעניין פרטי. כפי שסטפלברג אמר, זה היה ב-2007 שאיירונס נכנס לראשונה  לגמילה. הוא זכה באליפות ה-ASP שלוש שנים ברציפות, מ-2002 עד ל-2004, אבל סיים שני לקלי סלייטר, שבאמתחתו עשר זכיות בקריירה, ב-2005 ו-2006.

"הוא מצא כי זה קצת קשה יותר לנצח", אומר קמאלי אלכסנדר, מקומי מ-Kauai ואחד מחבריו הקרובים של איירונס. "אולי ההפסדים הללו נלקחו על ידו בצורה קשה, ואולי הוא פיצה את עצמו על כך בסמים".

על פי המשפחה, היה אלמנט נוסף: איירונס הובחן עם הפרעה דו קוטבית בגיל 18. כפי שמשפחתו הצהירה בהצהרה הראשונה לאחר הפרסום של דו"ח הרעלים, "אנדי היה בהכחשה כלשהי על ההחמרה שבחוסר האיזון בכימיקלים ונהג להאשים את מצבי הרוח המשתנים שלו ואת החולשות שלו, בוחר בטיפול תרופתי עצמי של סמים".

טאצ'ה, דודו של איירונס, אמר לי, "הוא חשב שהוא יכול היה להחזיק את עצמו ולהצליח להעלים את זה".

ביוני 2007, נציגי בילבונג הגיעו למסקנה של מה שסטפלברג קורא "מסע של שתייה" בזמן שבאירוע של ה-ASP ב-Arica, צ'ילה, איירונס מנצח. סטפלברג אסף את איירונס בשדה התעופה של לוס אנג'לס והסיע אותו אל Promises, מתקן שיקום מפורסם שבמליבו.

"ביקשו ממני אישית על ידי אביו", אומר סטפלברג, "בגלל שהם לא יכלו להתמודד עם זה מהוואי". בילבונג הלוו לאיירונס 75,000$ עבור התכנית, ואיירונס שילם את הכסף מאוחר יותר.

איירונס לא נשאר זמן רב בגמילה. הוא עזב אחרי בערך עשרה ימים כדי לגלוש בתחרות ב-Jeffreys Bay, בדרום אפריקה. בילבונג הסכימו לתת לו ללכת כל עוד מלווה אותו אחראי שמוודה שהוא פיכח – איש מקצוע – כדי לוודא שהוא לא מועד, אבל המלווה "לא השפיע" על איירונס תוך כדי שבוע, על פי סטפלברג. כשהתחרות הסתיימה, איירונס סירב לחזור לגמילה. "הוא אמר, 'תראה, אני מטפל בזה'", נזכר נאוד.

אבל בנובמבר של אותה שנה, לאחר שאיירונס התחתן עם לינדי, הוא חזר בו. "זה היה ברור … הדבר הזה לא היה טוב שוב", אומר סטפלברג. בילבונג שלחו שוב את איירונס ל-Promises ושוב הלוו 75,000$.

מה, במיוחד, היו ההתמכרויות שלו? "החטא  הגדול שלו היו משככי כאבים, זה היה OxyContin", אומר מדריך של איירונס ממכון הגמילה, שיצר אתי קשר והסכים לדבר בתנאי שיישאר אנונימי. על פי המדריך, איירונס נרתע בהתחלה, אבל בסיום הגמילה הוא מעורב בטיפול. "הייתה התחושה שהוא קולט את זה", אומר המדריך.

בזמן הזה במליבו, איירונס הורשה להתאמן והתכוון לשלב את תכנית 12 הצעדים הרוחניים של אלכוהוליסטים אנונימיים עם אהבתו לגלישה.

הפעם, איירונס השלים את התכנית, ולאחר מכן, רצה לצאת עם הודעה פומבית על ההתמכרות שלו. "הוא הרגיש שהוא חייב זאת למעריציו ולקהילת הגולשים", אומר סטפלברג.

אבל הוא מעולם לא דיבר, וחמישה כותבים ועורכים בשלוש מגזיני גלישה שונים אמרו שזה בגלל שהם דואגים שבילבונג תבטל את הפרסום שלהם איתם. הייתי עורך משנה ב-Surfer באותו הזמן, וקיבלנו שמועה שאיירונס הולך להתוודות על הכל, אז, בפתאומיות, שהוא מבטל.

נאוד וסטפלברג הכחישו במרץ שהם השתמשו במינוף שלהם כדי להשתיק את עיתונות הגלישה, ונאוד מכנה את הרמיזות "כספקולציות אופייניות".

איירונס לקח את ההחלטה בעצמו, נאוד טוען. "אמרנו לו, 'זה עניין פרטי ברמה הזו… אם אתה בוחר להשאיר זאת פרטי, זאת ההחלטה שלך. אם אתה בוחר לצאת באופן פומבי בגלל שאתה חושב שזה יגרום לך להרגיש טוב יותר, אז תפרסם בציבור".


עד ספטמבר 2008, איירונס היה שוב מחוץ לסיבוב העולמי של ה-ASP, כשהוא פורש מהתחרות בצרפת. הוא הגיש בקשה וקיבל אישור לשבת בצד בכל עונת 2008. בילבונג שכנו אותו ואת לינדי בבית ב-Angourie שבאוסטרליה, שם הם יכלו לשמור על פרופיל נמוך ורחוק מהפיתויים – "אנשים עשירים וסמים", לפי חברו הטוב אלכסנדר – שאתם היה מתמודד ב-Kauai.

סיבה אחת שגרמה לבילבונג להיות מוכנים ללכת כל כך רחוק היא מכיוון שאיירונס נהייה הפנים של המותג הגלובלי שלהם. הרחק מהתחלה בשנות ה-70 כחברה למכנסי גלישה, בילבונד עכשיו היא חברה ציבורית הנסחרת בשווי של 1.5 מיליארד דולר ובבעלותה תריסר מותגים אחרים בתחום הספורט, כולל Element, Von Zipper, Nixon, DaKine ו-RVCA, כמו גם של חנויות קמעוניות.

בילבונג לא לבד בפסגה של התעשייה, ברור. Quiksilver גם נסחרת בבורסה, בשווי של יותר מ-850 מיליון דולר, בעוד ש-Volcom – "נוער נגד הממסד" הוא המוטו שלהם – נמכרה במאי עבור 607.5 מיליוני דולרים לחברת אחזקות צרפתית PPR.

בילבונג עשתה רווח של 155 מיליון דולר שנה שעברה. איירונס, שמצולם גולש על גל טרופי על השער של הדו"ח השנתי של 2009-2010, היה דמות אהודה ושנוייה במחלוקת. בגמילה, הוא התמודד עם "איך שהוא צריך להיות הדובר והדימוי של המותג", אומר המדריך שהכיר אותו שם.

"הוא שנא להתראיין, שנא להיות חייב לתת נאום", אומר נאוד, שזיהה זאת, ואז, ערכו של איירונס לבילבונג לא היה תלוי אם הוא היה מנצח או אפילו מתחרה בתחרויות ASP. בניגוד לדיווחים שאיירונס יחזור להתחרות רק ב-2010 מכיוון שבילבונג מכריחים אותו, נאוד אומר שהוא "עשה זאת די ברור" לאיירונס שיש לו חוזה לא משנה אם הוא מתחרה או לא.

איירונס גלש שקיבל כרטיס חופשי לאירוע בסבב העולמי של ASP בטהיטי במאי 2009 ועשה לעצמו צרות. חלק מהשותפים במגורים עם איירונס נגשו לסטפלברג באירוע, ואמרו שאיירונס "חגג אתמול בלילה" והיה "הפרעה לכולם".

"זאת הייתה הפעם היחידה שממש איבדתי את זה עם אנדי", מספר סטפלברג. "אמרתי, 'הי אנדי, זה לא העניין של אני או אתה יותר, זה העניין של חייך האישיים'. כמעט הגענו להחליף מהלומות".

הקאמבק של איירונס ב-2010 התחיל צולע מאוחר יותר בפברואר באוסטרליה, כאשר הפסיד בסיבוב המוקדם. הוא גלש היטב בברזיל ובאירוע בדרום קליפורניה באפריל. "הוא נראה כמו אנדי הזקן", נזכר סטפלברג. אבל ביוני, כאשר פרסמתי את "הנפילה האחרונה" (Last Drop), היה לו עניין עם סמים שהתלקח באתר הגלישה באי Tavarua שבהוואי. בתקרית ההיא, הוא ניסה להתחיל קרב אגרופים עם גולש נוסף במהלך הטריפ ולבסוף היה צריך לרסן ולהרגיע אותו.

סטפלברג אומר כי בילבונג קנסה את איירונס לאחר התקרית הזו אבל סירבה לגלות את גובה הקנס, מלבד זאת שאמר, "הוא לא נהנה מהקנס".

בילבונג חשבו על לחתוך את  איירונס. "האם זה עבר במוחי? לחלוטין", אומר סטפלברג. "אבל האם אי פעם אמרנו, 'אם זה יקרה עוד פעם אחת, אתה סיימת'? לא".

ההצלחה של איירונס הגיעה בספטמבר 2010, כאשר הוא ניצח את אירוע הסבב העולמי של ה-ASP ב-Teahupoo בטהיטי, הראשון שלו לאחר הניצחון ב-2007 בצ'ילה. למרות השנה הסוערת, הוא דורג שביעי בדירוג הגולשים בעולם. הוא הודח מוקדם בתחרות הבאה, שהתחרה ב-Trestles, בדרום קליפורניה, ואז נסע לאירופה, שם הוא לא צלח מעבר לסיבוב השני בשני אירועים.

המומנטום מ-Teahupoo נעלם עד שאיירונס הגיע לפורטו ריקו. סלייטר הצליח לזכות באליפות העשירית שלו, והאירוע יהיה להכתרה.


See the source image

איירונס הצליח לעלות על הטיסה ב-6:30 בבוקר לשדה התעופה Fort Worth בדאלאס. הוא נחת ב-8:35 בבוקר, אבל במקום להמשיך לטיסת ההמשך הוא לקח חדר במלון של שדה התעופה Grand Hyatt ב-8:47. זה היה עד לבוקר שלמחרת, 2 בנובמבר, שעובדי המלון גילו אותו מת. פירוואני, החוקר הרפואי, ביצע את הנתיחה שלאחר המוות למחרת.

בדרך כלל, דו"ח חקירה רפואית בטקסס מפורסם בפומבי תוך 60 עד 90 ימים. אבל משפחת איירונס – שרגילה להתמודד באופן פרטי עם התמכרותיו של אנדי לסמים – לא הייתה מוכנה להתמודד עם מה שעלול להופיע בדו"ח. בילבונד, ה-ASP, ותקשורת הגלישה עקבו אחר ההובלה של משפחת איירונס. בינתיים, שאר העולם רצה לדעת מה סיבת המוות. איירונס אולי התחרה בספורט נישה, אבל הוא היה מפורסם מאוד: שמו היה הכי נפוץ בחיפוש במנוע הגלישה גוגל לאחר מותו ולאחר שהדו"ח סוף סוף פורסם.

המשפחה שכרה עו"ד והגישה צו מניעה, שניתן ב-21 לדצמבר, שבועיים לאחר שלינדי ילדה בן, אנדרו אקסל איירונס.

"זה היה יותר מדי סיכון בשלב הסופי של הריונה של לינדי", אומר טאצ'ה, בהתכוונו לנזק הפוטנציאלי ולזעזוע שעלול להיות כתוצאה מדו"ח החקירה. הצו נועד להוריד את ההתעניינות הציבורית, אבל הוא גרם לאפקט הפוך. עדיין, אומר טאצ'ה, "ההחלטה העיקרית שלנו הייתה להגן על לינדי".

לאחר שעו"ד של איירונס הגישו צו מניעה נוסף ב-20 למאי – מהלך שמספר מומחים למשפט אמרו לי שזה דבר חריג בבית המשפט. מה שקרה לאחר מכן הוא מה שהוביל לבלבול ולפרשנויות השונות של הנתיחה.

במקום לשחרר את הדו"ח – שעתיד להתפרסם בכל מקרה – המשפחה שכרה פתולוג משלה, וינסנט די מאיו, דוקטור בסאן אנטוניו, טקסס, כדי שיבחן זאת. המשפחה לאחר מכן הוציעה הודעה לעיתונות ובה חוות דעתו של די מאיו ושלחה את דו"ח הרעלים לניו יורק טיימס.

הכותרת בטיימס הייתה "גולש נהרג מהתקף לב וסמים", אבל מהדורות חדשות אחרות, כולל הלוס אנג'לס טיימס לקחו את הודעת המשפחה כמידע עיקרי.

"מר איירונס מת מהתקף לב במהלך… התקשות של העורקים", כתב די מאיו עבור המשפחה, כשהוא מוסיף "לא היו גורמים נוספים למותו". כשפנה אליו העורך שלי ב-Outside, די מאיו הוסיף, והלך הכי רחוק כשהוא מערער את הקביעה כי נמצא קוקאין המערכת של איירונס, למרות שזה סומן בבירור בדו"ח החקירה הרפואית.

די מאיו נתן בעבר דעות מנוגדות במקרים בעלי פרופיל גבוה. בעדותו ב-2008 במשפט רצח של מפיק התקליטים, פיל ספקטור, שהורשע בסופו של דבר, די מאיו טען כי לאנה קלרקסון, שחקנית אותה ספקטור הכיר בבר באותו הלילה שנהרגה, למעשה ירתה בעצמה בפרצוף. די מאיו, שנשכר על ידי ספקטור, אומר שהוא משתכר בין 200$ ל-400$ לשעה עבור שירותיו אבל שהעמלה שלו לא משפיעה על כושר השיפוט שלו. התובע בתיק הזה, סגן התובע המחוזי, אלן ג'קסון, לא מסכים ותקף את די מאיו שוב ושוב שקורא לו רמאי, ושואל אותו: "האם אתה לא מטה את עדותך לטובתו של צד אחד?"

עדיין, ללא יוצא מהכלל, סיפורי החדשות שעקבו אחר הפרסום של הדו"ח היו חסרות ניתוח של מומחה עצמאי. זה יכול לעזור כשיש, בגלל שהבנת דו"ח חקירה רפואית דורש לעיתים קרובות קריאה בין השורות. כאשר אלוויס פרסלי מת ממנת יתר ב-1977, חוקר מקרה המוות ציין את הפרעת קצב הלב כסיבת המוות, שזה אומר שהיה לו פעימות לב לא סדירות. לפי ברוס גולדברגר, מנהל רעלים במכללה לרפואה באוניברסיטת פלורידה, "אתה תמיד רוצה לתת את יתרון הספק לנפטר".

גולדברגר בחן העתק של הדו"ח של פירוואני ושם לב שהרמה הגבוהה של Xanax ושל המתאדון לבדם יכלה להיות קטלנית לבדה. למרות זאת גולדברגר אמר שזה אפשרי אצל גבר צעיר, שבריא במיוחד עם עורק סתום למות במקרה, הוא אומר שאפילו ללא מקרה לב, לאיירונס הייתה רמה קטלנית של סמים במערכת. "אין סיכוי שאפשר להזיז את הממצא של מעורבות הסמים מסיבת המוות", הוא מנתח. "אם מסירים את המחלות הטבעיות שנמצאו אצל מר איירונס, אתה תישאר עם רמה מספיקה של רעלים שתגרום למוות".


ברוס איירונס ישן בביתו ב-Kauai בבוקר של ה-2 בנובמבר כשהוא  שמע את לינדי צועקת בדלת.

"התעוררתי משינה עמוקה ו… מיד ידעתי זאת", הוא אמר לאחרונה למגזין הגלישה האוסטרלי Stab. "מיד הייתה לי ההרגשה שידעתי שהוא מת". ברוס המשיך להיזכר בתקרית ב-1999 באינדונזיה שדיווחתי עליה לראשונה ב"נפילה האחרונה", שם שילוב של מסע שתייה ודום נשימה עצרו את ליבו של אנדי למשך מספר דקות. "הוא נחר כל כך חזק … שהוא הפסיק לנשום", ברוס נזכר. "אם אין שם אף אחד כדי לבעוט בך…"

בין אם זה היה קוקטייל של סמים, אלכוהול, ודום נשימה שעצרו את נשימתו ואז את לבו, או אם מדובר בסתימה של העורקים – שהיא תורשתית אבל ניתנת להאצה על ידי שימוש מרובה בקוקאין – שתפסו אותו, דבר אחד הוא ברור: סגנון חייו הקשוח של איירונס שם אותו בסיכון.

לרוב כתבי הגלישה יש דירוג סגור ומתווכחים שאיך שאיירונס מת אינו רלוונטי, אנחנו צריכים להתמקד כיצד הוא חי. אבל זה לא לגמרי נכון. בהתייחסות לבעיותיו, כפי שתרם סופר הגלישה צ'אס סמית, כאשר כתב במאמרו המקוון שאנשים הרוצים לדעת את האמת "יכולים להמשיך ללכת לעזאזל", בניסיונותיהם גם לפברק את מורשתו וגם לפתור את האנשים שהיו סביבו על אחריותם.

"הספורט הזה שלעצמו חייב שיהיה לו בדיקות סמים בתוכו", אומר האוסטרלי, אלוף העולם פעמיים, טום קארול, שגם כן מחלים מהתמכרות. "אנחנו חייבים לספק אמצעים שיעזרו לאנשים שנמצאים בצרה".

סמית, במאמרו, גם כותב את הנקודה הבולטת בכל הסאגה, שהוא מכניס את עצמו לשבט של איירונס כשהוא כותב: "המשפחה שמרה, ושמרה, את הכישלונות שלו מאחורי דלתות סגורות בדיוק בגלל שאנחנו משפחה".

אין ספק, איירונס היה אחראי לחלוטין למעשיו, אבל זה היה מאחורי הדלתות הסגורות של התעשייה שבה הוא לא היה מסוגל לברוח מהתמכרויותיו – שבה חברים ומכרים שסיפקו לו סמים עקבו אחריו לשש יבשות, שאפילו הבית שלו על האי ב-Kauai לא היה בטוח עבורו, היכן שהספונסרים שלו והגוף האחראי על הספורט היו מוכנים להתמודד עם בעיותיו כ"עניין פרטי".

אם משפחתו של איירונס – משפחתו האמתית – רוצה להאמין שהוא מת מהתקף לב, זה מובן. אם המאמינים ואנשי הצוות שלו רוצים לקדם את נקודת המבט הזו, זה נראה לי כדבר המשרת את עצמו.

ברגע שעולם הגלישה יתמודד עם מה שבאמת קרה, אולי אז מורשתו של איירונס יכולה להתעצב בצורתה לה הוא קיווה: "יותר מכל", כפי שאמר ל-Surfing ב-2005, "אני רק רוצה שיזכרו אותי כמישהו אשר אהב בלהט את הגלישה".

See the source image

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. וואו, איזה סיפור הבאת פה. נראה כמו בחור שהיתה לו את כל התמיכה שבעולם – משפחה, ספונסר, חברים וסיבה מאוד טובה לחיות – אשה בהריון – ועדיין לא ידע מתי ואיך לעצור. הנפש זה דבר מורכב.

    1. קודם כל אני מקווה שסוף סוף מריחואנה יהיה חוקי בכל העולם כמו שמותר אלכוהול, כי למריחואנה בנוסף לסוטול יש תכונות רפואיות שרק עכשיו מתחילים לחקור ברצינות. ורק מגרדים את קצה הציפורן. שלא לדבר על כך שההשפעה הממסטלת שלו הפוכה נפשית מאלכוהול. אלכוהול גורם לרבים לאגרסיביות ותוקפנות בעוד שלגראס השפעה ממתנת ומרגיעה. ואני לע עושה עדיין גראס, כי אינני מעשן, למרות שמיידי פעם מגרד לי מאד בשמן או בבראוניז.
      לגבי הבדיקות, ברור לך שאיירונס עשה סמים קשים כמו קוק והרואין שאותם צריך להמשיך לאסור. לאיירונס היתה הפרעה דו קוטבית חמורה שזה אומר היי גבוה ואחריו פתאום דיכי לא נורמאלי. אדם שרגע אחד הוא חמוד ומתוק ורגע אחרי זה בהתקף זעם שובר הכל. יצא לך לראות דבר כזה? יש לי ידיד שסובל מזה קשות, גם כן נשוי עם ילדה כמו איירונס….. רק מקווה שלא יגמור כמוהו. לצערי הבעייה עברה אל הידיד בתורשה מאביו שהתאבד ולקח אתו גם את אמו באותה הטרגדייה 🙁

  2. תודה סמיילי, תרגום מעולה לכתבה לא קלה.
    חוסר רגישות רציני של הכותב שנראה כאילו בא לתקוף את כל עולם הגלישה, להצדיק את עצמו תוך רמיסת מוניטין של אחד מהאנשים החביבים והגולשים הגדולים בעולם הגלישה.
    כמובן שיש מקום לכתוב על הבעיות שאיתם התמודד, אבל כתוב בצורה כל כך לא רגישה שזה ממש גרם לי לאי נעימות ואנטגוניזם כלפי הכותב תוך כדי קריאה.

  3. המאמר הראשון שתרגמת שלא אהבתי. התרגום מצויין. הסיפור? לא סימפטי ויותר קשור לשימוש בסמים מאשר בספורט. לדעתי פיספסת כאן (לראשונה!) בבחירת סיפור לתרגום!

    1. מנחם, אני חולק עליך. אני חושב שהמאמר הזה חשוב מאד כי הוא מוסר את האמת המרה בלי להתיפייף. אולי סמיילי יכול להוסיף איזו אינטרפטצייה על הבעייה הנפשית ממנה סבל איירונס אבל הכתב עצמו מתאר את חוסר האחריות של הגולש המהולל שהייה צריך השגחה כמו עם ילד קטן, גם בגלל הבעייה הנפשית וגם כי היה נרקומן, ועוד אחד בהכחשה.

  4. סיפור קשה.
    לדעתי חשוב לחשוף את המצוקות של ספורטאי על, למרות שמותגים מעדיפים להצניע אותן. נראה שהוא אישית סבל מבעיות פסיכולוגיות אבל בלי קשר לנסיבות האישיות שלו, יש הרבה קושי ולחץ בקריירה כזו וחלק פשוט לא מצליחים להתמודד בלי כימיקלים.

  5. תודה לקוראים ולמגיבים.

    מדובר באחד מהגולשים היותר מעוררי מחלוקת בעולם הגלישה. כישרון על בתוך המים ואניגמה מחוץ למים.
    בשיאו אולי היה הטוב ביותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט