מכתב לעצמי הצעיר – דיימון סטודמאייר / תרגום Smiley

מכתב לעצמי הצעיר – דיימון סטודמאייר / תרגום Smiley

מכתב לעצמי הצעיר

מרץ 16, 2016

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/dion-waiters-thunder-brother/

דיימון סטודמאייר

פרש / NBA

 

עבור דיים בן ה-12,

תקשיב לי. כאשר הכתב יגיע לתא ההלבשה שלך עם כוס ריקה, אל תילחץ. אל תקלל. אל תתגונן. אפילו אל תגיב.

זה מבחן מאוד חשוב עבורך. פשוט תחייך ותלך להשתין בכוס.

אני כבר רואה איך כולך נדלק כאשר אתה קורא את זה.

למה הם רוצים שאשתין בכוס? לא. לא. תשכח מזה.

תירגע. אני הולך לזרוק עליך פצצה. כאשר הכתב יגיע לתא שלך בחדר ההלבשה, אתה תהיה בעונתך ה-10 ב-NBA.

כן, אמתי. אפילו לא חווית פריצת גדילה. אתה רכז 1.78 ב-NBA.

זה לא הכל.

אתה משחק עבור פורטלנד טריילבלייזרס.

אני אתן לך דקה.

אתה בוודאי רץ ברחבי הסלון של סבתא, קופץ על הספה הטובה ומעמיד פנים שאתה קלייד דרקסלר.

See the source image

אתה למעשה הולך להיות בקבוצה שמשחקת חמש דקות מבית סבתך. אתה למעשה הולך להיות על המגרש. לא שם למעלה במקומות הזולים שבזולים. לא כל כך גבוה שהשחקנים נראים כמו נמלים. לא במושבים שהם נותנים עבור המרכז הקהילתי.

אתה הולך להיות על הפרקט, מריץ את המשחק, לובש גופיה אדומה ושחורה במידה מדיום עם סטודמאייר רשום מאחור.

קדימה, לך תספר לסבא.

אתם הרי מקשיבים לכל משחק של הבלייזרס ביחד ברדיו. אתה יודע איך הוא עושה זאת – יושב שם בכיסא שלו עם עיניו סגורות עם הריכוז של האדם הזקן שלו. אף אחד לא מורשה לדבר עד למחצית, אפילו לא סבתא.

ואז במחצית, סבתא שולחת אותך לחנות כדי להביא לה כמה מצרכים. כשתגדל, אנשים לא הולכים להאמין לך שסבתא שלך לעסה טבק. הם אפילו לא יודעים מה זה טבק. אבל זה היה הקטע שלה, אז היית חייב לרוץ לחנות מהר ככל שאתה יכול ככה שתספיק להגיע חזרה למחצית השנייה.

אתה רץ לחנות הפינתית עם פתק בכתב יד שנותן לך רשות.

בבקשה תתן לדיימון לקנות פחית אחת של טבק. זה עבור סבתא שלו. תודה לך – וונדה.

אז קדימה, לך תאמר לסבתא וסבא על המכתב הזה. לך תספר להם שאתה הולך לשחק עבור הבלייזרס יום אחד. בגלל שאני שונא לספר לך זאת דיימון, כי הם לא יהיו בסביבה לראות אותך לובש את גופייה הזו.

למעשה, נשארו לך רק מספר שנים אתם.

ככה שכאשר הכתב מגיע לתא ההלבשה שלך עם הכוס, אני רוצה שתעצום את עיניך ותשמע את קול סבתך בראשך.

דיימון, אתה יודע איך גדלו אותך. תחייך ולך להשתין בכוס הזו, חמוד.

אתה צריך לשמור על קולה של סבתך בראש. היא הולכת להיות חולה בשנתך השנייה בתיכון. הטבק הזה לא טוב עבורה. כשהיא תהיה ממש חולה, אתה אפילו לא תוכל לראותה בהוספיס. זאת לא באמת תהיה היא יותר. זה ישבור לך את הלב.

עד שנתך השלישית בתיכון, חברתך הטובה ביותר תיעלם. אני יודע שזה קשה לשמוע. היא חברתך הטובה ביותר. אתה צופה בצעירים חסרי מנוח אתה בכל יום. אתה יושב במרפסת ומקשיב לסיפוריה. היא האוהדת הכי גדולה שלך. היא יושבת בכיסא הנדנדה שלה במרפסת, צופה בך משחק במגרש שממש מעבר לרחוב.

אתה משחק חמש-על-חמש, אפילו שרק אתה שם לבדך. בכל יום. מגרש שלם, חמש-על-חמש, מכסח לעצמך את הישבן. מדמיין דברים נפלאים. עם הדמיון, אתה יכול להיות הגיבור שלך, אייזאה תומאס. אתה יכול לחתוך פנימה והחוצה מול מגינים. אתה יכול להטעות את ג'ורג' גרווין. אתה יכול להריץ מתפרצת, לזרוק מסירות מהחוץ עבור עצמך.

אתה אפילו יכול לשדר מהלך-אחר-מהלך כמו ביל סכונלי. "סטודמאייר בחדירה, מגיש לקרסי. סוויש! רחמים, רחמים, ג'רום קרסי! כן!"

האולם משתגע. הם משתוללים. אפילו שזו רק סבתך, מתנדנדת מתוך שינה, מרחק 100 מטר על המרפסת שלה. הזמן שלך אתה הולך להתקצר יותר ממה שאתה חושב. היא תראה רק משחק אחד אמתי שלך, בכיתה ח'. אתה תהיה כל כך נרגש כל היום בבית הספר שבקושי תוכל לשבת.

סבתא מגיעה. אני הולך לתת משחק.

כאשר תראה אותה מתיישבת ביציע, אתה תשתגע. אתה תמטיר 40 נקודות בשני רבעים על הילדים המסכנים האלו לפני שהמאמן שלך יוציא אותך החוצה.

רחמים, רחמים.

כאשר תראה את סבתא לאחר המשחק, יהיה לה את המבט הזה.

"וואי, דיימון. ידעתי שאתה טוב. אבל לא ידעתי שאתה כזה טוב".

היא מעולם לא תראה אותך משחק ב-NBA. אבל היא יודעת. הזמן שלך אתה הולך להיות קצר ממה שאתה חושב, אבל תמיד תשמע את קולה בראשך למשך שארית חייך.

בגלל שאתה הולך לדפוק את ראשך. אתה הולך לעשות בו הרבה בלגן.

ב-2003, אתה הולך להיות בקבוצה המבולגנת של הבלייזרס, ואתה הולך לעשות משהו טיפשי. אתה הולך לנסות לעבור דרך אבטחת נמל התעופה עם מריחואנה בתיק היד שלך. ואתה הולך להיתפס.

אני אתן לך דקה.

אני יודע שאתה כועס עלי.

אני יכול לשמוע אותך.

"למה לעזאזל אתה מנסה להטביע את החלומות שלנו, בנאדם?! אני מעיר את עצמי ב-7 בבוקר כל יום, מגהץ את בגדי, לוקח קו אוטובוס עירוני של 90 דקות ברחבי העיר כדי שאוכל ללכת לבית ספר טוב יותר, זורק מאות זריקות כל יום, משחק כדורסל במרכז הקהילתי ואני בהחלט פשוט צריך ללכת לזירת האגרוף שבחדר הסמוך כדי לשים כפפות ולהילחם עם בחורים אם יש חוסר הסכמה.

…אני פה הורג את עצמי כדי לגרום לזה לקרות, ואתה הולך לנסות להגניב מריחואנה למטוס ב-NBA!?"

תראה, דיים. אני מצטער. החיים הם לא קו ישר כפי שחושב ילד בן 12. כולם עושים טעויות. אתה הולך לעשות אותם. אתה. הבחור שאנשים בשכונה קוראים לו "הגבר" בגלל שאתה רציני לגמרי בהתנהגותך כאשר אתה בן 12. רציני לגמרי בגלל התכנית הגדולה שלך.

הנה האמת. אתה הולך לשחק 13 שנים ב-NBA. אבל חייך הולכים להישפט על ידי מה שקורה כאשר הכדור מפסיק לקפוץ.

בוא נירגע לשנייה.

יש לך כמה שאלות.

אחת. האם אי פעם זכית לפגוש את אייזאה תומאס?

בחור, אתה הולך להיבחר בדראפט על ידו. בטורונטו. אמתי לגמרי. טורונטו. קנדה. אני אפילו לא יהרוס זאת עבורך. פשוט תחכה.

שתיים. איך אתה מגיע מהמרכז הקהילתי המסריח הזה ל-NBA? אני מתכוון, אני יכול לראות את האולם מבית סבתי, אבל זה נראה רחוק באיזה 3,000 קילומטרים.

ישנו בחור בשם לוט אולסן שהלך להגיע לבית שלך כשאתה בתיכון. הוא המאמן של אוניברסיטת אריזונה. ב-2016, יש לנו אמרה המתארת את לוט.

זה נקרא SWAG.

במונחים שתבין, הבחור הזה רע לגמרי, בסדר? הוא הולך להיכנס לתוך הסלון כשאתה בתיכון עם השיער הלבן והחלק הזה והחליפה הזו ללא רבב, והוא הולך לומר לך את האמת.

הוא לא הולך להיות סוכן מכירות של מכוניות משומשות. הוא לא הולך לומר לך שאתה סופרסטאר.

הוא הולך לומר, "אתה יודע מה, דיימון? כבר יש לי רכז. והוא נהדר. אבל אני חושב שגם אתה יכול להיות נהדר. אני הולך להפוך אותך לגבר".

תלך אחרי האיש הזה לאריזונה. אל תעשה זאת בגלל הכדורסל. לוט הוא מאמן נהדר, אבל זה לא בגלל זה. תעשה זאת בגלל שהוא הולך לדאוג לך כבנאדם. הרבה מאמני NCAA רוצים להשתמש בך כדי לנצח. לוט רוצה להפוך אותך לאדם טוב יותר.

תקשיב, זה אמתי. כשאתה מגיע לאריזונה, לוט הולך לחייב את כל שחקני השנה הראשונה לקחת שיעורי נימוס – כאילו, עם הסכו"ם הכסוף והראוותני וחוקים סביב השולחן. כשאתה בדרכים, הוא הולך לקחת אותך למסעדת סטקים נחמדה בפעם הראשונה בחייך. המלצרים הולכים לחייך ולשאול אותך, "איך אתה רוצה את הסטייק שלך, אדוני?"

ואתה הולך להסתכל לעבר המאמן שלך בחיפוש עזרה.

"מדיום וול, גברתי", הוא יגיד.

לוט הולך ללמד אותך איך להזמין סטייק, איך להיות מנומס, איך להתנהג כמו מקצוען. הוא הולך לפתוח את עיניך לעולם חדש לגמרי. אתה תגיע לפיינל פור באריזונה, אבל אתה יודע מה? כשאתה תסתכל בחזרה על הזמן הזה, זה לא הדבר הראשון שיקפוץ במחשבותיך.

אתה הולך לזכור את האימונים יותר מכל דבר. אתה זוכר איך תקרע מצחוק כאשר חברי קבוצתך ינסו לחתוך סטייק עם סכין לחמאה במסעדה יוקרתית. אתה תזכור איך לוט מתנדנד בצידי המגרש, מדבר אל השופטים.

הנה כמה הרבה אנשים אוהבים את הבנאדם הזה. אתה הולך ללכת למסיבת יום הולדת 80 שלו, והולכים להיות שם 400 אנשים. אתה בכלל לא מכיר 400 אנשים, דיים. אני אומר לך. לבחור הזה יש זוהר. תעקוב אחריו.

See the source image

כאשר תצהיר על הליכתך לדראפט 95 לאחר שנתך השלישית, אתה הולך לחשוב שאתה מוכן. ילד, אתה לא מוכן.

בצד הבהיר, בחירת החליפה שלך לערב הדראפט הולכת להיות די טובה. אפור כהה עם פסים. לא רע לאמצע שנות ה-90.

הבעיה היא, שתשב מאחורי הקלעים בחדר הירוק, אתה הולך להיות כל כך לחוץ שזה מגוחך. כאשר הקבוצה החדשה של טורונטו ראפטורס תבחר אותך בבחירה השביעית, תרגיש כאילו אתה מתעלף. הכל ילך בצורה אטית. תלחץ את ידו של דיוויד סטרן וזה לא כמו הקלישאה. הרגשות לא יצאו אצלך החוצה.

אתה מפחד.

קרייג סייגר יגיע כדי לראיין אותך שחליפתו הסגולה ואתה כל כך לחוץ שלא תוכל לדבר. אתה הולך לומר "לעזור לקבוצה" איזה 100 פעמים ב-30 שניות. תגיד משהו אחר, דיים. כל דבר.

ואז הגיבור שלך הולך לעברך וללחוץ את ידך. אייזאה. הוא בהנהלה הבכירה של הראפטורס. הוא בחר אותך. הבחור שאתה מנסה להידמות אליו כרגע, בגיל 12, בכל יום כשאתה לבד בפארק, הולך לבחור בך.

אתה נדלק עכשיו? אתה רוצה להניח את המכתב הזה וללכת לזרוק בפארק קצת? אני אחכה.

השנים הראשונות הללו בטורונטו הולכות להיות חוויה מדהימה. האוהדים האלו יהיו נרגשים לקבל כדורסל, אפילו שלקבוצה אין אולם אמתי. אתה הולך לשחק בסקיידום, והולך להיות שם כל כך קר בחורף שתהיה מסוגל לראות את נשימתך על הספסל. ציפורים הולכים לעוף לכל עבר. לא ציפורים קטנות כאלו שעפות בפארק. ציפורים עצומות כאלו. לציפורים שם בקנדה ממש לא אכפת. הם יעופו ישר לתוך קווי מסירה.

טורונטו הולכת להיות חוויה נהדרת עבורך. הרכזים שאתה הולך לשחק מולם? וואו, אלוהים. זה עידן הזהב.

ג'ייסון קיד. אתה מהיר, נכון? הבחור הזה מהיר כמוך רק בגובה 1.93. הוא הולך לשים את הגוף עליך. אבל הוא גם הולך להרשים אותך עם חוכמת הכדורסל שלו. הוא החבילה השלמה.

אלן אייברסון. זהו הבחור האתלטי ביותר שאתה אי פעם הולך לראות בחייך. בחיים שלך. הוא 1.83 כמוך, אבל הידיים שלו ארוכות כפליים. כפות הידיים שלו עצומות. הוא יכול לקלוע מתי שהוא רוצה. ואתה לעולם לא תראה את הבחור הזה מתעייף. באף שנייה אחת מולו הוא לא יראה כאילו נגמר לו הדלק. הוא פריק.

ג'ון סטוקטון. היי, תראה את הבחור הזה. הוא כלום, נכון? הוא פשוט רוצה למסור כל היום. יש לך אותו. 10 שניות לסיום המשחק. הוא בפיגור שתיים. הכדור באמצע הקשת. הוא מחפש את מלון בפוסט. ארבע … שלוש … שתיים … חכה, מה?
סטוקטון עולה לזריקת שלוש. סוויש. בפנים שלך. נגמר. הבחור הוא הכי לא אנוכי ב-NBA, והוא גם רוצה את הזריקות הגדולות. סטוקטון לא סתם קשוח. הוא קשוח כמו הגיהינום.

גארי פייטון. אתה לא דברן, דיים. אפילו אל תנסה זאת. אתה הולך להביך את עצמך.
אתה חושב שהבחורים במרכז הקהילתי מדברים שטויות?
חכה עד שתשמע איך הבחור הזה פייטון מדבר. לא רק שהוא שם זריקה גדולה. הוא מדבר כל המשחק. הוא מדבר בחימום. הוא עדיין מדבר כשהוא יורד מהמגרש. הבחור הזה ילך אחריך למגרש החניה אם הוא היה יכול.
הוא ילך לכל אחד. הוא ילך לסקוטי פיפן. פעם אחת שתשחק מול גארי בפורטלנד, והוא יהיה בתוך האוזן של פיפן.
"אתה לא שווה כלום, סקוטי. איפה מייק? איפה מייק עכשיו? אני לא פוחד ממך עכשיו, סקוטי".
מזכיר לך, לסקוטי יש שש תארי NBA בנקודה ההיא. לגארי אין כלום. ולא יהיה אכפת לו.
"היי, סקוטי! אתה יודע מה, בנאדם? אתה לא ב-50 הגדולים של כל הזמנים. אתה רוצה שאראה לך את הרשימה שלי? אתה נמצא אצלי במקום ה-51, סקוטי. אתה במקום ה-51. יש לי את דומיניק לפנייך. אתה 51, סקוטי".
זאת הרמה של הקשקושים שאתה הולך להתמודד אתם. אל תנסה אפילו לפתוח את הפה. אם גארי הולך אל סקוטי כך, הוא ישלח אותך לטיפול.

See the source image

אני לא רוצה להפחיד אותך. אני פשוט רוצה להכין אותך. הלחץ של משחק ברמה של ה-NBA זה דבר שלא הרבה ילדים בני 20 יכולים להתמודד אתו. כאשר העבירו אותך לפורטלנד, זה הולך תחילה להיראות כמו חלום שהתגשם.

אבל להגיע הביתה גם אומר הרבה חדירה לפרטיות ולחץ. אנשים ירצו חלק ממך. הולך להיות לך כסף, ואתה הולך לחשוב שאתה חייב לכולם. אתה הולך לרצות לייפות את כוחם של אנשים.

וילד, אתה הולך לבזבז הרבה כסף בעשותך כך.

תקשיב לי, דיים. האנשים היחידים שלהם אתה חייב אלו האנשים שגידלו אותך. באמת גידלו אותך. זה דבר אחד לקרוא זאת, וזה דבר אחר לחוות זאת. אנשים יאכזבו אותך. אלו הם החיים.

יהיו זמנים בהם תרגיש אבוד. יהיו זמנים שבהם תרגיש שכל מה שאתה רוצה זה לברוח. אנשים יתחילו לקרוא לקבוצה Jail Blazers, ואתה הולך להיות חלק מזה.

למשך תקופה כלשהי בפורטלנד, זה יהיה כאילו אתה מתחבא מכולם. אתה תשב ותצפה בצעירים חסרי מנוח, וחושב על סבתך. יש חור בלב שלך. כל מה שאני יכול לומר לך הוא זה: תקשיב לקולה של סבתך. תוכל לשמוע זאת באופן ברור כמו היום, כמה שזה נשמע משוגע.

דיימון, אתה יודע איך גידלו אותך. חינכו אותך להתנהג באופן נכון.

התקרית בשדה התעופה הולכת להיות נקודת מפנה. כתב אחד במיוחד הולך לחפש אותך במיוחד. אתה הולך להבטיח לו שזאת פשוט הייתה טעות טפשית, ושסיימת עם מריחואנה.

"אתה יכול לבחון אותי", אתה תגיד. אתה חצי מתלוצץ.

כמה חודשים לאחר מכן הכתב הזה יופיע באימון עם ערכת בדיקת סמים ביתית. ברצינות.

אל תתעצבן עליו. פשוט תאמר לו, "אתה יודע מה? בסדר. אבל אני לא בוטח בך שאתן לך שתן. אני בוטח ב-מו עם השתן".

זה המאמן שלך, מו צ'יקס.

לך לתוך השירותים ותמלא את הכוס. מו יחזיק את הדלת בנימוס בזמן שהכתב יחכה בחוץ. ברצינות.

תתן את הכוס ל-מו. תחייך אל הכתב. תודה לו על זמנו. תתלבש.

כאשר התוצאות יגיעו, הם ידווחו את מה שכבר ידעת. אתה נקי. הכתב יכתוב טור בו הוא מתנצל, ואוהדי פורטלנד יתנו לך מחיאות כפיים לפני המשחק הבא שלך.

זה הולך להיות רגע מריר. אני יודע שאתה מבין למה, דיים. האם אני בכלל צריך לומר זאת?

הם לא מכירים אותך. אם הם הכירו, הם ידעו שהאופי שלך הוא לא על טעות. או מבחן אחד. או משחק אחד.

הם לא יודעים שאתה מתעורר בעצמך כדי לגהץ את מכנסייך לפני בית הספר. הם לא יודעים שאתה מנסה לישון באוטובוס העירוני העמוס, מחבק את הילקוט שלך חזק לחזה כדי שלא יגנבו אותו. הם לא יודעים על החמש-על-חמש ששיחקת כל יום במחשבותייך.

הם לא יודעים על תכנית האב שלך. רק אדם אחד באמת יודע. והיא לא הולכת להיות בסביבה להרבה זמן. תן לה חיבוק. היא לא דואגת לגבי ה-NBA. היא דואגת לך שתהיה אדם טוב.

"הוא כל כך גדול", היא תמיד אומרת. אתה אוהב זאת.

אתה יודע מה? אולי אפילו אל תספר לה על ה-NBA. תספר לה משהו שהיא ממש תאהב.

אולי תספר לה שאתה הולך להיות עוזר מאמן ב-NBA כשתגדל.

לא, רעיון טוב יותר.

אולי תספר לה שאתה הולך להיות עוזר מאמן במכללה כשתגדל.

לא, למעשה …

אני יודע מה לספר לה.

תספר לה שהיום, כשאתה כותב את המכתב הזה, אתה הולך לקבל את עבודתך הראשונה בתור מאמן ב-NCAA. אתה הולך לקבל את ההזדמנות להוביל ילדים, ולהראות להם את מה ש-לוט הראה לך. אתה תזכה להסתכל להם בעיניים ולומר להם את האמת.

תאמר להם שהחיים הם לא סרט. תאמר להם שהם הולכים לפשל. תאמר שלהיות אדם מבוגר זה לא משהו שקורה להם, זה משהו שעליהם לעבוד עליו כל יום.

אתה המאמן הראשי של אוניברסיטת פאסיפיק.

אלו חתיכת הודעות שממש יגרמו לה לגאווה.

אכן כן, ותספר לה שהם עושים סיבובים מודרכים מסביב לעיר עכשיו. מדריך הסיורים עוצר בשכונה שלה, מצביע על המרפסת היכן שכיסא הנדנדה שלה, ואומר, "רואים זאת? זה הבית של דיימון סטודמאייר.

See the source image

החיים משוגעים.

שלכם,

דיים

דיימון סטומאייר

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. תענוג צרוף
    אהבתי את סטודמייר… נראה היה שיש לו אש בעיניים. חבל שהגיע בתקופה של הג'ייל בליזרז.
    היה עדיף אם היה מוריד באנגים עם אייברסון 🙂

  2. גבר גבר דיימון וגבר גבר המתרגם , את הילד הזה הסבתא גידלה והפכה אותו למה שהוא, והוא לא שוכח לרגע למי הוא חייב את ההצלחה בחיים .
    תודה סמיילי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט