הייתי ב'גארדן' לראות את בוסטון מנצחת את פילי נטולת אמביד

סולד אאוט בערב חמישי בTD גארדן, כאשר פילדלפיה מגיעה לעיר בפעם הראשונה העונה – היא תבוא לעוד ביקור בינואר, והקבוצות עוד תיפגשנה בלונדון שבוע לפני כן – כשהיא נטולת השחקן המרכזי שלה, הביג המן האיש והתופעה, הפרוסס עצמו, ג'ואל אמביד, שעדיין לא אושר על-ידי הרופאים של הסיקסרס לשחק בערב השני של סשן בק טו בק העונה.

פילדלפיה מעלה במקומו בחמישיה את אמיר ג'ונסון הסימפטי וכמובן שג'ליל אוקפור בכלל לא על הפרק (לאחרונה דרש לעזוב, הנה כתבה יפה של בלי'צר רפורט על אופציות טרייד עבורו ועל ירידת השווי שלו בליגה). יחד איתו עולים דאריו סאריץ' האנדרייטד, סימונס (האוברייטד?), קובינגטון ורדיק. בוסטון עולה עם חמישיה גבוהה כשביינס פותח בחמישייה בפעם ה-11 העונה, והורפורד כפאוור פורוורד, יחד עם השלישיה האחורית הקבועה, כשסטיבנס שומר גם את מוריס על הספסל לצידו של סמארט (אליו נחזור בהמשך).

הסלטיקס הגיעה למשחק אחרי מנוחה טובה של שלושה ימים מאז שני, ערב בו הפסידה לדטרויט. למרות זאת ההתחלה נראתה דומה למשחק שהיה בשני – בוסטון הייתה קצת כבויה וחסרת אנרגיות בו – וגם הפעם פילדלפיה היא זו שהובילה בפתיחה ונראיתה חדה ורעננה יותר, עם סלים יפים של סימונס וסאריץ'.

אפשר להבין את זה. בוסטון היא קבוצה שבנויה על התלהבות, הגנה חזקה, ומשחק מסירות מהיר. כל האלמנטים האלה דורשים ריכוז מקסימלי ואנרגיות שיא וקשה לשמור על דריכות כזו לאורך עונה מתישה כל כך. לבוסטון יש גם רק שחקן אחד שיכול לקלוע מתי שהוא רוצה (לעומת קבוצה כמו הווריורס שמחזיקה לפחות שלוש כאלה), כששאר ההתקפה מתבססת על צוות מסייע סביר, ביניהם שני שחקנים צעירים ולא יציבים כמו בראון וטייטום.

בכל זאת, את הרבע הראשון בוסטון סיימה חזק וביתרון 26-22. הרבע השני מתחיל בנדנדת סלים, כשהמחליפים של פילי עם תרומה לא רעה בכלל מהספסל הקצר – רשון הולמס עם שלשה ראשונה העונה ומלחמה יפה מתחת לסלים, לואו קאבארו ובייליס שמרו אותה במשחק. מהעבר השני מוריס וסמארט הם הגו טו גייס כשקיירי והורפורד על הספסל, ותייס נותן את ההתלהבות מהספסל. הנה השלשה של הולמס שיצא לי לתפוס ממקום מושבי במחצית הראשונה בשורת העיתונאים שמאחורי לסל:

מחצית מצוינת של קיירי עם 20 נק' שכוללות את כל הרפטואר שלו, וריצה קטנה לקראת סוף המחצית וזה 54-44 לבוסטון בסיומה.

==

במחצית השניה כבר עליתי אל קומת העיתונאים והמקומבנים הנינוחה בשמי הגארדן. האוירה המנומנמת בגארדן נמשכה, כשאצל בוסטון רק קיירי והורפורד פוגעים וכל השאר משליכים לבנים. ג'יילן בראון נראה צל של עצמו, אחרי שגם מול דטרויט הוא היה חלש (אולי המוות של החבר הטוב עדיין בראש? סתם חוסר יציבות של צעיר?). פילדלפיה מתעוררת בראשותו של ג'יי ג"י רדיק האגדי שמסובב את הגוף המוצק שלו מאחורי חסימות, קובר 2 ברצף ושם עוד שלוש זריקות מהקו אחרי סחיטת עבירה אופיינית. גם סאריץ וקובינגטון מתעוררים ויש לנו משחק! ריצת 8-0 של פילדלפיה בשלהי הרבע השלישי מעלה אותה ל65-67, יתרון ראשון מאז הרבע הראשון.

בשלב הזה ברור שמישהו בבוסטון צריך טו סטפ אפ. קיירי יורד למנוחה הארוכה שלו ממנה יחזור כרגיל בערך 7 דקות לסיום המשחק, הורפורד גם כבר עוד מעט יצטרך לנוח והשאר לא פוגעים. זה הזמן של מיסטר מרכוס מוריס להתעורר.

מוריס כל כך חשוב לקבוצה הזאת, והוא באמת יכול לעשות הכול על המגרש. מרווח את המשחק ומוציא החוצה את הגבוהים, חודר לצבע ועושה פוסט אפ על נמוכים ממנו. אחלה כח התקפי ובראד סטיבנס מעריך את זה, ודיבר על זה בסיום המשחק – במיוחד על היכולת של מוריס לייצר נק', שזה דבר חשוב בגדול במשחק כדורסל (נחתכה לי מעט התשובה שלו):

מוריס סיים את המשחק עם 17 נק', רובן במחצית השניה, ורובן משמעותיות. בוסטון רצה בשלב הזה ל74-67, ריצת 9-0 בניצוחו של מוריס וקצת רוזייר ותייס, והרבע מסתיים – למרות המיני מהפך של פילי – שוב ביתרון ירוק, 76-71.

הרבע הרביעי נפתח עם טייטום שסופסוף חדר לסל וסופסוף הצליח לסיים, ומנגד דאנק מטורף של בן סימונס בריבאונד התקפה:

https://www.youtube.com/watch?v=PCefgIkZo58

פילי ניסתה להתקרב אבל פשוט לא היה לה מספיק כח אש, וכשקיירי נכנס זה כבר היה אבוד. בוסטון הצליחה לעלות ליתרון דו ספרתי, ומשם זה כבר היה גמור, למרות ניסיונות נואשים של בייליס וסאריץ' לחזור לעניניים. בסיום 108-97 לסלטיקס. לפילי היו שישה שחקנים בדאבל פיגרס, כשסאריץ עם 18, רדיק עם 17 וסימונס מעט מאכזב עם 15. בבוסטון זה היו קיירי עם 36, הורפורד השקט והטוב עם 21, ומוריס וטייטום עם 17 ו-15 בהתאמה.

עוד קטנות

1. קיירי ארווינג שחקן כדורסל ממש טוב. אחרי משחק חלש יחסית מול הפיסטונס הוא חזר לרקוד על המגרש עם המון הייליטס שאתם מוזמנים לחפש ביוטיוב הקרוב לביתכם. הוא פשוט התעלל בשומרים שלו וסיים כאמור עם 36, כשהוא קולע במעל חמישים אחוז מהשדה. השבוע סוקר בארצות הברית בהרחבה ראיון של מייק ששבסקי, במסגרתו דיבר על יכולת המנהיגות של קיירי:

“What I see happening with him right now is something I thought would happen eventually, and that’s him becoming a great leader,” Krzyzewski said in a phone interview. “He was born to be a great player, but he was also born to be a great leader, and I think that’s one of the reasons he wanted to take this chance. It wasn’t a negative against anybody [in Cleveland]. It was a positive of, ‘Look, I’m only going to do this for so long. I want to be that leader.’ And I applaud him for doing that. And he’s right. He was right in making that decision.”

וזה מה שהיה לבראד סטיבנס לומר עליו בסיום המשחק:

2. דאריו סאריץ'. הבנאדם גבר גבר, ושחקן שכיף לראות. פייטר, משחק עם שכל, סולידי אבל עם אישיות חזקה, לפחות ככה זה נראה מהצד. זה מרגיש שהוא כבר חלק לגיטימי בטריו יחד עם אמביד-סימונס, כשכל הזרקורים מופנים אליהם והוא פשוט בא לעשות תעבודה. נראה איך הוא ייקח את זה הלאה.

3. מרקוס סמארט. הבנאדם תופעה לא מוסברת. כל פעם שהוא עולה לשלשה עובר בגארדן מן רחש כזה של וואט דה פאק, וקשה לי לספור כמה פעמים שמעתי במשחקים אנשים מהקהל פשוט צורחים לו אל תזרוק. אבל הוא זורק, והרבה, ובעיקר מחטיא ואיכשהו מצליח להיות חלק כל כך משמעותי בסיפור הזה של הסלטיקס העונה. גם הערב אגב, הוא סיים עם מדד הפלוס מינוס הגבוה בקבוצה (+15). דרך אגב – מול דטרויט הוא דווקא קלע שלשות באחוזים מטורפים (התחיל עם 7-6 וסיים עם 9-6!), וכמובן שבוסטון הפסידה.

4. סטיבנס בסיום התייחס גם לסגנון המשחק השונה שיידרש מול פילי מחוזקת באמביד (בשני המשחקים בהמשך העונה):

לסלטיקס מצפה משחק שבת צהריים מול הסאנס החלשים בשבת. דווין בוקר מגיע לעיר. פילדלפיה תארח בערב אותו יום שבת את דטרויט החזקה. שבת שלום מקיימברידג'!

 

 

 

 

 

 

לפוסט הזה יש 34 תגובות

  1. אשך טמיר המקורי

    1 דצמ 2017 10:11:38

    מעולה, תודה.

    חייבים להבין שקבוצות חזקות נמדדות ביכולת של שחקני המשנה שלהם.
    כוכבים משחקים עם רישיון לעשות מה שבא להם בדר"כ, וייתנו תפוקה גבוהה ועקבית עקב כך (וכמובן בגלל יכולתם הגבוהה מראש).

    לכן מה שעושה את כל ההבדל זה היכולת של המאמן למקסם את שחקני המשנה – מקסימום קבלות במינימום אשראי – לבנות מע' בה הם משגשגים לצד הכוכבים, ומנגד תלוי גם בכוכבים עצמם – שיאפשרו ויעודדו זאת.

    לכן, כשאני מסתכל על פילי, אני לא בוחן את הפוטניאל שלה דרך אמביד וסימונס (שמקבל אשראי של כוכב מהרגע הראשון שדרך על המגרש), אלא על עד כמה מקונל, קובינגטון, סאריץ', רדיק ושות' מנוצלים בשיטה.

    וזה מביא אותי לנקודה שאני חוזר עליה – סימונס, עם כל זה שהוא טוב יותר ממה שחשבתי, אני כלל לא בטוח שהוא מיטבי לשחקני המשנה כפוינט גארד עיקרי.
    הוא פשוט סטטי מדי וגם לא מהווה איום מבחוץ – מה שהופך את המשחק לשבלוני ואת פילי לצפויה יותר – ואז קשה יותר לשחקני המשנה להביא את שיא יכולתם.
    הוא צריך לשחק כסמול ומוביל כדור משני לצד רכז כמקונל, שזז ללא הפסק, יוצר מהומה בהגנת היריב וגורם לשאר הקבוצה לנוע ללא הפסקה.

    2. ברוך רובין

      1 דצמ 2017 12:43:32

      ראית את משחקי פילי העונה? מקונל לא שחקן שמתאים לחמישיה, לא בטוח בכלל שהוא מתאים לליגה לדעתי אבל זה ליום אחר. השילוב של אמביד וסימונס עובד פשוט מדהים, סימונס מנהל משחק מצויין, לשחק כסמןל פווארד יהיה אסון בשבילו (הוא חייב את הכדור בידיים). אי אפשר להסיר מסרנות אחרי בקטובק, בטח ללא אמביד ופולץ שפשוט יהיו קריטיים לעתיד הקבוצה. אני אוהב את שיטת המשחק שבראון הנחיל מאוד של הנעת כדור ומסירות אבל הוא חייב לשפר את נקודת החוחשה העיקרית שלו שזה ניהול משחק. עתיד של פילדלפיה ורוד

      2. לא יודע על מה יש להתלהב ממרכוס מוריס, הוא לא יעיל התקפית מחטיא יחסית הרבה זריקות פנויות שחקן של האסל.

      3. סמארט בשנת חוזה אין ספק שהוא ינסה להוכיח את עצמו, בנתיים הוא עושה נזק לעצמו הוא מחריד התקפית.

      2. יונתן .S.

        1 דצמ 2017 15:12:38

        מסכים לגבי נקודה 2 ו-3.

        מוריס לא יעיל בעיקר כי הזריקות שלו הן "2 ארוכות ועקשניות" עם שמירה בפנים בהרבה מהמקרים.
        הוא יכול להוסיף לקבוצה המון, אבל לאחר מספר משחקים איתו בחמישייה, לטעמי עלייה שלו מהספסל תועיל לכולם יותר. הוא יקבל יותר הזדמנויות בתוך חמישיית ספסל שצריכה את היכולת שלו בהתקפה והניסיון שלו, כאשר בוסטון מרוויחה הגנה טובה יותר עם ביינס ב-5 והורפורד ב-4.

        סמארט נראה רע התקפית, אך הוא עדיין נכס עצום לסלטיקס, כי הם יודעים איך להשתמש בו. אם הוא לא ישתפר פלאים בהתקפה, אני מאמין שהוא יצטרך להתפשר בדרישת השכר, כי מלבד הקבוצות שנואשות לשיפור, אף אחת לא תציע לו חוזה שיאהב במיוחד. ושוב – זה הרבה בגלל שבוסטון יודעת להשתמש בו ואני לא יודע כמה קבוצות אחרות ידעו להוציא ממנו את אותה היכולת (ע"ע אוון טרנר בפורטלנד מהעונה אשתקד ועד היום לאחר הקדנציה בסלטיקס).

    4. ניר לוין

      1 דצמ 2017 18:12:55

      העתיד של פילי גם תלוי במידה רבה ביכולת הזריקה של סימונס. אם הוא יתחיל לקלוע מבחוץ זה כבר סיפור שיהיה הרבה יותר קשה להתמודד מולו.

      לגבי סמארט – הוא קולע באחוזים נוראיים, וזה מוזר אבל היעילות ההתקפית איתו משתפרת. אני חושב שההשוואה לאוון טרנר טובה, ובגלל זה האינטרס של שני הצדדים יהיה להישאר וסמארט יצטרך להתגמש קצת כי יש לו סיכוי בלונג ראן לקחת אליפויות.

    5. נתן

      1 דצמ 2017 20:18:35

      סימונס טוב משחשבת? אנדרסטייטמנט, ירדת עליו בכל הזדמנות וצפית בריפיונך נפילה בפילי. הוא צריך לקבל אשראי על ניהול משחק, פשוט משום שהוא יכול, ושהאפסייד שלו גבוה מאד. הוא יתקשה מאד להיות סופרסטאר ללא קליעה, אבל כבר הוא מהטובים בליגה בהגעה לטבעת. הוא רוקי, וכזה ששווה לשלם שכר לימוד בשבילו.
      לפילי כרגע אין רכז יוצר מלבד סימונס, והיום בליגה כבר לא משחקים עם מובילי כדור ש"מסדרים" את ההתקפה.
      כשפולץ יחזור זה כבר סיפור אחר, אם וכאשר יחזור לכושר, הוא בדיוק השחקן שהם צריכים.

  3. מנחם לס

    1 דצמ 2017 12:11:58

    כל הכבוד ניר. אהבתי כל מילה שכת בת ואהני מבסוט שמאשרים לך משחקים. פילי בלי אמד[ביד היא קבוצה אחרת לחלוטין. אני תמיד אהבתי את האווירה בבוסטון יותר מאשר בכל מקום אחר.

  4. מנחם לס

    1 דצמ 2017 12:18:40

    ע"י קווינסי מרקט ישנו פאב קטן, "המקום של מקאולי" – הבאר שאהבתי יותר מכל באר אחר בעולם. הבירה השחורה שלהם מבראורי קטנצ'יק היא טובה יותר מ-GUINNES ולי היא הטעימה ביותר מכולן. בימיה הגדולים של הסלטיקס להיות שם לפני ואחרי המשחק היתה חווייה לכל החיים.

  5. ד"ר הופמן

    1 דצמ 2017 13:08:54

    תודה ניר על הסיקור.
    שמח שיש לנו איש ב טי די.
    מרכוס סמארט שחקן מצויין בדיפנס אבל לא יציב בסקאלה של האופנס. מקווה שתמצא הדרך להשאיר אותו בבוסטון בלי לפתוח תכנית חיסכון כי בתכלס הוא משפיע מאד.

    1. ד"ר הופמן

      1 דצמ 2017 17:36:03

      ולדי, אם ראית את המשחק שלשום, יואל סבל מהגב במהלך המשחק מול וושינגטון וישיצא שכב על הגב בצד המגרש. המדיניות של הוויזרדס נכונה מאד ורואה קדימה. המצב הבריאותי שלו לא מאפשר משחקים של יומיים ברצף אז טוב שנותנים לו יום מנוחה בשביל לא להפסיד אותו לשאר העונה.

  9. יונתן .S.

    1 דצמ 2017 15:06:54

    אני אקרא את הסקירה כשאגיע לבית ויהיה לי זמן לעיין בה ברצינות.

    כרגע רק חשוב לי לציין כאן נקודה שכבר רשמתי גם בסקירת הכללית של משחקי הלילה:

    בוסטון טובה יותר כאשר מוריס עולה מהספסל. נכון שההרכב פחות נוטה להרכב פורוורדים כמו שסטיבנס רוצה, אך עם הכלים שיש לבוסטון כרגע, מוריס עדיף מהספסל הקצר של הסלטיקס.
    יתרה מכך, הנקודה החשובה בהגנסת ביינס לחמישייה במקום מוריס היא שהורפורד משחק ב-4 וכך היתרונות שלו מנוצלים יותר.
    זאת נקודה למחשבה עבור הסלטיקס בעיניי. כי כרגע הם פשוט נראים טוב יותר, ספציפית בהגנה, עם ביינס בחמישייה וסידור הרוטציה באופן כזה יוצר ספסל טיפה עמוק יותר, כי לא צריך גם את ביינס מהספסל כשיש גם את ת'ייס שמפתיע מאוד לטובה.
    ספסל של רוזייר, סמארט, מוריס, יאבוסלה ות'ייס נראה לא רע והחבורה הזו אנרגטית יותר יחדיו.

  10. אפלטון

    1 דצמ 2017 16:48:04

    תודה ניר על יופי של סיקור.
    נקודות מעניינות וסמארט זב באמת תופעה. הוא שחקן.שכל קבוצה צריכה, בעיקר כי הוא גורם לכולם מסביבו לשחק חזק יותר. השאלה כאמור היא כמה לשלם לו וזה בעייתי כי הוא באמת נטל התקפי, אבל אם בוסטון תפסיד גם אותו אחרי שהפסידה את בראדלי זה יהיה נזק רציני וטעות גדולה לדעתי.

    1. ד"ר הופמן

      1 דצמ 2017 17:43:13

      ואני חושב שיש מצב שאיינג ישתמש בו לתרייד כשנגיע לתרייד דד ליין. יכול להיות שהוא רוצה לגזור עליו איזה קופון לפני סיום חוזה, הרי משא ומתן היה בקייץ לא סמארט ולא דני נכנעו כשדובר בהארכת החוזה. ברור שהוצע לו יותר ממה שהוא מרוויח לחוזה ארוך טווח אבל הוא החליט ובצדק (מצדו) לדרוש יותר כך שכמו בראדלי ו IT (שדיברו על המון כסף ומשאיות ברינקס) דני יראה לו את הדרך החוצה ונקבל עוד תרייד מפתיע כמו עם קיירי. בדני איינג אבטח 🙂

        1. ד"ר הופמן

          1 דצמ 2017 21:09:47

          אני דווקא חושב שיש לו מספרים
          לא כולם בסטטיסטיקה.
          בהפסד לדטרוייט הוא היה הקלע הבולט בבוסטון, כנראה בגלל שהבוכנות שמרו על כל שאר השחקנים והוא היה יחסית פנוי.

          1. ברוך רובין

            2 דצמ 2017 01:54:06

            דר רזי לא רואה סיבה שיעשו טרייד עליו, בטח שהערך שלו כל כך נצוך אחרי המספרים בהתקפה, קבוצות קלטו כבר שאיינג והשיטת משחק שלו של הנעת הכדור והחיתוכים מוציאים הרבה יותר מהשחקנים, נוסיף על כך שהוא בשנת חוזה לא רואה אותם מקבלים עליו יוצר מנזיד עדשים. גם הוא וגם נואל עשו טעות איומה שלא חתמו על הארכת חוזה (לנואל הוצע 70 מליון ל4 עונות במקום הוא יקבל מינימום בקבוצה אחרת ותודה לסוכן ולפמלייה שלו, קרלייל לא מאמין בו) אין לו את יכולת ההתקפית בשביל לקבל חוזה גדול. לגבי בראדלי הוא לא רצה לישאר בבוסטון אין שאלה שהיה מקבל מקס כמעט בכל קבוצה בליגה מדובר על מגן על שקולע 44 אחוז מ3 ונמצא בגיל הנכון.

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט