מחוץ לפאבלה – אדריאנו דה סוזה / תרגום Smiley

מחוץ לפאבלה – אדריאנו דה סוזה / תרגום Smiley

מחוץ לפאבלה

ספטמבר 12, 2017

מאמר מקורי: https://www.theplayerstribune.com/adriano-de-souza-surfing-english/

אדריאנו דה סוזה

גולש מקצועי / אלוף העולם לשנת 2015

גדלתי מספר קילומטרים מהחוף.

אבל זה לא היה מה שבוודאי אתם חושבים.

לא גדלתי באיזו עיירות חוף יפה. אפילו לא ידעתי שאנחנו קרובים למים. כל מה שראיתי, כל מה שידעתי, היו החיים בתוך הפאבלה.

קשה למצוא יופי בפאבלה. להרבה אנשים יש רק ברירה אחת, וזה פשע. סמים, אלימות, כל הדברים הללו. זה כל כך צפוף, כל כך מלוכלך. ניידות משטרה אפילו לא יכולות להיכנס בתוך הרחובות. אבל היו ניסיונות. היה נדמה כאילו קולות הסירנות נשמעות לאורך כל הלילה. ולפעמים במקום הסירנות, אפשר לשמוע את הפו-פו-פו של האקדח.

אתה רוצה להיות אמיץ בתוך הפאבלה. אבל לפעמים, במיוחד בתור ילד, זה הרגיש כאילו היה קשה למצוא אומץ לב.

אתה לומד שאי אפשר להישאר בחוץ כשמתחיל להחשיך. אתה לומד שעדיין צריך להגיד שלום לכל אחד – טוב או רע – בגלל שכולם מכירים את כולם. אין מקום בו אפשר להתרחק מהדברים בפאבלה. וכשאתה ילד, אתה לא יודע מה נמצא מעבר לחומות. החיים בפאבלה, זה כמו מעגל. ההורים שלי מהפאבלה, ההורים שלהם מהפאבלה.

אין הרבה ציפיות מהחיים בתוך הפאבלה.

ואין גם הרבה שמחה, בנוסף.

כך שתמיד תהיתי למה אחי הגדול, אנג'לו, היה כל כך שמח כשהוא חוזר הביתה בלילות שבת וראשון.

במשך השבוע הוא היה מתעורר כל בוקר ב-5 בבוקר והולך לעבוד בבסיס צבאי קרוב לביתנו בגוארוג'ה (Guarujá). והיה חוזר ב-6 כל ערב. חלקנו את אותו חדר השינה, וראיתי אותה עושה זאת כל יום במשך שנים.

ואז סופי השבוע הגיעו.

בימי שבת וראשון הוא היה עוזב את הבית עם הגלשן שלו ומסתלק עם כמה מחבריו. אנג'לו אהב לגלוש.

וכשהוא עזב עם הגלשן שלו, בדיוק כמו שהיה עוזב לעבודה, כל מה שיכולתי לעשות זה להתבונן בו עוזב. הוא היה בן 19 ואני הייתי רק בן 8, כך שהייתי קטן מדי כדי להתלוות אליו.

כל מה שידעתי על אנג'לו וגלישה זה שהדבר הזה עשה אותו מאושר.

רציתי לדעת איפה אני יכול למצוא זאת.

סופ"ש אחד, הסקרנות הוציאה את המיטב שבי. צפיתי בו בבית כשהוא לוקח את הגלשן שלו, עולה על אופניו ונעלם באופק עם חבריו.

לאחר מכן רצתי החוצה כדי לעקוב אחריו. אני אפילו לא יכול לזכור את הדרכים בהן רצתי בגלל שהייתי כל כך מפוחד שבכל זמן הוא יכול לראות אותי. פשוט שמרתי על מרחק, מסתתר מאחורי עצים וסימני דרך. עקבתי אחרי אנג'לו כמעט 40 דקות, בלי שום מושג לאיפה אנחנו הולכים, או איפה נקודת הסוף.

ואז ראיתי זאת.

Image result for adriano de souza surf

הדרך התחילה להישבר ולהיפתח. מעבר לקצה, יכולתי לראות מים וגלים מתנפצים לאורך החוף – והעולם נראה כאילו הוא מגיע עד אינסוף. זה היה כל כך מדהים שעצרתי בדיוק באמצע הדרך.

ממש מיד, הרגשתי זאת … את האושר הזה, השלווה הזו.

עד שאנג'לו הסתובב.

"אדריאנו! מה אתה עושה כאן?!"

"אני פה כדי לגלוש!"

הוא לא היה מבסוט שהתגנבתי החוצה ועקבתי אחריו, הוא פלט אנחה ולקח אותי אל המים. הוא שם אותי על הגלשן שלו ודחף אותי שאתפוס את הגל הראשון שלי.

הרגע הזה … שינה את חיי.

עשרים שנה מאוחר יותר, אני עדיין זוכר את מגע המים החמים שפגעו בגופי. זה היה קיץ בברזיל, ובפעם הראשונה, פשוט הרגשתי שלווה כזו… אושר כזה.

ורציתי להרגיש כך לנצח.

כל מה שאי פעם ראיתי הייתה הפאבלה. לא ידעתי מצפון לדרום, ממזרח למערב. לא היה לי שמץ של מושג שהמקום הזה נמצא ממש כאן למשך כל חיי, רק מספר קילומטרים מחוץ למה שנדמה כרחובות האינסופיים של הפאבלה.

כשיצאנו מחוץ למים, אנג'לו הביט בי.

"אתה לא חוזר לכאן", הוא אמר. "אבא לא ירשה זאת. אתה צעיר מדי".

אבל כשהגענו הביתה, הרגשתי את אותו האושר שאנג'לו הרגיש. זה היה גם שלי. כשהלכתי לישון באותו הלילה, חשבתי על איך אני מבקש שההרגשה הזו תישאר. חלמתי על לבלות את כל היום באוקיאנוס.

אני גולש באופן מקצוען עכשיו. אני נמצא באוקיאנוס כל הזמן. זכיתי בגביעים והפכתי לאלוף עולם. אני מנחש שאתם יכולים להגיד שביליתי את כל חיי בחיפוש אחר ההרגשה שהייתה לי באותו היום הראשון עם אנג'לו.

Image result for adriano de souza surf

לא היה קל לחזור אל האוקיאנוס.

דבר ראשון, מכיוון שאנג'לו לא נתן לי ללכת לבד בעצמי. אבל זאת לא הייתה רק הפאבלה ממנה רציתי להימלט. הבית לא היה מקום מאושר בנוסף.

היו ימים ושבועות שאמי לא יצאה מהמיטה. היא לא יכלה לצאת מהמיטה. בגלל העצב. היא הייתה בוכה ובוכה במשך ימים בחדרה. אנג'לו ואבי פשוט קראו לכך כ"מחלתה". לא ממש ידעתי על כך – מלבד שזה התחיל לאחר שנולדתי. העצב שלה היה כל מה שידעתי.

כשהיא שכבה במיטתה, לא הייתי מורשה לראות אותה. אבא שלי היה מזיז אותי מדלת הכניסה לחדרה.

"לא, לא, אדריאנו", היה אומר. "היא תהיה בסדר, היא תהיה בסדר. אימא פשוט חולה".

זה מה שאנג'לו ואבי תמיד אמרו לי.

"אמא פשוט חולה".

עכשיו כשאני מבוגר, אנחנו מדברים על כך יותר. לאימא היה דיכאון. ארבעה חודשים לאחר שנולדתי, היא כנראה הציתה אש בבית ויצאה החוצה… בזמן שהייתי עדיין בפנים. שכן הציל את חיי.

אבל אף פעם לא דיברנו על הדיכאון שלה כשהייתי קטן, אז לא ממש הבנתי מה בדיוק הולך מלבד זה שאבי התפטר מעבודתו בנמל כדי לדאוג לאמי במשרה מלאה. הוא פתח בר קטן לפני הבית שלנו – פשוט מוכר משקאות ודברים קטנים כאלו. זה נתן לו להיות קרוב לבית, אבל זה לא הכניס יותר מדי כסף. אז כשאנג'לו הגיע לגיל 18, הוא לקח עבודה אצל הצבא כשומר ברציפים על מנת לעזור לתמוך במשפחה. הם אהבו אותו בבסיס הצבאי משום שהיה בעל מבנה חזק מכל הגלישה שעשה.

זמן קצר לאחר שאנג'לו החל לעבוד, קיבלתי את העבודה להביא לו צהריים בכל יום. אף פעם לא הגעתי כל כך רחוק לפני זה, עד לרציפים.

ושנית, הייתי רואה את האוקיאנוס בזמן שחיפשתי אחר אנג'לו.

אולי זה היה הגורל או צירוף מקרים, אני לא יודע, אבל מהר מאוד גיליתי בית ספר לגלישה ליד הרציפים. כל פעם שחלפתי על פני הבית ספר ברכיבה על אופניי, ראיתי את הבחור הזה שחסרה לו רגל. הוא לימד ילדים איך לגלוש. מעולם לא ראיתי משהו כזה.

רציתי שילמד אותי, אבל אנג'לו לא הסכים.

"אתה קטן מדי, ומי ישגיח עליך בזמן שאני עובד?"

אבל דיברתי עם אותו בחור, פיראטה, והוא אמר לאנג'לו שהוא ישמור עלי.

אנג'לו נאנח ואמר כן.

אבל לפני השיעור הראשון שלי, הייתי צריך לספר לפיראטה שאין לי מספיק כסף. "המשפחה שלי מהפאבלה", אמרתי. "אין לי אפשרות לשלם".

פיראטה רק נענע את ראשו. "אל תדאג לגבי זה", הוא אמר. "אנחנו נדאג לזה".

וזהו זה. אף פעם לא דיברנו על התשלום. הוא נתן לי להשכיר גלשנים. והוא לימד אותי הכל. הוא נתן לי עתיד, אתם מבינים?

הוא נתן לי את האוקיאנוס.

אבל עדיין לא היה לי גלשן משלי.

שמעתי מכמה חברים שמישהו מוכר גלשן שמתאים למידות שלי. שאלתי את אנג'לו אם אני יכול לקנות אותו.

"אין לנו את הכסף, אדריאנו".

"אני יודע, אבל זה יעזור לי להשתפר. בבקשה, בבקשה?"

"אני מצטער".

ואז שבוע מאוחר יותר אחי חזר הביתה מהעבודה … סוחב את הגלשן.

"הייתי חייב להביא את הראשון שלך", הוא אמר, מגיש אותו לי. "הוא כולו שלך, אדריאנו".

התברר שאחי ניהל משא ומתן כל השבוע והצליח להוריד את המחיר לשבעה דולר. שבעה דולר! ובנאדם, זה היה מדהים. זה היה ירוק עם הפס הלבן שהולך כל הדרך למטה. האף בוודאי נשבר בנקודה אחת, וזה לא תוקן כראוי כך שזה היה טיפה מעוקל. אבל בשבילי, זה היה מושלם. חשבתי שזה נראה כמו גל.

ברור, אכלתי קצת חרא מהבחורים בחוף על כך, אבל זה לא שינה לי. סוף סוף היה לי את הגלשן שלי.

האוקיאנוס נהפך למקום מפלט עבורי. מקום מפלט מהפאבלה. מפלט ממקום שהיה מסוכן מדי להסתובב בלילה. מפלט מהימים שבהם הצער של אמי היה מציף אותה.

כשהייתי במים, זה היה כאילו הדברים האחרים נעלמו.

Image result for adriano de souza surf

רציתי להמשיך ולחפש את הגל הבא, החלטתי שאני רוצה להפוך לגולש מקצוען. באותו הזמן, גלישה בברזיל הייתה קצת כמו רוק נ' רול. אתם יודעים, בחורים פשוט עושים את מה שבראש שלהם, הולכים לאוקיאנוס מתי שמתחשק להם. לא היה כל כך התמקדות בזה. ולהיות מהפאבלה, לא ממש נתן לי אפשרות להתחקות אחר מישהו שהצליח לעשות זאת כגולש.

כך שאנג'לו נהפך להיות המוטיבציה שלי. לא הייתי צריך פוסטר של איזה אתלט על הקיר. ראיתי את ההשקעה שאנג'לו עשה בכל יום.

אז זה מה שעשיתי.

במשך השנים שלאחר מכן, הייתי מתעורר כל בוקר יחד אתו. ובזמן שאנג'לו היה הולך לרציפים, אני הלכתי לגלוש באוקיאנוס. תחילה אנשים היו ככה, "מי זה לעזאזל הבחור הזה?"

לא היה מישהו אחר שהופיע שם כל יום בחמש בבוקר.

וכשזכיתי בפרס הכספי הראשון שלי, ידעתי בדיוק מה אני רוצה לעשות אתו.

לקחתי את הפרס לאחי ואמרתי, "תקנה בית חדש עם זה, בבקשה".

זה היה הרבה עבור המקדמה, וידעתי לאיפה אני רוצה שאנחנו נעבור. ישר ליד האוקיאנוס. רציתי לתת לאחי משהו חזרה על כל מה שהוא נתן לי. רציתי להוציא את הורי מהפאבלה. רציתי להתרחק מכל ההמולה, מסוחרי הסמים, מהלילות שלא היה בטוח בהם להיות בחוץ לאחר החשיכה, מהפו-פו-פו של קרב יריות. רציתי להתרחק מכל זה.

ורציתי לתת לאמי את ההרגשה בנוסף – ההרגשה שאפשר לקבל רק ליד המים. השלווה, השקט, האושר. כשדיברתי אתה לאחר שהיא ואבי עברו, דיברנו שהיא יכולה ללכת על החוף.

עכשיו, גם לה יש את האוקיאנוס.

שנה לאחר מכן, ב-2005, עשיתי את ההחלטה להפוך למקצוען. הייתי צריך לתת את הכל בזה. טיילתי בעולם. היו לי ספונסרים.

הייתי נוראי.

הייתי רק נער כשהצטרפתי והייתי מתחרה נגד בחורים בשנות ה-30 וה-40. הם היו חזקים יותר, מנוסים יותר. אבל כל פעם שהפסדתי הייתי אומר, "אוקי, פשט תמשיך. יום אחד הכל הולך להסתדר".

לא רק שהתחלתי לנצח באירועים, אבל גם ראיתי שאנשים אחרים מבחינים איך התקדמתי בגלישה. וזה הגיע חזרה לאנג'לו. אנשים היו קוראים לדרך בה התאמנתי כמיליטריסטית. הייתי יוצא למים שבועות לפני כל אחד אחר. למדתי את הגלים, למדתי את הרוחות. הייתי נשאר עם המקומיים בכל נקודה: הוואי, טהיטי, קליפורניה, אוסטרליה. רציתי ללמוד כל מה שיכולתי.

אולי אני כזה בגלל שאני יודע איך זה להיות ללא כלום. אף פעם לא הייתי אחד מאלו שגדלו במים. הייתי צריך ללכת למצוא את האוקיאנוס. והייתי צריך להיאחז בכך.

ועשר שנים לאחר שנהפכתי למקצוען, זה נראה כאילו כל אותן שנים של עבודה קשה התנקזו לרגע אחד.

הפייפליין מאסטרס (Pipeline Masters) ב-2015.

זו היתה התחרות האחרונה של השנה, ואליפות העולם הלכה להיות מוכרעת שם. הייתי טוב מאוד במשך כל העונה, והייתי בעמדה לנצח את התואר ולהיות הברזילאי הראשון לנצח בפייפ מאסטרס (Pipe Masters).

אבל לא יכולתי לחשוב על כך. רק הייתי צריך להרגיש את המים, להתחבר עם זה, לברוח מכל דבר אחר ולמצוא את הגל המושלם.

באותו יום בהוואי, מצאתי זאת.

לאחר שניצחתי את המקצה האחרון, זה עדיין לא פגע בי שאני אלוף עולם. גם לא לאחר שהם העניקו לי את הגביע. פשוט לא יכולתי להבין מה בדיוק קורה. אז עיתונאי ניגש אלי.

"אדריאנו", הוא אמר, "אתה אלוף העולם. מה אתה חושב ברגע זה?"

Related image

זה היה כאילו השאלה הזו גרמה למוחי לעבור למצב של הרצה לאחור. היה רק דבר אחד בראשי, מקום אחד שלשם המחשבות שלי הלכו.

מה אני חושב ברגע זה?

על ההתחלה.

הסתכלתי חזרה על העיתונאי.

"על אחי", עניתי. "אנג'לו".

חשבתי על אותו יום שבו עקבתי אחריו אל החוף. חשבתי על הרגע בו הוא דחף אותי שאתפוס את הגל הראשון שלי. חשבתי על המים החמים על העור שלי.

הגלשן בשבע דולר.

האושר.

זה הכל בגללו. בגלל אנג'לו.

לא הייתה לי הזדמנות להתקשר לאנג'לו עד שעברו שלוש שעות. כך כשסוף סוף היה לי את הטלפון שלי בידיי, הוא היה האיש הראשון אתו רציתי לדבר.

מה שהתברר, שהוא החמיץ את הגמר.

זה גרם לי לצחוק בגלל שזה היה פשוט אנג'לו. הוא היה צריך לעבוד, ועבודה תמיד הייתה אצלו במקום הראשון. ובגלל הפרשי הזמנים בין אואהו (Oahu) וסאו פאולו הוא החמיץ הכל. רק כשהוא סיים את העבודה וחזר הוא הבין שמשהו קורה.

Image result for adriano de souza surf

הוא סיפר לי שהטלפון שלו כמעט התפוצץ בגלל שהיו כל כך הרבה הודעות ושיחות נכנסות.

אני חושב על הרגע הזה המון. אני חושב על המשמעות הזו עבור מדינתי – ובמיוחד עבור גולשים ברזילאים צעירים – שזכיתי בתואר. אני חושב על ילדים אחרים בפאבלה שאולי יודעים עכשיו שיש עוד משהו שם בחוץ.

יש דבר אחד שתמיד תופס אותי: לראות את הדגל הברזילאי ליד השם שלי בתחרויות. ברזיל היא הבית, אתם יודעים? מתוך כל מה שעשיתי בקריירה שלי, להוציא את משפחתי מהפאבלה זה בוודאי מה שאני הכי גאה בו.

אבל אני גם חייב הרבה לפאבלה, בדרך מסוימת. אני חושב שזה נתן לי את הרצון לעבוד קשה יותר. לדעת שהדברים אף פעם לא מגיעים בקלות. זה הראה לי מה זה אומץ לב.

ידעתי מה זה אומץ. בגלל שראיתי זאת אצל אבי, כשהוא עזב את עבודתו על מנת לדאוג לאמי. ראיתי זאת באמי, שנלחמה בדיכאון כל יום כשאף אחד לא הבין. ראיתי זאת באנג'לו, שתמך במשפחה כשהיה רק בן 18.

אני רוצה להיות אמיץ, כמוהם.

ובגלישה, אני מרגיש שמצאתי את האומץ שלי.

אדריאנו דה סוזה

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. וואו סיפור אדיר סמיילי תודה!
    מה שהוא לא ציין זה כמה כישרון צריך בשביל להגיע מהפבלה ועד לסבב העולמי. גם הוא וגם מדינה שמו את ברזיל על המפה העולמית וסחפו אחריהם מלא גולשים צעירים שהולכים לשלוט על הסבב בשנים הבאות

    1. הסבב התמלא בגולשים ברזילאים טובים מאוד בשנים האחרונות. הם אפילו קבלו כינוי – The Brazilian Storm.

      גבריאל מדינה ואדריאנו דה-סוזה הם בטופ, במיוחד מדינה שאולי נחשב לגולש הטוב בעולם (יחד עם ג'ון ג'ון פלורנס מהוואי שאולי נחשב טיפה טוב ממנו).

      בדיוק השבוע הסתיימה התחרות בפורטוגל שמדינה ניצח (לאחר שניצח את העצירה בצרפת) ובכך הבטיח שבתחרות האחרונה, בדצמבר בהוואי תהיה זו שיוכתר בה האלוף של השנה. כששלפולרנס ("במגרש הביתי שלו" ב-Pipe) מוביל כרגע בסבב (וגם סמית הדרום אפריקאי ווילסון האוסטרלי בעלי זיכוי לזכות, אם כי קלוש, והתחרות בין פלורנס למדינה.

  2. פארה קם גוסטו לאאר אם פורטוגייז:
    Não cresci em uma bela cidade praiana. Nem mesmo sabia que nós estávamos perto da água. Eu nunca vi o mar enquanto eu crescia. Tudo que eu via, tudo que eu conhecia, era a vida dentro da favela.

  3. תודה רבה סמיילי הענק :ברשותך אתרגם כמה שורות מהמקור בפורטוגזית :
    השפה הפורטוגזית היא לינגווה קריניוסה , שפה חמה מלאת אהבה , דברים שהולכים לאיבוד בתירגום לאגלית, כך ששוה לתרגם ישירות מהמקור :

    Fora da Favela
    SEP 12 2017
    לצאת מהפאבלה.

    Eu cresci a alguns quilômetros da prai a.
    אל קראסי א אלגון קילומטרוס דא פראיה :
    את ילדותי העברתי במרחק ק"מ בודדים מהחוף.
    Mas não era o que provavelmente você está pensando.
    אך קרוב לודאי כי זו לא היתה הילדות שאתם מדמים למקרא שורות אלו.
    Não cresci em uma bela cidade praiana. Nem mesmo sabia que nós estávamos perto da água. Eu nunca vi o mar enquanto eu crescia. Tudo que eu via, tudo que eu conhecia, era a vida dentro da favela.
    לא גדלתי בעיירת חוף יפהפיה , אפילו לא הייתי מודע לקרבתינו לחוף, מעולם לא ראיתי את הים בזמן זה ,כל העולם שהכרתי היו החיים בפבלה !
    É difícil encontrar beleza dentro da favela. Muitas pessoas só têm uma chance, e é o crime. Drogas, violência, esse tipo de coisa. É tudo tão cheio, tão sujo. Os carros de polícia nem mesmo podem passar pelas ruas. Mas eles tentam. Parece que as sirenes ecoam a noite inteira. E às vezes, em vez das sirenes, você escuta o pow-pow-pow de uma arma.

    קשה למצוא יופי בפבלה , אין תקוה למרבית החיים בפבלה, אך לעומת זאת פשע סמים אלימות תמצאו שם למכביר , כל כך צפוף ומלוכלך ,אפילו ניידו המשטרה מתקשות להיכנס לשם .
    אעצור כאן משום שכבר עשית עבודת תירגום נהדרת, ושמרת בצורה פנטסטית על רוח הדברים, אך ניסיתי להוסיף עוד נופך מקומי קל, הסיפור הזה נכתב ביד אמן רגישה בצורה יוצאת מהכלל, ותורגם פעמיים לאנגלית ועברית בצורה נפלאה כמעט נאמנה למקור , אך העוד טיפה נופך אישי כי אדריאנו כותב כל כך חזק , ישר מכה בקורא עם הפטיש חמש ק"ג שלו …
    והכותרת לטעמי רוח הדברים היא לתאת מהפבלה , עדיפה על מחוץ לפבלה כי זו רוח הדברים מסע בריחה ממקום איום , אל פסגת החלומות האפשריים, צריך כוחות נפש אדירים למסע הזה, כוחות נפש המומחשים היטיב בסיפור .
    שוב תודה סמיילי .

      1. מקצוענות עבורי מתבטאת במשפט הבא :
        "הייתי יוצא למים שבועות לפני כל אחד אחר. למדתי את הגלים, למדתי את הרוחות. הייתי נשאר עם המקומיים בכל נקודה: הוואי, טהיטי, קליפורניה, אוסטרליה. רציתי ללמוד כל מה שיכולתי."

כתיבת תגובה

סגירת תפריט