מחשבות כדורסל של שנה (עברית) חדשה / רועי ויינברג

האם קבוצות צריכות לקבוע מנוחה לשחקנים מראש?

לפני שנה מהיום ESPN עשו ניסוי מעניין. הם שיתפו פעולה עם צוות מומחי שינה שנועד לבדוק האם יש משחקים שפשוט בלתי ניתנים לניצחון בגלל לוח הזמנים של האנ.בי.איי. המאמר עצמו מרתק וניתן לקריאה כאן. כעבור שנה כדאי לחזור ל-7 המשחקים הבולטים שהם הגדירו ככאלו שלקבוצה יש סיכוי גבוה להפסיד, בלי קשר לזהות היריבה.

מ-4 מתוך 7 קבוצות הפסידו, בהפרש ממוצע של 17.75 נקודות. מתוך ה-3 שניצחו, 2 הובסו בהפרשים עצומים ערב לפני כן (גולדן סטייט הפסידה לממפיס ב-21 נקודות לפני משחק מול מינסוטה, פורטלנד הפסידה ב-33 נקודות לניו אורלינס) כך שכוכביהן, באופן יחסי, לא שיחקו יותר מדי. היחידה שלא הפסידה את המשחק שקדם למשחק אותו הייתה צפויה להפסיד היא וושינגטון, שהפסידה 4 משחקים מתוך 5 מיד לאחר מכן.

המדגם הזה מראה שיש התאמה כלשהי בין מה שמומחי השינה העריכו ומה שקרה בפועל – קבוצות הפסידו לא מעט משחקים (או משחקים שקדמו להם) בגלל עייפות מצטברת. כפי שהמחקר מראה, זה היה כמעט צפוי. לא יהיה יותר חכם להחליט מראש על משחק שקבוצה מוותרת עליו באמצעות מתן מנוחה לכוכביה וכך לתכנן את הרוטציה בצורה חכמה יותר?

כחלק מהמאבק באותה עייפות הליגה שינתה את לוח הזמנים. העונה השנה ארוכה יותר, מבחינת אורך ולא כמות משחקים, ומרווחת יותר מאי פעם. אין יותר קבוצות שמשחקות 4 משחקים ב-5 ימים. בנוסף, הליגה רוצה לאסור על מנוחה של שחקנים במשחק בשידור מחוף לחוף או על מנוחה של יותר משחקן אחד במשחק ולקנוס קבוצות שיעשו כן בסכומים משמעותיים. יכול להיות שפיתרון יותר טוב הוא הודעה מראש על מתן מנוחה לחלק מהשחקנים, שבוע או שבועיים לפני המשחק עצמו?

הספרס משחקים בעונה הקרובה ב-20.12 בפורטלנד, יום לאחר מכן ביוטה ויומיים לאחר מכן בסקרמנטו. איש לא ייפול מהכיסא אם פופוביץ' יחליט לתת מנוחה לקוואי לנארד ולמרקוס אולדריג' מול הקינגס, אחת מהקבוצות החלשות בליגה העונה. לא מוטב שיפורסם על כך מראש ואז חלק מרוכשי הכרטיסים ידעו זאת לפני קניית הכרטיס? זה עדיף על מצב בו הם מגלים זאת בדרכם לאולם. צריכה להיות אפשרות למאמנים להתחרט על מתן המנוחה ולשחק עם הכוכבים בסופו של דבר אם ירצו בכך, אבל יתכן שכדאי להם, ולליגה, לשקול אפשרות של הודעה מראש על מנוחה שתפר את החוקים שה-NBA שוקלת ובכך לזכות להקלה מסוימת בקנס.

מילווקי: הקבוצה השלישית השקטה

פרנק איזולה מהניו יורק דיילי ניוז דיווח שכרמלו אנטוני צפוי להשלים מעבר ליוסטון עד יום שני. הסוגיה המרכזית שנראתה במעבר של כרמלו אנטוני ליוסטון הוא איך הרוקטס ייקחו אותו מבחינת משכורות. מי שצפוי לעבור החוצה מיוסטון זה ראיין אנדרסון, מהלך די הגיוני. בגדול, התפקיד של אנטוני יהיה דומה מאוד לזה של אנדרסון בתור מי שקולע מבטים פנויים ומייצר נקודות כשצריך, כשאנטוני שדרוג גדול ביכולת שלו ליצור סלים מבידודים ובתרומה בריבאונד.

השאלה היא לאן אנדרסון ילך. יש כמה יעדים אפשריים כמו פורטלנד שחסרה פאוור פורוורד עם קליעה, אבל ההתקפה שלה כבר עכשיו מהטובות בליגה וההגנה חלשה, משהו שאנדרסון לא יוסיף לו בלשון המעטה. יעד אחר שיוכל להתאים הוא מילווקי. הבאקס קבוצת הגנה טובה שהייתה אחת מ-10 ההגנות הטובות בליגה בשנה שעברה, אבל קבוצה התקפית חלשה שהייתה במקום ה-20 בכמות הנקודות למשחק.

אנדרסון יכול להוסיף לא מעט להתקפה, בעיקר בכל מה שקשור לריווח. למילווקי יש קלעים (קריס מידלטון שבתקווה ישלים עונה מלאה השנה וטוני סנל), אבל זה לא מספיק. כשהסנטר הפותח שלהם, ת'ון מייקר, עדיין מתפתח, הם יצטרכו למצוא עוד דרך להוציא את המיטב מהגריק פריק.

מאוד סביר שהדרך הזאת תהיה בזכות ההוספה של אנדרסון. הוא ההגדרה לפאוור פורוורד שמחכה על קשת השלוש ומרווח את הצבע. כשהכוכב שלך אוהב מאוד להיכנס פנימה (49.6% מהזריקות שלו למשחק באו מהאזור המוגבל, 0 עד 3 פיט מתחת לסל), כל שומר פחות שיתקרב אליו בזמן עוד חדירה יהיה מבורך.

יש לבאקס מה לתת בתמורה: החוזה של גרג מונרו נגמר עוד שנה ויוכל לפנות לניקס מקום מתחת לתקרת השכר. עם סעיף הנו-טרייד של כרמלו יהיה להם בלתי אפשרי לקבל עליו תמורה ממשית כשהוא מוכן ללכת, נכון לעכשיו, רק ליוסטון. זאת בנוסף לתמורה הנמוכה על סופר-סטארים (פול ג'ורג', ג'ימי באטלר) והעובדה שברור לכל שהניקס רוצים שהוא ילך, כמובן. התחלת הבנייה מחדש שנה מוקדם יותר (החוזה של מונרו קצר מזה של אנטוני בשנה) לצד עוד בחירות אמצע-סוף סיבוב ראשון מפורטלנד בדראפט הקרוב תהיה תמורה סבירה ותוכל לאפשר לניקס להגיע לעידן בלי מלו.

קנת' פאריד לדאלאס? למה לא בעצם?

לדנבר יש בקו הקדמי את פול מילסאפ, טריי ליילס, דרל ארתור ניקולה יוקיץ' ומייסון פלומלי. כשמוסיפים לזה את וילסון צ'נדלר וחואנצ'ו הרננגומז שיכולים לשחק כפאוור פורוורדים בהרכבים נמוכים, קנת' פאריד נשאר בחוץ. הוא נראה לא מתאים בקבוצה ואין להם סיבה להשאיר אותו ואת המשכורת הכבדה שלו לשנתיים הקרובות בקבוצה בזמן שהם יכולים למלא חוסרים אחרים.

יעד שה"מאנאימל" יכול לפרוח בו הוא דאלאס. באליפות העולם בכדורסל ב-2014 הוא הצטיין בדקות כסנטר בנבחרת ארצות הברית ונבחר לחמישיית הטורניר. עבר המון זמן מאז, אבל לא נראה שהוא יכול להיות פאוור פורוורד באנ.בי.איי: פאריד זרק 6 שלשות בכל השנה שעברה. עדיין יש לו חוש נדיר לריבאונד ו-7.6 ריבאונדים ב-21 דקות למשחק זה טוב מאוד.

יהיה מעניין לראות אותו כסנטר בהרכבים נמוכים. מאמן כמו ריק קרלייל יודע להוציא את המיטב משחקניו ויכול להוציא מפאריד דברים שלא ראינו בהתקפה, כמו תנועה בלי כדור או סתם שדרוג של מה שראינו עד עכשיו וגרסה נמוכה של דיאנדרה ג'ורדן מבחינת הנוכחות בצבע. יש לא מעט לעבוד על היכולת שלו כרים פרוטקטור, אבל זה ניסוי מעניין. חמישייה שכוללת את פאריד, האריסון בארנס, ווסלי מת'יוס, סת' קרי וג'יי ג'יי בריאה או דניס סמית' ג'וניור יכולה לרוץ ולשנות משחקים לפרקים. כשאין למאבס מחליף אמיתי לנרלנס נואל זה יכול להיות רווח גדול מבחינתם.

השאלה המתבקשת היא מה דנבר מקבלת בתמורה. אפשרות לא רעה היא דווין האריס הותיק שיכול להיות מחליף טוב לג'מיר נלסון בתור גארד מנוסה שרץ על המגרש עם החבר'ה הצעירים. גם ג'וש מקרוברטס אופציה לא רעה בתור מחליף שלישי ליוקיץ'/פלומלי באותו תפקיד של גבוה מוסר ואין פסול בלקבל בחירות סיבוב שני עתידיות. אין לדאלאס יותר מדי נכסים להציע כשדוויט פאוול הוא הנכס המשמעותי היחיד שחתום לשנה הבאה מלבד האריסון בארנס שלא יועבר, אך אם הם יצליחו להגיע להסכם כזה עם דנבר פאריד יוכל לפרוח שם.

הסיפור המוזר של מיטשל רובינסון

אני מניח שבשלב הזה של הקריאה אתם שואלים את עצמכם מיהו מיטשל רובינסון? רובינסון, בוגר תיכון בגובה 2.16 מ' עם מוטת ידיים של 2.21 מ' שהיה אחד השחקנים הבולטים ביותר בתיכונים בשנה האחרונה. הוא מנצל את הנתונים הפיזיים האלה וכבר עכשיו אפשר לראות אצלו ריבאונד טוב מאוד ויכולת טובה בהגנה על הטבעת, משהו משמעותי בליגה של היום.

אותו רובינסון מושך לא מעט תשומת לב. שיטת המדידה לשחקנים לפני שהם הולכים למכללות בכוכבים, כש-5 כוכבים מקבלים רק הטובים ביותר. הוא קיבל 5. הוא החליט לא ללכת למכללה השנה, אחרי שהתחייב לווסטרן קנטקי, אלא להתאמן באופן פרטי עם מאמן לפני הדראפט.

זה לא משהו נהוג. היו כמה בוגרי תיכון שוויתרו על המכללות, הלכו לשנה בינ"ל ולא הצליחו בליגה (הבולטים שבהם הם עמנואל מודיאיי, ג'רמי טיילר וברנדון ג'נינגס, למרות שהוא היה לא רע עד הפציעות). יש את המקרה של ת'ון מייקר שנשאר שנה נוספת בתיכון ונבחר בבחירה העשירית בלי ללכת לקולג'.

מייקר, מודיאיי וג'נינגס הסתדרו בדראפט בלי המכללה – הם נבחרו בעשרת המקומות הראשונים ב-2016, 2015 ו-2009. אצל רובינסון זה שונה. מנהל אנונימי אמר שהעובדה שהוא מוותר על מכללה או ספורט קבוצתי היא דגל אדום ענק ושלא בטוח שהוא כזה טוב. יכול להיות שזה יהפוך אותו לסליפר עתידי ויוריד מאוד בערכו. קיימת אפשרות, לא סבירה, שהוא ישחק שנה בליגת ההתפתחות לפני שיגיע לאנ.בי.איי. היחיד שעשה את זה עד עכשיו הוא פי ג'יי האיירסטון שנתן שנתיים בינוניות בשרלוט ובממפיס לפני שחזר לג'י ליג. לכן רובינסון שם שמעניין לעקוב אחריו לפני דראפט 2018, בנוסף ללוקה דונצ'יץ' ומרווין ביגלי.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. אפלטון

    21 ספט 2017 09:04:00

    תודה רועי מחשבות מעניינות.
    אני בעד המנוחה מראש. להודיע מראש על משחקים שבהם לא ישחקו כוכבים יפתור הרבה בעיות לאוהדים וגם יסנכרן את מחירי הכרטיסים שנקבעים לפי איכות היריבה.
    הבעיה היא מה יקרה אם לדוגמא הקבוצה צריכה לצאת מאיזה סלאמפ שנקלעה אליו? האם רק בגלל שהתחייבה חודש מראש היא תוותר על שחקן בריא? ומה קורה כשיש פציעות לא מתוכננות?
    לדעתי עדיין עדיף לסמן משחקים מראש ו"להזהיר" אוהדים, בלי התחייבות. יכול להיות שישחקו אבל בעדיפות שלא. לפחות האוהדים ורשתות הטלוויזיה ידעו לקראת מה הם צפויים.
    עכשיו תעלה עוד בעיה.
    קבוצות קטנות מסתמכות על מכירת הכרטיסים שלהם מול קבוצות גדולות. אז פתאום כששחקנים כמו לברון, או קאווי יודיעו מראש שלא יגיעו הם יפגעו לה בהכנסות.
    התשובה שלי לזה? חרא קשה. אל תסתמכו על מכירות כרטיסים על סמך הכוכבים של הקבוצה השנייה אלא תנסו להיות טובים ואטרקטיבים מספיק בעצמכם.
    בקיצור המסקנה שלי שאין סיבה שלא יהיה "סימון" מראש של משחקים שבהם ינוחו כוכבים, בעידוד הליגה. עד שיכנס להם לראש שצריך להוריד משחקים.

      1. anon

        21 ספט 2017 10:50:25

        במזרח. דווקא במערב עוד יש עניין וסיכוי כל עוד הקופסה של דורנט ממשיכה להישרף. המזרח מיותר משריקת הפתיחה.

  3. דובי

    21 ספט 2017 09:50:51

    טור משובח רועי.
    אהבתי את מה שהליגה עשתה, בין אם יצליח ובין אם לא. הרעיון של לדרוש מהקבוצות דבר אחד, ובמקביל לסייע בריווח המשחקים מראה נכונות של הליגה להשקיע גם מצידה.
    כרמלו ליוסטון, אנדרסון למילווקי, מונרו לניקס אכן נשמע רעיון טוב.
    מקווה בשביל פאריד שימצא לעצמו קבוצה לפרוח אצלה, כמו שעשה בדנבר.

  5. עידו גילרי

    21 ספט 2017 10:02:36

    אהבתי את הרעיון ללכת לבדוק את המשחקים עליהם הצביעו בכתבה של ESPN אבל הניתוח שאתה עושה כאן מגמתי ומטעה. אי אפשר להסיק מהתוצאות הנ"ל כלום מכיוון שהקבוצות ניצחו דווקא ב-3 מ-7. ה"תירוצים" לנצחונות הם בעייתיים כי ה 3-4 דקות ששחקנים שיחקו פחות בגלל תבוסה הרבה פחות משמעותיים מהטיסה (לפי אותו מחקר).
    נוח לך להתעלם מושם מה שוושינגטון ניצחו בהארכה אחרי שיום קודם ניצחו גם בהארכה. איזה משמעות יש לזה שהם הפסידו 4 מתוך ה-5 שאחרי?
    בקיצור מתאם אין כאן כי הקבוצות הנ"ל היו אמורות להפסיד בערך ב-80% מהמשחקים מה שאומר שהיינו אמורים לראות ניצחון אחד ולא 3. אבל גם אי אפשר להגיד שזה מפריך את התיאוריה שלהם מכיוון שמדובר במדגם מאד קטן.

    1. רועי ויינברג

      21 ספט 2017 15:00:14

      המדגם הוא אכן חיסרון – אם היו מופיעים 40 או 50 משחקים זה היה משקף בהרבה. אני מקווה שיעשו ניסוי דומה בשנה הבאה

  8. Ljos

    21 ספט 2017 20:23:59

    מעניין המקרה של מיטשל, ואני דווקא מחזיק לו אצבעות.
    אני אשמח שינסו כל דרך עוקפת קולג'ים, לפחות עד שהקולג'ים יהיו הוגנים יותר. אימון פרטי הוא בעייתי, אבל יכול להיות מתאים יותר כשמכוונים ישירות לליגה ולהוציא שחקן מוכן יותר. ייתכן שהשמרנים יותר יסתכלו עליו בעין עקומה, אבל אולי הוא יצליח להתגבר עליהם.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט