אתמול נכנס טרייסי מגריידי – השחקן שיש לו יותר "אם'ים" בקריירה מלכל שחקן אחר – ל'היכל התהילה'. בתחילה הוא סירב לקבל את ההזמנה להיות חבר בקהילה היוקרתית ביותר של אנשי כדורסל בטענה של "אני לא חושב שמגיע לי". בסוף הוא שוכנע – ע"י אשתו מכל האנשים – להסתכל במראה ולומר את המילים: "מגיע לי להיות בהיכל". בתחילה הוא לא יכול היה. בסופו של דבר הוא הביט במראה בעצמו, ואמר לדמות בת 38 וגובה 2.03 מ' שחזרה ברפלקציה מהמראה: "מגיע לי להיות 'בהיכל התהילה'".
הוא אמר זאת רק אחרי שהוא האמין שבאמת מגיע לו. ישנם רבים שלא מסכימים עמו.
מגריידי זכה בהרבה תוארים בימי חייו. בשנת 1997 הוא ניבחר ל-'מיסטר בסקטבול' של צפון קרולינה כששיחק בתיכון 'הר ציון אקדמי' שבדוראם. באותה שנה הוא נבחר לחמישיית אול-מקדונלד.. הוא היה אול סטאר 7 פעמים. הוא היה בחמישיית הליגה ב-2002 ו-2003. הוא היה מלך הסלים של הליגה בעונות 2003 ו-2004. הוא היה ה-MIP של הליגה ב-2001.
אבל הוא לא זכה באף תואר אליפות. לא בתיכון, ולא ב-15 שנותיו בליגה (הוא נבחר בחירה מס' 9 בסיבוב הראשון של הדראפט בשנת 1997 ע"י טורונטו רפטורס וקפץ ישר למקצוענים מהתיכון). למעשה, הוא לא זכה באף סידרת פלייאוף בכל הקריירה שלו ב-NBA.
הוא נראה כאיש ההיכל כבר בשנותיו הראשונות בליגה ( looked like a Hall of Famer). הוא היה קלעי דינמי ביותר שיכול היה לקבור אותן מה-3 כמו הקלעים הטובים ביותר שבין הגארדים, ולהתקיף את הטבעת באוטוריטה של הביג-מן המפלצתיים ביותר בליגה, ועדיין עם חן, עטרה, וחינניות. היה לו משחק כדורסל אסתטי מלא הוד כמו לכוכבים קלאסיים כג'רי ווסט ומג'יק ג'ונסון.
אבל הקריירה שלו מעורבבת עם זוהמה וטומאה בגלל שתי סיבות:
1.אריכות הימים שלו ב-NBA לא היתה מדודה וקבועה עם עלייה הדרגתית כלפי מעלה כמו אצל רוב השחקנים (כמובן שמגיעים לשיא גובה ואז ישנה ירידה קלה מטה בשלוש-ארבע שנות המשחק האחרונות), אלא היו בה עליות וירידות כמעט מתחילה, ואם עשית REGRESSION LINE של "יכולת" בקו המאוזן "X" המתחיל מנקודת אפס משמאל הדף בחלקו התחתון, ומשך ושנות משחק מ-1997 עד 2013 בקו המאונך "Y" המתחיל מאותה נקודת אפס ועולה מעלה, הקו היה מאוזן במקרה הטוב, ואולי אפילו נמצא בירידה מסויימת מטה משמאל לימין. ה'קו הרגרסי' הוא קו ישר, אבל ניתן לראות את הנקודות ממנו הוא 'מורכב'. עם טרייסי היינו רואים בוודאי עלייה חדה של הנקודות בחמש שנותיו הראשונות בליגה, ואז ירידה ב-10 השנים שאחרי.
2. HE NEVER WON A TITLE OF A CHAMPION. OF ANY KIND!
התשובה שלטרייסי היתה לומר בנידון (via Tom Westerholm of MassLive)???
“Social media can give a lot of people voices these days, and the first thing they say is ‘No rings, no rings,'” McGrady said on Friday, in an appearance at the Hall of Fame’s 60 Days of Summer Program. “You have to have a great team and some luck to get a ring, right? Unfortunately, I wasn’t blessed with that. But I go back at them with this: Anybody can win a championship. Everybody can’t get in the Hall of Fame.”
הנקודות העיקריות של נאומו?
א) אתה צריך קבוצה ושחקנים לידך כדי לנצח אליפות.
ב) כל אחד יכול לזכות באליפות; אבל רק יחידי סגולה נכנסים ל'היכל התהילה'.
בזאת הוא צודק לחלוטין. דוגמאות?
*דרקו מיליצ'יק!
*אדם מוריסון!
*אדי קרי!
לשלושתם ישנן טבעות אליפות. כל מילה נוספת מיותרת.
אבל זה לא כל כך פשוט. למרות קריירה של 19.6 נק' ממוצע, הוא לא ניצח אף סרייה של פלייאוף עד עונתו האחרונה בה שיחק בספארס, ובסידרה בספארס הוא שיחק דקות בודדות בלבד, ורק ברגעי זבל. ברור שלא היו לו תמיד את השחקנים הדרושים, אבל חוסר יכולתו לנצח בפוסט-סיסון מעלה שאלות לגיטימיות:
*אולי אין לו את החוסן המנטלי לנצח בפלייאוף?
*אולי חסרה בו יכולת המנהיגות והמוטיבציה לדרבן קבוצת שחקנים לבוא איתו לקרב ולנצח?
*אולי אין בו את היכולת לרומם את משחקם של השחקנים לידו?
*אולי ישנם בו חסרונות עקרוניים במשחק שלא רואים בלוח הסטטיסטיקה?
*היתכן שאת 18,381 הנקודות שלו (ב-19.6 נק' ממוצע לעונה); ה-5,276 ריבאונדים (ל-5.6 ריב' ממוצע למשחק) וה-4,161 אסיסטים שלו (4.4 ממוצע) הושגו כשההגנות הן פחות מרוכזות וחזקות במשך העונה הרגילה, ובפלייאוף, כשההגנות מתהדקות, משהו נעלם ממשחקו?
אני לא מאשימו אישית בחוסר יכולתו להגיע לטבעת אליפות. גם צ'ארלס בארקלי, קרל מלון, גארי פייטון, ג'ון סטוקטון ורבים אחרים – כולם שחקנים מצויינים – נמצאים ב'היכל התהילה' ללא טבעת. אבל לא לנצח אף סידרת פלייאוף ב-15 שנות משחק? עבורי זה נפנוף דגל אדום!
מצד שני, בחירתו ל'היכל' היא וינדיקציה – הצדקה, ומין 'ניקוי מאשמה' – שנתנו לו בוחרי הניבחרים ל'היכל' שכולם עיתונאיי NBA וותיקים ובעלי ידע, היודעים את כל השאלות הלגיטימיות ששאלתי (שגרמו לי להבחין בדגל אדום מבהיק בקשר לבחירתו), לא פחות טוב ממני וממכם.
ישנן עובדות רבות בקרייריה שלו שלא עזרו לו – וכמובן עמדו בדרכו – להיות ווינר בפלייאוף. אולי הנקודה החשובה ביותר, ואני אתחיל ממנה, היא שמלבד הפלייאוף של יוסטון נגד יוטה ב-2007 (עם יאו מינג ועם יתרון ביתי), הקבוצות בהן שיחק מגריידי היו תמיד – אבל תמיד – אנדרדוגס נגד יריבותיהן.
באותה שנה מגריידי סיים את העונה עם 32.1 נק' 'מלך הנקודות של הליגה' כשהוא רק בן 23, ומסכם ללא בושה: "AIN'T NOBODY STOPPING BIG TRACY". היו שלקחו זאת ברצינות ובנגטיביות גדולה, והיו – כמוני – ששמחו שיש מישהו המביא קצת צבע לליגה.
עונה אחרי, טרייסי מגריידי שלט ממש בדטרויט פיסטונס בפלייאוף. "DOMINATED THEM" הוא התאור הנכון. הוא שיחק עם האורלנדו מג'יק שהובילו 1-3 במשחקים. צ'אק דיילי עשה אז שינוי בהגנה ושם את טיישון פרינץ על מגריידי עם צו: "אתה לא עושה שום דבר במשחק מלבד למנוע ממגריידי לקבל כדורים ולקלוע". זה היה הסוף של מגריידי ושל אורלנדו מג'יק, והתחלת הרפיוטציה של פרינץ כ"מגן ONE-ON-ONE הטוב ביותר בין ה-SF".
הפיסטונס ניצחה את הסידרה 4-3.
מי היו ארבעת השחקנים האחרים שאיתם היה על טרייסי לנצח את הפיסטונס (שזכו ב-2004 באליפות)? ג'אק וון, גורדון גיריצ'ק, דרו גודן, ואנדרו דה-קלרק…
כמובן ששנתיים לפני כן אורלנדו החתימה את גראנט היל. הרעיון היה שטרייסי מגריידי וגראנט היל יהרסו את המזרח כבולדוזר הריסה. היל זה עתה סיים את עונתו בדטרויט עם 25.8 נק' ממוצע, אבל ממש לפני סיום העונה הוא נפצע בעקבו. אורלנדו לא ידעה – אף אחד לא ידע – את חומרת הפציעה, כולל היל בעצמו. הפציעה היתה רק התחלה של סידרת פציעות איומה שלא הניחה להיל עד סוף הקריירה. בארבע שנים באורלנדו – כשהוא אמור היה להיות "שותף ל'מכונת ההרס' עם מגריידי" הוא שיחק בס"ה 47 משחקים. היה זה אחד ממקרי הביש וחוסר המזל מהגדולים בכל תולדות ה-NBA. רק אלוהים יודע מה השניים – בריאים ושלמים – עם סנטר טוב ושני גארדים מהסוג של סטיב פרנציס (שכבר היה להם, וג'מיר נלסון שעמד להגיע) היו עושים לליגה.
היה עוד צמד חמד שהיה מוכן לגרום נזק ממשי לליגה: טרייסי מגריידי ויאו מינג ברוקטס. הם שיחקו יחד 5 שנים ברוקטס, אבל אם זה לא היתה כף הרגל של מינג זה היה הגב של טרייסי. שניהם בילו יותר זמן אצל רופאים וחדר הטריינר מאשר בפלייאוף. תארו לכם איזו קבוצה היתה יכולה להיות שם עם יאו מינג וטרייסי מגריידי בריאים, ואיתם רון ארטסט, ארון ברוקס, סטיב פרנציס, שיין בטייה, ודיקמבה מוטומבו כסנטר מחליף!
אז עם טרייסי זה תמיד היה "מה אם…"
*מה אם נשאר בטורונטו ואז היה משחק עם וינס קרטר???
"מה אם גראנט היל לא היה ניפצע???
*"מה אם יאו מינג היה בריא לשחק איתו???
עבורי מה שחשוב הוא שהוא שלם עם עצמו, לא מסתכל אחורה עם חרטות ושאלות, והוא מהיום חבר ב'היכל התהילה' של הכדורסל מעתה ועד עולם!
נראה לי שאני מבין את הראש של המשבצים להיכל התהילה!
מגריידי היה ADD VALUE לענף. כל משחק שלו היה זיקוקים. הוא הביא המון שואו ו MOVE למשחק. ותמיד היה מעניין לראות משחקים שלו. הוא תמיד שיחק ברמה הכי גבוה שהוא יכול (לפחות במהלך הליגה. פלייאוף זה ספורט אחר כנראה).
למה לא. אולי הסיטואציה של קאפקייק הוא היה אומר רק LA או רק SA ועושה רק אליפויות.
אני חושב שאחרי שעברנו כבר את הפוזות של שאק, לברון ודוראנט להצלחה בפלייאוף וטבעות אין משמעות יותר.
T מאק היה שחקן טוב אבל לדעתי לא הול אוף פיימר. כמו שמנחם אמר, אין לו סדרה אחת בפליאוף כזו שהגיעה בזכותו אז אי אפשר להשוות אותו עם סטוקטון או ברקלי…
רזי, כשגרתי בג'ופיטר הלכתי לכמה משחקים באורלנדו. הוא היה הרבה יותר מ-'שחקן טוב'. הוא היה BRILLIANT!
אוקיי מקבל שהוא היה מבריק אבל האם אפשר להשוות אותו עם סטוקטון או בארקלי? אלה היו שחקנים שמשכו את הקבוצות שלהם קדימה. לקחו סדרות בפליאוף וכמעט והצליחו להגיע הכי גבוה. הם היו בשיאם בתקופה של השחקן הטוב ביותר איי פעם ונתנו לו איזה פייט. טי מאק כמה שהיה טוב לא סחב על עצמו קבוצה. לברון לפני מיאמי עשה את את קליבלנד וסחב אותם על הגב. זה לא הספיק אבל הוא כן משך אותם למעלה מה ש טי לא הצליח לעשות.
שהוא לא שייך לחבודה של בארקלי וסטוקטון אני מסכים.
מסכים שהוא שחקן מבריק. לדעתי פני הרדוואי היה יותר מבריק ממנו ושחקן שלם וטוב יותר בשתי הצדדים עד הפציעה. גראנט היל בשיאו היה טוב ממנו (קיבל אפילו פחות עזרה בדטרוייט) ולקח אותם להישגים לא רעים. אבל קשה להתעלם מהפוליטיקה של ESPN לדחוף את הטאלנט החדש שלהם פנימה.
בגדול לפי התקדימים בהיכל הוא בהחלט בפנים. אבל זה יותר הביקורת שלי על ההיכל ולא על טימאק ששייך לחבורה שנמצאת שם.
מסכים אתך בהחלט
קליבלנד סוגרת הפרש 14 משחקים ליוסטון, 10 רק בחודש האחרון… עולה למקום ראשון ב-AL… קמבק לא יאומן
חושב שמגיע גם מגיע
ממש כפי שרשמת דוק, הבנאדם היה זיקוק של גאונות כדורסל
אלגנטי, זורם, קולע בלי הפסקה, שחקן בחסד עליון
כל זה מהווה סיבה נהדרת להפוך אותו להול אוף פיימר
גם אם לא הגיע להישגים קבוצתיים מרשימים
בחור טוב, שחקן מצוין, הכל נכון.
**לא הול אוף פיימר**
(אגב, גארי פייטון לקח אליפות עם מיאמי ב-06')
צודק. שכחתי
אין פה שאלה כבר הוא היה שחקן התקפי מדהים (טיפה פחות מקובי) פידואיי ואקלופסיביות שבלתי אפשרי לעצור (13 הנקודות על הספרס זה רגע מדהים).בהגנה זה משהו אחר, החוסר מזל בסיפור שלו הוא פציעות אחד השחקנים המלהיבים והמהנים שהליגה ראתה אבל הפציעות חיסלו אותו. חייב להיכנס להיכל
הפציעות חיסלו שלושה גדולים: טרייסי, פני הרדאוויי, וגראנט היל
ביל וולטון
רלף סאמפסון
הבעה היא של הולפיימרס נבחרים בקצב יותר גבוה ממה שהליגה הזו מייצרת אותם, אז ההגדרה להולפיימר הולכת ומתרחבת כל הזמן
100%
כל שנה ניכנסים 10. אם תחשוב על שחקנים, שופטים, מאמנים, מנהלים, ומה לא, הם כנראה נוספים לליגה בקצב של 100-150 לשנה. זה עדיין רק10-15% מהאנשים, וכולם הרי הטופ שבטופ
באמת שחקן כיפי לצפייה אבל.. הוביל 3:1 בסדרת פלייאוף והפסיד והיה מלך הסלים של קבוצה עם 20 ומשהו נצחונות.. קצת אומר על היכולת שלו להוביל קבוצה להצלחה כלשהיא. לא ראוי לHOF נקודה
אין לא מתאים ממנו .
מנחם כל השחקנים שהבאת להיכל (פייטון סטוקטון ברקלי ומאלון ).
כולם עשו פי כמה וכמה ממנו למרות שלא לקחו אליפות (פייטון לקח כשחקן שולי ).
פייטון הכפפה היה חתיכת שחקן הגנה ובשיאו הביא את סיאטל לגמר הליגה .
סטוקטון מלך המוסרים בכל הזמנים סחף את יוטה לשני גמרים ולשנות פליאוף רבות ומאתגרות במערב הפרוע והוא עשה זאת עם הדוואר היציב שבה כל יום לעבודה ולקח גם אם וי פי אחד אך להוד מלכותו לא יכלו .
באקקלי גם נכנע לעוד מלכותו אחרי שלקח את פינקס לגמר (אם וי פי +אלופת עונה סדירה +מחיקת 2-0 מול ל.א בשלב הראשון הטוב מחמש ).
בנוסף להוציא פייטון כל השלושה הבאים היו חברי נבחרת ארה"ב
של הדריים טיים המקורית בשנת 92.
מקריידי לא עשה שום דבר גם בגזרה זו.
לדעתי מי שנפגע בבחירה כזו זה המוסד ויוקרתו שנפגמת באופן חסר תקדים .
המוסד לא נפגע "באופן חסר תקדים". לא צריך להגזים
מת על טימאק. אילו היו בונים היכל תהילה מחדש לא היה לו מקום שם. כי הייתי שם קריטריונים גבוהים יותר ומבליט את ההישג להיבחר. אבל זה לא המצב ושוב אנו נאלצים לדבר על תואר אישי בnba שהוא חסר קריטריונים ונתון לפרשנות והטייה שיווקית ופוליטית. לפי התקדימים מהשנים עברו מכל עשור צריכים להיבחר בין 20-25 שחקנים שבלטו בדורם. כמה בחירות לחמישיות העונה כמה אולסטארים ויאללה להיכל.
בכמה ביקורים שלי בהיכל אני חייב לציין שלצד ההתרגשות בלקרוא על כל השחקנים ולראות פריטים אישיים שלהם (והמון סרטונים) אני חייב לציין שזה מבאס לראות שם שחקנים שהיו טובים אבל לגמרי לא הייתי שם אותם בהגדרה של אגדות. וזה לא רק מיץ' ריצ'מונד. כי אותו ראיתי בלא מעט משחקים והוא ממש לא באחוזון התחתון מבחינת כדורסל שם. אני לא רוצה לזרוק שמות אבל תמצאו אותם לבד.
גם מבאס אותי ששחקן טוב ביורוליג ימצא את מקומו שם אבל אמריקאי שנאלץ להיות זנב (או צוואר) לאריות לא. האחרונים לרוב היו טובים בהרבה מהראשונים.
בכלל היה מעניין לחלק את ההיכל ל2. החלק הראשון העליון זה הטופ של הטופ. 5-10 בכל דור כדורסל. הטובים שבטובים מבחינת הישגים אישיים וקבוצתיים. והחלק התחתון יתן כרדיט לשחקנים או אושיות שפעולותיהם שינו את ההיסטוריה של הכדורסל. פורצי הדרך. אלא שהוסיפו סגנון או פעולות שלא נראו קודם וכו'. בין עם באירופה או בכל מקום אחר. בקומת כניסה אפשר להשאיר את הפרקט וכל הסלים בסוף זה החלק הכיפי של ההיכל…
מבחינת חלק מהאמריקים הבחירה של סבוניס ו פטרוביץ להיכל נחשבת שערורייה
כנ״ל הבחירה של מרצולניוס
גם הבחירה של יאו מינג אם שופטים בהשוואה לסנטרים בהיכל עשויה לגרום להרמת גבה
יכול להיות שסתם מתרגשים יותר מידי מתואר שהוא על כבוד בלבד ,אין שחקן גדול באמת שלא נמצא בהיכל
שחקנים כמו תום ציימברס ואנטואון ג'יימסון עשויים להרגיש מקופחים ( 2 השחקנים היחידים מעל 20000 נקודות בקריירה שלא חברים בהיכל ,להוציא שחקנים פעילים שיהיו שם ב 100 אחוז )
הבעיה היא לא מי קופח אלא מי נכנס. למה טום צ'יימברס לא וקלווין מרפי כן? יש שם מלא שחקנים שנראה שדחפו שם כדי למלא את ההיכל כשזה הוקם ואז הסתנדרטים היו כבר נמוכים והמשיכו אותם. טים הרדוואיי היה חשוב יותר לג"ס מכריס מאלין בשנים הטובות שלהם. איפה הוא? פני הרדוואיי גם כמו טימאק היה עילויי אדיר שנפצע כמו גרנט היל. למה הם לא שם? כי הם לא הצליחו לחזור במאה אחוז אחריי הפציעות שלהם או שינו כיוון?
נכון
פני וטימי הארוואי הרבה יותר ראויים מטי מאק שלא לדבר על מיץ פאקניג ריצ'מונד
קלווין מרפי זה באמת לא ברור אבל לא מבין מאיפה הטענה שדחפו בהתחלה שחקנים פנימה כדי למלא את ההיכל. דווקא רוב אילו שמוטלים בספק נכנסו ב25 שנה האחרונות.
פני אף פעם לא הגיע למקומות אליהם מגריידי הגיע וגראנט היל וטים הארדאווי עוד ייכנסו.
זה קרה אחרי המוזיאון הקודם ב85 ואז שוב נפרצו הדלתות ב2002 כשהמוזיאון העכשווי נבנה. היו אגפים למלא. דחפו שם שחקנים מהכלובטרוטרס וכל מיני שחקני פרינג' מהעבר.
יש משהו נחמד בתיעוד נרחב מכיוון שזה גם מוזיאון. פשוט שיפרידו בין התואר לבין תיעוד של שחקנים ואבני דרך בכדורסל. והם עושים זאת בגדול אבל כמה מאות שחקנים שנכנסו קצת איבד מהיוקרה. זה כבוד להגיד על שחקן שהוא טופ 30 לעמדה שלו אי פעם אבל זה בעיני לא מספיק בשביל לחגוג אותו כאגדה יוצאת דופן.
תכלס עניין של טעם. אני בטוח שיש כאלה שרוצים אלפים בהיכל
באמת אם היכל התהילה הוא של הנ.ב.א הטענה נכונה .
אך אם היכל התהילה בא לספר גם על השפעה על המשחק עם הכדור הכתום (אם הוא בכלל כתום …בכל השנים ובכל המקומות ).
הרי שאין בכלל ספק שיש שם מקום לשמידט ,פטרוביץ ,גאליס ,סאבוניס ואפילו לברקוביץ (ונראה לי שגם למינג רק שם אני פחות חד משמעי ).
לדעתי היו צריכים שני הנל אוף פיימרס: אחד ל-NBA, ואחד לכדורסל ללא NBA, אז הרבה בעיות היו ניפתרות
אני איתך יונתן.
בקריטריונים הקיימים הוא נכנס. נראה שכל שחקן שהיה טופ 5 למשך כמה שנים רצופות בליגה נכנס.
אבל בקריטריונים שלי, למרות ההומריות המובנית שלי, הוא לא נכנס.
הבזיון הגדול הוא שרודי T, הול אופ פיימר אמיתי, עדיין לא נכנס.
קשה לקבוע אם הוא ראוי או לא
סך הכל שחקן טוב מאוד שבשיאו היה סקורר מהרמה הגבוהה ביותר
לפי אותו עקרון גם שחקן כמו גילברט ארינס יכול להיות HOF
הוא היה שחקן מרהיב אחד שכיף לצפות בו ,הפציעות חיסלו לו את הקריירה
יכל להיות מסקרן אם היה ממשיך לשחק לצד וינס קארטר ( בן דוד )
עם יאו מינג HOF אז גם לטי מאק מגיע
אחלה פוסט. זווית ההתבוננות שלי: otherworldly – התהילה שבהחמצה:
http://debuzzer.com/shohat/82877/
יפה מאוד. כתוב נהדר, ומתקשר גם עם הטור של פאקו על קונטאדור.
נהדר נחשון. תודה לך וגם למל על הטורים.
+101
בא מאהבה
קראתי עכשיו את הטור שלך . מצויין
תודה רבה!
מבין השחקנים שלא ניצחו סדרת פלייאוף הוא מקום ראשון.
הוא ללא ספק הזכור והמוכר מכולם.
יש סיבה לזה, והיא שהוא היה מספיק משפיע.
לדעתי מגיע לו.
גם בעייני הוא היה חולמני מדי אבל ככה הוא נראה, מסתבר עד היום.
הוא בעמת היה שחקן טוב, וכל כך התבאסתי על מה שקרה עם גראנט היל, שהיה בזמנו השחקן האהוב עלי בליגה.
קזינס בקרוב עובר אותו
זה מה שקורה כשאין שום קריטריונים וזה תלוי בני אדם ואינטרסים.לדעתי טימאק ממש לא הוך אוף פיים, אבל היו בחירות יותר גרועות.שחקן מרגש והכל אבל לא ווינר בשום צורה
ולדי, להוביל את הליגה בקליעות בשתי עונות רצופות? לא מאמין שיותר מ-20 שחקנים עשו זאת בכל ההסטוריה. אז בכל זאת הוא מיו 'ווינר'. ווינר של קליעות.
אחרי הפציעה באורלנדו הוא לא חזר להיות מה שהיה, איבד מהירות ואתלטיות. בכל מקרה היו הרבה סקוררים בליגה שלא נכנסו להיכל התהילה. הול אוף פיים שמור לשחקנים שיש בהם גדולה כמו בירד, מייקל, קארים וכאלה ומגריידי רחוק מהם שנות אור באשמתו או לא אבל רחוק. ניקי גאליס שנכנס היה ראוי מאוד כי הוא אגדה מהלכת בכל אירופה, כולל בישראל.
תודה מנחם
בקצרה – שחקן מלהיב ומגניב.
טיפה יותר ארוך – שהוא לא היה מעבר למה שכתבתי לעיל.
מצין שיחד עם מגריידי נכנס בחור, ניק גאליס.
חיפשתי מי בהיכל התהילה מזכיר את מגריידי מבחינת סקורר ללא אליפות.
אז יש את ריצ'מונד שלקח טבעת בזקנתו עם הלייקרס וזה לא נחשב בעיני אליפות.
יש גם את ג'ורג', אח של דרק גרווין מגבת, קלע ענק שלא לקח אליפות (שמישהו יספר להיכל התהילה שהוא כבר לא מחזיק בשיא הנקודות לרבע, בקושי הוא בשלישיה, אז שיתקנו את האתר)
בסך הכל נראה שמגריידי חבר לגיטימי.
מיץ' ריצ'מונד הוא עלה התאנה של כל מי שספק עולה בקשר להימצאותו בהיכל.
קצת מצחיק שדווקא אתה אומר את זה כשקלווין מרפי בפנים.
הלו הלו. קלווין מרפי נכנס בקטגוריית גמדים. זה לא אותו חדר בכלל בהיכל.
חוץ מזה יש לו זכויות על העברת המועדון ליוסטון ושותפות יחד עם קרייג סייגר בטרנד החליפות המזעזעות.
פייטון זכה ב2006 עם ההיט.
לא זכרתי
תודה מנחם, פוסט נהדר.
כל הקונספט של בחירות בלי קריטריונים קבועים היא בעייתית.
אני גם חושב שלהיכנס לHOF כבר נהיה זול מדי, אבל אני רק אומר משהו אחד, אם ליאו מינג מגיע, אין שום סיבה שלT-MAC לא.
מחזק את הסיכוי של כספי …בתור השחקן ששיחק הכי הרבה משחקים ולא היה בפליאוף….מצד שני הוא יהיה שם אם יישאר בג.ס ויש סיכוי שישחק כמה פירורים בשלבי הפליאוף הקלילים הראשונים של הווריורס.
אחלה טור. טי-מאק הגיע לגמר בתור שחקן 13 בספרס של 2013 אבל לא באמת שיחק. אני לא חושב שיש לו מקום, אבל כמו שכתבו מעליי – אם ריצ'מונד וגרווין בפנים הוא ראוי. וגם קרטר יכנס.
חבל שסידני מונקריף, שעשה יותר בקריירה ממקגריידי, עדיין לא בהיכל
באמת שאני לא מבין את הזלזול הזה בגרווין. מדובר בשחקן אדיר שאם היה משחק בכל קבוצה אחרת היה זוכה להרבה יותר חשיפה. להגיד שיש איזשהוא ספק לגבי הזכות שלו להכינס להיכל זה עצוב בעיני.
מה בדיוק מונקריף עשה יותר ממגריידי? בגלל שהוא נבחר לחמישיות הגנה אז זה הופך אותו ליותר זכאי? בגלל שציפו ממנו לפחות?
פעמיים שחקן ההגנה של השנה ו-4 בחירות לחמישייה הראשונה כשהוא הזוכה הראשון בפרס. חמישיית ליגה ראשונה. הגיע כשחקן מרכזי לגמר המזרח בתקופה שהוא היה קונפרנס חזק (פילדלפיה של מוזס ובוסטון של בירד).
מגריידי, להוציא חמישיית הליגה הראשונה, לא היה קרוב לאף אחד מהדברים האלה
זה לא עונה לשאלה. הם הגיעו לגמר בשנה שהמזרח היה מצחיק חוץ מבוסטון ופילדפליה. הם הובסו על ידי בוסטון. מקריידי ביוסטון שיחק במערב הרבה יותר תחרותי. אבל לא ענית למה זה הופך אותו ליותר זכאי? לצורך הענייין בוא נכניס את מייקל קופר להיכל (אני בכוונה מקצין).
מ-1983 עד 1986, 3 מ-4 האלופות היו מזרחיות. באותה עונה הקבוצה עם כמות הניצחונות השלישית הכי גבוהה במערב, יוטה, הייתה עם אותה כמות במקום השלישי במזרח.
איך זה הופך אותו ליותר זכאי? ההצלחה הקבוצתית מעל הכל כקריטריון לדעתי. למשל, ואני גם מקצין, פאט ליבר לא יכנס להיכל למרות שהיו לו 3 עונות של 19 נקודות, 8 אסיסטים, 8-9 ריבאונדים ו-2.5 חטיפות למשחק (והגעות לסיבוב השני בפלייאוף). מספרים זה אחלה אבל לא מספיק לבד.
אבל למונקריף לא הייתה הצלחה קבוצתית. להגיע לגמר שנה אחת מול קבוצות די חלשות לא מהווה "הצלחה". הנתונים האנקדוטלים שאתה מביא לא אומרים כלום.
על סמך מה אתה קובע עם לא על סמך מספרים? לא ראית אותו משחק. גם ה"הצלחה הקבוצתית" עליה אתה מדבר היא מספרית. בסופו של דבר למונקריף לא הייתה הצלחה קבוצתית משמעותית ומקגריידי להזכירך הוביל את הליגה פעמיים בנקודות. החוסר הצלחה הקבוצתית שלו נובע בעיקר מחוסר מזל משווע בפציעות שחקני מפתח. אז בגלל זה הוא פחות שווה HOF?
טוב אני לוקח את הקטע על חוסר הצלחה קבוצתית של מונקריף בחזרה . משום מה זכרתי שהם הגיעו לגמר האזורי רק שנה אחת. בכל מקרה אני עדיין לא חושב שזה משנה את התמונה באופן מהותי. רק אציין שלדעתי מונקריף כן ראוי ל-HOF אבל מגריידי היה שחקן הרבה יותר משמעותי ממנו.
השאלה היא איך אתה מגדיר שחקן משמעותי. דקות למשחק? מספר בחירות לחמישיית ליגה כלשהי?
זו תמיד השאלה בסוגיות המאד סוביקטיביות האלו. אני אציג את זה הפוך. אני לא מסכים אם הנחת היסוד החבויה שלך שההצלחה של מילווקי היא בזכות מונקריף באותה מידה שההיעדר שלה באורלנדו ויוסטון הוא בגלל מקגריידי.
יש פה נסיבות שמאד השפיעו.
Introduction
What statistics or accomplishments have the Hall of Fame voters deemed to be most important? This question can be answered using a technique called logistic regression. The logistic regression model is a binary response model where the response is classified as either a "success" (in this case, being elected to the Hall of Fame) or a "failure" (not being elected to the Hall of Fame). One or more predictor variables are selected and the resulting model can be used to predict the probability of a success given certain values of the predictor(s).
Building the Model
For the Hall of Fame problem, we tried to use as many predictor variables as we could. Player awards, sustained effectiveness as measured by appearances on leaderboards, and peak dominance (measured as a player's peak Win Shares output), all have explanatory value. Number of championships is a strong predictor, as well, along with the player's height. Our player pool includes players who have played a minimum of 400 NBA games and were retired by the end of the 2004-05 season, so that they've had several years to be considered. We excluded players that spent significant time in the ABA. As well, from the list of current Hall of Famers we excluded players with fewer than 50 Win Shares. The reasoning here is that the media and likely voters are more attunded to statistical output, however refined, than they were through the 1980s. There are players that have been inducted in the past that aren't necessary predictive of future inductions.
Players receive points for appearing on leaderboards, receiving 10 points for leading the league in a category and 1 point for finishing 10th. This seems like a fair way to award credit for both black and gray ink. The eligible statistical categories include PTS, TRB, AST, MP, STL, BLK. The list of predictor variables is:
Height (in.)
NBA Championships
NBA Leaderboard Points
NBA Peak Win Shares
All-Star Game Selections
Keep in mind that this exercise aims to predict who is likely to be inducted, as a Player, and based solely on NBA accomplishments and statistical output. There are coaches and contributors at all levels of the game, as well as foreign players and WNBA stars that are also worthy of induction.
Example
The parameter estimates given in the previous section can be used to obtain the predicted probability of Hall of Fame election for a particular player. We'll go through an example using Tony Parker following the 2013-14 season. Find the values of the five predictor variables for Parker, multiply them by the coefficients given in the table above, and find the sum of the products:
Int. -0.20303
Height (in.) -0.14203 * 74 = -10.51022
NBA Championships 0.80573 * 4 = 3.22292
NBA Leaderboard Points 0.01594 * 4 = 0.06376
NBA Peak Win Shares 0.41568 * 9.6 = 3.99053
NBA All-Star Game Selections 1.02443 * 6 = 6.14658
—————————————————————
2.71054
To find the predicted probability of Hall of Fame election, do the following:
P(HoF election) = 1 / (1 + exp(-(2.71054)))
= 93.8%
Based on Tony Parker's statistics and accomplishments, the probability that he will be elected to the Hall of Fame, as it stands now, is 93.8%
Summary
Hall of Fame probabilities are presented for all players with a minimum of 400 NBA games played. Although it can be risky to make predictions for active players, you can think of these probabilities as answering the question "If this player retired today, what is the probability he would be elected to the Hall of Fame?".
https://www.basketball-reference.com/leaders/hof_prob.html
אחויה זה מודל רגרסיבי. זה ממש לא קריטריון רשמי. לקחו את הסבירויות של אלה שנכנסו ובנו מודל חיזוי. בקיצור כשבוחנים את המודל על דוויין וויד מגלים שכל שחקן בהיסטוריה שעמד בקריטריונים שוויד עמד בהם נכנס בודאות מוחלטת וכך הלאה. זאת אומרת שיש שחקנים עם הרבה פחות הישגים שעדיין נכנסו מה שמגביר את סיכויים של האחרים ברשימה. אבל תודה על המידע הוא מעניין מאוד!
אני יודע מה זה, לא נטען שזה קריטריון רשמי. הפואנטה הייתה בתגובה לאלו שמתלוננים על כל מיני שמות שלא עומדים בדרישות לכניסה לטעמם ומצביעים על מחסור בקריטריונים רשמיים כבעיה, כאשר אם אנחנו לוקחים את זה כדוגמה להערכה למה היה יוצא אם היה קריטריון כזה, ניתן לראות על שחקנים שהם טוענים כנגדם שהם כנראה עומדים מאוד יפה בקריטריון.
מעניין מאד אבל אחד הכיפים בבחירה להיכל (בכל הספורטים) הוא שהכל סובייקטיבי. אבל כש-100 (כבר שכחתי את המספר המדוייק; בכל ספורט זה שונה) עתונאים וותיקים מצביעים כקבוצה, הסובייקטיביות שלהם שווה עבורי יותר מקו רגרסיה, ולא חשוב במה הוא תלוי
אתה מפספס לחלוטין מנחם. החיזוי הוא על פי אותן דעות סוביקטיביות של העיתונאים. כלומר הפרמטר שקובע בסופו של דבר הוא הבחירה או אי בחירה של השחקן. על פי זה נעשית הרגרסיה.
טעות שלי. לצערי אני עובר מהר מדי על תגובות בגלל חוסר זמן, ועכשיו בנוסף חייבים להתכונן לסערה גדולה. כבר לא הוריקן אבל סערה טרופית עם איבוד פאור למספר ימים, לפי הציפיות.
אני מחכה לעוד עשר שנים שאנשים כאן יבואו ויטענו כנגד הקבלה של כרמלו אנטוני להיכל
הויכוח על דווייט הווארד יהיה לפניו.
yeah, but nobody feels strongly about him anymore(if anyone ever did)
just wait….
אין מצב שהווארד לא נכנס.
זה נכון, אבל אין גם מצב שלא יהיו מלא שיצעקו שלא מגיע לו.
תתרומתו של כרמלו לנבחרת, אליפות NCAA כשהוא היה הפרשמן הכוכב, וטחד מעשרת הקלעים הטובים בליגה בכל שנותיו יספיקו בהחלט עבור כרמלו.
למה שהאוורד ייכנס להיכל?
למה לא?
3 פעמים שחקן ההגנה של העונה, 5 שנים שהיה הסנטר הכי טוב בליגה ו-5 בחירות ברצף לחמישייה הראשונה, זהב אולימפי, 3 גמרים אזוריים. בהחלט ראוי
Soft…
אבל ברצינות, אני מבין שמבחינתם בגלל שהכניסו את מיץ' ריצ'מונד מעכשיו כל שחקן שהיה סופרסטאר לשלוש שנים צריך להיכנס להיכל? להאוורד לא היתה שום השפעה ממשית על המשחק חוץ משנה אחת קסומה עם אורלנדו והוא בעיקר פרוטוטייפ של שחקן עצלן ונרקסיסט. יש סיבה ששאקיל תמיד ירד עליו וקובי לא סבל אותו
היו לו 5 שנים של דומיננטיות רצינית וחמישיית ליגה ראשונה. אין שחקן עם 5 בחירות לחמישיית הליגה הראשונה שלא נכנס להיכל. זה אחלה תנאי סף
אני חושב שזה מהמקרים האלה שנתונים סטטיסטיים ותארים מציירים תמונה קצת מטעה. הוא פרץ בתקופה שבה עמדת הסנטר היתה בדעיכה וכמובן שנהנה מהרבה יחץ (סופרמן..) אבל תשים אותו מול סנטרים גדולים מהעבר ותראה שהוא אפילו לא בר השוואה. שחקן מוגבל וחסר אופי
לא יכול להיות ויכוח כי בכל מקרה הסטנדרטים הכי נמוכים בהיסטוריה ייחיבו את הועדה בעתיד. כי תמיד יהיה את ריצ'מונד וסוגו כסמן לאחרים. אם אלכס אינגליש נכנס וקלווין מרפי איך אפשר להותיר את כרמלו בחוץ. ואם בלייק נותן עונה טובה השנה אז למה לא הוא… ואם בוגי שומר על הקצב למה לא הוא. 1-2 הופעות בפלייאוף ויאללה פנימה. קצב של בין 2-3 נכנסים כשחקנים בעונה נותן כ25 שחקנים כל עשור. לי לא בא לראות את השחקן מספר 25 בעשור האחרון בפנים אבל מה לעשות…
בוא נעשה ניסוי. עשור אחורה מהשנה, כל השחקנים שפרשו בעשור הזה, מי העשרים וחמש שנכנסים על פי זה? (אתה יכול(ואולי אף רצוי לצורך העניין) להתעלם מהבחירות שכבר נעשו)
זה לא ניסוי כל כך טוב כי אורך קריירה של שחקנים משתנה. עדיף להסתכל נניח על השחקנים שהתחילו את הקריירה בעשור הראשון של המאה ולראות מי לדעתנו ראוי.
לא רואה איך זה משנה ממש
אז יאללה תרשום את שלך.
אוסף את רשימת הפורשים…..
LOADING
…
…
…
(אשתף כשאסיים בשביל לעזור למי שמעוניין גם)
No Question –
Rasheed Wallace
Kobe Bryant
Tim Duncan
Kevin Garnett
Ray Allen
Paul Pierce
Steve Nash
Jason Kidd
Shaquille O'Neal
Allen Iverson
Alonzo Mourning
Dikembe Mutombo
Tracy McGrady
Wouldn't kill me if they were in –
Shawn Marion
Chauncey Billups
Amar'e Stoudemire
Andrei Kirilenko
Richard Hamilton
Ben Wallace
Yao Ming
Stephen Jackson
Grant Hill
Brandon Roy
Jerry Stackhouse
Damon Stoudamire
Josh Howard
Tayshaun Prince
Peja Stojaković
Will burn hall down if they were in –
Antoine Walker
Steve Francis
Kevin Martin
Sam Cassell
Ish-
מגריידי לפני צ'ונסי בילאפס? Realllllly??
חוץ מזה מסכים (לצערי ;-)) עם הכל.
אני לא מבין למה זה מפתיע או שאלה בכלל. אחד שחקן שאלמלא פציעות לא היינו מדברים על זה בכלל, והשני פוינט גארד אמנם מעל הממוצע אבל אפילו לא השחקן הכי טוב בקבוצה שלו בה זכה באליפות אחת והגיע לגמר נוסף, וזכה בפיינלס mvp בגלל ענייני תדמית.
לא חסרים שחקנים טובים יותר בעמדתו שעדיין מחכים.
אתה חושב שבילאפס לדוגמה צריך להיות בהיכל לפני קווין ג'ונסון או טים הארדאווי?
KJ כן.
לגבי טים הרדאוויי אני ממש לא בטוח, בסה"כ הוא בסקאלה של מגריידי- שחקן טוב, לא HOF
כוונתי- kj בהיכל התהילה (אבל לא בהיכל התהילה של ראשי הערים).
טוב הנה רשימה (חלקית) של הפורשים בעשור האחרון
Andrés Nocioni
Paul Pierce
James Jones
Jason Maxiell
Tayshaun Prince
Nazr Mohammed
Luke Ridnour
Tim Duncan
Amar'e Stoudemire
Josh Howard
Chuck Hayes
Kevin Garnett
Elton Brand
Ray Allen
Kevin Martin
DeShawn Stevenson
Matt Bonner
Shawn Marion
Andrei Kirilenko
Kenyon Martin
Stephen Jackson
Elton Brand
Jason Richardson
Hedo Türkoğlu
Kobe Bryant
Derek Fisher
Shane Battier
Quentin Richardson
Chauncey Billups
Antawn Jamison
Corey Maggette
Richard Hamilton
Al Harrington
Steve Nash
Grant Hill
Jason Kidd
Brandon Roy
Tracy McGrady
James Posey
Juwan Howard
Allen Iverson
Michael Redd
Brad Miller
Mehmet Okur
Jerry Stackhouse
Rasheed Wallace
Jason Williams
Shaquille O'Neal
Yao Ming
Žydrūnas Ilgauskas
Peja Stojaković
Antonio McDyess
Theo Ratliff
T. J. Ford
Antoine Walker
Steve Francis
Wally Szcerbiak
Bobby Jackson
Shareef Abdur-Rahim
Damon Stoudamire
Alonzo Mourning
Cuttino Mobley
Dikembe Mutombo
Sam Cassell
אחרי 20 אני מתחיל לגרד בראש.
סחתיין על הרשימה.
בן וואלאס הושמט בשביל לעצבן את גיא
הבטוחים:
Paul Pierce
Tim duncan
Kevin Garnett
Ray Allen
Kobe Bryant
Steve Nash
Shaquille O'Neal
Allen Iverson
Alonzo Mourning
Dikembe Mutombo
Jason Kidd
הניתנים לויכוח וצריכים להיות בפנים:
Grant Hill
Chauncey Billups
Rasheed Wallace
Peja Stojaković
Yao Ming
Tracy Mcgrady
Shawn Maion
הנוכל לחיות איתם:
Amar'e Stoudemire
Ben Wallace (ששכחת)
Rip Hamilton
now what?
עידו – אני איתך לגבי הרוב. הייתי מעביר את ראשיד ל"נוכל לחיות איתם", ואת אמרה ל"צריכים להיות".
עוד תוספות:
קירילנקו ל"נוכל לחיות איתם"
אולי גם סטקהאוז ל"נוכל לחיות איתם", בעיקר בגלל המכללות
תרומתו של כרמלו לנבחרת, אליפות NCAA כשהוא היה הפרשמן הכוכב, וטחד מעשרת הקלעים הטובים בליגה בכל שנותיו יספיקו בהחלט עבור כרמלו.
גם אני חצוי לגבי טימאק. האשמה היא לא בו אלא בהכנסה הלא-ממש-יותר-מדי-קשוחה-וסלקטיבית שהיתה נהוגה בעבר.
הפייבוריט שלי לפני טימאק הוא כריס וובר.
רודי T!!!
ומה הנימוק?
וואו יש כל כך הרבה.
גם אם רק נתחיל מאחת האמרות הגדולות ביותר שנאמרו בספורט שרשומה על שמו. הבן אדם היה פני המועדון למשך 22 שנים.
חמש הופעות אולסטאר כשחקן וזה בכלל שההישגים הכי גדולים שלו כמאמן שהוביל לשתי אליפויות היסטוריות.
כשאני חושב על הול אופ פיים, אני חושב על דמויות מיתיות כמו רודי T.
אבל אתה צריך להפריד. אנחנו מדברים כאל על כניסה כשחקן. כמאמן אני דרך אגב מסכים שמגיע לו .
ברור שכניסה כמאמן. אבל השחקן הלא רע שהיה יכולה רק להוסיף קצת לפלפל.
אני בכלל בעד להכניס את כל המאמנים של יוסטון ל HOF, רק בגלל שהם מאמנים ביוסטון. ון גאנדי here you come
בשלב הבא נכניס גם את ה GM-ים. מורי here you come, too
אני חושב שבמקרה של רודי T. כמו במקרה של מעט אחרים בהיסטוריה. זהו פרס שצריך להגיע על מפעל חיים, בליי ההפרדה למאמן ושחקן. בכניסה.
זה קצת מעליב להכניס אותו כ-contributor
לא מעליב אם הוא
equal contributor
כמה הולך אוף פיימרס יש בסגל הנוכחי של גולדן סטייט?
לדעתי סיכוי טוב לחמישה.
קארי ודוראנט בפנים.
איגואדלה, גרין ותומפסון קרובים ממש, איגואדלה ותומפסון אולי כבר שם.
זה מאד תלוי בכמה אליפויות הם יקחו, ולשניים האחרונים יש עוד הרבה קריירה לעבור.
1. גארי פייטון זכה עם מיאמי באליפות ב-2006.
2. מקריידי וסטיבי פרנסיס מעולם לא היו באותה קבוצה – הרי הטרייד של אורלנדו ויוסטון היה טימאק תמורת פרנסיס ומובלי.
3. גראנט היל – ביש מזל אחד גדול עם פציעת הקרסול. לדעתי המג'יק בכלל תכננו על היל ודאנקן לשחק אחד עם השני. בסוף דאנקן נשאר בספרס והיל נפצע כל שני וחמישי, ככה שמקריידי נשאר לבדו.
4. גם מקריידי סבל שנים מפציעות גב שפשוט הרגו אותו. לדעתי רצף 33 הניצחונות של יוסטון היה כשהוא היה פצוע.
נסחפת קצת, ה-33 זה של הלייקרס הרוקטס עשו "רק" 22. זה היה עם מקגריידי ובלי יאו (שהיה יותר פציע מטי-מאק אפילו).
זכרתי שמשהו לא הסתדר לי (עצלות הבדיקה בגוגל).
אבל אתה בטוח שמקריידי היה ברצף הזה? אני זוכר חבורה של נגרים בראשות ארטסט
די בטוח. הוא חזר ואז יאו נפצע.
טוב מקגריידי פספס רק את הראשון. יאו היה בכל החצי הראשון. לא יודע מה אתה רוצה מארטסט הוא בכלל לא היה בקבוצה.
לעזאזל… ממש לא היום שלי… התבלבלתי כנראה עם קבוצת יוסטון אחרת שארטסט היה משמעותי שם ונכנעה ללייקרסבפלייאוף
סקולה ובאטייה האלילים היו הכוכבים. יא אללה איזו קבוצה זן היתה אם לא הפציעות הארורות
+101
מישהו ראה לטביה-מונטנגרו?
פורזינגיס עד עכשיו האם וי פי של הטורניר, עוד תצוגת תכלית מרשימה 19 נק , 6 רב, 3 אס ו 2' בלוקים ב22 דק!
נגד וויציביץ
עכשיו כשאני חושב על זה-
יאללה למה לא? אז מגריידי הול אוף פיימר. הוא אשכרה הטביע פעם על מהמט אוקור, מי עוד עשה את זה?
https://youtu.be/y-Oln5kNmjA
למאר אודום הטביע על קורנל דיוויד? כי מקגריידי כן!
כל אחד מהשלושה מגריידי-היל-פני הארדווי ראויים להול אוף פיים. הם היו שחקנים מהמלהיבים בדורם, סקוררים מחוננים והיוו משב רוח מרענן בסוף ימי ג'ורדן.
דוויט האוורד הול אוף פיים ??
היי, נבואה שמגשימה את עצמה.
שחקן שנבחר פעמיים רצופות לחמישייה הראשונה של העונה, מבטיח לעצמו את המקום בהיכל התהילה.
לטי-מאק מגיע אין שאלה. יקח זמן וגם הבן דוד שלו יגיע.
למיטב זכרוני הוא שחק באורלנדו וביוסטון בעמדה של שוטינג גארד ולא סמול פורוורד, בעמדה זו היה לטי-מאק יתרון גובה משמעותי על רוב השומרים שלו.
דרך אגב המאמן של דטרויט באליפות האחרונה שלהם היה לארי בראון ולא צק דיילי.
לארי בראון הוא המאמן האחרון ב NBA שזכה באליפות ללא כוכב על.
כמובן
לדעתי לא ראוי, אבל כבר דיברו על הכל…