ברגע שהתחלת להסביר על הטיות קוגניטיביות קנית אותי, כי זה באמת בסיס להבין הרבה דברים נכון (או לגלות כמה "אמיתות" מסוימות לא מחזיקות מים).

גם ההמשך היה מרתק כמו תמיד באתר זה.

הייתי מצרף גם את "תירוצים" של מתי כספי לקינוח אבל אין לינק אז אנסה את הסוף מהזיכרון:

"לסיכום אומר שעם שחקנים כאלה, מאמן כזה, קבוצה כזו ואוהדים שכאלה – תמיד ננצח!"
– אז למה הפסדתם היום?
"כי הם שיחקו חרא!!!"

לא מספיק לצערי… בטח לא של הטקסאנס

אז אתה לא בקטע של פוטבול?

מדי פעם יוסטוני במגוון אתרים. לא המון. ואף פעם לא באנגלית… 🙁

אתן מספר תגובות לדברים שנכתבו:
1. היתה טבלה נוספת שהציגה את המיקום לפי חלוקת השנים, איכשהו היא לא נכנסה לכתבה. תודה לlsh על ההשקעה. זה הופיע במקור.
2. מנחם, אם הייתי מכיר את המשפט של אאורבך, הוא היה מופיע בראש הכתבה או בסופה. מייצג בדיוק את הטענה.
3. אם הייתי מנסח שוב את הטענות, הייתי מדגיש את העובדה שאין שום מסקנות. כמו שכתבתי, הכל רחוק מאוד ממובהקות (אולי בדיקה עם מדגם גדול יותר, היה סיכוי גבוה יותר למובהקות- הקטנת טעות התקן וכו'). עיקר המטרה היתה להתמודד עם הטענה במספרים, כדי למוסס את הטית האישוש שמשפיעה על כולנו. קבוצות הגנה לא מצליחות בפלייאוף יותר מקבוצות התקפה.
יכול להיות שבמובן הזה, הכלי שבו השתמשתי להסביר את הטענה (ההטיה הקוגניטיבית) הוא משמעותי יותר מהטענה המרכזית. הטית האישוש (כפי שכתב עידו) היא אחת המשפיעות ביותר בויכוחים בכלל ובויכוחים התחום הספורט בפרט.
4. "השרת", ברור לי שהדבר המרכזי שמשפיע על סדרות הוא המאצ'-אפ וההתאמות במהלך הסדרה. עם זאת, המחשבה היתה שאם ישנו עוד גורם (הגנה מול התקפה) הוא יצליח לצוץ בתוך הסטטיסטיקה מעבר למצ'אפים והתאמות נקודתיות. לססטיסטיקה אין מטרה לחזות את המקרה הבודד. אלא לתת את ההימור הטוב ביותר.
5. הבחירה בשיטה הסטטיסטית של מדידת המיקומים של יעילות הגנתית והתקפית היתה נראית לי הגיונית, אך היה בה מימד שרירותי. יש בה בעיות והתייחסתי לזה מעט בסוף המאמר.

זהו, נראה לי.
תודה לכולם על ההתייחסויות והתגובות. תענוג איתכם 🙂

וגם בזה אני כנראה לא אעמוד