אני אסביר בסבלנות כי נראה שאולי יש פה תקנה.
מבלי להתייחס לאוסף אמירות המבולבלות שלך, תדלוקים מוסיפים סיכון בוודאות, מאריכים את העצירות ומסבכים את הפן הטכני-אסטרטגי של המירוץ, שגם כך לא פשוט. זה אולי נשמע רעיון טוב אבל כשהיו, נהגים היו מוותרים על עקיפה הרבה פעמים ומחכים שהיריב יכנס לעצירה כדי לעקוף. זה מסבך את האסטרטגיה, לא מעניין ולא קשור לנהיגה, אלא אם כן אתה מהטרחנים האובססיביים שנהנים לחפור על כל פרט טכני משעמם.

מעולה תודה רבה

מקבל לגמרי – אוסיף מכאן והלאה. אני יוצא מתוך נקודת מוצא שכולם ראו, ונכון שצריך לתת תמונה מלמעלה לפני שצוללים לפרטים. תודה על ההערה 🙂
ואכן, לא משנה מה קורה מבחינת רשימת השיאים (שהוא שובר/מרסק), הוא כבר נכנס לפנתיאון. עוד מעט משווים אותו לפנג׳יו..

דרך אגב לואיס ניצח שוב. בתור חובב אלונסו אני לא מת עליו אבל ההגינות מחייבת לאמר שבעייני הוא כנראה הנהג הגדול ביותר אי פעם. בעייני הדיח את שומאכר או קרוב להדחה כבר הבן אדם לא רואה בעיניים.

למנחם – ככל שעולה הנושא של ארה״ב מול פורמולה 1 אני יותר מסתקרן בעצמי להבין את ההבדלים, מעבר למה שמובן מאליו. נראה לי שאני אכנס לזה קצת לעומק ונעשה משהו בנפרד ששם אותם אחד מול השני.

ל – me – אז שני דברים. אין אפשרות לנתק את הסכנה מהספורט הזה. אתה לא יכול להכניס את האנשים הכי תחרותיים בעולם לכלים שכל המטרה שלהם היא לפרוץ כל גבול אפשרי ולצפות שהכל יהיה בטוח. זה לא אומר שאנשים צריכים להיפגע, ונעשתה עבודה מדהימה בהקשר הזה, אבל סכנה היא חלק מהענין. אם זה לא מתאים – אתה לא עוקב אחרי הספורט הנכון.
לגבי השחמט, אז זהו – שזה בדיוק זה, לפעמים ב 300 קמ״ש. הנהגים מתכננים עקיפות 2-3 הקפות מראש, עם כמות משתנים שמתחילה בפיזיקה, מצב טכני שלהם ושל היריב, לימוד הנהיגה וההתנהגות, ומשחקים פסיכולוגיים. זאת ועוד, לא סתם כל קבוצה מעסיקה מחלקת אסטרטגיה ומנתחת נתונים ואירועים בזמן אמת בשני מוקדים לפחות – על המסלול ובמפעל. הם לומדים כל דבר שאפשר על עצמם בכל רגע נתון, ולא פחות חשוב מזה – על היריבים שלהם. ואז המהיר מנצח.

תגובה לאורן

ממש לא מעניין, כבר היינו בסרט הרע (והמסוכן) הזה. אם אתה רוצה לראות משחקי אסטרטגיה, לך לתחרות שחמט. פה המהיר מנצח.