שיטתך שאין דבר שהוא אבסולוטי (שהיא אגב אבסולוטית) יכולה להזיק באותה מידה,
אבל הבנתי את רוח הדברים שלך, וכתבתי כבר שאני מצטער אם מישהו נפגע אבל זה לא רלוונטי בעיני לשאלה אם זה נכון או לא,
ואין לי בעיה שמישהו יגיד לי שבגלל אמונתי באל הכל יכול, כמו שכתבו מקודם – אנשים יגידו שאני עלוב, אם באמת מישהו חושב כך. יהיה לי מה להגיד לו עניינית, אבל לא אפגע מזה בכלל, אם אני מאמין לו שהוא לא מדבר משנאה אלא עניינית.

תודה על התשובה הכנה.
.
היו ימים בהם העולם הערכי שלי התחלק בצורה ברורה ל-"נכון" ו-"לא נכון". עם השנים למדתי ש-
א. בניגוד למה שאני האמנתי, אין לי, ולא הייתה לי, חזקה על הגדרות המוסר.
ב. מה שאני תופס כאמת, גם אם היא עובדתית –
היא עדיין פונקציה של זמן, מקום, ונקודת השקפה.
.
למרבה הפלא (עבורי, כן?), מי שלימדו אותי להתגמש (לתחושתי, זה היה תהליך דו כיווני), לנסות לבחון את העולם שלא מבעד לעדשות אבסולוטיות, הם חברים במילואים, חובשי כיפה סרוגה.
היו אתי בפלוגה (בלשון עבר, היות ואחרי 20 שנה סיימתי את תפקידי כלוחם) חברה מדהימים עם ראש מבריק.
ההבדל ביני לבינם, בסופו של יום, היה השקפת עולם.
הדבר היוצא מן הכלל הוא שהצלחנו לגשר על הפערים בהשקפה, ולמצוא נקודות חיבור.
.
(בכל מקרה, אין לראות באמור כהטפה לצד כזה או אחר. to each his own)
(רק אל תתפלא כאשר דעה שיפוטית כמו זו שאתה מציג, גוררת תגובות שיפוטיות לא פחות)

כן, אבל לא בכעס אלא ברחמנות.
מי שמשבש את שכלו באופן קבוע ומתוך מניע אגואיסטי – אני כועס עליו,
מי שעובר את הגבול במצוה שהיא פעם בשנה כי הוא חושב בטעות שכך צריך לעשות, (וזה חיסרון ידוע ולא סתם עשרות אם לא מאות רבנים מתריעים על מה שקורה בפורים שיש אנשים שעוברים את הגבול) – אני קורא לו "עלוב" אבל ברחמנות, לא כועס עליו כי עוד כמה שעות הוא יחזור לתלם במשך כל השנה, והמניע שלו היה לשם כוונה טובה סך הכל של משהו שקשור לעבודת השם, לא מתוך דבר אחר.

אני אשאל את זה אחרת –
גם את מי שבפורים ובפסח (אחרי כמה כוסות יין) חוצים את רף ה-"להתבסם בשמחה" (יצא לי בעברי לראות לא מעט אנשים שמחים שחצו את אותו רף, אי אז כאשר איישתי ש"ג באחד מישיבי גוש קטיף),
אתה מכנה "מסוממים עלובים"?
.
(אישית, אין לי מושג מה ההשפעה של סמים על התודעה. מעולם לא צרכתי סם מסוג כלשהו, למעט אלכוהול. וגם אז, הגבול שלי הוא בירה. אני לא שותה על מנת להשתכר, או אפילו "להתבסם בשמחה".
אני יכול כן לרשום שלא מעט מידידי מעידים שההשוואה בין אותם "סמים" קלים, לבין סמים אמתיים,וביניהם אלכוהול, היא מופרכת)

שאלה טובה.

התשובה היא שמרוב ההגבלות על העניין זה לא מזיק.

א) הגבלה בכמות – לפי הרבה פוסקים אסור להשתכר בפורים אלא רק להתבסם בשמחה, כמו שכותבים הפוסקים " וחייב אדם לבסומי בפוריא, לא שישתכר, שהשכרות איסור גמור, ואין לך עבירה גדולה מזו…"
"חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתיה עד שלא יחסר שום דבר ומ"מ אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמינו מתוך השמחה, שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שיגיע מתוכה לאהבת השם יתברך והודאה על הנסים שעשה לנו… "
"כיון שכל הנס היה ע"י יין לכן חייבו חכמים להשתכר ולפחות לשתות יותר מהרגלו… ואמנם, היודע בעצמו שיזלזל אז במצוה מן המצות בנטילת ידיים וברכה וברכת המזון או שלא יתפלל מנחה או מעריב או שינהוג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים"
ב) הגבלה בזמן – רק פעם אחת בשנה.
ג) הגבלה בחובה – זה לא חובה, אלא אם מישהו עושה כך לשם שמיים יש לו שכר על מעשה טוב. מי שנמנע מזה גם הכל טוב אצלו.
ד) הגבלה באוירה – הכל נעשה מתוך רצון להתקדש, לא מתוך לברוח החוצה אלא להיכנס פנימה.
ה) הגבלת ידיעת חומרת השיכרות באופן כללי – "שיכור אל יתפלל … ואם התפלל – תפילתו תועבה" … " יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם " ובעוד מקומות.

עד דלא ידע.
גם הוא משול לאותם 2 ש"ח?

נניח שיש עשיר גדול אלטרואיסט, בכל יום תורם כיתת מחשבים לילדים עניים, אבל יש לו מנהג לחטוף סוכריה על מקל מילד פעם ביום כשאיש לא שם לב, מה היחס לאותו אדם ?
או שנשים על כפות המאזניים בצד אחד 50,000 ₪ ובצד השני 2 ₪, ההכרעה ברורה,
או שאותם 2 השקלים מספרים סיפור אחר לגמרי.

גם אני עלוב… תואר בפיסיקה, מגדל ילדים, עלוב שכמותי, חווה את החיים בכמה ערוצים במקביל, נהנה מהפערים בין המסלולים, עלוב שכמותי, עובד קשה, הייטקיסט כזה שנותן את הנשמה, עלוב שכמותי, נהנה מאורגזמות כמו שאתה לא מכיר, עושה פאזלים של 3000 חלקים בריכוז מוחלט עם הבן שלי, עלוב שכמותי, מוות כפוי מבחירה זה מה שאני…

מצטער אם נפגעת אבל זה לא משנה את דעתי.
התכוונתי עלובה במובן מסכנה, כמו שעגנון כותב בתהילה "עַד הַקֵּיסָר הִגִּיעָה הָאֵם הָעֲלוּבָה".

תפארת האדם היא השכל שלו. אם כשאדם משתמש בסמים (או באלכוהול) השכל מבוזה, ההתנהגות לא צלולה, עקומה, מוזרה – זה מצב עלוב ביותר ומצער ביותר. כמו שמצער מאוד לראות מבוגר מתנהג כמו תינוק.
זה לא חלק מהחיים, זו בריחה מהחיים. סוג של מוות מוזר וכפוי מבחירה.