תגובות לפוסט: ניצחון היסטורי… / מולי

מאת: מנחם לס

מנחם לס — Sat, 13 Apr 2019 14:58:57 +0000

בוודאי יקימו גדר במקום שהמים הופכים עמוקים. הם חושבים על ילדים בני 2-3 יותר מאשר עלינו. בשנות ה-50 החוף השקט היה הרומנטי ביותר בישראל, עם המון, המון סקס.

מאת: ד"ר רזי הופמן

ד"ר רזי הופמן — Sat, 13 Apr 2019 07:50:02 +0000

בתגובה על מנחם לס.

מנחם
אני חושב שזה פועל יוצא של פעילות ימית בין עם לצרכי עבודה או גלישה.
בכל מקרה לומדים לחיות עם זה וזה לא פוגע בבריאות או בתפקוד.
אני מתגעגע לחוף השקט אבל מה שעשו שם עם השובר החדש זה פשע כלפי האזרח. הים נהייה מאד רדוד (קרסוליים עד ברכיים) ואז במכה בוווום נפילה לעומק של כמה מטרים. מה המצילים יעשו? איך יתמודדו עם הזרמים החדשים? שובר זו סכנת נפשות בקיץ!!
עוד זכור לי המשפחה שהלכה בשובר של אשקלון. אתה לא יכול מול הסחב שלוקח אותך למטה ביו הסלעים…

מאת: דני האדום

דני האדום — Sat, 13 Apr 2019 04:45:01 +0000

סליחה על ההתפרצות...ניצחון היסטורי לא יכול להיות אישי או רלטיבי אחרת הוא נהיה ניצחון חלקי מגזרי. משפחתי. פרטי. ניצחון היסטורי ניבנה על היסוד הכללי...כשתגיד אותו. כשתזכיר אותו ..הכלל יזדהה איתו. כלומר כשהניצחון גולש מעבר לעניין של הקבוצה המנצח והזמן אז יש לך ניצחון היסטורי. למשל מכבי מנצח את צסקא . זה היסטורי. לא בגלל הראשוניות אלא בגלל ההקשר הלאומי והבין מעצמתי בתקופה ההיא של המתיחות עם הרוסים או מארדונה מנצח את אנגליה ב86 .זה ניצחון היסטורי .למרות עשרות הפעמים ששיחקו בינהם על רקע ה..יד ועל הרגשות של הארגנטינאים אחרי פוקלנד. או ניצחון ומדליית זהב של קארצ' קיראי ונבחרת ארהב בכדורעף באולמפיאדה 84 הוא ניצחון היסטורי בהתחשב בחבורת הפאנק ומעופפי החופים שנאספו לטובת העניין או ניצחון של זיזו ונבחרת צרפת על ברזיל . או .של יעל ארד בג'ודו. או כל אחד אחר שיעלה בך חיוך לא רק של חדוות ההשג אלא של גאווה וחום נעים של נוסטלגיה יתפשט על פנייך. בקיצור ניצחון היסטורי זה עניין של החיוך..⁦⁩⁦⁩

מאת: מנחם לס

מנחם לס — Sat, 13 Apr 2019 04:09:47 +0000

בתגובה על ד"ר רזי הופמן.

דוק רזי, ייתכן שגם לך וגם לי הצלצולים באוזניים נגרמו ע"י צלילות עמוקות, ורבות, בים

מאת: ד"ר רזי הופמן

ד"ר רזי הופמן — Sat, 13 Apr 2019 03:47:47 +0000

בתגובה על מנחם לס.

מנחם
תמיד תפיל אותנו עם הסיפורים שלך.
הלסת שלי פשוט ירדה למטה, כאילו שמעתי ציזבאט. מודה שעוד לא הייתי בתכנון ב 56 🙂
ואיזה זיכרון יש לך, הלוואי על כולנו…
לגבי הטינטון, התחיל אצלי לפני כשנה וחצי ואני חי אתו בשלום.
מולי
תודה רבה על הפוסט המרהיב וגם על התרגום הקודם על דיאנגלו. קראתי אתמול אבל הייתי שחוט מהים וסיומת בין הסלעים של בת ים כשהרוח ירדה. אז הנה התודה והברכה.

מאת: הבן חסר האשך ורפה הזקפה של כריס מולין

הבן חסר האשך ורפה הזקפה של כריס מולין — Fri, 12 Apr 2019 21:06:36 +0000

פוסט נהדר לפני השינה
מרדים ומעניין
+1

מאת: מנחם לס

מנחם לס — Fri, 12 Apr 2019 20:14:28 +0000

בתגובה על מאנו דה מאן (לשעבר מיקי).

הציעו לי לכתוב ספר על חיי אבל אני משקיע את כל אנרגיית הכתיבה שלי בהופס, וספר על חיי ייפגע בהופס. רוב חברי הטובים, וכמובן חברי בני משפחה בגילי יודעים את הסיפורים שעברתי. על חיי עם רינה ז"ל אחיה ערך כבר מין ספר עם תמונות באתר משפחתי, וכמה מחברי קראו אותו. אבל לפני רינה היתה בת גלים, האנגלים, האוניה חיים ארלוזרוב , אמי המריצה חנות STATIONARY בקמפ בריטי ואני, בן 8, שומר שהאנגלים לא יגנבו לה, אבי הביולוגי הנבזה שהיה מכה את אמי, ואז יוחנן לס – הבעל של אמי, שלפני הגיוס החלפתי את שם משפחתי לשמו, הנשואים לרינה והמעבר לארה"ב, 'חדשות הספורט', ואח"כ יש גייל, אליפות ארה"ב לכדורגל, ועוד ועוד ועוד.

אולי כשאזדקן…

מאת: אבי טרכטמן

אבי טרכטמן — Fri, 12 Apr 2019 19:53:37 +0000

בתגובה על מנחם לס.

זה כבר באמת חתיכת סיפור.
אני חייב להגיד מנחם, שיש לך יופי של מורשת כתובה. הלוואי על כל אדם בגילך או בכלל.

מאת: מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) — Fri, 12 Apr 2019 18:13:44 +0000

יופי של טור מולי, תודה רבה.

מאת: מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) — Fri, 12 Apr 2019 18:12:04 +0000

בתגובה על מנחם לס.

OMG…
צריך לעשות סרט על החיים שלך, מנחם, המציאות עולה על כל דימיון.