ממציא קליעת הוָו המכונה "וו השחקים"'. מנהיג ווינר מהגדולים ביותר, אחד השחקנים שאוהדי סלטיקס כמוני חששו ממנו ביותר, ואף לא פחות ממג'יק. הוא היה הגורם הראשי לניצחון הלייקרס 102-104 ב"בוסטון גארדן" האגדי במשחק השני בגמר 85' לאחר "טבח יום הזיכרון" במשחק הראשון שבו הביסה בוסטון את הלייקרס ב-34 נק' הפרש (ההפרש השני הגדול ביותר במשחקי גמר והתבוסה השנייה בגודלה של הלייקרס במשחקי גמר לאחר ה-39 הפרש בגמר 2008 שגם בו ניצחה הסלטיקס בבוסטון את יריבתם המושבעת והגדולה ביותר) בתאריך של יום הזיכרון האמריקני, כשהוא קלע 30 נק', קלט 17 רי' וזכה בתואר ה-MVP באותו הגמר בגיל 37 כשהוא משיג בסדרה עם 25.7 נק' ב-60.4% מהשדה ו-76.9% מהקו, 9 רי', 5.2 אס', חטיפה, 1.5 חס' ו-2.83 אי' ב-35.5 דק' למשחק כשלצדו וורת'י עם 23.7 נק' ב-56.4% מהשדה ו-70% מהקו, 4.5 רי', 3.2 אס' ו-1.33 אי' והגנה מעולה ב-39 דק', ומג'יק עם 18.3 נק' ב-49.4% מהשדה ו-87.1% מהקו, 6.8 רי', 14 אס', 2.2 חט' ו-3.33 אי'. שיחק ברמה המתאימה ל-NBA עד גיל 41 שבו פרש בשנת 89' לאחר 20 עונות, כשכמובן שבשנותיו האחרונות שימש כמחליף ולא שיחק הרבה ביחס לשיאו.
ב-7 עונותיו הראשונות (עד גיל 28) השיג 34.8-27 נק', 16.9-14 רי', 5-3.3 אס' למשחק כשהוא שיחק 44.2-40.1 דק' למשחק, ובשלוש העונות האחרונות מהן השיג 30-27 נק' (בראשונה 27 ובשלישית 27.7), 16.9-14 רי' (בשלישית 16.9 ובראשונה 14.5), 1.5-1 חט' (בשלישית 1.5 ובראשונה 1.4), 4.1-3.3 חס' (בשלישית 4.1 ובראשונה 3.5) כשהוא משחק 43.8-41.2 דק' למשחק (באמצעית 42.3 כשהדק' בעונות אלו בסדר יורד). בעונתו השלישית השיג 34.8 נק' ב-57.4% מהשדה ו-68.9% מהקו, 16.6 רי' ו-4.6 אס' (חט' וחס' עדיין לא חושבו).
ללייקרס עבר ב-76' לאחר 6 עונות מעולות במילווקי שאותה הוביל יחד עם אוסקאר רוברטסון לזכייה יחידה באליפות ב-71' כשהוא ה-MVP של סדרת הגמר כשהוא משיג בסדרה 27 נק' ב-60.5% מהשדה ו-76.2% מהקו, 18.5 רי' ו-2.8 אס' ב-42 דק' למשחק, כשלצדו אוסקאר עם 23.5 נק' ב-52.3% מהשדה ו-81.3% מהקו, חמישה רי' ו-9.5 אס' ב-41 דק' למשחק ובוב דנדרידג' עם 20.3 נק' ב-52.2% מהשדה ו-68.8% מהקו, 9.5 רי' ו-3.5 אס' ב-39.3 דק' למשחק. בכל אחת משתי קבוצותיו זכה 3 פעמים ב-MVP של העונה הסדירה (וכאמור גם פעם אחת ב-MVP של הגמר).
מעולה בהגנה ובהתקפה ובחוכמת משחק.
השיג 24.6 נק' ב-55.9% מהשדה ו-72.1% מהקו, 11.2 רי', ו-3.6 אס' ב-36.8 דק' למשחק, 0.9 חט', ו-2.6 חס' ב-35.34 דק' למשחק, ו-2.7 אי' ב-33.84 דק' למשחק בעונה הסדירה.
24.3 נק' ב-53.3% מהשדה ו-74% מהקו, 10.5 רי' ו-3.2 אס' ב-37.3 דק' למשחק, 2.43 חס' ו-0.96 חט' ב-36 דק', 2.64 אי' ב-34.485 דק' למשחק בפלייאוף. בעונת הפלייאוף בעונתו הראשונה בעשרה מש' השיג 35.8 נק' ב-56.7% מהשדה ו-73.3% מהקו, 16.8 רי' ו-4.1 אס' ב-43.5 דק' למשחק, בפלייאוף החמישי הרצוף והאחרון שלו במילווקי בשישה-עשר מש' השיג 32.2 נק' ב-55.7% מהשדה ו-73.6% מהקו, 15.8 רי', 4.9 אס', 1.25 חט' ו-2.4375 חס' (העונה הראשונה שבה החלו לחשב חט' וחס' – 73/4') ב-47.4 דק' למשחק; בפלייאוף הראשון שלו בלייקרס בעונתו השנייה בקבוצה והשמינית בליגה באחד-עשר מש' השיג 34.6 נק' ב-60.7% מהשדה ו-72.5% מהקו, 17.7 רי', 4.1 אס', 3.45 חס', 1.72 חט' ב-42.5 דק' למשחק; דווקא בעונת האליפות עם מילווקי והשנייה בקבוצה ובליגה היו לו אחוזי קליעה לא טובים מהשדה עם 28.7 נק' ב-43.7% מהשדה ו-70.4% מהקו, 18.2 רי' ו-5.1 אס' ב-41.2 דק' למשחק.

בקיצור – לדעתי זה צריך להיות נשק גם של נמוכים בלואו פוסט. אם ילדון של 1.67 מצליח מול גדולים ממנו, גם מקצוענים יכולים.

אני חושב שהזריקה הזאת פשוט קשה לביצוע. צריך המון עבודה בשביל לגרום לה לעבוד, לא לכולם יש סבלנות ויכולת (גובה מסויים נדרש) לאמץ אותה.

אני יודע. אכזבה גדולה.