תגובות לפוסט: גמר ליגת היהלום – ציריך

אהרון, העלית שאלות מעניינות.
1. בתחרויות גמר ליגת היהלום, תיאורטית, מכתיבי הקצב יכולים לסיים את הריצה ולנצח בה. כמו שכתבת, הם לא יזכו בפרס הכספי כי לא היו בין הרצים שהרוויחו את הזכות להשתתף עקב תוצאותיהם הקודמות בתחרויות. עם זאת, מניח שתוצאתם תוכר. אם למשל, יקבעו איזשהו שיא (עולם, יבשת, קטגוריית גיל, שיא אישי וכד'), הרי שהשיא יוכר.

2. המקרה המפורסם ביותר בריצת כביש הוא המקום השני של סמי קוריר הקנייתי במרתון ברלין ב-2003. קוריר היה מכתיב קצב במירוץ והמשיך כל הדרך עד הסוף. במאבק דרמטי וצמוד הוא סיים שני, שנייה בלבד אחרי פול טרגאט, בן ארצו הגדול, שקבע את התוצאה הטובה בעולם במקצוע בכל הזמנים (אז עוד לא היה שיא עולם רשמי במרתון. התוצאה הטובה במקצוע נקראה פשוט ההישג הטוב ביותר. שנה אח"כ היא קיבלה מעמד של שיא עולם), 2:04:55.

3. פול פילקינגטון נועד להיות מכתיב קצב במרתון לוס אנג'לס 1994, אך משראה כי נותר לבד בהובלה, המשיך עד הסוף וניצח בתוצאה מעולה של 2:12:13. הדבר, אגב, עורר מעין סערה בקרב חלק מהרצים האחרים. בייחוד מטעם הרץ האיטלקי שסיים שני, שלטענתו נאמר לו כי מכתיב הקצב יפרוש לאחר הקילומטר ה-25 (טענה שגובתה גם על ידי חלק מהרצים האחרים).

4. מקרה מעניין נוסף אירע ב-1981 בתחרות המפורסמת באצטדיון "ביסלט" באוסלו (מאוחר יותר התחרות קיבלה מעמד של "ליגת הזהב" ואח"כ חלק מליגת היהלום. כשכתבתי על מעמד התחרויות של מונאקו, ציריך ובריסל, מן הראוי היה לציין את המפגש באוסלו, שנערך מזה שנים רבות באצטדיון היפהפה בבירת נורבגיה).
מכל מקום, טום באיירס מארה"ב נועד להיות מכתיב קצב במקצוע ה-1500, שלקחו בו חלק, בין היתר, כמה מהרצים הטובים ביותר באותה התקופה כמו סטיב סקוט האמריקאי, סטיב אובט הבריטי וג'ון ווקר, שני האחרונים זכו במדליות זהב במשחקים האוליפיים ב-800 ו-1500 מטר בהתאמה.
מסיבה כלשהי, הרצים לא ניסו להיצמד לבאיירס, שהמשיך כל הדרך לניצחון, למרות הגברה משמעותית של אובט בסיום. תוצאתו של המנצח היתה 3:39.01.

מאת: Berch

Berch — Thu, 30 Aug 2018 21:19:37 +0000

תודה על הסקירה….

מאת: אהרון שדה

אהרון שדה — Thu, 30 Aug 2018 20:41:26 +0000

אלכס תודה רבה.
ממש חשוב ומקסים הלוואי ותתמיד גם בשנים הבאות והלוואי שנזכה ממך או נחשון גם להתייחסות למרתונים הגדולים של ספטמבר שזה ..אוטוטו .

שאלה אחת לי לגבי מכתיבי הקצב.
תאורטית אם מכתיב קצב לא עוצר ומנצח האם הניצחון שלו ?
בריצה רגילה לענ"ד אין שאלה שכן .
אבל כאן מכיוון שבמקרה הרגיל מכתיב הקצב לא היה זכאי כלל להשתתף (כי כפי שכתבת רק המדורגים הכי גבוהים זכאים ) הרי שניתן לומר שגם אם ינצח הניצחון לא שלו שכן אין לו את הזכות להשתתף כמתחרה אותה תובנות ועל הדרך אודה לך האם מוכרים לך סיפורים של מכתיבי קצב …שהתחרטו והחליטו להמשיך להתחרות ואף ניצחו ?

מאת: אלכס דוקורסקי

אלכס דוקורסקי — Thu, 30 Aug 2018 20:32:33 +0000

בתגובה על מנחם לס.

מנחם, למיטב ידיעתי אתה צודק. כל האתלטים שמשתתפים בתחרויות הסבב המסחרי (לא רק של הדיימונד ליג) הם מקצוענים.
האתלטים שלומדים במכללות בארה"ב אינם יכולים להשתתף בתחרויות הללו, אם הם רוצים לשמור על הסטטוס "החובבני" שלהם ולהמשיך לקבל מלגה.
תיאורטית, אתלט יכול ללמוד במכללה ולהתחרות בסבב המקצועני אבל אז לא יוכל לקחת חלק בתחרויות ה-NCAA ומניח שלא ייהנה ממלגת לימודים.
חשוב לציין שבמקצועות מסוימים, הרמה באליפות המכללות, בייחוד בדיוויז'ון הגבוה ביותר, לא נופלת בהרבה מהסבב המקצועני…
כמובן שהאתלטים החובבנים יכולים לקחת חלק בתחרויות הבין לאומיות כמו משחקים אולימפיים ואליפויות עולם.

מאת: מנחם לס

מנחם לס — Thu, 30 Aug 2018 20:06:39 +0000

אלכס, כיצד מוגדרים האתלטים המשתתפים? האם הם מקצוענים לכל דבר? אם כן, מעניין מה קורה לאתלטים שהם עדיין במכללות אמריקאיות. לדעתי אסור להם להשתתף בתחרויות שמשלמות כסף למנצחים, אפילו אם הן מודיעים מראש שהם מסרבים לתשלומי נצחון