תגובות לפוסט: התרבות הארגונית של הלוחמים / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

מאת: מכתב פתוח לראסל ווסטברוק / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) – Hoops

מכתב פתוח לראסל ווסטברוק / מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) – Hoops — Wed, 03 Apr 2019 11:47:37 +0000

[…] אחת קודם. מה זה צריך לעניין אותך? בכלל, כל העניין הזה של התרבות הארגונית, הסינרגיה הקבוצתית, כל הממבו-ג'מבו הניו-אייג'י הזה. לא […]

מאת: סולי

סולי — Sat, 11 Aug 2018 14:01:02 +0000

אחד המעניינים שקראתי- תודה.

מאת: Benjo

Benjo — Fri, 10 Aug 2018 20:28:49 +0000

בתגובה על מאנו דה מאן (לשעבר מיקי).

מסכים (כמו שאמרתי הפוסט מצוין זו רק הערה קטנה. מסכים שגם ארגונים קטנים העניין רלוונטי ולא טריוויאלי לשינוי כמו שאמרת).

מאת: מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) — Fri, 10 Aug 2018 11:24:17 +0000

בתגובה על Benjo.

תודה רבה בנג'ו.
מסכים שקל יותר לדבר על תרבות ארגונית בארגון גדול, אבל לדעתי היא ניכרת גם בארגונים יותר קטנים, גם אם היא יותר קלה לשינוי.

גם בגולדן וגם באוקלהומה יש 15 אנשים והעסק מתנהל אחרת לגמרי. תסתכל גם על כדורגל (אם זה מעניין אותך) – 23 שחקנים ביונייטד, 23 ביובנטוס, והעסק נראה אחרת. גם בארגון קטן לעתים קשה לשנות – מוריניו לא מצליח ביונייטד, ופפ לא זכה בצמפיונז בביירן. ודווקא יופ היינקס, מאמן פחות נחשב מפפ, זכה ואף הביס את פפ בדרך לשם, ועם סגל פחות טוב משהיה לפפ בביירן – מקרה? לא בטוח. אפשר לטעון שביירן, באיזה מקום לא מוגדר, היא ביירן, ואפילו גאון כמו פפ, ששינה את כל הסגל, לא הצליח לשנות את העסק.

מאת: מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

מאנו דה מאן (לשעבר מיקי) — Fri, 10 Aug 2018 11:10:22 +0000

בתגובה על אפלטון.

אחלה ניתוח של יוסטון, אני מסכים לגמרי, פשוט חושב שזו, בעצם, התרבות הארגונית שלהם.

קבוצה של אנשים (מורי, דאנתוני והארדן, לכל הפחות) שלא רואים כלום חוץ מלעשות את מה שצריך לעשות כדי לנצח. זה מתחיל עם השלשות (לקחו לקצה), ממשיך דרך סחיטת העבירות של הארדן (לקח לקצה), וממשיך עם הטרייד על כריס פול ואפילו החתמת כרמלו (כרמלו זה בהגדרה קצה 😉

התחושה שלי היא שאם מחר יגלו שהסיכוי לאליפות גדל כאשר הPF יכול לגרד את אוזן ימין עם בוהן שמאל הם יחפשו, ימצאו ויחתימו PF שיכול לעשות את זה, גם אם יצטרכו לטוס למונגוליה כדי לעשות זאת. מין גישה מדעית, עניינית ופרקטית לעשות את מה שצריך.

אחד – אני מקווה, בשבילם, שיצליחו.
שתיים – גם אם לא – הם מייצרים רעיונות חדשים, דיסרפטיביים, חדשות לבקרים, ומקדמים מאד את הליגה. לפעמים זה מעצבן (סחיטת העבירות), אבל אי אפשר להמעיט בחשיבות שלהם. אני חושב שיהיה בלתי אפשרי לסכם את העשור הנוכחי בליגה בלי לציין את הרוקטס. ממש אינובייטרז.

מאת: נועם ש.

נועם ש. — Fri, 10 Aug 2018 09:01:16 +0000

מעולה, תודה !

מאת: סער ברעם

סער ברעם — Fri, 10 Aug 2018 08:32:21 +0000

כתבה מצויינת ומתומצתת. נהנתי לקרוא.

מאת: Benjo

Benjo — Thu, 09 Aug 2018 21:20:49 +0000

פוסט מעניין תודה רבה.
שתי הערות:
1. תרבות ארגונית בדרך כלל משמעותית יותר בארגונים גדולים יותר מאשר קבוצת כדורסל שמורכבת מ 15 שחקנים צוות מאמנים ואנשי אדמינסטרציה .דוגמא לגוף עם תרבות ארגונית דומיננטית היא צהל שיש לו מאפיינים של תרבות ארגונית החל מהרמה התחתונה (למשל שפה יחודית) ועד לרמה העליונה ביותר (ערכים כגון אחרי, דבקות במטרה אחד למען כולם וכ').
2. מאפיין חזק נוסף של תרבות ארגונית הוא שהיא לא תלויה כמעט בפרסונות שמנהלות אותה או בעובדים. יש לה חיים משל עצמה והיא נשמרת גם כשמתחלפים המנהלים והעובדים (שוב צהל כדוגמא מצויינת לעניין).
אני חושב לכן שהתופעה שנקראת גולדן סטייט היא יותר תולדה של ניהול מצוין . (החלטות ניהוליות מג'וריות כגון: השחרור של אליס ההבאה של דוראנט ; הפיתוח של שחקני הבית שלקח שחקנים בבחירות 7 11 ו 35 והביא את היכולת שלהם באמצעות שיטות אימון מתקדמות לכדי מיצוי מקסימלי ; הבחירה בסטיב קר; היכולת ללכוד שחקנים בתשלום מינימום ולתת להם את ההרגשה שהם מרוצים (דוגמא לכך היא דוראנט העובדה שהוא לא חותם על חוזה ארוך משאירה את כל החשיפה לסיכון של פציעה עליו בלבד;
מעבר לכך זה פוסט מצוין ואכן יש שם מאפיינים יחודיים של שיתוף שלא אופייניים לקבוצת NBA שהוא בהגדרה ארגון סוליסטי במהותו.
תודה רבה על הפוסט.

מאת: podkjkje

podkjkje — Thu, 09 Aug 2018 21:02:44 +0000

משתכנזים בחיים לא יבינו את הקסם של הוורירס כי אתם משתכנזים
המוח שלכם שטוף קפיטליזם מהרגע שנולדתם

יש דבר כזה אושר והוא מדבק ומספיק שיש לך אחד כזה עם הזמן הוא ידביק את כולם

מאת: שמעון טבדי

שמעון טבדי — Thu, 09 Aug 2018 19:44:49 +0000

מאמר פנטסטי מיקי. קראתי רק עכשיו. מסכים עם רוב הדברים ועם מה שלא ארחיב בהזדמנות אחרת מפאת חוסר זמן