תגובות לפוסט: ה-"AMERICA'S CUP" – הדבר הגדול מכולם (חובת קריאה!) /אפלטון

מאת: לגלות את (גביע) אמריקה, חלק ראשון: חום יולי אוגוסט | Hoops

לגלות את (גביע) אמריקה, חלק ראשון: חום יולי אוגוסט | Hoops — Fri, 27 Sep 2013 04:00:50 +0000

[…] […]

מאת: שחר

שחר — Sat, 11 May 2013 18:52:23 +0000

תודה

מאת: דר' רזי הופמן

דר' רזי הופמן — Sat, 11 May 2013 16:22:07 +0000

בתגובה על מנחם לס.

מ"ל
בת גלים לנצח נצחים.
אם אכן תגיע סערה השבוע, אני והחבר'ה שם.
אני וחבר דיברנו על לשכור שם דירה על הים ולהשכיר אותה בשכירות משנה לכ 30 גולשים אחרים שרוצים להגיע כמונו ברכבת מהמרכז לסערות ולמזרחיות. דרושה דירת קרקע זולה על הטיילת עם מקלחון, דוד שמש וקולטים חדשים. הדירה שתשמש כמחסן לציודי הגלישה שלנו, מקום מפגש לאחרי הגלישה ומי יודע למה עוד:). מקווה שגם בנות בעסק!

מאת: אפלטון

אפלטון — Sat, 11 May 2013 14:57:12 +0000

בתגובה על מנחם לס.

הגל הכי טוב בארץ בבת גלים. וגם לגלשני רוח כל שנה בחורף יש את הסטורם ריידר שמי שלא ראה חבורה של מתאבדים שיעים בחג הזה שהם מרביצים לעצמם לא יבין את התענוג

מאת: מנחם לס

מנחם לס — Sat, 11 May 2013 14:20:46 +0000

בתגובה על אפלטון.

יש לך חופש מחלט לכתוב על כל מה שבא לך, ואשמח לשמוע ממומחי שייט אחרים. הים זה הדבר השלישי האהוב בחיי אחרי נשים והופס. אני נולדתי ברח' התכלת 31 בבת גלים (היום רציף מרגולין) לפני שבנו את הרציף, ובחורף הגלים המתפוצצים התיזו מים עד חדר המיטות שלי דרך החלונות הישנים של אז.
בגיל 7 אני וכמה חברים "בנינו" את הרפסודה הראשונה שלנו כשקשרנו כמה קורות מעץ, ויצאנו לים, עד שבמרחק של איזה קילומטר – קילומטר וחצי מהבריכה של בת גלים הקרשים החלו להיפרד מהקשרים שקשרנו אותם, ושחינו לכיוון החוף בכוחותנו האחרונים. כ-400-500 מטר מהחוף איתן אלבגלי ואחיו שאול הגיעו עם ה-'איקסית' שלהם והעלו אותנו לסירת המפרש.

מאת: דר' רזי הופמן

דר' רזי הופמן — Sat, 11 May 2013 05:22:54 +0000

בתגובה על IDO.

זה טכניקה בעבודת הצוות ולדעת איפה להיות על המראן באותה השניה הנכונה בשביל לפזר משקל בצורה נכונה. אי אפשר ללמוד את זה ממש בבית ספר למראן תחרותי כי אילו חושים שמתפתחים עם הזמן.
החכמה בשיוט, גלישת רוח וקייט זה להשתמש בכל החושים או לפחות ברובם ולהיות מרוכזים חלק ניכר מהזמן.
האמת? משתלם כי ההנאה לפעמים כמעט אורגזמתית:)

מאת: דר' רזי הופמן

דר' רזי הופמן — Sat, 11 May 2013 05:15:01 +0000

בתגובה על אפלטון.

מי מעל הרוח ומי מתחת.
מי מפנה למי וכו' למען הדיוטות:)

מאת: אפלטון

אפלטון — Sat, 11 May 2013 02:21:48 +0000

בתגובה על דר' רזי הופמן.

נשתדל לתת גם פרשנויות בלייב (אני מקווה שאני אהיה במקום עם קליטה של אינטרנט אבל גם אם לא אני מתחייב להכניס שייטים מקצועיים לאתר שיתנו את הפרשנות שלהם, אם מנחם יסכים כמובן:).
אין ספק שהגורם האנושי הוא הקובע בין ניצחון להפסד, ברמה הזאת כל מאית שנייה חשובה וכל טעות קטנה יכולה לעלות בהפסד במקרה הטוב ופציעה במקרה הרע
השנה גם מנסים "להביא את השייט אל ההמונים" כמו שרק האמריקאים יודעים אז יהיו המון תחרויות קרובות לחוף ו"יפשטו" את החוקים. אני אכתוב על זה אחרי שיגמר הפלייאוף 🙂

מאת: דר' רזי הופמן

דר' רזי הופמן — Sat, 11 May 2013 01:23:02 +0000

בתגובה על Yinon.

המעבר של הרוח ממפרש למפרש והתיזמונים הם מפתחות לניצחון.
למשל כשהרוח יורדת המיומנות בהוצאת החלוץ (המפרש המעוגל שנפתח לפתע) היא לפעמים המפתח לניצחון. העברת הרוח לראשיים (ככה אני קורא למפרשים הקבועים) שהם עיצוב צמרת זה תכנון הנדסי מדהים והכל היום מתוכנן בעזרת תוכנות מחשב שפותחו במיוחד עבור מספר די מצומצם של מראנים כאלה.

מאת: דר' רזי הופמן

דר' רזי הופמן — Sat, 11 May 2013 01:17:48 +0000

בתגובה על אפלטון.

אם אפשר אז גם קצת פרשנות
מה שהכי מעניין אותי זו טכניקה בשייט. אמנם ימי התחרויות והפרירייד מאחורי ואינני מוצא עניין בהן יותר ויעידו הגלשנים שלי שהם פריסטייל ו-וויב
ובכל זאת כשיש מראן שכולו קרבון ומפרשים של מעצבי צמרת ב 200 מליון אז מעניינות הטעויות בשיוטים שעולות בנצחונות לפעמים.