והתשובה בהתאם לאלוהים שלך היא?

זה שהדברים האלה ממלאים את המוח שלך ולא נשאר מקום לדברים רציניים באמת, זה יודעים, ולא צריך להדגיש את זה בכל פעם.

כשמאמינים שיש בורא לעולם, אז ברור שמה שמוסרי או לא ובאלו נסיבות, נקבע בידי הבורא בלבד!

דווקא ראסל לא היה בעל נתונים מרשימים כציר: הוא היה 2.08 מ' ודי רזה, אך הוא היה גאון כדורסל ועם מיקום מושלם.
אך וילט למרות ממדיו (2.16 מ' ורחב) היה גם הוא עם חכמת משחק גבוהה ומוסר לא פחות טוב מראסל (ושניהם המוסרים הטובים ביותר בים שחקני הציר) וגם הוא היה מגן נפלא כשבהתקפה היה לו ייתרון בולט על ראסל ואחד לאחד הוא גדול יותר מראסל, אך ראסל קלע את הנקודות שהיה צריך לקלוע. בכל מקרה מה שעשו שניהם היה מרשים מאוד ללא קשר לממדים.
גם שאק למרות ממדיו (בגובה של וילט אך רחב יותר) מה שעשה היה מרשים מאוד כשגם הוא עם חכמת משחק גבוהה ומסירה נהדרת והוא ידע בשיאו גם להוביל כדור במתפרצת (אמנם לא באופן קבוע כי זה לא מתפקידו).

סם ג'ונס גם הוא הצטיין בכל משחק שביעי (מן הסתם יש עוד כמה וכמה כאלו בסלטיקס הזו) עם ממוצע של 27 נק' ועם 47 נק' במשחק אחד מהם.

לדאנקן יתרון בולט בחסימות לגארנט יתרון ברור באס' ובחט' ויתרון בכ"ח.

יואינג לוזר והניקס שלו לא היו שושלת וגם יואינג מסדרת הטלוויזיה לא ישנה זאת!

זה שאתה טוען שאין, לא אומר שאין.כאלו שגדלו על ההשקפה שלך, טוענים היום שיש הוכחות רבות לכך ומהם גם אנשי מדע.
וראה למשל הדברים הבאים:

ברית מילה
בדורנו זכינו לידיעה רפואית. ידוע שהתינוק זקוק לחומרי קרישה [הפרו-תרומבין] כדי לעצור דמם מוגדל מפני פעילות כירורגית של המילה. מיום לידתו ועד יום השמיני לחייו, מתבשל גורם קרישה זה [פיברין] ע"י הכבד, ע"י פעולות שרשרת ע"י אנזימים, עד שמגיע למינון הנורמלי ונשאר כך בדמו לכל ימי חייו. אבל לפני זה המילה היא סכנה לחייו. אבל הנה פלא. ביום השמיני עצמו המינון מגיע אל 110% ביחס למה שנשאר בו באופן נורמטיבי לשאר ימות חייו. כלומר הקב"ה הכין זאת בבריאה לקראת יום השמיני, ומנע מילת התינוק לפני יום זה (חוץ ממקרים יוצאים מהכלל). [תגלית זו היא של ד"ר ג'יימס קוויק, ביוכימאי מאוניברסיטת מרקט, ויסקונסין, ארה"ב. הידיעה מתועדת בספר "אסיא", כרך ג', עמ' 384, ועיין גילויים נוספים ב"המהפך" של זמיר כהן, ירושלים, תשס"ה, עמ' 153-150].

טהרת המשפחה
"טבילה אש: טבילה במקווה אכן משפרת את חיי המין" (הוכחת החיוניות של טבילה במקווה לזוגיות):
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/018/075.html
"טהרת המשפחה" (מראה שדיני טהרת המשפחה מונעים מחלות ובעיות רפואיות):
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=8729

רק לאדם מכל הייצורים בבריאה יש עורלה
מכל היצורים עור הערלה קיים רק אצל בני האדם. ולמה? הרי חיה לא הייתה יכולה להסיר
הערלה ולכן נבראה בלי עורלה ולאדם נוספה הערלה כדי לתת לו בחירה אם להיכנס בבריתו
של אברהם אבינו גם כיהודי וגם כגוי שחפץ להתגייר …
וזה לבד מראה תכנון ומנוגד לכל תאוריות המקריות של אבולוציה או מפץ גדול(ראה הפרכת
תיאוריות אלו בפרקים נפרדים בספר התשובות) .בבריאה יש תכנון וזה פשוט מספיק להביט
בברית ולהבין זאת במיוחד לאור כל האמור לעיל.

על השחיטה
(תוכן הספר "השחיטה וצער בלי חיים": http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=140)
הנה תמצית מחקרו של ד"ר נורברטו קליין, רופא וטרינר, על השחיטה: בארצות אירופה ניסו לא פעם לאסור את השחיטה היהודית. הימום הבהמה לפני הטביחה היא השיטה המקובלת בעולם, ולטענתם השחיטה היהודית הינה אכזרית. לאור עיסוקי בוטרינריה, ערכתי מחקר בספרות המקצועית על נושא השחיטה ומניעת צער בעלי-חיים. להלן מובאת תמצית המחקר שמוכיח כי השחיטה על פי ההלכה היהודית הינה ההומאנית ביותר, וחסרת כל כאב. תחושת כאב בנוגע לתחושת כאב חיצוני, כפי שנוכחתי מניסיוני האישי, חתך חד, כירורגי, אינו מורגש, כי לוקח זמן למוח להבין, לעבד ולשדר את תחושת הכאב, אם הוא בכלל מגיע לכך. פעמים רבות חתך זה אינו מורגש, ורק הדם הניגר ממנו מעיד על קיומו. לגבי כאב פנימי, אתייחס לשתי תגליות מדהימות: 1. איבוד הכרה מיידי שלוש שיטות חוקרות את אספקת הדם ותגובת המוח: מדידת גלי המוח (ECG), החדרת חומר ניגודי לכלי הדם (Angiography), ומדידה על ידי מנומטר. איבוד החמצן בעקבות השחיטה משפיע בראש ובראשונה על המוח, ששובת מפעילות בתוך מקסימום 2 שניות. (לאחריו, האיבר הסובל מחוסר אספקת הדם הינו הלב, שממשיך לפעול באופן עצמאי ללא פעילות מוחית. כלומר, הלב יכול לקיים פעילות עצמאית מכיוון שמערכת העצבים שולטת אך ורק על מהירות קצב הלב ועוצמתו). בנוסף, המוח מהווה 2% בלבד ממשקל הגוף. למרות זאת, מקבל הוא 20% מכמות הדם שמוזרמת מן הלב. באופן כללי, רוב אספקת הדם מגיעה אליו דרך עורקי הקרוטיד וחלק קטן יותר דרך העורקים החולייתיים. כלי דם אלו מגיעים לאזור שנקרא Rete Mirabile (בבעלי-חיים) או Circle of Willis (באדם), ואשר מהווה כעין תחנה מרכזית בה מתערבב הדם, ומשם מתפזר לכל חלקי המוח ובעיקר ל-Cortex, החלק של המוח שאחראי לתודעה. אזור ה-Rete Mirabile הינו בעל משמעות ובא לידי ביטוי כאשר נסתם אחד מכלי הדם. במקרה זה עדיין יסופק דם למוח ע"י כלי דם אחר. בתהליך השחיטה לעומת זאת, לא יקבל המוח אספקת דם מכיוון שהוא יזרום כל-כולו החוצה בעקבות הפרש הלחצים שנוצר, ולכן גם הדם הזורם בעורקים החולייתיים יזרום החוצה דרך חתך השחיטה בעורק הקרוטיד. איבוד ההכרה חל כאן בתוך לא יותר משתי שניות, היות והמוח לא יכול להמשיך לפעול בגלל חוסר חמצן, החל עם איבוד דם מינימאלי. חשוב להזכיר כי קצב איבוד הדם הוא כזה, ש-33% מהכמות הכללית של הדם בגוף יוצא תוך 30 שניות ו-50% תוך 60 שניות. בנוסף, תופעת הפרפור לאחר שיטת הבהמות קשורה לפעילות האנזימטית בסיבי השרירים בעקבות מחסור בחמצן, ומחסור ב-ATP שמהווה מקור אנרגיה בתא, וכתוצאה מכך, חוסר יכולת בספיגת הסידן התוך-תאי. כלומר, הסידן הנותר בתא תורם להתכווצויות סיבי השרירים בצורה בלתי הפיכה עקב המחסור באנרגיה תוך-תאית. 2. אספקת הדם למוח בחיות המותרות למאכל על פי ההלכה בחיות המותרות למאכל על-פי היהדות, כגון מעלי הגירה ועופות למיניהם, העורקים החולייתיים מתגלים כפחות מפותחים ואף אינם מגיעים ל-Rete Mirabile. כלומר, הם מתנקזים לעורק הקרוטיד. הדבר מודגש מאוד בכבשים שם העורקים החולייתיים מנוונים לגמרי, ואינם יעילים לצורך אספקת דם. בחיות שאינן מותרות למאכל, לעומת זאת, העורקים החולייתיים מספקים דם למוח בצורה אקטיבית. לדוגמה, הסוס, הכלב, החזיר וגם גוף האדם דומים מאוד במבנה העורקי המתואר. בסוס ובכלב ה-Rete Mirabile מנוונת יחסית, והעורקים החולייתיים מספקים דם שיירות לבסיס המוח. בחיות לא-כשרות אלו, אם כן, העורקים החולייתיים נכנסים לאזור המוח ומספקים כמות דם נכבדה. משמע שאיבוד ההכרה בזמן השחיטה בחיות אלו יארך יותר זמן, וניתן אולי לייחס להן סבל מסויים בזמן שחיטה. לסיכום: בחיות הכשרות, שחיטה תקינה לא מלווה בכאב וצער לבהמה עד כאן המחקר.
וכך נטען בפורום מסוים (או שהתגובות נאספו מיותר מפורום אחד) נגד טענות שהשחיטה היהודית אכזרית בעניין של הצגת סרטון מסוים שהוא כביכול של שחיטה יהודית –
1. "בתור ביולוג, להלן כמה עובדות לגבי השחיטה: שחיטה כשרה, היא כזו החותכת "רוב סימנים", כלומר, את רובם של שני העורקים הקרוטידיים, המובילים דם למוח, וגם חותכת אותם בבת אחת, ובסכין חלקה כסכין ניתוח, כך שאין אפשרות לחיה להרגיש כלום. ישנו, אמנם כלי דם נוסף, המוביל דם למוח דרך עמוד השדרה, אך הפלא ופלא! לחיות הכשרות, המותרות בשחיטה ואכילה, אין אותו! בורא עולם ידע לאיזו חיה עלול להגרם סבל, ואסר להרוג אותה… בשחיטה יהודית העורק המקשר בין הגוף למח מנותק ברגע החיתוך, הבהמה אולי גועה אך אינה מרגישה דבר. לא כך אצל הבהמות שאנין כשרות – להן יש עורק נוסף בעורף שאכן מעביר את הכאב. אולם, כידוע לך בוודאי, אף אחת לא שוחטן. שכן הן אינן כשרות. מה שיוצא הוא, שלאחר 2-4 שניות מרגע השחיטה, הבהמה מאבדת את הכרתה, ואינה מסוגלת עוד לחוש בדבר, בגלל קריסה של המוח מחוסר דם! ומה לגבי הגעיה הממושכת, והתנועה? מי שמבין יודע, שבמעבדה, לוקחים דג או צפרדע שמתו לפני מספר שעות, דוקרים אותם בנקודות מסויימות, והאיברים נרתעים אחורה… קוראים לזה "רפלקס"! זה לא בא ממרכז ההכרה במוח, אלא תנועות לא רצוניות!!! ולגבי כל שאר המלעיזים, דרכם של הגויים תמיד הייתה לסלף, את האמת כדי להכפיש את היהדות. לתומי חשבתי שהיהודים לא יפעלו בדרך הזו."
2. "בשיטות האחרות, כגון מכת חשמל, כך מוכח כיום מדעית, מתכווצים השרירים בעצמה אדירה, וכתוצאה מכך מייצרים חומצה לקטית, הידועה גם בשמה "חומצת חלב", הרעילה לגוף. הוכח גם , שבתהליך השחיטה היהודית, לא מתבצע כיווץ כזה, והחומצה לא מיוצרת, כך ששחיטה יהודית, מעבר לכך שהיא, כפי שכבר כתבו כאן, המזיקה ומכאיבה פחות לבעל החיים, הינה גם הבאריאה ביותר לאדם! כבר הוזכר כאן כי בורא עולם יודע הכי טוב מה כדאי לעשות ואיך…"
3. "השחיטה מונעת את מחלת הפרה המשוגעת: הוכח כי גורמי מחלת הפרה המשוגעת הינם חלבונים אשר אינם במבנה הראוי ומצטברים במוח. בשיטת ההריגה של הגויים של ירית מוט מלובן למוח הפרה – וריסוק כלי בדם במוח. הלב דופק עוד מספר פעימות וכך החלבונים הפגומים מועברים לגוף הפרה ומשם לקיבתו של אוכל הפרה. לפי היהדות – א. נישחט הגרון ונמנע מעבר דם לגוף. ב. השחיטה חייבת להיות בהלוך ושוב אחד. אם לא נשחטה כך – הפרה טרפה. ג. לאחר מכן יש להמליח את הבשר – ובכך ניספג הדם מתוך הבשר.
4. "המטרה שלשמה יש שחיטה יהודית היא: א. לאפשר לאכול בשר למי שיחפוץ בכך. ב. לגרום לסבל הכי מינימלי לחיה הנשחטת. כל בע"ח שתנסו להרוג יסבול במידה מסויימת אולם שחיטה יהודית ע"י חתוך הקנה והוושט מונע חיות באופן הכי מהיר וזאת ע"י מניעת זרימת דם למוח ששם מקור החיות ואי יכולת החיה הנשחטת לנשום. מחקר שנעשה באנגליה מוכיח את הענין לכל פרטיו כך שמידת החיות המינימלית (הנמדדת ע"י פולסים חשמליים במוח) הראה את התוצאות הנמוכות ביותר שנבחנו (גם הרג חיה כאשר היא מחוסרת הכרה)."
5. סטודנטית להנדסת מזון: "השחיטה הכשרה הינה השיטה הרחמנית ביותר להריגת בהמות. מי שאומר אחרת לא מבין כלום. השיטה הכשרה גורמת לכך שהפרה מתה באותו הרגע, ופרכוסים ועיוויתות, אנשים, זו היא תוצאה של שרירים, ולא סבל של הפרה. האמינו לי, למדתי על זה מספיק בטכניון כדי לדעת על מה שאני מדברת. אני אולי לא דתייה, אבל אני מזהה שטויות כשאומרים לי אותם".
6. "מה שנכתב פה זה הכול שטויות!!! אני ראיתי במו עיני איך שוחטים תרנגולים ופרות, וגם יש לי טיפ-טיפה יותר ניסיון מהמפגרים האלו, וכששוחטים את החיה, עושים הכול כדי שתמות מייד, לדוגמא: אם הסכין היא לא חלקה לגמרי, ויש שפיץ אחד, הכול פסול. ואני קראתי קצת, ומבין קצת יותר מהם, ותדעו לכם שכששוחטים את החיות הטהורות – הם מתים מייד על המקום, בחיים שלי לא ראיתי עוד תזוזה אחת לאחר ששחטו אותם!!! אני לא מאמין!!! אולי תקראו קצת ותלמדו קצת על שחיטה ואז תדברו!!!"

א.האם יש לצמחים רגשות?
"במעבדה ליד עמק מאיידה, מוטל לו גזר ביש-מזל, אך חי עדיין. הוא קשור ברצועות לשולחנו
של "מנתח ". בבשרו של הגזר (אין כאן טעות , מדובר אכן בגזר ) נעוצים שני צינורות זכוכית
מלאים בחומר לבן שבתוכם עוברים חוטי חשמל.
הצינורות דומים לשתי רגלים שכפותיהן קבורות בבשרו של הגזר . כאשר "צובטים " את הירך
בעזרת זוג מלקחיים מברזל , מייד נרתע הגזר מרוב כאב . הוא "צווח " מרוב ייסורים. "קולו"
מבטא זעזוע אין קץ. הוא מחובר למערכת חשמלית בצורה כזו, שהשדר החשמלי של כאבו, דוחף
זרוע של מנוף עדין מאוד , המנוף מפעיל ראי זעיר , והראי מטיל אלומת אור על הקיר בקצה
האחר של החדר. וכך – כל אימת שהגזר "נאנק" מייסורים, הרטט שעובר בו גורם להבזק של
אור. כך יש בכוחו של המדע לחשוף את רגשותיו של ירק כה אטום, כמו הגזר!"
התיאור המרתק הזה, הופיע בירחון המדעי הבריטי רב-היוקרה "נייצ'ר".
זה היה האות, לחשיפתו וגילויו של עולם מופלא – עולם הצומח שהתגלה כחש ומרגיש. לא רק
גזר, גם לפת, צנונית וכרוב, מביעים רגשות, חשים ונושמים! כך קבע צ'אנדרה בוסה, מדען בעל
שם עולמי שחקר את התגובות הפיזיקאליות של הצומח.
יום אחד, כאשר רעיון מטורף נזרק לו במוח, חיבר בוסה את מכשירי המדידה הרגישים שלו, אל
העלים של צמח כלשהוא. התוצאה הייתה מדהימה. כלא-מאמין, ניסה בוסה שוב ושוב לחזור
על הניסוי . לתדהמתו הרבה התברר לו שהצמח מגיב על "מהלומות" שונות ממש כפי שבעלי
חיים מגיבים ! זה היה בעצם רק קטע קטן שהשתבץ במחקר עולמי מרתק , שחשף מעט על
"סודות הבריאה של הצמחים " – וכפי שכינו זאת אנשי מדע אשר חקרו את הנושא . הרעיון
המהפכני הזה התקבל על ידי המדע השמרני בבוז ובאי-אמון מוחלט . אבל ככל שהתרבו
ההוכחות, לא היה מי שיכל לסתור את הממצאים. בספר חדש על עולמו המסתורי של הצומח
שיצא לאור בבריטניה, נפרשת בפנינו היריעה כולה שחושפת טפח מהעולם הזה. מדענים בעלי
שם קובעים ללא ספק : הצמחים חיים ומרגישים , קולטים ומשדרים! מחקריו של בוסה היו
מדעיים לכל דבר.
אבל קהיליית המדענים הבריטית התקשתה לקלוט את הרעיון המהפכני. התפנית חלה כאשר
פרופ' סידני הוארד וינס, פיסיולוג ובוטנאי של צמחים נודע מאוקספורד ומי שהיה בעבר מורהו
של בוסה, ביקש לחזות במו עיניו בניסויים של בוסה. הוא הביא עמו את הוארס בראון, מומחה
נוסף לסגולות המיוחדות של הצמחים, ואת ט. ק. הווס, מי שבא במקומו של ט. ה. האקסלי
כמנהל המוזיאון לתולדות הטבע בסאות קנסינגטון, לונדון.
"האקסלי היה מקריב כמה שנים מחייו לו רק היה יכול לראות את הניסוי הזה",קרא הווס
בראותו את הצמח מגיב על הגירוי. בו במקום, בתוקף תפקידו כמזכיר החברה הלינאית הזמין
את בוסה לחזור על כל ניסוייו לפני החברה . הפרופסורים המכובדים לא האמינו למראה
70
עיניהם, כשצפו דרך מערכת הגדלה מיוחדת, כיצד עלה של כרוב מתפתל בעוויתות עזות
בשעה שמרתיחים אותו למוות. הם חזו כיצד צנון "מתעייף" ממש כמו שריר ומתעצבן כאילו
הייתה לו מערכת עצבים, וכיצד ברגע ה"מוות" חולף בו זעזוע שמזכיר פרפורי גסיסה של
בעל חיים. אפילו הנייצ'ר הודה בתבוסה.

לקחת שבת מאוד ארוכה. החלטת כבר עם טבח אנשים בנסיבות המתאימות הינו מוסרי או לא?

הקישור האחרון בתגובה הקודמת הוא המבוא לספר זה: https://www.shalempress.co.il/download/Products/1042berk_emuna.pdf