מה כל קבוצה יכולה ללמוד מהיום ה-25 של הפלייאוף? / רועי ויינברג

בוסטון-וושינגטון.

בוסטון: בדומה למשחק הרביעי, בוסטון פתחה טוב את המשחק כשאייברי בראדלי וג'יי קראודר היו פשוט מעולים. ההבדל הוא שהפעם הם נשארו חדים לכל אורכו, ויש לזה כמה גורמים. הראשון, כמובן, הוא יתרון הביתיות (וושינגטון של החוץ חלשה בהרבה מזאת של הבית), והשני זה מתן הדקות לג'יילן בראון. רוב הזמן הסלטיקס שיחקו עם גבוה אחד, והשילוב של בראון ליד הורפורד היה משמעותי.

קו קדמי ארוך של בראון, קראודר ואל הורפורד טוב בהגנה ויכול להתמודד עם הקושי שבשמירה על שני גארדים יוצרים. בראון תרם לזה וג'ון וול ובראדלי ביל היו חלשים מאוד בזריקות שזרקו כששמרו עליהם (בהשוואה למשחקים 3-4). סביר שיקבל עוד דקות בהמשך, כי הוא היה גיים צ'יינג'ר, והגביל ההשפעה של מרקיף מוריס שהייתה משמעותית ברבע השלישי של משחק 4.

נוסף על כך, התוספת של מרקוס סמארט הייתה נהדרת כשהוא נתן 11 ריבאונדים (4 בגארבג' טיים) ו-6 אסיסטים ולא מעט משחק אול-אוראונד. זה אפשר לבוסטון לנצח ביום בינוני של איזייאה תומאס. כשסמארט, רוז'ייר, אוליניק ובראון יכולים לעלות מהספסל ולשנות משחקים זה משפיע לטובה. השניים האחרונים נותנים לא מעט מרחב תמרון להורפורד ואפשרו לו לשלוט במשחק עם 6 ריב' ו-7 אס'.

וושינגטון: הוויזארדס לא פתחו טוב ונכנסו לפיגור מוקדם, כששום דבר לא הלך להם הערב – התקפות המעבר שלהם הוגבלו, המשחק הקבוצתי נעלם והריבאונד היה חלש. יכול להיות שזה סתם אחד מהימים שבהם שום דבר לא הולך, כי הם היו על הפנים בשני צדדי המגרש בצורה די קיצונית (38.5% מהשדה, 25% מהשלוש וספיגת 123 נקודות). השאלה עכשיו, כמובן, היא מה הם יכולים לקחת הלאה.

ניהול משחק יותר טוב זה דבר חשוב. בריצה של בוסטון ברבע השני נתקלה בלי תשובה כלשהי, בין אם פסק זמן מתבקש או שינוי משמעותי בחמישייה בזמן הזה. הוויזארדס היו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה, או לבוא בגישה שנועדה למנוע מהסלטיקס לרוץ. זה חיוני מול קבוצה נפיצה כל כך, בטח בבית. הרכב של וול ליד ג'נינגס וביל, ניסיון ללכת כמה שיותר על איזייאה תומאס בהגנה או שילוב של שני גבוהים, כל דבר כזה יכול להיות שינוי לטובה ומתבקש לקראת המשחק השישי.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. תודה על הסיקור!

    למדתי שלג'ון וול יש עוד הרבה לילמוד כדי להגיעע לרמת הווינריות של גילברט ארינאס האגדי.

    ובוסטון לא יצליחו להחביא את ההגנה של תומאס מול קבוצה עם רכז חכם כמו לברון.

    1. מסכים בקשר לבוסטון. אם הם יחביאו את תומאס על ג'יי אר או קורבר הם יכולים להרוג אותם עם שלשות, או סתם לסדר בידודים ללברון או אירווינג עליו.

      בכללי המצ'-אפ של בוסטון מול קליבלנד נוראי. לכן אני מאמין שבמקרה הסביר שהן יפגשו, זה יגמר בסוויפ לקבוצה שלך

      1. הוא לא היה נוראי כלל אם היה להם פורוורד כוכב על כמו לברון שיוכל להתמודד עם לברון.
        וגם אם היה לסלטיקס שחקן פנים כוכב על, אז היה להם מצ' אפ טוב בסך הכל.
        לסלטיקס יש רק אחד כזה עם כוכב רציני נוסף. לקליבלנד יש שניים כאלו עם כוכב רציני נוסף וספסל יותר עמוק.

        1. נכון, אבל כרגע אין. יש לבוסטון שחקן פנים טוב מאוד, אבל גם ב-2015 וגם ב-2016 הוא היה מזעזע מול קליבלנד, וגם במפגשים העונה. לכן הדרך היחידה שלהם לנצח, לדעתי, היא אם תומאס קולע שוב 50 נקודות.

  2. תודה רבה רועי! איך אני שמח שהוא נתן לבראון דקות, אמנם לא היה מי יודע מה בהתקפה אבל הוא נותן להם את הוורסטיליות בהגנה כמו שגרעו לא יכל לתת להם.

  3. כל קבוצה יכולה ללמוד ולשנן בעל פה מה מתחרז עם לברון:
    חמודון
    ששון
    פשושון
    אוירון
    שרירון
    און
    גאון
    נכון

  4. הפעם הריצה היתה אצל בוסטון, שהמשחק בבית הפיח בה אנרגיות. בראדלי וקראודר היו פשוט מצויינים ופגעו באחוזים גבוהים.
    וושינגטון אכן נקלעה ליום לא טוב, וברגע שהסלטיקס פתחו פער היה נדמה כי כל הרוח מהמפרשים יצא להם.

  5. סטיבנס הוציא מהקבר את אמיר ג'ונסון ישר אל החמישיה. הוא התמודד בהצלחה מול מרצ'ין גורטט והיה שותף לריצת 16-0. זה קו קדמי גבוה: ג'ונסון, הורפורד וקראודר.
    ג'יילן בראון היה באמת טוב בהגנה, וכששמר על ג'ון וול עשה זאת בהצלחה. לא שמתי לב, ייתכן שהוא תופקד כסקנד גארד באותם שלבים. הוא סיים עם אפס נקודות.
    אייברי בראדלי קלע שיא קריירה בפלייאוף – מסוג הימים שהכל נופל פנימה.

    1. עושה רושם שסטיבנס יודע להכין משחק נתון ברמה מצוינת אבל לא מגיב טוב תוך כדי ההתפתחות של המשחק

  6. אז מסתבר שבראון גם יודע לעשות הגנה. התקרה שלו ממש בשמיים. מעניין לאיפה נעלמו כל הלייצנים שהכריזו עליו כבאסט עוד לפני ששיחק דקה בליגה. אה, הם כולם כבר בים, יושבים על החוף ומפנטזים שהקבוצה שלהם לא תפסיד את הבחירה שלהם לפילי.

    1. זה די מדהים איך שעל כל צעד ושעל זוכים הסלטיקס של איינג' בביקורת לא פוסקת –
      אבל הם מרחק ניצחון אחד מלהעפיל לגמר המזרח, כאשר יתרון הביתיות שלהם.
      אני לא מאמין שהם עוברים את הקאבס,
      אבל הם לא היו אמורים להיות במצב הנ"ל מלכתחילה.

      איינג' בנה קבוצה עמוקה, עם כישרונות צעירים, עם חוזים סופר סחירים, עם מקום מתחת לתקרת השגר, ועם בחירות דראפט ששוות זהב.

      יהיה מרתק לעקוב אחריהם בקיץ הקרוב.

      1. זה נכון, אבל בפלייאוף הזה הם לא יותר מדי מרשימים. קבוצה אחת הם עברו בגלל הפציעה של השחקן הכי טוב שלה ואת השנייה הם יעברו בזכות הביתיות. קצת מזכיר את טורונטו של השנה שעברה, עם הבדל גדול –

        טורונטו הייתה אמורה להגיע לשיא שלה ב-2016. בוסטון אמורה להגיע לשלה באמצע העשור הבא.

        1. אמצע העשור הבא?!? כלומר 2025!?!? אתה יודע כמה שחקנים יבואו/יעברו עד אז? כמה מים יזרמו בירקון? (לא הרבה – הרוב ביוב) כמה ראשי ממשלה יתחלפו בישראל? (לא הרבה – ביבי יישאר) כמה שערות יישארו למנחם על הראש? [זה באמת לא הרבה…]

          בקיצור – כתבת כאן טווח זמן לא סביר לחיזוי או נבואה.

          1. מה שיפה בבוסטון זה שעושה רושם שאיינג׳ בנה קבוצה לא לשנתיים שלוש אלא ל10 שנים הקרובות, אז כן, נתראה גם ב2025 – כל עוד כמובן לא יזרקו את הבחירות על איזה ג׳ימי באטלר כזה, והכל בשביל הזכות לחטוף מלברון או מדוראנט בגמר.

          2. השיא של בוסטון אמור להגיע בעונה הבאה.
            זו תהיה העונה האחרונה של אייזאה תומאס ואייברי בראדלי בקבוצה.
            בקיץ הם יגישו הצעות למיטב השחקנים החופשיים בשוק כולל לברון ג'יימס, קווין דוראנט וסטף קרי. (להגיש הצעה לא עולה כלום, בנוסף לדוראנט כבר יש היסטוריה של נטישה).

            גם ניו אורלינס יסתערו על הפרי אייג'נסי, שכן תהיה זו השנה האחרונה בחוזה של קזינס.

          3. בירדמן יקר,
            1. ולמה אתה חושב שלא יחתימו לפחות אחד מהם מחדש? יש לנו כרגע רק חוזה כבד אחד על השולחן. חוץ מיזה, איינג׳ כבר הראה שהוא יודע לדוג מציאות על חוזים ארוכי טווח.
            2. השיא יגיע לטעמי לא עם הדור הנוכחי – כבר אמרתי בעבר שכרגע התקרה ברורה ויש שתי קבוצות שמה שלא נעשה (באטלר, גריפין, אפילו שניהם יחד) לא יספיק מולן. בשאיפה נבנה לאט לאט על הבחירות שלנו קבוצה שתגרד את הצמרת כמה שנים ותתן גז עוד 4-5 שנים כשיגיע יום חילופי המשמרות.

          1. בירדמן גם אתה במלכלכים? לפי השם חשבתי שאתה משלנו!
            וכל מי שראה את ג׳יילן השנה יודע שמדובר בשחקן מאוד לא אפוי, אבל עם תקרה בשמיים. רוב האוהדים דווקא מאוד מרוצים מהבחירה, בעיקר לאור מה שהיה (או לא היה) במקומות היותר נמוכים.

          2. הדבר החיובי היחיד מהבחירה של בראון הוא שלא בחרו את דרגן בנדר "הנגר מלובליאנה" (אין לי כוח לבדוק מאיפה הוא באמת מגיע).
            היתה אפשרות מציאותי לבחור את כריס דאן, ולהחליף אותו תמורת נרלנס נואלס או כחלק מחבילה תמורת ג'ימי באטלר. גם פילי וגם שיקגו חיפשו רכז לפני העונה.

    2. כל פעם שאני קורא תגובות שלך, אני רואה את הצהוב באווטאר ולוקח לי שנייה להיזכר שאתה אוהד בוסטון.
      האירים החלט יודעים איך להוציא את המיטב מחבורת הגופות החטופים שלהם ובראון משתלב היטב.

  7. תודה רועי.
    לטעמי, וושינגטון (שוב) הוכיחו חוסר אופי, למרות שהם קבוצה טובה יותר. אמרתי את זה לפני משחקים 3-4 באטלנטה, לגבי זה שאם הם התבגרו והתחזקו מנטלית הם ינצחו את אחד ממשחקי החוץ ו"יהרגו" את הסידרה.
    הם כשלו אז וכושלים גם עתה בלנצח משחקים שמוכיחים בגרות ואופי.

    זה כמו מאבק בין טניסאי מוכשר וצעיר למנוסה אך פחות מוכשר. כרגע, נראה שהשני יינצח, רק כדי להינגף בפני השלישי, שהוא גם מוכשר וגם מנוסה.

  8. מתסכל להילחם בחצי הגמר כשרור שבגמר אתה תפסיד ובקושי יש לך סיכוי לגנוב משחק. אלרי שאמרנונאת זה, אני חושב שמה שקרה עד עכשיו בפלייאוף עם בוסטון בנוסף לסיום העונה במקום בראשון בקונפרנס – מעביר אליו את הבחירה כמאמן העונה.

  9. או שאתם חושבים שהצרפתים הם בעל ברית שיעמוד לצידכם באש ובמים (במקרה וזה התירוץ שלכם אני מציע שתפתחו ספר היסטוריה), או שאתם חושבים שכל העולם מטומטם ולא יכול לחבר אחד ועוד אחד (במקרה זה אני מציע שתאמצו קצת מודעות עצמית ותמצאו סיפור אחר לארובה המכוערת הזו… [הסקה מרכזית לחברי הקיבוץ בתחת שלי])
    בכל מקרה אתם הולכים להמיט אסון על כולנו ואתם תעמדו למשפט ציבורי על כך ב"ה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט