שוורים במצעד – על ההתקפה המשתפרת של שיקגו בולס / רועי ויינברג

בזמן האחרון יש שיפור גדול בהתקפה של הבולס. בחמשת המשחקים האחרונים, שיקגו קולעת 107.6 נקודות למשחק עם 24 ניסיונות מהשלוש (שנקלעים ב-44.7%), לעומת 102.1 נקודות למשחק עם 21.8 ניסיונות מהשלוש (שנקלעים ב-32.5%) עד התקופה הזאת. בזכות זה הם ניצחו ארבעה משחקים מחמשת האחרונים והשיגו סיכוי ריאלי לפלייאוף. אז מה הגורם הגדול לשיפור בהתקפה?

הגורם הראשון, ואולי החשוב ביותר, זה הרנסנס של ראז'ון רונדו. אחרי עונה מלאת תהפוכות הוא הפך למנהיג של הבולס על המגרש ובחמשת המשחקים האחרונים עם 7 ריב', 8.8 אס', 2.2 חטיפות ו-11.8 נקודות במשחק, כשהוא אולי בכושר הכי טוב שהיה בו מאז לבש את מדי בוסטון. הוא עם 68 מסירות במשחק בתקופה הזאת, במקום הרביעי בליגה אחרי טי ג'יי מקונל, ריקי רוביו וטיילר יוליס, כשבניגוד אליהם הוא לא איבד את הסיכוי לפלייאוף. הארכיטקט שני בליגה, יחד עם סטפן קרי (הראשון זה איזייאה תומאס) בכמות האסיסטים המשניים.

כל ההתקפה של שיקגו מבוססת על ניהול המשחק שלו. בין אם זה בזכות החדירות החכמות שלעתים קרובות נגמרות במסירות החוצה לקלעים, מהלך נפוץ שעושים בשיקגו גם רונדו וגם ג'ימי באטלר, או בזכות התנועה האפקטיבית אחרי חסימות, רונדו עושה עבודה נהדרת. בכל הקבוצות המוצלחות של פרד הויברג היה צריך רכז דומיננטי שיוביל את הקבוצה לצד גארד חזק וחבורת קלעים, ורונדו עושה את זה ומאפשר קיום גרסת אנ.בי.איי של ה-HoiBall, השיטה המפורסמת של המאמן המושמץ ובגדול מה שהבולס משחקים בזמן האחרון.

באטלר עושה תפקיד דומה, כשהוא נכנס לצבע בכמות דומה לזאת של רונדו ומוסר אפקטיבי בהרבה (10 אס' למשחק בחמשת המשחקים האחרונים, כש-21.2% מהמסירות שלו הן אסיסטים. זה האחוז הכי גבוה בליגה מבין השחקנים שמשחקים חצי שעה או יותר בפער ענק). השילוב שלו כפליימייקר שני ליד רונדו מאוד משמעותי ומהווה הבדל בולט מהמצב שבו הוא ודווין וויד, שכזכור גמר את העונה ולא משותף במשחקים האחרונים, היו האופציות ההתקפיות היחידות.

זה מוביל אותנו לשינוי בולט נוסף, שבא יחד עם השדרוג של רונדו. הצוות המסייע של שיקגו ממש השתפר מבחינת יכולת הקליעה, בעיקר ניקולה מירוטיץ' שקפץ מדרגה מאז הטרייד על טאג' גיבסון, נראה כמו שחקן חדש ומתחיל להצדיק את האמון בו. בחמשת המשחקים האחרונים הוא עם 21.4 נקודות במשחק באחוזים מגוחכים (62.9% מהשדה ומהשלוש, עם 7 ניסיונות מחוץ לקשת בערב). זה הופך אותו לאחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה, שמצד אחד מרוויח בענק מהנוכחות של שני מנהלי משחק ומצד שני נותן להם הרבה ריווח, מילה שהייתה אסורה בשיקגו למשך רוב העונה.

אותו דבר עושים גם דנזל ולנטיין ואנטוני מורו שמוסיפים קליעה חשובה גם הם מרחוק ורובין לופז, שתורם יותר בצד ההגנתי של המגרש אבל נותן כמעט עשר נקודות ואיום בצבע. מעניין מאוד לראות איך ההתקפה הזאת תראה בפלייאוף, כשקבוצות מוכשרות בקו האחורי כמו בוסטון יכולות להתמודד בגבורה עם באטלר ורונדו וכך לנטרל את הבולס.

עד אז, בהתחשב בלו"ז הדי נוח שיש להם עד סוף העונה שלא כולל התמודדות מול הגנות מוכשרות מדי, הם שווים מקום גבוה בפוסט-סיזון. וזה אולי מה שיתן להויברג חוזה לעוד עונה. זה הצליח להפוך אותם לקבוצה מעניינת לצפייה, וזה משהו מאוד נדיר שקורה לקבוצת אנ.בי.איי במהלך העונה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. רועי אי אפשר לדבר על שיפור במונחים של 5 משחקים. בטח שלא להתחיל לעשות השוואות סטטיסטיות. למה אתה בוחר דווקא בנקודה הזו? כי זה מסתדר עם הניצחונות? למה לא להסתכל על הרגע שבו רונדו חזר לחמישיה? כמו כל קבוצה אחרת יש עליות ומורדות. לקרוא לזה שיפור אחרי 5 משחקים זו הגזמה. אני מבטיח לך שאני יכול למצוא בקלות עוד שני רצפים דומים בעונה של הבולס עצמם. זה אומר שגם אז הם השתפרו?

    1. רלבנטי כי זה פחות או יותר הזמן שבו ווייד סיים את העונה ומראה שעם כל האהבה לפלאש, לא כל הנוצץ זהב והחתימה שלו היתה מהלך גרוע נוסף של גארפקס.

      1. ווייד בחוץ כבר 8 משחקים המאזן שלהם? 3-5 . טוב אבל עדיין לא אומר הרבה. כרגיל יש נטייה לקפוץ להסקת מסקנות אחרי מספר מאד קטן של משחקים. אם רוצים לראות אם מדובר בשיפור אמיתי צריך תמונה קצת יותר רחבה. היו להם כבר רצפים של כמה משחקים מוצלחים גם כשרונדו ישב בחוץ. זה לא אומר הרבה.

    2. הבטחת ומקיים – חמשת המשחקים הראשונים של העונה וגם בסוף פברואר. רצפים של 5 משחקים שבהם האחוז מ-3 היה 40 ומעלה.
      מעניין לראות שקליבלנד מבחינת השוורים זה סדין אדום. 42% מהשלוש נגדם. רק מול פילדלפיה מתקרבים לזה.

      1. קיבינימט, עד שהצלחתי לשכוח את הקישור של בסקטבול רפרנס למציאת משחקים היסטוריים של שחקן בודד והשוואות שחקנים, עכשיו גיליתי שממש נוח לשלוף שם טבלאות לאקסל.

    3. רועי כתב ש"בזמן האחרון יש שיפור גדול בהתקפה של הבולס" והסביר למה לדעתו זה קורה. הוא צודק 100%, הם פשוט נראים הרבה יותר טוב, נקודה. אין לי הפניות לסטטיסטיקות ולאנליטיקס – הם פשוט נראים יותר טוב ממה שהם נראו מאז שווייד ורונדו הצטרפו, ולכן הפוסט הזה בהחלט במקום.

  2. רועי, אני רואה בדיוק מה שאתה רואה. שיפור גדול. הרבה תורם לו ולנטיין שמאד שדוויין ניפצע הוא עולה בחמישייה (לא כל משחק) ומספר משהו לקבוצה שאני לא מסוגל להגדיר בדיוק אבל אני 'מרגיש' אותו (את השיפור כשהוא משחק).
    אל תשכח שאני בחרתי בהם לנצח את המזרח…

    1. לווולנטיין יש התלהבות וחדוות משחק שמדביקה את הקבוצה(כשהוא קולע). הוא חסר פחד, מחפש את השלשות קלאץ ושמח כמו ילד שהביע גול כשהם נכנסות

  3. כיף של פוסט אבל גם לי מרגיש קצת כמו רתימת השוורים לפני העגלה.
    מקטע קטן מדי של משחקים כדי להחליט אם זה טרנד אבל הם בהחלט בתקופה טובה.
    הסיבה לדעתי היא די פשוטה שכולנו ידענו עליה לפני העונה. אי אפשר לשים שני גארדים חסרי קליעה לחלוטין ביחד. אם וולנטיין יוכיח שהקליעה שלו יציבה אז זה יפתח הרבה יותר אפשרויות להויברג.

  4. כמו שהם נצחו את המשחק הלילה מול אטלנטה ככה הם גם יכלו להפסיד (ואז אני מניחשלא היה נרשם הטור הזה).
    אפשר לראות שרונדו אולי מצא את מקומו, כי סוף סוף נותנים לו לנהל את התקפת הבולס (באטלר הוכיח שהוא מסוגל לשחק עם PG דומיננטי).
    הבולס עדיין נראים אנמים מדי ויש להם נפילות מתח לעיתים קרובות במשחקים, מה שגורם להם לזרוק הפרשים או לחילופין לכניס עצמם לבורות.
    וולנטיין מראה שיש לו פוטנציאל יפה.

  5. גם אני שותף לסקפטיות אודות מסקנות אחרי מספר מועט של מספרים.

    (אבל מי אני שאלין?
    הרי אני מרבה לקפוץ עם מסקנות מוקדמות שנובעות ממדגמים מזעריים. מספיק היה לקרוא על ההתלהבות שלי מהגנת הקליפרס 10 משחקים לתוך העונה…)

    (חלק מהכיף…)

  6. אחלה של פוסט, ובתור אוהד של הקבוצה נחמד לראות שאחרי הטרייד ההזוי בפגרת האול סטאר והפציעה של וויד הקבוצה דווקא התחילה לתפקד טוב יותר, עם כי כמו שנאמר 5 משחקים זה לא מדגם מייצג מספיק אמין, מירוטיץ אמנם פוגע עכשיו באחוזים מפחידים אבל סביר להניח שזה לא יימשך למשך תקופה, דווקא אצל רונדו השיפור מעודד כי אצלו זה 90% בראש ואם הוא מצא את מקומו עוד נראה ממנו ניצוצות כמו בימיפ בבוסטון, הוא שחקן של משחקים גדולים.

  7. פוסט מצויין. הבולס שינו עורם בחודש האחרון. אני חושב שהם גם מובילים את הליגה (במרץ) באחוזים מהשלוש, מה שהיה נקודת החולשה העיקרית שלהם. אני עדיין מאד סקפטי כי הבולס הם קבוצה הפכפכה מאד השנה. אגב מרץ זה תמיד החודש החזק של ניקו מירוטיץ. לא ברור למה. ולנטיין אכן קלעי נהדר. הבעיה עם ולנטיין היא שהוא זורק הרבה פעמים מהר מדי ובנוסף הוא הרבה פעמים נמנע ממגע ומעדיף לקחת צעד אחורה ולזרוק זריקות חצי אפויות. החוזקה שלו, היא שהוא באופן ברור לא מפחד מרגעים או משחקים גדולים וזו תכונה נהדרת לשחקן. על רונדו כתבתי במשך כל השנה, נעשה לו עוול גדול במשך השנה גם תדמיתית וגם מקצועית. אבל, כמו אלוף אמיתי, ראיתי אותו בא משחק אחרי משחק ומתנהג כמו מקצוען ומנהיג גם שקשה, ואני שמח לראות את השיפור במשחקו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט