READY, SET, GO! / יובל עוז על החצי השני של העונה

Ready, Set, Go

Posted: פברואר 16, 2013 in Uncategorized, אטלנטה הוקס, אינדיאנה פייסרס, בוסטון סלטיקס,ברוקלין נטס, גולדן סטייט ווריורס, דאלאס מאבריקס, דנבר נאגטס, יוסטון רוקטס, לוס אנג'לס לייקרס, ממפיס גריזליז, ניו יורק ניקס, פורטלנד טריילבלייזרס, שיקאגו בולס
תגים: , , , , , , ,, , , , , , , , 

סוף השבוע של האול-סטאר הוא ציון דרך להרבה דברים. הוא הולך להיות האול-סטאר הראשון של יותר מרבע מהשחקנים שהולכים להתרוצץ ביוסטון, הוא הולך להיות ככל הנראה האול-סטאר האחרון עבור קווין גארנט. אבל מה שהאול-סטאר מסמל יותר מכל הוא שהגיע הזמן להכניס את הליגה להילוך, לחמם מנועים ולהתכונן לחודשיים לוהטים במיוחד.

תמונהמאבק המיקום האחרון? קווין גארנט וקובי ברייאנט

הליגה בדרך כלל מספקת את הסיפורים הגדולים של העונה עד פגרת האול-סטאר. העונה חזינו בהתרסקות הלייקרס, בגדולה של לברון, בדעיכתה ותחייתה מחדש של בוסטון, בשיקאגו משחקת דרק רוז-לס ובניו יורק חוזרת להיות רלוונטית. מאבקי המיקום בין פגרת האול-סטאר לפלייאוף מאגדים בתוכם את כל הסיפורים הללו ונותנים להם את הטוויסט המעניין לפני המערכה האחרונה והמכרעת-הפלייאוף. פה ננסה לנתח את מאבקי המיקום המעניינים ביותר, איפה כל קבוצה עומדת, למה אפשר לצפות לקראת המשך העונה, ובגדול, לעשות סדר לפני שמתחיל הבלאגן.

התחרות על המקום הרביעי במערב

ממפיס גריזליז (18-33)

תמונהמחזיק את הדובים בצמרת. גאסול

עד עכשיו – למי ששכח, ממפיס הייתה המרענן הרשמי של פתיחת העונה והוליכה את המערב עד סוף נובמבר. מאז היא הספיקה להחליף הנהלה, להעביר חצי ספסל לקליבלנד, לשלוח את הסקורר הכי טוב שלה לקנדה ולפצוח בחרושת שמועות על עתיד המאמן, ליונל הולינס. למרות זאת, ממפיס הצליחה להיאחז במקום הרביעי תודות ליכולת נהדרת של מארק גאסול (16.3 נק', 9.4 ריב' ו-4.0 אס' בעשרת המשחקים האחרונים) ולעובדה שכל השחקנים הבכירים לא נפצעו העונה, בניגוד לשנתיים האחרונות.

מה עכשיו? לדובים אין לו"ז קשה מדי (רק 12 משחקים מול קבוצות מעל 50% עד סוף העונה) אבל אחרי הברייק נתחיל לצפות באפטר-שוק של הטרייד על גיי ולקבוצה עם התקפה חלשה כמו של הגריזליז (93.7 נק', מקום 26 בליגה) ההשפעות לא יהיו חיוביות. הספסל החלש יחסית (רק 26.3 נק' למשחק) לא נותן להולינס יותר מדי תקוות במקרה ואחד משחקני החמישייה נפצע, וכל הדברים הללו מובילים להידרדרות בלתי נמנעת, ככל הנראה למקום ה-5.

דנבר נאגטס (21-33)

תמונהגנב את ההצגה אתמול. פאריד

עד עכשיו – 4, 4, 6, 9. אלו הם רצפי הניצחונות של הנאגטס העונה. מצד שני הם נפלו לא פחות מארבע פעמים לרצף של שלושה הפסדים, כולל הרצף האחרון שהגיע אחרי רצף תשעת הניצחונות המדובר. לדנבר, כמו לממפיס, יש מאמן דומיננטי ואין גו-טו-גאי קלאסי (למרות 40 הנק' של קנת' פאריד אתמול במשחק הכוכבים הצעירים), אבל לנאגטס יש ספסל מעולה (39.3 נק' למשחק) וסגל הרבה יותר עמוק מלגריזליז. בנוסף, תחושת הדחיפות שלהם למקום רביעי ויתרון ביתיות (מאזן 3-22 בבית לעומת 18-11 בחוץ) היא גדולה יותר משל הגריזליז, שהם קבוצת חוץ לא רעה בכלל (10-12).

מה עכשיו? דנבר תפגוש עד סוף העונה 15 קבוצות עם מאזן 50% ומטה, ובעזרת ההתקפה השלישית בטיבה בליגה והרוטציה הרחבה שתעזור להתגבר על פציעות אפשריות, המקום הרביעי הוא בהחלט בהישג יד. יהיה מרתק לראות את שתי הקבוצות הללו, בעלות שני הסגנונות השונים הללו, הולכות ראש בראש בסדרה של הטוב מ-7.

גולדן סטייט ווריורס (22-30)

תמונהמאמן העונה? מארק ג'קסון

עד עכשיו – גולדן סטייט היא היחידה שיכולה למנוע ממפגש שכזה להתרחש, אבל עם איך שהיא נראית בחודש האחרון (חמישה הפסדים רצופים, ההגנה הגרועה בליגה בחודש האחרון עם 108.6 נק' דווקא כשאנדרו בוגוט חזר לעניינים), זה לא הולך לקרות. הברייק בא טוב לבחורים של מארק ג'קסון, שהוא עדיין המועמד המוביל לתואר מאמן העונה אחרי פתיחת העונה הנהדרת של הווריורס.

מה עכשיו? לחברה מאוקלנד לא צפויים חיים קלים אחרי הברייק. הווריורס יפגשו את יוטה, סן אנטוניו, אינדיאנה וניו יורק עד סוף פברואר ואז נדע טוב יותר לאיזה מאבק מיקום הם שייכים, זה של הגדולים עם דנבר וממפיס, או שאולי הם ידרדרו למאבק על הכרטיסים האחרונים לפלייאוף.

התחרות על מקומות 7-8 במערב

יוטה ג'אז (24-30)

תמונהטרייד עליו ישנה הכל. ג'פרסון

עד עכשיו – יציבות הייתה שם המשחק עבור הג'אז העונה. הגנה טובה (98.6 נק', מקום 11), התקפה סבירה (98.3 נק', מקום 11) ומאזן בית מרשים של 6-20 מחזיקים את יוטה חזק בשמינייה המובילה במרחק משחק אחד בלבד מגולדן סטייט, אבל עם כל הכבוד, האקשן ביוטה עוד לא התחיל.

מה עכשיו? שתי שאלות מיליון הדולר כרגע ביוטה הם האם יהיה טרייד על אחד הביג-מנים של הקבוצה ועל מי הוא יהיה? לטרייד הזה, אם וכאשר יתרחש, יש פוטנציאל להיות גיים-צ'יינג'ר עבור סיכויי הפלייאוף של הקבוצה. לפיזור עננת הטרייד הזו שרובצת מעל סולט לייק סיטי תהיה משמעות רבה לג'אז, אפילו יותר מלמשחק הקריטי מול גולדן סטייט מיד אחרי הפגרה. טיירון קורבין יצטרך לא למצמץ בחודשיים הקרובים, כי במערב מצמוץ אחד יכול לשלוח אותך ללוטרי.

יוסטון רוקטס (26-29)

תמונהכל מילה מיותרת. הארדן

עד עכשיו – בניגוד לג'אז, יציבות זה לא הצד החזק של הרוקטס, אבל למזלם יש להם את ג'יימס הארדן המופלא (26.1 נק', 5.7 אס', 4.8 ריב'), ואת עומר אסיק (10.5 נק', 11.2 ריב') וצ'נדלר פרסונס (14.5 נק', 5.6 ריב') בעונות פריצה. ביחד עם ג'רמי לין החבורה המלהיבה הזו הצליחה להכחיש את כל מעלליו של דריל מורי בקיץ בעזרת ההתקפה השנייה בטיבה בליגה (106.1 נק') וכמה ניצחונות חשובים מול יריבות ישירות בחודש האחרון (גולדן סטייט פעמיים, פורטלנד ויוטה).

מה עכשיו? חודש מרץ יהיה החודש שיקבע לאן פניה של יוסטון מועדות. בחודש הזה היא תפגוש את דאלאס (פעמיים), גולדן סטייט (פעמיים), סן אנטוניו, יוטה, ממפיס, אינדיאנה והקליפרס. למזלם שבעה מתוך תשעת המפגשים הללו יתקיימו בטויוטה סנטר, בו הם מרגישים בטוחים עם 18 ניצחונות לעומת 8 הפסדים. אחרי סדרת המשחקים הזו נוכל לדעת האם יוסטון היא באנקר בשמינייה המובילה, או האם המשחק האחרון של העונה בסטייפלס סנטר מול הלייקרס יהיה קרב ראש בראש.

פורטלנד טרייל בלייזרס (28-25)

תמונהרוקי העונה! דמיאן לילארד

עד עכשיו – החדשות הטובות הן שקבוצת העתיד של העבר נתנה העונה לכולם את התחושה שהיא עדיין קבוצת העתיד, עם רוקי העונה שבדרך, דמיאן לילארד (18.3 נק' ו-6.5 אס'), אול-סטאר בדמות למרכוס אולדריג', ג'יי ג'יי היקסון בעונת פריצה (עם ממוצעי דאבל-דאבל) וכשרונות עולים כמו ווס מת'יוס וניקולה באטום. עם זאת, בפברואר הבלייזרס הידרדרו בכל הקטגוריות ההגנתיות והפסידו ארבעה ברצף.

מה עכשיו? החדשות הרעות הן שזה כנראה לא הולך להשתפר. הרגע בו לילארד הולך להיתקל ברוקי-וול מתקרב עם כל יום שעובר, והעובדה שהספסל עדיין חלש בקנה מידה היסטורי (רק 16.9 נק', ביי פאר האחרון בליגה) תגרום לכך שפורטלנד תהיה הנושרת הראשונה מהמירוץ לפוסט-סיזון. חוץ מזה, זה הבלייזרס, זה רק עניין של זמן עד שמישהו ייפצע שם ובאורגון יחזרו לפנטז על הלוטרי.

לוס אנג'לס לייקרס (29-25)

תמונהסיוט מתמשך. דווייט האוורד

עד עכשיו – את העונה של הלייקרס עד כה אי אפשר למדוד במדדים סטטיסטיים, אלא היא נמדדת במימדים היסטוריים ואפיים. מקבוצת החלומות שנבנתה בקיץ נותרו רק סיוטים, פיטורי מאמן, פציעות חוזרות ונשנות של הכוכבים, ספסל חלש וסכנה ממשית להישאר מחוץ לפלייאוף. פיל ג'קסון יכול להדליק עוד פייזל בשקט ולחייך.

מה עכשיו? הלייקרס יצטרכו לנצל את הלו"ז הסביר שלהם (במיוחד בסוף מרץ בו הם פוגשים את סקרמנטו, פיניקס, וושינגטון, גולדן סטייט, מינסוטה, מילווקי ושוב סקרמנטו) כדי להמשיך ולהילחם עד הבאזר על הכרטיס האחרון לפלייאוף. התחושה שלי היא שהמשחק האחרון בעונה מול יוסטון בבית יהיה הקובע.

דאלאס מאבריקס (29-22)

תמונהיש לו הרבה סיבות להיות מודאג. נוביצקי

עד עכשיו – דאלאס סבלה העונה מתסמונת דאון קטלנית אחרי שלא הצליחה להתחזק משמעותית בקיץ ודירק נוביצקי נפצע באוף-סיזון. או.ג'יי מאיו (17.9 נק', 4.3 אס') היה נקודת האור היחידה עד שנוביצקי חזר, אלא שגם אחרי שהג'רמנייטור שב מהפציעה, דאלאס עדיין מדשדשת. עם זאת, נוביצקי מתחיל לחזור לעצמו בתקופה האחרונה (17.1 נק' בעשרת המשחקים האחרונים).

מה עכשיו? לדאלאס יש חלון הזדמנויות קטן מאוד להדביק את הפער מהקבוצות שמעליהן, והחלק הכי קריטי בחלון הזה יהיה בשני מפגשים רצופים מול יוסטון בתחילת מרץ. מעבר מוצלח בחלון הזה יביא אותם לסוף מרץ, בו הם פוגשים עשר קבוצות מנצחות ברצף, שיקבע האם נוביצקי יראה את הפלייאוף מהספה. אם יש זמן להרים את הרמה, זה עכשיו.

התחרות על מקומות 2-4 במזרח

ניו יורק ניקס (18-32)

תמונהלבד בהתקפה. כרמלו

עד עכשיו – הניקס פתחו את העונה בסערה והיו צמודים למיאמי בפסגה. כל זה היה לפני שלברון התחיל לשחק ברמה אחת מעל כולם והניקס התחילו לאבד גובה. הפציעות של ריימונד פלטון וראשיד וואלאס השפיעו רבות על תפקוד הקבוצה, שנחלשה התקפית מאז כריסמס, דווקא בתקופה בה כרמלו אנתוני מציג את היכולת הטובה ביותר בקריירה שלו (29.0 נק', 6.8 ריב', 3.8 אס' מאז ינואר).

מה עכשיו? חובת ההוכחה של הניקס שהם לא בלוף מתחילה עכשיו. כבר בשבועיים שאחרי הפגרה הם פוגשים את אינדיאנה ומיאמי לשני מפגשי הצהרה שיקבעו האם הם ימשיכו לרדוף אחרי המקום הראשון של ההיט, או שהם יהיו רדופים ע"י אינדיאנה. הלו"ז של הניקס באפריל מפגיש אותם מול הרבה קבוצות שיהיו צריכות ניצחונות כמו מילווקי, אוקלהומה, שיקאגו ואטלנטה כך שחיים קלים בדרך לסגנות לא יהיו להם.

אינדיאנה פייסרס (21-32)

תמונהטריפל דאבל ראשון השבוע. פול ג'ורג

עד עכשיו – פתיחת העונה הבינונית (9-8 בתחילת דצמבר) כבר נשכחה מזמן תודות להגנה הפנטסטית (89.9 נק', הקבוצה הראשונה שמחזיקה את היריבות על מתחת 90 נק' מאז הפיסטונס של העשור הקודם) ולפול ג'ורג' המצוין, שרשם טריפל-דאבל ראשון השבוע (מול שארלוט, אבל בכל זאת). העונה המצוינת של הפייסרס מחייבת אזכור של פרנק ווגל כמועמד למאמן העונה (מחזיק ברקורד נהדר של 45-74 מהרגע שהחל לאמן באינדיאנה), במיוחד כשהפייסרס משחקים כל העונה בלי דני גריינג'ר.

מה עכשיו? כבר במשחק הראשון אחרי הפגרה הפייסרס מארחים את הניקס בקרב צמרת, וזמן קצר לאחר מכן גריינג'ר אמור לחזור לפרקט. בסך הכול סדר המשחקים של אינדיאנה אחרי הפגרה הוא די מאוזן, כך שאין שום סיבה שהיא לא תשמור על מקומה בטופ 4. עם זאת, ארבעת המשחקים האחרונים של העונה הם מול ברוקלין, ניו יורק, בוסטון ופילדלפיה כך שהכול פתוח. מבחינתי, הם הפייבוריטים למקום ה-2.

ברוקלין נטס (22-31)

תמונהאין תירוצים יותר. דרון וויליאמס

עד עכשיו – חילופי מאמנים, הפסדים משפילים מול מיאמי לעומת שני ניצחונות יפים בדרבי מול הניקס. העונה של הנטס עד כה היא רכבת הרים, כשברוק לופז (19.0 נק', 7.4 ריב', 2.2 חס') הוא היחיד שלא מקיא בינתיים. עם זאת, מקבוצה עם כלים התקפיים כמו דרון וויליאמס וג'ו ג'ונסון ציפינו שתהיה מדורגת קצת יותר גבוה מהמקום ה-20 עם 95.2 נק'. בינתיים, הם האכזבה שלי העונה.

מה עכשיו? ברוקלין לא פוגשת אף קבוצה מפחידה ממש עד סוף מרץ, וגם את רוב הקבוצות החזקות שהיא כן פוגשת (ממפיס, יוסטון) היא מארחת, כך שאין תירוצים עבור הנטס. בנוסף, יהיו להם שני מפגשים מול הבולס עד סיום העונה שככל הנראה יכריעו את המאבק.

שיקאגו בולס (22-30)

תמונהמתי נזכה לראות את התמונה הזאת שוב? דרק רוז

עד עכשיו – את העונה של הבולס אפשר לדמות לצניחה חופשית, בה יש את השלב הכיפי בו אתה קולט שאתה פאקינג באוויר והאדרנלין בשמיים, ויש את השלב שבו מיצית את הרעיון, האדמה מתקרבת יותר ויותר ואתה משתוקק לפתוח את המצנח. הבולס עברו את השלב הכיפי בו ג'ואקים נואה עשה עליית מדרגה (11.8 נק', 11.4 ריב', 4.1 אס', 2.0 חס') והפך לאול-סטאר, נייט רובינסון הפך למשהו מעבר לשחקן של תחרויות הטבעות (16.7 נק' ו-6.8 אס' בחודש האחרון) והקבוצה המשיכה להיות קבוצת טופ 5 בהגנה. אבל עכשיו הגיע הזמן לפתוח את המצנח. אלא שהמצנח הזה לא רוצה לסכן את הברך שלו ולא ממהר לחזור לפרקט, והוא רמז השבוע שיכול להיות שהוא יוותר על העונה ויחזור בעונה הבאה. זה הזמן של ת'יבודו למצוא את הרזרבי.

מה עכשיו? ההתמודדות של שיקאגו עם ההיעדרות של די-רוז הייתה מעוררת הערצה עד עכשיו, אבל מעכשיו היא תהיה קשה יותר. ב-18 המשחקים שלאחר הפגרה, הבולס יפגשו 9 פעמים קבוצות עם מאזן טוב משלהם ויצטרכו לשמור על יכולת השיא שלהם כדי לא להידרדר לאיזור המקום 6-7. מצד שני, אולי הבולס יכולים להרשות לעצמם לאבד כמה משחקים, בהתחשב בעובדה שהם קבוצת החוץ הטובה במזרח (10-15). בסופו של דבר, כמו כל דבר העונה ביונייטד סנטר, הכול תלוי במתי ואיך דרק רוז יחזור.

אטלנטה הוקס (22-29)

תמונההשם החם של השבוע הקרוב. ג'וש סמית

עד עכשיו – ההוקס פתחו את העונה בצורה מדהימה והתייצבו במקום השלישי עד תחילת ינואר. אלא שאז התחילה הדעיכה והבעיות עם ג'וש סמית', כולל השעיה למשחק אחד עקב סיבות שלא פורסמו. לאחר הדעיכה הזו ההוקס התייצבו במקום השישי, הרבה בעזרת יכולת מצוינת של סמית' (21.0 נק', 10.5 ריב' ו-5.0 אס' בפברואר) ואל הורפורד (19.5 נק' ו-9.8 ריב' בעשרת המשחקים האחרונים).

מה עכשיו? המצב של אטלנטה מזכיר מאוד את המצב של יוטה, כאשר העניין האמיתי סביב ההוקס בשבוע הקרוב יהיה סביב הטרייד שכנראה יתבצע על סמית' ומה ההוקס יקבלו תמורתו. לעומת זאת, בניגוד לג'אז במערב, מצמוץ של ההוקס כנראה לא יוציא אותם מתמונת הפלייאוף לאור המרחק הרב שלהם מפילדלפיה (7 משחקים). משהו נוסף שכדאי לשים אליו לב בלו"ז של ההוקס הוא ארבעת המפגשים הישירים מול מילווקי עד סוף העונה, שיקבעו ככל הנראה מי תמנע ממפגש עם מיאמי בסיבוב הראשון.

בוסטון סלטיקס (24-28)

תמונהכמה דלק עוד נשאר לו? פירס

עד עכשיו – כדי לספר את קורות העונה הזו של הסלטיקס צריך הרבה יותר מ-5 שורות, אז בואו נתרכז בשבוע וחצי האחרונים. הסלטיקס חזרו לחיים במזרח עם 8 ניצחונות ב-9 האחרונים, ההתקפה שלהם היא טופ 10 בתקופה הזו וכך גם ההגנה, אבל הם איבדו את ראג'ון רונדו, ג'ארד סאלינג'ר ולאנדרו בארבוסה שגמרו את העונה.

מה עכשיו? כשבוסטון מריחה פלייאוף, היא מסורתית מעלה את הרמה. העונה היא לחצה על כפתור ה-ON  מוקדם מהצפוי לאור הפציעה של רונדו, השאלה היא אם לסגל הוותיק שהתקצר בעקבות הפציעות יישאר מספיק דלק בטנק כדי לאיים על מקום בטופ 4, שיעזור מאוד לסלטיקס (15-8 בחוץ, 9-20 בבית). כדאי לשים לב שבוסטון תפגוש רק 7 קבוצות מפסידות עד סוף מרץ, אבל באפריל הקצר היא תפגוש 6 כאלו, כך שאם הם ישרדו את מרץ' מדנס בלי צורך במקל, יש להם סיכוי לא רע לעקוף את כולם בסיבוב בדרך למקום ה-4.

באדיבות  yuvaloz@wordpress.com

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 44 תגובות

כתיבת תגובה

סגירת תפריט