עובדות וסיפורי נ.ב.א (43) \ רון טחן

השבוע בפינתנו, נלמד שהבטחות צריך לקיים, שהניקס תמיד יכולה להפסיד, ושלא צריך לעבוד יותר מדי קשה בשביל טבעת. תהנו.
1. בשנת 1981 נרשם איזייה תומאס הגדול לדראפט לאחר שנתיים מצוינות במכללת אינדיאנה.
בעוד רוב חבריו ובני משפחתו בירכו על צעדו, אמו של תומאס לא הסתירה את כעסה, מכיוון שרצתה שבנה יסיים את לימודיו.
על מנת להרגיע את אמו, תומאס הבטיח לה שיסיים את לימודיו, וזאת אילצה אותו לחתום על חוזה.
בשנת 1987 קיים תומאס את הבטחתו, כשיידע את אמו ב"יום האם" על כך שהשלים את לימודי התואר.

כאשר שאל אותו מנחם לס בחדר ההלבשה ""מה הייתה עושה אמך אילו לא היית עומד בהבטחתך?", ענה לו תומאס בחיוך: "אצל אמי אין דבר כזה. היא הייתה תובעת אותי ומרוקנת כל פרוטה מכיסי עד שהייתי מסיים את הלימודים"
*

2. הדנבר נאגטס של פול ווסטהד הייתה ניסוי מעניין ולא מוצלח במיוחד, בלשחק כמה שיותר מהר. הנאגטס קלעו המון נקודות, אבל חטפו עוד יותר.

בחמישי לינואר 1991 הם פגשו בפילדלפיה של צ'ארלס בארקלי והפסידו 120-104.

דנבר קלעו ב-15 נקודות פחות מהממוצע שלהם ולא בגלל שהורידו רגל מהגז.
הם לקחו 126 זריקות וקלעו רק ב-32.5% כשהם מחטיאים לא פחות מ-85 זריקות.
רק בשביל הפרופורציה יותר ממחצית קבוצות הליגה לא הגיעו בעונה שעברה ל-85 זריקות למשחק.

מייקל אדאמס, מכוכבי אותה קבוצה.


לרוע המזל הליגה מצאה לנכון להתחיל לתעד את כמות הזריקות בכל משחק רק החל מעונת -1983/84, כך שלא בטוח שמדובר בהכי הרבה לבנים שהושלכו במשחק אחד מאז.
מצד שני קשה להאמין שגם בשנות ה-60 העליזות הייתה קבוצה שהחטיאה כל כך הרבה במשחק בודד (תודה לעידו גילרי)

*

3. עם 18.7 שניות לסיום ויתרון 6 נקודות, הניקס, שאירחה את אינדיאנה בחצי גמר המזרח, חיכתה כבר לשמוע את הבאזר בדרך לניצחון ראשון בסדרה.

לצערה הכדור מהצד היה של אינדי, שהלכה לרג'י מילר שצלף שלשה והוריד לשלוש בלבד.

בפוזשן הבא, הניקס נכשלה בהוצאת החוץ שהגיעה לרג'י מילר, שהלך קצת אחורה, הסתובב, והשווה את התוצאה עם שלשה מדהימה.

לאחר שתי החטאות עונשין של ג'ון סטארקס, רג'י מילר קלט את הכדור החוזר, נשלח אל הקו והשלים את המהפך, בדרך לאחד הניצחונות הזכורים בתולדות הפייסרס.

*

4. דון באוון שיחק בNBA שלוש עונות בלבד בשנות ה-50' המוקדמות. הוא קלע 9 נק' למשחק, הוריד 4.2 ריב' והחליף שלושה מועדונים בימיו בליגה.

ובכל זאת, בואן נכנס לדפי ההיסטוריה, כשהצליח לצאת ב-6 עבירות שישה משחקים רצופים במדי המילווקי הוקס (כיום אטלנטה).
שיא שעד היום לא נשבר.

*

5. בשנת 1992 נבחר מאט סטיגנגה בסיבוב השני על ידי שיקגו, שהחליטה לא להחתימו על חוזה, אך שמרה על הזכויות עליו.

סטיגנה לא ויתר על קריירת הכדורסל כך כך מהר, והחל מסע נדודים שעבר בין ספרד, יפן וקבוצות חצי מקצועיות בארה"ב.

בשנת 1997 התקשר למשרדי הבולס וביקש שני כרטיסים כדי לצפות באחד המשחקים של הקבוצה הגדולה, בה כיכבו אז ג'ורדן פיפן רודמן וחבריהם.

בקשתו נענתה, ולאחר יומיים בלבד זו הייתה הנהלת הבולס שהתקשרה אליו לבקש טובה. עקב פציעתו של טוני קוקוץ' הקרואטי, הקבוצה נתקעה בלי מספיק שחקנים, ולכן ביקשה שיבוא להירשם בטופס השחקנים.

סטיגנגה קפץ כמובן על ההזדמנות, ולאחר 4 דק' ונקודה במשחק הראשון, זכה להכפיל את ממוצעיו במשחק הבא. במהלך המשחק מול טורונטו, הוא חטף כדור ומסר אותו לסטיב קר. הוא המשיך לרוץ אל הסל, וקר מצא אותו בדרך להאלי הופ יפה

 

זה היה הסל היחיד בקריירה של סטיגנגה בנ.ב.א, במה שהתברר כמשחק האחרון שלו בליגה. בסוף העונה, ולאחר שהבולס זכתה באליפות, התקשרה אליו הנהלת הקבוצה, והודיעה לו שטבעת האליפות כאות על תרומתו בדרך.

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  1. ובסיום מס' "3" רג'י מילר עשה לכל קהל המדיסון סקוור גארדן תנועת חניקה – הווה אומר – שביקה! (הייתי אחד מהם)

  2. אוי רג'י רג'י. עוד אחד שחבל שלא שיחק בעידן של המדיה החברתית.

    הסיפור של סטייגנגה פשוט ענק.

    לגבי דון בוון, מה כבר אפשר לצפות ממישהו שנלחם בקרב הבליטה . אין פלא שהוא כיסח כל מה שמסביבו.

  3. דרך אגב, אני נסוג מהקביעה שלא סביר שקבוצה אחרת בשנות הליגה המוקדמות החטיאה יותר מה-85 של הנאגטס. אחוזי הקליעה בשנים האלו היו הרבה יותר נמוכים והקצב לא פחות גבוה.
    בוסטון של 1957/58 לדוגמא החטיאה בממוצע 76 זריקות למשחק. סיכוי לא רע שהם או כל קבוצה אחרת מאותה תקופה החטיאה יותר מ-85 במשחק בודד.

    1. לפי הנתונים האלו, זה סיכוי של קרוב ל100%. (מצטער הייתי חייב. אני אחרי מבחן בסטטיסטיקה ותהליכים אקראיים)

  4. יש לי חבר שראה את המשחק של רג'י בבית של ההורים כששאר החבר'ה ראו אותו במועדון הנעורים. 18.7 שניות לסוף, הבחור החליט שזה גמור ויצא מבית הוריו לכיוון שכונת הנעורים כדי ללכת לישון. בדרך הוא עבר דרכנו במועדון להגיד שלום ולראות תוצאה.
    עד היום הוא לא סולח לעצמו שפספס את הסטריק הזה של רג'י…

  5. המשחק של אינדי-ניקס זה בדיוק מסוג המשחקים שאוהדי אינדיאנה נזכרים בו בערגה, ואוהדי הניקס מתכחשים ולא רוצים להאמין שקרה, כאילו היה סיוט רע.
    כמו גיים 6 והצליפה של סטוקטון בגמר המערב 97 עבור אוהדי יוסטון, ואין ספור משחקי פיינלס באותה שנה ושנה אח״כ עבור אוהדי הג׳אז.

  6. הסיפור על סטגנייגה מצוין, מצחיק עד דמעות. כדאי לתרגם ולשלוח לבארקלי ולמאלון.
    הסיפור עם איזיאה ידוע ומבדר מאוד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט