היום התעוררנו לשנה חדשה, שנת 2017.
התעוררנו גם למשחק חדש, אבל ההתחדשות לא קרתה אתמול או שלשום. היא תוצאה של תהליך שהתחיל כבר לפני כמה שנים, התגבר מאד בשנתיים האחרונות, ועתה פרץ את כל המעצורים ושבר את כל המחסומים כשהמסקנה מובנת ומקובלת על ידי כולם. אוקיי, אצמצם זאת מעט: ע"י כמעט כולם.
מה המסקנה?
המשחק הפך טוטאלית למשחק שבסיסו הוא הפוינט גארד או הקומבו-גארד המסוגל לקלוע 30 נקודות בכל משחק, רק תבקש. זה שחוקי הליגה שינו הכל, וזה ששופטי ה-NBA מעלימים עין מכל סקרין הנעשה בתנועה לשחרורו של סטפן קרי או קליי ת'ומפסון לקליעה חופשית של הווריורס, למשל, זה כבר רק תוספת.
אולי קבוצות כמו מיאמי, פילדלפיה, או סקרמנטו עדיין לא מודות שזה כך כי אין להן את הפוינט גארד המסוגל לכך, אז הן עדיין עומדות על כך שהמשחק עדיין מנוצח או מופסד בשוחות תחת הסל.
כל מה שאדם צריך לעשות זה לקחת את עתוני אתמול ושלשום, ולראות את ג'יימס הארדן עם 53 נקודות או את אייזיה תומאס עם 52 נקודות. אני יודע – כי הייתי שם וראיתי במו עיני – שפעם היה סנטר ששמו היה ווילט צ'מברליין, והוא היה קולע בממוצע 50 נק' לערב ב-1961. אבל אז החוקים היו אחרים, מרכז הכובד של המשחק היה אחר, והסנטרים היו מגזע אחר.
הבה וניתן מבט ב-20 קלעים המובילים נכון להיום:
SCORING | GP | GS | MPG | PPG |
1 Westbrook, Russell OKC | 34 | 34 | 34.6 | 30.9 |
2 Davis, Anthony NO | 33 | 33 | 37.2 | 29.2 |
3 Cousins, DeMarcus SAC | 32 | 32 | 34.8 | 29.0 |
4 Harden, James HOU | 35 | 35 | 36.4 | 28.5 |
5 Thomas, Isaiah BOS | 30 | 30 | 33.5 | 27.7 |
6 DeRozan, DeMar TOR | 32 | 32 | 35.4 | 27.4 |
7 Lillard, Damian POR | 32 | 32 | 35.8 | 27.0 |
8 Durant, Kevin GS | 34 | 34 | 34.2 | 25.9 |
9 James, LeBron CLE | 29 | 29 | 37.1 | 25.6 |
10 Butler, Jimmy CHI | 34 | 34 | 36.5 | 24.6 |
11 Leonard, Kawhi SA | 31 | 31 | 33.5 | 24.4 |
12 Curry, Stephen GS | 34 | 34 | 33.2 | 23.9 |
12 Irving, Kyrie CLE | 29 | 29 | 34.8 | 23.9 |
14 Antetokounmpo, Giannis MIL | 32 | 32 | 35.0 | 23.8 |
15 Wall, John WSH | 30 | 30 | 36.2 | 23.6 |
16 Walker, Kemba CHA | 33 | 33 | 33.4 | 22.7 |
17 McCollum, C.J. POR | 35 | 35 | 34.3 | 22.3 |
18 Lowry, Kyle TOR | 32 | 32 | 37.1 | 22.2 |
18 Love, Kevin CLE | 29 | 29 | 32.0 | 22.2 |
18 George, Paul IND | 27 | 27 | 36.1 | 22.2 |
12 מה-20 הם גארדים (פווינט-גארדים או קומבו גארדים, ואני מחשיב את הגריק-פריק כאשכרה פוינט גארד). לא רק זאת, אלא הקצב של הזריקות מרחוק (FREQUENCY), והמרחקים משם מטילים את הלבנים גדלים כל הזמן.
אם תלכו ל-NBA רפרנס תמצאו שהיום קבוצות מטילות 26.6 שלשות למשחק, לעומת 24.1 שלשות למשחק בשנה שעברה. הנה דיאגרמה (שלא כוללת את השלוש שנים האחרונות) בהן נסיונות הזריקה ל-3 עלו מ-2.77 למשחק עד 21.5 למשחק בשנת 2014. מה-21.5 ב-2014 הממוצע עלה ל-26.6 היום. אם הקיווקוו היה ממשיך הוא היה עולה בוודאי ב-75 מעלות, כמו העלייה מ-1994 ל-1996:
(הדטה נילקחה מ-https://www.besttickets.com/blog/nba-shooting/)
זריקות השלוש לא באות סתם ככה ללא תשלום בחלק אחר של המשחק.
החלק האחר?
זריקות מה-2, שהם הלחם והחמאה של השחקנים תחת הסל – הסנטרים והפאור פורוורדים למיניהם:
הגראף מראה ללא ספק שככל שהשלשות עלו (וכמובן שבעיקר ע"י הגארדים והסמול פורוורדים), ה"צמד" של 2 נקודות ירד. מי קולע את 2 בהנקודות? סנטרים ופאור פורוורדים תחת הסל, והשחקנים החודרים לסל.
באותו זמן גם מספר הפאולים קטן למשחק. למה? רוב הפאולים ניגרמים בד"כ לסנטרים ולפאור פורוורדים העומדים תחת הסל, לרוב עם הגב למגן, ומנסים לקלוע בסיבוב לסל. תנו מבט כיצד מספר הפאולים הוא בירידה למשחק:
נקודה נוספת מעניינית היא לראות אפילו את הפורוורדים הטובים בליגה המעדיפים שני מרחקי זריקה: או תחת הסל (מרחק קרוב מאד) או מרחוק, מאחורי הקשת (השפיץ העולה למעלה – בשורה השלישית של הדיאגרמה הבאה – בסביבות ה-6-7 מטרים, או 25 FEET), הווה אומר שאם כבר, אפילו הסנטרים והפאור-פורוורדים מעדיפים זריקה מה-3 מאשר ממיד-ריינג', אם הם לא תחת הסל:
ממוצע הקליעות האפקטיבי (EFG) שהוא מחושב בהתאמה לקליעות מה-3 הוא 50.6% – הגבוה בהסטוריה של הליגה. ממוצע הנקודות למשחק – 104.4 – הוא הגבוה ב-24 שנה מאז שהיה 105.3 בעונת 1992-93. הממוצע של OFFENSIVE RATING שהוא 107.5 נק' ל-100 פוזשיונס, הוא אחד הגבוהים אי פעם.
מה הסיבות?
בעבר לכל קבוצה היה כוכב או שניים שהיו קולעים את רוב בנקודות. בוב קוזי, ג'רי ווסטף אלג'ין ביילור, ווילט, ביג O, טייני ארצ'יבלד, אלווין הייז, ריק בארי, ג'ורג' גרווין, אלכס אינגליש, ג'ון הבליצ'ק, לארי, מג'יק, ג'ורדן, וכאלה. היום לכל קבוצה ישנם שחקנים המסוגלים לימים של >30 אפילו שהם יישכחו די מהר, ושמם לא יוזכר עוד 50 שנה כמו השמות שהזכרתי, ואני מתכוון לשחקנים כמו קמבה וולקר, דמאר דרוזן, ג'ימי באטלר, ג'ון וול, סי ג'יי מקלולום, קייל לאורי, בראדלי ביל, גורדון הייווארד, קליי ת'ומפסון, דניס שרודר, רגי ג'קסון, מייק קונלי, הריסון בארנס, ועוד איזה 20-30. היום יש כל כך הרבה טלנט המתחלק בין כל כך הרבה קבוצות שהרמה של כולם מעלה את הרמה של הקבוצה, אפילו ללא העילויים של פעם מהסוג של מייקל או לארי.
עוד דבר שברור לי לחלוטין הוא שההגנה של היום כבר אינה ההגנה של פעם. החוקים החדשים שלא מרשים HAND CHECK מקשים כל כך על השמירה שאין דבר כזה לשמור על שחקן כראסל ווסטברוק או ג'יימס הארדן עם שחקן אחד. הוא ישתמש בחסימה (ולרוב הוא אפילו לא צריך חסימה; אתה לא מסוגל לעצרו ללא פאול!). או קח את ג'יאניס אנטטקונמפו, הגריג פריק. הוא בן 22. הוא '7. יש לו צעד מדהים. הוא אתלט עליון. הוא משחק פוינט גארד. כיצד אתה מתכונן לעצור אותו? ומלבד את, הזיברות לא שורקות יותר על חסימות בלתי חוקיות הנעשות בתנועה. עוד אחזור לזה.
כל מה שהמגן מסוגל לקוות זה להקשות מעט על הפוינט גארדים הללו. אתה לא יכול לגעת בו, אז אתה חייב לתת לו מרחק. אבל הארדן או אייזיה תומאס לא צריכים יותר מחצי מטר מרווח ואז הם מנתרים מ-'28 רגל או אפילו '30, וקוברים את העור באחוזים המתקרבים ל-50.. ישנם היום נמוכים כמה מהירים כמוהם היכולים לכדרר כאומנים בקירקס וליצור לעצמם מספיק מירווח להתרומם, ואז לא משנה כמה גבוה הוא שומרם, ידו לא תצליח להגיע לקשת המעוף של הכדור. פעם היה רק אלן אייברסון אחד. היה רק קובי אחד. היום ישנם כמוהם – או כמעט כמוהם – בקבוצות רבות.
מה אני מנסה לומר? שהתפתחות המשחק היא כזאת בה להתקפה יותר קל ולהגנה יותר קשה. לכן מאמנים כמו טום ת'יבודו שהאמינו שהגנה ובה תמיד תנצח משחקים הופכים לפחות ופחות רלוונטיים.
אלא אם כן ישנו את החוקים, היתרון עובר באופן משמעותי לטובת הקבוצות שישנן להם פוינט גארדים מהירים, וקלעים אחרים מהירים המסוגלים לקלוע שלשות, ולכן אפילו סנטרים היום שלא מסוגלים לקלוע מה-3 הופכים לפחות אטרקטיביים. כל סנטר היום חייב להוסיף קליעה מה-3 לארסנל שלו כי השללשה הפכה לחלק ממשחק הסנטר.
רוצים הוכחה?
הסנטרים מרק גאסול, פאו גאסול, ברוק לופז, ודמרכוס קאזינס זרקו העונה (עד ה-24 לדצמבר) ב-42% יותר שלשות (בממוצע של ארבעתם) מאשר זרקו באותו זמן בשלוש השנים האחרונות באותו זמן. ברוק לופז בעצמו זרק 139 שלשות ב-26 משחקיו הראשונים מרק גאסול זרק 107 שלשות. ברוק לופז זרק רק 69 שלשות לעונה, בכל אחת מחמש עונותיו הראשונות בליגה.
המשחק השתנה לחלוטין. עד שלא תופיע קבוצה עם פרונט-ליין ענק שיוכיח אחרת, האנליטיקס של היום מדגיש (ומוכיח!) את יתרון משחק השלשות, SPACING, העברת כדור מהירה, וה-SMALL BALL המקשה על ההגנות להגיב מהר מספיק. אולי לטהורי המשחק זה לא נעים לשמוע, אבל העובדות בשטח מוכיחות שהמשחק השתנה ממשחק של הגנה למשחק של התקפה.
הנה ההבדלים בין אז לעכשיו, ואני לא מדבר על שנות ה-40 וה-50, ואפילו לא על שנות ה-60 שאני בין היחידים שמכיר. אני מדבר על שנות ה-80 שכמה מהגולשים המגיעים לגיל העמידה זוכרים. כשלארי שיחק נגד מג'יק, כמעט לא היה שחקן חופשי על הפארקט. ההגנות הספיקו לעשות חילופים כי ה-SPACING לא נוצר מהר מספיק, והשחקנים לא היו מהירים מספיק ליצור LOAD בצד אחד או השני של ההתקפה. אז אנשים כמו פיל ג'קסון שיחקו 'משולשים' ושאר תיחמולים שכל מטרתם אז היתה להשאיר אדם אחד פתוח בהתקפה, ואז הכדור מגיע אליו.
היום הארדן או ווסטברוק (והרבה אחרים) נשארים האדם הפתוח בכידרור אחד. ואז אם באה עזרה משומר, הרי האדם שהיה שלו נשאר פתוח. מי צריך "משולשים" כשאייזיה תומאס עובד את המגן שלו, ולמגן אין כל אפשרות לעוצרו מלבד עם פאול?.
היום המהירות של השחקנים יוצרת אדם פתוח על הפארקט כל הזמן. אין צורך ב'משולשים' ואין צורך ב"אינטיליגנציה אירופאית" בתרגילים כי הפוינט גארדים והמהירים האחרים על הפארקט יוצרים "תרגילים" נון-סטופ בעצם תנועתם המהירה ביותר.
היום קיימת עוד בעייה להגנה. הבעייה היא ה-SCREENS שעושות קבוצות כגון הווריורס, וכמובן כל המערביות האחרות. מה זה LEGAL SCREEN?
The league defines a legal screen as “when an offensive player gets to a legal position on the court in the path of a defender for the purpose of slowing down the defender or making him change directions…
לפי החוק – –
“When picking a stationary player from the backside, you must give that player a step. When picking a stationary player from the front or side, a player can go right next to him as long as he does not make illegal contact. If the opponent is moving, you must get to your position and give him an opportunity to stop and/or change direction. The speed of the player will determine the distance. You cannot just jump in front of a moving opponent at the last second.”
זה בדיוק העבירה על החוק שהווריורס עושה ללא הפסק, והזיברות נותנים לה. עכשיו כולם העתיקו ממנה, וכל SCREENER נע חופשי ןמחסל מהמגן של הפורץ כל אפשרות "להישאר" ולהגן על האיש שלו. תנו מבט בווריורס עם ה-"MOVING SCREENS" שלה שמונעים מהמגן כל אפשרות לשמור, וכך סטפן קרי, קווין וראנט, וקייל תומפסון עושים את כל הנצחונות שלהם:
.*
*
המשחק השתנה לא בגלל שבעבר לא היו שחקנים קטנים מהירים. תמיד היו שחקנים קטנים, רוצחים כמו אייזיה תומאס או ג'יימס הארדן. להזכיר כמה? ארל בויקינס…קלווין מרפי…טים הארדאוויי…קווין ג'ונסון…אלן אייברסון…ברון דייויס…מוקי בליילוק…טייני ארצ'יבלד…'פט' לייבר…ניק ואן אקסל. היו הרבה אחרים.
אבל בעבר לגדולים היה מותר לדרוס אותם, לזרוק אותם על הפארקט, ולירוק עליהם, הגמדים הקטנים.
היום אסור לגעת בהם, ועוד עוזרים להם עם "חסימות נעות".
IDO
2 ינו 2017 03:06:19כל מלה מל. הקבוצה היחידה שמצליחה אכשהו להגן עדיין חוטפת מעל 100 נקודות… (ממפיס ס"א ג"ס) .
השיטה שלהם זה (כמו שהראיתי בטור שלי 6 על 5 ) זה הגנה על אזור קטן + הגנה אישית. ואז אפשר לעשות שמירות כפולות ולחזור לשחקן שלך במידת הצורך. אין שום שיטה הגנתית אחרת שעובדת.
מה שאמרת לגבי כך שסנטר חייבים לדעת לקלוע צריך להרחיב שכל שחקן חייב לדעת לקלוע שלשה עם הוא נשאר פנוי על קן ה-3.
לדוגמא נא ראו את מיניסוטה שרוקי רובוי הוא נון פאקטור . בגלל החוסר יכולת קליעה שלו . (אפשר גם להרחיב לשיקגו) ולמרות טונה של כשרון הם לא יגיעו לכלום בליגה של היום.
Mbk
2 ינו 2017 05:48:39טורונטו יוצאת דופן
משחקת כדורסל שמאזן לא בדקתי את המספרים אבל לדעתי היא קצת פחות מופרעת מדאון טאון
סומסום
2 ינו 2017 04:01:09ה-moving screen הוא צרה צרורה. אבל אתה לא תוכל כבר לשנות את זה.
ה-NBA הפך את סטף והקליעה משלוש לסמל המסחרי החדש שלו, ילדים מתאמנים היום על זריקות מהחצי בערך. לכן לא יתערבו בזה, בטח לא עם גולדן סטייט החדשה – אנשים רוצים לראות מטווחי שלוש משוגעים של סטף, קליי ודוראנט, ואל תהיה לי פיקי עם "חסימה נעה".
עידו גילרי
2 ינו 2017 08:03:37הMoving screen לא בעיה חדשה ודווקא הליגה התחילה לתת עליה את הדעת (זה היה בדגשים בפלייאוף שעבר). להפיל את זה על הווריורס זה מצחיק במיוחד לאור זה שהעבריין הראשי כבר לא שם.
סומסום
2 ינו 2017 11:12:22מי, האוסטרלי?
חוץ מזה אני אפיל על גולדן סטייט, כי מגיע להם 🙂 בתכלס, לא רואה את הליגה נלחמת ב- show-stopper שלה. עבור זה אנשים משלמים היום. קארי ל-3.
Ish
2 ינו 2017 13:19:15זה מצחיק. בסדרת הגמר האירונה טריסטן תומפסון לבד עשה יותר moving screens מכל הווריירס ביחד.
עידו גילרי
2 ינו 2017 13:21:31ששששש…. אל תפריע עם המציאות.
עידן
2 ינו 2017 04:30:32מיניסוטה מפסידה בבית לפורטלנד שעדיין חסרה את לילארד.אין התקדמות אצל מיניסוטה השנה
עידן
2 ינו 2017 04:31:08טעות בפוסט
Mbk
2 ינו 2017 05:47:07בשלשות זה נחמד אבל לראות את קאזינס וגאסול מפציצים משם לפעמים זה נראה לא כך כך טוב
הקליעה מחצי מרחק שהייתה הלחם החמאה והקצפת של שחקנים כמו דאנקן וקרל מאלון כבר לא קיימת יותר
ממפיס שהייתה קבוצות השלשות החלשה בליגה ( ביי פאר ) שינתה קונספט והיום מרק גאסול מפציץ ללא הכרה
צריך למצוא איזון כלשהוא , כשאתוני דיוויס עובד על שלשות בקיץ …
לא כל אחד הוא קארי או תומפסון ,לדעתי אופנת הדאון טאון לא תעשה טוב לליגה בלונג טרם
IDO
2 ינו 2017 05:50:11למה לא?
MBK
2 ינו 2017 07:34:13שחקניפ פחות עובדים על יסודות ויותר על זריקות מבחוץ
הפלייאוף האחרון ניפק משחקים עם אחוז תבוסות הגבוה בהסיטוריה
משחקים של 10-12 עפים לכיוון ה 25-30
לצפות במשחק שמרגיש כמו אימון קליעות עלול להבריח חלק מהצופים בעיקר בערבים של 35% ומטה
IDO
2 ינו 2017 08:45:06אחוז התבוסות זה משהו אחר לגמרי. שנה שעברה היו 2 קבוצות סופר על. עוד 2 קבוצות TIER 2 והשאר סטטסיטסיות.
שמחת זקנתי
2 ינו 2017 06:10:30מומי, כל הליגה נעמדה עלה רגליים לשמע הידיעה שלדעתך זה לא טוב לליגה.
דעתך בנושא לא ממש מעניינת אף חד אדוני… שחצנות זה מקור לצרות בחיים. שמחת זקנתי בראש חוצות מהי דעתו של נהג הגט טקסי מידן
MBK
2 ינו 2017 07:35:37+1
מנחם לס
2 ינו 2017 16:27:20זה באמת מתאים יותר להארלם גלוב טרוטרס
Ljos
2 ינו 2017 06:02:52במילה אחת – מעולה.
בשתי מילים – הלוואי ויימשך.
ביותר – הליגה הופכת אטרקטיבית ומהנה יותר עם הזמן. הכדורסל של הנמוכים מוסיף ומשפר את חוויית הצפייה מכל משחק.
בצליל אחד שמזל שאין אף אחד לידי כרגע – ווהו!
אריק טל
2 ינו 2017 07:15:49אחלה כתבה. ניכר שהשקעת הרבה זמן באיסוף הנתונים. כל הכבוד! נקודה נוספת שראויה לציון היא העובדה שדור השחקנים ששיחק בליגה כשנוספה קשת השלוש לא תירגל זריקה ממרחק כזה מגיל צעיר. לא היתה סיבה: למה לזרוק מרחוק כאשר מקבלים על זריקה מקרוב את אותן נקודות? כיום, משחק דור שהכיר את קשת השלוש מלידה, והתאמן במשך שנים על הזריקות האלה. גם המאמנים גילו את היתרון של שלוש נקודות בהתקפה אחת: מאמנים גם דנטוני מטיפים לשני סוגים של זריקות: או שלשה או לייאפ.
הייט אשברי
2 ינו 2017 07:42:00הסיפור היום , יותר משינוי החוקים , הוא דור השחקנים החדש . מי שצופה במשחקים של פעם , ומדי פעם אני רואה קטעים שלהם ביוטיוב , רואה כמה שחקנים בשנות השמונים -תשעים היו חופשיים מבחוץ , ובכל זאת מיעטו לזרוק. המשחק היום פשוט מהיר בהרבה ומספר הפוזשנים גדל , וזאת משום שהיום השחקנים מהירים יותר ואתלטיים יותר . לכן אין סיכוי לחזרה לכדורסל של פעם , ואף תיקון חוקים לא ישנה את זה .
ביחס לסקרינים נעים , קשה מאוד לתפוס אותם ולהחליט מתי הם נעים ומתי סטטיים , שובה , בגלל המשחק המהיר . רוב "הסקרינים הנעים "שאתה מביא בסרט , מנחם , הם לא בדיוק נעים . אםתסתכל טוב, זה לא ששהסקרינר נכנס ברגע האחרון בדרכו של המגן – הוא צופה את תנועת המגן , כי הוא יודע עוד לפניו לאן יילך הקלע , והולך ונעמד בחסימה לפניו . מדובר על חלקיקי שניה . כשלא מדובר בסקרין נע בבירור , השופטים יתנו את היתרון להתקפה , וכך צריך להיות .
עידו גילרי
2 ינו 2017 08:00:37זה מאד מדויק. פעם הדגש היה רק לסגור את הצבע. רוב זריקות המיד ריינג' והשלוש היו פנויות. היום ההגנה צריכה להימתח הרבה יותר. אולדריג' מתייחס לזה במאמר שלו (תגובה 8).
חמודי
2 ינו 2017 11:01:05come on, זה סקרינים של פוטבול לא של כדורסל
דינגו
2 ינו 2017 11:06:55אתה כנראה לא הסתכלת על הוידאו שהדוק צירף (ואני עושה לך פה הנחת סלב).
ב-90% מהמהלכים שם רואים את בוגוט או גרין הולכים לאחור 2-5 צעדים בזמן שהמגן מנסה לעקוף אותם.
מרימים ידיים באוויר סטייל "אני חף מפשע" (עושה לי קונוטציות לפאולים בכדורגל שעושים עם ידיים באוויר. אתה מבין? עד לכדורגל הגענו. פיכסה).
אין הבדל בין זה לבין לתפוס את המגן עם הידיים כדי לשחרר את המכדרר.
כל תנועה לאחור שכזו היא עבירה והיא לא חסימה והיא משחררת שחקן לזריקה פנויה באופן לא חוקי.
מנחם לס
2 ינו 2017 16:30:46לפי החוק לחוסם אסור לזוז, ולפי הסרטים הם זזים יחד עם הפורץ
עידו גילרי
2 ינו 2017 07:58:34לטעמי מגיע גם קרדיט מסוים לדיוויד אולדריג':
http://www.nba.com/article/2016/12/26/morning-tip-evolution-and-state-nba-game
הרבה פחות מהגנות השינוי נובע מכך שלקח זמן להשתחרר מתפיסות ישנות שאי אפשר להסתמך על קליעה מבחוץ כנשק. מהרגע שהצליחו לסדוק את החומה הזו זה היה רק ענין של זמן. הרבה תודות מגיעות לדאנטוני ודארל מורי.
ההגנות בשנות ה-80 לא היו טובות יותר (להלן אחוזי הקליעה בתוך הקשת היו אז גבוהים יותר). מה שגורם להתקפות להיות יותר יעילות בימינו הוא השלשות שנכנסות במעל 50% אפקטיבי.
עוד דבר שלא נכנס כאן והוא בעל משמעות הוא נושא הקצב שחווה תנודות משמעותיות בשלושת העשורים האחרונים.
Berch
2 ינו 2017 08:23:10מאז שדאנקן פרש זה כבר לא אותו דבר…
עוד עשרים שנה במקום משחק תהיה תחרות קליעות ממגרש שלם….
אני הופך להיות זקן נרגן שמתרפק על העבר. יופי 🙂
יאיר
2 ינו 2017 09:13:52מאמר מעולה דוק!
איתן בן דוד
2 ינו 2017 09:50:38תודה דוק!
אפלטון
2 ינו 2017 09:59:59מצוין ונושא מרתק.
זה היה נושא הפוסט הראשון שכתבתי עליו באתר לפני ארבע שנים בערך.
אבולוציה זה מה שקורה כשהפרטים מסתגלים לתנאים חדשים ומנצלים אותם לטובתם.
הליגה שינתה את החוקים כדי להפוך את זה לליגה של גארדים. הפרטים הסתגלו ומנצלים את התנאים ואף מותחים את היתרון היחסי מעבר למה שהליגה חשבה עליו.
כשגולדן סטייט היתה היחידה שעשתה חסימה בלתי חוקית בכל התקפה בוויק סייד מנצלת את זה שהשופטים מסתכלים רק על מה שקורה ליד הכדור ובתוך הצבע, זה היה סביל, אבל כשכל הקבוצות מתחילות לעשות את זה אז זו הופכת בעיה לליגה.
כשהארדן מנצל את חוק ההאנדצ'ק לכך ששחקן רק ירים יד אנכית לרצפה בקרבתו והוא ישר יתפוס את זה וינצל את זה, זה עוד עובר. אבל ברגע שעוד שחקנים יתחילו לעשות זאת באופן עקבי (דה רוזן חייב לשיטה את ההצלחה האדירה השנה), הליגה תהיה חייבת להתמודד עם זה.
כשהליגה חשבה על זריקת השלוש המטרה היתה לרווח את המשחק כדי לאפשר יותר מקום לשחקנים הקטנים להיכנס פנימה. אבל ברגע שקבוצות כמו יוסטון זורקות 40 זריקוות לשלוש (ועוד מדברים שזה לא מספיק והמספר הולך לגדול), אז המשחק כבר נראה אחרת לגמרי ממה שהמתכננים חשבו לעצמם. במקרה הזה לא בטוח שזה מזיק לרייטינג והאהדה למשחק, אבל לדעתי בטווח הרחוק הוא יזיק וגם עם זה הליגה תהיה חייבת להתמודד.
יש כאן משחק חתול ועכבר בין ה-intelligent designer לבין הפרטים.
והפרטים תמיד ינצחו.
מנחם לס
2 ינו 2017 16:32:53מצויין
חמודי
2 ינו 2017 11:03:59מאמר מעולה. האמת שהיה קשה ומעצבן לראות את החסימות המגוחכות של ג.ס
דינגו
2 ינו 2017 11:07:25+1 לאיכות המאמר והעצבנות.
יניב
2 ינו 2017 13:07:26מאמר מצויין.תודה מנחם
עגל
2 ינו 2017 13:17:19מאמר מצוין. למי שצופה במשחקים מלפני 20-30 שנה צפוינ חוויה מאכזבת, כמו לראות סרט פעולה ישן. זה פשוט לא זה – השחקנים פחות טובים בהכל (כמעט). בנוסף היה מותר לשמור אישית בלבד.
כמו שאמרו מעלי חשיבות הקליעה מ-3 עלתה וזה יצר ריווח של המגרש והגארדים האתלטיים של היום מנצלים את זה יפה מאוד.
מה שלא קרה והוא מה שיקרה בשנים הקרובות לדעתי זה שיפור של ההגנה האיזורית. אמנם בליגה כבר מותר לשמור איזורית אבל עדיין מעט מאוד מאמנים וקבוצות עושים מאמץ מושכל בהגנה האיזורית. השלב הבא באבולוציה הוא שקבוצות יסגלו ויפתחו את הגנת מיאמי של לברון (ואולי ג"ס כיום) – שומר טבעת נייד פלוס ארבעה פורוורדים מהירים או שני פאואר פלוס 3 גארדים גבוהים.
no funny shtuff
2 ינו 2017 17:56:311+
ורק תוספת אישית לך ולאפלטון-
הליגה יכולה לגרום לליגה להיות יותר פופולרית אם תאפשר לשחקנים קצת להשתחרר ותבטל טכניות על שטויות שגורמות לעצירת המשחק ולדימוי של ליגה רכה.
ינון יבור
2 ינו 2017 13:57:33מאמר מצוין דוק. תודה רבה.
רק אציין שהעלייה החדה באמצע שנות ה-90 נבעה מקירוב קשת ה-3 באותה תקופה.
מנחם לס
2 ינו 2017 16:34:241+ לינון. שכחתי מזה בכלל
רועי ויינברג
2 ינו 2017 14:44:25טור פנטסטי. מסכים שהחסימות הנעות הן דבר מזעזע ואני מקווה שיתחילו לשרוק על זה (למרות שזה אומר שדריימונד גרין מקבל 6 עבירות ב-5 דקות) אבל לצערי זה לא יקרה. העתיד הוא שלשות כמובן וחדי קרן כמו פורזינגיס וטאונס הם הביג-מנים של המחר.
אבל הגנה עדיין מנצחת משחקים. הקטע הוא שמדובר בהגנה קבוצתית חכמה (מישהו אמר ספרס ולא קיבל?) ולא בהכרח בשומר אישי עליון. זה חשוב, אבל ההגנה נבנית עליו – זה מה שהג'אז למשל עושים עם רודי גובר.
דורון האסטבן
2 ינו 2017 15:32:38מאד מצחיק התגובה של מידן ל"שמחת זקנתי" (בחירת שם מצחיקה)
קטעים שמידן מוצא הזדמנות להחזיר למומי שלכלך עליו,
מומי לא שחצן (מילה שלא קיימת בנהגי מוניות) אלא "בדאווין".
את האמת מומי לפעמים מפתיע בצניעותו,
לא יכול להפסיק לחייך.
האווי לאסוף
2 ינו 2017 16:28:48מציע לך לא להכנס לרווח שבין מידן למומי, יש שם פוטנציאל ליצירת חור שחור…
מנחם לס
2 ינו 2017 16:36:59זה עניין של פיצול אישיות. בביקור שלי בישראל ב-2015 מידן היה מידן, והשנה כשבאתי הוא היה מומי מהרגע הראשון עד האחרון. הוא בעצמו לא מרגיש את ההתהפכות מאישיות אחת לשנייה. אפילו בפרצופו חל שינוי ניכר.
דורון האסטבן
2 ינו 2017 15:39:44מנחם וכולם, האתר מטורף בטיבו, כל כתבה כאן היא פיצוץ אטומי,
כבר תקופה, הנה לא הספקתי לקרוא את מנחם,
פי 200 מאתר ישארלי אחר, שליג'וס ואחרים כותבים
באו משם, איני יודע כי היום חוץ מדורון קרמר פעם בשנה
לא אכנס לשם, (אולי יש עוד כמה מגיבים, אך אין הרבה כמו גילרי)
פי 100 מעוד אתר ישראלי (לא רוצה לרדת אך אתם יודעים),
ההופס פי 50 משאי פעם דמיינתי
לא מבין איך כל כך הרבה כותבים טובים התקבצו כאן.
דורון האסטבן
2 ינו 2017 15:48:49גיא רוזן, מידן, יאיר, אפלטון, עידן עופר, מולי, סומסום,
עמית טבול, אדר שגיא נאור, יואב מודעי, יואב עגל,
נו פאני סטף, דובי, ברחך בארקלי, עידו גילרי, מתן גילור,
באמת כולם תותחי על ברמת כישרון ענקית של כתיבה
יפייפיה.
איל רדושקוביץ, גיא א הברון מאקרון, רועי, איל יונתן שגב
ג'ון,
ג'וג'ו הנהדרת, דרור, דרור2 סקוטי פ.
וסליחה אך נראה אתכם קוראים בשמות של כולם ובלי להציץ,
כולכם וגם עוד כמה שכרגע לא כתבתי את שמם,(וסליחה)
ניחנים בכתיבה אלוהית מדהימה
באמת תצליחו ותבורכו תמיד!!!
מנחם לס
2 ינו 2017 16:38:48תודה
הדבא הנכון ביותר שכתבת הוא שאין כל "תחרות" בין הכותבים. כל אחד וכשרונו המיוחד וכל אחד עם השטיק המיוחד שלו.
דורון אוהב
2 ינו 2017 15:54:02כל אחד מוסיף עוד צבע לתמונה מדהימה,
אין תחרות על ההופס
אין תחרות בינכם
כי כל אחד כותב בצבע המיוחד והסגנון שלו בצורה הכי טובה.
כולכם באמת נהדרים
ההומור שמראה על אינטליגנציה גבוהה מאד
ברמה מאד גבוהה כאן אצל כמעט כולם, כמובן מי שציינתי ועוד איך.
דורון אוהב
2 ינו 2017 16:01:36* בתגובה 20 בפיסקה השניה והשלישית גם תותחי על
פשוט לוקח זמן לעלות את כולם למודעות הזיכרון,
דור בלוך, סמיילי הבן הממזר, רון טחן, ואחח
ברח לי מהראש עוד שם,
ניב גיא דובי דיברו על דימנציה סוג א'?
אוהב את כולכם ללא קשרלכתיבתכם
גם אם לא תכתבו עוד מילה.
מברך אתכם ואת כל מי שעף מזכרוני לרגע
בחיים מאושרים וטובים.
באהבה ללא תנאי.
דורון אוהב
2 ינו 2017 16:20:00לשכוח את יניב הנהדר(לדעתי מהראשונים כאן
ואת הייט אשברי ואת דדי וקיי 700
ואת האשך המופלא
כנראה שאזדקק לאוכל בריא זעתר ואורגנו שמשפרי זיכרון
ויותר מדיטציה.
ומנחם כמובן
באהבה לכולם
john
2 ינו 2017 16:37:41מאמר חשוב ומצויין מנחם!
אתה צודק לגבי החוקים. בעבר ציינתי איך כל שינוי חוק נועד או לעצור כוכב או לאפשר כוכב. צדקת גם לגבי השיפוט והפרשנות הסובייקטיבית. אגב חלק גדול מהחסימות הנעות בעיני שופטים מסויימים מכיוון שהן לא חסימות מכיוון שצריך לקבוע מתי השחקן סיים את החסימה ועבר לתנועה או מתי החסימה החלה באמת. בחלק מהמקרים עד שהשחקן לא נטע רגליו בצורה בולטת ולא שם ידיו בפוזיציה עדיין לא החלו את החסימה. שוב זה פרשנות כי החוק לא ברור. בנוסף בחלק לא קטן מהסרטון "המרשיע", מי שהזיז את החוסם הוא שחקן ההתקפה שניסה לעבור דרכו ודחף את החוסם.
בגדול הווריורס ממממש לא המציאו את השיטות הללו. הן ישנות וניתן לראות אותן עוד בתקופת ריפ המילטון בדיטרויט וריי אלן ופול פירס בבוסטון (פרקינס וגרנט היו האמא של החוסמים הזזים).
ישנם בעיני עוד 3 מרכיבים שלא הזכרת ושזורים זה בזה:
1. כסף בכדורסל בית ספרי. אין כמעט שחקנים שלא התאמנו בצורה מסודרת מגיל יסודי. לא מגלים אמריקאים שחורים בשכונות היום בגיל 15-16. הכישרון מתגלה מהר ומשחק במסגרות החל מגיל 11. היום שחקן עובד על קליעה מבחוץ עם מאמן קליעות באולם סגור וסל תקני מקצועני. הרעיון בו שחקני ה"הוד" האתלטים יודעים לחדור ולכדרר וה"לבנים" זורקים מרחוק הולך ונעלם. שחקנים מכל הגבהים וכל המעמדות לומדים לעשות הכל מגיל צעיר כולל עבודה מאומצת על מכניקת קליעה. מאמני קליעה היום התקדמו טכנולוגית לרמות פסיכיות ויודעים לתת לשחקן משובים ברמת הזרת עד לשיפור הקליעה. הפער בין קלעים ולא קלעים בליגה כיום היא רק עד כמה אתה חופשי ומהי מהירות שחרור הכדור (ועמידה בלחץ ועייפות). אגב, הסטנטרים שכרגע נשארים חופשיים כדי לקבור שלשות זו אופנה חולפת. הגנות ימצאו את הפיתרון ולא יאפשרו לנפילים לזרוק בחופשיות זריקה לשלוש שהם קולעים ב-40%.
2. מוטת ידיים. סקואטים כבר לא אובססיבים לגובה כמו למוטת ידיים. פעם לא יכולת "ללמד גובה". הבעייה היא שגובה גם משפיע לרעה על מפרקים ועצמות. בנוסף הוא נדיר סטטיסטית. למה צריך לחפש פוורוורד שהוא 10"6 כשאפשר למצוא 7"6 עם מוטות ידיים של 3"7 שיכול לשים גג או לקטוף ריבאונד מול כל נפיל ועדיין להינות מקלילות רגליים ומפרקים גמישים. מכיוון שמשחק הגב לסל גוסס גם אין צורך בשוורים כבדים כשאפשר למצוא איילות זריזות ארוכות רגליים. המשחק מהיר יותר כי כמעט בכל הרכב או 4 או 5 שחקנים יכולים תטוס למתפרצת לעשות יורוסטפ או לקלוע מבחוץ בטרנזישן. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לפוזישנלס בסקטבול. הגריק פריק דוראנט לברון ובן סימונס מובילים כדור והגארדים הנמוכים טסים לסיים את ההתקפה.
3. קהל. הקהל דורש ניצחונות, אבל דור ההיילייטס קודם כל רוצה ריגושים. ממפיס היא דוגמא מצויינת איך למרות ההצלחה אף אחד לא העתיק אותה. זה לא רק הכמות אלא גם האיכות. אין משמעות למיקום הגיאוגרפי אלא כמה ויראליים ההיילטס של השחקן/קבוצה שלך. עילוי הגנתי כטוני אלן או דיקמבה מוטומבו הוא זן הולך ונעלם.
מנחם לס
2 ינו 2017 18:35:00אתה צודק בקשר ללימוד הזריקה מרחוק כבר מגיל צעיר ולגבי היתרון של מוטת ידיים ארוכה.
Yamani1000
2 ינו 2017 19:23:50+1 על נקודה 3. זה לגמרי עניין של דור X ודור Y, הדרך המהירה לסיפוק, בלי לטרוח על יסודות וטווח ארוך. כמובן שהם יגבו את זה בסטטיסטיקה וגרפים…
לא משנה שמות
2 ינו 2017 19:43:32אחד הפוסטים הטובים שלך מנחם. אתה אש
למנחם והאהבה שאתם כותבים
2 ינו 2017 20:09:52האהבה שהשקעת באתר נושאת פרי או מטע או חלקת עצים
נושאי פרות טעימים. ממש פרדס.
המאמר מצוין מרענן, מחדש, יצירתי ועוד.
התגובה שהכי נהנתי בזמן האחרון שלך
היא שאתה קורא באתר וצוחק ונהנה מהתגובות,
זה מה שרציתי שיהיה.
יותר נכון זו כנראה התוכנית האלוהית של הקרמה שיצרת.
איזה כיף שהתחברו אליך כותבים מדהימים רבים.
והנה אתה נהנה מהקריאה
כמו שהקוראים נהנים שנים רבות מכתיבתך.
באהבה דורון האסטבן שמאוהב אפלטונית באתר המופלא.
למנחם והאהבה שאתם כותבים
2 ינו 2017 20:11:14גם התגובות מצוינות ומדהימות (חוץ משלי 🙂 )
למנחם והאהבה שאתם כותבים
2 ינו 2017 20:14:16חח ללאסוף החור השחור בין מידן למומי לקח אותי למימדים אחרים,
גם תודות להוואי, לעומר לדרור לאסי שלם לאתיאל שמשבחים את
האתר תמיד
יואב
2 ינו 2017 21:50:29מעולה! כיום סנטר לא יכול להיות כוכב בלי קליעה יציבה משלוש
איתי
2 ינו 2017 22:44:56כל מילה בסלע
עומר מזיג
3 ינו 2017 00:04:40מעולה! סיכמת בצורה מעולה ומדויקת את המגמה שכולנו מרגישים בצורה שכיף לקרוא. נהניתי
asi
3 ינו 2017 08:46:34נהדר. רוצה לציין שכמות הפאולים שירדה בהחלט מוסיפה עניין לצופים שכן הרבה זריקות עונשין= הרבה עצירות במשחק מה שמאריך ולעיתים ממאיס אותו. עכשיו נותר לטפל ב'האק דה דווייט המעייף. למרות שהשנה לא ראתית כמעט את דיאנדרה והאווארד הולכים לקו במיאוס כזה.
פינגבק: מנפצים את המעטפת- ניתוח התקפת הרוקטס / אפלטון | Hoops