יומן הרוקטס (1) – יוסטון, יש לנו פתרון / יוסי באומס

על עונה כזאת, אף אחד לא חלם ביוסטון. הם עם 7-21 ובמאזן השלישי בטיבו במערב.

ג'יימס הארדן מראה שהוא יודע גם למסור ומוביל את הליגה עם 11.8. מייק ד'אנטוני חלם על פתיחת עונה כזאת בערך כמו כולנו פה, אבל מקום שני בנקודות עם 113.1 למשחק, שני באסיסטים עם 25.5, וראשון בשלשות עם 81!!! יותר מהגולדן בויז, סתמו גם לי את הפה.

אז מה בעצם קרה שם בקיץ בו הם הצליחו "לאבד" את אחד הסנטרים הטובים בליגה?

מה שהיה היה. בתחילת העונה שעברה, חלמו על דוויט הווארד אפקטיבי.

אחרי שהוא עזב בשעה טובה, הם קיבלו כזאת הצלחה עם קלינט קפלה שאולי, רק אולי אומרת משהו על הקבוצה ועל הרעב. חוץ מקפלה, גם ריאן אנדרסון אחרי שנה קשה חזר לזמר כמו שרק סטרץ' פור יכול. אפילו אריק גורדון חזר מהמתים ושני לשף קארי רק ב-2 שלשות עם 104 כאלה העונה ו44% מהשלוש #יותר_מקארי.

יש גם את הסוס השחור שחזר מהפציעה וכאילו נמחק מדפי הסטטיסטיקה. אבל מי שרואה את המשחקים יודע כמה בברלי חשוב לקבוצה הזאת ואולי הוא הנוסחה הסודית להצלחה. אחד אלוהינו.

זאת לא ההשוואה הראשונה ובטח לא האחרונה בין השד מאוקלהומה לאיש והזקן. שני השחקנים שהתחילו ביחד, אבל הצליחו לבד. כשהשנה שני השחקנים מוכיחים שיש מקום לקבוצה עם סופרסטאר אחד, לא פחות מלקבוצה עם 3-4 כוכבים. לפני שנתיים שף קארי נבחר ל-MVP של הליגה, אבל ג'ימס הארדן נבחר ל-mvp של השחקנים באותה העונה.

גם השנה הזקן תורם מספרים משוגעים (שלישי במדדי ה-EFF רק לגבה ולווסטברוק), אבל השנה להבדיל מהשנתיים הקודמות הוא כבר לא מוביל את טבלת המאבדים בשנה טובה(חולק עם ווסטברוק) ועדיין על ווסטברוק מדברים כ-MVP הראשון שלא ממובילות הטבלה מזה עשרים ומשהו שנה.

כמובן שגם הנקודות שנוצרות מהאסיסטים הוא אספקט מרשים בו הזקן גובר על ראסל עם 28.7 למשחק! אם תשוו בין המספרים תראו שכרגע, אין יותר ראוי מג'יימס הארדן גם באספקטים האישיים וגם באספקטים הקבוצתיים (לפי ההבנה שה-MVP מגיע ממובילות הטבלה). אבל מה עם הגנה? ניסיתי להתעלם מהבורג היחיד במערכת שכנראה לעולם לא יהיה תקין אצל הטילים מאז לכת "החלום" הוא ה:

ה-ג-נ-ה

כשהכוכב שלך מכיר רק צד אחד במגרש, תראו מה קרה לו בשנתיים האחרונות. אם לפני שנתיים ג'יימס הארדן היה הכי קרוב שיש ל-MVP, בשנה שעברה הוא זכה בתואר ה"יוקרתי" Shaqtin's MVP.

אז כנראה שעקב האכילס של יוסטון הוא לא סוד ותחת ד'אנטוני ההגנה כנראה לא תשתפר, אבל כשההתקפה שלך נראת כמו גולדן סטייט משופרת, כשאתה לא מפסיק לקלוע מ-3 והכוכב שלך לא נופל מראסל ווסטברוק הסיכוי להמשיך עד הסוף, חוזר ליוסטון אחרי 20 שנה.

והוא חוזר כמו שרק בספורט אפשר לראות, קבוצה שזרקה 61 זריקות מ-3 אל מול 33 זריקות מה-2. אז בערב "סביר" היא קולעת 24 שלשות (שיא כל הזמנים לעונה סדירה), משחק אחריו הם חוזרים מ-12 הפרש ב 2 הדקות האחרונות כל הדרך לניצחון בהארכה (שהזכירה לי שחקן עבר ענק שלא נכתוב את שמו מחשש למנחוס) והשלמה של ריצת 10-0 שנראית כאילו היא מוכנה הפעם ללכת עד הסוף.

על ידיעה ואמונה

השאלה האמיתית לדעתי אחרי פתיחת עונה כזאת היא מאוד פשוטה. יוסטון כבר 20 שנה מוגדרת לפי מילון קרש-סל כלוזרית הבלתי מעורערת של הליגה.

השנה כנגד כל הסיכויים (כי מי חלם על פליאוף לפני חודשיים?) יש להם את הסיכוי הכי טוב להוריד את הקוף הזה אחת ולתמיד ואולי סוף סוף, להפוך את השחקן והזקן כנגד כל הסיכויים לאלוף? האם ג'יימס הארדן יתקרב לתואר הMVP? והאם דווקא בתור אנדרדוג יש להם יותר סיכויי הצלחה? כנראה שבחודש הבא נדע יותר.

תחזית לחודש הבא: 12-33.

על הכותב: חי באתר, אוהד של דאלאס מתקופות יפות יותר, חבר בקבוצת ה-ללל, רוקד עם קרי והדאבס בתקצירים כל בוקר.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. הרוקטס בהחלט מפתיעים ומרשימים, ו MVP להארדן (אם ימשיך כך) בהחלט מרגיש ראוי,בטח שיותר מלווסטברוק שקבוצתו מדשדשת במקומות 7-8, אבל אליפות? לא יקרה.
    קבוצה של שחקן אחד לא יכולה לקחת אליפות, הפלייאוף פשוט אינטנסיבי מדי (תשאלו את לברון), ועם כל הכבוד לגורדון ואנדרסון, יוסטון עדיין קבוצה של איש אחד.

    וכמובן תודה על היומן, יוסטון בהחלט קבוצה שמעניין לעקוב אחריה.

  2. הטילים אכן השתפרו – בזכוצת הצוות המסייע . אריק גורדון הוא גניבת ענק בפגרה , ריאן אנדרסון שכח מהאבל הפרטי שלו , קפלה ואריזה נותנים גוף . בברלי בריא , ועלוקה כתמיד.
    ובכל זאת – לא יגיעו רחוק יותר , ולדעתי גם לא יסיימו במקום השלישי .
    לא יעברו סיבוב שני בפלייאוף ( חצי גמר מערב ).

    1. אין סימן גדול יותר להתקדמות הרוקטס מאשר התגובה שלך.
      לפני העונה לא האמנת שהם מגיעים לפלייאוף.
      בתחילת העונה סימנת אותם כמסיימים 7-8 במערב, ועפים בסיבוב הראשון.
      ועכשיו הם בתחרות על המקום השלישי, ועוברים סיבוב בפלייאוף.

  3. תודה על היומן.

    צריך לתת מילה טובה לדאנטוני.
    הקבוצה לא רק משחקת מהר יותר, זורקת יותר ל-3, ובכלל משחקת כדורסל "דאנטוניאיסטי" –
    היא קודם כל קבוצה.
    וראו את זה היטב דווקא בניצחון על מינסוטה. הם שיחקו לא טוב לאורך רוב שלבי המשחק, אבל בדקות הסיום הם עשו קמבאק, לא עם הראש בקיר (סימן היכר ישן של הארדן), אלא עם כדורסל קבוצתי.
    כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שזו רק תחילת דרכו של דאנטוני בקבוצה, לצד גרף ההשתפרות של הרוקטס מתחילת העונה –
    והמסקנה (שלי) היא שלאוהדי הרוקטס יש לא מעט סיבות לאופטימיות.

  4. תודה על היומן יוסי. נחמד דווקא לקבל יומן ממי שהוא לא אוהד משוחד.
    הקרדיט על האמונה בקבוצה הזאת מגיע לגיא שהיה בין היחידים להאמין שהם שווים טופ 4. (גם אני לא האמנתי אפילו בתסריט האופטימי שהם יכולים להתחרות על המקום ה-3).
    הארדן כרגע הוא ה-mvp בעיקר בגלל הצלחת הקבוצה למרות שאני ממש לא אוהב שאנשים מזלזלים במספרים המדהימים של ווסטברוק.
    לגבי הגנה- אמרנו בתחילת שנה שעם התקפה כזו הם לא צריכים לשאוף ליותר ממקום טוב באמצע בדירוג ההגנתי כדי לעשות עונה מוצלחת. בפעם האחרונה שבדקתי הם היו במקום ה-14 בדיפנסיב רייטינג ובמקום ה-4 ב-Net rating.
    מאז שבברלי הגיע הם על גל מטורף ובטופ 5 כמעט בכל דירוג סטטיסטי, הגנתי והתקפי.
    עדיין יש שם רוטצית גבוהים קצת דלילה עם השחרור של די-מו. נראה אם יגיע איזה שינוי בסגל בקרוב

  5. תודה רבה על היומן!
    המטרה עד סוף העונה היא לשמר את ההתקפה, ולשפר, אפילו במעט את ההגנה.
    מסכים עם אפלטון שאולי אם אפשר כדאי גם לעבות קצת את מצבת הגבוהים.

    מבחינת השינויים בסגל השנה לעומת שנה שעברה, מעבר להגעתם של גורדון ואנדרסון עליהם כבר כולם דיברו, ראוי לציין את 2 הסופטמורס – סם דקר ומונטרזל הראל. בעונת הרוקי שלהם הם בקושי קיבלו זמן משחק, אבל העונה הם מנצלים כל דקה שהם מקבלים מדאנטוני.

    עד כה מלבד ניצחונות מרשימים על גולדן סטייט ואוקלהומה, לא היו לקבוצה יריבות רציניות מדי בדצמבר. זה ישתנה בקרוב, כי עד סוף החודש הם פוגשים את הספרס, קליפרס וממפיס. אם ינצחו לפחות 2 מ-3 היריבות, הם ללא ספק יצליחו להיאחז חזק יותר במקום 3.

      1. ממפיס בהחלט קבוצה שאסור לזלזל בה.
        המצב שלה קצת מזכיר את של הקליפרס – קבוצה שמתחילת העשור מעמידה פעם אחר פעם סגל מוכשר, אך לא מספיק בשביל לצלוח את הפלייאוף המערבי. ובדומה לקליפרס, גם בממפיס יש כל עונה את התחושה ש״הנה, העונה הזאת זה חייב להצליח״.
        בהתחשב בכך שעם סגל פצוע חלקית הם נתנו 21 הפרש לווריורס – הם בהחלט רלוונטיים.

      2. ותאמין לי שלא ברור לי למה מהקליפרס לפני כל עונה מזכירים כמועמדת לגיטימית לקחת את המערב, ומממפיס מתעלמים.
        לא שאני מאמין גדול בסיכויים של ממפיס, אבל אני לא מצליח להבין למה הקליפרס נחשבים ליותר רלוונטים.
        אבל זה באמת נושא לדיון אחר 😉

  6. אה ונראה לי שבמילון תחת הגדרת לוזרית יש תמונה של מפרשית.
    אחר כך מגיעה השמש ואחריה סקסופון.
    הטילים נראה לי שנכנסים לקטגורית הנאחס.

  7. אני בתחילת העונה אמרתי שיוסטון תהיה היריבה של גולדן סטייט בגמר המערב…וקבלתי תגובות מגחכות…יחד עם זאת קשה לי לראות אותם לוקחים את האליפות כשיש שתי משוכות כמו גולדן סטייט והקאבס. יוסטון בניגוד לאוקלהומה למשל אינה קבוצה של כוכב אחד כמו שאתם מתארים, כלומר כמו ווסטברוק שפשוט מתפרע(ומצליח) אלא זאת קבוצה שנבנתה לפי מידותיו של הארדן, בדומה לפיניקס של נאש(עם כל הכבוד לאמארה), הקבוצה הזאת מאוד מזכירה לי את פיניקס ההיא והיא עובדת כמו מכונה, חסר להם עוד קצת עומק, לא בהכרח סטאר.

  8. שמח מאוד גם להתבדות בקשר לרוקטס, שאפילו סימנתי מחוץ לפלייאוף בתחילת העונה (עבור מינסוטה. צחוק עגום). הפתעה משמחת לב, ובאספקט היומיומי, בדרך כלל מניית צפיה בטוחה, משחקים מבדרים ביותר שלפעמים גם מתעלים לרמה גבוהה, בראשם הדאבל-OT בגולדן סטייט והמשחק המצוין בקליבלנד.

    מאחל להם מקום 4-5 ומפגש עם הווריורז בסיבוב שני.
    !Cry havoc and let slip the dogs of war

  9. יוסטון היא קבוצה הרבה יותר עמוקה מאשר אנשים מתארים. עם סם דקר ומונטרזל הראל.יש להם שני סופומורים – אחד מויסקונסין ואחד מלואיוויל – שנדלקתי עליהם במכללות והתפלאתי שנבחרו כל כך נמוך. עכשיו כולם רואים מה הם מסןוגלים לעשות, וזאת רק ההתחלה.
    החולשה היחידה היא סנטר ברמה של טאונס, ואז אפשר לדבר אפילו אליפות.
    וכמובן שמייק ד'אנטוני – עם כל החולשות שלו – בנוי פיקס לקבוצה הזאת.

  10. עד כה ד'אנטני הוא מאמן העונה
    איזה קאמבק לקריירה
    לדעתי אם טיבדו ביוסטון וד'אנטוני במינסוטה יש מצב שהקבצות היו עם תוצאות אחרות לגמריי

  11. שמתי את פורטלנד מקום שלישי, מיניסוטה רביעי, יוטה לא מגיעה לפלייאוף, ויוסטון 8.

    גם יפה וגם רפה.

  12. מאמן עם שיטה פשוטה שרק צריך שחקן בעל יכולות התקפיות יוצאות דופן.
    אותה שיטה כמו שהיה עם נאש בפיניקס עכשיו דאנטוני מוציא לפועל עם הארדן ביוסטון.
    נאש היה אומן פיק נ' רול שעשה את כולם על ידו יותר טובים. הארדן אמן אחד על אחד שפשוט מסוגל ליצור לעצמו ולאחרים מכדרור.
    צריכים עוד כמה שחקנים משלימים יעילים ליד הארדן או שהנוכחים יתנו קפיצת מדרגה וזו קבוצה שיכולה לאיים על העילית בליגה (כרגע אני חושב שיוסטון עדיין לא נמצאת שם).

  13. יופי של יומן ועוד ממי? מאוהד דאלאס וגולדן סטייט
    לא יאומן.
    תודה על ההתלהבות.
    רק תיקון אחד – יוסטון לוזרית?! הלו, יוסטון זו האמא של הווינריות.
    כינוי הקבוצה הוא clutch city
    אוהדי ג"ס כנסו לדיר בלאק 🙂

  14. יומן באמת מצוין.
    הטילים הפתעת העונה בענק. הכל התחבר להם על הצד הטוב ביותר.
    אבל אני איתן בדעתי שזה לא כדורסל לפלייאוף וכשיפגשו את הממפיסיות והיוטות (שלא לדבר על גדולות יותר) הם יקרסו.
    הם תופסים השנה את מקומם של פורטלנד המאכזבת בתור הגאנרית המלהיבה בצמרת המערב.

  15. יומן מצוין תודה.
    אחת הסיבות שהרוקטס כל כך מפתיעים ביחס לציפיות היא עניין הבריאות. לא סתם החוזה של אריק גורדון מרגיש עכשיו כמו מציאה. הבנאדם ישב ביציע חצי מהמשחקים ב-5 שנים האחרונות (מזכיר קצת את החוזה של קארי מהבחינה הזאת). גם ריאן אנדרסון נותן עונה הרבה יותר טובה ממה שנתן בשנים האחרונות בניו אורלינס (והנסיבות ידועות) ככה שסימני השאלה סביב הקבוצה היו יותר מרק מקצועיים. גם המעבר של הארדן לעמדת הרכז עורר חשש הגיוני אבל הזקן מתפקד בו בצורה מדהימה וחבורת הקלעים סביבו ואתלט נהדר כמו קפלה בסנטר פשוט מאפשרים לו לתת עונה אדירה כזאת.

  16. אחלה יומן… הפציעה של קאפלה עשויה להיות משמעותית ולהשאיר את יוסטון חסרת כל יכולת הגנתית (ולא "חסרת כמעט כל יכולת הגנתית" כפי שהיא עכשיו). ולהגיד על יוסטון שהיא לא קבוצת הגנה מאז הימים של החלום זה לשכוח את הקבוצה המופלאה של 2008 של ואן-גנדי עם שין באטייה, יאו מינג, טי-מאק הפצוע שנתנה ריצה הזויה של 22 ניצחונות ברצף והיתה קבוצת הגנה נפלאה בכל השנים הללו.

    1. שנה אחר כך היה להם גם את ארטסט שנתן עונה מעולה. ומהספסל היו עולים גם צ׳אק הייז ודיקמבה מוטומבו (עד שנפצע ופרש סופית בגיל 41) שהקשו על היריבות לקלוע בצבע.
      אחחח איזה קבוצה זאת הייתה.. ואז הגיעה הפציעה של יאו במהלך הפלייאוף של 2009 ממנה הוא לא חזר (פרש סופית ב2012), וכך נגמר אותו עידן.

      1. אם היו עושים דירוג של הקבוצות עם מכות הפציעות המשמעותיות ביותר אני בטוח שהרוקטס היו ממוקמים חזק בטופ.
        כמה חוסר מזל, כל פעם שאני חושב על יאו וטי מאק נשבר לי קצת הלב.

  17. שמעו נהניתי לקרוא והניתוח יפה, אבל איפה מתן שיעיר קצת על העימוד והחוסר בכותרות והתייחסות לנתונים הסטטיסטיים שהוא בעצמו שתל??

להגיב על מיוריאל לבטל

סגירת תפריט