היום לפני 17 שנה: סירה, שני משוטים, והמון GUTS חוצים את האוקיאנוס / מנחם לס

(סירת המשוטים איתה חצתה טורי מורדן את האוקיאנוס)

4/12/1999

היא ניסתה זאת שנה לפני. בוקר אחד טורי מורדן, הרימה עוגן במרינה של "NAG'S HEAD" באווטר בנקס של צפון קרולינה בדרכה לברסט, צרפת.

נסיונה נכשל כשסערת הוריקאן "דניאלס" הפך את סירתה 15 פעמים אחרי שבילתה 85 ימים בים והיתה קרובה 950 מייל מברסט, צרפת, כשגלים בגובה 70 רגלים (20 מטרים) כמעט גבו את חייה. היא סבלה כתף שבורה, ובקושי ניצלה מטביעה.

למזלה היא הצליחה למצוא את כפתור האזעקה שלה לעזרה (EPIRB) כשהיא יודעת שכדי להצילה, מישהו אחר ייאלץ לסכן את חייו, אבל לא היתה לה ברירה. אחרת היא היתה טובעת.

לפני שאמשיך את הסיפור, בואו נתחיל עם כמה מילים על טורי מורדן. מי היא האשה שבגיל 36 ניסתה לעשות דבר שאף אישה אחרת מעולם לא הצליחה לעשות?

ילידת פלורידה זאת סיימה את ה-B.A בלואיוויל קולג' בגיל 15, את המסטרס ב-SMITH COLLEGE היוקרתית ביותר, ואז עוד M.A בלימודי דת מאוניברסיטת הארווארד. ב-1995, 4 שנים לפני חציית האוקיינוס, היא סיימה את הדוקטורט במשפטים באוניברסיטת לואיוויל, והיום היא משמשת נשיאת אוניברסיטת ספולדינג (Spalding University)

(נשיאת אוניברסיטה)

חשבתי שההקדמה הזאת תוסיף משהו לידע שלנו על עם איזו אשה יש לנו עסק.

היא ניסתה שנית שנה אחרי, עם אותה סירה, 23 רגלים אורך (כפול 32 סנטימטרים – משהו כמו 7 מטרים) עשוייה מפייברגלאס.

הפעם היא החליטה לשנות כיוון ולצאת ממזרח למערב, הדרך אותה עשה קולומבוס ב-1493 (אבל עם אנייה בת ששה מפרשים, צוות ספנים, וכ-60 חותרים).

מטרתה היתה לחצות את האוקיאנוס מאיי הקנארי שליד אפריקה עד גוודאלופ שבקריביים. היא הרימה עוגן מנמל TENERIFE בתחילת ספטמבר והחלה לחתור בסירתה "AMERICAN PEARL". לפניה 3,000 מיילים – 4,600 קילומטרים של מים באחד מהאוקיאנוסים הפרועים בעולם, והמנוע היחיד שלה הם רגליה וזרועותיה.

כשהיא יצאה לדרכה היא היתה מנהלת הפיתוח של "מרכז מוחמד עלי " לחינוך ובריאות הנפש, והיא הקדישה את כל הכנסות המסע המצופות למכון של "מוחמד עלי".

כבר מהיממה הראשונה היא נכנסה לבעיות. הים שאמור היה להיות שקט היה סוער מאד עם גלים בגבהים של 5-6 מטרים, אבל גלים הידועים כ-"קצרים" ואז הם מתפוצצים על הסירה במקום לתת לחותר צ'אנס 'לעלות' ו-'לרכב' עליהם.

אי השקט הגלי הזה ארך שבוע ימים. השבוע הראשון של מסעה. הדבר הגרוע ביותר שקרה היה שהגלים המתפוצצים שברו לה את ה-SATELLITE COMMUNICATION SYSTEM, הווה אומר 74 יום – זה היה אורך מסעה שנשאר – ללא כל תקשורת עם העולם שמסביבה.

60 יום אל תוך מסעה היא חישבה שהיא "ON TARGET" לשבור את השיא העולמי של חציית האוקיאנוס בחתירת יחיד שעומד על 73 יום ושליש, שיא המוחזק ע"י סידני ג'נדרס האנגלי.

אבל אז שוב החלו בעיות. הרוח השתנתה ומורדן מצאה את עצמה חותרת נגד רוח נגדית וים סוער. היא לא הצליחה לישון מפחד שהסירה תידחף ע"י הרוח עשרות קילומטרים מזרחה והמים היו עמוקים מדי עבור הורדת עוגן. אולי עוגן גם לא היה מצליח לעמוד מול הרוחות החזקות. ה-15 לנובמבר היה הערב הגרוע ביותר כשהטמפרטורה בקבינה הגיעה ל-112 מעלות  פרנהייט (בערך 45 צלזיוס). "הכל היה רטוב. האוכל, הבגדים, השמיכות. כאילו הכל ניזרק לאוקיאנוס ואז נאסף חזרה משם".

(טורי חותרת)

בדיעבד הסתבר שהקצף והשצף היו קצהו של הוריקאן "לני". מה שכן נשאר לה בסירה היה מקלט גלים קצרים ומשם היא ידעה על "לני" ולפי הדיווחים היא החלה לחשוש שישנו סיכוי שהוא בדרך אליה, ולה אין כל מכשיר אזעקה שעובד.

למזלה, עד ש'לני' הגיע אליה הוא כבר היה סערה טרופית ולא הוריקאן, אבל ממטרים בכמויות של בריכות שחייה נפלו על ראשה וסירתה הקטנה. היא כתבה מאוחר יותר הסיפרה A Pearl in the Storm: How I Found My Heart in the Middle of the Ocean:

 "Every time my anchor lines
tightened up, it sounded like a gunshot or a cannon going off."
I calmed myrself by singing hymns at the top of my lungs. By
dawn the worst was over.

שיא או לא שיא, היא החליטה לחתור בלילות שהיו מעט יותר צוננים, ולנוח בשעות היום.

אחרי 82 יום ו-2,961 מייל היא ראתה את מקור חפצה ומטרתה הסופית בחציית האוקיאנוס – הגגות האדומים של הבתים הקטנים BAS-DU-FORT בחלקו הדרומי מזרחי של גוודלופ.

כמה דקות אחרי שהיא הורידה עוגן היא רואיינה ע"י CNN:

: "There are times that are incredibly
sublime, and you feel like you're at once that puny speck of
nothing and part of a grand universe. There are other times when
it's frightening and just lonely. And so along the roller
coaster there are grand moments and sad moments, but I wouldn't
trade them for anything."

-מה הדבר הבא שבא לך לעשות?

להתקלח, וללכת לישון!

את ספרה המתאר את מסע חתירה הסירה היחידי שבוצע ע"י אשה היא מסיימת עם המילים הבאות:

 "As a speck of nature, I am utterly insignificant. As an individual, I am unique and special. Though I am but a single thread, I help weave the fabric of a community. Though we stand by ourselves, we are not alone."

לא הייתי מסרב להיות איש פקולטה תחת נשיאת אוניברסיטה כמוה, ואני בטוח שהצעירים ביניכם לא היו מסרבים להיות תלמידים שלה (אם כי לפי כל מה שקראתי עליה היא פריקית דתיה של יישו, וסיימה לימודי דת לתואר מאסטר באונ' הרווארד; ז"א מן פריקית כזאת שלא נישאה ולא ילדה ילדים)!

 (Murden, who on an expedition to Antarctica in late 1988 and early 1989 had been one of the first women to journey overland (on skis) to the geographic South (Pole

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 19 תגובות

  2. אפלטון

    4 דצמ 2016 20:25:58

    וואו, איזו אישה. דווקא יש קשר הדוק בין הצלחה בלימודים, קריירה וסוגי ספורט אתגרי. המשותף לכל אלה הוא שאיפה לשלמות, הקרבה ורצון בלתי נלאה למצוינות. די ההפך מכל מה שאני מאמין בו בחיים אבל למדתי להעריך אנשים כאלו.
    ההפלגה ממזרח למערב אמורה להיות הרבה יותר קלה בדרך כלל, עם רוח גבית רוב הזמן.

  4. פומה

    4 דצמ 2016 21:35:31

    לישראלית שהקיפה את יפן בחתירה בקייק היה שותף שבחר את המסלול שארך חצי שנה בחוכמה .
    שמו גף אלן הקים את איגוד הקייקים האנגלי ואם יש מומחה במזא זה הוא.
    בגדול בכדי לפגוש הוריקנים כשיוצאים מהקנאריים צריך ללכת לכיוון פלורידה ולחצות את מסלולם …או להימנע מהם ולחתור לכיוון ברזיל.
    בכל מקרה להוריקנים יש מסלולים מוגדרים ולא קשה לבנות מסלול כזה שהסיכויים בו לפגוש הוריקן יהיו נמוכים עד אפסיים .
    אבל לא בטוח שהידע הקיים היום היה זמין ונגיש לציבור כפי שהוא היום החותרת הגרמניה פרייה הופמייסטר הראשונה בעולם היום לא עושה שום צעד לפני עצתו של קארל וויזל חותר ישראלי.
    העולם השתנה .
    בכל מקרה את החותר הראשון שחתר מאנגליה לקנדה פגשתי כאן בארץ הגיע להרצות לנו במועדון קייקים שדות ים .אחלה איש מעורר הערצה וחכם.

    2. פומה

      5 דצמ 2016 01:40:13

      ואללה לא הרבה מכירים אותה הכינןי הזה כן הדס התותחית הדס פלדמן .
      לא חשבתי שיהיה כאן מישהו שמכיר מידי פעם אני מפזר רמזים אך מסתבר שזהותי נשארת תעלומה כאן באתר למרות הרמזים …
      אכן אחת החותרות הגדולות שולטת בכל הקשור קייק ימי נהרות והכל ברמה העולמית הגבוהה שמי שהגיע מכאן קשה לו מאד להגיע אליה .
      התאמנתי בהדרכתה שש שנים עד צביטת.כתף שחיסלה לי את ההמשך בספורט אז עברתי לוויקבורד רציני לא צוחק .

  7. ג'ק סיקמה

    4 דצמ 2016 22:05:00

    ד"א מנחם , היום עברתי ברחוב קק"ל בגבעת עמל וראיתי את בית הספר היסודי …לא זוכר את שמו …. שם למדת, נכון ?

  10. Shohat

    4 דצמ 2016 23:28:27

    נהדר!
    You never want to fight against the river Law. Nobody rules the waves.
    את השיר המעולה Single handed sailor כתב מרק נופלר על Sir Francis Chichester והסירה שלו, הGypsy Moth. צ'יצ'סטר היה הראשון להקיף את העולם בכלי שיט קטן במסלול הClipper route.
    יש משהו מקסים ומושך באתגר הזה, של הSingle handed sailor.
    https://www.youtube.com/shared?ci=19N_NemkAWE

  12. הממזר של סטוקטון

    5 דצמ 2016 02:04:04

    איך הוליווד עוד לא עשתה מזה שובר כספות בכיכובה של סיגורני וויבר ?

    טייפקאסט ושתי טיפות אוקייאנוס.

  13. Berch

    5 דצמ 2016 17:43:26

    סיפור מדהים

    לא מזמן ראיתי סרט על "קון טיקי". מומלץ בחום לראות עם האישה. סיפור מעניין וסקנדינבים שריריים בלי חולצה 🙂

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט