פינת השופט (6) – עבירת תוקף / עמית טבול

אחת השריקות היותר מורכבות שיש לשופט כדורסל היא שריקה לעבירת תוקף. השריקה נחשבת למורכבת מכיוון שישנם לא מעט מקרים גבוליים בהם נבחנת יכולת השופט לפסוק באופן חד, מהיר ומדויק. כמו כן ההשלכות של שריקה כזו עלולות להיות משמעותיות מכיוון שמדובר על שריקה הגוררת עונש כפול כנגד הקבוצה התוקפת:

1. עבירה נרשמת לחובת הקבוצה והשחקן שביצע את העבירה.

2. הקבוצה התוקפת מאבדת את הכדור ובמקרה הגרוע אפילו מבטלים לה סל.

לכן טרם שריקה כזו השופט חייב להיות בטוח שאכן בוצעה עבירה כזו על ידי המתקיף. לפעמים מדובר בעניין של שבריר שניה. כיצד נכריע אם אירוע מסוים יישרק כעבירת תוקף/עבירת מגן או שאולי לא נשרוק בכלל?

כדי לענות על כך נצטרך קודם כל להבין מהי עבירה. במשחק הכדורסל יש מגעים רבים. חלק גדול מהם לא מהווה עבירה משום שהמגע נוצר באופן טבעי כחלק מהדינמיקה של משחק כדורסל. חוקת הכדורסל מגדירה לכל שחקן במגרש מרחב דמיוני סביבו, ה"צילינדר" .

הצילינדר מוגדר כמרחב שמסביב לשחקן בתוספת המרחב האנכי שמעל לשחקן, כלומר המרחב שמסביב לשחקן וכן המרחב שמעליו.
המרחב שמסביב לשחקן מוגבל כדלקמן (ראו תרשים):

בצד הקדמי – על ידי כפות הידיים.

בצד האחורי – על ידי הישבן.

בצדדים – על ידי הקצוות החיצוניים של הידיים והרגליים.

חוקת הכדורסל מגדירה את עיקרון האנכיות. על פי עיקרון זה רשאי כל שחקן לתפוס עמדה אנכית (צילינדר) על המגרש שאינה תפוסה כבר על ידי שחקן של הקבוצה היריבה.
מכאן שאם שחקן תפס עמדה פיזית במקום מסוים על המגרש לפני יריבו, הוא זה שמגדיר את המרחב שלו על אותו תא שטח ולכן על השחקן היריב להתאים את עצמו.

שחקן נחשב כאחד שתופס עמדת הגנה חוקית כאשר הוא נמצא בתוך הצילינדר שלו ומגיב לתנועות המתקיף כאשר הוא עדיין בתוך המרחב האנכי שלו. כפועל יוצא מכך מותר לו לנוע לצדדים ואחורה בצורה סבירה אבל לא קדימה לעבר היריב, בין אם מדובר על מרכז גופו ובין אם מדובר על ידיו/רגליו. כמובן שמותר לו גם לקפוץ בתוך העמדה האנכית שלו.
מכאן שלא תמיד ההגדרה של שחקן ש"עמד יציב" היא שתכריע האם נשרוק לעבירת תוקף/עבירת מגן. זה נכון שעובדתית שחקן שעומד יציב מגדיל משמעותית את הסיכויים שיקבל עבירת תוקף לזכותו, אבל מה לגבי שחקן שנע בצורה חוקית או שסתם עשה חצי סיבוב של הגוף כדי להימנע מפציעה שעלולה להיגרם מתנועה של המתקיף?
ברגע ששחקן יוצא מעמדתו האנכית ונוצר מגע גופני עם שחקן יריב שלפני כן כבר תפס עמדה אנכית משלו, השחקן שיצא מעמדתו האנכית הוא האחראי למגע.

שריקה לעבירה תתרחש כאשר השופט מחליט שהמגע שנגרם הינו מהותי ושהמגע קרה לאחר שאחד השחקנים יצא מעמדת ההגנה החוקית, כלומר נע לתוך המרחב של השחקן היריב. לכן חשוב מאוד ששופטים יתמקדו דווקא בשחקן המגן ולא במתקיף על אף הנטיה הטבעית של בני אנוש להסתכל על הכדור.

מספר דגשים:

עבירת תוקף ללא כדור – ישנם מקרים רבים בהם עבירת התוקף מתבצעת ללא כדור. יש לשים לב לשחקנים שמבצעים חסימה ועל הדרך "בקטנה" יוצאים מהמרחב שלהם ומעיפים את השומר של השחקן שהם חסמו לו.

אזור ללא עבירות תוקף (קשת ה- Semi Circle) – בשנים האחרונות אימצו באירופה את חצי המעגל ללא עבירות תוקף שהיה קיים עוד קודם לכן ב-נבא. הקשת ממוקמת מתחת לסל. שחקני הגנה מתוחכמים היו אורבים לשחקנים שעולים לליי אפ או הטבעה ופעם אחר פעם סחטו עבירות תוקף. ה- Semi Circle שהוסיפו קבע ששחקן הגנה שעמד בתוכו או על הקווים שלו, לא יקבל שריקה לעבירת תוקף במידה והמתקיף שהה באוויר בדרך לסל ויצר מגע עם המגן, משום שטבעי הדבר שהמתקיף ינחת קדימה לאחר ביצוע ליי אפ, המהווה פעולה בסיסית בכדורסל ליצירת סלים ונקודות. יחד עם זאת, התוקף לא יכול לעלות לליי אפ ולדחוף את המגן עם הידיים או עם הרגליים בטענה שזהו אזור ללא עבירות תוקף.

Loose Ball Foul – לעיתים שחקן שעולה לליי אפ מספיק לשחרר את הכדור לסל לפני שרמס את המגן. במקרה כזה ובהנחה שהמגן עמד מחוץ לסמי סירקל, אם נקלע סל, הסל ייחשב, העבירה תישרק כעבירת Loose Ball Foul מכיוון שלאחר שהשחקן שיחרר את הכדור מידו בזריקה, נסתיימה שליטת הקבוצה שתקפה. לכן במצב כזה בהחלט ייתכן שהסל ייחשב ומיד לאחר מכן יוענקו זריקות עונשין לזכות הקבוצה היריבה במידה והקבוצה שתקפה הייתה מעבר ל-4 עבירות קבוצתיות. אם המתקיף לא הספיק לשחרר את הכדור טרם יצירת המגע, הסל יבוטל ותירשם לחובתו עבירת תוקף (נרשמת גם כעבירה קבוצתית אבל לא תזכה את הקבוצה היריבה בזריקות עונשין).

תפיסת עמדה ששחקן התקפה אמור לנחות עליה לאחר עליה לסל – לשחקן מגן אסור לתפוס עמדה ששחקן מתקיף אמור לנחות עליה. מדובר על מצב בו המתקיף עולה לליי אפ/זריקה/הטבעה ובעודנו באוויר המגן תופס את העמדה. במקרה כזה נשרוק עבירת מגן ובמקרים מסוכנים יותר תישרק עבירה בלתי ספורטיבית.

No Call- לעיתים יש מגע, 2 שחקנים נפלו על הרצפה וכולם בטוחים שצריך לשרוק עבירה כלשהי. נכון שברוב המקרים המגע נוצר באשמת אחד מהשחקנים, אולם ישנם מקרים בהם שני השחקנים היו בעמדה חוקית והמגע נוצר כחלק מהדינמיקה של תנועה של פעולת כדורסל. כאן No Call תהיה ה"שריקה" הנכונה, שנאמר "No Call is the best call"

פלופים – ישנם שחקנים, בעיקר בהגנה, שמקצינים את תגובתם למגע לגיטימי. פעולות כאלה לא רק שמטעות את השופטים, אלא גם פוגעות בערך הספורטיבי של המשחק ועלולות ליצור כדור שלג ומדרון חלקלק שלא נדע איך לצאת ממנו. שחקנים נוספים עלולים לרצות להשתתף ב"תיאטרון" . במקרים כאלה השופט חייב לראות את טובת המשחק לנגד עיניו ולהזהיר את השחקן בהזדמנות הראשונה שיוכל לעשות זאת (כאשר המשחק עצור) ולאחר מכן להזהיר את המאמן ושאר שחקני אותה קבוצה. בפעם הבאה שיבוצע פלופ מסוג כזה על ידי אחד משחקני אותה קבוצה, יש לשרוק מיידית לעבירה טכנית. לא מספיק להתעלם מהפלופ, משום שאז השחקן הפלופר וגם שחקנים אחרים יחזרו על הפעולה ויהרגו את המשחק.

לסיום אעלה פה מספר קליפים. אתם מוזמנים לרשום בתגובות מה הייתם שורקים באותן סיטואציות:
עבירת מגן, עבירת תוקף, No Call או אזהרה בעקבות פלופ:

1 –

2 –

3 –

4 –

וכפי שרועי הזכיר לי, 5 –

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 26 תגובות

  1. אחלה מאמר על סוגייה קשה מאוד. בנוגע לסרטונים:

    1 – פאול מגן. המגן ראה שלא הספיק להגיע אז חבט במתקיף עם החזה שלו. לא הייתה כאן תפיסת עמדה. אם היה תופס עמדה היה צריך לחכות למגע מכיוון המתקיף.

    2 – פאול תוקף. המגן היה שם קודם, עמד זקוף ויציב וחיכה למגע. מה הדילמה?

    3 – פאול תוקף. אפילו יותר ברור. עמד שם על שטח קטנטן, אבל לא היה ספק שזה השטח שלו. כשהמתקיף הגיע לא הזיז שריר.

    4 – NO CALL. זה קצת מכל דבר. מצד אחד המגן היה קודם, מצד שני המגע נעשה כששניהם בתנועה. מצד אחד היה מגע, מצד השני הנפילה מוגזמת. אם זה קצת מהכל עדיף לא לשרוק.

  2. תודה עמית. מעניין מאד.
    מעבר לתיאטרליות של שחקנים, בעבירות תוקף יש גם לא מעט תיאטרליות של השופטים.
    ד"א, מדוע לא היו שורקים עבירה לשארפ בכל פעם שהוציא את הרגל המצילינדר ובמקום זה נותנים 1+3?

  3. אחלה כתבה…. אני אוסיף שאת שני המקרים הזכורים לי ביותר מהכדורסל הישראלי:
    גמר הגביע ב99, קטש הולך לסל ונתקל באייצ' וולדמן. טוד וורניק (הירושלמי!) שורק לעבירת מגן ומכבי זוכה בגביע…
    גמר הפיינל פור ב2007, מאיר טפירו נתקל בדרק שארפ רגע לפני ששהוא מוציא לשלשה של פניני מהפינה. סמי בכר שורק והדמעות של טפירו הפכו לאגדה.

  4. מעניין מאד, תודה
    1. Nocall
    2.התלבטות בין לא לשרוק לבין עבירת מגן, שאומנם הגיע קודם אבל רץ לתוך התנוע של התוקף
    3.תוקף והסל נחשב
    4. פלופ מארץ הלפלופים
    5. נו באמת

  5. ועמית, תמיד יש את כל ההטבעות פוסטר האלה בהם המטביע מטפס ומרביץ לשחקן הפוסטר, אף פעם לא הבנתי איך זה לא עבירת תוקף.

    תסתכל נגיד על ההטבעה של בלייק גריפין על פאו גאסול (הקישור הוא להטבעה השנייה למרות שגם הראשונה לא נקייה):

    https://youtu.be/PzxFJa6rfsg?t=53

    איך זה לא פאול?

    1. נראה לי שזה נכנס תחת Rule of Cool. שזה – The limit of the Willing Suspension of Disbelief for a given element is directly proportional to the element's awesomeness.

    2. אם תשים לב, גאסול דחף את היד שלו לפרצוף לפני שגריפין העיף אותו. אם הוא לא היה עושה את זה היה מקום לשרוק תוקף.

  6. אחרי צפייה בהילוך איטי ומקרוב:
    1 – השופט צדק שלא שרק תוקף, אבל הבלוק היה נקי.
    2 – NO CALL קלאסי
    3 – עבירת תוקף
    4 – פלופ.
    5 – גם היה כאן פאול, אני לא אוהב כששופטים מכריעים משחקים. כל עוד העבירת תוקף לא ברורה אלא ישנו סיכוי, השופט צריך לתת לשחקנים לשחק את הזריקה האחרונה.

    1. הייתי במשחק, מטר מהפרקט.

      כל כך קרוב, שהייתי צריך לעשות בוקס אאוט על ג'ימי ארנולד.

      MY BAD…

  7. 1. כלום, לא לשרוק
    2. כלום, לא לשרוק
    3. עבירת תוקף
    4. פלופ
    5. ג'ורדן – מהזוית הזו לא רואים משהו לא חוקי, אבל מזכרוני מזוית אחרת מייקל דחף עם יד שמאל. לכוכבים לא שורקים דברים כאלה . . .

  8. עד היום אני כואב את כאבו של אייץ' וולדמן.
    אחד השחקנים הכי אהובים עלי, כזה שהצדיק כל שקל ושקל מעלות הכרטיס.
    אני פונה אליכם ומבקש לעשות מחקר ולבדוק את אחוז הנשים בקהל לפני שהגיע למלחה ואחרי.
    ואגב, במקרה של הגמר הארור ב-99, לא הייתי שורק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט