משחק לפנתאון בפוקסבורו בין הפטריוטס והניינרס
(קולין קפרניק – הפרוטוטייפ של קוורטרבק העתיד)
כשהיה 31-3 לטובת הסן פרנציסקו ניינרס, עם קולין קפרניק זורק ל-4 טאצ'דאונים, וקרבטרי תופש 7 מסירות ל-107 יארדס, התחלתי לכתוב את שיר ההלל על הקוורטרבק של הניינרס. אבל שכחתי שהם משחקים נגד טום בריידי, הקוורטרבק הטוב ביותר של המילניום הזה. פתאום היה 31-31.
מה לעשות? לגנוז את הכתיבה שכבר כתבתי?
אבל שני PLAYS אחרי ה-31-31 פתאום היה 38-31, ומיד אחרי זה 41-31, במשחק פוטבול שהראה מדוע זה הספורט מספר אחד כיום בארה"ב עם ליגת ה-NFL המשגשגת והמוצלחת בכל העולם. לפחות יכולתי לפרסם את המאמר שכתבתי במחצית המשחק ומיד אחריו.
אבל רגע. הטרוף לא ניגמר: טום בריידי הוביל את קבוצתו ב-NO HUDDLE ל-30 יארדס מהגול-ליין של הניינרס. בעיטה מוצלחת לפילד גול. 41-34. עכשיו יודעים כולם מה יקרה: בעיטת אונסייד, שהפטריוטס ינסו להשתלט על הכדור בעזרתה, ואז 38 טיקים לטאצ'דאון נוסף מקו ה-40 של הניינרס. אבל לא…האונסייד קיק לא קיפץ כמו שהוא אמור לקפץ, והניינרס תפשה אותו. סוף המשחק. IT IS ALL OVER. אני עייף מהציפייה בלבד!
************************************************
זה מה שכתבתי אחרי שהיה 31-3 לסן פרנציסקו ניינרס על הניו אינגלנד פטריוטס, כשחשבתי שהסיפור גמור, לפני שהוא ניגמר:
מה שקולין קפרניק עשה לניו אינגלנד פטריוטס צריך לסיים את הויכוח מיהו הקוורטרבק של הסן פרנציסקו 49.
הוא שיחק מצויין בארבעת משחקי העונה מלבד המשחק הגרוע נגד בופלו בילס שכמעט החזיר את אלכס סמית' לעמדה שהיתה שלו. ה
מי זה הקולין הזה, מהיכן הוא בא, ומה כה מיוחד במשחקו שאני מוכן להצהיר שהוא ה-BLUE PRINT של קוורטרבק העתיד?
הוא נולד לאם בת 18, BIRACIAL, שהיא מיד נתנה לאימוץ. למזלו ההורים המאמצים היו ריק וטרסה קפרניק – ועליחנו לבדוק אם האב המאמץ הוא יהודי עם שם 'קפרניק'. אמו הביולוגית הגיעה למשחק בשבוע שעבר נגד מיאמי וביקשה לפגוש את בנה אך הוא סירב. "אולי בסיום העונה. עתה אני עסוק עם פוטבול!". להוריו שגרו בויסקונסין ישנם שלושה ילדים ביולוגים מבוגרים יותר. כשקולין החל לזרוק כדור בייסבול במהירות של 65 מייל לשעה בכיתה ז', ההורים החליטו לעבור לשמש של קליפורניה, לעיר טורלוק.
קולין היה סטודנט מצויין בתיכון עם ממוצע של 3.8, אבל מה שהיה יותר מצויין אצלו היה פיצ'ינג במהירות של 90 מייל לשעה, שוטינג גארד מצויין בכדורסל, וקוורטרבק מהטוובים בקליפורניה בפוטבול. אבל לכולם היה ברור שהצעיר הולך להיות פיצ'ר מקצועני. הקרדינלס, המטס, והיאנקיס היו מעוניינות בו. אבל בכיתה י"ב בתיכון הוא לפתע קלע 36 נקודות במשחק פלייאוף בכדורסל (ניבחר לאול-קליפורניה בתיכונים), וכדוריו בבייסבול הגיעו באותו אביב ל-95 מייל לשעה. זוהי מהירות של מקצוענים.
אבל מה שקרה לו היה דבר שקרה ללא מעט אתלטים מעולים בשלושת הספורטים: אף מכללה לא לקחה אותו ברצינות כי מאמני הפוטבול היו בטוחים שהוא ישחק בייסבול, מאמני הכדורסל היו בטוחים שהוא ישחק בייסבול, ומאמני הבייסבול היו בטוחים שהוא הולך למקצוענים. אז איש לא נתן מילגה לאתלט הנפלא הזה, 1.95 מ', אך רזה במשקל 85 ק"ג. הוא הביע את העדפתו לשחק פוטבול למי שרק שאל, אך אז התפתחה שמועה שהמכניקה של זריקתו לא ניתנת לתיקון. ברגע האחרון הוא קיבל כמה הצעות מילגה לשחק בייסבול, אך הוא בחר במילגה היחידה שהוצעה לו – קומבינציה של פוטבול ובייסבול באוניבסרסיטת נבאדה. בבייסבול הוא זרק שני "NO HITTERS", אך ליבו היה בפוטבול. בסיום ארבע שנות לימודיו הוא ניבחר ע"י השיקגו קאבס בדראפט של הבייסבול, וע"י סן פרנציסקו ניינרס בבחירה מס' 36 של הסיבוב השני ב-2011.
משחקו הראשון של הצעיר במקצוענים היה DISASTER כשסן דיאגו צ'ארג'רס עשתה עליו 6 סאקים ברבע הראשון של משחק האימון הראשון שלו. הצעיר בן ה-25 חיכה שנתיים להזדמנות הבאה לשחק. וכשהיא ניתנה לו, הוא לא התכונן לתת את המישרה החדשה – הקוורטרבק הפותח של ה-49ERS – חזרה לאלכס סמית'. מה מיוחד במשחקו ולמה הוא ה-BLUE PRINT של הקוורטרבק החדש? כי כמו RG3 הוא מוסר מצויין, אך גם רץ מצויין עם הכדור ואתלט עליון. ישנם קוורטרבקים הרצים כמו הפבקס – טים טיבו אמרנו? – אבל זריקתם עלובה. עם RG3 וקולין קפרניק יש את הקוורטרבק שישנה את משחק הפוטבול: אתלט מצויין; מוסר מצויין; נושא כדור מצויין. מי שחזה הערב בנצחון הנפלא של הניינרס על הפטריוטס בביתם, הוא עד לכל מילה שכתבתי על הקוורטרבק הצעיר החדש!
**************************************************
מי הם הפרונט-ליינס הטובים ביותר בליגה?
במחברת שלי זה נראה כך:
1. ממפיס: רודי גיי, זאק רנדולף, מרק גאסול
2. מיאמי: אדוניס האסלם, לברון ג'יימס, כריס בוש
3. ניו-יורק: רוני באואר, כרמלו אנטוני, טייסון צ'נדלר
4.אוקלהומה: קווין דוראנט, סרג'י איבקה, קנדריק פרקינס
5. שיקגו: לואי דנג, קרלוס בוזר, יואקים נואה
6. יוטה: מרווין ויליאמס, פאול מילסאפ, אל ג'פרסון
7. לייקרס: מטה וורלד פיס, פאו גאסול, דווייט האוארד
8. ברוקלין: ג'רלד וולאס, רג'י אבנס, ברוק לופז
9. סן אנטוניו: דני גרין, דחואן בלייר, טים דנקן
10. בוסטון: פאול פירס, ברנדון באס, קווין גארנט
********************************************
מאמן העונה נכון להיום הוא מייק וודסון
הרבע הראשון של העונה של הניקס הוא לא פחות מ-MIRACULOUS. עם אמארה סטודמאייר פצוע, קבוצתו של מייק וודסון הוא עם הרקורד השני בטיבו בליגה, 5-18 לעומת ה-4-19 של הת'אנדר. אבל הת'אנדר עשו את המצופה מהם, אפילו שרבים מעכברי הכדורסל חששו שעזיבת ג'יימס הארדן תפגע בהם. את מה שהזקן אמר בקשר לזה אתם בוודאי זוכרים ואין צורך לחזור על זה. הניקס לא הובילו את המזרח אחרי 22 משחקים למעלה מ-20 שנה. לפתע זה נפל עליהם. בתחילה חשבנו שזה סתם מין מזל, אבל כשהתברר שהם שניים בליגה בקליעה, ושניים בליגה במניעת נקודות נגדם, מסתבר שיש כאן עניין רציני. עניין עם קבוצה שמתפקדת מצויין בהתקפה ובהגנה.
זה לא סתם מומנטום. מייק וודסון בנה את הקבוצה משך 10 חודשים בזהירות ובשכל. הוא הצליח להפוך את שני השחקנים שכדור בידיהם היה גם הכדור האחרון למוסרים ומשתפי פעולה, ואני מדבר על כרמלו וג'יי אר סמית'. השניים גם קלטו שאם לשחק תחת וודסון עליהם לשחק הגנה, וזה מה שהם עושים בהצלחה מרובה. לא רק שיפרו את שמירתם האישית, אלא השתפרו מאד גם בעזרה בשמירה קבוצתית. החמישייה מתפקדת מצויין, ויש סדר ידוע וקבוע ברוטציה, כשכל שחקן יודע ומבין את תפקידו בקבוצה, ונראה גם שמקבלו ברצון. אתה יכול לראות זאת בשמחה הכללית מהספסל כשמשהו טוב קורה.
לי מהחוץ נראה שאין כל קליקים בקבוצה ואין כל פייבוריטים: כולם משחקים כאחד, וכולם יחד בנצחון או בהפסד. מייק וודסון נראה לי כמאמן הנכון במקום הנכון בזמן הנכון.
היו ימים…
יואב
17 דצמ 2012 08:29:47הניקס נהדרים ממש, אבל האם מישהו חושב שיש להם סיכוי לאליפות?
סם פרקינס
17 דצמ 2012 09:28:16באמת שלעולם אין לדעת.
לפני שנתיים עוד דיברו על השלישייה של מיאמי שתשבור את שיא הנצחונות של שיקגו ותיצור שושלת שתבייש את מלכת אנגליה ואת הסוף כולנו מכירים: דאלאס, שמקסימום חשבו עליה כמו על סוסון אפור, נתנה ריצת פלייאוף מהאגדות ולקחה.
הנבואה ניתנה לשוטים, אבל לא נעים לענות על השאלה שלך בכלום. אז אני אומר שהם קונטנדרית ראוייה לחלוטין, אבל שהתיקרה שלהם היא גמר המזרח.
אלעד רבין
17 דצמ 2012 09:14:19מנחם , הניקס מגובשים מאד כקבוצה גם בחדר ההלבשה ויש כימיה גדולה מאד בין השחקנים וגם כימיה וכבוד הדדי בין וודסון לשחקנים. זה מתבטא גם על המגרש , גם בתגובות על הספסל וגם בחדר ההלבשה. פשוט רואים קבוצה שמחה. השאלה היחידה היא מה מתחולל בראש של אמארה ומה יקרה כשיגיעו תקופות פחות טובות.
וכן, ני רואה את הניקס מועמדים ללכת עד הסוף כל עוד הסגל יישמר מבחינה בריאותית.
דרך אגב השמועות מדברות על כך שסטאט חוזר לפני ראש השנ האזרחי ושמפאט רק בינואר.
k_700
17 דצמ 2012 09:46:50אתם שוכחים דבר אחד בקשר לניקס, עכשיו אנחנו בתחילת דצמבר, בקבוצה הגיריאטרית הזאת אף אחד לא מבטיח לך שמישהו יוכל ללכת במאי(לא מדבר על לרוץ).
הכל טוב ונחמד, עכשיו כולם רצים, כולם קולעים ממש טוב, אין אמרה, יש התלהבות, יש פרגון ובעיקר כרמלו שטוב ויציב כתורן מעל כולם.
בואו נדבר במאי.
ישי
17 דצמ 2012 11:52:25לפרונט ליין של הלייקרס אין מקום ברשימה הזו
פרנק G
17 דצמ 2012 15:38:05הניצחון של סאן פרנסיסקו הוא מעולה, אבל בעיקר מורלי, כי גם ככה שתי הקבוצות יהיו בפלייאוף עם יתרון הביתיות (וכבר ראינו ששבוע ביי לא בהכרח עוזר), בכל מקרה מדובר פה בסטיימנ די חזק של הניינרס.
בלי קשר המצב בNFC פשוט מטורף במיוחד במזרח שם 3 קבוצות יושבות על מאזן 8-6 (כרגע האליפות הולכת לרדסקינס, אבל יש משחק עוד בין הסקינס לדאלאס שיכול לשנות לגמרי את המאזן בתוך הדיוז'ן שמכריע את העניין, לניו יורק מחכים עוד שתי משחקים יחסית קלים והיא תחכה לנפילות של האחרות, למרות שיש עוד סיבוכים כי גם וושינגטון וגם ניו יורק עוד צריכות לשחק נגד פילדלפיה שהיא מתוך הדיווזין מה שיכול ליצור בלאגן במאזנים שאין לי מושג מה ילך לאיפה) ובנוסף יש שתי קבוצות מהצפון שגם להם יש 8-6 הרי הם מינסוטה ושיקאגו, במאצ' ביניהם מינסוטה מובילה (היא גם מובילה בשובר שוויון על כל הקבוצות מהמזרח) ולכן היא כרגע לוקחת את הווילד קארד ה6 (ה5 די שמור ליסאטל שצריכה רק לא לפשל בענק) אבל הבעיה היא של מינסוטה נשארו עוד שתי משחקים סופר קשים נגד יוסטון בחוץ וגרין ביי בבית וממש לא הייתי בונה על שתי ניצחונות.
הייתי שמח עם מנחם או מישהו היה כותב איזשהיא כתבה על כל מיני תסריטים אפשריים ועל הסיכויים של כל הקבוצה והדרכים שלה לעלות.
דדי
17 דצמ 2012 16:30:59מסכים לגמרי לגבי וודסון, אבל לגבי רשימת הפרונט ליינים יש לך שני פספוסים גדולים שצריכים להיכנס לרשימה –
קודם כל מינסוטה.
ולדעתי גם פורטלנד.
התן
17 דצמ 2012 19:08:42המשחק שלו נגד הפטריוטס חתם את שמו כקוורטרבק של העתיד.
ברוך
17 דצמ 2012 21:21:08לא ידעתי שהוא היה כזה אתלט עליון בתיכון. שמעתי שיש לו ניתור של 40" מהמקום.