קשה להאמין שהספורטאי העשיר ביותר בעולם (לפי פורבס מגזין) לא יודע קרוא וכתוב. אנאלפבית, פשוטו כמשמעו. אך הוא אמר השבוע שמספרים הוא כן יודע לקרוא, ובמיוחד "$150,000,000" שהוא ירוויח בשבת הקרובה בפחות משעה.
אני יודע בדיוק כמוכם שמאה וחמישים מיליון דולארים למייוות'ר, ו-150 מיליון למני פאקיו הם מספרים שמעליבים ופוגעים בטעם הטוב, אבל הסיפור פשוט: הכסף לא נופל מהשמיים. הוא משולם ע"י 5 מיליון סאקרים כמוני (מי ודע מה יקרה השבוע? אולי המספר יעלה ל-7 מיליון? 8 מיליון?) המשלמים מינימום $95 לפיי-פר-וויו, וישנם המשלמים עד $200 לתכנית יקרתית כוללת המשדרת אימונים ומסיבת שקילה.
בכל מקרה יהיה זה הקרב שירסק כל שיא כספי אחר לרסיסים. שני המתאגרפים הם מני פאקיו הפיליפיני עליו כתבתי אתמול, ופלויד מייוות'ר האמריקאי, שהוא נושא הפוסט היום, שבסופו הוספתי פוסט מקורי מהתיבה על ה-"RUMBLE IN THE JUNGLE" – הקרב ההסטורי בין ג'ורג' פורמן האלוף, ויריבו מוחמד עלי.
********************
פלויד מריוות'ר נולד בגרנד רפידס, מישיגן, ב-24 לפברואר, 1977, למשפחת מתאגרפים. אביו, פלויד מריוות'ר סניור היה מועמד לתואר שנילחם קרב מצויין נגד שוגר ריי ליאונרד. דודיו ג'ף ורוג'ר מריוות'ר היו מתאגרפים מקצוענים, ורוג'ר – הטריינר של מריוות'ר היום – היה אלוף העולם פעמיים.
אגרוף היה הדבר בביתו מהרגע שהוא נשם את נשימתו הראשונה. היתה תקופה שהוא, אימו, ועוד 5 נפשות חיו בחדר אחד בגרנד רפידס. "כשאנשים רואים מה יש לי עכשיו, אין להם מושג איזה חיים ידעתי לפני כן", הוא אומר היום.
בית הדירות בו הוא גר היה קן למסוממים וחולי איידס. "כשהייתי חוזר מבית הספר החצר היתה מלאה במזרקי הרואין. אבי היה מגיע לדירה רק לקחת אותי לג'ים ולהתאמן באגרוף מהרגע שאני זוכר. פארק? לונה פארק? מסעדה? אף פעם לא. אפילו גלידה הוא לא קנה לי. תמיד האמנתי שהוא אוהב את אחותי יותר מאשר אותי כי היא לא חטפה הצלפות חגורה ממנו. עבורי? זאת היתה המנה היומית לא בגלל שניכשלתי בבחינה אלא בגלל שלא בצעתי נכון בג'ים את מה שהוא הראה לי. הוא אמר לי מאז שאני זוכר שבית ספר הוא ביזבוז זמן".
האב אמר בראיון ליו אס איי טודגיי שהבן לא אומר את האמת בקשר ליחסיו עם הבן. "אני מודה שהייתי DRUG DEALER אבל לא השתמשתי בעצמי. זה היה כדי להלביש את ילדי בבגדים הכי יפים ויקרים ולתת להם כמה כסף כיס שהם רצו. לא היה חסר להם דבר. כל אחד בגראנד רפידס יעיד על כך! כל מה שרציתי זה שהוא יהיה מתאגרף עשיר ולא יגיע למצב אליו אני הגעתי. לכן הייתי מאד חמור בקשר למשמעת בג'ים, ובקשר לאוכל שהוא אוכל!".
פלויד זוכר את ילדותו בצורה אחרת לחלוטין: "אני גדלתי בעצמי. הסבתא שלי גידלה אותי ועשתה ככל יכולתה. כשהיא כעסה עלי, הלכתי לישון בבית אימי. כל מה שאבי עשה היה לקחת אותי לג'ים ולהכות אותי". האב טוען שהכל היה עבור מטרה אחת ויחידה: להכניס בבן משמעת.
למזלם של כולם פלויד אהב את הג'ים. האגרוף הפך למקום הבריחה שלו ולבית הספר שלו. עד היום הוא מתקשה בקרוא וכתוב, "אבל אני יודע לקרוא מספרים", פלויד אמר השבוע בחיוך, "כמו 150,000,000 דולארים לקרב בשבת".
"עזבתי את בית ספר תיכון עוד לפני שהתחלתי. ידעתי שעלי לדאוג לאימי, סבתי, ואחי. ידעתי שאף אחד לא ישכור אותי לאף ג'וב כי אפילו את דרישות הג'וב לא אוכל לקרוא. אפילו סבתי אמרה לי 'האגרופים שלך הם הג'וב שלך'"!.
מריוות'ר לא עזב את הג'ים, והוא ממשיך לחיות בו עד עד היום אחרי שהיה אלוף עולם בחמש דרגות משקל, וכמו פאקיו, זכה בארבע "LINEAL CHAMPIONSHIPS", כולל 10 אליפויות עולם. במספר האליפויות ובדרגות המשקל השונות – השניים, פלויד ומני – שווים. כמו מני הוא נ יבחר למתאגרף העשור ולמתאגרף השנה של BWAA (בוקסינג רייטרס אסוסיאשיון) ורינג מגזין בשנים 2007, 2008, 2010, 2012, 2013, ו-2014.
הוא היום אלוף העולם של ה-WBC ו-WBA ב-WELTERWEIGHT, ואלוף ה-WBC SUPER, WBA, ורינג ב'גוניור מידל ווייט (משקל בינוני קל). הוא ניבחר למתאגרף הטוב ביותר 'פאונד-פור-פאונד' ע"י כמעט כל זרוע מדיה, כולל ספורטס אילוסטרייטד, ESPN, רינג מגזין, פורבס מגזין, פוקס ספורטס, ניו יורק טיימס, אל איי טיימס, יאהו ספורט,וול סטריט ג'ורנל, ו-בוקס.רק.
פורבס מגזין קבע אותו השנה גם כספורטאי העשיר בעולם שהונו עבר את המיליארד דולארים.
בשבת יתווספו לו עוד כ-150 מיליון פלוס-מינוס עשרים, תלוי אם ינצח או יפסיד.
**********************
הערה: למרות היותו ILLITERATE – לא יודע קרוא או כתוב – מגזין פורבס היקרתי ראיין אותו השנה בראיון ארוך בו דיברו איתו על הונו ששבר אז את המיליאד דולארים ומה הוא מתכונן לעשות עם כספו. כותה המאמר סיים: "למרות היותו חסר ידע בקרוא או כתוב, הוא התגלה לי כצעיר חריף ואינטיליגנטי ביותר, היודע בדיוק מה הוא רוצה, ויודע ומבין בהשקעות ובעשיית כסף מכסף. הראיון גילה לי צעיר חריף, בהיר מחשבה ביותר. מבריק ממש".
הערה שלי: שמעתי אותו בכמה ראיונות. הוא מתבטא מצויין. שפת גופו, עיניו , וכל הבעת פניו מגלים צעיר מבריק בחוכמתו וצורת דבורו היודע בדיוק מה הוא רוצה!
*************************
המשא ומתן על הקרב עם פאקיו
יום אחד עוד ילמדו על תולדות והסטוריית המשא ומתן בין פלויד מייוות'ר (הוא עושה הכל בעצמו!) וכל פמליית המוחות של פאקיו בבתי ספר למנהל עסקים.
ESPN הודיע שבין השניים נחתם כבר הסכם ב-2010, אם כי פאקיו הכחיש זאת באומרו ש-"נשארו עדיין כמה דברים בלתי מסוכמים".
לפי יאהו.ספורט חוזה בן 9 עמודים נישלח ב-11 לדצמבר, 2009, ע"י גולדן בוי פרומושיונס שייצגו את מריוות'ר ל-TOP RANK, הגוף המייצג את פאקיו.
מאז ועד לפני שלושה או ארבעה חודשים היו סיבוכים ותקלות מתקלות שונות, החל מ-"מי יעלה על המשקל ראשון", ו-"באיזה קליניקה תיערך בדיקת הדם והשתן, ועל ידי מי". אז החלו בעיות של "איזה מין בדיקת תיעשה, סטייל אולימפי או סטייל רכיבת אופניים". אז החלו ויכוחים על משקל הכפפות, כשהיו אי-הסכמות עד משקל של אונקייה (1/16 של פאונד, ופאונד הוא פחות מחצי קילוגרם)
האנטוראז' של פלויד הטיל כל מיני הגבלות על בדיקות הדם, והקבוצה של מני כמעט החליטה לעזוב את כל העסק כי "מני לא לקח בכל ימי חייו אפילו כדור אספרין והם מקשקשים כאילו הוא מסומם. זה רק כדי לשגע לנו את השכל!".
כל צד האשים את הצד השני בהערמת קשיים כי "הם לא רוצים את הקרב אבל מאחר ולא יכולים להודות בכך, הם מחפשים תרוצים". הדברים הגיעו כמה פעמים לדרגת "TAKE IT OR LEAVE IT", אבל כולם ידעו שיש כאן באר עמוקה מאד של יהלומים שאין אפשרות לוותר עליה.
כשהסכימו על מועד בדיקות הדם, זמן הבדיקות, שיטת הבדיקות, ומי יעשה אותן, החלו ויכוחים על מועד הקרב, שעת הקרב, וצבעי המכנס של כל מתאגרף.
בסופו של דבר החוזה בן 22 העמודים נחתם.
סוף סוף…
LET'S GET READY TO RUMBLE!
**************************************************
Mayweather's Professional boxing record: 47-0
**********************************************
שני סיפורים מקוריים מהתיבה
על הקרב של 1974 כתבתי לפחות שלוש פעמים. מיד אחרי הקרב שלחתי מאמר ארוך ל"חדשות הספורט" שאין לי מושג אם פורסם או לא. זה היה שנה וכמה חודשים אחרי מות אשתי הראשונה רינה ז"ל, וכחודשיים אחרי נשואי לאשתי הנוכחית גייל שאימצה את בנותי והייתי אז עסוק באיחוד שתי משפחות, ושכחתי מהמאמר.
בביקורי הבא בישראל אקפוץ ל'בית אריאלה' בת"א לחפשו. אני כותבו שוב עכשיו, בהתבסס על הערות שכתבתי בשעה שחזיתי בקרב בפיי-פר-וויו. , מה שכן מצאתי הוא מאמר שכתבתי לפני איזה 15 שנה לעתון הארץ כששימשתי מאין 'פרי לנסר' שלו, ועד כמה שידוע לי הוא אף פעם לא הוכנס.
ספור מקורי מהתיבה:
סיפור הקרב:
THE RUMBLE IN THE JUNGLE
הקרב ההסטורי נערך בקינשסה, זאיר, היום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
למה אפריקה? למה זאיר?
ספור שהיה כך היה: הפרומוטר של הקרב היה דון קינג, קרב שהחל קריירה שלמה של הרמת קרבות אליפות העולם, רצח, סמים, עולם הפשע, תשלומי שוחד, ודברים איומים אחרים שאולי פעם עוד יתגלו. כיצד אדם כמוהו החזיק את כל עולם האגרוף המקצועני על אצבעו הקטנה הוא סיפור שחייב להיות מסופר, אם לא סופר כבר. בכל מקרה, היה זה הקרב הראשון שהוא היה הפרומוטר שלו, והוא הבטיח לכל מתאגרף 5 מיליון דולארים, סכום עצום אז.
מי היו המתאגרפים?
ג'ורג' פורמן, אלוף העולם בכבד, והצ'לנג'ר מוחמד עלי, אלוף העולם לשעבר שחזר לזירה אחרי כל הפיאסקו עם וייטנאם.
הם רצו את הכסף למפרע כי לא סמכו על הפרומוטר החדש, ובמיוחד כשהוא הודיע להם שהקרב ייערך בג'ונגל. כמובן שמוחמד עלי מיד ביקש ביטוח נגד אריות ונמרים.
למה זאיר?
קינג לא יכול היה להרים את הקרב ולהבטיח לעצמו הכנסה כזאת. כשהדיקטטור של זאיר מובוטו ססה סקו – עוד פושע ששדד את בני עמו – שמע על בעיותיו של קינג הוא הציע לו צ'ק על 10 מיליון, ואחרי שכל ההוצאות ישולמו – כולל ה-10 מיליון – הוא וקינג מתחלקים ברווח. קינג קפץ על ההצעה, והוסיף לחבילה חברת השקעות מפנמה בשם 'רסנליה' וחברת סרטים בריטית בשם המדייל פילם קורפוריישיון, והקרב הפך למציאות.
הקרב
ג'ורג' פורמן היה אלוף העולם במשקל כבד. מוחמד עלי חזר מתקופה ארוכה של חוסק אקטיביות וכל הבעיות שהיו לו כשסרב להתגייס לצבא האמריקאי באומרו את אימרת האלמוות שלו, "I GOT NOTHIN' AGAINST THEM VIETCONGS".
כשעלי נחת בזאיר הוא שאל את נהג המונית מה הדבר השנוא ביותר בזאיר. הנהג המבולבל לא ידע מה לענות, אז עלי שאל: "את מי היית רוצה להרוג מכל האויבים שלכם בהסטוריה?".,הנהג ענה: "את הבלגים".
הבלגים שלטו בקונגו ביד רמה וזרוע נטוייה, שיעבדו את העם, אנסו את נשותיו.
עלי רצה את התושבים המקומיים לצידו, ומיד החל לכנות את פורמן "הבלגי השחור". תוך יום כל מדינת זאיר היתה בפינה של עלי.
באותו ערב זאיר הפכה למרכז העולם.
צילצול הגונג לסיבוב הראשון.
כולנו מכירים את סגנונו של מוחמד עלי: מהירות, טכניקה, זרועות ארוכות, וריקוד סביב-סביב יריבו, לרוב נגד כיוון השעון, אבל לא רק. פורמן? היה גדול מעלי, כבד ממנו וחזק ממנו. האסטרטגיה שלו היתה BRUTE STRENGTH.
הקרב החל בהתקפה מוחצת של עלי. כולם התפלאו על מוכנותו של עלי להילחם כה קרוב לאגרופיו של פורמן, ופורמן עצמו היה בשוק, אך ההתקפות המוקדמות של עלי לא גרמו לפורמן כל נזק. לפני סיום הסיבוב פורמן החל להתרגל לסגנונו של עלי ויצא במתקפה כשכמה מאגרופיו פוגעים בפניו של עלי אבל לא גורמות כל נזק.
עלי מתאמן בזאיר, ומכה את "הבלגי השחור פורמן" עם כל חבטה בשק החבטות
אחר כך בא סיבוב שלם בו עלי השתמש רק בג'אב הימני הארוך שלו שבד"כ הוא הכנה לשמאלית הורסת, אבל השמאלית לא באה.
אני לא יודע עד היום של מי היתה ההחלטה לתת לפורמן לחבוט בעלי כרצונו משך כל הסיבוב השלישי. החלטה של עלי או של המנג'ר שלו אנג'לו דנדי. חשבתי שכנראה השניים החליטו יחד. אתה לא מחליט החלטה דראסטית כזאת בקרב על אליפות העולם במשקל כבד באגרוף על דעת עצמך. מה שראה כל העולם זה עלי הנעמד בפינה, מכסה את פניו (אבל משאיר תעלת ראייה בין שתי זרועותיו המכסות את פניו), ומרשה לפורמן לחבוט בו כאילו היה שק אימונים. רק אחרי הקרב דנדי הודה שהרעיון היה כולו של עלי שאמר לו אחרי הסיבוב השני ש-"יש לי נשק סודי חדש ואתה תראה אותו בסיבוב הזה".
אני עדיין זוכר את השתאותי – 41 שנים אחרי הקרב – כשראיתי את עלי עומד כאילו חסר אונים, ומרשה לפורמן לחבוט בו ללא הפרעה. ראיתי זאת לפני כן כשמתאגרף היה בצרה וכיסה את עצמו לפני הנפילה. אבל אף פעם לא כשהקרב רק החל והמתאגרף טרי וזקוף כמו עגבנייה שהיא עדיין ירוקה בקיבוץ יד מרדכי התלוייה זקוף על חוט הברזל שאיזה קיבוצניק בשם מוטה'לה תלה שם עבור העגבניות שיגדלו ברוך השם זקופות, גדולות, ובריאות.
פורמן חובט, וחובט, וחובט, ועלי נשען על החבלים ומי שהצליח לראות את פיו ראה מין חיוך מתבצץ מפניו. מיד אחרי הקרב עלי נתן לשיטה החדשה שם:
"ROPE A DOPE"
התוצאה? פורמן חבט וחבט, איבד אנרגיה והחל גם מתעייף וגם מתעצבן. התיסכול שלו היה רב: הוא לא ידע מה בדיוק לעשות עם הצעצוע החדש הזה. בסיבוב השלישי ניספרו לפורמן 146 חבטות, כולן ניבלמו ע"י זרועותיו של עלי, וכמה מהלומות לבטן שעלי או חסם או נתן להן לנחות כי לא גרמו לו כל נזק.
מה שלא הזכרתי היא העובדה שברגעים מזדמנים, עלי פתאום יצא מהצדף בו כינס וסגר את עצמו ועבר להתקפה קצרה לעבר פניו של פורמן שהחלו להתנפח.
לפורמן יש 'פני ירח' המתנפחים מיד עם מהלומות. הדבר ידוע. "PUFFY FACE" קוראים ל'פני ירח' כאלה. כשנשמע הגונג לתחילת הסיבוב החמישי עלי נראה יפה כתמיד ללא סימן בפניו ולו קטן ביותר, ואילו פרצופו העגול והשמן ממילא של פורמן החל להידמות לאבטיח אקסטרה לארג' עם עיניים ואף.
כשהשניים עמדו מחובקים, מנסים לחבוט 'קצרות', עלי כמעט תמיד יצא המצח: הוא הצליח להישען על פורמן ולהכריחו לתמוך במשקלו תוך שהוא חובט בבטנו של פורמן. פורמן זקוק למנוף גדול יותר למהלומותיו, והקירבה בין השניים היתה מאד לא נוחה לו.
עתה החל פיו של הגדול מכולם לדבר. הוא שאל את פורמן מדוע פרצופו כה שמן. הוא שאל את פורמן מדוע הוא לו זורק יותר מהלומות. הוא שאל את פורמן מדוע זרועותיו מרגישות כה כבדות. הוא שאל את פורמן אם נימאס לו לחטוף מהלומות וברצונו ליפול ולסיים את זירת העינויים.
עלי נותן לפורמן לחבוט בו כאוות נפשו, עד שזרועותיו נפלו מעייפות
האפקט היה בדיוק מה שעלי קיווה שיהיה: פורמן פרץ בשצף קצף, רוצה לשלוח את עלי יחד עם פיו הגדול לעולם אחר.
אחרי חמישה סיבובים קשה היה להחליט מי מוביל בנקודות. לפי חוקי האגרוף רק חבטה הפוגעת בפרצוף מביאה נקודות, וקשה היה לראות אם איזו חבטה מהיותר משלוש מאות שפורמן זרק הגיעה למטרה. אבל עד עתה פורמן היה האגרסיבי והנע קדימה, ועלי כדרכו תמיד בנסיגה, 'מעודד' ו-'מדרבן' את "הבלגי" להתקיף טוב יותר ולגרום נזק ל-'פניו היפים'. פורמן התקיף בחמת זעם אבל היה ברור שרגליו מתחילות להתעייף, ואגרופיו לאבד את החדות והמהירות. חבטותיו החלו להיראות כבדות ולאות, וזה בשעה שעלי החל לרקוד ביתר שאת וביתר קפיציות.
בסיבוב הששי היה רגע של שקט יחסי ויכולת לשמוע דרך רמ-קולי הזירה את עלי מגחך, "אמרו לי להיזהר מאגרופיך פורמן. אמרו לי שיש לך חבטות בסדר גודל של ג'ו לואיס… אז מה? כולם שיקרו אותי? אתה חובט כמו ג'יני, הבת בת ה-14 של החבר שלי מורגן…".
ג'ורג' פורמן, שהפך ידידו של מוחמד עלי שנים אחרי הקרב, מספר דבר שאיש לא ידע – אפילו עלי שכח כנראה: בסיבוב השביעי כשהשניים מחובקים עלי לוחש לאוזנו:
?'That all you got, George?' Why don't you stop before you get really hurt"
בשמיני בא הסוף. פורמן תשוש לחלוטין, בקושי מסוגל להרים את זרועותיו. הוא ניסה דבר אחרון: לסגור את עלי בפינה ואולי משהו יכול להיעשות בקרב מגע קצר. אבל עלי התחמק בקלות, פתח בקומבינציה של חמש מהלומות ישרות כשהוא צועק עם כל מהלומה 'באם'…'באם'…'באם-באם'…באם'. רגילו של פורמן כושלות, ואז הסוף בא עם חבטת וו שמאלית שהשכיבה את האלוף על הקאנבס. הוא ניסה לקום, ובספירה התשיעית למעשה התרומם על רגליו, אבל אם השופט זאק קלייטון לא היה מסיים את הקרב שתי שניות לפני סוף הסיבוב השמיני, יכול היה להיגרם לפורמן נזק בלתי הפיך.
בסיום הקרב עלי כינה את עצמו שוב "THE GREATEST".
שנה אחרי הוא גבר במנילה באחד הקרבות הגדולים ביותר במשקל כבד – אם לא הגדול מכולם – "THE THRILLA IN MANILLA".
*********************
פורמן ביקש קרב חוזר, אך למוחמד עלי היו דברים חשובים יותר לעשות, כגון הקרב עם ג'ו פרייזר, וקרבות אחרים שדחו את הקרב נגד פורמן. אחרי ההפסד ליאנג ב-1977 פורמן פרש לפתע.
הוא הפך לכוכב במה וטלוויזיה, ועד היום הוא כוכב פרסומות מבוקש ביותר.
הוא ומוחמד עלי הפכו לידידים קרובים ביותר, ובעת מחלתו של עלי, פורמן היה לצידו יותר מכל מתאגרף אחר, כשהוא עוזר לעלי בכל אספקט של חייו,
לפני כמה שבועות פורמן היה אורח בתכנית TODAY'S SHOW. הוא נשאל אם הוא מסכים שמוחמד עלי היה PRETTY. הוא ענה:
"HE WAS NOT PRETTY. HE WAS BEAUTIFUL, AND THE GREATEST FIGHTER OF ALL TIME!"
פורמן היום – כוכב טיווי ומולטי מיליונר גדול
הקרב במלואו:
(הסיפור המקורי הראשון ארוך מדי. אשמור את השני להזדמנות אחרת)
עלי מגיע לזאיר, וכבר יודע שפורמן הוא "הבלגי שלו", כי כך גילה לו נהג המונית
רועי ויינברג
26 אפר 2015 15:58:17תענוג. אגרוף זה ספורט וולגרי, אבל כשכותבים עליו בצורה טובה הוא מרתק, ועשית את זה בצורה מופלאה
צביקה
26 אפר 2015 17:14:40עלי היה גאון אמיתי. איזה חושים!
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
26 אפר 2015 17:56:08מנחם, יופי של סדרת כתבות, כל אחת בצבע, כשאתה לא מתעסק על בבולשיט ופרובוקציות אין ואי אפשר למצוא יותר טוב מזה.
לגבי הסכומים, הם מזמן יצאו מפרופורציה בכל ענפי הספורט, אז להיכנס לארנקים של ההמתאגרפים זו קצת צביעות, מה שהולך בגולף לא פחות גרוע, 18 חורים ? תמורת כל המיליונים שהם מקבלים הייתי מצפה שידרשו מהם להכניס את הכדור הלבן ל*&% של המתחרים שלהם… אבל הם מסיימים סשן מבלי לדמם…
ומנחם, מה הסיכוי שאתה מרים לנו פה בלוג חי ומדווח בזמן אמת מהשטח ב 2.5.2015 ?
מנחם לס
26 אפר 2015 19:17:16תלוי מה אחליט. אני יכול לקנות פיי-פר-וויו ב-$125, או ללכת לבאר ספורט ולשלם $25 על שתייה ראשונה (חובה). אבל מאחר ואני לא שותה יותר, אצטרך להזמין דייט קולה. אם אחליט לחזות בבית, בוודאי שאדווח בזמן אמת. מהבאר יהיה יותר קשה.
אחליט ואודיע למפרע.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
26 אפר 2015 20:02:56מנחם, מי לוקח ?
אצלי, הלב אומר פאקאיו, והראש אומר מיוות'ר. למרות שאם יש משהו שבו ההגנה של פלויד עוד לא עמדה למבחן, זה מתאגרף שמאלי רציני, זו בעצם השאלה הגדולה, האם פלויד ידע לעשות את ההתאמות מול הכפפה השמאלית, אני מאמין שכן, הבן אדם בזירה נע כמו רוח רפאים, אי אפשר לתפוס אותו, 12 סיבובים מול מארקס והוא יוצא עם פנים חלקות כמו תחת של תינוק, מדהים. נקווה שכמה קומבינציות מהירות של הפיליפיני יגרמו לו לפתוח את "הגנת הכתף המבוישת" של הבחור שמלווה לזירה עם הנער שתלוי על הקירות של הנכדות שלך (ג'סטין ביבר) בחיי שאני בחיים לא אצליח להבין את הקטע הזה, והזמר טינייג'ריות הטמבל הזה הולך ללוות אותו גם לקרב הכי חשוב של חייו, אניגמה. מי ייתן והפיליפיני יגרום להזדקק למטפל פיליפיני לכל החיים. אמן.
תiמר
27 אפר 2015 13:29:11שאלה, יש ספק שמייוות'ר יעלה מסומם לקרב?