אנשי הספורט ששינו את העולם – בלה קארולי:
האיש שלא בחל באמצעים להגעה למדליות – חלק חמישי / מולי
מאמן הוא מי שמדריך ומכוון ספורטאי/ם לפני ובזמן תחרות. תפקידו כולל בחירת האימונים והיערכות טקטית בהתאם ליריב ולנסיבות המשתנות. אבל יש מאמנים שעושים יותר מכך, יש מאמנים שהם שמשנים את פני הספורט בו הם עוסקים.
את עולם הספורט אפשר לשנות באמצעות המצאה טקטית חשובה, אפשר לשנות באמצעות הבאת תחום מדעי חדש, באמצעות שליטה על הנעשה באגודת הספורט, אבל את העולם אפשר לשנות גם באמצעות שליטה ופיקוח מוחלטים על תנאי החיים של ספורטאים בעלי פוטנציאל מגיל הילדות כדי להפכם לטובים בעולם כפי שעשה בלה קארולי ברומניה, ובמידה רבה – גם אם באופן שונה – בארה"ב.
אתחיל ואומר שאני מעריץ ומתעב את בלה קארולי.
מעריץ כי הוא ושיטתו הם אלו שהעניקו לעולם את נדיה קומנצ'י, מרי לו ראטון, קרי סטרונג ועוד מתעמלות קסומות רבות אחרות, ומתעב מאחר ושיטתו הינה לטעמי אכזרית, גם אם מביאה תוצאות.
בלה קארולי, רוני ממוצא הונגרי החי כיום בארה"ב, נולד בשלושה עשרה בספטמבר 1942 בהונגריה. הוא היה אלוף אגרוף וחבר בנבחרת רומניה ביידוי פטיש במסגרתה התחרה באולימפיאדת 1956. בשנה האחרונה ללימודי החינוך הגופני שלו, הוא אימן את נבחרת המתעמלות ופגש שם מרטה, מי שתהיה אשתו ויחדיו הם פתחו פנימיית מתעמלות בעיר Onești שנקראה אז Gheorghe Gheorghiu-Dej.
אחת מתלמידות הפנימייה הראשונות היתה נדיה קומאנצ'י, המתעמלת הראשונה שזכתה אי פעם בציון 10 מושלם בהתעמלות.
קארולי היה רודן מוחלט שפיקח על כל אספקט בחיי תלמידות הפנימייה, ודרש מן החניכות שלמות והקרבה תוך שהוא משתמש באלימות מילולית ולעתים גם פיזית, לפחות כך טענו חלק מחניכותיו, ותוך שליטה מלאה על כל אספקט של חייהן, שינה, לימודים, אימונים ובמיוחד הדיאטה.
בשנת 1981 ערקו קארולי, אשתו, וכוריאוגרף הנבחרת, ג'זה פוזצאר (Géza Pozsár) לארה"ב.
אחת מתלמידותיו בארה"ב, בטי אקינו, תיארה במילים אלו את שיטתו להגעה להישגים: "קארולי בנה את מערך האימונים שלו בצורה שבנתה את החוזק הפיזי והמנטאלי שלך עד כדי כך שאפילו הוא לא יכול היה לשבור אותך. בלה רצה לדעת כשאשר יגיע הזמן, האתלטיות שלו יוכלו להתמודד עם כל שיעמוד בפניהן".
אין ספק שעצם העובדה, שהמתעמלות שהוא אימן הגיעו לתוצאות כה גבוהות הן בשיטתו ברומניה והן בתנאים בפניהן הוא עמד בארה"ב, מספיקה כדי להציבו בעמדת מאמן התעמלות נשים ששינה את העולם, אך אני חייב להודות שגם הישגים רבים ומבריקים אלו לא גורמים לי להעריכו כאדם.
אישית, אין בי ספק שתפישת עולמו הכוחנית כמתאגרף וכמיידה פטיש תרמה להישגי חניכותיו, אך היא מעמידה בפני כולנו את השאלה: האם הישגים בספורט מקדשים את האמצעים? נדיה קומאנצ'י ורבות אחרות ענו שכן.
על בלה קארולי בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/B%C3%A9la_K%C3%A1rolyi
זיו
24 ספט 2014 08:01:22אני זוכר כילד את ההתרגשות שלי מהביצועים של מרי לו רטון בלוס אנגלס,זה היה תענוג צרוף לראות אותה.
אין ספק שהוא הביא לעולם לפחות שתיים מהתעמלות שהגדירו את הענף.
השאלה הגדולה באמת איך החיים שלהם היום ואיזה צלקות הן סוחבות איתן
המשגיח
24 ספט 2014 15:26:40תודה על עוד טור מעניין
מנחם לס
24 ספט 2014 16:51:59דבר אחד עלינו לזכור: לא היה כל סוד בשיטתו, ובעריצותו. ההורים של המתעמלות – והמתעמלות עצמן אם היו בוגרות מספיק לדעת – ידעו למפרע לאן הן ניכנסות כשהסכימו להתעמל עבורו. גם אף אחת לא הוכרחה להישאר (אני מדבר על ארה"ב; מה שהיה במזרח אירופה איני יודע).
אני זוכר מאולימפיאדת אטלנטה, לנגד עיני הרואות, את חיבוקי האהבה בינו לבין המתעמלות האמריקאיות. לא היה כל שמץ של סימן לשנאה, תיאוב, או פחד.
אבל אני משוכנע שהרבה מתעמלות ללא החוסן הנפשי הנחוץ לעבוד תחתיו ניפםגעו מאד ממנו ומשיטתו. למעשה הכל נימשך גם כשהוא פרש ואשתו הפכה לבוסית של נבחרת ארה"ב.
מולי
24 ספט 2014 16:59:44מנחם, בארה"ב הוא התמתן וכאשר הורים בקשו ממנו לא לקלל מתעלמלות- הוא חדל.
אני מכוון יותר לתקופה הרומנית שלו…
ומה שעבר על נדיב קומאנצ'י עם בנו של צ'אוצ'סקו כולם יודעים, אבל זה כבר כנראה לא אשמתו של קארולי.