עצרת זכרון שוברת לב, ועדיין מעלה חיוך לרגעים, ומושלמת, לקובי!

תמונה שאומרת הכל, ומספרת הכל. מייקל דומע ללא מעצור? לא הייתי מאמין אלמלא ראיתי במו עיני!

מוזר, ואולי אפילו לא במקום, לכנות עצרת זכרון לאדם – לא משנה מי הוא – "'מושלמת". "PERFECT". אבל עד כמה שהיא היתה DEVASTATING, היא היתה עצרת הזכרון המכובדת, עצובה, מצחיקה, ושוברת הלב, שאי-פעם הייתי עד לה, אפילו דרך הטיווי.

והאמינו או לא שהעצרת נעשתה ביום ה-30 לפטירתו של קובי. אני לא חושב שזה מנהג נוצרי. כנראה שלקחו זאת מאיתנו.

למשל? למשל לשמוע את ג'ורדן (האדם שמנסה להתחמק מכל מופע צבורי, וש-PUBLIC SPEAKING היא חולשתו הידועה!) מדבר – הנאום הטוב ביותר שנשא בכל ימי חייו – כשהוא מנסה לעצור בדמעותיו ולא יכול. הוא דיבר איזה 15 – 20 דקות, ודמעות ניגרו מעיניו ללא יכולת לעצור בעדן. מייקל בוכה? לא הייתי מאמין אפילו אם חייתי עשרה חיי-אדם. או שקיל או'ניל, בדרשה קצרה על השחקן שההסטוריה ביניהם לא התחילה בחן ונאווה – הבה נהיה אמיתיים ונקרא לילד בשמו – קנאה, שנאה, איבה, ועוינות ברמה כזאת שהכל הגיע לדרגת 'הוא או אני' ושקיל עזב. והנה שקיל, מספר על הקירבה שנוצרה ביניהם אח"כ, אהבת אחים ממש.

וכששקיל אמר, "למרות הכל WE GOT IT DONE", כל אחד באולם הסטייפל סנטר, וכל אוהד לייקרס באשר הוא, יצא ממש מכליו מרוב אהבה ותודה. שקיל – BEING שקיל – אפילו הצליח להכניס 'MOTHER FUCKER' לדבריו, ו-20,000 שהיו ברגעי יגון ממש כשהקשיבו לאיש אחרי אישה מדברים אל הקהל מהלב, וללא כל הגזמה, נישכבו על הריצפה מצחוק כי כולם ניזכרו בקובי השובב, האהוב, השחקן שנתן כל מה שהיה לו ולא השאיר אפילו פרור אחד של אנרגיה בגופו אחרי כל משחק ששיחק. היה רק אחד אחר כמוהו מבחינה זו – מייקל ג'ורדן עצמו.

מייקל – שדיבור ציבורי הוא אחת מחולשותיו – לפתע הופיע, שוב – כטוב מכולם. המשפט שאמר – – " “I’m going to have to look at another crying meme.” היה המשפט של הערב. לא היו הרבה עיניים יבשות באולם.

העצרת ארכה שלוש שעות שעברו כמו שלוש דקות. מי לא היה שם? שחקני עבר והווה. מאמני עבר והווה. שחקני קולנוע, זמרי-על, ואפילו המאמן פיל ג'קסון שנעלם מעולם הכדורסל לחווה שלו, וישנה אמת מסויימת בקצר שהיה בינו לבין קובי בשנים האחרונות.

וונסה בריאנט, אלמנתו של קובי, דיברה בפעם הראשונה מאז האסון. כשהיא אמרה –

God knew they couldn’t be on this earth without each other,”

הרגשת את הכאב שאין כמוהו באסון:

הנה היא, אשתו של קובי מדברת לראשונה:

הסרט של קובי "DEAR BASKETBALL" שזכה באוסקאר, שהוא ביצוע ציורי של הפאמה שהוא כתב לקראת פרישתו (https://www.theplayerstribune.com/en-us/articles/dear-basketball

הוצג אחרי העצרת לכל המעוניינים, ועתה ניתן לראותו ביוטיוב כשג'ימי קימל הקומיקאי שניהל את כל העצרת .Bond Over Beethoven Led to Kobe Bryant’s Oscar for ‘Dear Basketball’Jan. 26, 2020

שקיל נתן נקודת מבט אחרת, וחדשה לחלוטין, כשאמר שהיום, שנים אחרי, הוא בטוח שהתחרות ו'כאילו הקנאה' בין השניים דחפו אותם יותר מכל לשלוש הטבעות שזכו יחד.

שקיל הכניס כמה חידודי לשון בקשר ל'אי ההבנה' בינו לבין קובי, אבל כששקיל אמר – –

Kobe and I have pushed one another to play some of the greatest basketball of all time and I am proud that no other team has accomplished the three-peat the Lakers have done since Shaq-and-the-Kobe Lakers did it,”

זה עשה את זה. כל לב לייקרי נישבר. הדמעות וה-CHEERS כמעט שברו את גג הבניין. כשהוא שמע את ה-CHEERS הוא הוסיף:

O’Neal said to cheers from the Staples Center crowd. “And yes, sometimes, like immature kids, we argued. We fought, bantered or insulted each other with off-handed remarks. Our feud. But make no mistake, folks thought we were on bad terms, when the cameras were turned off, he and I would throw a wink at each other.”

שקיל גם הזכיר את העובדה שפעם המאמן פיל ג'קסון אמר לקבוצה שאין את האות "I" במילה "TEAM", וקובי פרץ, "אבל יש במילה את האותיות "ME"….

אבל מי שעשה את העצרת מאורע שייזכר לעד יותר מכולם היה – שוב – מייקל, ובהפתעה עצומה כי אם ישנו דבר אחד שמייקל שונא הוא לדבר בציבור. אפילו במסיבת עתונאים כשחקן, כמאמן, או כבעל קבוצה. מייקל סבל מגימגום בצעירותו, והחשש להיתקע במילה ולהתחיל לגמגם הוא מעצור שתמיד היה לו.

כנראה שכוח רצון אדיר לתת לקובי את הכבוד שמייקל תמיד חש כלפיו התגבר על חששו מלדבר, והוא נתן לנו 15-20 דקות של הערכה לקובי שלא אשכח לעולם, וכמעט כל הזמן כשדמעות זולגות מעיניו, והוא אפילו לא מנסה לעוצרן:

מייקל גילה סוד שאיש מאיתנו לא ידע כשאמר:

With tears streaming down his face, Michael Jordan revealed that he and Kobe Bryant were closer friends than anyone realized.

Everyone wanted to talk about the comparisons between him and I,” Jordan said. “I just wanted to talk about Kobe.

Jordan, 57, said he took “great pride” in the relationship they built and said he “wanted to be the best big brother I could be..

רק קטע קטן שאולי יתן לכם מושג על גודל הערב. רוב פלינקה, שהיה אחד האנשים לתרום את דברו, סיפר לכולם כיצד קובי למד לנגן בפסנתר את ה-MOONLIGHT SONATA של בטהובן, לנגן כהפתעה כשיר אהבה לאשתו סונטה.

אלישיה קיז הנפלאה עלתה על הבמה לשיר את השיר.

עצרת שאזכור כל ימי חיי, ועוד על שחקן לייקרס, האמינו או לא!

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. תגובה ראשונה שלי: מה קורה כאן? האם דימנשיה כבר תקפה אותי? אני בטוח ב-99.99% שהיום (יום שני) ראיתי את ג'יימס הארדן בעצרת הזכרון לקובי. כיצד הוא חזר בזמן לשחק נגד הניקס (ועוד לקלוע 37 נק'?????????)

    1. אכן נכח בעצרת, ואכן הגיע משהו כמו שעה לפני הפתיחה של המשחק לטויוטה סנטר. כנ״ל טאקר אגב (רק שהוא לא קלע 37 נק׳ 😋) וראסל (שלא שיחק בגלל כאבים בבוהן).

  2. ראית את כל העצרת ומסכים עם כל מילה. באמת ראו את הגדולה של ג'ורדן, כשהוא עלה לדבר הייתה תחושה של ציפייה ענקית, כולם ידעו שזה רגע לא רגיל וכשהוא סיים כולם נעמדו לכבודו, כשחוץ מלג'ורדן רק לונסה נעמדו.
    חוץ מזה היו עוד כמה רגעים מיוחדים כשג'ורדן עזר לונסה לרדת, וכל הנאום של ונסה בכלל היה מיוחד, וכשרוב פלינקה סיפר על ההודעה האחרונה של קובי.
    בנוסף היה עוד רגע ענק כשדיאנה טוראסי דיברה על הפיידוואי של ג'יג'י ואמרה שאפילו לברון לא עושה כאלה היום.
    משהו אחרון, הנאום של ג'ינו אורימה היה גם מיוחד, אני מאוד התרשמתי מהבן אדם.

  3. תודה לכולם. החייןם ממשיכים. ככה היה וככה יהיה. אין חדש תחת השמש. עצוב, ואז מתעוררים לבוקר חדש. קצת מוזר לשמוע זאת מאדם בגילי אבל כך אני מנסה לחיות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט