פריוויו למשחקי יום ראשון – קלאסיקו כהכנה לאזכרה / חיים

שבעה משחקים לפנינו הראשון הראשון שאחרי האולסטאר הפותח את הישורת האחרונה של העונה הסדירה. השלב שבו הרבה מהמשחקים מקבלים הרבה יותר או הרבה פחות משמעות עבור הקבוצות, תלוי כמובן במצבן, והפער בין המשחקים המעניינים ובין אלו שלא מרקיע שחקים. הערב אנחנו זוכים לכמה משחקים ראויים ביותר, ובראשם כמובן המשחק המשחק בו הלייקרס יארחו את הסלטיקס ערב לפני טקס האזכרה לקובי, וכמובן שאין יריבות ראויה יותר לערב שלפני האזכרה הזאת. המשחק הזה הוא אמנם המוקדם, אבל בפריוויו נשמור אותו לסוף…

1:00 דנבר נאגטס (38- 18) – מינסוטה טימברוולבס (16- 38):

דנבר היא אחת מאותן קבוצות שיש להן עדיין הרבה לשחק עליו בעונה הסדירה. אמנם המקום בפלייאוף נראה בטוח, אבל המאבק הצמוד עם הקליפרס על המקום השני במערב עשוי להיות קריטי ביותר, בעיקר עבור קבוצה ביתית כמו דנבר. הנאגטס עדיין מחפשים את הכוכב השני היציב לצד יוקיץ', כאשר מארי עשה זאת מצוין בתקופה שלפני האולסטאר, אבל הוא יצטרך להוכיח יותר יציבות לפני שיקבל את המעמד הרשמי.

מינסוטה היו במאזן חיובי בסוף נובמבר. אני יודע שזה נשמע קצת מוזר, אבל נראה היה שהשילוב בין וויגינס וטאונס עובד היטב סוף סוף, ונדמה היה שאולי חיזוק נקודתי יספיק לביקורים עתידיים בפלייאוף, אבל אז הגיע דצמבר שנפתח ב-11 הפסדים רצופים, ואם מישהו קיווה להתאושש שם, הרי שאחרי זה הגיע רצף של 13 הפסדים ואנדרו וויגינס נשלח לגולדן סטייט. הטריידים הניבו תצוגת שלשות אחת וניצחון על הקליפרס, אבל הפציעה של טאונס הורידה למינסוטה את התקוות.

המפתח של המשחק הזה הוא השליטה של יוקיץ' בצבע. הקו הקדמי של מינסוטה מכיל כרגע רק מרור ושאר ירקות והיכולת של יוקיץ' לנצל את זה צפויה להכריע את המשחק בקלילות.

רמת עניין של משחק: C+ – הניסוי של דיאנג'לו ראסל לבד כשכל שאר הכוכבים פצועים ממשיך, אבל הניסוי של יוקיץ' מעניין יותר ומוצלח יותר.

הימור: תעשו כאילו אתם מופתעים. דנבר ב-17.

1:00 טורונטו ראפטורס (41- 15) – אינדיאנה פייסרס (33- 23):

רצף השיא של טורונטו נקטע לפני הפגרה, אבל קצב הניצחונות נותר הגבוה ביותר בתולדות המועדון על 60 ניצחונות, והקנדים הצליחו גם לפתוח מעט פער בקרב על המקום השני. ספק אם יש להם את הכלים להכניע הפעם את מילווקי בפלייאוף, או אפילו את בוסטון או פילי, אבל ניתן לסמוך על ניק נרס שהוא לפחות ינסה לעשות עם זה משהו, ויש לו כל מיני כלים מעניינים אם הם יחזיקו מעמד עד לפלייאוף.

ניסוי הכלים של אינדיאנה הוא שונה, ונועד בעיקר להחזיר את אולאדיפו לעניינים. אחרי 6 הפסדים רצופים שהורידו את הפייסרס למקום השישי במזרח, הגיע ניצחון דווקא על מילווקי, ואחריו אחד על הניקס, והחזירו את אינדיאנה לנתיב. חזרה טובה של אולאדיפו תהפוך את החמישייה האינדיאנית לאחת מהטובות בליגה, וכשמדובר בקבוצה כזאת צעירה רק מתבקש שהם יהיו קבועים בצמרת לשנים הבאות.

המפתח של המשחק הזה יהיה בעמדה מספר 4. טורונטו משחקים עם סיאקם או סמול-בול לרוב, ואילו אינדיאנה משחקים הרבה עם 2 גבוהים. מי שיקבע את הכיוון יזכה ליתרון משמעותי.

רמת עניין של משחק: B+ – לחובבי כדורסל מזרחי בקצב הגנתי. סביר להניח שזה יהיה הכיוון…

הימור: זה צריך להיות צמוד. טורונטו ב-4.

2:00 שיקגו בולס (19- 38) – וושינגטון וויזארדס (20- 34):

את שיקגו מטרידה בעיקר שאלת זאק לאבין. האם מדובר בשחקן שיכול להוביל קבוצה, וכעת צריך רק להתאים לו צוות מסייע כדי שיהיה פלייאוף בשיקגו, או שמדובר בסקורר שלא יכול להוביל קבוצה, וצריך למצוא מנהיג אחר. מאמן אחר כנראה שבכל מקרה צריך… לאבין נותן מספרים טובים מאוד, אבל זה לא מוביל את שיקגו לכלום. בפלייאוף הם כנראה לא יהיו, אבל הם לא מספיק גרועים כדי להניב מזה משהו.

אצל וושינגטון מדובר בשאלת ג'ון וול. החוזה העצום שלו מונע מהוויזארדס סיכוי לבנות קבוצה טובה מסביב לבראדלי ביל, ונראה שוושינגטון מחכים לראות האם וול יחזור בתור שחקן טוב שיהיה שווה משהו בטרייד או בתור שחקן גרוע שיהיה צריך לשלם כדי להעביר אותו. וול וביל לא הסתדרו ביחד גם לפני הפציעות, וככל הנראה הארכת החוזה של ביל אומרת שזאת הקבוצה שלו עכשיו ולא של וול.

המפתח למשחק הספציפי הזה הוא ביל נגד לאבין. מי שיצליח לייצר יותר עבור הקבוצה שלו יקנה לה יתרון משמעותי.

רמת עניין של משחק: C- – שתי קבוצות שגמרו את העונה ומחכות לדראפט ולשאלות הקשות שזקוקות להכרעה.

הימור: אחוז הנרדמים יהיה גבוה מהאחוזים מחוץ לקשת. אתם גם רוצים הימור על המשחק? שיהיה וושינגטון ב-7.

2:00 אוקלהומה סיטי ת'אנדר (34- 22) – סאן אנטוניו ספרס (24- 31):

גם את זה קל לשכוח, אבל אוקלהומה פתחו את העונה בתור מועמדים מובילים לפרק את הקבוצה, עד שהתברר שמדובר בקבוצה טובה יותר מהצפוי, והוחלט בסופו של דבר לשמור על השלד הנוכחי, שכרגע מספיק עבור מקום די בטוח בפלייאוף. שרודר מתיימר לשבור את השליטה של לו וויליאמס בפרס השחקן השישי, כריס פול שיחק באולסטאר לראשונה מאז 2016, והרכב שלושת הרכזים הוא עדיין אחד מהטובים בליגה.

גם במקרה של הספרס המצב הנוכחי מעט שונה מהציפיות המוקדמות. נדמה היה שהחזרה של מארי מהפציעה, יחד עם ההשתלבות של וויט והשיפור בתיאום הקבוצתי יזניק את הספרס עוד יותר קדימה מהמקום ה-7 במערב, אבל בפועל העניינים רק הסתבכו, ונדמה שהם בדרך לעונת לוטרי ראשונה מאז 1997. הקרב על המקום השני עדיין חי ובועט, לכאורה, אבל התחזיות של 538 נותנות לפליקנס 64% לעלות לפלייאוף (באמת שאני לא מבין את זה), 16% לפורטלנד, 9% לממפיס ורק 6% לספרס. אולי הניצחון ביוטה יעיר קצת את מלך הלילה וחבורתו.

המפתח של המשחק הזה נעוץ בקו האחורי, בין 3 הרכזים של אוקלהומה שמסתדרים מצוין ביחד, ובין הגארדים של הספרס שקצת פחות מסתדרים ביחד על הפרקט.

רמת עניין של משחק: B – בתחילת העשור זו הייתה היריבות הגדולה במערב, ובעשור הקודם 2 הקבוצות החמיצו רק פעם אחת את הפלייאוף (אוקלהומה ב-2015). פני העשור הנוכחי כרגע הם לכיוון אחר.

הימור: ביתיות זה חשוב. בעיקר כשהקבוצה הביתית גם טובה יותר. אוקלהומה ב-11.

3:30 גולדן סטייט ווריורס (12- 44) – ניו-אורלינס פליקנס (24- 32):

אנדרו וויגינס קולע בינתיים 22.75 נקודות ב-66.78% אפקטיבי, יחד עם 2 חטיפות ו-1.8 חסימות במדי גולדן סטייט. מדובר ככל הנראה בחריגה סטטיסטית שממתינה להזדמנות להתיישר, אבל מדובר ברצף 4 המשחקים הכי טוב בקריירה של וויגינס, שלא הצליח לשמור על 66% אפקטיבי במדי מינסוטה אפילו ל-2 משחקים רצופים. לפחות בחלק מהמקרה מדובר על מערכת שיודעת לשחק עבור שחקנים טוב יותר מאשר מינסוטה. אפשר לראות שגם דיאנג'לו ראסל רשם את נתוני השיא שלו בקליעה ובאחוזים במדי גולדן סטייט, וייתכן שיש בכך משהו מעיד על הכוח המשמעותי שעשוי לחזור בשנה הבאה.

גם הפליקנס מתבוננים אל העתיד בחיוך גדול, אבל במקרה שלהם גם ההווה כבר נותן טעימה מהנה ביותר ממה שצפוי להיות העתיד הקרוב. זאיון וויליאמסון משתלב היטב בקבוצה שמצליחה למצוא אותו היטב בלי לפגוע יותר מדי בתפוקה של האחרים, כמו האולסטאר אינגראם. רבים אפילו מסמנים את הפליקנס בתור הקבוצה שתשתחל למקום ה-8 במערב, אבל נדמה לי שזה מוקדם מדי בהתפתחות של המועדון. רדיק כמובן יקווה לשמור על רצף הופעות הפלייאוף שלו, אבל גם הוא מבין שזה לא היעד המרכזי כרגע.

המפתח של המשחק הספציפי הזה הוא זאיון. לגולדן סטייט אין כלים להפריע לו והוא יכול להוביל לתבוסה ביתית של הלוחמים.

רמת עניין של משחק: B- – אפשר לטעון שעבור הפליקנס יש משמעות למשחק, אבל זה בעיקר כדי לראות את זאיון.

הימור: אין לגולדן סטייט מספיק כלים. ניו-אורלינס ב-15.

4:00 פורטלנד טרייל בלייזרס (25- 32) – דטרויט פיסטונס (19- 39):

רבים הם הטוענים שהסיבה העיקרית לעונה הקשה שעוברת על פורטלנד היא מכת הפציעות שלקחה את נורקיץ', קולינס והוד לכל העונה בערך, ולילארד נאלץ לסחוב את הספינה לבד. כעת לילארד עצמו פצוע, מה שמוריד משמעותית את הסיכוי של פורטלנד לזכות בכל זאת בכרטיס לפלייאוף, בעיקר לאור הכושר המטורף בו הוא היה לפני הפציעה. ייתכן שפורטלנד צריכים כבר לחשוב על התיקונים לקראת העונה הבאה, ובעיקר על השאלה איך הם נפלו מגמר המערב בעונה שעברה לאן שהם נמצאים עכשיו.

דטרויט לא מצליחים לשבור את משוואת הבינוניות, לא משנה לאן הם מנסים ללכת. הביאו לפני שנתיים את בלייק גריפין, ועונת שיא שלו סידרה להם מקום 8 במזרח וסוויפ היסטורי שהם חטפו מהבאקס. מאז הטרייד שבו דטרויט ויתרו על בילאפס בתמורה לאייברסון הם סיימו בכל עונה במקום 8-12 במזרח, ורק עונה אחת בתקופה הזאת (2016) הניבה להם מאזן חיובי. עכשיו דראמונד נשלח לקליבלנד כדי להיות גרועים, אבל גם בכיוון הזה אין לדטרויט אופק.

המפתח של המשחק הזה הוא מלו ומקולום. יש להם יותר כוח אש מהפיסטונס וקליעה וטובה שלהם אמורה להספיק לניצחון, גם ללא לילארד.

רמת עניין של משחק: C – לפורטלנד יש עדיין לכאורה על מה להילחם, אבל ספק אם יש לה איך.

הימור: רק אחת שואפת קדימה. פורטלנד ב-11.

22:30 לוס אנג'לס לייקרס (42- 12) – בוסטון סלטיקס (39- 16):

והנה הגענו למשחק המרכזי והמוקדם של הערב. אפשר לעסוק הרבה בעניינים הנוגעים לגדול הלייקרים בכל הזמנים ובטקס האזכרה שלו מחר, אבל אנחנו נתמקד כעת במשחק. הלייקרס ממשיכים להרשים ולשמור על מרחק בטוח בראשות המערב, ולברון נותן שקט תעשייתי, לראשונה מזה הרבה שנים. כל מיני שאלות מעניינות עולות בהקשר ללייקרס לקראת הפלייאוף, ואולי המרכזית שבהן היא ההגנה על שחקני כנף. במקרה שלפנינו יש לה יריבה עם 3 שחקנים מובילים על המשבצת הזאת, ומעניין יהיה לראות איך הלייקרס יתמודדו עם היריבה המיתולוגית שהנחילה להם העונה תבוסה ב-32 הפרש.

בצד של בוסטון רושמים כבר 10 ניצחונות מ-11 המשחקים האחרונים, והמרדף הצמוד יחסית אחרי טורונטו ממשיך. קמבה ווקר אמנם פצוע ולא ישחק הערב, אבל גם בלעדיו הוכיחו בבוסטון יכולת לנצח משחקים, ויהיה מעניין לראות איך הרוטציה של בוסטון תעבוד בלעדיו הערב. בזמן הרצף המדובר טייטום קולע 27.3 נקודות למשחק ב-44.2% לשלוש עם 7.6 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים, 1.3 חטיפות ו-1.1 חסימות, כך שהוא יהיה מרכזי עבור בוסטון גם הערב.

המפתח של המשחק הזה יהיה ההגנה של בוסטון על לברון ודיוויס. מדובר ככל הנראה באחד מהמשחקים האלה שלברון יעלה אליהם באינטנסיביות של פלייאוף, והמשימה לשמור עליו תהיה מוטלת בעיקר על בראון וסמארט. במקרה של דיוויס יהיה יותר קשה לבוסטון למצוא שומר מתאים, או שיטת הגנה מתאימה, אבל גם שם יש לסטיבנס לא מעט אפשרויות.

רמת עניין של משחק: A+ – אחד מאותם משחקים שסומנו בלוח השנה תחת הכותרת "איש בל ייעדר". השעה גם מאוד נוחה לציבור הישראלי וסביר להניח שרוב הקוראים גם תופסים צד מסוים בקלאסיקו של ה-NBA או בנושא לברון.

הימור: אני בכלל לא משוכנע בזה, אבל נדמה לי שהפעם הלייקרס יצליחו לעשות זאת. הלייקרס ב-7.

ולסיום – החידה השבועית. הפעם על קובי ברייאנט. קובי הוא היחיד, למעט ווילט צ'מברליין, שרשם 4 משחקי 50 נקודות רצופים. מבין השחקנים הפעילים יש 2 שיש להם רצף של 2 משחקי 50 נקודות. הראשון מביניהם הוא ג'יימס הארדן, עם 5 רצפים שונים כאלה. החידה היא – מי השחקן הפעיל הנוסף עם 2 משחקי 50 נקודות רצופים?

לפוסט הזה יש 379 תגובות

  1. ציון יעשה פשעים נגד האנושות מול הלוחמים ומול דר דריי במיוחד. שיא קריירה הלילה.
    אני מקווה שרזי ישמח הלילה אבל נראה לי שלברון ינגב
    אוק
    פורטלנד
    ווש
    ראפס
    דנבר.

    המשחק המוקדם אש. היתר זבל מזוקק רמת בדיקת בוקס וקריאת בלוג חי מחר בבוקר

  2. שאלה קלה מדי…
    .
    קובי הלייקרס הגדול ביותר?
    אני מנחש שזה תלוי השקפה, אבל אני לא מצליח להבין איך קובי נמצא לפני קארים בכל רשימה שהיא העוסקת בכדורסל נטו
    (אם השאלה היא "הלייקרס האהוד ביותר", אז תגובתי מיותרת)
    .
    תודה, חיים.

    1. אני חושב שקובי עדיף על קארים, אבל אכן התכוונתי למשהו בסגנון "הלייקר האהוד ביותר/הפופולרי ביותר" בתור אמירה שלא תעורר בכלל מחלוקות.

            1. ותענה על השאלה המקדימה…

            2. מהזקנים שבאתר
              יליד אמצע שנות ה70

            3. זה קו פרשת המים אם נולדת לפני 1980 וחווית את מ'גיק בלייב.

            1. נאמבר פווור… ג'ורדן פארמר!

          1. עם כל הכבוד לקובי. הוא שני למג'יק. אולי אפילו שלישי לקארים. אצלי זה נו בריינר בכלל. לדעתי אצל רוב מי שראה את שניהם

            1. ועכשיו השאלה אם זה בגלל שרוב מי שראה את שניהם היה בגיל מסויים כשראה את מג'יק שהוא אחר מזה בו ראה את קובי.

      1. מסקרן אותי מה הנימוק הכדורסלני לבחירה בקובי על פני קארים.
        .
        למה קארים, זה קל.
        5 אליפויות, מהן ב-2 היה השחקן הטוב בלייקרס, באחת זכה בפיינלס MVP, אבל השחקן המצטיין של הלייקרס באותה עונה היה מג'יק, ו-2 נוספות בהן היה חוליה חשובה בזכייה.
        3 MVP במדי הלייקרס.
        10 פעמים ALL NBA במדי הלייקרס.
        .
        והכי חשוב – הוא היה הכוכב של הקבוצה כאשר זו בחרה במג'יק ג'ונסון. כמה כוכבים במעמדו של קארים יש, שמסוגלים לתת לרוקי להגיע לתפוס את מקומו? כמה כוכבים מסוגלים לוותר על אגו בשביל הצלחת הקבוצה?
        .
        דרך אגב, אני יכול להבין טיעונים שדורשים שזה מג'יק שצריך להיבחר, היות והוא היה "לייקרס פור ליף". קובי, ברמת הכדורסל, פשוט נופל הן מקארים, והן ממג'יק.

          1. בכל השוואה בין דורית (אם נודה באמת, בכל השוואה בכלל), יש בעייתיות שכוללת את השאלה "איך משווים נתונים של תקופות שונות?" ו-"איך מתגברים על מחסום הנוסטלגיה/שכחה?"
            .
            (לכן ציינתי "לדעתי הסובייקטיבית")
            .
            אני יכול להרחיב למה אני חושב שמג'יק ממוקם לפני קובי, אבל אני אשאיר את המלאכה לאוהדי הלייקרס שבאתר.

        1. אני אסביר את הצד של קובי:
          5 אליפויות, מהן ב-2 היה השחקן הטוב בלייקרס, ובאותן 2 זכה בפיינלס MVP, ובעוד 2 אליפויות הוא היה שווה ערך לשאק, אבל הפסיד את הפרס האישי בגלל שהוא מודד רק את הגמר ולא את כל הפלייאוף (סטטיסטיקות די זהות לשאק וקובי בפלייאופים של 2001 ו-2002). אמנם רק פעם אחת MVP, אבל 11 פעמים בחמישיית העונה.
          קובי עם ממוצע נקודות גבוה יותר מקארים (בכלל בקריירה זה פער קטן. במדי הלייקרס זה פער משמעותי יותר לטובת קובי).
          הנימוק העיקרי הוא כזה – מג'יק וקארים (במדי הלייקרס) היו רק ביחד ולא הצליחו להגיע להישגים משמעותיים לבד (קארים לא עבר סיבוב פלייאוף ומג'יק הגיע לגמר, אבל זה היה גם יחד עם וורת'י ועוד). קובי לקח 2 אליפויות עם פאו גאסול (המצוין, אבל לא ברמה הזאת) ולמאר אודום בתור "הכוכבים" לידו.
          עוד נקודה חשובה – קארים ומג'יק נבחרו שניהם בבחירה הראשונה בדראפט, שזה אומר שהם קיבלו את המקום בחמישייה כדי להוביל את הקבוצה מההתחלה. קובי נבחר בתור שחקן ספסל והיה צריך לעבור הרבה יותר כדי לקבל את המעמד הראוי, מה שאומר שחישוב הוגן יתעלם מ-2 העונות הראשונות של קובי ויגדיל עוד יותר את יתרון הנקודות למשחק של קובי.

          1. לבחור בקובי כלייקר הגדול ביותר זה מאוד לגיטימי וכפי שעידו ציין זה הרבה תלוי באיזה שנה נולדת..מה שכן להגיד שקובי נבחר בתור שחקן ספסל זה לא מדוייק,אמנם הוא נבחר רק 13 בדראפט אבל מעולם לא היה מוגדר כשחקן ספסל גם שהוא התחיל ,הוא מיד החזיק מעצמו ככוכב (להזכירך את האיירבולים שלו בהתחלה)

            1. 15.5 דקות למשחק בעונת הרוקי ו-26 דקות בעונה השנייה (בתור שחקן שישי) היו לקובי. הוכחה די ברורה למה שאמרתי.

            2. לא הבנתי ? אני מניח שהתכוונת ל26 דקות ולא 26 נקודות.
              בכל מקרה זה לא האישיו,לקח לו שנתיים ללמוד את המערכת ואת הליגה בזה אני מסכים אבל הוא מהתחלה לא הגיע כשחקן ספסל ואז פרץ,הוא מהתחלה היה במחשבה סופרסטאר ופשוט לקח לו שנתיים ליישם את זה בפועל,אבל המנטליות מעולם לא הייתה של שחקן ספסל או שחקן צעיר שצריך ללמוד מהאחרים.יש לו מעט סיפורים על איך הוא לקח את השחקנים הטובים ביותר של הלייקרס באותה תקופה)נדמה לי גלן רייס) ועשה מולם אחד על אחד באימונים תוך כדי שהוא משפיל אותם

            3. אכן 26 דקות.
              הוא עצמו בא בתפיסה של שחקן סופרסטאר, אבל הוא לא קיבל את הדקות ואת האמון הדרוש לכך בהתחלה, מה שפוגע משמעותית במספרים שלו מאותן שנתיים ראשונות.
              היכולת האישית שלו הייתה מספיק טובה גם בתור רוקי, אבל היה לפניו בעמדה אולסטאר אחר (אדי ג'ונס) ולקח לו שנתיים לפחות לקבל את המקום המתאים בחמישייה ואת הכדור כפי הצורך.
              בגלל כל זה, קובי סיים את הקריירה עם ממוצע של 25 נקודות "בלבד", כאשר כמעט כל הכוכבים האחרים המוכרים קיבלו את המושכות מהרגע הראשון.

          2. קארים (רק במדי הלייקרס) –
            22.1 נק' ב-56.7% אפקטיבי, 9.4 רב', 3.3 אס', 2.5 גגות, 0.9 חטיפות, 23.4 PER
            .
            קובי –
            25 נק' ב-48.2% אפקטיבי, 5.2 רב', 4.7 אס', 0.5 גגות, 1.4 חטיפות, 22.9 PER
            .
            לשיטתי, אלו נתונים טובים משל קובי.
            .
            בנוסף, ה-"נוק אאוט" זו העובדה שבמשך לא מעט שנים במדי הלייקרס, קארים נחשב לשחקן הטוב בעולם. הוא זכה ב-MVP בעונה שקבוצתו לא העפילה לפלייאוף.
            קובי, ב-3 מ-5 האליפויות לא נחשב לשחקן הכי טוב בקבוצתו שלו. בשאר השנים, היה פרק זמן קצר מעוד שהוא היה בדיון על השאלה "מי השחקן הטוב בליגה" – מעזיבתו של שאקיל עד לרגע בו לברון לקח את המושכות. בפרק הזמן הזה הוא צבר MVP בודד.

            1. קובי היה השחקן הכי טוב בליגה בשנים 2006-2010 לפחות (לדעתי גם עד האליפות הראשונה של לברון ב-2012, וגם ב-2-3 שנים שלפני).
              קארים היה הכי טוב בתקופה יותר ארוכה 1971-1980 לפחות, אבל רק חצי ממנה בלייקרס.
              לכאורה תואר ה-MVP אומר הרבה, אבל בפועל הוא לא אומר כמעט כלום בשאלת השחקן הטוב ביותר, והנה כמה דוגמאות:
              דוראנט לקח את התואר ב-2014, אבל איש לא טען שהוא טוב יותר מלברון, אותו דבר לגבי בארקלי ומאלון עם התארים שלהם על חשבון ג'ורדן, דרק רוז על חשבון לברון, כל שחקן שהוא לא קארים שלקח בשנות ה-70 ועוד.
              ההבדל בעמדה אמור גם להביא יתרון מסוים בתחומים מסוימים – לסנטר יש יתרון משמעותי באחוזים מהשדה, בריבאונד ובחסימות, ועד לפני 5 שנים בערך לאחוז האפקטיבי לא הייתה שום משמעות, כך שגם שם היתרון שייך לסנטר ברוב מוחלט של המקרים., ואילו לגארד יש יתרון באסיסטים וחטיפות. אין באף אחד מהנתונים של קארים וקובי חריגה מפער "לגיטימי" בהתחשב בעמדה של אותו שחקן.
              ברור לי שהסיבה לכך שקובי זכה רק בתואר MVP אחד לעומת 4 של לברון היא לא מקצועית, בעיקר מכיוון שידוע איך הבחירה של זה עבדה במילניום הנוכחי (לפני זה אני לא יודע), ולכן אני לא מייחס לזה חשיבות יותר מדי (קצת אני חייב), וז לא כל כך רלוונטי בשאלת השחקן הכי טוב בעולם, כמו שהראיתי בדוגמאות.

            2. לברון היה השחקן הטוב בליגה בכל 4 הזכיות שלו ב-MVP, והתחרות לא באמת הייתה קרובה.
              תבדוק כל מדד סטטיסטי שמתחשק לך –
              PER, WS, VORP, BPM, בכולם לברון היה ראשון בליגה. והפער מהבאים בתור, היה גדול עד ענק.
              תתבונן בנתונים של יאניס השנה (MVP ברור) –
              הוא ראשון ב-PER ו-BPM, שני ב-WS ו-VORP
              .
              הדומיננטיות של לברון בין השנים 09' – 14' ברמת הסטטיסטיקה האישית דומה רק לזו שהציגו ג'ורדן, קארים, וווילט צ'מברלין.
              .
              קובי?
              הוא פשוט לא באותו אזור חיוג ברמת הסטטיסטיקה האישית. בטוח לא כאשר בודקים על פני תקופה.

            3. סטטיסטיקה אישית לא קובעת מי השחקן הטוב ביותר, אלא מהווה שילוב של יכולת, סיטואציה, צורך של הקבוצה ועוד כמה דברים.
              גם מבחינת סטטיסטיקה:
              ב-2009 וויד היה שווה ערך ללברון סטטיסטית והאחרון הועדף בגלל מאזן (לגיטימי, אבל לא אומר כלום בשאלת השחקן הטוב יותר) וקובי סיים עם האליפות בתור הכוכב המוחלט של קבוצתו.
              ב-2010 דוראנט היה קרוב מאוד ללברון סטטיסטית ולברון הועדף שוב בגלל מאזן. (כנ"ל). שוב כנ"ל.
              ב-2011 רוז הועדף על הווארד בגלל המאזן. בפלייאוף קובי היה מצוין באופן אישי, וויד היה עדיף, ולברון היה קצת פחת טוב מכריס בוש בגמר.
              ב-2012 לברון לקח MVP על פני דוראנט בהחלטה שאנוי חושב שלא הייתה נכונה, אבל כנראה שהיא לגיטימית. בפלייאוף הוא הצליח סוף סוף להתעלות ולהיות הטוב ביותר, זאת במקביל לתחילת הירידה ביכולת של קובי בשנים 2011-2012.
              הבעיה של ה-MVP היא שבכל פעם הוא ניתן משיקולים שונים. לפעמים לסטטיסטיקאי הטוב ביותר (ווסטברוק), לפעמים לשחקן הטוב ביותר בקבוצה הטובה ביותר (יאניס), לפעמים יש מקרים ברורים (סטף בפעם השנייה), לפעמים זה הסינדרלה של המירוץ (רוז), לפעמים ההוא שהגיע לו קודם ולא קיבל בטעות (דוראנט), לפעמים ההוא שהתקשורת החליטה מראש שהוא צריך לזכות (לברון בחלק מהמקרים).
              האותיות באנגלית מאוד נחמדות, אבל הסטטיסטיקות האלה יכולות להיות נתוני דיעבד, כלומר אחרי שהוא נבחר בוא נחפש במה הוא היה הכי טוב, ולא נתונים לכתחילה שעל פיהם צריך לבחור.
              כדי להיות MVP באמת צריך:
              1. סטטיסטיקה פשוטה – נקודות בעיקר, ריבאונדים ואסיטסים. במקרים בולטים גם חטיפות/חסימות ואחוזים (בשנים האחרונות גם אפקטיבי).
              2. נתונים ייחודיים – שחקן שעושה איזה שיא היסטורי או משהו יוצא דופן – סטף והשלשות, ווסטברוק והטריפל-דאבל וכו'.
              3. יציבות – שחקן שנותן חודש של 15 נקודות ב-25% מהשדה ואחרי זה נותן חודש של 50 ב-55% לא יכול לקחת את התואר, כי הוא לא היה מספיק טוב למשך יותר מדי זמן.
              4. מאזן קבוצתי – בלי מאזן חיובי אי אפשר להיות הכי משפיע. נלקח למקומות קיצוניים בשנים האחרונות של לפחות מקום 2, ואין לזה סיבה.
              היסטורית נעשו המון שגיאות בחלוקת התואר, אבל במקרה הזה אני מאמין שהמחליטים החמירו עם קובי והקלו עם לברון בכוונה כדי להוכיח את "גדולתו" של לברון כפי שהם טענו

            4. גיא איך אתה משווה אחוזים של סנטר לאחוזים של גארד? זה גבוה מבינתי לעשות השוואה כזאת קובי השחקן הטוב בעולם מ2004-2009 וטופ 3 עד 2012 ,פרס הMVP לא הולך לשחקן הטוב בליגה (אחרי זה ללברון היה 6-7).

            5. אז ככה –
              .
              חיים, תבדוק. אלו הסטטיסטיקות המתקדמות ב-2009, לא מסובך לראות איך לברון ראשון בכל המדדים, כאשר המאזן זה הבונוס שמציב אותו במקום הראשון בלי תחרות. תחליף בין ה-"2009" שבקישור ל-2010, 2012, ו-2013, ותראה שלברון עדיין ראשון בכל המדדים
              .
              https://www.basketball-reference.com/leagues/NBA_2009_advanced.html
              .
              דרך אגב, דוראנט ממש לא קרוב, לא ב-2010, ולא ב-2012.
              .
              הסיבה שאני מביא את המדדים הנ"ל, היא בגלל שמדובר ב-4 מדדים שונים, שבדרך כלל מציבים שחקנים שונים במקום הראשון. בכל 4 הזכיות של לברון, הוא היה ראשון בכל המדדים, ובהפרש, כאשר יש לקבוצתו מאזן שמגבה את המדדים. דבר נוסף, אותם מדדים הם דרך אובייקטיבית לכמת סטטיסטיקות מצטברות של שחקנים. הבעיה היחידה של המדדים הנ"ל היא שהן לא נותנות מספיק דגש לשחקני הגנה מעולים. אבל במקרה של לברון מדובר במי שבתקופתו היה אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה (נבחר על ידי המאמנים בכל אחת מאותן עונות לחמישיית ההגנה הראשונה).
              .
              ברוך,
              איך אני משווה אחוזים של סנטר לאחוזים של גארד? בקלות. אני מתייחס לאחוז האפקטיבי. לצורך השוואה –
              אתה יודע לכמה סנטרים ב-10 השנים האחרונות יש לפחות עונה אחת עם 22 נק' ב-56.7% אפקטיבי?
              (אלו ממוצעיו של קארים בלייקרס. כולל השנים בהם הוא חגג 37, 38, 39…)
              .
              התשובה היא ל-2 סנטרים. פעם אחת דווייט, ופעמיים טאונס. מדובר על סנטרים בשיא הקריירה שלהם, לא על ממוצע שכולל את השנים בהם ילדיהם כבר בתיכון…
              חוץ מדווייט וטאונס, יש עוד 7 שחקנים עם ממוצעים כאלו, כולם משחקים בעמדות ה-PG, SG, ו-SF.
              .
              עכשיו נחזור לקארים –
              22 נקודות ב-56.7% אפקטיבי ב-מ-מ-ו-צ-ע. לא בעונה בודדת.
              סקורר זה יותר מכמה נק' שחקן מסוים קלע, זה גם איך הוא קלע אותן. אני זוכר את קארים ואת הסקייהוק. הזריקה המפחידה ביותר בתולדות המשחק.
              יסלח לי חיים, אבל קובי לא מתקרב למה שקארים היה, לא רק בתקופתו במילווקי, גם לקארים של הלייקרס.

            6. גיא לצערי שוב אתה ירית חץ ואז הקפת מטרה, קובי בשיאו שיחק בליגה לפני עידן היעילות , אחוז אפקטיבי של גארד שקולע מרחוק לונג 2 כנראה יהיה נמוך מזה של סנטר שמשחקו בצבע, קובי בתקופתו בלייקרס יותר טוב מקארים בלייקרס.
              .
              אני לא מדבר על כך שהסטטיסטיקה במקרה של קובי רחוקה מלספר את כל הסיפור וההשפעה העצומה שלו על המשחק , האפקט הפסיכולוגי ודאבל טים שקובע בריאנט יצר נתן לשאר הקבוצה הרבה מבטים פנויים וריבאונדים בהתקפה, הסטטיסטיקה היבשה לא מראה את זה ולכן זה כל כך בעייתי לאחד שמסתכל על רק ורק על הסטטיסטיקה.
              .

            7. ברוך, משעשע שאתה מחפש תירוצים עבור קובי…
              מצטער, עוד בזמן אמת לא סבלתי את מנטליות ה-"אין זריקה שאני לא אוהב".
              .
              לגבי ה-"השפעה עצומה". כן, אני זוכר אותה. רק שזה לא היה קובי, האיום הגדול. זה היה שאקיל. אני זוכר היטב כמה קובי זרק (והחטיא) ב-2003, ב-2004.
              .
              אין לי מושג מי מסתכל רק על סטטיסטיקה, אבל אני מוכרח לציין שבתור מי שכתב שהמשחק של יוסטון ושל הלייקרס הוא אותו הדבר, אולי עדיף אם תחליט לשאוב נתונים מדפי הסטטיסטיקה…
              .
              ואחרון –
              האהדה שלי לקארים, מקורה בכך שהוא הכוכב הראשון שתפס לי את העין עת התחלתי לצפות ב-NBA בילדותי. אתה מדבר על השפעה פסיכולוגית? אני זוכר את השדרנים מדברים על קארים ועל הסקייהוק ביראת כבוד כמוה אני זוכר אחר כך רק במהלך משחקי ג'ורדן והבולס.

            8. הוא גם החטיא ב2009,2010ששם הוא היה הכוכב הראשי של האליפויות, שלישו אחד מהצוותים המסייעים החלשים ביותר שקיימים, זוהי הקבוצה האחרונה שלקחה אליפות עם ספסל דליל.
              .
              קארים היה השחקן הטוב ביותר ב2 אליפויות ואחרי זה המושכות עברו למגיק באליפויות האחרונות הוא היה פחות משמעותי בהרבה מקובי של שאקיל.
              .
              אל תדחוף לי מילים לפה כתבתי שקבוצות הליגה משחקות דומה ובנאלי שהמשחק של יוסטון דומה מאוד לזה של מילווקי וההבדל הוא חומר השחקנים.
              .
              שוב באת עם דעה קדומה מהבית אין לי באמת סיכוי לשנות אותה

    2. ברור שקובי.
      קארים 14 עונות, כששיאו קודם לכן במילווקי. התחלק עם מג'יק בהובלת הקבוצה בעונותיה הגדולות, כשלמעשה שני אחרי מג'יק בתור "הפנים של".
      קובי 20 עונות, כל הקריירה. גם התחלק עם שאק, אבל גם הוביל לבד והיה הפנים הבלעדיות.
      מעבר לסטטיסטיקה זו או אחרת.
      הוא גם מעל למג'יק.

    3. גיא קובי יותר גדול מקארים בטח בתקופתו בלייקרס בכל הנוגע לכדורסל ( לא קריירה) , קארים הגיע ללייקרס אחרי ששיאו מאחוריו, עדיין היה אדיר , הרבה שוכחים אבל קובי היה השחקן הטוב בעולם שנים, 5 אליפויות 2 פיישל MVP , MVP ו20 שנה מוטים את הכף שלו מעל קארים, קובי הוא לא השחקן הטוב ביותר של הלייקרס אבל בהחלט הגדול ביותר בהיסטוריה שלנו

  3. טוב
    אני דיי מסכים להלייקרס מנצחים הלילה שלא להגיד מטאטאים, אבל סטיבנס יזרוק דגל לבן בסוף הרבע השלישי.
    הסלטיקס מסוגלים לנצח את המשחק הזה כי יש להם המון כישרון אבללברון יבוא במוד של להשתיק את כל העולם ועשות לשי ולשאר הללל נה באוזן.
    לא ממליץ לשונאי לברון לצפות במשחק מחשש להתקפי לב בצרורות….
    אני גם אהמר שאינדי ינצחו הלילה את רונטו. יש לי מן הרגשה כזו.

  4. קארים פחות בלופ, הוא עשה שנים מחוץ ל LA . מג'יק הוא לא רק הלייקר הכי גדול, הוא גם גדול הכדורסלנים אי פעם לטעמי. כן, יותר מההוא מהבולס.
    קובי שני

    1. הגזמת! במכלול מייקל פשוט גדול מכולם ללא עוררין ומג'יק עצמו אמר: " יש את מייקל ג'ורדן ויש את השאר!" (באנגלית זה יוצא "ויש את השאר מאתנו").

            1. 👏👏

  5. אני חושב שגם לג'רי ווסט צריך להיות דיבור על הלייקר הגדול בכל הזמנים, במיוחד אם דנים גם על הקריירה שלו לא בתור שחקן(אלא יש צוות).

  6. זה לא בושה להיות מתחת לשמות של לברון ועבדול.
    קובי הוא לפחות הלייקר הכי אהוד כיום בלוס אנג'לס.

    משחק צהריים ביום ראשון בד"כ לא מתעלה לרמה גבוהה אבל דווקא ממשחק כזה אפשר לצפות.
    יהיה מעניין לראות את השילוב של מוריס בלייקרס ועל חשבון מי הוא נכנס לרוטציה.

  7. זה הזוי שמשווים בין קובי לקארים מי הלייקר הגדול ביותר. ואפילו מג'יק הודה שקובי הכי גדול.
    עזבו רגע את התארים והסטטיסטיקה בצד.
    בואו נניח שאחד מבטל את השני בנושא הזה.
    קובי היה הלייקרס והלייקרס היו קובי. לטוב ולרע.
    האוהדים אהבו את קובי יותר מהקבוצה.
    קובי היה השחקן הכי מרגש.
    עם קובי הרגשת שעברת רכבת הרים. הכי התעצבנת והכי שמחת והכי אהבת.
    הוא התגלמות הלוחם. וגם התגלמות היופי במשחק. כל מה שעשה היה תענוג לעיניים.
    וכאן
    קארים בכלל לא במשחק ומג'יק.. ממש ממש קרוב אבל שני

    1. מהיכן שאני מתבונן, זה הזוי שמשווים בין קובי לקארים או למג'יק. לקובי מעולם לא הייתה את ההילה שהייתה סביב קארים ומג'יק.
      אני מנחש שרוב מי שפוסלים את קארים על הסף, פשוט לא חוו את ה-NBA בתקופה שלו. זיכרונות ה-NBA הראשונים שלי הם של קארים, מג'יק, ולארי בירד. אי אז כאשר ג'ורדון היה פרחח צעיר שניסה ללא הצלחה לפגוע בהגמוניה של הדואפול סלטיקס/לייקרס…

      1. תגיד שאתה לא אוהב את קובי כי לא היה אפקטיבי זהו..
        מתחת ל50 אחוז לא עוברים את מבחן הרוזן.😎
        מגיק היה סימונס היום. אוברייטד מטורף שנהנה מסופר טים ומחוסר יריבויות למעט הסלטיקס זהו.
        קארים היה סנטר אי אפשר להשוות בין הריגוש שקובי גרם לקארים. בשביל קובי היו קמים בלילות

        1. נתחיל בכך –
          ברור שבסופו של יום, מדובר על אהדה. מדובר על מבחן סובייקטיבי. קובי?
          לא הפורטה שלי. אני אוהד שחקנים שיודעים להניע קבוצה. KJ, נאש, לברון. זו אחת הסיבות שאני כל כך נהנה לצפות בדנבר. יוקיץ' הוא בדיוק מזן השחקנים שאני אוהד.
          את הקובים והאייברסונים, אני משאיר לך, שמעון…

          1. להניע קבוצה??
            הנעת הקבוצה הכי טובה היא לקחת אליפות.
            נאש וחבריו זה חמוד. זה באמת חמוד.
            אבל לקחת אליפות זה לא מספיק.
            ואין דרך אחת להנהיג יש כמה.
            קובי עשה זו בדרך אחרת.

            1. מישהו שלל ממך את הזכות לאהוד שחקן שלא פגש זריקה שהוא לא אהב? . . .
              מישהו טען שיש רק דרך אחת להנהיג קבוצה?
              .
              המהות של בחירה שהיא סובייקטיבית, ובכן, זו הסובייקטיביות…
              .
              נעשה מבחן גילרי –
              בן כמה אתה דקסטר, אם אפשר לשאול?

          2. ברור , הסטטיסטיקה לא מראה את האפקט של קובי ברייאנט , את ההשפעה שהייתה לו על המשחק הדאבלטים שהיה מקבל היה משאיר את החברה לקליעות חופשיות ולריבאונדים בהתקפה, לכן זה הטעות כל כך בלהסתכל על סטטיסטיקה, גיא עדיין לא מבין שיש המון דברים שהסטטיסטיקה לא מספרת . זה למה הוא מחזיק כל כך מקארל אנטוני טאונס ולא מבין שהוא לא סופרסטאר.
            .
            ואין שום דבר להוריד מקארים הוא היה שחקן ענק אצלי הוא מופיע בפנקס כG.O.A.T אבל שיאו היה במילווקי, אני זוכר איך פעם אחר פעם מלון ניצח אותו במאצאפ כשהיה בלייקרס, קובי בלייקרס טוב ממנו.

            1. מדויק. מבחינת כריזמה ושואו על המגרש אין מה להשוות בכלל.

        2. מג'יק היה גאון כדורסל שקובי היה יכול רק לחלום להיות והיה מנהיג ווינר גדול לא פחות והרבה יותר מסימונס. מג'יק הוא לחא עוררין הרכז הטוב בכל הזמנים. סימונס אפילו לא במחשבה שיכול להיות קרוב.

        1. אני חושב שמיותר לציין שאני, כאדם שנולד אחרי שקארים פרש, תמיד התחברתי יותר לאופי, לדעות ולמעשים של קארים.

    2. זה בכלל לא הזוי כי כארים היה ציר היסטורי וכוכב על לא פחות מקובי והיה וינר לא פחות גדול ומגוון לא פחות וחכם לא פחות אם לא יותר ומהשחקנים הטובים ביותר בליגה גם בגיל 38-37. אמנם בכל מקרה מג'יק קודם. מג'יק היה גאון כדורסל שקובי היה יכול רק לחלום להיות והיה מנהיג ווינר לא פחות גדול מקובי ומגוון לא פחות.

  8. אוף טופיק לגמרי: סרטון היילייטס של יוקיץ' שעלה לפני כמה ימים: https://youtu.be/22mccXwZF-s .
    הוא בטח לא השחקן הכי טוב בליגה, אבל אם לוקחים רק סרטון של מהלכים נבחרים, לא חושב שיש מישהו שאני נהנה לראות יותר ממנו.

    1. בכל מקרה הוא מהטובים ביותר ובוודאי בהתקפה ובחכמת המשחק וראיית המשחק שמזכירים את בירד, וכך גם לוקה.

  9. צריך להצדיע לצוות הרפואי/ניהולי של פילדלפיה שאחרי שהחזירו את אמביד לשחק פצוע עשו אותו דבר עם בן סימונס וכנראה גמרו לו את העונה , ברנטגן אתמול זה לא נראה טוב ונראה מה יהיה היום אחרי ה MRI

    הגעתי למסקנה שלא משנה המאמן או השחקנים אי אפשר לנצח עם הנהלה ובעלים כאלה, מהרגע שיפטרו את הינקי עשו את כל הטעויות האפשריות.
    מי נותן לשחקן עם פציעת גב לחזור למשחק לא משמעותי בפברואר.

    תנו לו שבוע לנוח

    1. להינקי היו צריכים חוזה 5 שנים לא לפטר 😎
      רפי הבנה לגמרי…
      בקיץ הקרוב עוד יהיה טוויטר של מישהו: i dont wanna be here אחרי שגימי כבר אמר את זה בקיץ האחרון…

    1. zzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzzz
      חרררררררררררררררררררררררררררררררררר שששששששששששששששששששששששש

  10. שחקני בוסטון חוץ מהביג 5 שלהם זה גי ליג ביום טוב…רק אייברי חושב שגראנט וויליאמס עוד יהיה שחקן…בהפועל ים הוא לא יכול לשחק. אוגילי הזה בדיחה לא מצחיקה. העיקר לאיינג הגאון יש 300 בחירות דראפט….

    1. לא יודע איך קבוצות לא מועכות את הגמדים מתחת לסל היה עצוב לראות את גובר ששחקני יוסטון מגיע לו לביצה לא מועל בצבע

  11. איך הצעירים של בוסטון פורחים בלי הסרטן קיירי, קמבה שדרוג אדיר על פניו, גיא כנראה לא יבין את זה כי לא מופיע בסטטיסטיקה דברים כמו כימיה

    1. קיירי לדעתי שווה למינוס כל עוד הוא לא ליד שחקן דומיננטי שיכול להשתיק אותו, סמי אוג'לה עדיף עליו בקבוצה צעירה כזאת.

    2. כי קיירי חיפש עבדים לא כאלו שחולמים להפוך לכוכבים. הוא צריך כנועים שיעשו הגנה בשבילו ובשביל דוראנט. זה מה שהם מחפשים בקיץ. צייתנים מגינים וקולעים שלשות כמו המאולפים ביוסטון.
      מי שחולם להיות כוכב או להתקדם זה לא המקום בשבילו.
      היו פערי ציפיות שם..

    1. דאבל טים אפשר רק בסיטואציות ספציפיות – לברון בדכ יעניש.
      אבל אני באמת לא מבין למה לא לוחצים אותו מגרש שלם – ועוד יש את סמארט ברוסטר, הוא יכול לשגע אותו לגמרי.

    2. שמעון יקירי זה מה שהולך בליגה , יש חוק לא כתוב שנקרא חוק הנשימה, וחוק המבט הישיר , הסתכלת למלכה ישירות בעיניים זה עבירה . חבל שלא ראית את יאניס אתמול והצעדים בושה

    1. לפעמים תלוי ליד מי הוא משחק, אני באמת מרחם על תייס לבן לא אמריקאי בדרגת זרג , אסור לו להתקרב לשחקנים

  12. טייטום הזה כוכב כוכב, אני צריך להתחיל לראות בוסטון יותר.
    הוא ומיטשל עוד יתחרו שנים על מי השחקן הטוב מהדראפט שלהם.

  13. ושיר הלילה מוקדש לקארוסו
    שיר של האחד והיחיד מלך הפאנקי של העולם הרחב ורחב הזונה
    האייתולה של הסuל אנד ג'זה קבלו את האחד והיחיד את המלך האמיתי גיימס בראון וה SEX MACHIN
    Fellas, I'm ready to get up and do my thing
    I wanna get into it, man, you know
    Like a, like a sex machine, man,
    Movin', doin' it, you know
    Can I count it off? (Go ahead)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Stay on the scene, (get on up), like a sex machine, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Stay on the scene, (get on up), like a sex machine, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Stay on the scene, (get on up), like a sex machine, (get on up)
    Wait a minute!
    Shake your arm, then use your form
    Stay on the scene like a sex machine
    You got to have the feeling sure as you're born
    Get it together, right on, right on
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Hah!
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    You said, you said you got the,
    You said the feeling,
    You got to get
    You give me the fever 'n' a cold sweat
    The way I like, it is the way it is,
    I got mine, don't worry ’bout his
    Get up, (get on up)
    Stay on the scene, (get on up), like a sex machine, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Bobby! Should I take ’em to the bridge? (Go ahead!)
    Take ’em on to the bridge! (Take em to the bridge!)
    Can I take ’em to the bridge? (Yeah!)
    Take ’em to the bridge? (Go ahead!)
    Hit me now!
    Come on!
    Stay on the scene, like a sex machine!
    The way I like it is, is the way it is
    I got mine, (dig it!), he got his
    Stay on the scene, like a lovin' machine
    Stay on the scene, like a lovin' machine
    Stay on the scene
    I wanna count it off one more time now (go ahead!)
    You wanna hear it like it did on the top fellas? (Yeah!)
    Hear it like it did on the top? (Yeah!)
    Hit it now!
    Get on up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get on up, (get on up)
    Stay on the scene, (get on up), like a lovin' machine, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Taste, (get on up)
    Bein', (get on up)
    Taste, (get on up)
    Bein', (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Stay on the scene, (get on up), like a sex machine, (get on up)
    You gotta have the feelin', (get on up)
    Sure as you're born, (get on up)
    Get it together, right on, right on
    Right on, right on, (right on, right on)
    Right on, right on, (right on, right on)
    Right on, right on, (right on, right on)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    And then, shake your money maker,
    Shake your money maker,
    Shake your money maker,
    Shake your money maker,
    Shake your money maker,
    Shake your money maker,
    Shake your money maker
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Huh!
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Get up, (get on up)
    Can we hit it like we did one more time, from the top
    Can we hit like that one more time (one more time!)
    One more time!
    Let's hit it and quit! (Go ahead!)
    Can we hit it and quit? (Yeah!)
    Can we hit it and quit? (Yeah!)
    Can we hit it and quit? (Yeah!)
    Hit it!

    1. לדעתי קצת מוקדם מידי, הם צריכים עוד שנה וכמו ששמעון אמר הספסל לא קיים.
      אבל הם בהחלט בדרך הנכונה.

  14. ראיתם מה הברון עשה בקליעה האחרונה של טייטום? הנה הזה של ילדה בוכייה?
    נו תתחילו לשחק יה לייקרס שמתי עלים זיטונים.

      1. אין, השופטים היום לא מסוגלים לשרוק.
        לפעמים אני מרגיש שהם סתם שורקים בשביל הכיף, להרגיש שהם שייכים או משהו.

  15. סתם הצעה לרובוט לקחת פסק זמן…
    אבל אל תבלבל אותו עם פסקי זמן, האיש חסר תקנה.
    אליפות אן בי איי רק במזל….
    חסר תקנה.

  16. סוף סוף סטיבנס הושיב את טייטום, הוא משחק כל הרבע – הוא חייב מנוחה לקראת הרביעי, נשאר לו 4 נק' להשוואת שיא קריירה.
    שלא תהיה פדיחה.

    1. תייס הוא הסיבה שאני אומר כבר כל העונה שלסלטיקס אין מה לעשות טרייד על גבוהה (וגם למה חשבתי שביינס לא הפסד קריטי).
      הוא פשוט שחקן קשוח, והערב גם מראה שהוא מסוגל להתמודד מול הטופ שבטופ של הליגה.

    2. אכן תייס משחק טוב בזמן האחרון.
      מתאים לשיטה של הרובוט. רק חבל שהבובו לא מוכן להשתפר בניהול.

  17. היתה שם הצגה יפה מאד של השיקצוץ
    רצה קצת רחמים של השופטים וקיבל. הזינוק הזה להציל כדור רק הראה כמה הוא נפגעעעע שם באמת מתייס.
    עוד לה-פלופ לתפארת…..

    1. כמו בכדורגל שסוחטים מנוחה בהצגות ונפילות. חכם השיקצה
      סטיבנס נרדם שכח את טייטום ונותןצאחד על אחד ללברון מול לנגפורד ונזכר לקחת טיים אאוט מתוך שינה חח

    1. אני אומר לך רזי, זאת ה-בעייה שלכם העונה.
      החמישייה שלכם + סמארט מהטובות בליגה, פשוט אין ספסל.

      1. ממש לא. צאלנג הולכים על בטוח עדיף ציפור אחת ביד. לא היה חוץ בראון לא דרך על הקו והיה מקבל בודאות את הכדור. במצב אחר ועל עבירה מתי השופטים ישנו משהו? ועל דברים אחרים גם ככה יש ריפליי

  18. אם היו אומרים לי שזו תהיה התוצאה שלוש וחצי דקות לסוף לא הייתי מאמין.
    האם הסלטיקס יצליחו לשים כדור בידיים של טייטום ויצאו מרוצים או שלה בום יעשה בום שאקה לקה עם הגבבון?

  19. הנה שוב בראון עם איירבול הורס את המוממנטום. אז בשביל מה הוא על המגרש?
    הרובוט צריך לתת הוראה אל תזרוק תתמקד בשמירה….
    אבל אל תבלבלו את הבובו

      1. אתה צודק לגמרי, אני סתם מבואס.
        יאללה, שייתן איזה שלשת קלאץ לניצחון ושיא קריירה.
        יעשה לי את הלילה.

    1. טמבל. היה לו צאלנג ודאי על החוץ של בראון ולא לקח. חחח על עבירה בחיים לא יתנו בטח לא שהשיקצה מעורבת.
      תייס חלש דיוויס אונס אותו בריב איזה שטות.

  20. תגידו, מישהו בכלל שם לב שדיוויס עם 29 הלילה?
    הייתי בטוח הוא מגרד את 20, לא הרגשתי אותו בכלל הלילה.
    כנראה שזה מראה כמה טוב הוא, גם כשהוא פחות מורגש הוא עדיין מדהים.

  21. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

  22. חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

  23. ווי אר אול וויטנס חחח היה ככ ברור . סטיבנס מאמן זבל כל הערב נותן ללברון לאנוס אותו ולא מביא דאבל טים. לוקח צאלנג מפגר במקום צאלנג ודאי.
    הלייקרס מצד שני לא התביישו להביא דאבל טים על טייטום וחיסלו אותו.

      1. אני דווקא כן רואה את זה קורה, אבללללללללללללללללללל
        רק במזל. כבר אמרתי את זה. לסלטיקס 4 גדולים. יש שיטה מצויינת ויש מאמן שלא מצליח לעלות רמה במגרש

  24. השדרנים בדיוק דברו על זה שסטיבנס נחמד מידי ולכן השופטים לא נותנים לו כבוד.
    מנחם ורזי אומרים את זה כבר שנה שלימה.

        1. מה שהתכוונתי שהטכנית הייתה בדיחה שנשרקה לא כי הוא נחמד ולא מקבל כבוד אלא כי רצו לשרוק לטייטום ופספסו את הרגע אז חיכו לסטיבנס שיגיד משהו

    1. הוא חמודי אז מכפכפים אותו….
      תבינו אני מעריך אותו על השיטה. הוא באמת טוב הפרקטיקה אבל במגרש הוא כמו משקולת על הרגליים של 4 סופרסטארים.
      מה שמרגיז זה שהוא לא מבין שצריך להשתפר באספקט הזה.
      זה חבל, כי הסלטיקס עוד יפספסו את הקאדר הזה שצריך היה להביא אליפות.

  25. קבוצה אחת מביאה דאבל טים על הכוכב ומחסלת אותו קבוצה שנייה נותנת לכוכב לחגוג באחד על אחד ומפסידה את המשחק….אבל ימשיכו לספר לכם שדאבל טים לא כדאי על לברון….

  26. ושוב השיפוט גונב את ההצגה למשחק שעד לרבע האחרון היה מהטובים שהיו לנו העונה.
    סילבר תתפטר יליצן גינה.

  27. ורק לחשוב שקמבה היה פצוע…
    טוב רזי, אתה צודק לגמרי – אתם קונטנדרים ב100% העונה, נמבר 2 אחרי הבאקס.

        1. 🙂
          לא תודה. תשאיר את בראון אצלכם. סטיבנס עדיין יותר טוב ממנו.
          איינג' ימצא בסוף מישהו יותר טוב משניהם.

  28. משחק חפירות, אופייני לצהריים, סהכ אווירת פלייאוף אבל אחוזים נמוכים מכל הטווחים
    הסלטיקס יופי של קבוצה, שמעתי שאמביד הולך לעבור כי מעדיפים את סימונס, אז אולי לסלטיקס?

  29. משהו לא מסתדר לי, כל קבוצה שגימי באטלר עזב נהייתה גרועה ואילו איתו הם היו בפלייאוף תמידית. הוא הבעיה או הארגונים בהם שיחק?
    מינסוטה כבר זרקה אחד והשני פצוע רוב העונה (ובלעדיהם מינסוטה לוחמת יותר). פילי מסוכסכת בינה לבין עצמה רק כדי להכין את הקבוצה ליאניס, מדברים על זריקת אחד והשארת השני ובניית הקבוצה סביבו… ועל שיקגו לא נדבר בכלל… קבוצת פח ששוברת לאוהדים את הלב מידי עונה

  30. קובי וויט כל מה שהיא צריך זה להסיר את קללת הרשע ממנו כדי שיתפוצץ 33 נקודות ,11-18 מהשדה 5-9 מ3, רק להבין מה הוא כוחה של קללת הרשע , לקח לה 2 משחקים לקרוע לדוראנט את האכילס ולפרק לתומפסוו את הרצועה הצולבת

    1. הבעיה של קובי וויט זה שהבולס לא ממש יודעים מה הם רוצים מעצמם. אין שם רוטציה או היררכיה בין הרכזים. הביאו אותו מהדראפט (שהוא ה-PG עם התקרה הכי גבוהה), השאירו את דאן (שגם בסיטואציה בבולס כנראה לא יממש את מה שציפו ממנו), החתימו את סטורנסקי (שהוא היחיד שחושב על ניהול משחק), ארצ'ידיאנו (או איך שרושמים אותו) שהוא מהסוג של דלבדובה או מקונל…
      ועוד יש את לאבין שלוקח את הכדור ועושה מה שהוא רוצה…
      עם ההנהלה שלם לא יצמח שם דשא (אלא אם יפול להם לידיים עוד איזה דריק רוז כזה ונואה שאף אחד לא ציפה שיצא ממנו שחקן (אני מדבר על השנים היפות שלו בבולס).

    1. אני מסכים איתך, ומסיק מזה שצריך לספסל את דרוזן, אולדריג' וג'יי, ולתת דקות לצעירים כדי להרוויח משהו מהעונה המזורגגת הזו, אבל פופ, להערכתי, לא יוותר ויטחן אותם כל הדרך למקום התשיעי, אחרי הפליקנס, או העשירי, אם לילארד יחזור מהפציעה בכושר. ממש מייאש.

  31. כרגע הבנתי שכל הביומסה הענקית מתרכזת אצל ציון בין החזה לברכיים. אצל כולנו זה ככה אבל אצלו זה אקסטרה אקסטרה לארג'

  32. בשקט, בשקט, בלי הרבה כותרות, הת'אנדר השיגו הלילה עוד ניצחון. למה זה מעניין?
    יש להם היום מאזן טוב יותר מאשר שהיה להם בעונה שעברה –
    61.4% ניצחונות העונה. 59.8% בעונה שעברה. גם העונה (עד כה), וגם בעונה שעברה, הם במקום השישי.
    ההבדל?
    בעונה שעברה שיחקו בקבוצה ווסטברוק ופול ג'ורג'. העונה משחקים כריס פול, SGA, גאלינרי (אם כמה וכמה בחירות דראפט עתידיות שמבטיחות את עתידה של הקבוצה + העובדה שזו כבר לא הקבוצה משלמת עשרות מיליוני דולרים במס)
    .
    הפואנטה?
    אולי, רק אולי, המאמן שלהם שם באוקלהומה סיטי לא היה הבעיה . . .

    1. עשה בשכל כשלא הסכים לעזוב למה שהוצע לו.
      הוא חושב על החוזה הבא, וזה יהיה גבוה מאד!!!
      חבר'ה הכסף מדבר. אם יצליח להשיג חוזה כמו הורפורד בפילי, את שלו הוא עשה.
      עוד 4 שנים יפתח רשת פיצריות ביו אס איי עם יבוא פיצה מנאפולי והשאר היסטוריה….

  33. ממש נהנתי מהמשחק של בוסטון לייקרס, ואפשר להגיד שבוסטון נשדדו בשתי החלטות שיפוטיות הזויות, גם זה שלא שרקו על העבירה שקדמה להוצאת הכדור, וגם הטכנית שנתנו לסטיבנס (זה למעשה כאילו העבירו 2 נקודות מבוסטון לליקרס – יש לזה משמעות של 4 נקודות במצב שהיה). אבל אפשר גם להגיד עוד משהו – ההגנה של לייקרס ברבע הזה הייתה פנטסטית, גרמה למלא איבודים לבוסטון, שעשתה מה שיכלה מול זה, אבל מאוד התקשתה, ומצד שני, גם השלשה של לברון, וגם הקליעה בפיידאויי קשה מימין על טייטום, היו קטלניים ותכלס הביאו את הניצחון.
    וטייטום – איזה הצגה מדהימה. הוא לגמרי כבר סופר סטאר. תענוג לראות אותו.

  34. לגבי הלייקר הגדול ביותר, כבר כתבתי לעיל מדוע לדעתי מג'יק וכארים לפני קובי.
    גם וסט לפניו כי היה החבילה השלמה כמו מייקל רק פחות ממייקל כמובן והיה מגוון וחכם יותר יקובי ומנהיג ווינר לא פחות גדול ולצערו סבל מכך שהסלטיקס לא השאירו לאחרים יותר מדי אפשרויות לאליפות.
    אם לא מתחשבים כלל באורך הקריירה בקבוצה גם שאק שהיה היותר דומיננטי בטריפיט וגם וילט לפניו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט