מעורב הופס ליום שני / מנחם לס

1.איזה מין לברון, ואיזה מין לייקרס נראה בפלייאוף?

מי שראה את נצחון הלייקרס על הסלטיקס היום (אתמול) ראה שוב שהלייקרס היא קבוצה בינונית שמה שמציל אותה הם שני סופר-סטארים – לברון ג'יימס ואנטוני דייויס. כל שאר השחקנים הם שחקנים בינוניים של 6 עד 10 נקודות, ועוד מעט אסביר למה עובדה זאת תחסל אותם בפלייאוף!

***************

פעם שנאתי את הלייקרס. אני עדיין לא אוהב אותם, ומקווה לכשלונם בפלייאוף, אבל היום השנאה והרצון שייכשלו הם יותר מין אספקט אקדמאי מאשר רגשי.

כשאתה בגילי, ואתמול אשתך – המבוגרת ממך בשנה וחצי (בעוד שלושה שבועות היא בת 84 אבל נראית בת 64 מקסימום) – נופלת כשהיא נתקעת במדרגת מדרכה כשסנדל גומי 'פליפ-פלופ' התחלק לה מכף הרגל ונתקע במדרכה והיא נופלת אחורה ורק זרוע מושטת אחורה מונעת ממנה חבטת נפילה בראש, אבל התוצאה היא שתי עצמות שבורות בכף היד ו-BRUISE די רציני בברך, השאלה של הלייקרס הופכת ממש, אבל ממש, לאקדמאית יותר מאשר רגשית.

אני לא אוהב את לברון (בלשון המעטה), אבל אני לא מאבד בגללו חצי דקה של שינה, ואין בי יותר את השנאה הגורמת לפחד ופניקה בקרב חברי ה-ללל הרשמיים (אלה המשלמים מס חודשי לאשך כדי לשמור על כרטיס החבר) הנכנסים לדכאונות עם כל נצחון פלייאוף של לברון. יש לו, למלך, משהו כמו פי שלוש הפסדי גמר מנצחונות, אבל בכל זאת, שלוש טבעות הן מספיק מתכת לגרום ל61% מחברי ללל (עם פנקסי חבר) לראות שרינק פעם בשבוע, 280 ש"ח לביקור בישראל (אחרי הנחה), ו-$160 לישיבה של 45 דקות בארה"ב.

היום הלייקרס נמצאת רחוק מספיק במערב (5 משחקים לפני השנייה דנבר) מלבזבז מחשבות מי תהיה היריבה הראשונה ומי תהיה היריבה השנייה. היום השאלה שאני שואל (ואני לא היחיד) היא איזה מין לברון נראה בפלייאוף.

עוד במיאמי הוא יצא עם המונח 'פלייאוף מוד' (PLAYOFF MODE") המתאר את לברון בפלייאוף נגד לברון בעונה הרגילה.

מה בדיוק הוא 'לברון פלייאוף מוד'? הוא הופך רציני יותר. הוא נראה מופנם ומכונס בעצמו יותר. הוא לא מפוצץ טוויטרים במדיה ובאינסטגראם, והוא בקושי מחייך. פרנק פוגל, שהפסיד ללברון של מיאמי שלוש פעמים בפלייאוף, זוכר את 'לברון פלייאוף מוד' כ-"דומיננטי; רציני מנטלית ורגשית', ואינטרוברטי (מתבודד ומכונס בעצמו) כאילו הוא מבודד בתוך גדר תיל דוקרנית"

אבל ישנו עוד דבר שפוגל גילה בלברון: "משך העונה זה פחות חשוב לו. אבל בפלייאוף הוא כה מרוכז עד שנדמה שהוא יודע למפרע כל תרגיל שלנו, ועושה את הצעד הנכון להפריע ולקלקל בביצוע התרגיל. זה מדהים כיצד הוא נראה כאילו הוא יודע כל תרגיל בע"פ. כמובן שהוא לא ידע, אבל הריכוז, האינטיליגנציה, וחוש הציפייה שלו שאין שני לו, גורמים לך לחשוב שיש לו את מחברת התרגילים שלנו".

ה'פלייאוף מוד' של לברון מתחיל מיד אחרי האול-סטאר ורק הולך ומתגבר לקראת הפלייאוף, עד שהוא מגיע לשיאו בפלייאוף.

אז אני אומר 'NOT SO FAST'. אתם זוכרים איזה שחקן עלוב הוא היה בעונה שעברה? הוא אפילו לא ניסה לעזור לשחני קבוצתו הצעירים בלייקרס לסיים משחקים במאמץ ראוי. הוא ויתר על הכל והפסיק לשחק. הוא עשה טובה כשהופיע לשחק, ברגע שהתברר לו שלא יהיה פלייאוף. סליחה, כשהלייקרס היו במקום עשירי הוא הצהיר "אני ניכנס לפלייאוף מוד" אחרי שהחמיץ כך כך הרבה משחקים אחרי חג המולד בתרוץ של GROIN INJURY שכנראה היה ברקע, אבל לא ממש להושיבו. ברגע שהוא ראה שהפלייאוף ברח, הוא החל לעשות צחוק מהעבודה.

שלשום נגד פיניקס הוא קלע 32 ב-10 מ-17 עם 11 זריקות פאול כשהוא מכריז, "אני ניכנס לפלייאוף מוד". כשהוא נשאל לפשר דבריו הוא הגיב: "זה לא שאני מרגיש שעלי לסחוב את כל הקבוצה על כתפי כפי שהרגשתי לפני עונותיים, אבל עלי לשחק טוב ולמלא את חובתי".

היתה זו חבטה תחת החגורה לכל חברי קבוצתו בקאבס שעשו הכל כדי להצליח עם רוסטר לא מוצלח וכמה שחקנים או פצועים או לא במיטבם. למעשה, הם היו גרועים כל כך בינואר שהבוסים החליטו להחליף חצי קבוצה. לברון כנראה ידע שזאת עונתו האחרונה שם אז הוא עשה הכל לסיים אינדבידואלית הכי טוב שהוא יכול, והוא עשה זאת עם 29.4 נק', 9.8 קרשים, ו-9.5 בונבונים, ובפלייאוף אפילו 34.4 ממוצע כשהיה ברור שהוא משחק את העונה האחרונה וברצונו – כאילו – להצהיר: "אני את שלי עשיתי. מה אני יכול לעשות שלא נתנו לי חברי קבוצה טובים מספיק לסיים את העבודה?"

אחרי המשחק נגד פיניקס הוא הצהיר: "אבל מתחיל להרגיש ב-MODE שעלי לעשות את שלי במקסימום יעילות ולהיות לברון במיטבו". הוא סיכם:

“If I do my job, then we’ll put ourselves in a position to be successful. And I have to do that this year.”

מה ההבדל העונה ללברון מכל העונות?

אלף, כמו ב-"א": הוא לא רגיל להיות בקבוצה כה חמה כמו שהלייקרס חמה. הוא מרגיש נינוח וקליל. מה הרגשתי בנידון? אני אומר מה שאני מרגיש ומאמין: הלייקרס משחקת ונראית הרבה, הרבה, הרבה יותר טוב משהיא באמת. יש לה שני שחקנים מצויינים, לברון ו-AD הקולעים 25.1 ו-26.7 באיזה 35 דק' משחק, והשאר היא חבילת שחקנים בינוניים שמלבד ה-12.5 של קייל קוזמה, כולם שחקנים של 7-8 נק' עם שמות כאברי בראדלי, דני גרין, ג'בל מגי, דווייט האוארד, אלכס קרוזו, וראז'ון רונדו. עד עתה הם פועלים כקונצרט מצויין. הווה אומר הס"ה טוב בהרבה מהיחידים. מה ההבדל בין העונה הרגילה והפלייאוף? ההגנה. מה שבעונה הרגילה שחקנים כבראדלי, גרין, וקרוזו עושים, אין להם כל סכוי לעשות בפלייאוף כי ההגנות מתחזקות פי שניים, ואף אחד מהמוזכרים מלבד לברון ו-AD לא טובים מספיק להתגבר על הגנות טובות בהרבה. הקונצרט יתחיל לזייף ולברון המסכן לא יידע מה לעשות בנידון מלבד לנסות לנצח בעצמו.

בית, כמו "ב": לברון בן 35. גם עליו לא נהרגים היום בשמירה. AD ימצא דרך לקלוע את ה-26-30 שלו נגד כל הגנה, אבל לברון לא. ישמרו עליו חזק בהרבה, והוא יישבר בשלב הגמר של הפלייאוף. יקרה לו עוד משהו שהוא לא רגיל לו: כמעט בכל משחק פלייאוף מלבד אחד או שניים כשדוויין ווייד היה האדם, הוא היה השחקן הטוב ביותר ללא שאלה בקבוצתו. הוא אף פעם לא שיחק עם שחקן התקפה טוב ממנו. אף אחד לא יכול היום לנחש כיצד הדבר ישפיע עליו ועל משחקו.

גימל, כמו "ג": דווייט האוארד וג'בל מגי שיחקו עד עתה מעל ומעבר יכולתם. שוב, אני כותב את דעתי, ולא מה שדקסטר חושב. דווייט האוארד הוא לא שחקן של 7.7 נק' ו-7.8 ריב' ב-19 דקות, וג'בל מגי הוא לא שחקן של 7.0 נק' ו-5.8 ריב' ב-16.8 דקות. בעונה הרגילה הלייקרס פרצו בשחיטות הרבה פעמים והפכו את האוארד ומגי לסנטרים מצויינים ממש. זה היה נכון ואולי ימשיך להיות כך עד הפלייאוף. שוב, אז הברגים יוברגו הרבה, הרבה יותר חזק, ושני הגבוהים הבינוניים האלה כבר לא ייראו כאלה מצויינים ביולי. חכו וראו. זיכרו מה שאני אומר.

עכשיו, מה בקשר ל-'פלייאוף מוד' של לברון? במה הוא יוסיף או ייגרע?

שוב. זכרו מה שאני אומר: זה יהיה לברון עייף יותר, ונגד שמירה חזקה יותר. ה-'מוד' שלו לא ישנה שום דבר יוצא מין הכלל לכאן או לכאן.

הלייקרס היא קבוצה טובה שנראתה עד עתה הרבה, הרבה יותר טובה מאשר היא, ואני לא אומר זאת מתוך 'רגש' של שנאה או תיאוב. אמרתי לכם כבר בהתחלה שעתה אני כותב הכל ב-'מוד אקדמאי'. הווה אומר, אני כותב את דעתי האמיתית, שאני מאמין שהיא תסתבר כאמת של מה שקורה בשטח.

2. מילה שלי: אטלנטה האוקס בדרך לגדולה!

אחת הקבוצות העומדות לפרוץ בכוח רב בעונה הבאה היא אטלנטה האוקס. היא אחת המועמדות שלי לנצח את המזרח בעונה הבאה.

כבר שאלו אותי: "אם הם כה מצויינים וכה טובים, וטריי יאנג הוא הקוסם הבא, למה אתה לא הולך לראות קבוצה המשחקת 20 דקות ממקום מגורך?

ראשית, אולי 20 דקות ב-2 בלילה. מרחק של 12 ק"מ מדאונטאון והאולם. נכון. אבל ב-17:30 זאת נהיגה של שעה. לפחות. אבל לא זאת הבעייה. הבעייה היא שאני מרגיש לא במקום כעתונאי בן 82 כשמסביבי צעירים בני 25-40 הכותבים לעתונים, אתרים, מוקדי חדשות, תחנות רדיו, ומה לא.

דוחפים להגיע עם המיקרופון או הסלולרי לפה המרואיין. עשיתי זאת עד לפני 3 שנים נדמה לי, המשחק האחרון שראיתי כעתונאי כשהווריורס הגיעו לשרלוט. אבל…אני מתחיל להרגיש שאם ההאוקס הופכת למיאמי היט של השנים הגדולות, אתגבר על ה-"לא נעים" ותראו אותי שוב באולם.

בתנאי שהיא תהפוך למה שאני מאמין שהיא תהיה בקרוב מאד. אפילו לפני סיום עונה זאת, אם כי הפעם זה מאוחר מדי.

כשההאוקס הצליחו לקלוט ולהביא את קלינט קפלה וסקאל לביסייר, שני הגבוהים הפצועים, ידעתי גם ידעתי שמתחילה תקופה חדשה באטלנטה. המאמן השחור לויד פירס – שאני מעריך יותר ויותר כל משחק – אמר שהם לא ישחקו כמה שבועות "אבל יספיקו לשחק עוד העונה ולתת מושג איזו קבוצה נהיה". אני מתחיל להרגיש יותר ויותר שזו הקבוצה שלי, וכפי שקרה כבר פעמיים – אני מביא אליפויות למקום מגורי.

זה קרה בניו יורק בשנות ה-70. זה קרה במיאמי עם כריס בוש, דוויין ווייד, ולברון, וזה עומד לקרות באטלנטה כשאני עדיין חי וקיים – ובועט כראוי – וזאת הבטחה שלי.

הסנטר קפלה סובל מפציעה לעצם הקלקניוס הימנית – CONTUSION ולא שבר, וזה עניין של עוד שבועיים-שלושה, והסנטר/פאור פורוורד לביסייר סובל מפציעת LEFT KNEE CHONDRAL והוא כבר חזר להתאמן עם הטריינר שלו. זה בדיוק מה שהרופא ציווה להאוקס: שני שחקנים גבוהים, שניהם שחקני תחת הסל ורים פרוטקטורס. מהספסל יש גם את דוויין דדמון שיכול לתת כמה דקות טובות מאד בסנטר, וכשמים מגיעים עד נפש, ניתן להכניס את שכני לדירה, ברונו םרננדו, שמסוגל לשים את ה-2.07 שלו ומשקלו מול כל גבוה בליגה, כשצריך.

פירס מחכה לראותם עם גרעין חמשת השחקנים שלו, טריי יאנג, ג'ון קולינס, קווין האורטר, ד'אנדרה האנטר, וקם רדיש. חמישייה צעירה עם פוטנציאל גבוה מאד.

כשקלינט יחזור יתווסף לחמישייה הזאת שחקן שהוא DOUBLE-DOUBLE בחיצים וקרשים, RIM RUNNER, ושחקן פיק-אנד-רול מצויין. כשהוא יחזור ב-100% יעילות להאוקס תהיה במכה אחת עלייה רצינית בהתקפה ובהגנה. כאן אין אולי. ראינו אותו מספיק כדי לדעת. ההאוקס חייבת ריבאונדר טוב בנוסף לקולינס, והם מצאו אותו. הוא אחד הריבאונדרים המוערכים ביותר בליגה. ההאוקס היא קבוצת פיק-אנד-רול בעיקרה, וקפלה הוא אחד היעילים בזה בכל הליגה. רק תתארו לכם את אפשרויות הפיק-אנד-רול עם טריי יאנג. אני כבר רואה את החדירות ואת הלובים.

ג'ון קולינס הוא אחד השחקנים המשתפרים ביותר בליגה. שלשום נגד המבריקס הוא קלע 13 מ-18 ל-=35 נק' (כולל 3 מ-3 מהטריי), ולקינוח ניקה את הקרש 17 פעמים, כולל 5 התקפיים. האורטר, האנטר, ורדיש – שלושה צעירים מצויינים שכל מה שהם צריכים זה דקות וניסיון.

עכשיו מגיעים לכוכב הקבוצה טריי יאנג. לפני כמה ימים הוא קלע את הנקודה ה-50 שלו – שיא קריירה – בזריקה מהקו. בנוסף לקליעתו המעט מוזרה אבל נפלאה בדיוקה מה-3 ממרחק של 1.50 עד 2.00 מאחורי הקשת, יאנג למד דבר חשוב מאד מג'יימס הארדן: כיצד TO DRAW FOULS. נגד מיאמי היה הוד יום בשוק עם 18 מ-19 מהקו.

הפרודוקציה שלו מהקו היא היום כפולה מעונת הרוקי שלו. אם תתנו מבט בקלעים הטובים בליגה, כולם יודעים כיצד להגיע לקו. היום זוהי חובה בכדורבל, וטריי יאנג למד מהר מאד. היום הוא שני בליגה במספר הפאולים מהקו שהוא קולע למשחק (8.0) ושלישי במספר הפאולים למשחק (9.4). במספר הנק' מהפאול למשחק הוא מפגר רק אחרי ג'יימס הארדן עם (10.5). "אני למדתי הכל ממנו", הוא אומר היום.

טריי הוא היום שני בליגה בנקודות (30.1), אחרי ה-35.2 של הארדן.

-היי, יאנג, איפה למדת כיצד להשיג פאולים?

–"מג'יימס הארדן שהיה המורה הפרטי שלי הקיץ משך 9 ימים. הוא לימד אותי הכל".

-כמה שילמת לו?

-"הוא עשה הכל בחינם כי הוא חושב שאני אהיה יורש מכובד שלו!"

3. השלכות סיום העונה עבור קיירי אירוינג לנטס

אלכס שיפר כתב פוסט מצויין על כך ב'אתלטיק' ( Kyrie Irving will undergo shoulder surgery." What that means for the Nets" ) ואני משתמש בכמה נקודות שהעלה בפוסט שלו, וכמובן, כרגיל, אני מוסיף את דעתי .

עכשעו זה רשמי: קיירי אירוינג סיים את העונה. הוא יעבור ניתוח בכתף. המאמן קני אטקינסון אמר ש"בחיים קורים כל מיני דברים בלתי מצופים, והחובה של כל אדם היא להסתגל לאמת החדשה ולהוציא ממנה את הטוב ביותר שאפשר. זה מה שאני מתכונן לעשות. החסרון של קיירי כואב מאד, אבל באותו זמן הוא נותן הזדמנות לשחקנים שאחרת לא היתה להם הזדמנות כזאת, לצעוד צעד קדימה ולעשות את הטוב שביכולתם להקטין את הכאב שבחסרונו כמה שניתן. התפקיד היחיד שלא מושפע מחסרונו הוא מס' 5. כל האחרים מ-1 עד 4 מושפעים מחסברונו כי בלעדיו הרוטציה של כמעט כולם משתנית".

היה נסיון להתגבר – זמנית – על הפציעה עם זריקות קורטיזון, והוא ניסה לשחק עם הנפיחות והכאבים בכתפו, אך זה לא הלך, וההחלטה היתה 'לחתוך וגמרנו'. "נקווה לטוב עם קווין גראנט", כמו שאומרים בקהילת הרבי שמואל גרשגורנוביץ בוורשה.

אותה בעייה – אבל במרפק – היתה לפיצ'ר היהודי הגדול סנדי קופאקס שהמשיך לשחק יותר מעונה אחת עם זריקות קורטיזון עד שאמר 'די'. אבל אצל קופאקס זה היה לסיים את הקריירה או לסכן מרפק עם בעייה שתלווה אותו עד שארית חייו והוא החליט לקטוע בייסבול. אצל קיירי ההבדל הוא שלפי רופאיו, הבעייה תתוקן ע"י ניתוח. אין 'בטוח' בחיים כמו שפעם אמר לנו מומי, אבל מהרגע שאתה נולד הסיכויים הם 3-1 נגדך, כפי שאמר פעם דיימון רניון.

אז הוא, קיירי, לקח את הצ'אנס שהניתוח יבריא – או ישפר – את המצב. "נחיה ונראה" כמו שהיה אומר המורה שלי קווינט. דעתי? כל הכבוד לקיירי שכה רצה לשחק ולעזור שהסכים לנסות זריקות קורטיזון שלא 'מרפאות' שום דבר אלא רק 'מכסות' ו'מעלימות' את הכאב ("MASKING") . לא לחלוטין, רק שתבינו. מי שלוקח זריקות EPIDURAL לכאבי גב (כפי שאני עשיתי משך 12 שנה) יודע על מה אני מדבר. זוהי זריקה שמורידה את הנפיחות ושמה מסיכה על הפציעה עד כדי כך שאתה מרגיש כמעט 'נורמלי'. אבל, כמו שקווינט לימד אותנו בכיתה ב' (אולי ג', אני כבר לא זוכר!), "אין שום דבר חינם בחיים". הגוף משלם על הסתרת הכאב מזריקות הקורטיזון שנים אחרי.

אם היו לנטס אי-אלו מחשבות על UPGRADING של הפרונט-ליין ע" טרייד של ספנסר דינווידי, המחשבות האלה הופסקו באיבן (בעיבן? אני אפילו כבר לא בטוח אם ישנה מילה כזאת, שהמורה שלנו קווינט היה זורק בנו השכם והערב, כמו שאומרים בכפר שמריהו). דיווינדי הוא מהיום הקיירי אירוינג הרשמי של הנטס כשקאריס לוורט חייב להפוך לדינווידי של אירוינג.

במילים אחרות, על דינווידי ולוורט להוכיח שהם לא מהווים כל נפילה מדינווידי ואירוינג, או לוורט ואירוינג. לדעתי הם יעשו זאת ואולי אפילו יוכיחו את עליונותם. כשקווין דוראנט יתחיל לשחק, כל המשוואה משתנית כי דוראנט ואירוינג הם בוני וקלייד. או יותר מכון – קלייד ובוני. הם שני הסופרסטארים שכמעט כל קבוצה אלופה צריכה שיהיו לה.

שאלה מטרידה אחרת היא מה יהיה עם ג'ו האריס שחזר ואמר ש-"קשה לי ולא מסתדר לי לשחק עם קיירי אירוינג". אז איך אומרים החברים שלי מירוחם? דיה לצרה בשעתה.

4. מכת צבאים במזרח ארה"ב. תראו מה קורה בחצר של בית! היתרבות מסוכנת ממש.


מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 87 תגובות

  1. gogo

    24 פבר 2020 05:15:57

    תודה על הפוסט
    כמה שיותר צבאים ופחות ציידים- יותר טוב
    המקסימום שאטלנטה תגיע בעונה הבאה זה מאבק על מקומות 8-6 בפלייאוף וזה גם טוב. אני לא בטוח שלויד פירס מסוגל לשדרג אותם.

  2. הקוריוז

    24 פבר 2020 05:26:34

    מנחם יש סיבה שהגורל הביא אותך לאטלנטה בדיוק שטריי הגיע לשם?😎 נראה לי שאם אתה יכול ללכת עם גייסון למשחקים תלך.

    פלייאוף מוד זה עוד המצאה של התאגיד להאדרה עצמית, בולשיט…בלוף מוד.
    הפלייאוף מוד זה כמו הסיפורים מאת התאגיד שדאבל טים ולחץ לא עובד על הוד מעלתו ושהוא מעניש על זה…סיפורי באבאייגה(או ללל).
    אני מקווה מאד שהשיקצה תקבל את יוסטון ואם תעבור אחכ קליפרס. אסור לאדם לבן להתקרב לשיקצה, לבנים כמו פורזי לוקה אינגלס בודגנוביץ יוקיץ השיקצה מנגב אותם בקלילות ומעצים עצמו מקווה שלא יתקל ביוטה דנבר וכל הקבוצות האהובות פה בהופס. רק מול מוקה או מריר כמו ראס הארדן קאווי יאניס יש להפגישו.

    2. חגי "התותח" ניסני

      24 פבר 2020 10:50:15

      הרגת. אגב בקשר לשאלתך מאתמול בנוגע לראס – אני ממש לא על העגלה שלו. מה כן – כמו שמורי ורבי עידו גילרי ציין לא פעם – בחירת זריקות. כישרון אף פעם לא היה חסר לו אבל ההתעקשות שלו לקחת זריקות מחורבנות חיסלה לכוכבים שהיו איתו את האפשרות לייצר יתרון לאליפות. עכשיו עם הארדן זה נראה שהוא קצת יותר ממושמע ותורם יותר ליעילות הקבוצתית. הוא עדיין זורק המון זריקות לא יעילות. נראה לי שמוראט הוא הגרסה המשודרגת של ראס ומשחק סופר סולידי ואחראי ביחד עם אתלטיות מפלצתית ויופי של ראיית משחק.

  4. Smiley

    24 פבר 2020 05:44:21

    1. בפלייאוף אתה יותר מכוון מטרה. ההכנה מול כל קבוצה היא ממש לרמה דקדקנית לפרטים, מה שאין לקבוצות אפשרות בעונה ארוכה ומתישה שכל יומיים מחליפים עיר. בפלייאוף מתכוננים לסדרה מול אותה הקבוצה.
    מן הסתם, השחקנים גם באים מוכנים יותר. הם יודעים שכל מהלך חשוב ופחות מחפפים כמו בעונה הרגילה, כמו ויתור על משחקים/מהלכים וכד'.
    כמו שיתכוננו ללייקרס, ככה גם הלייקרס יתכוננו ליריבות. זה לא סצם שהם מקום ראשון במערב – הם פשוט טובים. לברון קיבל בלייקרס קבוצה שהרבה יותר מתאימה לו מחבורת הצעירים שהייתה לו שנה שעברה. וגולת הכותרת… יש לו את AD! מאז וויד כנראה שלא היה לו פרטנר כל כך מוכשר ועם כל כך פוטנציאל לידו (אני לוקח את AD על קיירי ב"קרב" הזה שלהם).
    2. ההוקס מלאים בפוטנציאל, אבל הם עדיין צעירים וחסרי ניסיון. יש להם מלא מקום מתחת לתקרת המס. אבל אני עדיין לא רואה אותם לוקחים את המזרח בשנתיים הקרובות.
    3. קיירי פציע, וזה צריך להתחיל לעורר דאגה עבור הנטס, ולא רק הכימיה הבעייתית והתוצאות על המגרש.
    שנה הבאה שוב הנטס קבוצה חדשה עם ההכנסה של דוראנט לעסק, וגם לגביו, אף אחד לא יודע איך הוא יחזור מהאכילס, ועוד לא דיברנו על המנטליות הידועה שלו והחיבור ל-BFF קיירי, שגם הוא מתגלה כמקרה ראש לא פשוט.
    הסגל שם יצטרך לעשות הרבה התאמות בצורת המשחק ולהבין שנפח הכדורים שלהם ירד משמעותית.

  5. גיא רוזן

    24 פבר 2020 05:59:58

    זהו, נראה לי שזה סופית סתם את הגולל על העונה. הלייקרס זוכים באליפות…
    .
    וקצת יותר ברצינות –
    הלייקרס אכן צריכים ששאר השחקנים (מבעבר ללברון ודייויס) יתנו תפוקה משמעותית בשביל הסיכוי לזכות באליפות.
    מי שצפה השנה בלייקרס, יודע שיש סיבות טובות לנחש שתפוקה כזו אפשרית:
    הפועל היוצא של הגנות חזקות יותר על לברון ודייויס, הוא מצבים נוחים יותר לקלעים שמסביב.
    עכשיו, בדיקה קצרה מגלה שאלו (הקלעים), פוגעים לא רע העונה, והאחוז שלהם השתפר ככל שהעונה התקדמה (לא פלא, לאור העובדה שזו קבצה "חדשה").
    בבקשה (אחוזים מטווח השלוש העונה) :
    דני גרין: 37.7%
    קולדוול פופ: 40.7%
    בראדלי: 37.4%
    דניאלס: 36.1%
    קארוסו: 36.5%
    .
    צמד הסנטרים, דווייט את מגי, אני לא רואה סיבה לירידה בתפוקה שלהם. הם היו השנה בורג מרכזי בהצלחת הלייקרס, כאשר הם מנצלים את אותן הזדמנויות שנוצרות כתוצאה משיטת המשחק של הלייקרס –
    לנוע לכיוון הטבעת, ולקבל מסירה להטבעה קלה, את זה הם יצליחו לעשות גם עת יגיע הפלייאוף.
    .
    לא שכל זה עושה את הלייקרס למעומדים המובילים לזכייה. ישנן משוכות גבוהות ומוכשרות לא פחות מהלייקרס בדרך, כאלו שאין לי ספק שיוציאו מעצמן המון כדורסל טוב. מילווקי, בוסטון, קליפרס, דנבר, כולן קבוצות לא פחות טובות מהלייקרס (גם הסקסרס היו צריכים להיות ברשימה, אבל הם עסוקים בעיקר לירות לעצמם ברגל. ובגב…)
    יהיה מרתק, השנה בפלייאוף.
    .
    תודה, מנחם.

    1. הקוריוז

      24 פבר 2020 06:23:07

      פילי נמצאים בסיום הפרוסס 😎

      מהלך של חכם בדיעבד היה אומר ללקק לגימי בלי סוף לתת לו מקס להטריד את סימונס ובראון בסיין אנד טרייד תמורת קמבה ובחירת דראפט סיב 1. מייקל היה שמח על הדיל הזה.
      ואז קמבה באטלר טייבול האריס אמביד עם דווין קייסי מאמן.
      לדעתי מייקל היה נותן אפילו את קמבה ו3 בחירות דרפט סיב 1 על סימונס. היה בקלות אפשר למכור לו שהוא לברון הבא בקיץ עם הסרטונים..

  6. הקוריוז

    24 פבר 2020 06:25:53

    בכלל שמתי לב לדבר מעניין שלא עושים טמפרינג בשוק המאמנים…תמיד ממנים מאמן בלי עבודה ולא לוקחים לקבוצה מאמן…מה זה כאילו כמו שלא עושים עבירה ביתרון 3? נוהג כזה?

  8. Eddie

    24 פבר 2020 07:20:12

    אני מסכים חלקית לגבי הלייקרס, יש להם בעיה, חוץ מלברון ודייויס הם מתבססים על חבורת שוטניג גארדס בגובה עד 6-5, שאמנם נלחמים, אבל די חסרי אונים מול קבוצות שיש להן שחקני כנף טובים בגבה 6-7, שאלו בדיוק היריבות העיקריות שלה, קרי הקליפרס (קוואי אמנם 6-6 אבל משחק כמו 6-8 בגלל הידיים הארוכות שלו וסגנון הקליעה שלו עם ידיים ישרות ללמעלה), מילווקי וגם בוסטון, בפוקס הם ניצחו הלילה ואם קמבה היה משחק הם היו מפסידים שוב… מרקיף מוריס אמור לשפר קצת את המצב, אבל עדיין הם בבעייה…

  9. דוקטור רזי הופמן

    24 פבר 2020 07:45:30

    בריאות לגייל ולך יה פרופסור.
    אני מפסיק לנדנד לגבי דיווח ממך במשחקי ההוקס אבל קצת חבל לי ששחקן ענק כמו ווינס קארטר לא יקבל איזה ריאיון פרידה מהופס קו IL ושידע שאוהבים אותו פה בישראל ומעריכים אותו מאד כשחקן.
    אפילו לא בזמן משחק, סתם ככה באמצע השבוע בזמן אימון. האיש הוא אגדה.

  10. דוקטור רזי הופמן

    24 פבר 2020 07:49:44

    אהה
    ואני רואה עכשיו חלק מטעויות השיפוט בסוף המשחק בין הסלטיקס ללייקרס.
    אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק מאד.
    למשל חוץ שפסקו נגד בראון. הסרטון (חבל שאני לא יכול להעלות אותו) מראה חד משמעית שבראון היה 20 ס"מ בפנים והשופט ממש לידו ולא רואה. בדיחמין לשבת.

    1. גיא רוזן

      24 פבר 2020 08:04:47

      אתה מדבר אולי על העבירה שלא נשרקה על דייויס 37 שניות לסיום?
      .
      הייתה לטעמי, שריקה אחת נוראית שלא הייתה צריכה להישרק –
      הטכנית על סטיבנס. המון שחקנים ומאמנים עושים הרבה יותר ללא שריקות נגדם.

      1. erez

        24 פבר 2020 08:14:22

        אולי הוא מדבר גם על הגולטנדינג הברור שהיה על קוזמה לאחר פאול שהיה אמור לתת סל וזריקה…….אולי על חטיפה של טייטום מתחת לסל של בוסטון על דייויס שהייתה 100% פצצה על כף היד של דיוויס .
        יאאללאאא כמה בכי ונהי.

        1. Yinon Yavor

          24 פבר 2020 15:54:26

          או על הדיפלקשן של האווארד ברבע הרביעי. הוא הדף כדור למעלה וכשקפץ להגיע אליו נדחף באוויר בלי יכולת להגיב – מה שאיפשר את הדיפת הכדור ללייאפ של 3 סלטיקים מול אפס מגינים.

      2. דוקטור רזי הופמן

        24 פבר 2020 18:09:26

        אני מדבר גם על החוץ ההזוי שנשרק לגיילן בראון. הוא הוציא כדור לטייטום ואחרי כן יצא בחוץ. השופט ההזוי העביר כדור ללייקרס בטענה שדרך בחוץ, הריפליי מראה ללא כל צל של ספק שהשופט שעמד 20 ס"מ מבראון טעה בגדול. קשה להאמין שלא ראה שהמסירה היתה כשבראון עדיין במגרש… לא צריך ריפליי, זה היה ברור לגמרי….

  11. Berch

    24 פבר 2020 08:18:06

    תענוג של מעורב על הבוקר
    הרבה בריאות לך ולגייל
    ובקשר ללהגיע לאולם באטלנטה…. תעשה קאר-פול. זה מאוד חזק היום.
    השכן ברונו עובד שם, פשוט סע אתו לעבודה
    🙂

  12. דקסטר

    24 פבר 2020 08:21:46

    1. הלייקרס גם בעיניי לא הכי מרשימים והמאזן שלהם קצת נוטה לטובתם אבל לכל קבוצה יש עקב אכילס רציני:
    דנבר- יותר מדי צעירה ונוטה לאבד את הראש
    יוטה- חסרה אתלטיות
    יוסטון- חסרה מוח
    קליפרס- חסרה בריאות
    .
    מרקיף מוריס בהחלט אמור לעזור באופן מיידי ויש מצב שהוא יהיה השחקן ה 3-4 הכי חשוב בקבוצה בפלייאוף
    ואני מקווה שהם יצליחו להביא את טיילר ג'ונסון בנוסף
    .
    2. אטלנטה תהיה בפלייאוף במקרה הטוב אבל אחת הקבוצות שיהיה הכי מהנה לעקוב
    .
    3. קיירי שחקן גמור- גם אם יבריא ייפצע שוב.. השחקן השני הכי טוב בקבוצה הוא דינדווידי אחרי דוראנט אבל בכל מקרה זו קבוצה שרק תעשה קצת רעש בלי שום סיכוי ממשי לאליפות. ממש צמד חמד אלה.

  14. yaniv

    24 פבר 2020 09:01:01

    תודה מנחם ובריאות לגייל.
    לגבי פליאוף מוד אז השאלה היא האם לברון באמת יהיה מסוגל לעלות הילוך ובבשביל שנזכה באליפות הוא יהיה חייב לעלות הילוך.הקטע שאני גם לא בטוח שהוא יכול.לברון משחק מעולה השנה באמת תענוג אבל כמעט לא היו לו משחקים שהוא התפוצץ,כמעט תמיד הוא יציב והשאלה באמת האם הוא שומר את זה לפליאוף.
    לגבי שחקני המשנה אז אתמול ראינו לדעתי דוגמית לרונדו של הפליאוף שזה שחקן אחר לגמרי ואם הוא ישחק כמו אתמול אז המצב יהיה הרבה יותר טוב.דני גרין במידה ונגיע לגמר ייתן לנו לפחות משחק אחד של איזה 6 שלשות ועיקר העניין באמת מה נקבל מקוזמה,בראדלי שיהיו חייבים לעלות את הרמה

    1. גיא רוזן

      24 פבר 2020 09:34:01

      אותה "התפוצצות", היא קשורה בראש ובראשונה ליציבות, ולא לאיזה הילוך נוסף –
      בפלייאוף, כמות הדקות של לברון עולה, ולכן גם תפוקתו.
      .
      עכשיו, תיקח בחשבון שבפלייאוף, בממוצע, לברון ודייויס ישחקו עוד 5 דקות במשחק כל אחד –
      ותקבל את השיפור הנדרש.
      .
      בכל הנוגע לקלעים –
      יש לקבוצה 6 גארדים שקולעים 36%+ מטווח השלוש. זו נקודת התחלה לא ראה בכלל. אם בוחנים את התקדמות יכולת הקליעה של הלייקרס ככל שהעונה מתקדמת, אז בכלל התמונה נהיית אופטימית:
      מאז חג המולד (24 משחקים), קלעי הלייקרס קולעים מטווח ה-3 (לפחות 30 ניסיונות קליעה בתקופה):
      בראדלי 45%
      פופ 41.5%
      דייויס 40.7%
      דניאלס 40%
      קארוסו 37.5%
      גרין 37%
      .
      מה שמשלים את התמונה, זה נתון ה-ON/OFF של לברון. לא ברמה של כמה הקבוצה קולעת יותר כאשר הוא משחק, אלא על ההבדל באחוז האפקטיבי של הקבוצה –
      לברון נמצא על הפרקט העונה ב-70% מהדקות. כאשר הוא על הפרקט, האחוז האפקטיבי של הלייקרס הוא 56.5% (אחוז אדיר). כאשר הוא על הספסל, האחוז הוא 51.8% (נמוך מהממוצע בליגה). עכשיו תעלה את מספר הדקות מ-35 ל-40 (83% מהדקות), ותקבל שיפור כולל משמעותי ביכולת ההתקפית של הקבוצה.
      (אותו הדבר תקף לדייויס ולרייטינג ההגנתי של הלייקרס)
      .
      לטעמי, סימן השאלה היחיד, והכי גדול, הוא "הסקורר השלישי". זה התפקיד של קוזמה, והבעיה היא שקוזמה לא יציב, ולא יעיל. 50% אפקטיבי, 32.5% מהשלוש, אלו נתונים שרחוקים מלהרשים. אותי מעניין לראות איך מוריס ישתלב בקבוצה, בגלל שיש לי תחושה שיש סיכוי לא קטן אם הוא יפתח את תקופתו בלייקרס עם אחוזים טובים מבחוץ (והוא בהחלט מסוגל לכך), אנחנו נראה את תפקידו של קוזמה קטן בהדרגה (וזה לאור העובדה שמוריס הוא שחקן הגנה טוב בהרבה, שחקן מהזן שתפור על שיטת המשחק של הלייקרס בהגנה).

      1. yaniv

        24 פבר 2020 10:07:52

        השאלה היא מה אותן חמש דקות יעשולו.מכיוון שהוא כבר לא צעיר וחייב לציין הרבה פחות מפחיד את השחקנים האחרים,הרבה פחות חוששים ממנו,הכניסות לסל שלו עד הסוף גובות ממנו מחיר ואפילו הוא ציין שאתמול כבר לא היה לו אוויר בסוף.אז זה שהוא ישחק עוד חמש דקות לא בהכרח יעלו את התפוקה שלו ושאלת השאלות איך הוא יגיע לרבע האחרון במשחקים.
        לגבי קוזמה אז אתה צודק בהחלט.האמת שלא מבין למה הוא כל כך מתקשה,על פניו הוא אמור לפרוח הוא נע מצויין בלי כדור אבל משהו שם לא מתחבר לו

        1. גיא רוזן

          24 פבר 2020 10:46:47

          אכן שאלה טובה. לא יצא לאף אחד מאתנו לראות פוינט לברון בפלייאוף, כך שכל מה שנכתב בנושא זה לא יותר מניחוש מהזן הלא מלומד.
          עוד סיבה טובה להמתין בקוצר רוח לפלייאוף…

      2. עגל

        24 פבר 2020 12:56:21

        גיא גם אני שותף לחשש של יניב. לברון כבר לא מתפוצץ כמו פעם, כשהוא היה יכול ב-5 דקות לעשות הכל פשוט הכל על המגרש, גם בהתקפה וגם בהגנה. כשיהיה שיויון במאני טיים וכשאין לו חמצן בגוף הוא כבר לא יוכל להעביר הילוך. לכן זה כל כך קריטי השנה ללייקרס ששחקני המשנה לא ירדו ברמה ויתפקדו כדי לנצל את מה שלברון ודיוויס נותנים.

      3. שחר אלוני

        24 פבר 2020 14:05:02

        נתונים מעניינים
        האחוזים של הקלעים, מעולים בתקופה הזו. אם זה ככה בפלייאוף הם קבוצה מעולה שיהיה מאד קשה להתמודד איתה

  15. avic

    24 פבר 2020 09:10:25

    מנחם אתה שוכח דבר אחד קטן.. לברון, גרין ורונדו כולם היו שם. יש להם ניסיון במעמדים האלה וטבעות על היד. גם זה משהו שצריך לקחת בחשבון.

  16. רועי ויינברג

    24 פבר 2020 09:19:31

    תודה מנחם. אני לא כזה מסכים בקשר ללייקרס: כל קבוצה היא קבוצה בינונית בלי הסופרסטארים שלה וללייקרס יש את שחקן הפלייאוף הכי מסוכן בליגה. תוסיף את רונדו ודני גרין שמרשימים כל שנה בפלייאוף כשהם משתתפים בו ואפשר להיות רגועים בקשר אליהם. עדיין ה-team to beat שלי. באטלנטה השאלה הגדולה מכולן היא איך הם יסתדרו בהגנה עם קולינס וקפלה ביחד כששניהם מגני טבעת טובים וחלשים בהגנה מחוץ לסל. על זה יקומו, על זה יפלו.

  17. The Pro

    24 פבר 2020 09:45:24

    1- הנק' הכי חשובה שאתה מזהה ובכל זאת מפספס-
    גם בגילו אין בליגה הזאת שחקן יותר איכותי מלברון ג'יימס כשהוא הופך את כל השחקנים האלה למועמדים לאליפות.
    2-
    https://www.youtube.com/watch?v=tWJQDbjJf_A
    טריי יאנג הוא קווין מרטין המודרני.
    אני חושב שמרטין היה שחקן הגנה הרבה יותר טוב ממנו וסקורר מוכשר בליגה שהגנה לא הייתה מילה גסה.
    הופעה של 50 נק' בקבוצה מהחלשות בליגה בכל מקרה לא תנבא את ההצלחה שלו בקבוצה אחרת.

    1. גיא רוזן

      24 פבר 2020 10:19:42

      אתה ראית את קווין מרטין משחק?
      מדובר על שחקן עם ממוצע קריירה של 30 וקצת דקות, עם פחות מ-2 אסיסטים למשחק.
      לא שצריך להחזיק נתון זה לחובתו –
      הוא שיחק ברוב מכריע של דקות הקריירה שלו כשוטינג גארד.
      עמדה שונה, שחקן שונה לגמרי, 0 מקום להשוואה.

        1. חגי "התותח" ניסני

          24 פבר 2020 12:37:15

          ועוד אחרי שרואים אותה באופן צלול
          .
          תכלס בימינו אליפות זה לא מה שהיה פעם. פעם אליפות הייתה אליפות (נגיד ב2013 או ב2016 שאז אליפות באמת העידה על משהו)

          1. The Pro

            24 פבר 2020 18:52:24

            המלכודת היחידה היא הבורות וחוסר ההבנה של חלק מהגולשים.
            משחק ההגנה בליגה היום הרבה פחות חשוב בליגה שנותנת יתרון ברור לשחקני התקפה.

            1. חגי "התותח" ניסני

              24 פבר 2020 19:13:59

              זה בורות בחולם או בשורוק? אבל אז זה אומר שהמלך הוא די סמרטוט אם כל השיאים שלו הושגו מול הגנות שאינן הגנות.. וזה כבר דיסוננס שאי אפשר באמת לשאת אותו.
              לברון יהיה השחקן הטוב בליגה גם אחרי שיפרוש

      2. The Pro

        24 פבר 2020 18:46:23

        בהחלט.
        מרטין היה גארד וסקורר מוביל בקבוצה קטנה שבדומה ליאנג הוביל ושיחק באחת הקבוצות המפסידות בליגה.
        כשהוא עשה את המעבר לקבוצה שמשחקת על תארים הוא לא הצליח לתרום ולהביא את אותה דומיננטיות.

      1. The Pro

        24 פבר 2020 18:48:40

        –
        מרטין היה סקורר בקינגס שבדומה ליאנג היה יכול לקלוע 50 נק' בלילה.
        יש עוד דוגמאות רבות לשחקנים שלא הצליחו לעשות את המעבר מקבוצה קטנה לקבוצה שמשחקת על תארים.

      1. The Pro

        24 פבר 2020 18:50:52

        אור אני מציע לך שוב לבדוק את עצמך.
        לברון גם בגילו הוא השחקן הטוב בליגה והעוגן שמוביל את הלייקרס למאזן הטוב במערב.

  18. The Pro

    24 פבר 2020 09:48:46

    3.
    ארווינג שחקן שירד מנכסיו בכל הפרמטרים מאז שאין לידו את לברון ג'יימס.
    לא מדובר ברכז שעושה את האחרים יותר טובים ואפשר להגיד את זה גם על דוראנט. גם בהנחה שההחלמה תהיה הכי אופטימלית הרי שהשילוב הזה יצתרך עוד שחקנים כדי שנוכל בכלל לדבר על קבוצה שתוכל ללכת עד הסוף.

  19. the artist formerly known as the Shot

    24 פבר 2020 09:57:24

    תודה מנחם, בריאות לגייל.
    לברון שחקן דגול, הגדול בדורו, העז השנייה, תופעה ייחודית, וכו' וכו' הכל נכון.
    אבל
    העיסוק הבלתי פוסק בו, בדמותו, במורשתו, בדברים שאמר ושעשה, בתפקידים שלקח על עצמו, ב"מצב" פלייאוף שלו, בסטטיסטיקה ובשיאים שלו, בתרומה שלו לקהילה, בדרמה סביבו, בחברים שלו, בקבוצות שלו, במאמנים שלו, במשפחה שלו (הבן שלו), בסיכויים שלו… פפפ… זה נהיה מתיש. לא זכור לי נרקסיסזם כזה בעולם הספורט, אפילו רונאלדו קטן עליו. אורגיה תקשורתית בלתי נגמרת. תאכלס, זה לא רק מתיש, זה כבר מגעיל.
    כשאני רואה כתבה, טקסט או סרטון עליו – אני מעביר הלאה.

    2. הקוריוז

      24 פבר 2020 11:52:57

      כריסטיאנה רק מאוהבת בעצמה ומקפידה על טיפוח גוף וניסיונות להיות הגואט. היא לא מתקרבת לרמת הנרקיסיזם של השיקוץ. השיקוץ הוא תאגיד נפקנית צומי שחייבת כל הזמן למתג את המותג ולהיות בכותרות. היא רואה עצמה מעבר לכדורסל, נשיאת ארהב, מנהיגת השחורים, משחררת העבדים, שחקנית הוליווד, מנחת טוק שואו, רוצה למתג עצמה כדמות היסטורית כלל עולמית. נרקיסיזם משולב במגאלומניה יחד

      1. erez

        24 פבר 2020 12:08:34

        כשאתה תתרום לאנושות (ואני מתנצל אם פגעתי כי בכל זאת…לא מכיר את מורשתך בעולם ובנוסף, אני מתכוון ישירות גם לעצמי באופן אישי בנוגע לתרומתי לעולם אל מול זו של לברון) זרזיף קמצוצי וקורטי ממה שהאיש הזה תורם, אולי אולי תהיה לך איזו שהיא זכות לדבר.

        ואגב…..קצת היה לי קשה להבין את הקשר בין תקשורת שחיה על האיש הזה לברון כבר 17 שנים לבין נרקסיזם…… הרי התקשורת מפמפמת אותו ואך ורק אותו. אבל שוב, אולי אני פשוט לא מבין……

        2. Ljos

          24 פבר 2020 13:49:05

          מי ישמע, לברון שילוב של מרתין לות'ר קינג, ג'ורג' וושינגטון וסורן קירקגארד.
          ומי ישמע, כאילו לא קראתי בעצמי פה על גבי האתר למהטמה גאנדי גזען.

        3. חגי "התותח" ניסני

          24 פבר 2020 14:25:10

          איזו אושיה. לראות אותו מתראיין בלי חולצה מעביר בי רטט בכל הגוף. איך כל מבט כל אמירה כל מחשבה – מרומם את האנושות.
          לברון משה רבינו בודהה ניוטון איינשטיין. הרשמור של האנושות. בסדר הזה.

  20. Alex Rabino

    24 פבר 2020 10:15:06

    קודם כול הרבה בריאות והחלמה מהירה לגייל.

    המחלה של הלייקרס היא אותה מחלה של יוסטון. 2 שחקנים מנהלים את המשחק ו 3 עומדים ומסתכלים. מעניין מנחם שלא התייחסת כלל לשיפוט השערורייתי במשחק מול בוסטון בייחוד בדקה האחרונה.

    1. erez

      24 פבר 2020 12:10:45

      הוא גם לא התייחס לשיפוט השערורייתי לטובת בוסטון בדקות שקדמו לדקה האחרונה.
      מה גם שאין לי מושג על איזו טעויות שיפוט אתה מדבר מלבד זו שנתנה טכנית לסטיבנס (שלשמחתי הוחטאה עי דיוויס שכן היא בהחלט לט הייתה במקום ולא הגיע ללייקרס את הנקודה הזו).

        1. Yinon Yavor

          24 פבר 2020 16:02:10

          ממש לא.
          אם כבר הירוקים נהנו משריקות לא מוצדקות רוב המשחק. בסיום המשחק קיבלנו הדגמה נהדרת לכוחה של התקשורת, כאשר שני השדרים בעברית געו בבכי אחרי כל החלטה וגרמו לך (ולאחרים) לחשוב שנעשה שם עוול. אפילו לגבי הטכנית אני לא יודע מה להגיד, כי לא הייתי שם לשמוע את מה שנאמר. בכל הקשור לעבירות וליציאת הכדור לחוץ – ההחלטות היו מדויקות.

  21. אורן

    24 פבר 2020 10:39:23

    מנחם, רק בריאות לגייל ולך.
    תודה על עוד מעורב משובח. כיף לקרוא גם אם אני לא מסכים עם רוב מה שכתבת על הלייקרס.

  23. חגי "התותח" ניסני

    24 פבר 2020 11:22:14

    תודה דוק רק בריאות.
    .
    לא יודע אם זה מזג האוויר אבל די נסחפת. מי ישמע עם מי הקינג שיחק בקאבס. השאלה הגדולה היא קודם כל הגיל והירידה האפשרית של לברון ביכולות הגופניות לאורך הזמן הארוך שכל משחק פלייאוף דורש (והיה ברור שזה אל פשוט לו לשחק כל כך הרבה זמן) ואיך הקבוצה שבסופו של דבר היא יותר בנויה על לשחק פנימה תצליח לשחק בלי קלעים מוכחים למעט דני גרין.
    .
    בקשר להוקס – גם אם רדיש ימעד משחק הבא ויתגלגל על הראש הוא לא יחשוב שהוא מועמד למשהו. הם צריכים לעשות פלייאוף שנה הבאה (שאם קולינס האהבל לא היה לוקח סמים אולי כבר היו עושים השנה) אחרי שהם עשו חיזוקים טובים בקיץ עם ים הכסף שיש להם (אולי מקס לואן פליט). נראה שיש שהם הנהלה שיודעת מה היא עושה.

    1. הקוריוז

      24 פבר 2020 11:42:27

      במזרח הם יכולים עוד להיכנס לפלייאוף 🙂
      אכנס לכובע של הרשע…יש 24 משחקים לסיום העונה, ההוקס רחוקים 8 משחקים מהפלייאוף. הלוח של ההוקס אחרי המשחק הלילה הוא ממש בדיחה…המון המון נמושות. הם יצטרכו לנצח 18 משחקים ולקוות למעידה של המגיק. מחרתיים הם מול המג'יק…

      פילי
      מגיק
      נטס
      פורטלנד בלי דמיאן
      ממפיס
      ווש
      ממפיס
      שארלוט
      ניקס
      קאבס
      נ"א
      אוק
      ווש
      פילי
      גולדן
      קינגס
      יוטה
      נ"א
      שארלוט
      שארלוט
      דטרויט
      ראפס-כבר לא יהיה כנראה על מה לשחק
      באקס- כבר יתנו מנוחה לכולם
      קאבס

      לוח משחקים מאד מאד קל. הם יצטרכו להיות בריאים, הופעות של טריי, קצת מזל 🙂
      נראה מה יעשו הלילה מול פילי

        1. הקוריוז

          24 פבר 2020 12:00:43

          חחח אכן.. אז בקרב נמושה נמושה היא צריכה להתעלות קצת מעל הנמושה….

          אבל וואלה לוח קל. בוא נגיד שיותר קל מהלוח הזה אי אפשר להרכיב. יש לה כולה פעמיים פילי ויוטה קבוצות רציניות. כל היתר לא רציני (הבאקס והראפס ישחקו עם הרכב גי ליג במשחק ה80 של העונה).

          נראה אם הם ינצחו היום את פילי ומשחק הבא מגיק ונטס. הם צריכים להיכנס לרצף. אחרי זה יהיה אפשר לומר אם נשאר להם סיכוי תיאורטי.
          לצערם ההוקס הפסידו העונה פעמיים לקאבס…פעמיים לדטרויט….ולמאבס בלי לוקה ופורזי….

  24. עגל

    24 פבר 2020 12:59:23

    תודה על המעורב מנחם.
    רק בריאות לגייל, בתור הצעיר האחראי תגיד לה שלא תרוץ החוצה מהבית כל כך מהר ושתיקח את הזמן להתאושש.

  25. שחר אלוני

    24 פבר 2020 14:09:05

    תודה על הטור מנחם, החלמה מהירה לגייל
    קיירי באמת נטל, וגם עם דוראנט זה לא יעזור, הם יצטרכו לעשות עליו טרייד מתישהוא
    **
    לברון יסתדר עם השמירות היותר הדוקות בפלייאוף, הוא מנהל משחק, ימצא את המסירה, יש לידו מלבד דייויס עוד איזה 10 יצרני נקודות סבירים שיכולים בערב נתון לתת 20 נק', כל פעם מישהו אחר

  26. jack sikma

    24 פבר 2020 14:56:57

    אתם כנראה שכחתם את התכווצויות השרירים של לברון בסדרות הגמר….הוא פשוט לא עומד בלחץ הנפשי והגוף שלו קורס….בגילו המתקדם הסבירות לך לא פוחתת אלא להפך…הוא משחק יותר מידי דקות בעונה הזאת ויהיה לכך ביטוי בסדרת הגמר האזורי או הכללי.
    ובכל זאת ,הוא יותר מראוי לעוד טבעת !

      1. jack sikma

        24 פבר 2020 15:22:29

        ממש לא.
        התכווצויות שרירים זה ביטוי ללחץ נפשי חזק מאוד שהוא (לא) עומד בו.
        פיסית ,אין שום סיבה שספורטאי על יחיד בדורו יסבול התכווצויות שרירים במשחק כדורסל. לא זכורים לי מקרים דומים שקרו לאחרים.
        זה נטו על רקע של סטרס נפשי.

        1. גיא רוזן

          24 פבר 2020 15:28:02

          אני אשמח לסימוכין לכך שלחץ נפשי גורם להתכווצות שרירים.
          .
          מה שידוע לי, זה שהשילוב של מאמץ אנארובי משמעותי, מסת שריר גדולה, והתייבשות = התכווצות שרירים (ע"ע המזגן המקולקל במשחק מס' 1 מול הספרס).
          .
          לגבי ההתמודדות עם לחץ נפשי –
          אני חושב שהמאזן במשחקי הדחה, ומשחקי 7, מלמד על ההפך.

          1. jack sikma

            24 פבר 2020 15:43:23

            "אני אשמח לסימוכין לכך שלחץ נפשי גורם להתכווצות שרירים." – תעזר בגוגול ….יש הרבה מידע ברשת.
            מה יגידו , שלברון קרס מנטלית (יותר מפעם אחת…) במאני טיים ??? אז ממציאים שהתייבש …
            שגריר המשחק יושב בצד במשחקים מכריעים בפלייאוף…אוי לבושה …קריסה מנטלית שהובילה לקריסה פיסית..
            היו שם עוד שחקנים ששיחקו שם בלי מזגן …לא זכור לי שהתכווצו .
            נזכרתי עכשיו שהיה מקרה דומה עם רונאלדו בגמר מונדיאל…תקנו אותי אם אני טועה. גם התמוטטות נפשית.

            1. חגי "התותח" ניסני

              24 פבר 2020 15:52:18

              גוגל היה מפנה אותך לשאול את גיא. תן לי רק להבין הסימפטום הגופני הוא כתוצאה מהלחץ או שהוא זיוף של פציעה כאשר הדבר האמיתי הוא התמוטטות עצבים?

            2. גיא רוזן

              24 פבר 2020 16:30:01

              נו באמת. גוגל. לברון שיחק בכל כך הרבה משחקי פלייאוף. בכל כך הרבה משחקי הדחה. בכמה מהם היו לו התכווצויות שרירים?
              .
              אז נעזרתי בגוגל. 24 משחקי הדחה. 14 ניצחונות, 10 הפסדים. 45 דקות למשחק בממוצע, כאשר באותם משחקים הסטטיסטיקות האישיות שלו הן:
              33.6 נק' למשחק, 11 רב', 7.5 אס'.
              .
              לא יודע, אני לא רואה את זה, ההתחבאות מאחורי "לחץ נפשי". אני רואה שחקן שמציג נתונים טובים יותר משאר ממוצעי הקריירה שלו במאני טיים, במשחקים בהם הפסד משמעותו ללכת הביתה.
              .
              מה שאני כן זוכר, זה את לברון חוטף התכווצויות במשחק "המזגנים" מול הספרס 2014, אני זוכר אותו עוזב לרגע את משחק 7 מול אינדיאנה וחוזר להוביל את הקאבס לניצחון. אני זוכר אותו סובל מהתכווצות בסוף משחק 1 מול אורלנדו ב-09' (הפסד 106 – 107).
              המכנה המשותף לכל המקרים? עומס. מול אורלנדו הוא קלע 49 נק', במשחק בו לקח 30 זריקות מהשדה (סיים את המשחק עם 20 מ-30). מול הפייסרס זה היה אחרי סדרה מתישה של 7 משחקים. מול הספרס זה היה בתנאי חום לא שגרתיים.
              .
              עכשיו, התכווצויות.
              תאמין או לא, אבל אפילו גוגל יספר לך שאין איזו אבחנה מדעית ברורה לסיבות להתכווצויות. מה שיודעים זה ששלוב של מאמץ לאורך זמן, לצד מחסור במינרלים (התייבשות) גורמים להתכווצות שרירים. ספורטאים עם מסת שריר משמעותית, נמצאים בסיכון גבוה בהרבה להתכווצות שרירים.
              .
              התכווצות השרירים הנגרמת מלחץ נפשי, זה סיפור אחר לגמרי. יש הבדל ברור בין התכווצות שרירים שהיא תוצאה של מאמץ ומחסור במינרלים (השרירים הנפגע הוא כמעט תמיד שריר הסובך), לבין ספזם שנגרם מלחץ נפשי (אז השרירים הפגיעים הם בדרך כלל באזור הגב והצוואר).
              .
              השורה תחתונה –
              שלל הנתונים מציירים תמונה שונה לגמרי מזו שאתה מנסה לצייר.
              ותודה גדולה לדוקטור גוגל…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט