יומן גולדן סטייט – פרק שלישי – לחשב מסלול מחדש / חיים

בפרק הקודם של יומן גולדן סטייט הצהרתי על כוונה לעסוק בהמשך העונה בשאלת דיאנג'לו ראסל, והיה לי תכנון די ברור לכתוב בערך בשלב הזה של העונה על ההשתלבות של דיאנג'לו ראסל בגולדן סטייט ולדון בשאלה האם כדאי ללוחמים להעביר אותו בטרייד ואילו תמורות אפשריות הם יכולים לקבל, אבל הם כבר הקדימו אותי ושלחו את ראסל למינסוטה, יחד עם עומרי ספלמן וג'יקוב אוונס הצעירים, בעבור אנדרו וויגינס ובחירות דראפט, ולכן הפרק הזה של יומן גולדן סטייט יעסוק רק בשאלת וויגינס וההתאמה שלו לגולדן סטייט.

את הפרק הזה של היומן נחלק לשני חלקים עיקריים – הראשון יעסוק בהשלכות הכלכליות של הטרייד על וויגינס, יחד עם המהלכים הנוספים שעשתה ההנהלה עד כה, וביכולת של הלוחמים להשיג חיזוק לקראת העונה הבאה. השני יעסוק בהשתלבות של וויגינס במערכת של גולדן סטייט מבחינה מקצועית. החלק הזה כמובן יעסוק בשני צידי המגרש, כאשר כל אחד מהם יקבל התייחסות נפרדת. מכיוון שמדובר במדגם קטן מאוד של משחקים גם כמות הדוגמאות תהיה די קטנה.

קודם כל, מכיוון שגם ראסל וגם וויגינס מקבלים חוזה מקסימום החוזה שלהם הוא כמעט שווה עם יתרון קל לחוזה של וויגינס מכיוון שהוא בשלב מתקדם יותר של החוזה. אם נוסיף לזה את המעבר של אוונס וספלמן למינסוטה ואת המעבר של ברקס ורובינסון לפילי יוצא שהווריורס חסכו בערך 3-4 מיליון במהלכים האחרונים, מה שמרחיק אותם מההארד-קאפ ובעיקר מוציא אותם מתחת לתקרת המס.

החוזים של קרי, תומפסון, וויגינס וגרין, שחתומים כולם עד 2022 לפחות, הם לבדם באופן משמעותי מעבר לתקרת השכר, כך שבכל מקרה יכולת ההתחמשות של גולדן סטייט מוגבלת להחתמות בכמה מיליונים בודדים בקיץ, ואפשרות להיעזר בטרייד אקספשן (בעיקר זה של איגי) כדי להביא שחקנים בטרייד. כל מה שנאמר כאן הוא לא שינוי משמעותי ממה שהיה לפני הטרייד של וויגינס וראסל, כך שהרווח העיקרי של גולדן סטייט, מלבד בחירת דראפט שעשויה להיות גבוהה, הוא הפתרון לשאלת הסמול פוורוורד בחמישייה וההימנעות מכמות מוגזמת של גארדים בכירים.

חמישייה של סטף, קליי, וויגינס, גרין ולוני בעונה הבאה יכולה בהחלט להיחשב הצלחה עבור הנהלת גולדן סטייט, ושאלת החיזוק עוברת אל הספסל, במיוחד אחרי שאיגודאלה האריך חוזה במיאמי ולא יצטרף לגולדן סטייט בעונה הבאה, כמו שלא מעט אנשים סברו. לגבי האפשרויות הספציפיות כדאי לחכות לקיץ כדי לראות, אבל כרגע יש לגולדן סטייט לא מעט אפשרויות, והירידה מתחת לתקרת המס פתחה עוד כמה אפשרויות כאלה.

מבחינה מקצועית אין ספק שמדובר בשחקן מתאים יותר לשיטה של גולדן סטייט, מאשר דיאנג'לו ראסל, למרות שראסל נתן עונה טובה אישית כשהוא היה בריא,. ניתן לזהות לא מעט קווי דמיון בין וויגינס ובין האריסון בארנס שמילא תפקיד חשוב באליפות הראשונה של גולדן סטייט, ויש מי שיטען שבמיוחד באליפות הראשונה של קליבלנד. ההחלטה של גולדן סטייט לוותר על שירותיו של בארנס הייתה רק בגלל ההחתמה של דוראנט, שהוא כמובן שחקן עדיף משמעותית. נדמה שההישג הכי גדול של הנהלת גולדן סטייט הוא היכולת להביא את דוראנט במקום בארנס מצד אחד, ולהחליף את דוראנט במועמד חדש לתפקיד בארנס, אולי אפילו קצת משודרג, ועם כמעט אותו חוזה מקס שבארנס קיבל מדאלאס, בדמות אנדרו וויגינס.

אם נדבר על המימד הפיזי, שם בארנס התאים הרבה יותר לעמדות הפוורווד מוויגינס, עם יתרון של 5 ס"מ (2.06 של בארנס לעומת 2.01 של וויגינס) ו-24 ק"ג (113 של בארנס לעומת 89 של וויגינס), אבל אם ניקח בחשבון שיש לגולדן סטייט יותר מחליפים רלוונטיים לעמדות 3-5 מאשר לעמדות הגארד, בניגוד למה שהיה להם בשנים הקודמות, הפעם הם אולי דווקא יעדיפו סמול פוורוורד שיכול להחליף גם את קליי בתור גארד כשצריך, וישמרו את אריק פסקאל להיות השחקן שנע בין עמדות 3 ו-4.

כדאי לציין גם שבגלל המחסור בשחקנים שנוצר גולדן סטייט החתימו ל-10 ימים את האחד והיחיד, כוכב מכבי לשעבר, ג'רמי פארגו, שהצליח תוך שנתיים לחזור ל-NBA מהליגה הלבנונית, כששוב הוכח שמכבי היא תחנת מעבר נפלאה בדרך לליגה הטובה בעולם. מיד אחריו קיבל חוזה 10 ימים אקס נוסף של מכבי, דראגן בנדר הידוע מפיניקס שנחתך גם ממילווקי.

ננסה להתרשם כעת מהמעט שבילה וויגינס על הפרקט בצ'ייס סנטר, ולא בתור אורח, כדי לנסות לראות באילו אופנים מנסה סטיב קר לנצל את נוכחותו. על הדרך ננסה לראות איך הוא משתלב לצד שחקנים חשובים אחרים במערכת (כרגע זה רק דריימונד גרין), וננסה לשאול שאלות רלוונטיות להמשך.

קודם כל, יכולת המסירה של דריימונד היא בוודאי עדיפה על זו של כל שחקן מינסוטה לידו שיחק וויגינס בשנים האחרונות, מאז ריקי רוביו, ודוגמא לכך ניתן לראות במהלך הבא, בו וויגינס יוצא, כביכול כדי לחסום לפול שרץ לפינה, וכך מושך 2 שומרים לכיוון פול. התוצאה של זה היא וויגינס פנוי ודריימונד מוצא אותו לשלשה פנויה.

גם במקרה הבא וויגינס נעזר בהבנת המשחק של גרין כדי לקבל שלשה פנויה. הפעם וויגינס מוצא את עצמו בצד החלש, ממנו ההגנה מביאה עזרה כדי לצופף. דריימונד מכוון את וויגינס למקום הנכון, וגם עושה את החסימה שמאפשרת לזריקה מבחוץ להיות פנויה.

המהלך הבא משקף את היתרון הגדול ביותר שוויגינס מביא בהתקפה ביחס לדיאנג'לו ראסל, וזה תנועה ללא כדור. וויגינס רץ לכיוון החסימה של גרין כשבוקר בעקבותיו, ושנייה של חוסר ריכוז של בוקר עולה לו בזה שוויגינס נועל אותו צעד אחד מאחור ושוב נע ללא הכדור, הפעם אל מתחת לסל. גולדן סטייט מנצלים את זה עם מסירה לדריימונד שמוצא את וויגינס חופשי ומאושר מתחת לסל.

הגנתית אין ספק שמדובר בשיפור עבור גולדן סטייט, ולו רק בגלל העובדה שוויגינס יכול לשמור, או לפחות לנסות, גם על שחקנים בעמדת הסמול פורוורד, אבל אפשר גם להראות סטטיסטיקות שתומכות בהגנה של וויגינס, לפחות מאז שהגיע לגולדן סטייט, אבל כמובן להסתייג במידה, וזאת בגלל שמדובר במדגם בכלל לא מייצג של 3 משחקים.

העונה הממוצע של וויגינס עומד על 0.9 חסימות ו-0.8 חטיפות, כשהשיא העונתי שלו לפני הטרייד היה 3 בכל אחת מהתחומים. ב-3 משחקים במדי גולדן סטייט רושם וויגינס 2.3 חטיפות ו-1.7 חסימות למשחק, כולל שיא עונתי של 5 חטיפות בהופעת הבכורה בקבוצה (לפני זה היה לו משחק אחד של 6 ומשחק אחד של 5), ושיא קריירה של 4 חסימות במשחק האחרון לפני הפגרה.

נראה למשל את המהלך הבא בו וויגינס שומר על לברון. וויגינס שומר מספיק טוב והוא מספיק פיזי כדי למנוע מלברון חדירה קלה, והוא נאלץ להתפשר על פייד-אווי שהולך החוצה.

במקרה הבא וויגינס מקבל דווקא את דיוויס אחרי חילוף, וגם איתו הוא מצליח להתמודד ולגרור אותו לזריקה פחות טובה ממה שהוא רצה והיא גם הולכת החוצה.

במהלך הבא וויגינס מראה יכולת לבוא גם בעזרה, כאשר ברגע שהתנועה של הורטון-טאקר מאבדת את הסכנה שלה וויגינס נשאר בצבע כדי לסייע בהגנה על דיוויס, וגם כאן התוצאות הן משביעות רצון מבחינת גולדן סטייט.

כמובן שמוקדם לדעת מה יהיו התוצאות של המהלך הזה של הנהלת הווריורס, וכמובן גם מוקדם לדעת האם ועד כמה המהלך הזה ייחשב כמשתלם ביחס לאפשרויות אחרות שספק אם היו או יהיו, אבל בינתיים אנדרו וויגינס נראה מצוין במדי גולדן סטייט. הוא קולע בינתיים 22.75 נקודות ב-66.78% אפקטיבי, יחד עם 2 חטיפות ו-1.8 חסימות במדי גולדן סטייט אחרי 4 משחקים. מדובר ככל הנראה בחריגה סטטיסטית שממתינה להזדמנות להתיישר, אבל מדובר ברצף 4 המשחקים הכי טוב בקריירה של וויגינס, שלא הצליח לשמור על 66% אפקטיבי במדי מינסוטה אפילו ל-2 משחקים רצופים. 

הפרק הבא של היומן יעסוק ככל הנראה כבר בסיכום העונה ובשאלות שיטרידו את הנהלת גולדן סטייט לקראת העונה הבאה, אז הם ישתחררו מהעול של ההארד-קאפ ויוכלו למצוא את הדרכים לחזק את הנקודות החסרות אולי בדרך לריצת פלייאוף נוספת, ומי יודע, אולי גם מעבר לכך…

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. תודה רבה חיים אחלה פוסט
    .
    דילו סירב/ לא התאים/ לא הצליח להיכנס לשיטה של קר. הוא שיחק המון פיק&רול, ומעט מאוד אוף דה בול. הוא שחקן טוב אבל ממש לא מספיק יעיל בשביל שמשחק הפיק&רול כשהוא מבוסס עליו יוביל את קבוצה למקומות גבוהים. התנועה שוויגינס עושה עד עכשיו (שלדעתי על אף המדגם הקטן היא מעודדת מאוד כי ההשתלבות שלו די חלקה) מייצרת לו הרבה יותר זריקות שקרובות לטבעת.
    אני מניח שהווריורס הולכים להשתמש בו לא מעט כדנקיסט שאמור להיות זה שתופס את הלובים של החברים, וכמובן שבזה הוא מתעלה על דילו.
    סך הכל הדיל הזה שהיה נראה קטסטורפלי ברגע הראשון נראה עד כה סביר בהחלט.

  2. אחלה פוסט חיים, תודה רבה.
    לפי מה שקראתי, סטף צפוי לחזור, אולי כבר בעוד שבוע. זה אומר שכבר העונה הבסיס של סטף, דריימונד וויגינס יכול לרוץ למשך 20 משחקים ולנסות להשיג תיאום וללמוד אחד את השני.
    לצערי, בתור אוהד על העגלה, הגרעין של הווריורס כבר מעבר לשיא. לגרין יש עדיין אינטליגנציית משחק ברמות הכי גבוהות אבל איבד לחלוטין את הקליעה וכנראה גם חצי צעד בהגנה. סטף אדיר אבל גם הוא, לדעתי, כבר בצד הלא נכון של הגבעה. לא ירידה משמעותית אבל ירידה. ראינו את זה בכמה משחקים שלו לפני שנפצע. קליי סימן שאלה גדול לגבי איך יחזור מהפציעה. אני מאמין שהוא יהיה בסדר כי הקליעה לא אמורה להיפגע יותר מדי ואתלטיות אף פעם לא היתה הצד החזק שלו. אולי ייקח לו קצת זמן להיכנס לקצב אבל אני חושב שהוא יהיה בסדר. זאת הרביעייה ומן הסתם לא יהיה להם הרבה איפה לחזק. הם יהיו חייבים פורוורד טוב שיוכל לתת הגנה על התותחים של העמדה במערב ויעזור להחביא את סטף.
    בשורה התחתונה, אני צופה להם בשנתיים/שלוש הבאות ריצה בפלייאוף אבל לא יותר מסיבוב שני, אם בכלל. הלוואי שאתבדה.

  3. תודה חיים.

    לפני הכל אני רוצה להזכיר לעצמי ולאחרים שהבעיה העיקרית של וויגינס תמיד היתה מנטלית. הוא מתקשה לשמור על רמת ערנות / מיקוד / אכפתיות / מאמץ בהגנה לכל אורך המשחק הבודד ובעיקר לאורך כל העונה. במובן הזה הצעד של ג"ס שזכה להרבה ביקורת, לבצע את העסקה להבאתו עכשו ולא להמתין לקיץ הוא צעד נכון. עד הקיץ הוא ישחק 30 משחקים , למעלה ממחציתם עם קרי, במדי הג"ס תחת דירבון תמידי של גרין. כמות כזו של משחקים תאפשר להנהלה להחליט אם להשאיר או לחפש עסקה על בסיס ניסיון ולא על בסיס השערות.
    הניסיון יצליח? אני מסופק. הסביבה של ג"ס אינה תרופת פלא. על כל שחקן שהצליח יש אחר שלא – כספי למשל. אבל, אם הניסוי יצליח זו תהיה אחת מגנבות העשור. חיים כבר הסביר למה.
    לא יודע לגבי קרי ותומפסון אבל גרין בהחלט נמצא על פרשת דרכים. אם לא ימצא דרך לשפר את הקליעה הוא וג"ס בבעיה. בנוסף, הוא צריך לאמץ את השיטות של איגואדלה ולהתחיל לדאוג לגופו לאורך כל השנה. קר צריך לשקול, בתלות בשחקן שיבחר בדראפט להפוך אותו לשחקן השישי במקום איגואדלה. יש לזכור שמטרת המהלך ההוא של קר היתה לאפשר להריסון בארנס למצות את הפוטנציאל שלו.

  4. בקצרה, הבעיה של וויגינס זה לזרוק ושהכדור ייפול בטבעת.

    שחושבים על זה שהוא התחליף לדוראנט, שדווקא הפיל את הכדור בטבעת מצויין. קשה לא לדפוק את הראש בקיר.

  5. תודה חיים. בארנס, סליחה – וויגינס, אכן יושב על משבצת רלבנטית ללוחמים, אבל לדעתי סימן השאלה המרכזי הוא סביב חוכמת המשחק שלו. השיטה של גולדן סטייט מחייבת שיתוף פעולה ואינטיליגנצית משחק, ואני לא משוכנע שיש לו מספיק כדי להתאקלם. נדע יותר במהלך העונה הבאה, אבל לא אתפלא אם השילוב יכשל והוא יוטרד לאיזו מיניסוטה כזו, אופס… איזו שארלוט כזו, עבור מה שלא יהיה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט