מי כאן בעל הבית? לקראת הסיבוב השני בפלייאוף ה-NFL

מי כאן בעל הבית? לקראת הסיבוב השני בפלייאוף ה-NFL

מאת צוות הופס פוטבול: פריים טיים זק, יניב שושני ועידו יצחקי

סיבוב הווילד-קארד בשבוע שעבר אכן היה, כנרמז משמו, פרוע ולא צפוי עם שלושה ניצחונות חוץ (של הקבוצות המדורגות נמוך יותר) ועוד משחק שהסתיים בהארכה. ראינו בו שני ק"ב אגדיים שמקומם בהיכל התהילה מובטח (בריס ובריידי) מסיימים את העונה מוקדם בהרבה מהצפוי וכן שני ק"ב שכנראה יגיעו גם הם להיכל התהילה (ווילסון ווטסון) מנצחים משחקים קשים כמעט לבדם. השבוע בסיבוב השני הדרמה תהיה כנראה קטנה הרבה יותר. מסורתית, זהו סיבוב בו בד"כ מנצחות הקבוצות הביתיות שלא רק שהן מדורגות גבוה יותר ונהנות מיתרון הביתיות אלא גם מקבלות שבוע חופש נוסף לנוח, להחלים ולהתכונן. בשנה שעברה כל 4 הקבוצות הביתיות ניצחו את המשחקים שלהן ובממוצע בשנים האחרונות רק ב-20% מהמשחקים ניצחו האורחות כך שניתן לצפות ככל הנראה להפתעה אחת לכל היותר מבין ארבעת המשחקים. למי מארבע העולות מהווילד-קארד יש סיכוי ריאלי לעשות זאת? הצוות שלנו ניתח את כל העימותים הצפויים והגיע למסקנות שלפניכם…

בולטימור רייבנס (14- 2) – טנסי טייטנס (9- 7), בולטימור, ראשון 03:15

קרב מעניין, שעשוי להיות שקול הרבה יותר מכפי שנראה במבט שטחי, יתקיים בין שתי קבוצות שמעטים צפו בתחילת העונה שיגיעו למעמד הזה. טנסי לכאורה סיימה עוד עונה במאזן 9- 7 (שנה רביעית ברציפות…) אך מה שהפך את עונת 2019 למעניינת ומיוחדת בנאשוויל הוא סיפור הסינדרלה של ריאן טנהיל, שהחליף את מרקוס מריוטה אחרי פתיחה קטסטרופלית של העונה והוביל את הטייטנס למאזן 7- 3 כק"ב פותח תוך שהוא מציג את הרייטינג הטוב בליגה במהלך החצי השני של העונה. מי שהצטרף אליו כגיבור משנה לא צפוי הוא הרץ דריק הנרי שבששת המשחקים האחרונים של העונה השיג ממוצע מפלצתי של 150 יארד למשחק על הקרקע ועזר לסחוף את הקבוצה לפלייאוף. במשחק הווילד-קארד בניו אינגלנד לקח הנרי את עמדת ההובלה וחיפה על יום חלש של טנהיל כשהשיג 182 יארד על הקרקע מול ההגנה המצוינת של הפטריוטס, מה שהוביל את הטייטנס לניצחון מפתיע והעפלה לסיבוב השני.

בבולטימור אמנם ציפו להמשך התקדמות של לאמאר ג'קסון אחרי עונת הבכורה ב-2018 (בה החליף את פלאקו באמצע העונה ובעזרת תצוגות ריצה מרשימו הוביל את העורבים לפלייאוף), אך אף אחד לא ציפה לפריצה כה מרשימה בעונת 2019 בה ג'קסון לא רק שבר את שיא הליגה ביארדים על הקרקע לק"ב (עם 1200 יארד – מקום שישי מבין כל השחקנים בליגה, כולל רצים!) אלא גם הוכיח יכולות מסירה מרשימות עם מעל 200 יארד באוויר למשחק, רייטינג של 113 (שלישי בליגה) והוביל את ההתקפה המהנה והטובה בליגה – מה שבוודאות יקנה לו את פרס ה-MVP  בתום העונה. גם ההגנה השתפרה במהלך העונה ודורגה במקום הרביעי בליגה, וכל זה הביא את הקבוצה לרצף של 12 ניצחונות רצופים והמאזן הטוב בליגה במהלך העונה הסדירה. נקודת התורפה של הגנת בולטימור היא התמודדות עם משחק הריצה, בו דורגה במקום ה-21 בלבד בליגה עם 4.4 יארד למהלך ריצה של היריבה וזה לא מבשר טובות בהתחשב בכושר הנפלא של דריק הנרי.

הטייטנס ינסו להפעיל את תכנית המשחק שעבדה בפוקסבורו בשבוע שעבר  – לנהל את מרבית מהלכי ההתקפה על הקרקע ולא באוויר (מול הפטריוטס הם ביצעו 40 מהלכי ריצה מול 16 מהלכי מסירה בלבד!) – בתקווה לא רק להשיג הרבה יארדים של דריק הנרי אלא גם להוריד זמן רב מהשעון ולהשאיר את ג'קסון וחבורתו על הספסל. הגנת טנסי הבינונית תצטרך להתמודד עם התקפה הרבה יותר מגוונת ומסוכנת מזו של הפטריוטס – ויצטרכו לשים לב לא רק לג'קסון אלא גם למארק אינגרם (שנתן עונה מצוינת עם מעל 1000 יארד על הקרקע) ולטייט-אנד מרק אנדרוז  – שניהם סיימו את העונה עם פציעות אך אחרי שבועיים של מנוחה (כולל המחזור האחרון של העונה שבו הרייבנס שיחקו עם המחליפים אחרי שהבטיחו את ראשות החטיבה) הם מקווים שיספיקו להבריא ולהתאושש (עדיין בסימן שאלה – בעיקר לגבי אינגרם). מלבד השפעת הפציעות, מה שיכול לשחק לטובת הטייטנס הוא גורם הלחץ – בעוד טנסי כבר עשתה את שלה בניצחון בשבוע שעבר, הציפיות מבולטימור הן להגיע לסופרבול וזה יכול להקשות על השחקנים, שרובם צעירים ועם ניסיון פלייאוף מועט.

אני מאמין שבכל זאת הקבוצה הטובה יותר תנצח – וזו כמובן בולטימור, ובמידה רבה בזכות ההגנה. המשחק יכלול הרבה מאד מהלכי ריצה, דרייבים ארוכים משני הצדדים ולא יגיע לסקור גבוה, אך ג'קסון יצליח להפעיל את קסמיו בהתקפה בעוד הסקונדרי של הגנת בולטימור (בראשות ארל תומס, הסייפטי המנוסה שזכה בסופרבול עם סיאטל) יעצור גם השבוע את טנהיל, ולמרות עוד הופעה לפנתיאון של דרק הנרי הניצחון יישאר אצל הקבוצה הביתית בתום משחק צמוד.

לאמאר ג'קסון ופטריק מהומס – האם יתקיים מפגש פסגה ביניהם בשבוע הבא?

קנזס סיטי צ'יפס (4-12) – יוסטון טקסאנס (6-10), יום ראשון, 22:05

המשחק ששובץ לשעה הנוחה ביותר עבור הקהל היושב בציון, יפגיש בין קנזס סיטי – הטוענת לכתר, שמגיעה לאחר שבוע חופש מפנק בו זכתה בשבוע האחרון של העונה, לבין יוסטון טקסאנס, שצלחה מותחן אדיר נגד בפאלו בשבוע שעבר וביצעה קאמבק מרשים שהסתיים בבעיטת שדה מוצלחת בהארכה. האם קנזס תנצח הערב בדרך לקרב חייה בגמר הAFC או שמא יוסטון תצליח להפתיע? כל התשובות מחכות בארוהרד סטאדיום.

הפעם האחרונה בה שיחקו פוטבול בינואר ב'ארוהרד' חקוקה היטב בזיכרון של כל אוהד פוטבול. בתום משחק מדהים ורווי תהפוכות, הצליחה ניו אינגלנד 'לגנוב' ניצחון בהארכה בגמר החטיבה בשנה שעברה כל הדרך אל עבר הלומברדי. אנדי ריד ופטריק מהומס לא האמינו שהמשחק הזה חמק להם מבין הידיים. את עונת 2019 הם פתחו עם כוונות ברורות: להגיע לסופרבול. הקבוצה שינתה את המערך ההגנתי והחליפה כמעט את כל שחקני ההגנה בקיץ האחרון, במטרה לשפר את החלק בגינו הפסידה במעמד הקריטי בשנה שעברה. ההתקפה שעבדה כ"כ טוב נשארה בשלה, והמערכת התחילה לעבוד מחדש. גם פציעתו של מהומס, שהשביתה אותו למס' שבועות, לא הצליחה למונע מקנזס את שבוע החופש הנכסף – אליו היא מגיעה עם שישה ניצחונות רצופים בעונה הסדירה, כולל תצוגות הגנתיות מרשימות (לא ספגה יותר מ21 נקודות). הצ'יפס מגיעים למשחק הביתי הערב עם מומנטום נהדר, הגנה שהלכה והשתפרה ממשחק למשחק, קווטרבק שמאיים להיות הפנים של הליגה בעשור הקרוב ומאמן סופר מנוסה על הקווים שמנווט את הספינה. נק' החולשה המרכזית של הקבוצה היא משחק הריצה, אך אני בספק אם ליוסטון יש את הכלים להכריח את קנזס לעבור לקרקע.

במחצית המשחק שנערך בשבוע שעבר אף אחד לא נתן ליוסטון סיכוי לשחק השבוע. בפיגור 0:16, יכולת התקפית מחפירה (כאשר הופקינס מנוטרל) ונראה היה שבפאלו פשוט רוצים יותר. אך דשון ווטסון לא וויתר, ועם טאצ'דאונים בריצה ובמסירה הצליח להוביל את יוסטון ולהגיע עד הלום. ג'יי ג'יי וואט גנב את ההצגה מאמצע הרבע השלישי, אחרי שהדהים את כולם וחזר מהפציעה בחזה למשחק המכריע. וואט הצליח להפעיל לחץ מאסיבי על אלן ויחד עם שאר החוליה ההגנתית שהתעשתה החזירו את יוסטון למשחק. ביל או'בריאן כמעט ירה לעצמו ברגל עם החלטות תמוהות ברבע האחרון, אבל יוסטון כאן. הטקסאנס זקוקים ליכולת שיא של ווטסון בשילוב עם התופס הכי טוב בליגה – דיאנדרה הופקינס, שבהיעדר קורנר איכותי של קנזס, יוכל להיות הגורם המשמעותי ביותר במשחק. קו ההתקפה של יוסטון לא מיטיב עם ווטסון, והסירוב שלו לשחרר את הפוטבול גם כשמופעל הלחץ עליו, מוביל לכמות סאקים בלתי נתפסת. הקווטרבק חייב לשחק באחריות הערב, ולנסות להימנע ככל האפשר מסקראמבלים מיותרים. ההגנה של יוסטון היא אחת מן החלשות בליגה (מקום 28), ותיאלץ להתמודד הערב נגד התקפת מסירה קטלנית. לא יהיה להם קל בכלל. וואט אמנם ישחק גם הערב, והוא כמובן תוספת אדירה לקבוצה, אך אני מטיל ספק ביכולתו לשתק את מהומס.

קנזס מגיעה כפייבוריטית ברורה וצריכה לנצח את המשחק הערב. יוסטון תוכל לעשות להם צרות, בעיקר במהלכים גדולים ובדרייבים קצרים. אני צופה משחק נטול הגנות ורווי טאצ'דאונים. ניצחון בדו-ספרתי לצ'יפס.

ג'יי-ג'יי וואט – האם הלוחם הוותיק יצליח לחולל סנסציה?

סאן פרנסיסקו פורטי ניינרס (3-13) – מינסוטה וויקינגס (6-10) (סאן פרנסיסקו, שבת  23:35)

התאריך הוא 30 בדצמבר 2018, הניינרס מוכים שוק על ירך על ידי הראמס במשחק הנעילה של העונה הסדירה, מסיימים עונה רביעית ברציפות במאזן שלילי (12-4), ויחד עם פציעתו של גארפולו, צל כבד מוטל על תהליך הבניה של שאנאהן/לינץ'.

קופצים בדיוק שנה קדימה, הניינרס מנצחים את משחק סיום העונה בדרמה גדולה, סוגרים עונה עם שיפור בלתי נתפס כמעט בכל קטגוריה קיימת, ומסיימים במקום הראשון ב- NFC עם מאזן מרשים של 3-13.

סאן פרנסיסקו עשתה זאת בעיקר בעזרת הגנה אגרסיבית ואתלטית, עם קו קדמי שלא מפסיק להטריד ולהלחיץ את קווטרבק היריבה, וקו אחורי פנומנלי בראשות ריצ'רד שרמן הבלתי נגמר, שסופג רק 169.1 יארדים במסירה למשחק. עקב האכילס של ההגנה הוא כנגד משחק הריצה, שם ממוקמת הקבוצה במקום ה-17 הלא מחמיא מבחינת ספיגת יארדים למשחק. התקפת הניינרס מתבססת על משחק הריצה, וממוקמת ראשונה בליגה מבחינת ט"ד (23), ושניה ביארדים למשחק (144). בגזרת המסירה ג'ימי גאראפולו השאיר את הפציעה הקשה מאחוריו, כאשר המטרה החביבה עליו הוא ג'ורג' קיטל הנפלא, שבכושרו הנוכחי הוא הטייט אנד הטוב הליגה.

מינסוטה מגיעה למשחק על כנפי הניצחון המפתיע על הסיינטס בשלב הווילד קארד. קירק קאזינס הוריד גורילה מהכתפיים עם ניצחון פלייאוף ראשון בקריירה, כאשר הוא נעזר באדם ת'ילן שלא הפסיק לרוץ וניפק מספר תפיסות קריטיות, ועם הרבה משחק ריצה בראשות דלווין קוק, שהתאושש בדיוק בזמן לאחר מספר משחקים לא מוצלחים. עוד סימן טוב להמשך הדרך הייתה ההגנה, שחסמה שוב ושוב את נתיבי המסירה של דרו בריס, והראתה לכולם את הפוטנציאל הטמון בה.

מפתחות למשחק – לרוב שחקני סאן פרנסיסקו זהו משחק הפלייאוף הראשון בקריירה, מה שאומר הרבה לחץ וידיים רועדות, בעיקר בהתקפה. אם הניינרס ימנעו מאיבודי כדור בתחילת המשחק, הלחץ ירד והביטחון יעלה, ומשם הבדלי הרמות יטו את הכף לטובתם. בהגנה צריכים הניינרס להתמקד בת'ילן, ומעניין יהיה לראות באם שרמן יהיה זה שמופקד על המשימה הלא פשוטה לעצור את התופס מספר אחד של מינסוטה.

הויקינגים מצידם צריכים לשחק על החולשה היחסית של הניינרס, ולרוץ, הרבה. יארדים על הקרקע יניעו את כל ההתקפה, ויתישו את ההגנה מנגד. בהגנה חייבת מינסוטה לעצור את קיטל, אחרת זה הולך להיות ערב ארוך מבחינתם.

תחזית – לחובבי הפיקנטריה מבין הקוראים, בשנת 1999 רשמה סנט לואיס ראמס שיפור מאזן זהה בדיוק לזה של הניינרס השנה. אתם מוזמנים לבדוק כיצד הסתיים הסיפור בעונה ההיא. למרות הביטחון והמומנטום של מינסוטה, סאן פרנסיסקו נחה שבועיים, שחקני ההגנה שלה פשוט יטרפו את המגרש, וישאירו את האוהדים באדום וזהב מחייכים עוד שבוע בעונה החלומית שעוברת עליהם.

גארופולו וקאזינס – לך יש ניצחון פלייאוף ראשון, עכשיו תורי….

גרין ביי פאקרס (13- 3) – סיאטל סיהוקס (11- 5), גרין ביי, שני 01:40

עונה מוזרה עברה על האורזים מוויסקונסין. אחרי שנים רבות שבהן הקבוצה נשענה באופן כמעט בלעדי על היכולת המופלאה של ארון רוג'רס, היא השיגה העונה את המאזן הטוב ביותר מאז 2011 (ואליפות בית ה-NFC צפון) כשרוג'רס מציג את אחת העונות הפחות טובות בקריירה המזהירה שלו. התקפת המסירה של גרין ביי מדורגת השנה במקום ה-17 בליגה ביארדים לניסיון מסירה (6.5) וגם בכמות יארדים באוויר (233). רוג'רס עצמו רושם רייטינג בינוני מאד של 95 והשיג 62% השלמת מסירות בלבד – פחות ממרבית הק"ב המובילים בליגה. מה שבכל זאת גרם לפאקרס לזכות באליפות הבית הקשה שלהם היו שני גורמים מפתיעים. הראשון הוא הרץ המצוין ארון ג'ונס שבעונתו השלישית בליגה פרץ והשיג 1084 יארד עם כמה תצוגות מרשימות (ולמרות חוסר יציבות מסוים משבוע לשבוע). הגורם השני הייתה ההגנה של הקבוצה שאחרי שנים של יכולת פתטית התייצבה השנה ולמרות שלא ממש הצטיינה, הצליחה לשמור את היריבות על סקור נמוך (19.6 נקודות למשחק, מקום תשיעי בליגה) ולאפשר לרוג'רס וג'ונס לנצח את המשחקים בלי הברקות והתפוצצויות התקפיות, תוך ניצול העובדה שהם מיעטו מאד לאבד כדורים (0.8 למשחק, מקום שני בליגה).

אצל סיאטל התמונה היתה הפוכה לחלוטין – ההגנה, שהייתה בעבר נקודת החוזק המרכזית של הקבוצה, קרסה בעקבות גל העזיבות של השנים האחרונות ודורגה במקום ה-20 בליגה בנקודות שספגה (24 למשחק) ומקום 25 בכמות יארדים שאפשרה (376 למשחק). משחק הריצה, שבתחילת העונה נראה מצוין, נעצר לחלוטין בעקבות הפציעות של כריס קארסון ורשאד פני (עד כדי כך שהקבוצה נאלצה להחזיר את שחקן העבר מרשון לינץ' מפרישה). כתוצאה מכך, כל התקוות והציפיות של הקבוצה הונחו (שוב) על כתפיו של הק"ב ראסל ווילסון  – הוא עמד במשימה בהצטיינות וסחב קבוצה פצועה וחסרה עד לסיבוב השני של הפלייאוף עם רייטינג מצוין של 106. למרות קו התקפה חלש שאפשר 48 סאקים (הכי גרוע בליגה) הוא הצליח לסיים עם אחוזי השלמה טובים (66%), 5 יירוטים בלבד והכי חשוב – תצוגות מאני טיים מדהימות בסיומי משחקים שפעם אחרי פעם הצילו את הקבוצה והפכו הפסדים וודאיים לניצחונות מפוארים. הקבוצה הייתה רחוקה כמה סנטימטרים מזכיה באליפות בית ה-NFC מערב בהפסד האכזרי לסן פרנסיסקו במחזור האחרון אך הצליחו להתאושש ולנצח באופן משכנע את פילדלפיה בסיבוב הווילד-קארד.

הפעם נראה שהאתגר העומד בפני ווילסון גדול אפילו עליו – גרין ביי מגיעה למשחק רעננה אחרי מנוחה ארוכה, משחקת ב"טונדרה הקפואה" בה הטמפרטורה צפויה להיות מתחת לאפס (עם סיכוי מסוים לשלג) – תנאים שווילסון מתקשה בהם בדרך כלל. הגנת גרין ביי היציבה (בראשות זדאריוס סמית המצוין, שסיים את העונה עם 13.5 סאקים – שישי בליגה) תקשה על ווילסון לייצר מהלכים גדולים באוויר או על הקרקע, תאפשר להתקפה להתקדם לאט וביסודיות מול הגנת סיאטל המחוררת (מדורגת 26 בליגה כנגד הריצה) ומוכת הפציעות ולהשיג ניצחון ביתי בתוצאה נמוכה ובהפרש לא גדול אך בטוח שיביא את הקבוצה שוב לגמר החטיבה אחרי הפסקה של שלוש שנים.

רוג'רס ווילסון – שני הק"ב הוותיקים והמנוסים שנותרו במרוץ. מי מהם ישחק בשבוע הבא?

לפוסט הזה יש 63 תגובות

  1. תודה רבה
    נראה מחזור של משחקים חד צדדיים במידה רבה, אולי יהיה אפסט בסנטה קלרה אבל סביר להניח שארבע הקבוצות ששיחקו בשבוע שעבר ישחקו בסוף השבוע הזה את משחקם האחרון העונה

    1. ההפתעה היחידה שיכולה להגיע לדעתי היא מכיוון סיאטל. המאזן שלהם הושג בבית מאוד קשה, בנוסף ל-סוואגר של אלופים, ולכן אני מאמין בהם מאוד. מצד שני – משחק חוץ אצל רוג'רס…
      שאר המשחקים לדעתי יהיו בלו-אאוטס.

  2. טור מצוין, תודה.
    אם כבר הימורים אז ככה:
    רייבנס טייטאנס: טנסי תתן פייט אבל לא תצליח לעמוד מול כוח האש של לאמאר. הפרש שני פוזשנים לרייבנס.

    ניינרס ויקינגס: מצד אחד אפשר להריח הפתעה, מצד שני הויקינגס כבר די עשו את שלהם, והניינרס הראו השנה שיש להם תשובות גם כשמקשים עליהם.
    הניינרס בפוזשן אחד.

    אורזים נצים: מריח כמו קלאסיקה רוויית יצרים.
    שתי הקבוצות בערך ברמה שווה. יש מצב להארכה. אם כל הסימפטיה לרוג׳רס אני הולך פה עם סיאטל. צמוד צמוד.

    צ׳יפס טקסנס: הצ׳יפס יפתחו יתרון של שניים- שלושה פוזשנים, ווטסון יתעורר ברבע שלישי ויתחיל קאמבק, אבל הצ׳יפס יצליחו להחזיק מעמד. צ׳יפס בפוזשן אחד.

    1. תודה רבה. אני גם נוטה להאמין בסיאטל, אבל אני לא רואה עוד הפתעות גדולות במיוחד. אולי הטייטנס יפתיעו קצת את בולטימור עם הריצות שלהם, אבל בגדול הם לא ישתוו לג׳קסון ואינגרם וכו׳. הניינרס אמורים לקחת דיי בקלות, הויקינגס אחלה של קבוצה אבל הם לא משתווים לסן פרנסיסקו בשום צד של המגרש לדעתי. וגם על קנזס סיטי אני שם את כל הכסף שלי, לא מאמין שהטקסנס יצליחו להתגבר על ההגנה המשתפרת של הצ׳יפס. ככל הנראה, הסטטיסטיקות ימשיכו לצדוק גם השנה בכל הנוגע להפתעות בסיבוב השני בפלייאוף, אבל בואו נחכה ונראה!

  3. בקשר לטנסי נגד בולטימור, אז בולטימור מגיעה עם סטריק נצחונות הגדול בליגה – 12. גם 2-14 נראה טוב יותר מ-7-10. התקווה של טנסי היא דריק הנרי עם 154 יארדס למשחק ב-7 האחרונים. הרייבנס ינצחו ב-10
    לא רק שמינסוטה משחקת נגד קבוצה שהיא 3-13, היא עוד משחקת בביתה. הם גם ניצחו שם 4 מ-5 הפלייאוף האחרונים שהתחילו שם. אם מינסוטה תנצח היא תהיב בס"ה ה-79 המנצחת בק-טו-בק נגד קבוצות שמגיעות עם 123 נצחונות. הניינרס ינצחו ב-14.
    כמו שיוסטון טובה נגד הצ'יפס (ניצחה 2 מ-3 האחרונים נגדם) קשה לי מאד להאמין שהם יגיעו למדינת החיטה שקבוצתם יושבת על 4-12 ותצליח לנצח. מצד שני, מאמן ההגנה של יוסטון היה מאמן הצ'יפס ב-2012 אז זה הרבה יותר כמובן מסתם עודמשחק. הצ'יפס תנצח ב-10.
    גרין ביי (3-13) תנצח את סיאטל ב-6 נק' כי היא משחקת בבית ויהיה שם קר נורא. אני לא רואה את ארון רוג'רס מפסיד אחרי שבמשחק הנצחון האחרון הוא הפך למס' 5 ב-TD בפלייאוף בהסטוריה

  4. בדיוק שעה לפני, ואני במקום טוב. אף אחד לא נותן לויקינגס צ'אנס, ובדיוק כמו שבוע שעבר אנחנו (כן, גם אני, עשיתי מתיחות, רכשתי שני סיקספקס והודעתי שאני חולה בעבודה), עולים סופר אנדרדוגס.
    לויקינגס קבוצה וותיקה. זו השנה החמישית שההגנה הזו משחקת ביחד, והם נראים רעבים ורעננים. הריסון וגריפין משחקים את הפוטבול האיכותי ביותר שלהם וזוהי נקודת ה now or never. קאזינס יהיה רגוע ואדם ת'ילן שלא ברור אם יישחק או לא פותח. בכל מקרה הוא יהיה דיקוי בעיניי ועיקר המסירות יילכו לסלנטים לטייט אנדס, הרבה דלווין קוק והפצצה כירורגית לדיגס.
    וכפי שאיחלתי לעצמי, ולנו, רק להיות פאקטור לאורך כל המשחק.
    אני סומך על זימר בדקות הסיום.

  5. אם תהיה הפתעה, היא תגיע מהמשחק של הטקסנס שייתארחו אצל הצ׳יפס ויבואו בלי רגשי נחיתות. שאר המשחקים יכולים ללכת צמוד אבל המארחות אמורות להעפיל. מינסוטה תלויה כמעט בלעדית ביכולת של דלווין קוק לפרק את הגנת הריצה של ס״פ. בכל שאר הפרמטרים אין להם יתרון. וילסון קוסם אבל אני מקווה שננקום בו על השוד שמנע סופרבול בריידי-רוג׳רס ב2015.

  6. להגנה של מינסוטה כמעט אין זמן לנוח, שיחקו כבר חצי שעה בערך ועדיין רבע שלישי, מתכון לקריסה מעייפות – המשחק מתקדם לקראת נצחון משכנע של הניינרס (מה שכנראה אומר שעוד שנייה נראה פה קאמבק אדיר של הוייקינגס)

  7. הניינרס דומיננטיים בכל כך הרבה אספקטים של המשחק
    עכשיו בבעיטה של הניינרס מקו ה 20 שלהם, המחזיר של מינסוטה פישל ולא השתלט על הפאנט, הניינרס קיבלו את הכדור ברד זון

  8. עוד קבוצה שמשחקת עם ראנינג בק בתור ק"ב עפה הבייתה
    יוסטון הבאים בתור
    כל הג'וש אלן, לאמר ג'קסון, דשון ווטסון האלה שווים לתחת

  9. משחק מופתי של טנסי, המשיכו לנצל את הנרי כלחם וחמאה של ההתקפה אבל תיבלו בלא מעט ביג פלייז של טנהיל שהיה מצוין.
    בהגנה הצליחו לעצור את ג'קסוןן על ידי זה שלא ניסו להגיע אליו מוקדם מדי ולכן הוא לא יכל לנצל את שינויי הכיוון בתחילת ריצה. הם נתנו לו למסור מתוך הפוקט ואפשרו כמה מהלכים יפים אבל מסתבר שכמוסר הוא בינוני למדי (והמטרות שלו מוגבלות)
    בשורה התחתונה, הארבו חטף נוקאאוט מורייבל. אולי אולי בגלל זלזול.

  10. איך הגנת הריצה של קנזס ( בהנחה שאכן תהיה זו קנזס) תתמודד? דווקא לניינרז יש מאץ' אפ טוב מול טמסי, אבל צריכים לקרות עוד כמה דברים לפני מפגש בין אלה.

    1. במחזור העשירי התארחו הצ'יפס בטנסי, וקיבלו על הראש מהנרי, 188 יארדים ושני ט"ד.
      בחודשיים האחרונים אף קבוצה לא מסתדרת עם הנרי, הוא במוד מפלצת לאחרונה……

    2. זו הסיבה שהופתעתי כל כך כשיוסטון ניצחו את טנסי במחזור ה 15 או 16. בכל אופן, טנסי טובים אבל לא בלתי מנוצחים וקבוצה עם אופנסיב ליין חזק יכולה לעצור את הכניסות שלו דרך המרכז.
      לא מספיק ראיתי את הצ'יפס השנה אבל ממה שראיתי הם בהחלט נראים חזקים, עם הגנת ריצה סולידית. נראה לי שטנסי הגיעו פחות או יותר לשיא בעליה לגמר ה AFC.

        1. אולי זה פשוט מאוד אבל הנרי דווקא שיחק עם 86 יארד וממוצע 4.1 לנשיאה (זה אפילו כתוב בתגובה מס. 25 של קצין המבחן של מיסטר בלונד להלן). גם טנהיל שיחק ואפילו היה לא רע עם 279 יארד ו 22/36.
          .
          אז בכל זאת, למה הפסידו? אני זוכר שבזמן אמת שאלתי את עצמי ולא הבנתי

  11. הסטטיסטיקה של דרק הנרי – החל מהמחזור העשירי (8 משחקים) רק פעם אחת ירד מ 100 יארד וממוצע של 5.3 יארד לנשיאה – זה היה בהפסד היחיד של הטייטאנס באותם משחקים, ליוסטון במחזור ה 15 כשהיו לו 86 יארד בממוצע של 4.1 לנשיאה. עוד משחק אחד עם 103 יארד, וששה משחקים עם 149 יארד ומעלה! כולם נצחונות של טנסי

  12. אני לא מבין, לאורך השנים האחרונות היו כמה רצים עם ממוצעים כאלה, זה היה דומיננטי – אבל לא בלתי מנוצח, בוודאי שזה נשק שניתן להתכונן אליו ולצמצם את הנזק. לא מצליח להבין עדיין איך בולטימור, עם אחד המאמנים הותיקים והמאורגנים שידוע בבניית הגנות אימתניות- הוא נפל ככה. ועוד אחרי כל הזמן שבעולם להתכונו, ועוד במשחק בית. זה לגמרי על ג'ון הארבו

  13. ESPN’s @AdamSchefter is reporting the Cleveland Browns are hiring Vikings OC Kevin Stefanski as head coach. Kevin is the son of the Detroit Pistons top basketball executive, Ed Stefanski.

  14. מה קורה כאן?!
    לרגע אני רואה כדורסל/מדבר קצת עם האישה – וכבר 21:0 ועוד ליוסטון?!?!
    אולי הבית הזה לא כזה פח כמו שכולנו חשבנו…?
    מתי פעם אחרונה היה גמר חטיבה בין שתי קבוצות מאותו בית?

  15. קנזס כל כך הרבה יותר טובים
    מצד שני, קשה שלא לחשוב שהם הולכים להסתבך מול קבוצות יותר קשוחות ומאומנות מהטקסנז (אהממ.. ניינרס, מישהו?)

  16. ובגרין ביי, העניינים יגעים עבור סיאטל, 7:0 מוקדם ונראה שלסיהוקס קשה עם הגנת הריצה של הפאקרס
    ראינו כבר שאסור להתנבא על משחק על בסיס הרבע הראשון ובכל זאת, גרין ביי טובים יותר וביתיים יותר

כתיבת תגובה

סגירת תפריט