קריסה מור זוכה באליפות WSL רביעית בקריירה – Smiley

קריסה מור זוכה באליפות WSL רביעית בקריירה – Smiley

קריסה מור, ילידת הוואי בת ה-27, זכתה אתמול בערב בפעם הרביעית בסבב הגלישה העולמית של ה-WSL. מור כרגע היא הגולשת הפעילה עם מספר הזכיות השני הכי רב בסבב אחרי סטפני גילמור האוסטרלית שבאמתחתא 7 תארים. זכייה האחרונה של מור הייתה ב-2015.

התחרות שנערכה בהוואי (אתמול בערב, שעון ישראל), הייתה התחנה האחרונה של הסבב הכולל 10 תחנות, ואשר מתחיל כל שנה באפריל (Gold Coast, Queensland, Australia) ומסתיים כאמור בהוואי (Honolua Bay, Maui).

המירוץ השנה היה צמוד, כאשר לתחרות בהוואי הגיעו 3 מועמדות: קריסה מור (שהובילה את טבלת הניקוד), קרולין מרקס ולאקי פיטרסון. בסופו של דבר פיטרסון הודחה בשלב הטופ-16 ע"י טיילר רייט (שחוזרת מםציעה וזוהי התחרות הראשונה של מי שהייתה האלופה ב-2016 ו-2017). קרולין מרקס הודחה בשלב רבע הגמר ע"י סטפני גילמור (שהמשיכה לזכייה שבגמר היא מנצחת את טיילר רייט) ותתנחם בכך שהבטיחה מקום בסגל האולימפי יחד עם מור. עם הדחתה של מרקס ניתנה האות לחגיגות האליפות הרביעית של מור.


פעולת האיזון של קריסה מור

כפי שגילתה הגולשת קריסה מור, שהייתה אלופת העולם שלוש פעמים, החיפוש אחר גדולה אמיתית מתחיל במסע כדי להבין מי אתם בכלל.

ג'ן סי / The Red Bulletin

יוני 11, 2018

מאמר מקורי: https://www.redbull.com/us-en/theredbulletin/Carissa-Moores-balancing-act

היא נמצאת רחוק מהאוקיינוס. זהו יום חם במיוחד בסנטרל ואלי בקליפורניה כאשר השמש האינטנסיבית מלהיטה את הנוף. חבורת ילדות צעירות מקיפות את קריסה מור, בידיים מושטות. הן מקוות לקבל חתימה מהגולשת המועדפת עליהן. בלונדינית מיניאטורית שנראית בערך בת 5 ניגשת בביישנות ומור חותמת על חולצתה בחיוך. הן אוהבות אותה, המעריצות הצעירות. היא מרגישה חום ושהיא נגישה.

מור מחזיקה בעט בין המקצים בפאונדרס קאפ [Founders Cup], תחרות גלישה חדשה הנערכת בבריכת גלים מעשה אדם לעומת אלו הנערכות באוקיינוס. התחרות, הנערכת באגם ששימש בעבר לסקי מים בעיירה קטנה בשם למור [Lemoore], נמצאת מרחק אלפי מיילים מהחופים של הוואי שם מור למדה לגלוש וגלי האוקיינוס הגבוהים שם מור סימנה את חותמה בספורט.

באוקיינוס, הסוולים מגיעים בקצב שלהם, תוצר של גחמת הרוחות המצטלבות בסערות במיקום רחוק מהחוף. אבל פה בחוות הגלישה [Surf Ranch], גל מגיע בכל ארבע דקות. רכבת אשר מתגלגלת על מסילה, נמשכת על ידי כבלים, גוררת עימה מחרשה בתוך המים. התהליך מייצר גל של 45 שניות באורך באורך של 600 מטר לאורך בריכת הבטון.

מאז שהחלה להתחרות כבת עשרה, מור, עכשיו 25, זכתה בשלוש אליפויות עולם. התחרות בלמור היא אתגר חדש עבורה, אבל אפילו באווירה הזרה הזו, מור מדגימה את כוחה ואומנותה. במהלך התחרות, היא משלימה פניות חזקות וסוחפות וגולשת לתוך גלי הצינור. זה כאילו היא מסוגלת לרקוד ללא כל משקל על המים.

למרות ההצלחות שלה בקריירה עד כה, מור לא מרוצה במלואה. שבוע לפני כן, כאשר היא מדברת בגילוי לב מתוך ואן קמפינג החונה בקרבת האוקיינוס בוונטורה [Ventura], היא מודה כי היא בילתה הרבה מהשנתיים האחרונות אחר משהו שהוא חמקמק יותר מהגל המושלם או התוצאה המושלמת – היא מנסה לגלות מה היא רוצה בחיים.

בדצמבר האחרון, היא נישאה למי שהיה חבר שלה לאורך זמן רב, לוק אנטרמן. "כאשר התארסנו, ממש הרגשתי את כל השאלה הזו של המהות", מור אומרת. זה הגיע בזמן שמי שהייתה בעבר ילדת הפלא של הגלישה, שניצחה בקלות ולעיתים קרובות, התקשתה בפעם הראשונה. היא תהתה בקול רם כיצד הגלישה תתאים לשינוי החדש בחייה האישיים.

"אני ממש הרגשתי שהמטרה הגדולה ביותר שלי במהלך השנה וחצי של האירוסין שלי הייתה שפשוט רציתי לדעת מי הייתי כאשר צעדתי במורד השדרה", היא אומרת. זה פתח סדרת שאלות עבור מור לגבי מי היה הייתה מחוץ לגלישה. "כיצד ההצלחה והאושר נראים עבורי?"

זה מה שהגולשים עושים – הם מחפשים להחזיק את האיזון שלהם מול חוסר המנוחה של כוחות המים ולזרום בצורה חלקה דרך כל זה. מור בדיוק בילתה מספר שנים בקרב מול חוסר האיזון הזה, בתוך ומחוץ למים. היא התמודדה מול הפרעות אכילה וחקירה ציבורית כואבת. ומאז תואר אליפות העולם האחרון שלה ב-2015, מור התקשתה להשיג את אותה רמה של הצלחה. היא תהתה אם היא בכלל רוצה להמשיך להתחרות. אם אתם אחד מהגולשים הטובים בעולם ותוצאות התחרות לא מגדירות אתכם, מה כן?

"המסע יכול להיות להרתיע, והיו זמנים שרציתי להרים ידיים", אומרת מור, בחוסר דרמטיות אופייני.

אבל זה לא סיפור של כניעה. זה סיפור כיצד מור יצאה למצוא את עצמה. וכיצד היא עדיין מחפשת.

Image may contain: 1 person, smiling, hat and close-up

ילידת הונלולו, מור למדה לגלוש בקווין וואקיקי ביץ' [Waikiki Beach] כאשר הייתה בת 4 או 5. אביה, כריס, שהתחרה בשחייה במים פתוחים, רצה לחלוק את אהבתו לאוקיינוס עם בתו, אז הוא לימד אותה לגלוש. מור מאמינה שאביה רצה לחזק את הקשר ביניהם. "הוא רצה למצוא דרך להשאיר אותי בבית", היא אומרת. "אם אני אתאהב באוקיינוס, אני לא אזוז רחוק מדי".

יהיה קל להניח ולדמיין תצלום של ילדות אידיאלית. היא גלשה במים הצלולים והכחולים של וואקיקי לצל פסגת החרוט של הר הגעש דיימונהד [Diamondhead]. תחילה עם ילידי הוואי על גלשני האולו [olo] והאלאיה [alaia] העשויים מעץ, גולשים רכבו על הגלים האלה במשך מאות שנים. היסטוריית הגלישה הייתה בתוך מגרש המשחקים בילדותה של מור.

אבל האמת שלא הייתה שום ילדות אידיאלית. כאשר מור הייתה רק בת 10, ההורים שלה התגרשו. "אני לא גלשתי כאשר הייתי עם אמי", היא מספרת. "רק בימים עם אבי". היא קפצה בין הוריה עד לשנת הסניור שלה בתיכון.

הגלישה הביאה את מור קרוב יותר לאביה, אשר הסיע אותה לחוף לפני ואחרי הלימודים. כאשר היא הייתה בערך בת 12, הגלישה התחלפה מלהיות תחביב של פעילות לאחר בית הספר אל תשוקה תחרותית. "אני זוכרת שהיו לי שיחות עם אבי בנסיעות הביתה מהחוף", היא אומרת, נזכרת כשהיא נשאלה כמה רחוק היא רוצה להגיע עם הגלישה. "אמרתי לו, 'אני רוצה להיות הכי טובה בעולם'". כריס מור מהר מאוד תמך בשאיפותיה ונשאר כמאמנה מאז.

מור הייתה כישרון מפותח בטרם עת מהתחלה. "ראינו אותה כקלי סלייטר הבאה כאשר היא הייתה בת 12", אומרת סטפני גילמור, מי שזכתה שש פעמים באליפות העולם. כבת עשרה, מור טיילה לתחרויות מסביב לעולם. בשנת הסניור שלה בתיכון, היא העפילה לסבב האליפות [Championship Tour], בחירת העילית של 17 הגולשות הטובות בעולם. במהלך שנתה הראשונה בסבב ב-2010, מור ניצחה שתי תחרויות וסיימה את העונה כשהיא מדורגת במקום השלישי הכללי.

בשנה שלאחר מכן מור הסתערה על תואר האליפות הראשון שלה. היא פתחה את עונת 2011 בניצחון בסנפר רוקס [Snapper Rocks], מקום עם שבירת גלים לצד ימין בגולד קוסט [Gold Coast] שבאוסטרליה. עד לסיום השנה, היא ניצחה בשלושה מתוך שבע התחרויות של הסבב. כאשר תואר האליפות מובטח לה, מור קיבלה הזמנה ככרטיס חופשי להשתתף עם הגברים בהאלייוואה [Haleiwa] ובסנסט ביץ' [Sunset Beach] בנורת' שור [North Shore]. היא נותרה האישה היחידה שהתחרתה באירוע הטריפל קראון [Triple Crown] היוקרתי.

Carissa Moore (HAW) Maui Target Pro 2015

כאשר היא ממריאה במעלה הדירוגים, מור התקשתה לנווט בחיים שמחוץ לגלישה. הגוף שלה השתנה במהרה – באופן בלתי צפוי, לפי מה שהיה נראה לה. היא ניסתה לסיים את התיכון ולהינות מחיי חברה נורמלים, אבל הקריירה התחרותית שלה לקחה אפילו חלק גדול יותר בחייה. היא פספסה מסיבות עם חבריה ואת נשף סיום התיכון שלה. בזמן שהיא אהבה לגלוש, היא הרגישה שלא בנוח לגבי הדרישות של זה וחוסר ודאות כיצד למצוא איזון בריא.

עם הלחץ של חייה והקריירה שלה מסלים, היחסים בין מור לאמא שלה, קרול לום, התדרדרו. הן היו לעיתים קרובות מסוכסכות, ומור זוכרת כי הרגישה מוצפת. "ורק, ההרגשה שאת רוצה את הקבלה הזאת מאמא שלך ואת האהבה הזאת מאמא שלך, אבל שתיכן נמצאות בשני קצוות הפוכים של הספקטרום", היא אומרת. הסיטואציה הגיעה לשיאה כאשר מור מקבלת אמנציפציה בשנת הסניור שלה.

הדברים יצאו משליטה עבור מור, וגופה המשתנה הפך להיות האוואטר לחרדה שלה. היא הרגישה לחץ להצטיין בספורט שלה ובלתי מעוגנת בחייה מחוץ למים, למרות התמיכה הבלתי נפסקת שהיא קיבלה מאביה. תרבות הגלישה מטילה את סט הלחצים שלה. "תסתכלו על תעשיית הגלישה בנקודת הזמן ההיא", היא אומרת. "הם כאילו, 'אם תעלי יותר מדי במשקל, את לא הולכת לקבל ספונסרים ואם החזה שלך גדול מדי, הגלישה שלך הולכת להיפגע כתוצאה מזה'". כמו אתלטי על אחרים, מור בעלת ביקורת עצמית באופן אינסטינקטיבי ודורשת שלמות באופן שהופך זאת קשה לכבות את הביקורת.

מזון הפך להיות הדבר היחיד שמור הרגישה כי היא יכולה לשלוט בו. היא נפלה לתוך מעגל לא בריא של אכילת יתר, הרעיבה את עצמה ושוב אכילת יתר. "אף אחד לא באמת הבין למה אני עולה במשקל, בגלל שלא ממש הייתי אמינה לגבי זה", היא אומרת. היא הייתה בהתקף אכילה, מרגישה אשמה ואז הייתה מנסה להרעיב את עצמה. הערות פוגעניות לגבי הופעותה עקבו אחריה באינטרנט. לא משנה כמה יפה היא גלשה, מור פחדה שהיא לא יכולה להצליח אם היא לא רזה.

כאשר היא זכתה בתואר האליפות הראשון שלה, היא נאבקה במשקל שלה ובהפרעות אכילה מאחורי הקלעים. "עדיין עבדתי מאוד קשה", היא אומרת. "אבל בגלל שאנשים שופטים ספר לפי הכריכה שלו, הם לא ראו את כל האימונים מאחורי שכבות השומן שהיו שם בגלל הרבה דברים שונים שאף אחד לא באמת הבין". למרות שמור מספרת שהייתה כבדה יותר מאי פעם (או מאז), היא עדיין זכתה בתואר האליפות.

הזמן עזר לה להמשיך הלאה מהלחצים שהניעו אותה לאובססיה לגבי משקלה. היא הגיעה להבנה שגופה החזק נותן לגלישה שלה סגנון ייחודי. התזכורת לתואר האליפות הראשון שלה ב-2011 נותנת למור פרספקטיבה יקרת ערך. "היי, הגוף הזה נתן לי שלוש זכיות באליפות העולם", היא צוחקת.

בדצמבר 2015 חבריה של מור ומשפחתה טיילו להונולואה ביי [Honolua Bay] במאווי [Maui] כדי לראות אותה מתחרה על הזכייה באליפות העולם בטרגט מאווי פרו [Target Maui Pro]. כאשר הכל נגמר, מור ניצחה את התחרות וזכתה בתואר. בתוך הקהל שעזר לה לזכות הייתה אמה של מור, בפעם הראשונה לשתיהן. "הדברים ממש השלימו מעגל שלם עבורי ועבורה ב-2015", אומרת מור.

שלוש שנים חלפו מאז מור זכתה בתואר האליפות האחרון שלה. באמצע העונה שעברה, היא דורגה שמינית ונאבקה בחוסר הוודאות לגבי עתידה בספורט. האם עליה להמשיך להתחרות בסבב העולמי? כאשר היא לא מביאה תוצאות, חיפוש אחר סיפוק מעבר למקצים בני ה-30 דקות נשמע אטרקטיבי. מור הרגישה כי היא מתכווצת כלפי הדרישות של שופטי התחרות המרוצים. היא רצתה לחדש. בזמן שהיא דחפה את עצמה להצטיין בקפיצות ופניות חדשות, היא עדיין הרגישה אבודה בספורט שהייתה דומיננטית בו בעבר.

השאלה הזו שהטילה על עצמה באותו הזמן של אירוסיה עם הנפילה המקצועית של מור. "זאת הייתה הפעם הראשונה שהזכיות לא הגיעו בקלות", היא אומרת. נקודת השפל הגיעה באודגוסט האחרון באליפות ארה"ב בגלישה בהטנטינגטון ביץ' [Huntington Beach] כאשר היא הפסידה בסיבוב הרביעי לסייג' אריקסון. מור טסה הביתה להוואי בחוסר ודאות לגבי עתידה בגלישה.

דינמיקה בלתי צפוייה גורמת לקסם הגלישה של מור. היא יכולה לחתוך קווים מעגליים יפים בתוך הגל בסגנון קלאסי. "היא מתפתלת ואז, כאשר החלק הנכון מגיע, היא פשוט פותחת את כל גופה, כל העוצמה והכוח שלה", גילמור מתארת. אבל מור גם דחפה את עצמה למיין מחדש את הפניות הקלאסיות ועוד קומבינציות. פנייה נצחית חזקה יכולה להיות הקדמה לקפיצת 360 שישלח את החרבות שלה להיות באוויר החופשי.

מור היא אחת מהנשים הבודדות שיכולה באופן עקבי להשלים קפיצות שעכשיו מגדירות את ההופעה הגבוהה ביותר של הגלישה. בזמן שהפניות האנכיות של סלייטר קבעו את הרף עבור הדור שלו, גולשים צעירים כמו מי שזכה בשתי אליפויות עולם, ג'ון ג'ון פלורנס, לקחו את הגלישה לאוויר. מור לא נמצאת הרחק מאחור. "היא מוכנה לסכן תוצאה טובה על הגל, בגלל שהיא רוצה לעשות קפיצה ולהוכיח לכולם שבנות יכולות לעשות זאת גם כן", גילמור אומרת. אותו הכוח שמור רותמת לפניות המעוגלות שלה גם משגר אותה לאוויר, שם היא מסתובבת מעל פני המים.

מור מקבלת את התוצאות הטובות ביותר שלה כאשר הגלים טובים והמשחקים הטקטיים מינימלים. היא לא מעריצה של גלישה בטוחה, הטקטיקה שאומרת כי יש להופיע היטב וזה פשוט מספיק כדי לנצח את המקצה ולהעפיל לשלב הבא. "רק לעשות את אותם הדברים – אני לא יודעת. אני לא רוצה לעשות זאת", מור אומרת. היא לעתים קרובות מרגישה קרועה בין הרצון שלה לתת תמרונים גדולים והצורך לנצח את המקצים ולהוסיף את תארי אליפויות עולם.

כאשר מור דוחפת את הגבולות של עצמה ומרחיבה את הרפרטואר שלה במגוון פניות וקפיצות, הספורט צמח מסביבה. רמת הגלישה של הנשים הוא גבוה בהרבה ממה שהיה בתחילת הקריירה של מור. "היריבות היא לא רק בין שתיים או שלוש בנות בפסגה", אומרת גילמור. אין כבר יותר מקצים קלים, כאשר גולשות כמו גילמור, מור ומי שזכתה פעמיים באליפות העולם, טיילר רייט, הפסידו בסיבובים המוקדמים לעתים קרובות יותר מאשר בעבר.עונת 2017 ראתה מנצחות שונות כמעט בכל עצירה של סבב האליפות.

מאז נקודת השפל של בהונטיגטון ביץ' באוגוסט האחרון, מור החלה בטיפוס שלה בחזרה. הניצחון הראשון שלה בתחרות הגיע לאחר יותר משנה באוקטובר ברוקסי פרו [Roxy Pro] בצרפת בהוסגור [Hossegor]. הודות לגלישה עקבית בתחרויות באוסטרליה מוקדם יותר השנה, מור כרגע מדורגת רביעית בעולם. היא טרם הבינה את הכל. "זה עדין תהליך של למידה עבורי, בגלל שאני מאוד קשה עם עצמי", מור אומרת. אבל היא שואבת כוח מחוסן עצמי חדש – בין אם היא מנצחת או לא.

No photo description available.

יכולת ההסתגלות חיונית יותר מאי פעם עבור מור עם ההופעה של בריכות גלים מעשה-אדם עבור הגלישה המקצוענית. חוות הגלישה של קלי סלייטר, שליגת הגלישה העולמית [World Surf League] היא הבעלים בחלקה, נראית כמי שמשפיעה הכי הרבה על עיצובי בריכות הגלים החדשות ויכולה בהחלט לחזק את הספורט. נמצאת בלמור, עיירה קטנה במרחק 30 מיילים דרומית לפרסנו [Fresno] ויעד גלישה בלתי סביר אם אי פעם היה אחד כזה, חוות הגלישה מארחת שני אירועים ב-2018. אם ל-WSL יש את התחרות שלה, אירוע הגלישה האולימפי הראשון יכול גם כן להיערך בבריכת גלים.

בחוץ באוקיינוס, גולשים מזבזים יותר זמן בשחייה והמתנה לגלים מאשר הם באמת עומדים על בגלשנים שלהם. "בבריכה, זה לחלוטין ההיפך", מור אומרת. "אתה גולש במשך כל הזמן". הגלים בחוות הגלישה יכולים להחזיק מעמד 45 שניות, שאפילו קלי סלייטר חושב שזה יותר מדי. "זה כל כך קשה לגוף", אומרת מור. סשן האימונים האחרון שלה בבריכה הוביל למתיחה קלה בשריר הירך, מה שהדגיש בפניה את הקצב השונה שהבריכה כופה.

אף על פי שהיא אמרה שהיא מוצאת את הגלישה בבריכה של חוות הגלישה כמורטת עצבים, מור לא ממש הראתה איזשהם סימנים לעצבים במאי בפאונדרס קאפ, שם היא השיגה את הציון הגבוה ביותר בתחרות. תודות לסשני האימונים האחרונים שלה, נראה שהיא מרגישה יותר בבית כשהיא גולשת על הגלים הנוצרים על ידי אדם מאשר עמיתייה. באווירה המלאכותית, הגלישה של מור נראית שונה, אבל הזרימה והכוח עדיין היו בסגנון הייחודי שלה.

הבכורה האולימפית של הספורט בטוקיו עלולה לקרות במקום כמו בריכת הגלים וזה הופך את זה לחשוב במיוחד עבור מור להתמחות בטכנולוגיה החדשה. תהליך המוקדמות עדיין לא נקבע עבור הנבחרת האולימפית, אבל מור כמעט בטוחה בתור המועמדת המובילה לייצג את ארה"ב. לאקי פיטרסון וקורטני קונלוג מקליפוניה הן היריבות העיקריות של מור בבחירה האולימפית, אבל קונלוג כרגע יושבת בצד עקב פציעה ופיטרסון לא יכולה להשוות את טווח הפניות והקפיצות של מור. ההתייצבות היציבה של מור בפסגת הדירוג העולמי עוזרת לסיכויים האולימפים. תואר אליפות עולם רביעי ישפר את המצב.

Image may contain: one or more people, ocean, sky, outdoor, water and nature

מור שמחה עם חייה עכשיו, וכך זה נראה. היא יכולה לצחוק כאשר היא מדברת לגבי ההודעות שהיא שולחת לאחותה על כך שהיא מתלוננת שהיא מרגישה שמנה. הרגש אמיתי – היא עדיין מודאגת לגבי המשקל שלה לפעמים, אבל היא לוקחת את זה יותר בקלות. הנישואים שלה לאנטרמן לא ענו על כל השאלות, אבל זה עזר לה לראות שיש יותר במי שהיא מאשר סדרה של תוצאות במקצים. "לא משנה מה יקרה בקריירת הגלישה שלי, אני הולכת להיות בסדר", היא אומרת. "יש לי אהבה".

כמה מהגלים המבוקשים בעולם מהווים מעגל כמעט מושלם. הגולש גולש אל תוך צינור הגל ונעלם מאחורי קיר של מים. מור היא אחת הטובות בעולם בלגלוש עמוק בתוך צינור הגל. לגלוש לאט מדי הוא לרדת עמוק מדי ולא תצליחו לצאת החוצה מהצד השני. גלישה מוצלחת מצריכה איזון מושלם וחוש אינטואיטיבית של כמה חזק לדחוף. מור בילתה כמעט את כל השנה האחרונה בחייה כשהיא מחפשת את האיזון המושלם הזה. עכשיו סוף סוף היא נראית מוכנה לצאת אל האור.

גלישה היא ביטוי עצמי, איזון של אומנות וספורט. מור מחפשת אחר תרשים למסלול אותנטי לחייה ולספורט המתפתח שלה. "אני תמיד אקח את הזמן להיות פגיעה, ואני רוצה להיות עצמי", היא  אומרת, לא חוששת להוציא את מה שעל ליבה. "אם אני מתקשה אני רוצה לחלוק זאת, בגלל שזאת אני".

הקריירה של קריסה מור היא הצלחה בכל צורת מדידה עד כה. כילדת פלא, היא לא ממש ידעה מי היא הייתה או כיצד להשתלב. זה השתנה עכשיו. היא מבינה עכשיו שהצלחת הגלישה שלה לא מגדירה אותה, אבל המרדף שלה אחר זהותה הוא אותנטי ואורגני. הגלישה זאת הדרך שבה היא מביעה את עצמה, וככה היא מספרת את הסיפור שלה. מור לא חוששת לזרוק את עצמה באוויר, בטוחה שבדרך כזו או אחרת היא תחזור חזרה בבטחה.


קריסה מור – יום מושלם

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. גלישת גלים בהוואי זה עולם שלם, משלו. בצעירותי – כשעדיין גלשתי – הייתי שם פעם 6 שבועות וניסיתי גלים בינוניים. לא אשכח את החווייה בחיי. אגב, שמעתי שהגלישה הקשה ביותר עם הגלים הגבוהים (עד 10 מטרים) בעולם היא דווקא באזור מסויים בפורטוגל.
    תודה סמיילי.
    גם במזרח לונג איילנד (באוריינט פוינט) ישנם ימים של גלים 'טובים'. כשזה קורה השמועה מתפשטת תוך 5 דקות בין כל הגולשים שנוסעים 100 מייל ויותר לתפוס כמה גלים 'טובים'.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט