נבחרי חצי העונה בNFL / הופס פוטבול

מאת צוות הופס פוטבול המלא: רביב פייג, פריים טיים זק, יניב שושני, שחר דלאל, עידו יצחקי, עידו רבינוביץ ויאן מלניקוב.

נבחרת חצי העונה

חצי עונה כבר כמעט מאחורינו, שמונה מחזורים של פוטבול איכותי וגם לא כל כך. תהפוכות ותחלופות בצמרת, כוכבים שאכזבו ומחליפים שתפקדו מעל כל המצופה. חצי עונה שהנרטיב שלה מראה שככל שדברים משתנים כך גם דברים נשארים אותו דבר.
שבעת כתבי צוות הופס פוטבול גאה להביא לפניכם את נבחרי חצי העונה שלנו.
מוזמנים לחלוק את שלכם.

סקירה לקראת המשחק בין אריזונה לסן פרנסיסקו בסוף הכתבה.

שחקן ההתקפה של חצי העונה

כריסטיאן מק'קפרי , רץ אחורי (ובעצם הכל) קרוליינה פאנתרס

"העונה של קרוליינה נראתה גמורה כאשר הפציעות הבלתי נגמרות של קאם ניוטון חזרו לתקוף אותו בתחילה העונה. למזלם, הסיבה עיקרית שהם עדיין בתמונת הפלייאוף זה מק'קאפרי, שנותן עונה חלומית, נמצא בקצב של 2,464 ומסמן את העתיד של עמדת הרץ האחורי בליגה" (שחר דלאל)

"מחזור הדראפט של 2017 היה עמוס ברצים אחוריים שמככבים היום ברחבי הליגה (קוק, קאמארה, האנט, פורנט, קונר ועוד), כאשר מקאפרי מתבסס כטוב מכולם, ומבחינתי אף זכאי לתואר שחקן ההתקפה של הליגה עד כה. מעבר להיותו רץ מרשים עם הטעיות גוף מדהימות, הוא גם תופס לא רע בכלל (49 יארדים ממוצע למשחק), נתון שהופך אותו לשחקן האיום הכפול המוביל בליגה." (יניב שושני) 

" בלי קאם ניוטון, מישהו היה צריך להתעלות בהתקפה של הפנתרים. נכון, קייל אלן משחק מצוין, אבל מי שסוחב אתההתקפה הזו הוא מקפרי. הוא הרץ, הוא תופס, הוא איש ה״ביג פליי״, הוא סייע לקבוצתו להישאר במאזן חיובי." (עידו רבינוביץ)

מקקפרי


ארון רוג׳רס
QB, גרין ביי פקרס

"רוג׳רס חזר מהפציעות והשתחרר ממקארת׳י בדרך לפתיחת עונה חלומית במאזן 1:7 תחת מאמנו החדש מאט לפלור. הוא מדורג שני בליגה במסירות ליארדים ונראה מדויק וחד. כל עוד הוא ממשיך ביכולת הזו, גרין ביי תוכל סוף סוף לחזור להיות קונטנדרית בפלייאוף."(עידו יצחקי)

ראסל ווילסון, QB, סיאטל סיהוקס
"ראסל ווילסון מסיאטל ששוב מוביל את הקבוצה כמעט לבדו לפלייאוף עם הרייטינג הגבוה בליגה, לא מבצע שגיאות (17 ט"ד מול יירוט אחד בלבד!) וכהרגלו מחולל ניסים בדקות האחרונות כדי לנצח את המשחקים שבוע אחרי שבוע ולשמור את סיאטל עם מאזן מצוין למרות החלשות ההגנה." (פריים טיים זק)

קשה היה להאמין שמספר 3 יעלה מדרגה נוספת, אך זה בדיוק מה שעשה במחצית הראשונה של 2019. בזכות הפגנת שליטה בקו ההתנגשות מצד אחד, וייצור קסמים כתמיד מצד שני, ולמרות אימון לא אופטימלי עבורו, ווילסון פתח את העונה טוב יותר מכל עונה אחרת בקריירה שלו, ונמצא בראש המירוץ הצמוד לפרס ה-MVP. (יאן מלניקוב)

דלווין קוק, RB, מינסוטה וייקינגס
"הכל במינסוטה עובר דרך דלווין קוק. הוא הופך ק"ב בינוני+ כמו קירק קאזינס למוסר מעולה. הידעתם שלמרות שמק'קפרי מקבל המון אהבה שבהחלט מגיעה לו, דלווין קוק בעצם רץ 100כ- יארד יותר, נשא את הכדור יותר פעמים, הבקיע יותר ט"ד וגם מהווה איום אווירי עם מספרים קרובים למק'קפרי?
אחראי בצורה משמעותית ביותר למאזן וההצלחה של הקבוצה שלו." (רביב פייג)

שחקן ההגנה של חצי העונה

ג'ימי קולינס,
LB , ניו אינגלנד פטריוטס

הליינבייקר המושמץ הגיע הקיץ במחיר מציאה אל ידיו של בליצ׳ק, שכמנהגו מצליח לשקם שחקנים. קולינס נראה טוב עוד במשחקי ההכנה, ומפתיחת העונה הוא מוליך בגאון את ההגנה הטובה בליגה כיום, ואחת שמאיימת על ההגנות הטובות בהיסטוריה. קולינס הוא הברומטר המניע את ההגנה ומצוי בעונה אישית פנטסטית. וכשההגנה של הפאטס מנפקת מספרים מטורפים, טבעי לבחור את השחקן הטוב ביותר בהגנה הטובה ביותר. (עידו יצחקי)

הגנת הפטריוטס מראה דומיננטיות מוחלטת השנה, ואחד הבולטים בה אם לא הבולט מכולם הוא השחקן שחזר השנה לאחר "גלות" של שתיים וחצי עונות בקליבלנד, וישר הרגיש כמו בבית. קולינס כבר רושם 44 תאקלים, 6 סאקים, 3 חטיפות, ולקינוח אפילו ט"ד אחד. עונה שוברת שיאים מבחינה אישית לשחקן הוותיק, ומבחינתי שחקן ההגנה המוביל בחלוף חצי עונה.(יניב שושני)

סטפון גילמור, CB, ניו אינגלנד פטריוטס

"אין הרבה מילים שיכולות לתאר כמה העונה של ניו אינגלנד היסטורית, כאשר היא משיגה כל שבוע שיא חדש שלא נקבע ב-100 שנות ליגה. על כל התזמורת הזאת מנצח גילמור, שהוא אחד השחקנים היחידים שהגיע מחוץ למערכת ומשגשג בה. כבר מזמן לא זכה קורנרבק בתואר, אולי הגיע הזמן." (שחר דלאל)

"רציתי לתת את התואר לכל הגנת ניו אינגלנד אבל אם נבחר אחד אז את גילמור כמייצג של הפנומנה הזו שגורמת לפטריוטס להיות אימת הליגה. ולא בגלל טום בריידי." (רביב פייג)

"היה מתבקש לתת את הפרס לכל הגנת ניו אינגלנד שרושמת מספרים היסטוריים (מאפשרת 7.6 נקודות למשחק בלבד!) במאמץ קבוצתי מופתי אך אם צריך לבחור שחקן אחד, אז אלך על דווין מקורתי, הסייפטי של הקבוצה שמוביל את הליגה ביירוטים עם 5." (פריים טיים זק)

שולטת, הגנת ניו אינגלנד

אהרון דונלד, DT, לוס אנג'לס ראמס
"אין חדש תחת השמש של קליפורניה. אל תתנו לכמויות הסאקים או למאזן הלא מדהים של הקבוצה לבלבל אתכם, דונלד עדיין גר בבקפילד של יריבתו השבועית. " (יאן מלניקוב)

שאקיל בארט, ליינבקר חיצוני, טמפה ביי.
"ההגנה של הבאקנירס לא מרשימה יותר מדי העונה (כמו גם התקפתה), אבל שאקיל בארט הוא נקודת אור שיקבל אתמשאיות הברינקס לביתו בסיום העונה." (עידו רבינוביץ)

טירון חצי העונה
ניק בוסה, DE, סן פרנסיסקו פורטי ניינרס
עזבו לרגע את הסטטיסטיקה שלו שמרשימה בכל קנה מידה. הגנת הניינרס, עמוקה ככל שתהיה בקו ההגנה, פשוט לא אותו דבר בלעדיו. שלא לדבר על החגיגות היצרתציות והויראליות שלו שהופכות אותו לשם נפוץ בכל בית. (רביב פייג)

כל החוליה ההגנתית של הניינרס מדהימה העונה, ובוסה הצעיר משלים אותה מצוין. תשומת הלב שתופסים באקנר וארמסטד בפנים משחררים אותו לחלות טרור מהצד, והוא מנצל את זה.(עידו רבינוביץ)

מהרגע בו נכנס לכושר מלא והחלים לחלוטין מהפציעה שספג בפגרה, קשה למצוא פאס ראשר טוב ממנו בליגה, בטח רוקי.(יאן מלניקוב)

הפעם הראשונה, והאחרונה, שרוקי זכה בתואר שחקן ההגנה של העונה, הייתה אי שם בשנת 1981 עת לורנס טיילור האגדי עשה את צעדיו הראשונים בליגה. העונה ישנו סיכוי לא מבוטל שפצצת האנרגיה העונה לשם ניק בוסה ישחזר שוב את ההישג הנדיר. אחרי שבעה מחזורים בלבד, בוסה מצדיק בהחלט את בחירתו במקום השני בדראפט 2019, מהווה איום בלתי פוסק על קווטרבקים כולל משחק של 3 סאקים וחטיפה, ומדביק בהתלהבות ובאנרגיות שלו את כל הקבוצה. ג'ון לינץ' לא מפסיק לחייך.(יניב שושני)



מפלצת, ניק בוסה

התמונה השבועית, מינשו

גרדנר מינשו, QB , ג׳אקסונוויל יאגוארס.
הסיפור המדהים של הקווטרבק שנבחר באמצע הסיבוב השישי אמנם סייע במעט, אבל מינשו מוכיח ממשחק למשחק שיש לו את זה בידיים. הוא משחק פוטבול אחראי, מציג זרוע לא רעה בכלל ומוביל את היאגוארס לניצחונות חשובים בזמן שניק פולס בחוץ בשל הפציעה.(עידו יצחקי)

מכירים את הבדיחה על זה שמינשו הוכש פעם על ידי קוברה ואחרי שעות של ייסורים הקוברה מתה? מי ידע שבחירת קווטרבק בסיבוב השישי תציל את העונה של היאגוארים מג'קסונוויל, אבל כרגע זה בדיוק מה שמינשו עושה. (שחר דלאל)

ללא ספק סיפור הסינדרלה של השנה, שנבחר בסיבוב השישי בלבד אך לאחר פציעתו של ניק פולס מצא את עצמו במפתיע כק"ב הפותח של היגוארים והוא מוביל אותם בביטחה לעונה סבירה עם מספרים מצוינים (רייטינג 99, 13 ט"ד מול 2 יירוטים). יצוין כאן גם ניק בוסה מהניינרס שהשיג עד כה 7 סאקים (כמו אחיו הגדול ג'ואי) ומהווה דמות מפתח בהגנה המצוינת של סן פרנסיסקו. (פריים טיים זק)

הפתעת  חצי העונה
באפולו בילס ואינדיאנפוליס קולטס
מספיק להסתכל על טבלאות ה-AFC כדי להצביע על שתיים כאלה. האחת היא בפאלו, השנייה אינדיאנפוליס. שתיהן הגיעו לעוונה כקבוצות שנמצאות מרחק כמה צעדים מתחרות משמעותית, ופתחו את העונה בצורה הטובה ביותר שהיו יכולות לבקש. (יאן מלניקוב)

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס
הקבוצה היחידה ללא הפסד ב-NFC. למרות משחק פושר של גארפולו וללא כוכבים זוהרים בעמדות הכישרון הקבוצה מצליחה לשמור על מאזן מושלם ומסתמנת כמועמדת ודאית להגיע לפלייאוף למרות הבית הקשה בו היא משחקת. הרבה כבוד לצוות המקצועי ג'ון לינץ' וקייל שנהאן שאחרי כמה שנים קשות הצליחו לבנות שלד בריא שנראה כמי שיכול להחזיר את הקבוצה המפוארת הזו לצמרת הליגה. (פריים טיים זק)

גבירותי ורבותי, מהפך. משפטו האלמותי של חיים יבין מתאר בדיוק את מה שעובר השנה על הקבוצה מהמפרץ. זה אולי היה צפוי לראות שיפור בקבוצה שסיימה מקום אחד מהסוף בעונה הקודמת, אבל כזאת התפוצצות, בעיקר הגנתית, כבר מהווה הפתעה גדולה ולא צפויה. ההגנה מרשה רק 128.7 יארדים בלתי נתפסים במסירה, ג'ימי גארפולו מדייק ב- 69.8 אחוזי השלמה, והניינרס במאזן 0-7 מושלם, אולי בדרך לפלייאוף הראשון מזה 6 שנים.(יניב שושני)

למעשה, הגנת סן פרנסיסקו. מהגנה גרועה בקנה מידה היסטורי לאחת ההגנות הטובות בקנה מידה היסטורי.
מה קרה שם? האם שיפור הפאס ראש עשה את כל ההבדל? האם מספיק לחוליה האחורית שנשארה יחסית באותו פרסונל להתבגר בשנה כדי להפוך לאחת הטובות בליגה עם 4 משחקים רצוף בלי להרשות מעל 100 יארד באוויר? רוברט סלה המתאם  ורוברט וודס מתאם החוליה האחורית, חוללו פה לא פחות מנס. (רביב פייג)


שאקיל בארט

הרבה זמן (מטאפורי) ישב שחקנה לשעבר של דנבר על המדף עד שטמפה ביי הסכימה להחתים אותו על חוזה נוח לשנה אחת. בארט לקח לתשומת ליבו ומאז הוא נותן את עונת חייו כשבינתיים הוא עם 10 סאקים בשבעה משחקים. לעונה הבאה הוא יגיע כבר במעמד אחר.(שחר דלאל)

דטרויט ליונס
המאזן של הליונס לא מרשים בכלל, אבל הוא משקר. הפסד לקנזס סיטי עם מהומס בפוזשן אחד, הפסד לפאקרס בלאמבוב  פוזשן אחד (לאחר הרבה שגיאות שופטים כנגדם) והפסד לוייקינגס הלוהטים. עכשיו הלוז קצת נרגע ואני אהמר על מלחמה על הווילד קארד (עידו רבינוביץ)

הגנת ניו אינגלנד
בעונת 2018 ההגנה הייתה העקב אכילס של הקבוצה, וככל שהעונה התקדמה ההגנה הציגה שיפור משמעותי, ולמעשה ניצחה את הסופרבול במו ידיה. שחקנים משמעותיים כמו טריי פלאוורס ואריק רואו עזבו את הקבוצה בקיץ, ואת מקומם מילאו שחקנים זולים בשוק ההעברות. אף אחד לא ציפה שמכאן תצמח אחת ההגנות הטובות בהיסטוריה של המשחק. קולינס ו-וואן נוי מתגלים כליינבייקרים מהבכירים בליגה, גילמור וצמד האחים מקורת'י מנטרלים את משחק המסירה של היריבות והרוקי מהסיבוב השלישי צ'ייס וינוביץ' מאיים להיות גניבת הדראפט של 2019. בשמונה המשחקים הקבוצה סופגת רק 7.6 נקודות למשחק, רושמת נתון מדהים של 19 אינטרספשנים ומוסיפה שמונה פאמבלים. עם מספרים כאלה – פלא שהקבוצה טרם הפסידה העונה? (עידו יצחקי)

כל תירוץ לגיטימי לשים תמונה שלו, גארופולו

הקאמבק של העונה
ג׳ימי גארופולו,QB , סן פרנסיסקו פורטיניינרס

הקווטרבק שחתם על חוזה עתק בקיץ 2018 וקרע את הרצועה בשבוע השלישי של העונה שעברה, חזר אל עמדת הקווטרבק הפותח, ונכון לעכשיו מצדיק כל דולר בחוזה. ג׳ימי ג׳י מוביל את סן פרנסיסקו למאזן מושלם תוך שהוא מציג פוטבול יעיל ואחראי. קווטרבק צעיר שמתאושש מקרע ברצועה בצורה כזו הוא ללא ספק ראוי לזכיה בתואר ׳קאמבק העונה׳.(עידו יצחקי)

מוביל בגאון את ההתקפה של קייל שאנאהן שעוזר לו מאוד, אבל יש לתת גם קרדיט למוסר שעושה עובדתו נאמנה.(עידו רבינוביץ)


קופר קאפ, תופס, לוס אנג'לס ראמס
ישנו מועמד אחד בלבד כרגע לפרס הזה, וזהו קופר קאפ. בחצי הראשון של העונה הוא הראה בדיוק מה היה חסר לראמס בהיעדרו, וכעת הוא התופס המוביל שלהם והמטרה המועדפת על ג'ארד גוף במצבים הקשים. (יאן מלניקוב)

משחק הריצה
יכול להיות שזה בגלל שינוי כיוון כללי בליגה, או אולי בכלל בגלל מספר גבוה יחסית של קווטרבקים מחליפים, אבל יותר ויותר קבוצות חוזרות למשחק הריצה שקצת נזנח בשנים האחרונות, והמספרים בהתאם. השנה יש שתי קבוצות עם ממוצע למשחק של מעל 180 יארדים, נתון שלא נראה שנים רבות, וארבעה שחקנים נמצאים בקצב צבירת יארדים גבוה יותר ממוביל העונה החולפת. מעניין יהיה לבחון את המספרים בתום העונה הסדירה, האם מקרה הוא או שמא קאמבק אמיתי. (יניב שושני)

אהרון רודג'רס, QB, גרין ביי פאקרס
אהרון רודג'רס לא היה פצוע עונה שעברה, אבל הוא בהחלט היה לא נוכח במשחקים. תוכנית המשחק של מקארתי עלתה לו עד פה והוא היה צריך ריענון שייתן ביטוי לכישרון שלו. וכשרודג'רס רוצה משהו, גרין ביי נעניית ומקבלת את הכוכב שלה נולד מחדש. (רביב פייג)


התואר מתחלק בין ארון רוג'רס שאחרי כמה שנים מלאות פציעות ותסכולים פורח תחת המאמן החדש מאט לה-פלור לבין דלווין קוק הרץ של מינסוטה שאחרי פציעה קשה (שבגללה הפסיד את כל שנה שעברה) מוליך את הליגה ביארדים ומשדרג ללא הכר את התקפת הויקינגס. (פריים טיים זק)

טדי ברידג'ווטר, QB (מחליף), ניו אורלינס סיינטס
מי שהיה העתיד של מינסוטה כמעט וסיים את הקריירה בפציעה מחרידה, שסיכנה אפילו את היכולת שלו ללכת בעתיד. ניו אורלינס הימרה עליו בשנה שעברה, אהבה מה שהיא ראתה והגדילה לו את החוזה בקיץ, רק כדי לקצור את הפירות העונה. העתיד שלו נראה וורוד.(שחר דלאל)

אכזבת חצי העונה

שיקאגו ברס

בעונה הקודמת היתה שיקאגו אחת מהקבוצות הטובות בליגה, הציגה הגנת ברזל, סיימה במקום הראשון בבית והעפילה לפלייאוף לאחר 7 שנות בצורת. השנה ההגנה עדיין משחקת היטב, אבל ההתקפה נמצאת בנפילה חופשית, מדורגת במקום ה- 27 בליגה מבחינת צבירת נקודות, עם מספר תצוגות קשות לצפיה.התוצאה? מאזן שלילי, מקום רביעי בבית ואכזבה רבתי לאוהדים ולמפתחי הציפיות.
שיקגו ברס/ הפציעה של מהומס (יניב שושני)

לוס אנג'לס צ'ארג'רס

התרוקנות האוויר מבלון ההייפ של קליבלנד הייתה די צפויה, לכן מבחינתי התואר המפוקפק הולך לצ'ארג'רס שהחלו את העונה עם המון ציפיות ובלי שינויים משמעותיים מהסגל שהוביל אותם ל-12 נצחונות בשנה שעברה. ללא סיבה נראית לעין הם פשוט קרסו השנה וסופרים כבר 5 הפסדים – יותר מבכל השנה שעברה. אם ימשיכו כך יראו השנה את הפלייאוף בטלוויזיה, אחרי שנראה שהמקום שלהם שם מובטח לפני תחילת העונה.(פריים טיים זק)

לאחר שסיימו את עונת 2018 עם המאזן הטוב ביותר בAFC (בשיוויון עם קנזס), ומאמנם אנתוני לין היה מהמועמדים הבכירים לזכייה בתואר מאמן העונה הגיעה הקבוצה מLA לעונת 2019 עם ציפיות גבוהות מאוד. בפועל, מי שהייתה לאחת הקבוצות המאוזנות בליגה ושלטה בשני צידי המגרש קרסה טוטאלית ואיבדה מעשית את הסיכויים לעלות לפלייאוף העונה. הקבוצה נראית לא מאומנת, קו ההתקפה מחריד ומלווים גורדון לא באמת מתפקד. מזלם שאין להם אוהדים שיתאכזבו…(עידו יצחקי)

פילדלפיה איגלס
את הנפילה של אטלנטה אולי אפשר היה לראות מגיעה לנוכח ההחזרה של דירק קאטר וההישארות של דן קווין, אבל המאכזבת האמיתית של המחצית הראשונה היא פילדלפיה, שהגיעה עם סגל נהדר ופתחה את העונה עם הקווטרבק אותו בחרה. ההפסד לאטלנטה והתבוסה בדאלאס הן הנקודות החלשות ביותר של חצי עונה חלשה מהצפוי בפנסילבניה. (יאן מלניקוב)

הפציעה של מהומס
נכון, הוא עוד מעט חוזר, אבל הפציעה שלו שללה מאיתנו מאצ'אפים סופר מעניינים בין קנזס לכמה מהקבוצות החזקות בליגה עם השחקן שכל משחק שלו זה תענוג לצפייה והעתיד הזוהר של הליגה.(רביב פייג)

מיטש טרוביסקי

גם אנחנו מאוכזבים, טרוביסקי

נכון, אחד השחקנים הכי מעוררי מחלוקת בליגה, אבל מקווטרבק שהגיע בשנה שעברה לפרובול אתה לא מצפה לירידה כל כך חדה ברמה. הבעיה של טרוביסקי מעולם לא היתה בסט היכולות שלו, אבל כנראה שיהכולת המנטאלית שלו תהיה זאת שתחרוץ את עתידו בליגה.(שחר דלאל)

אטלנטה פאלקונס.

ההגנה הגרועה בליגה, נראים לא ממושמעים והשחקנים כבר לא מאמינים בדן קווין, שיפוטר בקרוב, השאלה רק מתי. (עידו רבינוביץ)

תופעת השנה


כוכבים פצועים והתפקוד של המחליפים
נראה שהשנה יותר מתמיד חיידק הפציעות פוגע בסופרסטארים. דרו בריס, פטריק מהומס, קאם ניוטון, ניק פולס ועוד רבים וטובים. אבל מה שמעניין זה תופעת הנקסט מן אפ של מחליפים שמתפקדים מעולה ושומרים על המבצר בשעה שהפותחים מחלימים בשקט.
טדי ברידג'ווטר, גרדנר מינשו, קייל אלן, ושני התאקלים של הניינרס, להזכיר רק חלק. כולם העניקו לקבוצות שלהם מרווח נשימה ומנעו התמוטטות שיכולה לעלות בפלייאוף.
זה מעיד על מועדונים חזקים ובנויים הייטב עם רזרבות ביטוח מצויינות. (רביב פייג)

אחת האמירות המפורסמות ב-NFL גורסת שאם איבדת את הקווטרבק הראשון שלך העונה כנראה גמורה. השנה אנחנו רואים את ההיפך המוחלט, כאשר מחממי הספסל היקרים בעולם מוכיחים את החשיבות שלהם שוב ושוב. אפילו יהיה לי קשה להחליט מי מהם עושה עבודה טובה יותר.(שחר דלאל)

גל פציעות ופרישות בתחילת העונה שלח לחזית כמה וכמה ק"ב מחליפים בלתי צפויים ורובם הגדול הפתיעו לטובה – את מינשו מג'קסונוויל כבר הזכרתי ואליו ניתן להוסיף את טדי ברידג'ווטר שהשיג 5 נצחונות רצופים עם ניו אורלינס, ג'קובי בריסט שכנראה מוביל את אינדיאנפוליס לפלייאוף, קייל אלן שמשחק מצוין בקרולינה, מייסון רודולף שמחזיק את פיטסבורג בחיים ולאחרונה ריאן טנהיל שהשיג שני נצחונות עבור הטייטנס. (פריים טיים זק)

קשה להצביע על תופעה מעניינת יותר שפרוסה על פרק זמן רחב יותר מאשר הפציעות של הקווטרבקים הפותחים. שתי קבוצות אפילו נאלצו להעלות את הקווטרבק השלישי שלהן, ובמעגלים מסויימים חשיבותו של הקווטרבק הוצבה בספק, לאור ההצלחה של שחקנים כמו גארדנר מינשו, קייל אלן וטדי ברידג'ווטר. (יאן מלניקוב)

קייל אלן, גרדנר מינשו, טדי ברידג׳ווטר, דוולין הודג׳ס. כולם עושים עבודה מעולה עם מאזנים טובים בתור המחליפים. (עידו רבינוביץ)


קריסת הקווטרבקים של מחזור 2018.

באפריל 2018 נבחרו ארבעה קווטרבקים בטופ 10 של הדראפט. בכל שנותיה של הליגה מעולם לא קרה דבר כזה. הפרשנים דיברו וניתחו בלי סוף שמדובר באחד המחזורים הטובים בהיסטוריה, אבל דיבורים בצד אחד ומעשים בצד שני. שנה וחצי מאז שטפו את הליגה ארבעה קווטרבקים שנבחרו בעשירייה הראשונה וכל ההבטחות מתגלות כשקריות. בייקר מייפילד (בחירה ראשונה) קורס לתוך עצמו ונראה זוועה בקליבלנד, סאם דארנולד (בחירה שלישית) רואה ״רוחות״ ולא מפסיק לאבד, ג׳וש אלן (בחירה שביעית) אמנם במאזן חיובי אבל בעיקר חכם על קבוצות קטנות ועמיתנו היהודי – ג׳וש רוזן (בחירה עשירית) נרקב על הספסל של הקבוצה החלשה בעשור האחרון בליגה. כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. מזל שיש את לאמאר ג׳קסון שמציל את הקלאס מקריסה טוטאלית. (עידו יצחקי)

קבוצות גרועות, במיוחד

זאת לא חוויה נעימה לצפות במשחקים של הג'טס, ועוד יותר מכך במשחקי הדולפינס. תוסיפו לכך את הרדסקינס, הבאנגלס והפלקונס, וזאת כבר תופעה מעניינת. השנה יש לא פחות מחמש קבוצות עם ניצחון אחד או פחות בתום 8 מחזורים, ויש צורך לחזור 10 שנים אחורה עד שנת 2009 בשביל למצוא מספר עגום שכזה (אז היו שש קבוצות כאלו). לא טוב לאוהדים ולא טוב לליגה, במיוחד באחת כה שוויונית כמו ה- NFL. (יניב שושני)

מאמן העונה

קייל שאנאהן, סן פרנסיסקו פורטי ניינרס
בסן פרנסיסקו עשו מהלך שהרבה קבוצות אחרות היו מפחדות לקחת, כאשר החתימו את המוח ההתקפי לשש שנים וקשרו את גורל הקבוצה בגורלו. לאחר שנתיים עמוסי פציעות, העונה אנחנו רואים את הסיבות שבגינן הוא נבחר להיות המושיע של הקבוצה מהמפרץ.(שחר דלאל)

ברגע שהתחילו כבר לדבר על האם שאנאהן הוא אכזבה, כל הכלים נפלו במקום, הק"ב הפותח חזר מפציעה ופתאום החזון הגדול של קייל שאנאהן קורם עור וגידים וזה פשוט נפלא לראות. זה כאילו הוא משחק שח מט ב10 מימדים ואנחנו יכולים רק להרים את הלסת מהרצפה.(רביב פייג)

המאמן שיחגוג 40 בעוד חודש, הגיע לסן פרנסיסקו לפני שלוש שנים אחרי עונת שיא כמתאם התקפי בפאלקונס. אחרי שתי עונות בכורה כמאמן ראשי, שהסתיימו במאזן שלילי, עונת 2019 היא סיפור שונה לגמרי. שאנהאן בנה הגנה פנטסטית נגד משחק המסירה (בזמן שהליגה כולה מוסרת יותר ויותר) בזמן שבצד השני של המגרש, הצליח לייצר התקפה טובה ויצירתית עם חוליית תופסים עלובה וקווטרבק שחוזר מפציעה. וכשנותרו רק שתי קבוצות מושלמות בליגה, ועם כל הכבוד העצום לבליצ׳ק, שאנהאן הוא מאמן העונה שלי עד כה.(עידו יצחקי)

ביל בליצ'ק, ניו אינגלנד פאטריוטס
ללא ספק השועל הזקן ביליצ'ק שלמרות עונה מאד פושרת של בריידי עומד שוב בראשות הליגה עם מאזן מושלם אחרי ששוב ברא מחדש את הפטריוטס, והפעם בדמות קבוצת הגנה היסטורית. אופתע  מאד עם ניו אינגלנד לא תגיע שוב לפחות לגמר ה-AFC (השמיני ברציפות!) עם סיכוי טוב לטבעת נוספת לצמד המאמן/ק"ב הטוב בהיסטוריה. (פריים טיים זק)

מאזן עונתי מושלם של 0-8, קבוצה שמדורגת ראשונה בכל דירוג עוצמה שיש בנמצא, ובליצ'ק עושה זאת, שוב. ואני רק שאלה, מעבר לטקטיקה ושיטת משחק, איך לעזאזל הוא מכניס מוטיבציה שכזאת בשחקנים שכבר ראו וזכו בכל הישג אפשרי, תופעת טבע.(יניב שושני)

הכל סוף סוף מתחבר, שאנהאן

שון פייטון, ניו אורלינס סיינטס.
ללא דרו בריז לחמישה משחקים? אין בעיה, פשוט ננצח את כולם עם טדי ברידג׳ווטר. (עידו רבינוביץ)

פרנק רייך, אינדיאנפוליס קולטס
אפשר רק לדמיין את רמת הקושי של המצב בו הוצב רייך שבועיים לפני פתיחת העונה, עם הטלטלה שנגרמה באמצע משחק קדם עונה. אבל ההתאוששות המהירה של הקבוצה, יותר מכל, מראה על מערכת בריאה ויציבה שבנה רייך באינדיאנפוליס, ואפילו אם לא מדובר במועמדת לתואר או אפילו בקבוצת פלייאוף נעולה, יש תואר אחד שכן צריך ללכת לכיוון אינדי.

————————————————————————————————————

הגעתם עד לפה לא מגיע לכם פריויו למשחק הערב?

אריזונה קארדינלס (1-4-3) מארחים את סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (0-7)
הניינרס של 2019 הם מרחק שנות אור המניינרס של 2018 בה הם הפסידו פעמיים לאריזונה עם ק"ב שבקרוב יהפוך המבורגרים בסניף מקדונלדס הקרוב.
אריזונה הוכיחה את עצמה כסבירה מול קבוצות בשלבי פירוק שונים אבל כחלשה עד בלתי קיימת מול קבוצות חזקות.
אבל עדיין בבית הNFC מערב הקשוח, כל משחק חשוב במאבק על ראשות הבית, הניינרס מגיעים למדבר אחרי שבוע מקוצר וקייל מורי הוא לא ג'וש רוזן והוא צריך לנסות להשתמש במוביליות שלו כדי לא להאכל בחיים על ידי קו ההגנה הפנומנלי של סן פרנסיסקו.
לראות את הקבוצה שאתה אוהד מתפקדת כל כך טוב ועוד פעמיים בשבוע אחד- זה בונוס רציני. במיוחד אם יתווסף לזה עוד ניצחון.



 [RF1]

לפוסט הזה יש 21 תגובות

  1. מוסיף קטגוריה של המאמן הגרוע, יש כל כך הרבה מועמדים שקשה לבחור
    .
    גם סוגיית השיפוט וההתעלמות מריוויוז של PI שווה התייחסות שלילית

  2. מספיק לראות איפה אטלנטה נמצאת היום אחרי ששנהאן עזב אותה ( הסגל לא השתנה בצורה כזו דרסטית, שתסביר את הצניחה האפית מהסופרבול לנמושתיות קוסמית).
    אני מריץ את בוסה ל DPOY , לא יודע, משהו בפטריוטס מרגיש לי שאי אפשר לסמן בחור אחד, ביחידת בנות גילמור

  3. בחירות הגיוניות מאד. הייתי בוחר בוודאי 75% כמוכם. רק אהרון רוג'רס לא נראה לי כקוורטרבק מס' 1 בזמן הזה, ומאמנו ביליצ'ק הוא לא שני לאף אחד.
    תודה לכם על פוסט מעניין וזמני ביותר!

    1. רודג'רס פתח את העונה בצורה בינונית (ברמה האישית לא הקבוצתית) והתעורר רק בשבועיים-שלושה האחרונים. אולי בפרסי סוף העונה יהיה לו מקום, כרגע הוא לא שם.

  4. אני מבקש שירשם בדברי ימי העונה הזו שקיילר מורי שם 25 נקודות על ההגנה של הניינרס… גארבג' טיים או לא.

  5. סיכום חצי עונה ואף מילה על העונה של בולטימור? או על התופעה ששמה למאר ג'קסון? מה לגבי הסיפסול של איליי בג'איינטס? על חוסר העקביות של הקאובויס? על הפציעה של רות'ליסברגר, על הקריסה של דנוור? בינתיים אחלה עונה וכל הכבוד לכם על הדיווחים והסיכומים

כתיבת תגובה

סגירת תפריט