סיכום מחזור 8 בNFL / הופס פוטבול

מאת צוות הופס פוטבול: רביב פייג, יאן מלניקוב ועידו רבינוביץ'

ניו אורלינס סיינטס (1-7) 31  – אריזונה קארדינלס (1-4-3) 9
כפי שניבאנו בשבוע שעבר, רצף הנצחונות של הקארדינלס מגיע לסיומו ברגע שהם פוגשים קבוצה שלא בשלבי פירוק כאלו או אחרים. ומה עוד שאיתרע מזלם לקבל בחזרה את דרו בריס, שחוזר מפציעה באגודל, רעב וחד.
בריס נתן לאגודל הזה לעבוד שעות נספות עם 43 נסיונות מסירה כש34 מהן מצאו מטרה ל373 יארד, 3 ט"ד וחטיפה. כאילו הוא מעולם לא עזב.
לטוויוס מארי רץ ל102 יארד וט"ד  והוסיף 55 יארד בתפיסה עם כניסה נוספת לאנדזון. ומייקל תומאס כרגיל היה המטרה החביבה על בריס וצבר  ב11 מטרות 112 יארד וט"ד.
והקארדינלס? ובכן, בפיגור מתמיד התקפת הקרקע שלהם שעבדה כל כך יפה שבוע שעבר לא זזה לשום מקום (אדמונדס עם 7 ריצות ל8 יארד בלבד) וקיילר מורי (19/33 ל220 יארד)  הצליח ליהביא אותם לשלושה מצבי פילד גול בלבד.

אינדיאנפוליס קולטס (2-5) 15 – דנבר ברונקוס (6-2) 13

נו באמת דנבר, החזקתם מעמד עד 26 שניות לסיום המשחק כשהיתרון בידכם ואז נכנעתם לפילד גול של 51 יארד מבועט שעד לפני שבועיים חשב לפרוש כי הוא לא מצליח להתרכז? ועוד סבל מפיספוס מטווח קצר יותר מוקדם יותר במשחק.
לפעמים דברים לא הולכים בכיוון שלך לא משנה כמה מאמץ תעשה. וזה מה שקורה לג'ון אלווי כבר כמה שנים עם בחירת הק"ב שלו.
ג'ו פלאקו  (20/32 ל174 יארד) איבד את זה לגמרי כשכבר שבוע עשירי הוא עם ט"ד אחד או פחות למשחק וזה בטוח לא יצליח להתניע את התקפת דנבר.  ועכשיו הוא גם הולך כנראה להפסיד זמן ניכר עם פציעת צוואר (נשמע מוכר?).
אולי זה לטובה. אולי ברנדון אלן (מי?) המחליף יהיה הפתרון?
ג'ייקובי בריסט  (15/25 ל202 ואיבוד פאמבל) היה יעיל ומרלון מאק (19 ל76) עם ט"ד של רבע שלישי (הראשון על הקרקע שדנבר הרשו מאז שבוע 3) צימק את התוצאה מספיק כדי לאפשר לוניטרי לבעוט את שער הנצחון בשניות הסיום.

ג'קסונויל ג'אגוארס (4-4) 29  – ניו יורק ג'טס (6-1) 15
סאם דארנולד נראה שרק הולך אחורה בהתפתחות שלו כשבשני המשחקים האחרונים מסר את הכדור ליריבה 8 פעמים (3 פעמים משחק הזה). לביון בל לא משולב כמו שצריך בהתקפת הג'טס ונראה שהג'טס זקוקים באופן נואש לתוכנית משחק חדשה וימיו של אדם גייס ספורים.
בינתיים, בפלורידה, אגדת גארדנר מינשו  ה-II ממשיכה לצבור תאוצה עם משחק של 3 ט"ד (הרוקי הראשון בתולדות המועדון עם הישג כזה) וללא חטיפות. והגנת היגוארים נראית רק יותר טוב ללא ג'יילן רמזי.

כל שבוע נעלה פה תמונה, אגדה בהתהוות

לוס אנג'לס ראמס (3-5) 24  – סינסנטי באנגלס (8-0) 10
בלונדון התקיים משחק לפרוטוקול. הראמס היו צריכים את המאטצ' אפ הזה מול סינסנטי העלובה (ובמידה מסוימת מול אטלנטה שבוע שעבר) כדי להחזיר לעצמם קצת מהביטחון שהלך לאיבוד בעקבות ההפסדים ליריבות לבית וירידה למקום השלישי במערב הNFC הקשוח.
ג'רד גוף (17/31 372 יארד ו2 ט"ד) ביסס את הכימיה עם קופר קאפ ל220 יארד וט"ד.
אנדי דלטון מסר 52 פעמים ל329 יארד וט"ד. אבל מחצית שניה של כלום והנתונים האלו,  מסתבר ממש לא מספיקים כדי לשים יותר מ10 נקודות על הלוח.

איזה מסכנים הלונדונים שסינסנטי בעיר

סן פרנסיסקו פורטי ניינרס (0-7)  51 – קרוליינה פאנתרס (3-4) 13
הפורטי ניינרס של 2019 מסתמנים כקבוצה מיוחדת בקנה מידה היסטורי כאשר משבוע לשבוע הם מנפצים כל תחזית שמזלזלת ביכולת שלהם להתמודד מול קבוצות טובות ונוטים בדרך לנתץ רצפים.
הפעם הם שברו את רצף ארבעה הניצחונות של קרוליינה, את רצף השמירה על הכדור מחטיפות של קייל אלן וכנראה גם את רצף הקריירה שלו.
קייל שאנאהן הגיע עם תוכנית משחק שנטרלה את לוק קיקלי כמעט לחלוטין ורוברט סלה דאג שהנשק ההתקפי הכי טוב של קרוליינה, ואולי בכל הליגה, כריסטיאן מק'קפרי (14 ריצות ל117 יארד וט"ד) , לא יעשה יותר מדיי נזק ואם כן, אז כשזה כבר לא משנה.
במחצית, סן פרנסיסקו הייתה כבר ביתרון של 27-3 כשהניינרס מתקתקים בכל החזיתות עם פתיחה של ט"ד בכורה לעמנואל סנדרס ואז תצוגת תכלית של 3 ט"ד של הרץ  טווין קולמן (סיים את המשחק עם 4 ט"ד. 3 על הקרקע ואחד באויר). בצד השני ההגנה השיגה 6 סאקים וחטיפה במהלך המחצית הראשונה בלבד.
נראה שהמומנטום עשוי להשתנות  כשבעיטת הרחקה של הפנתרס ברבע השלישי תקעה את הניינרס על קו ה-2 שלהם ומיד אחר כך הגנת הפנתרים השיגה סייפטי על ג'ימי גארופולו (18/22 ל175 יארד 2 ט"ד וחטיפה). אבל כרגיל, הגנת הניינרס הדומיננטית בראשות ניק בוסה המדהים (3 סאקים וחטיפה)  דאגה לשאר, ומפה והלאה הניינרס לא הביטו לאחור בדרך ל51 נקודות לראשונה מאז ימי סטיב יאנג.

טנסי טייטאנס (4-4) 27 – טמפה ביי באקנירס (5-2) 23

קרב המאכזבים של דראפט 2015 לא הבטיח דבר, וקיים בדיוק את מה שהבטיח. ניתן היה לראות בקלות יתרה כי אם לטמפה ביי היה מחליף ברמתו של ראיין טנהיל, גם ווינסטון היה היום בצד הלא נכון של הקווים הלבנים. הוא רשם ארבעה איבודים נוספים במשחק הזה, שניים מהם בשלושת הדרייבים האחרונים של הבאקס במשחק. טנהיל מסר לשלושה ט"ד בצד המארח, כולל הט"ד לרוקי איי ג'יי בראון עם כשבע דקות לסיום המשחק, שהתברר גם כמנצח.

דטרויט ליונס (3-3-1) 31 – ניו יורק ג'איינטס (6-2) 26

ממלך האיבודים של הליגה מאז 2015, עברנו למלך האיבודים של הליגה השנה. זה לא נראה טוב עבור דניאל ג'ונס, שזכה בתפקיד הפותח רק בשבוע 3. מה שכן נראה טוב עבורו היה מה שעשה לאחר האיבוד שהעניק לליונס נקודות ראשונות במשחק. לצערו, בצד השני עמד קווטרבק חד לא פחות, ומשחק מצוין נוסף של סטאפורד הספיק לניצחון שלישי של דטרויט. קני גולאדיי בצד אחד ודריוס סלייטון בצד השני קלטו 2 ט"ד כל אחד, וגולאדיי אף הגדיל לעשות כשתפס פלי-פליקר נוסף ברבע הרביעי כדי להרחיק את המשחק מהג'איינטס.

אטלנטה פלקונס (7-1) 20- סיאטל סיהוקס (6-2) 27

"אי אפשר לנצח במחצית הראשונה", אמר פיט קארול לאחר שחזה בקבוצתו יורדת לחדרי ההלבשה ביתרון 24:0, ובמחצית השנייה מאפשרת למאט שאוב לסיים עם 460 יארד וצוברת 3 נקודות בלבד מול הגנת המסירה החלשה בליגה, שלא הייתה טובה יותר במחזור הזה מאשר במחזורים קודמים. חוליו ג'ונס תפס עשרה כדורים ל-152 יארד ויכול להגיד שעשה את שלו, כאשר בצד השני טיילר לוקט אסף 100 יארד בתפיסה בעוד די. קיי מטקאף תרם שני ט"ד מהקלים שאי פעם יבקיע. הקרב הגדול נגד סן פרנסיסקו עוד מחכה לסיהוקס, שיקוו להגיע אליו במאזן 7-2 לאחר המפגש מול הבאקנירס.

לא משנה מה הוא יעשה, הם יפסידו

יוסטון טקסנס (3-5) 27- אוקלנד ריידרס (3-4) 24

לפרקים נרחבים זה נראה היה שיוסטון שוב זורקת לפח משחק אותו אמורה לנצח. גריאון קונלי, הקורנר שזה עתה החליף בין הקבוצות, נתן ט"ד קליל לטיירל וויליאמס שהעלה את הריידרס ליתרון הגדול שלהם במשחק באמצע הרבע השלישי. אך דשון ווטסון כמו דשון ווטסון, הצליח להוביל שני דרייבים רצופים לט"ד שהפכו את התוצאה למרות שעה שדה של דניאל קארלסון ביניהם. הפעם, ההגנה של יוסטון נחצלה לעזרת הקווטרבק שלה והצליחה להחזיק מעמד לניצחון קריטי.

ניו אינגלנד פטריוטס (0-8)27 – קליבלנד בראונס (5-2) 13

אף אחד לא היה מופתע כאשר בליצ'ק השלים 300 ניצחונות מול הקבוצה בשורותיה ניצח את משחקו הראשון כמאמן. גם הקלות בה הפטריוטס עשו זאת לא הייתה מפתיעה, לפחות לא מזווית הראייה של המחזור הנוכחי. קליבלנד הגיעה לאחר שבוע ביי ולאחר הבטחות חוזרות ונשנות לתקן את בעיות המשמעת ואת איכות המשחק בכל אספקט שהוא, ובמקום זה איבדה כדור בשלושה מהלכים רצופים ברבע הראשון, ביצעה שוב מספר דו ספרתי של עבירות, אחת מהן בכוונה (!) כפיצוי על שני ערעורים מבוזבים של פרדי קיצ'נס. קבוצה שנחלשת משבוע לשבוע מעידה על כשל בתפקיד המאמן, והכשל הזה בולט שבעתיים כשממול נמצא הטוב שבמאמני הליגה. 

מיאמי דולפינס (7-0) – פיטסבורג סטילרס (4-3) 27-14:

טרם העונה, הבחירה במשחק הזה למסגרת הפריים טיים של יום שני הייתה די תמוהה. היום, היא נראתה עוד יותר הזויה. הדולפינס המביכים דווקא המשיכו את מגמת השיפור שלהם ועלו ליתרון 14:0 מהיר עוד לפני הרבע השני. החיבור של פיצפטריק עם התופסים שלו המשיך להראות חד והוא חילק 7 נקודות לאלן הרנס ואלברט ווילסון. לאחר מכן הגיעה ההתפרקות המאפיינת את התכולים לאורך כל העונה.

בריאן פלורס עושה עבודה טובה באופן יחסי עם אחד מהרוסטרים הגרועים בהיסטוריה של הליגה, ומצליח לשמור על מוראל בנוסף למשמעת ומוסר עבודה מאוד גבוה של שחקניו, אמנם הוא עדיין נוראי בהתאמות כאשר מאמן נגדי משנה את הגיים פלאן שלו. קואץ פלו קרא את אחד מהמהלכים הגרועים בקריירה שלו כאשר קרא בלית של שמונה אנשים בדאון שלישי ו-20 מה שנתן לדיאונטה ג'ונסון ט"ד קל לאחר שרץ סלאנט פשוט לאמצע הפעור.  זה היה הט"ד הראשון מתוך שלושה של הסטילרס שלבסוף ניצחו בהפרש שני פוזשנים. מינקה פיצפטריק הצטיין נגד קבוצתו לשעבר וחטף שני כדורים, בצד השני סמית' שוסטר תפס 103 יארדים באוויר (יותר מכל שלוש המשחקים האחרונים שלו ביחד) ומייסון רודולף חזר לא רע בכלל מהזעזוע מוח שחווה מול הרייבנס.

לוס אנג'לס צ'ארג'רס (5-3) – שיקגו ברס (4-3) 16-17:

האוהדים של קבוצות הספורט בעיר הרוחות ידועים בנאמנותם, גם כאשר הקבוצות לא מצליחות יתר על המידה, הם תמיד יהיו שם לעודד בכל מצב. השבוע, הם פשוט נשברו, דווקא לאחר שאדי פינירו קבע יתרון 9:7 לטובת הדובים בירידה להפסקה, השחקנים חטפו המטרות בוז, ובצדק. מאט נאגי קרא משחק פחדני, מיץ' טרוביסקי איחר במסירות שלו ופספס כמה ט"ד בטוחים במרחק יריקה מהאנדזון (זכורה לי מאוד מסירה בה אלן רובינסון היה פנוי לגמרי בדרך ל-6 נקודות וטרוביסקי פשוט מסר מאחוריו וכמעט נחטף) וההגנה לא יכלה להחזיק את הקבוצה לניצחון.

לצ'ארג'רס היו 231 יארד התקפיים, הכמות הקטנה ביותר בניצחון של הברקים מאז 2012, נקודת האור הייתה קינן אלן שסוף סוף תפס יותר מחמישה כדורים בפעם הראשונה מאז שבוע 3.

בצרות, נאגי

ניו יורק ג'איינטס (6-2) – דטרויט ליונס (3-3-1) 31-26:

דניאל ג'ונס הוא אחד מהשחקנים הפולאריים ביותר העונה. לפי PFF, הוא ביצע 16 מהלכים שהיו יכולים להיגמר באיבוד כדור, שני רק לג'יימיס ווינסטון שצבר 17 העונה (יש להתחשב בכך שדני דיימס לא פתח בתחילת העונה). עם זאת, הוא נמצא בטופ 10 של השחקנים שמסר מסירות הנקראות "big time throws" יחד עם מוסרי העילית של המשחק. ג'ונס נתן משחק טוב נגד ההגנה של הליונס, 4 ט"ד ללא חטיפות, 322 יארד באוויר ואחוזי השלמה יפים. אמנם דטרויט השנה לא יתנו לתצוגה נאה לנצח אותם במבצרם הביתי. מתיו סטאפורד היה יעיל ביותר עם 3 ט"ד ו-25/32 השלמות, מה שחיפה על חוסר מוחלט במשחק הריצה, שנעלם קליל עם פציעתו של קריון ג'ונסון המוכשר.

אוקלנד ריידרס (4-3) – יוסטון טקסנס (3-5) 27-24:

הריידרס של גרודן הם עדיין סימן שאלה גדול, הם משאירים את עצמם במשחקים קשים ומנצחים גם כמה מהם, ואולי אפילו יכולים לאיים על ווילד קארד בקונפרנס החלש יותר. הם כבר היו עם רגל וחצי בדרך למאזן חיובי, רק לעצור את דשון ווטסון מלהבקיע ט"ד בקלאץ'…

מספר 4 של הטקסנים הוביל אותם במורד המגרש ואז ביצע את אחד מהמהלכים המדהימים של השנה, כמעט נפל לסאק, התחמק מבעיטה, נפצע בעינו ומסר מסירה עיוורת לדארן פלס באנדזון בעודו נופל לסאק עם אחיזה של שחקן ריידרס ברגלו. פשוט מדהים, אין מילים. 



לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. ג'יי ג'יי וואט גמר את העונה – איזה באסה.
    קייל אלן הרגיש סוף סוף איך נראית הגנה אמיתית ב-NFL מקווה בשביל שהוא לא מתחיל לראות רוחות. רביב אתה בטח על גג העולם.

    1. אני מאושר כמובן.
      אבל כראוי לפסמיסט מלידה, אני מחכה לראות איך ההגנה הזו מתמודדת עם ק"ב מוביליים כדוגמת קייל מורי, ראסל ווילסון וכמובן לאמאר ג'קסון.
      עד עכשיו הכי קרוב שהגיעו זה בייקר מייפילד ולא בטוח שזה נחשב.

  2. לאט לאט מתאהב בסגנון ההתקפי של ס"פ. גם משחק ריצה צריך לדעת איך לתזמן ולהזין, גאראפולו עושה עבודה נהדרת. בוסה הזה הוא חתיכת תמנון אכזר ומפלצתי ( יש מצב ל MVP אם הם הולכים עד הסוף?).
    ההתקפה של הפטריוטס לא טובה, אין דרך אחרת להגיד את זה. אז נכון, מאזן מושלם, הגנה עם מספרים היסטוריים, ניסיון מפה עד הקוטב. עדיין, מסתכלים על המכונה והיא חורקת. כבר הימרתי בשבוע שעבר שמול בולטימור זה לא יספיק.
    הבילס, כפי שחשבת, חוזרים למימדים שלהם. קבוצה טובה, בבית עם שתי נמושות ולוז לא קשה. סיכוי מסויים לפלייאוף שייגמר להם מוקדם.
    נראה לי שהתפספס הסיקור על גרין ביי- צ'יפס, שהיה משחק מעולה, ארון רוג'רס עם TD פסיכי.

    1. וואלה, צודק לגבי פאקרס -צ'יפס. איזו פאדיחה. יתוקן בהקדם.

      המהלך ט"ד של דיבו סמואל עם ההנדאוף מתחת היה פשוט גאוני ותענוג לצפייה.
      בוסה בפתיחה היסטורית וכבר מוביל בהפרש ניכר משאר הרויס ההתקפיים, עכשיו צריך לראות אם הוא יוכל לקבל את הDMVP הכללי.

  3. כרגיל, תודה רבה.
    קו מחצית העונה הוא הזמן להגיד שהשנה, לשם שינוי, יש פייבוריטית אחת ברורה.
    אוי ואבוי. זה לא ייגמר לעולם.

    1. לא יודע.הצ'יפס עם מהמוס בריא, והפאקרס עם ארון רוג'רס בשיא… לא יודע, יש מצב לפייט..
      מה שכן מרגיש לי שהשנה יותר מאי פעם יש הרבה קבוצת חלשות מאוד(קבוצות פח בעגה המקצועית)

  4. יופי של משחקים, יופי של סיכומים.

    אחרי חצי עונה, כדי קצת להתרשם מחוזק הבתים (לא שאי אפשר לראות גם ככה) סיכמתי את מאזני הבתים בניכוי המשחקים הפנימיים:
    AFC צפון – 6 נצחונות
    AFC דרום – 14 נצחונות
    AFC מזרח – 8 נצחונות
    AFC מערב – 9 נצחונות
    NFC צפון – 14 נצחונות
    NFC דרום – 11 נצחונות
    NFC מזרח – 6 נצחונות
    NFC מערב – 18 נצחונות

    לא ירדתי ליותר פרטים (NFC מול AFC, משחקי בית לעומת חוץ וכו') אבל קל לראות שיש שלושה בתים חזקים יותר ושני בתים עלובים עם קבוצה, קבוצה וחצי. כמו כן, על פניו, נדמה לי שכמו בכל שנה – ל NFC מאזן טוב יותר.

  5. ג׳ון אלווי היה צריך להניח את המפתחות על השולחן יחד עם מאנינג. ועוד העביר את הריסיבר הנורמלי היחיד, עמנואל סנדרס, לניינרס (מזכיר לי את מג׳יק והנתינה של זובאץ׳ לקליפרס בעונה שעבר תמורת כלום ושום דבר). גס וואט: סנדרס עם טאצ׳ דאון ראשון עבור סן פרנסיסקו.
    גיא רוזן ואנוכי צריכים להתחיל לחשוב ברצינות על קבוצה אחרת. אפילו הסאנס עדיפים היום על הברונקוס. וחוץ מזה סיקור מעולה כמו תמיד רביב, תודה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט