שבת בבסיס – מתכוננים לפוסט-סיזן / יוני לב ארי

פלייאוף 2019 יצא אמש לדרך, עם ארבע סדרות דיוויז'ן, חלקן יותר מסקרנת ואחרות פחות. אז מי האקס פקטור בכל קבוצה, ומה חשוב לדעת? מחכה להימורים של כל אחד מכם בתגובות

אוקטובר הגיע, ופוסט-סיזן 2019 יוצא לדרך. שמונה קבוצות מתחילות במרדף האמיתי על התואר, כששלוש מהן, האסטרוז, הדודג'רס והיאנקיז, פייבוריטיות ברורות. אז במי כדאי להתמקד בכל קבוצה, ומה יעשה את ההבדל בכל סדרה?

הכל מוכן

ניו-יורק יאנקיז (59:103) – מינסוטה טווינס (61:101)

עצור או שאני יורה

בכמה מילים: שתי מכונות הירייה הטובות בליגה נפגשות ראש בראש. אבל היי, לוח השנה הפך דף, זה אוקטובר, ופה הפיצ'ינג מדבר. שתי הקבוצות כוללות ביחד לא פחות מ-15 (!) שחקנים שהעיפו העונה 20 הום ראנס או יותר. אבל פיצ'רים אייסים? אין ממש בנמצא. נשאלת השאלה – מי תצליח לעצור את מי?

עוד לפני שהפיץ' הראשון נזרק, ליאנקיז יש יתרון משמעותי בזכות ההיסטוריה. יהיה זה המפגש השישי בין השתיים בפלייאוף מאז 2000, המאזן? 0:5 לניו-יורק. ומעבר לזה, היאנקיז ניצחו ב-13 מתוך 15 סדרות הפלייאוף האחרונות בין השתיים. המפגש האחרון בין הטווינס לברונקס בומברס בפלייאוף היה לפני שנתיים, בקרב על הוויילד קארד. מינסוטה הובילה 0:3 באינינג הראשון – והודחה. כך שיש פה לא מעט עבודה פסיכולוגית.

צפו בתקציר משחק הוויילד קארד מ-2017

האקס פקטור, יאנקיז: לואיס סוורינו. השם היחיד ברוטיישן של היאנקיז שדומה למילה "אייס", חזר לזרוק לפני מספר שבועות בלבד ונראה טוב מאוד. אם "סווי" יציג את היכולת שלו מתחילת 2018, וייראה כמו אייס בשני משחקים, לטווינס תהייה בעיה רצינית.

האקס פקטור, טווינס: נלסון קרוז. הרבה שחקני התקפה טובים יש לנו בשתי הקבוצות. קרוז יש אחד. 41 הום ראנס וממוצע חבטות של 311., בגיל 39, זה משהו שקשה למצוא. תוסיפו לזה ערימה של ניסיון, כולל 16 הום ראנס וממוצע חבטות 292. באוקטובר, והנה לכם האיש שהיאנקיז חייבים לעצור.

יש אחד כזה. קרוז. צילום: bigplay.com

נתון שכדאי לדעת: הטווינס אמנם בלי ביתיות, אבל מדובר בקבוצת החוץ הטובה בליגה במהלך עונת 2019. הקבוצה ממיניאפוליס רשמה מאזן חוץ של 25:54, כשהיא היחידה עם 50 ניצחונות ומעלה מחוץ לבית בכל המייג'ורס.

הימור של שיר, הבת שלי (שלא מבינה כלום): היאנקיז ב-4.

יוסטון אסטרוז (55:107) – טמפה ביי רייז (66:96)

מי מספר 1?

בכמה מילים: האסטרוז מגיעים אחרי עונת שיא, שמגיעה בעקבות עונת פספוס. מה עוד צריך כדי לייצר מוטיבציה? 107 ניצחונות – שיא מועדון בכל הזמנים, שני מועמדים ל-סיי.יאנג (ורלאנדר, קול), מועמד ל-MVP (ברגמן) ומועמד לרוקי העונה (אלווארז). אז טמפה היא זו שתעצור אותם?

טובים השניים מכל שלישייה. ורלאנדר וקול. צילום: Houston Chronicle

אז לגבי טמפה, מדובר בקבוצה טובה, אפילו קצת יותר מזה, אבל התקפית זו קבוצה שבשום קטגוריה לא נמצאת בטופ-5 של הליגה. ניטרלת את אוסטין מדואוס, אביסייל גארסיה וטומי פאם? עצרת את הרייז. כך שלהפתיע את הרוטיישן של יוסטון יהיה להם מאוד קשה.

האקס פקטור, אסטרוז: יורדן אלווארז. רק בן 22, וכבר הפך לאחד הכלים החשובים בקבוצה הטובה בליגה. אלוורז סיים את עונת המייג'ורס הראשונה שלו עם 27 הום ראנס וממוצע חבטות של 313., עכשיו נותר לראות אם הוא "אוקטובר מטריאל".

היחיד שיכול להפתיע. גלסנואו. צילום: cbssports.com

האקס פקטור, רייז: טיילר גלזנואו. צ'ארלי מורטון פתח במשחק הוויילד קארד, אז גלזנואו מקבל את המפתחות למשחק הראשון. מעבר למאזן של 1:6 ו-ERA של 1.78 העונה, גלזנואו פורח במשחקי חוץ (0:4, 0.55 העונה), ואם יש משחק שהרייז יכולים לגנוב, זה הראשון. המומנטום מהוויילד קארד, הירדמות קלילה של יוסטון, ואולי תהייה לנו הפתעה.

נתון שכדאי לדעת: נתון שכבר הוזכר פה בעבר, הפיצ'ינג של האסטרוז מספר 1 בליגה בסטרייק אאוטס (10.26 ב-9 אינינגים). ההתקפה של האסטרוז עם אחוז הסטרייק אאוט הנמוך בליגה (18.3%). ככה מנצחים משחקים באוקטובר.

הימור של שיר, הבת שלי (שלא מבינה כלום): יוסטון ב-4

אטלנטה ברייבס (65:97) – סיינט לואיס קארדינלס (71:91)

העתיד כבר כאן

בכמה מילים: כל אחת מהשתיים מציגה כוכב עולה, הברייבס אאוט-פילדר בן 21, הקארדס פיצ'ר בן 23. השאלה הנשאלת – למי משניהם יש את היכולת להוביל קבוצה גם באוקטובר. השתיים לא נפגשו בחצי השני של העונה, כך שקשה ללמוד מהמשחקים ביניהן.

כמה אנרגיות. אקוניה. צילום: Times Union

לברייבס יש חתיכת עז על הגב – הפעם האחרונה שהקבוצה מג'ורג'יה ניצחה סדרת פלייאוף, היתה כחודש אחרי שהתאומים נפלו, ב-12 באוקטובר 2001, כשטום גלאווין, גרג מדוקס וג'ון סמולץ עוד כיכבו שם. גם הקארדינלס לא שיחקו סדרת פלייאוף בשלוש העונות האחרונות, כך שמוטיבציה לא חסרה פה.

האקס פקטור, ברייבס: רונאלד אקונה ג'וניור. קשה לתאר את רמת ההתלהבות שהבחור הזה הביא איתו לכל 156 המשחקים בהם לקח חלק (וזה המון בבייסבול של ימינו). מעבר ל-41 הום ראנס, הוא מוסיף 37 בסיסים גנובים (שלא יוחזרו כבר), והגנה שמזכירה לוותיקים בג'ורג'יה את אנדרו ג'ונס הגדול. עכשיו בוא נראה אותך באוקטובר, אחרי שבעונה שעברה נגד הדודג'רס לא ממש התעלית על עצמך.

האקס פקטור, קארדס: ג'ק פלהרטי. הילד הזה מזכיר לרבים בליגה את הגדולים מכל, בעיקר בחצי השני של העונה. מ-ERA של 4.64 ומאזן של 4:6, הוא טס ל-0.91 ו-2:7, כשלמעשה כל מיזורי על הגב שלו. תוסיפו לידו את דאקוטה האדסון (3.17 ו-3:9 אחרי האול סטאר) ותקבלו 1-2 פאנץ' שכולם (חוץ מיוסטון) חולמים עליו באוקטובר.

מזכיר את הגדולים ביותר. פלהרטי. צילום: cardsblog.com

נתון שכדאי לדעת: החבורה מסיינט לואיס מובילה את הליגה בכמעט כל קטגוריה שקשורה להגנה. אחוז הפילדינג שלהם עומד על 98.9, עם 66 ארורס בלבד. סיכוי סביר שההגנה הזו, לצד הפיצ'ינג המצוין, יספיקו לפחות לסיבוב הזה.

הימור של שיר, הבת שלי (שלא מבינה כלום): סיינט לואיס ב-5.

לוס אנג'לס דודג'רס (56:106) – וושינגטון נשיונלס (69:93)

רוצים לשחק שלוש על שלוש?

בכמה מילים: משעשע, שהיתרון של הדודג'רס, הוא בדיוק אותו יתרון שיש לנשיונלס. שתי הקבוצות מציגות שלישיית רוטיישן מהטובות שאפשר לבקש. מהצד של LA, קלייטון קרשואו, כנראה הפיצ'ר הטוב בדור הנוכחי, ביחד עם היון ג'ין ריו בעונת שיא ו-ווקר ביולר (Anyone? Anyone?).

אולי סוף סוף? אוהדי הדודג'רס. צילום: 12up

מהצד השני, כל אחד היה רוצה בקבוצה שלו את מקס שרזר, בטח באוקטובר. גם סטיבן סטרסבורג ופטריק קורבין עונים להגדרה של "אייס", כשהשלושה האלה ייצרו ביחד מאזן של 20:43 עם ERA של 3.18. לא רע בכלל. אז תכינו את התפאורה, צפוי לנו קרב כמו במערבון קלאסי.

האקס פקטור, דודג'רס: קודי בלינג'ר. מעבר לעובדה שמדובר בשחקן נפלא, עם יכולות הגנתיות יוצאות דופן, 47 הום ראנס וממוצע חבטות של 305., האאוט-פילדר בן ה-24 הוא אחד היחידים שאוהב לשחק מול הנשיונלס. ממוצע חבטות של 391. ב-23 אט-באטס, ו-OBP של 500., מה צריך יותר?

הנשיונלס חוגגים עלייה לשלב הבא. צילום: thegamehaus.com

האקס פקטור, נשיונלס: האווי קנדריק. לא חסרים שמות נוצצים בליינאפ של וושינגטון, אבל דווקא קנדריק הוותיק (36), אקס דודג'רס, יכול לתת את הערך המוסף. תוסיפו לזה 34 משחקי פלייאוף, ותקבלו בדיוק את מה שכל מנג'ר היה רוצה על המגרש.

נתון שכדאי לדעת: שימו לב לשליטה של הדודג'רס בנשיונל ליג: הקבוצה מ-LA מובילה העונה את הליגה ב: ריצות, היטס, הום ראנס, RBI’S, סלאגינג, ניצחונות, ERA, משחקים שלמים של הפותחים שלהם, הולכות וממוצע חבטות של היריבה. מצד שני, היא גם מובילה את הליגה בלחץ לזכות…

הימור של שיר, הבת שלי (שלא מבינה כלום): וושינגטון ב-5.

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 107 תגובות

  1. איזו אכזבה באטלנטה!
    הסנטר פילד שלהם רונלדש אקונה חבט כדוטר ארוך שפגגע בגדר, – כמעט הום רן – אבל כפי שעשה כבר במשך העונה הוא FAILED TO HUSSLE ןעשה רק בייס היט. הוא יכול היה לעשות דאבל עם קצת HUSSLE וסערה ואז היה כנראה נצחון לאטלנטה. הברייבס הפסידו משחק קריטי ראשון 7-6 בבית בסידרה הטוב מ-5.
    לא טוב.
    בעוד שבוע ויומיים כבר אגור לא רחוק מהאיצטדיון.
    יאללה. זזים לשרלוט להיפרד מהמשפחה של גייל.

  2. תודה יוני, אני ארשום את הניחושים שהייתי נותן כאילו לא התקיימו המשחקים הלילה
    .
    יוסטון ב-4
    מינסוטה ב-5
    קארדס ב-4
    וושינגטון ב-4

  3. אחלה, תודה. (קצת חבל שלא עלה הבלוג לפני ה-WC, היתה לנו דרמה גדולה שם, וגם אתמול היה משחק פלייאוף כהלכתו…)
    הולך עם התחזיות הישנות שלי, שבינתיים לא מכזיבות:
    .
    הנאטס הם הנאטס. הקללה לא הוסרה בזכות איזה קאמבקון חמוד נגד מילווקי (שגם לה לא היה ממילא סיכוי). הדוג'רס טובים יותר, בכל, ובהפרש. על גבול הלא כוחות. לוושינגטון אמנם 3 פיצ'רים טובים, אבל גם הבולפן הגרוע בליגה אחרי האוריאולז, נתון שקשה להאמין. מרםש לתבוסה. מה גם שהיה ברור שאסור לעלות עם קורבין למשחק ראשון, כיוון שאין לו אפילו דקת פלייאוף. ואכן הוא כמעט התרסק לגמרי בהתחלה, ומאותו רגע זה היה מרדף אבוד, חתול ועכבר. לסיכום: אור יכול להירגע. זה ייגמר כנראה בסוויפ.
    .
    הברייבס והקארדז נראה קודם כמו הטלת מטבע, וכבר התנהג במשחק 1 כמו הטלת מטבע. אז הטלתי מטבע ויצא לי אקוניה, באמת כוכב נולד. רגע… סליחה, משנה את ההימור. הולך על התחת של הקארדז, סליחה… רגע רגע רגע…. אטלנטה, סופי. נו מור בטס! אטלנטה (תכלס שהדוק יהיה מבסוט, אני לא מחזיק מהם), ב-5.
    .
    אסטרוז – טמפה ביי: הא! אבל ב-4. כי בייסבול, בכל זאת. לא יודע מאיפה הרייז יכולים בכלל לגרד נצחון, מול קבוצה מושלמת כל-כך, על גבול ההיסטורית, שצריך להיות מגעיל כדי למצוא שם חולשה (יש! בייס-ראנינג). שיהיה יוסטון ב-4, נו. רק תשמרו כוחות לגמר, כי אתם יודעים מי מגיעעעעעעעע!
    .
    הקבוצה המזכירה לנו תהליכים מאירופה בשנות ה-30, מול הצדיקים ממינסוטה – גם, לא נורא כוחות. להם אמנם יש פיצ'ינג meh לגמרי, והוא יחטוף בהמשך, ויחטוף יופי בהמשך. אבל מינסוטה, חתיכת פלא איך הם מייצרים כ"כ הרבה מכ"כ מעט רוטיישן. זו קבוצה ייחודית מאוד, ומומלצת מאוד לצפיה, בגלל השימוש השחמטאי בשחקנים. אין שם אף פיצ'ר פותח ממש טוב! אוקיי, אולי באריוס, אבל גם הוא בתקופה רעה. ולכן גם אף אחד מהם לא משלים שם 6 אינינגז, לפעמים זה בקושי 5. אז הם שורדים איכשהו עד האמצע, ואז הולכים לבולפן – שבניגוד גמור, מחזיק כמה אייסים. כל אחד נותן את הקטע הקצר שלו, עם ra נמוכים אחד-אחד, והנה עברנו עוד משחק. כולם אגב עונים לשם טיילור או טרבור או משהו דומה. לסיכום קשקשת, עוצבות המבצע חזקות מדי, ב-4.

    1. ובניגוד לכולכם, לא שיניתי בדיעבד את ההימור על אטלנטה בעקבות הנצחון חוץ של הקארדז. חושבים שאני לא רואה מפה?? רואה הכל.

  4. מצוין, תודה.
    יאנקיס, דודג'רס ואסטרוס מרגיש בטוח, כשאולי הן יאבדן משחק אחד…
    נדמה לי שאטלנטה יזכו בכבוד להפסיד לדודג'רס בסיבוב הבא

    1. לא בכזו שמחה, למרות שבעיר יש אנשים רשעים מאוד.
      תשמע, זה סיפור. בגדול? אסור היה לו להגיע מלכתחילה. מאמן פיצ'ינג גאון, הוא כמו פרנקונה עשה את האינדיאנס, אתה יכול לנחש כמה זה התאים לי במיוחד, מהקבוצה השניה שאני מאוד אוהב. המחשבה היתה, יש חלון אליפות עם רוטציה חלומית – זה האיש. ואתה רואה שזה פשוט לא עובד. יש לך את דה-גרום, ת'ור, מאץ, ווילר, חיזוק עם פמיליה (לפני שנהיה קקה), סת' לוגו – ואתה שורף את זה, כי אתה שוכח שצריך גם התקפה מה לעשות (היו גם פציעות וכו', אבל זה חלק מהמשחק, בטח בחיים של אוהד מטס). העונה היתה כבר הרבה יותר טובה, גם נפלה מתנה מהשמיים בשם פיט אלונסו, ואתה ראית מה יכולה המטס לעשות, בקאמבק של אמצע העונה. אבל תכלס, מאז שהגיע ה-GM, זו כבר לא היתה קבוצה שלו. והחלון הולך ונסגר….
      מי יבוא? כולם חכמים עכשיו בדיעבד (כמוני) להגיד, רק מישהו ותיק מהאצולה עם תחת של אלוף. נוסח מאדון או ג'ו ג'ירארדי (מודה שיהיה לי קשה מאוד לראות את הפרצוף הזחוח שלו…). מניח שלשם זה יילך. זה אחד הג'ובים הכי נחשקים בספורט האמריקאי.
      ועכשיו לך תראה פלייאוף, כשאין כמעט את מי לאהוד… אשכרה הצליחו לרכז את כל מי שאנחנו שונאים ביחד היאנקיז, הברייבס והנאטס מהבית, הקארדז שאנחנו שונאים מזמן, אפילו הדוג'רז לא כאלה מציאה… אז מה, עוד פעם לפרגן ליוסטון? אנחנו היינו צריכים להיות יוסטון!
      אין, אני משנה את ההימור על הברייבס. יפסידו ב-5. רק בשביל לסלק את הדבר האינדיאני המעצבן הזה שלהם. לא סובל אותם. באלוהים.

      1. רוצה להבין חלק מהסיפור בשאלת טריוויה אחת?
        את העונה הקודמת, ג'ייקוב דה-גרום סיים עם מספרים היסטוריים, 32 משחקים, ERA של 1.70… מה היה המאזן שלו?

        1. ידוע…
          לגבי קריאת הקרב של הברייבס, להקיא
          מה הסיפור עם ה-GM הזה?
          ולא שכחת מישהו שנתן אולי את העונה הכי גרועה בכל הליגה ביחס לציפיות שהיו ממנו.. ניחוש אחד

            1. אבל אני זוכר, שכשהוא הגיע כולם דיברו על זה שקאנו הוא התוספת פה, ודיאז זה הצעד הכי חכם שהמטס עשו מזמן. עכשיו להרוג אותם על זה זה לא פייר. הוא כנראה לא ניו יורק מטריאל

            2. אתה צודק, אין קבוצה שלא היתה חוזרת על המהלך הזה, שנכשל מכל הכיוונים. מה שנורא, שעכשיו בעל הבית הודיע שדיאז לא הולך לשום מקום… אין, זה הבנאדם הכי מבוזה בניו יורק. לא מבין הוא יוכל לעלות לפילד בפעם הבאה. האוהדים בניו יורק אמנם אנשים מצחיקים, אבל גם רשעים נורא כשהם נופלים על מישהו…

  5. אלטובה החליט שנמאס לו ויוסטון עולים ל-2-0 בתחתית החמישי. ורלאנדר כצפוי נותן עבודה.
    .
    מנג'ר הרייס בצעד תמוה ומעצבן מוציא את גלסנואו מיד אחרי ההומר, מה שאומר שעכשיו האסטרוס יחגגו על הרליברים שלו ויגמרו את הסיפור.

  6. אין מה לעשות – הליינאפ של היאנקיז זה הדבר הכי מרתיע שראיתי, לא זוכר ממתי.
    יכול לתת תחרות בקלות ל-AL אולסטאר. תכלס זה האולסטאר שהפנקס קנה! רואים מי פנוי וקונים. רוצים למייהו – קונים, רוצים סטנטון – קונים, רוצים אנקרנסיון – קונים… מהבית הביאו את סנצ'ינו וג'אדג', ויש לך מפלצת. מלמעלה עד למטה, סכנת HR בכל חובט.
    אבל על זה מגיעות עכשיו הטעויות של הטווינס. שתי טעויות פילדינג בשלישי עם הגשה (כצפוי) בעייתית של באריוס, זה יותר מדי. הבולפן של הטווינס ייכנס לפעולה אפילו מוקדם משצפיתי. ולא שזה יעזור. נראה כמו אחד הימים האלה בברונקס.

  7. בייסבול זה כזה משחק של עצבים…
    במצב 3:3, אינינג 5, לפני הלב של הליינאפ של היאנקיז, עולה זאק ליטל. רואים שהוא עצבני פחד. זרק בסה"כ 8 פיצ'ס, שום דבר לא בכיוון, רק סטרייק אחד – שגם הוא היה על הקשקש HR של ג'אדג'… הוסיף על זה ווק + ווילד פיצ' + פגע בגארדנר, כשלא עזרו בדרך שתי עליות למאונד של הצוות… הבחור רועד. הפנים שלו סיד. לפחות הוציאו אותו מייד. השאלה אם לא בישל פה 2 ריצות קלות של מומנטום ליאנקיז.

  8. הטווינס והיאנקיז זה בדיוק המשחק המלהיב, הירוד והמאפיין של האמריקן. מלא פיצ'רים, מלא Ks, מלא BBs, מלא סולו HRs… המערב הפרוע. באמת, ככה אין לטווינס סיכוי.

  9. שני מסכים בו זמנית, באותו גודל, בשניהם הטווינז והנאטס חובטים, שניהם בחולצה כחולה כהה ולוגו אדום, שתי הקבוצות ממול בכל-לבן, ואשכרה גם הטיימינג של הפיצ'ינג הסתנכרן… אני בבלבלה מוחלטת. LOL.

    1. ליאנקיז יש בולפן מעולה, הוחא רק צריך לזכור שהוא מעולה. גרין, בריטון, אוטאבינו, האפ (שעבר לבולפן) בטנסס (אם יחזור), צ'פמן… זה ממש "מי הוא מי" בפיצ'ינג, אספו מקולורדו, מבולטימור, מקובה, מה שאפשר לצרף. זה נכון שהם לא מתקרבים לקרסוליים של הרוטציה של יוסטון. ראית את ורלנדר היום? הבנאדם נהנה מהחיים. 7 אינינגז, אפילו לא הזיע.

  10. תיכף החלטה חשובה לוושינגטון. סטרסברג במשחק כמעט מושלם, נתן 4 ושני שליש פרפקטו ממש, איכשהו גירדו ממנו ריצה אחת, 1:3. נתן 85 פיצ', לפני הבוטום של ה-7… מאוד מקווה שלא יוציאו אותו. זה ה-משחק של הנאטס בסדרה לקחת. חייב להישאר לפחות עוד אינינג.

    1. גם הנאטס החמיצו הזדמנות גדולה להגדיל את הפער, וגם מייד הלכו והוציאו את סטרסברג… בוא נראה אם ההימור נכון.

      1. בבקשה. HR על הפיצ' הראשון של מאנסי.
        מה, אני כזה גאון שאני רואה מה שגדולי המנג'רים לא רואים? איזו טעות פטאלית. יכולה לעלות בסדרה שלמה, כבר הערב.

        1. וזה אחרי שסטרסברג היה עם 85 פיצ' בלבד, 10K, משחק קרוב למושלם, ומאזן הקריירה שלו מול מאנסי הוא 0-12… לא פאקינג ייאמן!

  11. שרצר עולה ל-2 אינינג סייב… איי לייק איט! אווירה של גיים 7!
    תכלס, אם הנאטס מפסידים פה, הכל סגור. זה חייב להיות שלהם. בכל כלי הנשק שנותרו.

    1. וואו, שרצר נתן את האינינג של החיים.
      struck out the side, אבל עם 100mph, הם עוד לא יודעים מאיפה זה בא…
      תנו לו גם לסיים! כולה יתרון 2, זה מחיק לאללה.

  12. ROFL.
    הוציא את שרצר מהתשיעי. ומקבל ישר דאבל מטרנר, להביא את השווין לפלייט…
    אין, כל שנה אתה אומר מחדש, ראיתי כבר מנג'רים מטומטמים, אבל זה השיא.
    אז זה השיא. בינתיים.

  13. מאוד-מאוד מזכיר מה שקרה לדטוריט שאהבתי, שנות השיא שלה.
    ורלנדר ושרצר היו נותנים ערבים מהסרטים, נלקחים החוצה, ונותנים למנג'ר ולבולפן לחרב הכל.
    אז פה, עם סטרסברג ושוב שרצר. והטמטום רק גדל. כי לנאטס הבולפן הכי גרוע בערך שהגיע אי-פעם לפוסט-סיזן, ה-2 הכי גרוע בליגה. מה יש לדבר: יש לך 2 אייסים, שניהם בערב מדהים – ואתה מוציא אותם ברגעים הקריטיים? לא לתת לסטרסברג לפחות את ה-7? לשרצר להמשיך ולסגור את ה-9?
    לא – פאקינג – ייאמן.

  14. דייב מרטינז ניצל הערב מפיטורין, באמצע הפוסט-סיזן. הרבה יותר מזל משכל. טירוף.
    אבל יש סדרה. הכלל אומר:
    נצחון חוץ של האנדרדוג = יש סדרה.

    1. יש ענפי ספורט שאני לא פחות אוהב ולפעמים אפילו יותר, אבל מבחינת רמות מתח, שום דבר לא משתווה לבייסבול בשיאו. אולי רק הדבר האכזרי שנקרא פנדלים. זה שוט-אאוט אחד ארוך והיסטרי.

      1. קשה לי להשוות לענפים אחרים,
        אבל עבורי, יש לבייסבול יתרון אחד שמציב אותו גבוה גבוה ברשימת הענפים האהודים עליי (וזו לא רשימה ארוכה) –
        הכי כיף לצפות בו ב-"שדה" (פוטבול או כדורגל משחקים באצטדיון. כדורסל באולם. בייסבול? זה משהו אחר)
        הכי כיף בגלל האווירה. בגלל ההיסטוריה. בגלל המשפחתיות. בגלל הקהל יוצא הדופן. בגלל הג'אנק פוד הפסיכי. בגלל שאין עוד ענף בו הפסד כואב פחות, וניצחון הוא רק עוד פסיק מתוך עונה בלתי נגמרת.
        הענף שברמה מסוימת הוא הכי לא אמריקאי שיש (בקולג'ים, כל הפסד הוא אסון. בבייסבול עוד הפסד = סיבה לשבת עם חברים בבר ספורט ולקטר…),
        וברמה מסוימת אחרת הוא הכי אמריקאי שיש.
        (כבר הזכרתי את הג'אנק פוד?)

        1. נגעת בנקודה מאוד חשובה. רבים מאוהדי הבייסבול לא היו כאלה עד לרגע שדרכו באיצטדיון, מאותו הרגע הכל השתנה. אגב, בהקשר הזה אני זוכר את עופר שלח אומר את אותם הדברים כשהייתי ילד ולא הבנתי כמה שהוא צודק.
          .
          אבל אחרי הכל, הבייסבול עדיין בנחיתות בעולם המודרני, כאשר אנחנו רוצים ריגושים מידיים ולא עונות אין סופיות עם משמעות קטנה יותר למשחקים. הבייסבול הוא חוויה רב חושית, אבל לצופים הצעירים יותר קשה מאוד לשבת בבית ולצפות בו.

            1. ביאנקיז הלילה גם אני אהייה זמין, אפשר להמשיך (:

            2. ממשיך כדי לציין שאחרי אתמול ירדתי למחתרת…
              האמת שוושינגטון עשו מה שהם צריכים וזה הצליח, עכשיו יהיה להם קשה מבחינת פיצ'ינג בשני המשחקים הקרובים אבל הסדרה בשיוויון וזו השורה התחתונה.
              .
              לגבי צפייה בבייסבול, אני מסכים שהעונה הרגילה לא כזו מעניינת אבל הפלייאוף מאוד מותח ומרגש ומפריע לי לישון בלילה (יותר מאשר ה-NBA), ואין קשר להאם דרכתי במגרש אי פעם (לא).
              .
              הייתי מדרג את המתח שאני נמצא בו ככה (כמובן בעת שהקבוצה שלי משחקת):
              1) הארכה בפלייאוף ה-NHL – שער זהב כך שכל רגע יכול להגיע השער המנצח, התקפי לב אינסופיים
              2) פלייאוף ה-MLB
              3) פלייאוף ה-NBA
              4) פלייאוף ה-NFL (אין לי קבוצה מועדפת, מעט כאלה שאני מחבב ובעיקר כאלה שאני נגדן)
              5) נוקאאוט במונדיאל

            3. טוב, סאדן דת' בהוקי זה באמת ליגה אחרת של סבל אנושי… כילד היה לי פוסטר של ג'וני ואן ביסברוק!!

    1. לצערי אני מספיק שנים רואה בייסבול כדי לא להיות מופתע. ליאנקיז יש, בהתקפה, קבוצת אולסטאר לכל דבר. ג'ון סמולץ תיאר את זה יפה אתמול, איך פיצ'ר צריך להתמודד עם קבוצת hr כזו, והשתמש באותו מושג בדיוק. על זה מגיעה היכולת של הטווינס בפוסט סיזן, במיוחד נגד היאנקיז. כמה זה יהיה, 12 הפסדים רצוף? בדיוק מה שכתבתי אתמול. ולפני כן.

  15. המשחק בזה משודר גם בערוץ הספורט. שמואיל לפעמים להעביר משהו. מהזכויות שהוא מחזיק.
    אלא מה, הם מושיבים באולפן איזה דוד אמריקאי חביב, רק עברית הוא לא יודע. זה מביך על גבול הקאלט. זה נשמע כמו: "כדור חזקה… הולך לא רע… יופי! הולך גבוה! יופי, הומראן יאנקיז!". אין, זה קורע. האיש מבין בייסבול, רק לא יכול לשדר דקה בעברית. מעורר רחמים קצת.
    מילא זה. הוא מפריע לצוות השידור האמריקאי המעולה. מה שמאלץ אותי לחזור אליהם במקור.
    מקווה שמישהו בערוץ הספורט קורא פה: תעבירו רק את השידור, בבקשה. בלי שדרן" ישראלי" ובלי כלום. זה לא הולך ככה. בבקשה. תעשו פעם אחת משהו טוב. תודה.

  16. אגב:
    מי נותן לפיצ'ר עם 28 אינינגז בכל הקריירה, לפתוח במשחק הזה??
    עוד אחת מה"הברקות" של מנג'רים בפוסט-סיזן, שמתפוצצות להם בפרצוף.
    רנדי דובנק לא שיחק בייסבול עד לפני ששנתיים. הוא איכשהוט התגלגל לקבוצה, נראה כמו כישרון, ושיחק השנה 28 אינינגז בסה"כ. ב-5 בלבד מהם גם פתח. זהו.
    לאיש הזה אתה נותן לעלות, ישר למשחק הפלייאוף הראשון בחייו? סטארטר?? ביאנקי סטדיום, בפיגור 1:0, בסדרה של 5, במשחק שהוא תכלס ווין-אור-גו-הום? במשחנגד סוללת אוכלי האדם מהצד השני?? מה בכלל יש להגיד על זה. התשלום הגיע מיידית.

  17. כזה ייאוש לשחק נגד האסטרוז. אתה גומר משחק אחד חבוט ורצוץ, חושב שגמרת עם הסיוט של ורלנדר. ואז יום אחר כך אתה עולה, וכמו בגראונדהוג דיי – זה לא השתנה בכלל…
    גריט קול עם 5K בשני אינינגז… ותיכף גם המחבטים יתעוררו.

  18. השאלה המטרידה באמת, גיא, זה מה לעזאזל עושים עם היאנקיז.
    כאילו הם רק התחממו כל העונה, חיכו לפצועים שיחזרו, חיכו לג'אדג', חיכו לסטנטון, רק מהספסל שלהם אפשר להרכיב קבוצה מעולה. זה ממש המקרה שבו אני מתחיל לחשוש, שקבוצת התקפה "בלבד" (וזה לא מדויק – יש להם בולפן מעולה לפרקים), עוד עלולה לקחת הכל. פשוט ייאוש לכל פיצ'ר לעמוד מולם. מ-1 עד 9, אין לך רגע שאתה יכול למצמץ.

      1. אגיד לך איפה הבעיה עם יוסטון. יש לה פיצ'רים מדהימים, לייזר, שהם סטרייק-אאוט פיצ'רז. גריט קול בראשם, הוא ה-סטרייק-אאוט פיצ'ר של הליגה, עם יחס מטורף של 13.8k ל-9 אינינגז… העניין שסטרייק-אאוט פיצ'ר, חוטף את ה-odd homerun, פה ושם. ועם היאנקיז, זו צרה צרורה. הם קבוצת HR. קבוצה שאין לה כמעט בול אין פליי. ראית את המשחק אתמול? רק בומבות. כוח כוח ועוד כוח. גם אנשים כמו ורלנדר יכולים לקרוס שם.

        1. אין בכלל ספק שהיאנקיס מפוצצים ב… ובכן, מפוצצים. פסיכי כמה חובטים איכותיים יש להם.
          אבל סדרה, אני חושב שאלו האסים. הפיצ'רים הגדולים באמת, שעושים את ההבדל.
          עד עכשיו הקטע של היאנקיס זה להשיג יותר ראנס מהיריבה (נכון, רוב הראנס הם הום ראנס, אבל עדיין).
          צול קבוצה שיש לה גם ניסיון פלייאוף משמעותי, גם חובטים לא רעים בכלל, גם עומק, וגם אסים מפחידים –
          אני הולך על הקבוצה העמוקה.
          לא לדאוג, אוהדי יאנקיס יקרים –
          א. אתם בטוח תזרקו כמה מאות מיליונים בעתיד הקרוב לעין בשביל לצמצם את הפער.
          ב. זה די סגור שידידי צודק. האינקיס לוקחים את זה (אין ליוסטון סיכוי מול הניחוס שהפלתי עליהם בבוקר זה…)

          1. LOL. סומך על מוניטין הניחוסון שלך!
            וכן, הם יקנו בהמשך. אבל לפני עוד סלאגר, יגיע פיצ'ר מעולה. יוסטון לימדו את כולם כמה זה שווה. עוד לא בדקתי את שוק הפרי אייג'נטס הקרוב, משוכנע שמשהו טוב יהיה שם. אולי אפילו סטרסברג?

            1. אוהו. ולא רק. אלה שמות: גריט קול בכבודו, סטרסברג, מאדבום (! – המחשבה עליו בברונקס, מעוררת קבס), ריו, ווילר, אודוריזי, קויקל, האמלס, מיילי, פורסלו… יש ויש מה לבחור ואת מי לפתות אל ביתו של השטן.

            2. טפו, טפו, טפו. חמסה, חמסה, חמסה. knock on wood. חס וחלילה!
              מאדבום, בכל מקום שהוא לא סן פרנסיסקו, זו מחשבה נוראה. ביאנקיס?
              זה רעיון שעכשיו יטרוד את מחשבותיי בעתיד הקרוב.
              תודה…

  19. אני הייתי בעד האינדיאנס, במירוץ ביניהם לבין הרייס (על המקום בוויילד קארד),
    אבל אני ממש מסמפט את הקבוצה הזו. הם מוצאים מעצמם יותר מכל קבוצה אחרת. בהפרש.
    (לא שאני רואה איך הם צולחים את האסטרוס. אבל אז, אני גם לא רואה כל קבוצה אחרת צולחים את הקבוצה מטקסס)

    1. האמת, לא רציתי לראות את האינדיאנס מגיעים ככה לפלייאוף. אם היו בכלל עוברים את ה-WC, היו נרמסים ביוסטון. אי אפשר בלי קלובר, סאלאזאר, קראסקו, וכשעדיין אין התקפה מזהירה במיוחד (איך בראנטלי חזר למספרים הישנים מהרגע שעבר לאסטרוז??). זה נכון שפרנקונה עשה שם נפלאות והמקום שלו בפנתיאון מובטח (אה, אם רק היו לוקחים את ה-WS ההוא…). אבל יש גבול. לא ככה. עונה הבאה, נראה.

      1. זה עצוב בעיקר בגלל שלאחרונה הם התחילו להכניס את היד לכיס, ולהוציא קצת יותר מבעבר. הם כבר לא בעלי אחד מ-10 התקציבים הנמוכים בליגה,
        יש להם פיירול ממוצע, רחמנא ליצלן…

  20. קול כבר עם 13k. איך אמר הפרשן, הרייז אומרים לעצמם, רק שיילך. תביאו אפילו את מריאנו ריברה – רק לא לראות את הבחור הזה יותר.
    ומה מדהים?
    מסתבר שיוסטון כבר הודיעה, שמפאת שיקולי מס וכו' – הם לא מתכוונים להאריך את החוזה של קול בתום העונה. מה שהופך אותו, לפרי אייג'נט מספר 1 בליגה. לא מבין את זה.

  21. גריט קול השווה את שיא ה-K של האסטרוז לפוסט-סיזן – 14, של לא פחות ממייק סקוט, בסדרה האגדית-אגדית, גמר הנשיונל 86, נגד תנחשו מי…

    1. הוא גם המגיש הראשון בפלייאוף עם 13K ומעלה ב-7 אינינגס וללא הולכות (תהרוג אותי מאיפה מביאים את הסטט קאט האלה)

  22. השאלה אם יוסטון לא משחקים על ההיסטוריה עכשיו – עוד 3K גריט קול קובע שיא MLB לפוסט סיזן – על חשבון פיצ' קאונט שצריך להיעצר… וזה רק 0-2 יתרון.

  23. זהו. היד לא סוחבת.
    נתן דאבל + ווק… זה האות לצאת. משחק אדיר.
    ועדיין – וזה מה שגדול בבייסבול – וואן סווינג אוף דה באט, והמשחק המוחלט של קול, הופך לנצחון משום מקום של הרייז.

  24. אפשר לסמוך על גאוות פורטו ריקו שייתן את כרית הביטחון.
    3, נראה גמור, כמו הסדרה, כמו אצל היאנקיז, כמו שהיה רשום מאמצע העונה… מה אמצע, השליש הראשון.

  25. הנאשיונלס עולים הלילה עם סאנצ'ז ולא עם שרזר כפי שדווח אתמול, ממשיכים לעשות בשכל כי כנראה יחליף אותו ע"ס התוצאה ובמקרה הטוב ביותר מבחינתם לא יצטרכו אותו כל כך..

  26. אניבל סאנצ'ז, טייגרס פרייד…
    אני שוב מסתכל על הליינאפ של דטרויט בשנות השיא, 2012-2013. שיעור לכל GM.
    רוטציה שאולי רק ליוסטון היום יש כמותה. ג'סטין ורלנדר, מקס שרצר, בשיאם. עם ריק פורסלו, אניבל סאנצ'ז גם הוא בפריים. שנים מתוכם עם ERA מתחת ל-3, הנותרים מתחת ל-4. חומה בצורה.
    על זה, ההתקפה הטובה ב-MLB. עם מיגי והטריפל קראון וממוצע עונתי .350, פרינס פילדר במיטבו, עומר אינפנטה, טורי האנטר וג'וני פראלטה, כולם עם BA מעל 0.3… זה חסר תקדים.
    והקבוצה הזו לא הגיעה לכלום. בגלל בולפן מחריד ומאמן עוד יותר. ורלנדר ושרצר היו מגישים משחקים םפנטסטיים ערב אחרי ערב, לראות הכל נחרב בסיום. ההוכחה הניצחת שבבייסבול אסור, פשוט אסור, להשאיר חור אחד גדול ומוזנח בשמיכה שלך. כי דרכו יבואו הצרות.
    .
    נקווה שבזה אני לא מנחס הערב את סאנצ'ז… בינתיים התאושש יפה מגמגום בראשון. בינתיים יש סדרה בוושינגטון! להפתעתי.

    1. בסוף יצא ניחוסון…
      אחרי בק-טו-בק Ks, אינינג חמישי עם 2 אאוט, אף אחד לא על הבסיס, ו-0-2 נגד מאנסי, סאנצ'ז ממש מתפתה: "יאללה, נשלח גם אותו הביתה",. במקום לתת לו לחפש ציפורים או תולעים באדמה, הוא ממהר לתת לו רייט דאון דה מידל. היה כ"כ שקוף שמאנסי מחפש לשבת על הפיצ' השמן הזה שיגיע…
      עכשיו זה 1-2 בלבד לנאטס, וזו אופרה שונה לגמרי, מבחינת הלחץ בכל פיצ' ופיצ'.

  27. הסיפור של הפלייאוף עד עכשיו זה הדם הרע שמתפתח בין הברייבס והקארדז. הסדרה הכי שקולה מלכתחילה, שגם הפכה להכי מרתקת סיבוב 1…
    משחק 3 הקריטי, בשוויון, מגיעים לסיינט לואיס. צמוד צמוד, פלייאוף במיטבו.
    0:1 לקארדז, אחרי שאנדרו מילר, אלא מי, מחלץ אותה מבייסז לואדד שמיני.
    הקארדז עולים עם הקלוזר הכל-יכול, קרלוס מרטינז, לסגור את המשחק.
    מרטינז הוא ערס מארץ הערסים. כבר השבוע התחיל לדבר על ענייני ריספקט ושטויות כאלה, פתח על אטלנטה.
    מעלה שניים על הבסיסים, 2 אאוט. ואז הוא הולך ושולח לבילי המילטון על השני, בהתגרות, נשיקות באוויר. יעני, קיס גודביי, בייבי.
    מה קורה מייד אחרי זה? ברור: נותן לברייבס את הההיט לשוויון ברגע האחרון. ומייד אח"כ, הוא לא מוחלף, ועם הדם החם שלו הולך ומחלק עוד 2 ריצות לאטלנטה… פוצץ את הסייב, אבל מה זה פוצץ… במשחק ה-3 הקריטי בבית.

    1. אין, עכשיו תעצרו הכל ותתנו לי מינוי, אסתפק בחוזה צנוע.
      ברור שקורבין החלשלוש נתן לו דאבל, ל-2 ריצות, לרצים בפינות… וזה עם פאקינג 2 אאוט, והפיצ'ר ריו הבא לחבוט!!
      אני לא קולט: מהלכים רוטינה, מתוך שינה – איך הם לא רואים את זה?????
      יתרון ל-LA. דייב מרטינז, בינתיים ה-MVP של הסדרה.

  28. באופן מדהים, קורבין הממוטט לא מוחלף.
    התוצאה מיידית: באותו אינינג, עם 2 אאוט, עוד דאבל אחרי דאבל, ועוד 2 ריצות ל-LA…
    אמרתי כבר משהו על דייב מרטינז? אז הנה. שוב.

    1. קצת כמו לצפות בתאונת דרכים. לא חמורה,
      משהו בסגנו ה- לצפות בנהג חדש מנסה לצאת מחנייה צפופה במיוחד, ומתבלבל בין הגז לברקס.
      אתה יודע שזה מגיע, ורגע לפני ה-"טראח!" אתה מתכווץ, אבל לא מצליח להסיר את העיניים מהמחזה.

  29. ואני לא מדבר על ההחלטה להוציא את סאנצ'ז, אחרי 5 אינינגז, סולו HR וזה לגמרי מובן, לגמי בשליטה. לטובת מי?
    שוב הפטנט הזה, להעלות סטארטר. אבל לא את בומגרנר. לא את שרצר. לא כוכב במקרה חריג. את פטריק קורבין – שקרס והפסיד את המשחק הראשון…
    איך כותבים עכשיו אוהדי דוג'רס? "ואנחנו חשבנו שהדייב שלנו הוא אידיוט! תודה לך, מרטינז. הצלת לנו את העונה".

  30. ועוד פתחתי על וושינגטון – הנאטס, הקבוצה הכי מעפנה בליגה, שתמיד תיכשל בפלייאוף! – כאילו יש שם היום סדרה… חחחחח. איך לעזאזל התפתיתי להאמין לזה?
    הבולפן המחריד בליגה, כתבנו? כתבנו. מתמוטטים סדרתיים, כתבנו? כתבנו. נו, אז מה יש להתפלא. דייב מרטינז דאג להבטיח את המסורת. עוד עונה לפח לוושינגטון, עוד עונה לפח לשרצר וסטרסבורג, שבטח יקפל את עצמו ויברח משם, ביחד עם אנתוני רינדון.
    הסיפור של הנאטס לשנים הקרובות נסגר הערב. מבחינתי כאוהד מטס – נחמד מאוד!

  31. צ'אנס משמיים לוושינגטון לחזור מהקבר.
    על קלי, בייסז לואדד, נו אאוט.
    כמה הוציאו מזה? 1, בסאק פליי מינימלי.
    ה-win expectancy קפץ מ-3.3%, לרגע אחד מתוק של 15.15%, ואז חזר ל-4.96%… וויהא!

  32. לא יהיה בלוג יומי/ שוטף?
    בלי קשר לבלוג השבוע המושקע. אפשר שיהיה פה גם עמוד קצר, אקטואלי, לענייני היום בביסבול. זה הזמן בשנה, תיכף לא יישאר וחבל.
    אז בבקשה, מה הבעיה להרים אחד כזה? כותרת, שלושה משפטים והלאה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט