טורונטו רפטורס – פריוויו 2019/20 – 15 דקות של תהילה

בשעה טובה, אנו שמחים להכריז על תחילת פרויקט הפריוויוס השנתי לקראת עונת 2019/20. מתוך כבוד להישגה ההיסטורי, אנו פותחים את הפרויקט עם לא אחרת מאשר האלופה המכהנת – הטורונטו ראפטורס.

אולם: סקוטיה בנק (איר קנדה לשעבר) ארינה, טורונטו. (19,800 מושבים בכדורסל וקונצרטים, 18,819 מושבים במשחקי ההוקי של המייפל ליפס). האולם יחגוג השנה 21 שנה להיווסדו (19.2.99).

מאזן בעונה הקודמת: 24-58 (חיובי), מקום שני במזרח. אליפות ה-NBA.
מאמן ראשי: ניק נורס.

תוצאת תמונה עבור ‪raptors logo‬‏

אז מה היה לנו?

לאחר שסיימה פלייאוף נוסף בעגמת נפש בחסותו של לברון ג'יימס, טורונטו החליטה לסיים את ההתקשרות עם מאמנה המוערך דווין קייסי, אשר להזכירכם זכה בתואר מאמן העונה הרגילה.

אלא שזה ממש לא היה השינוי הרציני היחיד שעשתה הקבוצה.
בצעד שהדהים רבים, טורונטו ויתרה על כוכבה האהוב דמאר דרוזאן כדי להנחית בקנדה כוכב-על שכלל לא היה בטוח שבכלל מעוניין לשחק עבורה.

עם הגעתו של לנארד, היה ברור שטורונטו תמשיך להיות אחת הקבוצות המובילות במזרח, אך את הג'נרל מנג'ר מסאי יוג'רי זה לא סיפק, ובהמשך העונה הוא נפרד משחקן אהוב נוסף, יונאס ולצ'יונאס, כדי להנחית בקבוצה את מארק גאסול הוותיק מ-ממפיס.

על רקע המנוחה המרובה שקיבל לנארד בעונה הרגילה ויכולת השיא שגילה השחקן המשתפר של העונה פסקל סיאקם, הראפטורס פתחה את הפלייאוף עם המון ציפיות.

הפסד במשחק הראשון לאורלנדו לא בישר טובות, אך הקבוצה התאוששה במהרה בדרך לפלייאוף מטורף כולל מספר רגעים בלתי נשכחים.

בהמשך, הגיעה תצוגה נהדרת מול מילווקי בגמר המזרח, ובגמר הליגה הקבוצה הגיעה לשיאה כאשר ניצחה 3 פעמים בחוץ את האלופה היוצאת כדי להגיע להישג היסטורי – אליפות ראשונה לטורונטו!

קיץ 2019

סגל: או ג'י אננובי (F), כריס בוצ'ר (F), אושיי בריסט (F), טרנס דיוויס (G), מארק גאסול (C), דיוואן הרננדז (F), רונדה הוליס ג'פרסון (F), סרג' איבקה (F-C), סטנלי ג'ונסון (F), סאגבה קונטה (F), קייל לאורי (G), פטריק מקאו (G), מלקולם מילר (F), קמרון פיין (G), נורמן פאוול (F-G), דווין רובינסון (F), פסקל סיאקם (F), מאט תומאס (G), פרד ואן-וליט (G).

באו: בריסט, טרנס דיוויס, הרננדז, הוליס ג'פרסון, סטנלי ג'ונסון, קונטה, פיין, רובינסון, תומאס.

הלכו (א): קוואי לאנרד. ת'כלס, הפסקה הזו מספיקה כדי להסביר את האוף סיזן של טורונטו. הקבוצה מהצפון הגיעה לסוף העונה עם מטרה אחת ברורה לקיץ והיא לא הצליחה לעמוד בה.
ה-MVP של הפיינלס והפלייאוף, שסיפק רגעים אייקונים בעונה אחת בלבד בקנדה, בחר לעבור לאזור השמש העולה ולחום של קליפורניה על פני ערבות הקרח הקנדיות.

הלכו (ב): (מאז הפלייאוף) דני גרין, ג'רמי לין, ג'ודי מיקס, אריק מורלנד.

נשארו: מי שהופיע תחת הכותרת סגל ולא מופיע תחת הכותרת "באו", אבל בגלל שהתעקשתם 😉: או ג'י אננובי, כריס בוצ'ר, מארק גאסול, סרג' איבקה, קייל לאורי, פטריק מקאו, מלקולם מילר, נורמן פאוול, פסקל סיאקם, פרד ואן וליט.

בתור אחד שגר כרגע בטורונטו, ניתן לומר שהאוהדים עדיין יחסית בעניינם.
כמו הילד הזה שאף פעם לא מבקיע בכדורגל ואז כשהוא מצליח לא אכפת לו שהתוצאה עכשיו 7-1 לקבוצה השנייה כל עוד הוא הבקיע את שלו.

את אוהדי טורונטו לא מעניינת כרגע התמונה הגדולה. ואתם יודעים מה? בצדק! אתם יודעים כמה מועדונים עשו מהלכים נועזים משלהם ואין להם תואר להשוויץ בו? המון.

קחו דוגמה – אוקלהומה סיטי.
עברו שם הארדן, דוראנט, ווסטברוק, פול ג'ורג' ועכשיו כריס פול וזה עוד לפני איבקה, אדאמס, שרודר, אולדיפו וכו'. הצליחו לזכות? לא. האם הם פחות טובים? בכלל לא!

אליפות זה עניין של מזל, תזמון ואז סיטואציה ועוד קצת מזל. אז טורונטו לקחו הימור והם ניצחו. האם היה יותר נחמד להמשיך להילחם עוד עונה? בוודאי, אבל זה לא מוריד מהסיבה שזה הפריוויו הראשון שאתם קוראים. We the North and We are the Champions.

זה מה שכתבתי בתחילת עונה שעברה: "הרבה מהמשקל של העונה הזו מבחינת הרפטורס יונח על עבודה עם קוואי מחוץ למגרש בדומה למה שנעשה ב-OKC עם פול ג'ורג'." את הכתבה סיימתי בתחזית של גמר אזורי ושקוואי לא יחתום לשנה נוספת. המחשבה שלי לפני העונה הקודמת הייתה שהישארות של קוואי שווה הצלחה וכל תוצאה אחרת כולל פיינלס היא כישלון. אני בוודאי לא חשבתי שאליפות היא ריאלית כך שאת העונה הקודמת טורונטו בהחלט ניצחה. אבל מה עכשיו, עם הפנים קדימה?

לפני שנשאל מה יקרה, השאלה היותר מעניינת היא מה בטורונטו היו רוצים שיקרה. מה תחשב עונה טובה עבור טורונטו. להערכתי, התשובה המרכזית היא פיתוח נכסים צעירים, ובנייה מחדש.
אם הייתם שואלים את מסאי האם הוא רוצה להתחיל את העונה עם לאורי, גאסול ואיבקה בסגל הוא היה אומר לכם – ממש לא! שלושת השחקנים הללו הם היחידים עם מעל 10 שנות NBA ולשלושתם נגמר החוזה בקיץ.

השחקנים עם הכי הרבה פז"ם בסגל אחריהם? פאוול, הוליס ג'פרסון וסטנלי ג'ונסון שזו השנה הרביעית שלהם בליגה. פאסקל עם שלוש עונות בלבד מאחוריו בליגה.

אז למה הם מתחילים את העונה? כנראה בגלל האוהדים.
מאוד קשה לזכות באליפות ואז להפיץ את כל הקבוצה לכל כיוון. עם זאת, לא צריך להתפלא בכלל אם מעט אחרי טקס הענקת הטבעות יתחילו כבר שמועות ולפני הדד ליין גאסול ולאורי כבר לא יהיו בסביבה תמורת בחירה כזו או אחרת.

בגלל שזה המצב, טורונטו בעיקר תרצה השנה לקדם את סיאקם ואננובי ולגלות כמה היא יכולה לסמוך על ואן וליט ופאוול לטווח הארוך. ג'ונסון והוליס ג'פרסון הגיעו לעונה אחת וקידום שלהם לא יהפוך אותם לנכס בהכרח.

מה מצפה לנו?

החמישייה שתרוץ השנה:

פוינט גארד – קייל לאורי. שנה שעברה הוא לקח צעד אחורה בשביל קוואי, ניהל את המשחק ופחות תקף את הטבעת. השנה אין לו את הפריבילגיה הזו והרבה יותר מההתקפה תצטרך לעבור דרכו. אגרסיביות בחדירה והחלטיות מהשלוש יהיו מפתח מרכזי להצלחה שלו ושל הקבוצה. הבעיה היחידה? הגיל כבר לא משחק לטובתו.

שוטינג גארד – נורמן פאוול. העמדה הקשה ביותר לניבוי. יהיו ימים שזה ילך לטרנס דייויס ויהיו פעמים שואן וליט יפתח שם. פאוול הוא אופציה טבעית יותר וזו צריכה להיות השנה שלו לפרוץ או להישאר בתפקיד המצומצם שלו. בדרך כלל, הדיבור הקלאסי הוא שיותר קל לשחק ביחידה השנייה כמחליף ומול שומרים חלשים יותר. פאוול מתפקד יותר טוב כאופציה הרביעית או חמישית בחמישייה החזקה מאשר כמחליף. במשחקים בהם הוא פתח, הוא עם usage נמוך יותר אך עם אחוזי קליעה טובים יותר לשלוש, לשתיים ורייטינג התקפי של 111 למול 98 כשהוא עולה מהספסל. הוא טוב מאוד בעבודה עם "מה שיש" ופחות בליזום.

סמול פורוורד – OG אננובי. שנה לא קלה עברה על הפורוורד שאיבד את אביו, הובהל לניתוח אפנדציט שהזדהם ופספס את ריצת הפלייאוף בעקבות כך. עוד לפני שקוואי הגיע לטורונטו, נשמעו השוואות בגלל מיעוט השיח, היכולת בהגנה ומוטת הידיים. הוא לא מדגדג את ההשוואה התקפית אבל הוא בהחלט החלק המשמעותי של הפאזל של טורונטו העונה. אם הוא מסוגל להשתפר בחצי ממה שפסקל השתפר, יהיה לטורונטו צמד צעיר ודינמי לבנות עליו הלאה. אם הוא פחות מסוגל, הוא יהיה אחלה שחקן 6-7 בכל קבוצה סטייל ג'יימס ג'ונסון ממיאמי.

פאוור פורוורד – פאסקל סיאקם. ספייסי P יהיה השחקן המעניין בטורונטו העונה וכנראה גם אולסטאר, אם יורשה לי להמר. השחקן המשתפר של העונה הקודמת ישתפר לדעתי גם בעונה הזו ויהיה מצויין. אז מצד אחד, הוא יקבל יותר יחס ושמירה הדוקה יותר אך זה לא שבפלייאוף הוא לא התמודד אחד אחרי השני לפרקים עם אמביד, יאניס ודריימונד. אחוזי השימוש שלו יעלו, האחוזים כנראה ירדו אבל פסקל עוד לא הגיע לשיא היכולת שלו ובכל קיץ הוא משפר משהו. יש לו גישה טובה ומוסר עבודה כך שלתושבי טורונטו יהיה עדיין שחקן שכיף לצפות בו על הפרקט.

השיא עוד לפניו?

סנטר – מארק גאסול. הוא עושה את כל מה שאיבקה עושה רק קצת יותר טוב. בעונה הנוכחית, יצטרך לזרוק קצת יותר כדי לסייע להתקפה וכדי שיצליחו לקבל עבור משהו באמצע העונה. באופן כללי, היסוס שלו ושל לאורי בזריקות פירושו מוות בעינויים להתקפה ופריחה שלו תהיה נהדרת.

ואן וליט יעלה מהספסל אבל ישחק דקות כמו של שחקן פותח כנראה. אני אישית מאמין שראינו את התקרה שלו ולמרות שהיה מדהים בפלייאוף יש לו תקרה נוקשה יחסית. יהיה כנראה סולידי ויעיל אבל לא הרבה יותר מכך (כשננרמל לאורך עונה. תמיד יהיה לו פרץ של 10 משחקים שהוא משחק כמו שד).

אז מה טורונטו יעשו בעונה הנוכחית? בקבוצה בצורתה הנוכחית יש לא מעט כישרון אך הרבה ממנה לא רלוונטית לעונה הבאה. ההימור המושכל הוא שהסגל ישתנה רבות עד לסוף העונה. הם ינצחו לא מעט משחקים וכנראה יגיעו לפלייאוף אבל זו לא תהיה המטרה המרכזית שלהם ויהיו משחקים שבהם ההתקפה שלהם פשוט לא תתפקד כי רוב השחקנים שלהם לא מדי יציבים אלא משחקים בפרצים של "יד חמה".

תחזית פסימית:

פסקל מתגלה כלא יעיל כשההגנות מתכוננות אליו, לאורי וגאסול נשארים עד סוף העונה ואז עוזבים בחינם. טורונטו מגיעה לסיבוב הראשון ועפה תוך הצגת כדורסל לא משכנעת וחסר מעוף.

תחזית אופטימית:

OG מפתח קליעה ויכולת התקפיות טובות, פאוול מצליח להעלות את היעילות שלו ולהיות שוטינג גארד לגיטימי. הרפטורס מגיעים לסיבוב השני של הפלייאוף והצעירים נותנים פייט יפה למילווקי אך מפסידים בחמישה משחקים.

תחזית ריאלית:

פלייאוף ולא הרבה יותר מכך.

תחזית לעונה הקרובה: סיבוב ראשון והביתה.

אנדר/אובר ניצחונות לעונה הקרובה – 46.5, סיכוי לאליפות- +2500 (מקום 12 בליגה).

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. תודה הלל.
    מקווה שתהיה לחבר'ה שם עונה מכובדת ולא התפרקות מוחלטת, כי הקבוצה בהחלט עלולה לסבול מירידת מתח אחרי שבאמת אבל באמת "עשתה את שלה".

    למזלה, אין יותר מדי קבוצות חזקות במזרח כך שאני מעריך שהיא תעפיל לפלייאוף, אבל לא חושב שהיא תהיה בין 4 הראשונות.

  2. אחלה פרוויו. העברת לגמרי את האווירה וזה משעשע וגם יועיל לקבוצה שיש אפס ציפיות לעונה הקרובה.
    יש אליפות. זה מה שחשוב
    קצת מזכיר לי את עצמי כאוהד חולוניה, 11 שנים אחרי האליפות וזה עדיין מתוק
    🙂

  3. תודה על הפריוויו. שנת מעבר לגמרי. לדעתי הסגל הנוכחי מספיק למקומות 4-6 במזרח והמשך ההתפתחות של סיאקם, ואן ליט ואננובי שהולכים להיות הבסיס הלאה. לא אופתע אם גם יעברו סיבוב בלי כוונה.

  4. תודה רבה, פריוויו נהדר לאלופה היוצאת, והיא תהיה כזו כמובן.
    אגב, אני דווקא חושב שהתחזית האופטימית שלך היא הריאלית בעיניי כי אני כן רואה אותה מגיעה לסיבוב השני בפליאוף אבל מודחת שם, תחזית פסימית בעיניי זה הגעה לפליאוף והדחה בסיבוב הראשון.

  5. תודה.
    אף אחת מדרג הביניים של המזרח לא התחזקה מספיק, חוץ מאינדיאנה, ולכן המקום של טורונטו בפלייאוף מרגיש בטוח, והם עוד יכולים לעבור סיבוב. במקרה שלהם השאלה היא נושא הטריידים – את גאסול יהיה הכי קל להעביר ואת לאורי הכי קשה…

    1. בדיוק הפוך. הרבה קבוצות משוועות לעונת השאלה של לאורי, בראשן הקליפרס. הוא בדיוק החתיכה החסרה שלהם. אין לקליפרס פוינט גארד!!
      והוא עוד מביא עונת אליפות טריה עם קוואי…
      לאורי לקליפרס, לסוף החוזה. משוכנע שג'רי ווסט עובד על זה.

  6. לדעתי לא יהיה גם פלייאוף. יש את פילי בוסטון באקס נטס ואינדי. אחכ זה אמנם זבל טהור ליגה ב מזרח אבל אני בונה על הבולס שישתחלו גם לפלייאוף (אם גם גיא מצטרף אלי אז זאק לוין בלי acl ואכילס תוך 5 משחקים😎) יחד ומיאמי דטרויט

  7. יופי של פריוויו. השאלה הגדולה היא הגישה של הותיקים לעונה – מבחינת כישרון הם יכולים לסיים גם במקום השלישי או הרביעי במזרח. אם הם יגיעו יחסית "שבעים" אחרי האליפות אז יסתפקו בעלייה לפלייאוף ואולי בטריידים על חלק מגיבורי האליפות. יהיה מאוד מעניין לראות את אנונבי וסיאקם העונה בקבוצה שתתבסס עליהם, גם את פאוול שהיה חלש בעונה הסדירה ואדיר בפלייאוף

  8. קצת עצוב לראות את האלופה המכהנת נכנסת לעונה בלי סיכוי ריאלי להגן על התואר. אבל זה היה הסיכון והם היו מודעים אליו.
    עדיין יהיה מעניין לעקוב אחריהם.

  9. תודה רבה על הפריוויו.
    לדעתי כל מה שכתבת לא יהיה רלוונטי כי השחקנים שציינת לפחות חלקם כן יעברו בטריידים במהלך העונה.בכל מקרה אם סיאקם אכן ימשיך את השיפור ויהפוך לאולסטאר אז זה כבר בסיס נהדר להמשך.

  10. תודה הלל. אכן מגיע לראפס לפתוח את עונת הפריוויואים.. כמו שכתבת השאלה היא מה יוג׳רי מתכנן לגאסול לאורי ואיבאקה. לדעתי אחד מהשניים גאסול או איבאקה לא ישרדו עד הכריסמס. לאורי זה קצת טריקי כי הוא סוג של סמל בטורונטו, אבל יש לו במחסנית עוד כמה עונות טובות ואני בהחלט רואה מהלך של יוג׳רי גם עליו. בלי הוותיקים יכול להיות שבאמת אפילו כניסה לפלייאוף במזרח תהיה גבולית. ומילה אחרונה על סיאקם, קצת ירד לי ממנו בפלייאוף בעיקר בסדרה מול פילי. אמביד נכנס לו לראש והוא גילה פריכות מנטאלית יחד עם פחד לא מוסבר לזרוק מבחוץ. אני נקווה שהוא יעבוד הקיץ הרבה על הקליעה ואז באמת יש סיכוי לקפיצת מדרגה.

      1. היה סביר + ולא יותר מזה, בוודאי לא גו-טו-גאי. לאורי ואפילו ואן-ליט הרשימו אותי יותר ממנו. שלא תבין לא נכון, הוא שחקן נהדר אבל לדעתי כרגע עוד לא מספר 1 (גם חא יהיה) או 2 בקונטנדרית (יכול להיות) לפחות עד שיפתח קליעה אמינה מבחוץ

  11. הערכה מאד הגיונית אחרי העזיבה של קוואי.
    אין להם מה למכור מעבר לסיבוב ראשון בפליאוף אלא עם יוגירי יפתיע שוב אבל לא נראה לי שזה אפשרי השנה.

  12. אחלה סיפתח הלל! כל מילה במקומה.
    .
    התוצאה של המהלך של יוג'ירי עם קאווי נותנת לו עכשיו לדעתי אפילו יותר משנה של שקט…האוהדים לא ישכחו את מה שעשה, ואףאחד לא מצפה לאליפות נוספת בקרוב.. הוא הרוויח מכל הכיוונים
    .
    יש את העניין שהוזכר פה בעבר שיוגירי יכול להטריד את הותיקים לקבוצות שיצטרכו חיזוק לקראת הפלייאוף (במערב כמובן..) אז אולי זאת סיבה שהשאיר אותם.
    .
    שנת מבחן לסיאקם..אחרי שהמניות קפצו בטירוף הוא צריך להראות שהוא יכול להוביל אותם..נראה איך יתפקד כשקאווי איננו..כל עוד רוב המשחקים הם במזרח לא אמורה להיות לו בעיה..
    .
    במזרח שנחלש קשות, טורנטו יכולה בכיף גם להגיע לסיבוב שני…אין יותר מדי מלחמה כרגע..

  13. ואן פליט לדעתי הוכיח בפליאוף שהוא בהחלט ראוי להיות שחקן חמישייה משמעותי בקונדטורית. ההגנה שלו מצויינת הקליטה מעולה בעיקר מהשלוש לדעתי הוא יכול להיות נכס חשוב מאוד לטורנטו. לגבי סקיאם הבעיה איתו שהקליעה שלו לא יציבה מתי שהוא קולע מבחוץ ומחצי מרחק הדרך לצבע נפתחת לו ואז הוא בלתי עציר אבל בפליאוף לא מעט קבוצות נתנו לו מרחק לזרוק וסגרו את הצבע ובימים שהוא לא קלע הוא היה בבעיה ונתן משחקים מחרידים. לדעתי טורונטו יכולה לעשות גמר מזרח ללא ספק בכלל הסגל שלה רץ כבר כמה שנים והיא הייתה טובה גם בלי קוואי. מה שכן חסר לה סקורר טוב ואם יביאו כזה הם יגיעו רחוק בפליאוף.

  14. אחלה פריוויו,
    אין צורך בבניה מחדש, יש בסיס טוב וצעיר. מחוזק בוטרנים כמו לאורי וגאסול, הם לא יתפרקו.
    חסר להם כוכב נוסף בשביל צעד קדימה. אם יביאו אחד, או שפסקל / OG יסכימו להיות ויהיו יציבים, הם מועמדים לחזור לגמר המזרח. (כל מיני עניינים מנטליים כמו "לב של אלופים" וניסיון גם עוזר.)

  15. איזה כיף מתחילים להריח את הסוף תודה רבה הלל.
    הם יכולים בכיף לסיים 4-6 ככה חוץ ממלווקי ופילי אין קבוצות שבמובהק טובות יותר מהשאר. בפלייאוף אני חושב שהם כבר יותר יתקשו וסיבוב שני יהיה הצלחה גדולה

  16. תודה הלל! לא מסכים לגבי פאוול ו- ואנוליט. פאוול יכול ליצור לעצמו מעולה. בלי קוואי וגרין, וכשאין ממש גו טו גאי בהתקפה, אני מאמין שהוא יהיה די דומיננטי, יותר בכיוון של התפקיד שלו לפני שנתיים.
    לגבי ואנוליט אני ממש לא חושב שהתקרה שלו נמוכה – כבר עכשיו הוא ברמה גבוהה, ושנה הבאה, או אפילו השנה, אם יטרידו את לאורי והוא יקבל יותר קרדיט, הוא יראה כמה הוא שווה. כבר השנה הוא הראה שהוא ברמה הכי גבוהה (הבחירה לfmvp מוצדקת)
    בכללי אני יותר אופטימי, וחושב שחצי גמר מזרח ריאלי לחלוטין, עם טיפה מזל אפילו גמר מזרח

  17. שנה שעברה יוג'ירי עם אחת מעונות האול-אין הגדולות בהיסטוריה (אם לא הגדולה ביותר…).
    השנה המוטו הוא – "עכשיו אני כי ההוא הלך…", הבעיה שאין אף אחד עם הכישרון של ההוא שהלך. עם כל הכבוד לסיאקם אני לא רואה בו שחקן פרנצייז (מוכשר כן, אבל עדיין לא מייצר מכדרור ברמה של מי שאמור לסחוב קבוצה).
    שאר הסגל מבוגר (לאורי, איבקה וגאסול) ויהווה פתיון לטריידים לקבוצות שבאמת מסוגלות להילחם על התואר, ויוג'ירי ללא בעיה ללחוץ על ההדק, ואחרי האליפות הזו אף אחד לא ישאל שאלות או שיהיו תהיות על מה שהוא יעשה.
    פלייאוף יהיה (לטעמי בלי ביתיות) וחצי גמר המזרח יהיה הישג עם הסגל הזה.

  18. אין קבוצה שאנחנו יודעים פחות על העתיד שלה מאשר טורונטו.
    מצד אחד, יש להם סגל שבהחלט שווה פלייאוף. אם אנונובי נותן קפיצה קדימה ביכולת שלו, וסיאקם ממשיך לצמוח כשחקן, אז ביתיות בסיבוב הראשון היא לא מילה גסה.
    .
    אבל –
    .
    כולם. צוות האימון, השחקנים, התקשורות, והאוהדים (והלל, כמובן. כפי שניתן לקרוא בפוסט המצוין). כולם יודעים שזו סופה של תקופה. לראפטורס יש כמעט 100 מיליון דולר בחוזים נגמרים.
    לאורי כבר לא ילד, עם חוזה נגמר. גאסול כבר לא ילד, עם חוזה נגמר. איבקה כבר… אני מנחש שהנקודה ברורה.
    נשאלת השאלה "מה הלאה".
    אפשר למצות את הסגל הנוכחי עד לסיומה של העונה, ואת העונה הבאה לפתוח במרדף אחרי שם גדול בשוק השחקנים החופשיים (יהיו להם משהו כמו 75 מיליון פנויים, וזה אחרי שלוקחים בחשבון את הקאפ הולד של סיאקם).
    מצד שני, כל כך הרבה חוזים נגמרים, יכולים אולי לשמש בשביל להתחזק לפני הדדליין. לא חסרות קונטנדריות, כאלו שעלולות לחשוב ששווה להשקיע באיזה לאורי או איבאקה לעונה/חצי עונה, אם המשמעות היא סיכוי גבוה יותר לאליפות. הרי טורונטו בעצמה לקחה הימור שכזה על מארק גאסול, הימור מוצלח למדי.
    סימן שאלה נוסף נמצא סביב ואן וליט (כפי שהלל כתב). הוא נתן פלייאוף מרשים (בדגש על 2 הסיבובים האחרונים),
    אבל אי אפשר שלא לשאול את שאלת המפתח לגביו –
    האם הוא שווה חוזה חדש של 10+ מיליון? האם הוא רכז פותח ב-NBA? (ואן וליט ירוויח 9 מיליון העונה. בהתחשב בחוזה של רוזיר, זה לא בלתי סביר לחשוב שואן וליט יחפש שדרוג לשכרו).
    אם הקבוצה אכן מתחילה תהליך של בנייה מחדש,
    ואן וליט בהחלט עלול למצוא את עצמו מוטרד לפני הדד ליין. השילוב של ניסיון פלייאוף משמעותי, אחוזים נהדרים מהשלוש (39.4% בקריירה), וגיל צעיר (בן 25), יכולים לקסום ללא מעט קבוצות בליגה.
    .
    כאמור, הכל יכול להיות.
    למסאי יוג'ירי הפתרונים.
    .
    איזה כיף שהתחילה עונת הפריוויואים! זה אומר שהליגה כבר מעבר לפינה.
    עוד יותר כיף לפתוח את עונה זו עם פריוויו מצוין שכזה.
    .
    תודה, הלל.
    אני מאחל לך שגם העונה תהיה לך עונה מרתקת, שם בקנדה.

    1. למה שטורונטו ישלחו את ואן ליט בטרייד? לא חסר להם כסף והם צריכים פויננט גארד חדש. יש להם שנה שלמה לבדוק אם הוא שווה 15-17 מליון (חוזה בלדסו), וגם אם לא אז 24-27 ל-3 שנים בתור רכז מחליף זה לא רע. (מה עדיף, טיוס ג'ונס?).

      1. טרי רוזיר קיבל הקיץ חוזה של 56 מיליון, 3 שנים.
        אז כן, אם ואן וליט מסכים לחוזה של 24 – 27 לשלוש שנים, אז ברור שטורונטו מסכימים. אבל איך שהוא יש לי את התחושה שואן וליט יקבל יותר.
        .
        טרי רוזיר: 1.85 , בן 25 ו-175 יום. 4 עונות בליגה. בעונה שעברה 9 נקודות, 47.7% אפקטיבי (46.5% בקריירה), 35.3% מהשלוש (35.4% בקריירה)
        .
        ואן וליט: 1.83 , בן 25 ו-195 יום. 3 עונות בליגה. בעונה שעברה 11 נקודות, 50.4% אפקטיבי (50.3% בקריירה), 37.8% מהשלוש (39.4% בקריירה)
        .
        אני חושב שהנקודה ברורה –
        קשה לראות מצב בו ואן וליט יסכים לקבל פחות ממה שירוויח בשנה הקרובה (9 מיליון). סביר יותר להניח שהוא מאמין שהוא מסוגל להוציא חוזה קרוב לזה שרוזיר הוציא.
        השאלה היא, כפי שכתבתי מקודם, כמה מוכנים טורונטו לשלם לו. אם הם מאמינים שהוא יעזוב/יבקש יותר ממה שהם מוכנים לשלם, אז טרייד עליו לפני הדדליין זה צעד מתבקש.

        1. קודם כל, טרי רוזייר חתם אצל ניקס 2, לא חושב שיש gm אחד חוץ (אולי) מניו יורק שהיה נותן לו כל כך הרבה כסף.

          לטורונטו יש בסיס לעתיד – סיאקם ואנונובי + בור בעמדת הפוינט גארד (אפילו אם בנס לאורי ישאר, הוא כבר יהיה בבריכה), והכי חשוב, יש להם כסף. למה שילכו לחפש גארד שהם בכל מקרה צריכים אם כבר יש להם אחד לא רע בכלל?

          ברור שיכול להיות שמישהו יציע לו יותר ו/או סכסוך כלשהו. אבל בגדול נראה לי ששני הצדדים ילכו את החצי צעד כדי לסגור חוזה.

  19. מזכיר קצת את הסיטואציה של ההיט בפתיחת עונה 06/07, רק שבניגד לווייד שעוד נשאר שם, אצל הראפטורס הכוכב מס׳ 1 מהאליפות הלך..
    אבל בדומה לריילי, יוג׳ירי יעשה את המהלכים שלו, וגם אם לא העונה, בטוח באחת העונות הבאות.. בקיצור – העונה הקודמת לא תהיה העונה האחרונה בה הראפטורס היו קבוצה מהטופ של הליגה.

  20. קבוצה שעברה FACE LIFT מחלט. היא נראית אחרת, היא אחרת, והיא תשחק אחרת. אני מסמפט את הקנדים בספורט (אלופת הנשים אמרנו?) ואני מאחל להם הצלחה עם הקבוצה החדשה.
    תודה הלל.
    סיפתח מצויין.

  21. תודה על פריוויו מהנה, כתוב נהדר.

    קשה לי להאמין שיוג'ירי יטריד את לאורי.
    גם היום, עדיין יש חשיבות גדולה לסמל ולמסורת.
    במקרה של טורונטו, יוג'ירי פחות צריך לחשוב על האוהדים ( הביא אליפות אז לא באמת לא משנה מה הוא יעשה אף אחד לא יצא נגדו), אלא יותר על הדור הבא של השחקנים. השארת לאורי לחוזה נוסף כמוה כקריצה לשחקנים כמו סיאקם, שלמרות שעכשיו יש מקומות זוהרים יותר, שווה להישאר בטורונטו, שיודעת לשמור אמונים לכוכבים המזדקנים. דווקא אחרי המהלך על דרוזן, זאת תהיה טעות להיפרד מלאורי.
    מצד שני, היחסים בין לאורי ליוג'ירי לא מאה כבר תקופה

  22. מקום 6-5 במזרח, בערך.
    הטריידים יהיו הסיפור.
    לאורי לקליפרס. זה זועק, מכל הבחינות.
    גאסול היה נהדר ללייקרס, ניהול המשחק שלו עם לברון לצד AD, ללקק את האצבעות. אבל הוא יקר פחחחחד. עדיין לא שולל.
    איבקה תפור ניטים על יוטה. במקום החלש, הלובן של בוגדנוביץ' ואינגלס שלא יכולים באמת לשחק 4.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט