הראפר והשחקן – סיפור לספר / סתיו נמש

הראפר והשחקן – סיפור לספר / סתיו נמש

בשנות ה-90, לניו יורק ניקס היו לא מעט דמויות מעניינות ברוסטר. כן, בואו נישאר עם המילה "מעניינות". רבים הסיפורים שניתן לספר על ג'ון סטארקס, לטרל ספריוול, או צ'רלס אוקלי, אך היום בואו נדבר לרגע על אנת'וני ג'ורג' דאגלס מייסון, והיפ הופ. ואחד הסיפורים המוזרים שאי פעם סופרו. 

ניו יורק בניינטיז הייתה כר פורה של היפ הופ, וגם כדורסל. 

נתחיל מכדורסל. ייתכן ולאוהד ה-NBA יהיה קשה לחשוב עליהם כך, אבל אז, ובכן, לניקס הייתה קבוצה מנצחת. נכון, הם לא לקחו אליפות, ונכון, אפשר להיכנס לוויכוח הישן של "האם קבוצה יכולה להיות מנצחת ולהפסיד פעמיים בגמר ה-NBA" (דעתי האישית – כן), אבל לא לשם כך התכנסנו. בשורה התחתונה, בשני הגלגולים של הניקס בניינטיז (ריילי 91-95, ואן גאנדי 96-01) הניקס ניצחו לא מעט.

קצת לוזרית, אולי. אבל אתם יודעים מה? בוודאות טובה.

והיפ הופ? הוא אולי נולד בניו יורק בשלהי הסבנטיז, ופרץ לתודעה באייטיז. אפילו ניתן לומר שכאשר עשה את דרכו למיינסטרים אמריקה, בשנות ה-90, אלו השנים שלוס אנג'לס לקחה את המושכות. אבל ניו יורק לעולם לא דעכה. גם בשנות ה-90 היא לא הפסיקה להוציא אמנים מצליחים כמו פאף דאדי, נאס, ג'יי זי, וגם אחד כריסטופר וואלאס, הידוע בכינויו הנוטוריוס ב.י.ג, או ביגי סמולס. 

אנת'וני מייסון אמנם נולד במיאמי ב-1966, אבל גדל בקווינס. הוא היה ניו יורק בכל רמ"ח איבריו. מייס היה חלק אינטגרלי בקבוצה מאז הגעתו ב-91 ועד שעזב ב-96. הוא עבר משחקן ספסל, לתואר השחקן השישי המצטיין, ואף הוביל את הליגה בדקות עונה לאחר מכן. הוא היה חלק מהפרונט-קורט האימתני של הניקס (יחד עם יואינג ואוקלי) וכאמור הגיע עד לגמר ה-NBA (המהדרין יאמרו בעונה ללא ג'ורדן). 

בזמן שמייס גדל בקווינס, בצד השני של ניו יורק, בברוקלין, הנוטוריוס ב.י.ג גדל והתחנך. ב-1992 ביגי שחרר את אלבום הבכורה שלו Ready To Die והפך לסנסציה בין לילה. בשנים הקרובות הוא יהיה המלך הבלתי מעורער של העיר, והגאווה של ברוקלין. 

הסיפורים של השניים מתחילים להצטלב בסצינת המועדונים בניו יורק. השמועות מספרות על הרבה ניקסים באותה תקופה שהיו חובבי היפ הופ והשעות הקטנות של הלילה. מייס עצמו אפילו אוזכר בשיר של הביסטי בויז מתוך האלבום המופתי Ill Communication משנת 1994. מסתבר שהוא היה חביב ההרכב ששר "I got my hair cut correct like Anthony Mason". 

בחזרה לסיפורנו, אנחנו נדלג כמה שנים לחודש מרץ בשנת 1997. באותו זמן, מייסון כבר לא היה חלק מהניקס, הוא הועבר בטרייד לשארלוט שנה קודם תמורת לארי ג'ונסון. ב-9 במרץ של אותה שנה, ביגי נפטר מארבע יריות כדור בחזהו בזמן ששהה בלוס אנג'לס לקידום אלבומו השלישי, אשר שוחרר שבועיים לאחר מכן. וכאן זה נהיה מוזר. 

באלבום יש שיר בשם A Story To Tell, אשר מגולל מקרה שכביכול קרה לביג. בסיפור, הוא פגש בבת זוג של שחקן ניו יורק ניקס ב-95, ושכב איתה בביתו של השחקן. בזמן שקיימו יחסים, שחקן הניקס חזר הביתה, והראפר שלא רצה להיתפס, עטף את עצמו בצעיף והתחזה לשודד. הוא איים עם אקדחו על אותו שחקן ניקס שהשיב לו ב"קח מה שאתה רוצה רק אל תפגע בי" שכזה. 

התעלומה לגבי זהותו של אותו שחקן נמשכה זמן רב, שכן ביגי לא היה בחיים, ואף אחד לא רצה להעיד. 

ובכן, עד שנת 2016, שהראפר הניו יורקי פאט ג'ו, חבר של ביגי, הודה בראיון שזה היה אנת'וני מייסון. פאט ג'ו כמובן לא ידע ממקור ראשון, אך אמר שזה משהו די ידוע בקרב מקורבי הראפר. אנת'וני מייסון נפטר מהתקף לב שנה מוקדם יותר ולכן לא יכל להגיב. חברו הקרוב של נוטוריוס ב.י.ג, פאף דאדי אישר את השמועה, ופאט ג'ו אמנם התחרט על שסיפר מפאת חשש לפגיעה בכבודו של מייסון, אך לא לקח בחזרה את דבריו. 

וכך נולד הסיפור על הפעם שאנת'וני מייסון כמעט תפס את ביגי שוכב עם חברה שלו, ובמקום נשדד תחת איומי אקדח לראשו. או לפחות ככה מספרים.

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. סיפור מונומנטל.
    חוץ מזה, עבורנו LA מעולם לא נטלה את המושכות. אולי מבחינה מסחרית, זה ברור, הגנסטה-שיט וכל זה. אבל ניו יורק ואיסט-קוסט היפ-הופ, היה הווה ויהיה, האליטה האמיתית. אם כבר אז דווקא ביגי נחשב כמעין דופליקט של ניו יורק לגנגסטה של המערב. לא באמת מהאצולה…

    1. מסכים אבל הרגשתי שמבלי להיכנס לעובי הקורה מדי, ולסטות מהסיפור המקורי, המשפט ייצג את המציאות באופן מניח את הדעת. אני גדלתי על ווסט-קואסט בתקופה שחשבתי שהמשוואה היא טופאק מול פאף. ככל שעברו השנים, הבנתי שההיפ הופ האמיתי נמצא במזרח. היום הרצון להמליך איזור הוא הרבה יותר מופרך, יש ראפרים טובים מאוד בכל מטרופוליטן בארה"ב.

  2. 1) מי אתה דביר בשן? בקשתי מהעורכים שתמיד יוסיפו גיל, מקצוע, ומקום מגורים אבל הם לא שמים זין עלי.
    2) כמה מהדברים הזכרתי בסיפור על מייסון.
    3)מצויין. תודה.

    1. 34
      מנהל פיתוח מוצרים חדשים בבזק בינלאומי
      תל אביב
      וגם כל הדברים שכתבתי בפוסט הצגה של הפודקאסט דה סוויפ

      ואין בעד מה 🙂

  3. היה משעשע כשהסיפור הזה התפוצץ….
    העדה היחידה בחיים זו הבחורה, איך אף אחד לא שאל אותה.
    שתכתוב את הזכרונות שלה תרוויח מלא
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט