סקירת בית ה-NFC צפון/עידו רבינוביץ

סקירת כל בתי הליגה מגיעה לישורת האחרונה שלה, והיום היא נמשכת עם בית ה-NFC צפון. הבית המרתק הזה בעל כמה מהפרנצ'ייזים ההיסטוריים ביותר בתולדות ה-NFL נחשב לאחד מהבתים המאוזנים ביותר כרגע בליגה. השיקגו ברס, האלופה המכהנת של הבית שהמריאה מהמקום האחרון בשנה שעברה למקום הראשון השנה, היא קבוצה צעירה ביותר שרק עתידה להתפתח. המיניסוטה וייקינגס חוו עונה מאכזבת ביחס לציפיות האדירות מהם לאחר ההגעה לגמר החטיבה בשנה שעברה כאשר פספסו את הפלייאוף לגמרי לאחר התפרקות מביכה במחזור האחרון מול הברס, שכבר לא היה להם על מה לשחק. גם הפאקרס לא הרשימו, בלשון המעטה, אמנם אם ארון רודג'רס בריא קשה לשלול שום דבר, אולי אפילו הגעה לסופרבול. הדטרויט ליונס סיימו במקום האחרון בבית במאזן 6:10, המאזן הטוב ביותר לקבוצה המגיעה למקום הזה בליגה (יחד עם סינסינטי).

גרין ביי פאקרס:

קצת יותר מ-2 דקות לסיום המשחק, הפאקרס בפיגור 6 ליריבה המושבעת, השיקגו ברס. העובדה שהם בכלל בתמונת המשחק, זה לא פחות מנס. רודג'רס נפצע לאחר שחטף סאק במהלך הרבע השני ונאלץ לרדת לחדר ההלבשה. הקבוצה המקומית בלאמבו כבר הייתה בפיגור, והכניסה של ד'שון קייזר למשחק לא סייעה לכך. הבור גדל עד לשלוש פוזשנים ואפילו האופטימיים של אוהדי גרין ביי כבר החלו לאבד כל תקווה למשחק. אולם, ארון רודג'רס חזר למשחק והצליח להנהיג קאמבק, ט"ד שלו לרנדל קוב ניצח לפאקרס את המשחק מול הקהל הביתי המרוגש. לסיפור הזה יש פתיחה קסומה , אך המשך שיותר דומה לאחיזת עיניים, אשליה. הפאקרס סיימו את העונה במאזן שלילי של 6:9:1, בנס התחמקו מהמקום האחרון בבית לאחר שנחשבו למועמדים חזקים לסופרבול בתחילת העונה. הפציעות של רודג'רס השפיעו על כל הקבוצה, והריב עם מייק מקארת'י לא עזר למאמץ המלחמתי.

זו הייתה עונה שנייה ברציפות עם מאזן שלילי, וכצפוי וכנדרש, התחולל שינוי משמעותי. מאט לפלור, מתאם ההתקפה של הטנסי טייטאנס הגיע כמחליפו של מייק מקארת'י על הקווים. מקארת'י היה ידוע בהיותו שמרן ביותר, בהתאמה לעיר גרין ביי. לפלור הכניס רוח צעירה בקבוצה, בהמשך למגמה שהתחיל בריאן גוטקונסט, שהכניס פיזית יותר צעירים בתקופת הפרי אייג'נסי, דבר אליו לא רגילים בגרין ביי. זאדריוס סמית', פרסטון סמית', אדריאן אמוס הם שלושה שחקני אימפקט מיידי, כאשר גם בילי טרנר יכול להוות חלק חשוב מקו ההתקפה אם יצליח למצוא יציבות. נוסף לכך, הרבה מהרוקיז צפוים לשחק תפקידים משמעותיים. דארנל סוואג' צפוי לפתוח לצד אדריאן אמוס, אלגטון ג'נקינס כנראה יעגן את קו ההתקפה וג'ייס סטרנברגר יהיה כלי חשוב בהתקפה המסירה.

תחזית לעונה הקרובה: למרות התנגשות בהתחלה, לפלור ורודג'רס מגיעים לעמק השווה. ארון נשאר יותר בפוקט ומאלתר פחות וזה מסייע לו כאשר יש לו פלייקולר מעולה כמו לפלור, ההגנה נראית ברמה גבוהה מאוד, קרובה אפיל לזו שעזרה לרודג'רס לקחת את הספורבול היחיד שלו אי שם ב-2010. הפאקרס מסיימים בראש הבית ועושים ריצת פלייאוף יפה.

שיקגו ברס:

הקהל הביתי מוכן לחגוג את ניצחון הפלייאוף הראשון שלו מאז 2010, הכל נח על הכתפיים, ובכן, הרגליים של אחד בשם קודי פארקי. הברס בפיגור נקודה לאחר ט"ד מאוחר של האיגלס אך יש להם סיכוי לנצח את זה עם שער שדה קל יחסית, 42 יארד בלבד. קודי פארקי בעט, הכדור שפשף אצבע של שחקן איגלס, הכדור פגע פעמיים במסגרת אך נחת בחוץ. זו הייתה הבעיטה האחרונה של פארקי במדי השיקגו ברס.

לדובים הייתה עונה פנטסטית, מאמן העונה מאט נאגי שהגיע מהעץ של אנדי ריד מקנזס סיטי הוביל את שיקגו למקום הראשון בבית לאחר שסיימו במקום האחרון בעונה הקודמת. התקפה הייתה יעילה ביותר, מאט נאגי התאים את עצמו למגבלות של מיטשל טרוביסקי, שחווה עונה מעולה בסטנדרטים שלו והוביל את ההתקפה לאחד מהמובילות בליגה. אמנם, הסיפור האמיתי בעיר הרוחות בשנה שעברה היה בכלל בצד ההגנתי. ויק פאנג'יו, אחד מהמוחות ההגנתיים הגדולים בהיסטוריה הוביל את ערימת הכישרון לשתק התקפות יריבות, כולל את האיגלס שבקושי הגיעו ל-16 נקודות במשחק הפלייאוף הזה. למרות שזה לא הספיק אפילו לניצחון פלייאוף יחיד, יש סיבות לתקווה בעיר הרוחות. את כל האבדות שלהם מהאוף סיזן (פאנג'יו, אמוס, הווארד, קאלאהאן) הם החליפו בתחליפים מהטובים בשוק (פגאנו, קלינטון-דיקס, דיוויס וסקרין בהתאמה), למרות שעדיין יש ירידה מסוימת ברמה בעמדות הנ"ל.

תחזית לעונה הקרובה: הצעירים יקחו צעד קדימה, אבל לא היה שיפור משמעותי באוף סיזן בשל חוסר בבחירות דראפט והצורך להחליף הרבה עמדות שעזבו. מאזן 9:7 שלא יספיק לפלייאוף בקונפרנס הקשוח.

מיניסוטה וייקינגס:

טאצ'דאון של קירק קאזינס לסטפון דיגס עם שערה פחות מ-2 דקות לסיום הרבע השלישי במשחק האחרון של העונה קיצץ את יתרון הברס ל-3 בלבד, 13:10. שיקגו כבר הבטיחו את משחק הפלייאוף הביתי שלהם, אז מאט נאגי ידע להיזהר ולתת להרבה משחקני המפתח שלו לנוח סנאפים רבים, בעיקר במהלך המחצית השנייה וספציפית ברבע הרביעי. למרות כל זה, הוייקינגס הפסידו את הרבע האחרון בתוצאה 11:0 מבישה וגרמו לאכזבת כל האוהדים הביתיים באצטדיון המפואר במיניאפוליס כאשר פספסו את הפלייאוף.

קירק קאזינס נתן עונה טובה, במיוחד לשחקן בעונתו הראשונה בקבוצה חדשה. אמנם, ברגע האמת, הוא שוב לא נראה. זו כמובן לא אשמתו הבלעדית שהויקינגים הפסידו את המשחק ולא שמו נקודה אחת כל הרבע הרביעי, רחוק מכך, אמנם את האצבע המאשימה קל ביותר להפנות לאיש שאוכל 20+ מיליון דולר בעונה מתקרת השכר. הוייקינגס פשוט נתנו עונת וייקינגס טיפוסית: ציפיות אדירות בהתחלה לאחר שנה מעולה, התחלה רעועה, המשך של פספוס כמה הזדמנויות והיחנקות ברגעי האמת. לא נעשו שינוים דרסטים מדי, אלא דווקא שיוניים מינורים אך מתאימים. החתמתו של ג'וש קליין לעמדת הגארד, הבאת גארי קוביאק כיועץ התקפי/משנה למאמן ובחירת גארט בראדבורי ואירב סמית' לסתום חורים בעמדות חשובות.

תחזית לעונה הקרובה: קירק קאזינס יתן עוד עונה טובה, אך השינויים הקטנים שנעשו לא יספיקו לפלייאוף גם הפעם. מאזן חצוי מאכזב ביותר.

דטרויט ליונס:

כמחצית מהזמן לתוך הרבע הרביעי, טום בריידי וחבורתו בפיגור שני פוזשנים. הקוורטרבק הותיק שלח מסירת עומק לכיוון מרכז המגרש בתקווה לט"ד קל לאחר שהתופס שלף ישרוף את הסקנדרי של הליונס. לדאבונו, דאריוס סליי ג'וניור הוא לא פרייר בכלל. הקורנרבק המוכשר היה על הראוט מהשנייה הראשונה, הסתובב בתזמון מושלם וחטף את הכדור ובעצם סגר את העניין. זה היה הניצחון הראשון של הליונס לאחר שני הפסדים קשוחים וכל האוהדים בפורד פילד קיוו שזו התחלה חדשה לעונה שלהם. כמובן שהדטרויט ליונס לא יכולים לתת לאוהדים שלהם תקווה לזמן רב מדי, אז הם ריסקו אותה בצורה בריאה עם ארבעה הפסדים בששת המשחקים הבאים ובכך גמרו את החלום הקלוש של כניסה לפלייאוף בעונתו הראשונה של המאמן מאט פטרישיה.

אותו פטרישיה, שהוביל את הקבוצה למאזן הגרוע שלה מאז 2012 כצפוי למתלמד של בליצ'ק שמתנתק מהחום (המטאפורי, כמובן) שקיבל בניו אינגלנד, קיבל את האופציה לבנות את הקבוצה כפי שהוא רוצה, לכן הגיע טריי פלוארס לאייש את עמדת האדג' במקום אזיקיאל אנסה שעזב לסיאטל. הליונס שילמו מחיר פרימיום ביותר על שחקן שהצליח באחת ממערכות ההגנה הטובות בכל הזמנים, אמנם אם יש מישהו שיכול להוציא מפלוארס את המיטב זה אכן מתלמד לשעבר של בי.בי. בנוסף לפלוארס הגיע עוד אקס פטריוטס, דני אמנדולה, שבילה את העונה האחרונה במיאמי וכך גם הטייט אנד ג'סי ג'יימס (הגיע מהסטילרס) הרץ האחורי סיג'יי אנדרסון (הגיע מהראמס) והקורנרבק ג'סטין קולמן (הגיע מהסיהוקס). בדראפט הם בחרו בבחירה השמינית את טיג'יי הוקנסון, שאני מניח שמגיע בתור הגרונק שלהם אם חיקוי הפטריוטס הגיע גם להתקפה.

תחזית לעונה הקרובה: הרבה רעש וצלצולים, לא שיפור אמיתי על הנייר. מאזן 6:10 זה לעונה שעברה.

לפוסט הזה יש 18 תגובות

  1. תודה עידו!! להערכתי הוייקינגס דווקא ייקחו את ראשות הבית. ההתקפה של קאזינס עם דיגס ות׳ילן צריכה עזרה מההגנה. אותה הגנה שהייתה מהטובות בליגה ב2017, יכולה לשחזר את היכולת. הברס יחוו נפילה עם טרוביסקי והפקרס סובלים מיותר מדי חורים.

    1. אני לא מבין על איזה חורים מדברים בתקשורת הארצית בנוגע לברס. את הקבוצה עזבו שני שחקנים (אמוס הסייפטי, וקלאהן הניקל), שקשה להגיד שהמחליפים שלהם נופלים מהם ברמתם (קלינטון דיקס וסקראיין בהתאמה).
      מדובר באחת הקבוצות העמוקות ביותר בליגה, עם כוכבים בכל עמדה וחמישה שחקנים שנבחרו בשנה שעברה לאול-פרו (מקום ראשון ביחד עם דאלאס). הבעיה היחידה המסתמנת היא בעמדת הבועט, אבל גם לזה נראה שמצאו פיתרון. טרוביסקי ייצטרך ללכת ממש אחורה כדי שהקבוצה הזאת לא תדבר חזק העונה.

      1. כתבתי שהפקרס עם יותר מדי חורים… הברס קבוצה טובה מאוד בהגנה אך לטעמי חלשה מדי בעמדות ה'סקיל'. אם אני צריך להמר – הברס עם כרטיס לווילד קארד מהמקום השני בבית.

  2. לא רואה איך גרין ביי לוקחים את הבית הזה*, ובמידה ואני טועה לרוג'רס מגיע תואר ה-MVP ללא מתחרים. מדובר בקבוצה החלשה ביותר שהיתה לפאקרס ב-20 השנים האחרונות (וכן, אני זוכר כל אחת ואחת מהן…) וללא רוג'רס היינו מדברים עליה כמועמדת בחירה לבחור ראשונה בדראפט.
    .
    דווקא קבוצה שאני חושב שיכולה להפתיע היא דטרויט, שלמרות כישלון מתמשך בבחירות הדראפט מעמידה סגל לא רע בכלל שביום בהיר יכול לתפוס את אחד מכרטיסי הווילדקארד.
    .
    * הזהרה, הכותב אוהד שיקאגו

    1. שיקגו תיקח את ה-NFC NORTH שנה שנייה ברציפות. לגרין ביי אין סכוי לדעתי. קבוצה הזקוקה לאוברול כללי. אולי אפילו רוג'רס הוא שם יותר מדי זמן וחייבים דם חדש, צעיר.

  3. בדיון המלומד שמתפתח כאן אתם מתעלמים מלוח המשחקים, והוא קשה מאוד לוייקינגס. לצערי נהיה מ4:1 עוד לפני שנספיק להגיד קאזינס. חוץ מהריידרס, נפסיד לכולן..

  4. להרגשתי – הבית החזק בליגה העונה. אני אופטימי מאוד לגבי הפקרס ודטרויט (!!), פסימי לגבי שיקאגו ואנמי לגבי הוייקינגס.
    1. פקרס – 11-5
    2. ליונס – 10-6
    3. וייקינגס – 8-8
    4. ברס – 7-9

      1. יש לי תחושה שטרוביסקי יאכזב נורא, וביחד עם פציעות בהגנה הם לא יצליחו לשמור על יציבות..
        אבל שמתי את הליונס במקום השני, אז מה אני יודע..

  5. שנה שעברה הייתי סקפטי לגבי שיקגו אבל הם קנו אותי לגמרי עם ההגנה המטורפת שלהם (למה לעזאזל שחררו את מאק מאוקלנד?) ובנוסף הם נפטרו מפארקי, לדעתי לוקחים את הבית הזה.

    2. פאקרס
    3. ויקינגים
    4. ליונס

  6. המנטרה של שיקגו היא העונה "DEFEND THE NORTH", כאילו שכל מה שצריך לעשות כדי ללכת עד הסוף זה לנצח את ה-NFC NORTH ואז השאר יסתדר מעצמו. הברס, הבוסים של ה-NFC NORTH בעונה שעברה יעשו זאת שוב עם הגנה בראשות ה-RUSHER קהיל מאק.

    ההגנה של הברס היתה הטובה ביותר בפוטבול בעונה שעברה ואני מאמין שזה יהיה נכון שוב העונה. מאק, הקורנרבק קייל פולר, הטאקל היקס והסייפטי אדי ג'קסון ידאגו שההגנה תעשה זאת שוב לברס. אבל לברס תהיה חברה טובה בהגנה, בעיקר מינסוטה.

    תודה עידו על פריוויו מצויין.

  7. על הנייר, זה הבית של הברס.
    אם יש משהו שהופך את ה-NFL לליגה כל כך מרתקת, זה שהנייר יכול היה באותה המידה להיות קליפת השום.
    .
    אין לי מושג מה יהיה בבית הזה. אני יכול לכתוב רק על תחושה אחת –
    רודג'רס בקבוצה עם הגנה ומאמן קצת קצת (אנדרסטייטמנט) קצת פחות שמרן?
    זו מחשבה שצריכה להפחיד אוהדים של קבוצות אחרות ב-NFC צפון.
    .
    תודה, עידו. יופי של סקירה.

  8. לקודי פארקי יש רומן מתמשך עם קורות השער. בשבוע העשירי במשחק מול הליאונס, הוא פגע לא פחות מארבע פעמים בקורות, ומחמיץ את כל ארבע הבעיטות. בסטנגה הוא מלך.
    אני הולך השנה עם הוויקינס כאלופת הבית, והברס מקום שני עם כרטיס ווילד קארד.

    1. יניב, אני אוהב את התחזית שלך, רק תפתור לי את הסוגיה הבאה: אטלנטה בית, גרין ביי חוץ, ריידרס בית, שיקאגו חוץ, ג'איינטס חוץ, פילי' בית…בתחזית ראלית הוייקינגס פותחים עם 2ו4. וגרוע מזה, אפס שתיים בדוויז'ון… קשה, קשה( מצד שני, אם זו קבוצת פלייאוף, אז הבית יישאר מנצח וניצחון בלאמבו/סלדג'ר פילד…)

      1. קודם כל, זה רק הימור, ובהחלט יש מצב שאתרסק קשות. בשנה שעברה כתבתי שהבילס יגיעו לפלייאוף, והכובע שאכלתי לא היה טעים בכלל…..
        מעבר לזאת, אם הויקינגס ישחקו טוב כמו שאני מעריך, אז ניצחונות בחוץ על הג'איינטס והפאקרס כן נראים בהישג יד, ואז התחזית משתנה לגמרי.
        הדבר היחידי שבטוח הוא שיהיה מעניין
        🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט