מחשבות כדורסל של רביעי / רועי ויינברג

מחשבות כדורסל של רביעי / רועי ויינברג

לוח המשחקים – הפקטור השקט

לאחרונה פורסם לוח המשחקים של הליגה. יש לו לא מעט השפעה על העונה ועל העייפות של השחקנים בפלייאוף, גורם מכריע בעידן בו הכדורסל דורש יותר מאמץ מאי פעם בעידן התנועה בלי הכדור והחילופים בהגנה. מה אנחנו יכולים ללמוד מלוח המשחקים של האן.בי.איי?

דבר ראשון, הליגה מנסה להתחשב בעייפות של שחקניה. לא יהיה בקרוב שינוי מ-82 המשחקים של העונה הסדירה, אבל העומס היחסי במגמת ירידה. יש 12.4 בק-טו-בקס לקבוצה (13.3 בשנה שעברה). ב-2014/15, לפני 5 שנים, היו 19.3 לקבוצה. ירידה של 36%. יש ירידה נוספת בכמות של 5 משחקים בשבוע, אבל הנתון המעניין ביותר מבחינת כלל הליגה שונה, ומשפיע על שעות השינה של חובבי הנ.ב.א שיכולים להרשות לעצמם לקום.

בשנה שעברה לגולדן סטייט של סטפן קרי היו 18 משחקים ב-5:30, השנה 11. השינוי רלוונטי גם אצל קבוצות מסקרנות יותר כמו הלייקרס של לברון, אצלה המספר קוצץ מ-19 ל-10. במקום 57 משחקים שמשודרים מחוף לחוף ומתחילים בשעה הזאת, המספר מהעונה הקודמת, יש 33. מדובר בניסיון של הליגה להתמודד עם הירידה ברייטינג בשנה שעברה. הכוכבים הגדולים משחקים במערב למרות שרוב האוכלוסייה במזרח, לכן הם ישחקו פחות משחקים מוקדמים. יכול להיות שזה מרמז על שינוי עתידי בקונפרנסים. בעצם מדובר על העברת משחקים מהמערב לשעות של המזרח. נוסף על כך, יהיו 48 משחקי אחר צהריים, שיא נוסף והמשך מגמה של משחקים בשעות נוחות לצופים בישראל ובאירופה.

מדדים נוספים יכולים להשפיע לטובה או לרעה על קבוצות. הלייקרס בשנה שעברה טסו 53 אלף מיילים לעומת 42 אלף השנה, הבדל משמעותי מאוד. הלייקרס טסים פחות מכל קבוצה מערבית אחרת, בניגוד לשנים הקודמות. אין הבדל משמעותי במשחקים בהם יהיה להם יתרון מנוחה משמעותי לעומת המשחקים בהם היריבות ייהנו מיתרון כזה (10 ו-10), אבל ההפרש בזמן הטיסה יכול להיות משמעותי מאוד. המרוויחים הגדולים של לוח המשחקים הזה.

יוטה תוביל השנה את כמות המיילים של כל קבוצה עם 53,489 אלף, עלייה גדולה מהשנה שעברה (47,060). זה יכול להשפיע עליהם במירוץ לפלייאוף. בניגוד לעונה הקודמת, השנה יש ליוטה לוח משחקים קל, יחסית, בחצי הראשון של העונה, מה שיכול לבשר על עונה שמתפתחת שונה מהעונות הקודמות של דונובן מיטשל בהן הקבוצה קרטעה בתחילת העונה ושיחקה כדורסל נהדר במחציתה השנייה. כל מי שמחפש מידע על קבוצה כלשהי מוזמן לחשבון הטוויטר הנהדר של Positive Residual שסייע רבות בהכנת כתבה זו.

אפשר לבנות הגנה סביב קארל-אנטוני טאונס?

אנחנו שוכחים כמה קארל אנטוני טאונס טוב. 24 נקודות ו-12 ריבאונדים במשחק בגיל 23, שורה שעשו רק 11 שחקנים שונים לפניו. כל אחד מהם שיחק לפחות 38 דקות בערב, טאונס עשה את זה ב-33. בניגוד לכל השאר ברשימה, מלבד קווין לאב (וטאונס של 2016/17), הוא קולע מרחוק עם 1.8 שלשות במשחק. אין חולק על הכישרון ההתקפי העצום שלו.

השאלה לגביו היא בהגנה. השוו אותו לטים דאנקן לפני הכניסה לליגה, השוואה שנראית היום קצת תלושה מהמציאות. דירק נוביצקי השוואה מתאימה בהרבה: הוא סיים את 2002/03, בגיל 23, עם 23.4 נקודות ו-9.9 ריבאונדים למשחק כשהוא עם 1.8 שלשות מ-4.6 ניסיונות במשחק, בדיוק כמו טאונס. דאלאס מעולם לא הצליחה לבנות הגנה סביב הגרמני והגיעה לשנותיה היפות כששיחק לידו סנטר מסורתי כמו טייסון צ'נדלר או אריק דמפייר. נוביצקי מעולם לא היה סנטר. טאונס לא יכול לשחק כפאוור פורוורד בליגה של היום ומינסוטה לא הצליחה כשניסתה להפוך אותו לאחד.

האם הוא יכול להיות עוגן הגנתי? יכול להיות שכן. הייתה לוולבס תקופה בה ניצחו 12 משחקים מ-23, לעומת 24 מ-59 בשאר העונה, בין הטרייד של באטלר לפציעה של רוברט קובינגטון. מדובר במדגם קטן, אבל טאונס עשה בו עבודה נהדרת בהגנה על הצבע: 51.9% בזריקות נגדו בטווח של עד שני מטרים מהטבעת, מספרים שלא נופלים מאנדרה דראמונד ורודי גובר בתקופת הזמן הזאת.

כשמסתכלים על מספרים לאורך עונה שלמה המצב לא מעודד. טאונס מגן נוראי על שלשות והיה חלש בצבע לאורך כל המשחקים. מינסוטה עברה לא מעט תהפוכות בעונה הזאת (טרייד על באטלר, פיטורי ת'יבודו), אבל המצב כרגע רחוק מלהיות אידאלי. לכן צריך לקחת את הנתונים בערבון מוגבל.

הפוטנציאל עדיין שם. הוא חוסם לא רע בכלל והראה יכולת קריאת מסירות נהדרת עם 0.9 חטיפות למשחק, יותר ממה שגובר או קפלה עשו העונה. הוא לא מגן טבעת מצטיין, אבל יש לו את האתלטיות בשביל להיות אחד. ההבאה של נואה וולנה לידו מעניינת בעיקר באספקט ההגנתי. וולנה היה שחקן הגנה טוב בניקס לא טובה ויכול לחפות על טאונס, קצת כמו מילסאפ ליד יוקיץ'.

הגישה של ראיין סאנדרס תהיה מסקרנת במיוחד, כי טאונס לא שחקן רגיל בשום אספקט. הוא לא יהיה הגרסה המסורתית של העוגן ההגנתי, אבל הוא יכול להיות חלק טוב מקבוצת הגנה טובה כל עוד יהיה מרוכז בהגנה בלי הכדור. במשחקים ליד קובינגטון הוא הראה שהוא יכול להיות שחקן הגנה טוב כשהוא מוקף בכאלה וזאת אסטרטגיה שתאמה לקיץ של מינסוטה עם וולנה, הבחירה בקולבר והשארת רוברט קובינגטון. העונה, בלי שום ציפיות, החתול יכול להפוך לאחד השחקנים הטובים ביותר בליגה, אם הוא לא אחד כזה כבר עכשיו.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. את טאונס אפשר להחביא. יוקיץ גם לא שומר והוא בסדר. טאונס יכול להיות שומר הרבה יותר טוב מהאוויר שהוא כרגע אבל זה האווירה הכללית בקבוצה הרבה לא שומרים שם ואז המוטיבציה יורדת בהתאם. אם תיבס לא הצליח לגרום לו לשמור אני בספק אם רפה ההבנה הנוכחי יכול.

      1. תוסיף גם שוויגינס מאוד אוהב את סונדרס. ושבעונה שעברה סונדרס לא מאוד נגע בשיטה של ת'יבודו. הוא נתן יותר אפשרויות לשחקן ההתקפי הטוב בקבוצה ונתן קצת אוויר לרוטציות, אבל לא היה לו זמן או אפשרות לשנות יותר מדי. השנה אולי נראה מינסוטה בסגנון שונה לחלוטין.

  2. בהחלט, קא"ט יכול להיות חלק מקבוצת הגנה מצוינת, אבל לא נראה לי שוונלה הוא הפאוור שיהיה המגן המעולה לידו. אפילו טאג' גיבסון לא היה.
    קובינגטון זו אכן החלטה טובה, אבל בשביל שתהיה שם הגנה, צריך להביא כפאוור מישהו כמו מק"ג לצד קובינגטון כשני הפורוורדים. במקרה הזה, טאונס לא יהיה ליאביליטי רציני. מצד שני, מי יקלע שם?
    הבעיה אגב היא לא רק טאונס, אלא בעיקר וויגינס, שזה כבר שחקן הגנה אחד נורמלי פחות, כשגם על ג'ף טיק המקשיש קשה לומר את זה. מה שכן, אוקוגי נראה כמו אחלה שומר.
    בקיצור, טאונס בניגוד לוויגיניס יכול להיות פחות ליאביליטי, ולאור ההתקפה הבאמת מדהימה שלו, שווה להשאיר אותו ואפשר לבנות סביבו הגנה מעולה.

    1. מסכים. הייתי רוצה לראות אותם משחקים עם אוקוגי, קובינגטון/קולבר, וולנה וטאונס. קבוצה שיכולה להיות מדהימה בהגנה, אבל בלי רכז גדול. ההתקפה שלהם לא תגיע רחוק. וולנה קצת יותר מגוון מטאג' גיבסון ואני מאמין שנראה אותם מנסים לפתח כימיה רוב העונה, כי זאת המטרה המרכזית של הוולבס השנה לדעתי.

    2. כן, טאג' גיבסון לא היה המגן המעולה שליד קיטקאט, אבל צריך לזכור שרוב הזמן שלהם ביחד היה תחת או בעקבות המאמן תום ICE ת'יבודו. גם אפשר להגן קלות על הגנת השלשות של טאונס כשמזכירים שוב, בצרחות תוך כדי שמסתכלים אל הכלום שבאוויר, את שיטת ה-ICE.

  3. יופי של טור רועי. ההשוואה של טאונס לדאנקן, או לנוביצקי, קצת תלושה כי מדובר בשחקן שונה לחלוטין. באתר המתחרה אפלטון פרסם טור על דווין בוקר וזה מרגיש קצת דומה – סטטיסטיקות מעולות שלפחות כרגע לא מתורגמות להובלת קבוצה להישגים. ׳קלוריות ריקות׳ קראו לזה המגיבים שם. אני מאלו שחושבים שדווקא יש לו את זה ושהוא עוד יוביל קבוצות בעתיד, אבל חובת ההוכחה להראות שהוא לא ׳קלוריה ריקה׳ עדיין עליו.

  4. קאט אחד האהובים עליי.
    מבחינה התקפית הוא ודיוויס הגבוהים הכי מוכשרים וורסטילים בליגה בפער.
    המצב שלו במיניסוטה מזכיר את המצב של דיוויס בפלקינס(הנהלות כושלות) ולשניהם לא בנו קבוצה מספיק טובה לפלייאוף.
    ברגע שייצא מהחור הזה אנשים יתחילו להעריך אותו.
    שחקן מיוחד.

    1. שכחת קצת את אמביד ובוגי. אני ממש לא בטוח שהם נופלים מקאט ברמת הכישרון. להאשים את בניית הקבוצות בנ״א ובמיני בזה שקא״ט ודייוויס לא התקדמו בפלייאוף זה לא נכון, מה גם שזה לא עומד במבחן המציאות כי בנ״א היתה קבוצה טובה שהקיפה את דייוויס (בוגי, הולידיי, רונדו, מירוטיץ׳ ועוד) וגם באטלר טיג וויגינס גיבסון וכו ליד קא״ט זה לא קונוסים. בקיצור אי אפשר לנקות גם את קא״ט מ״אשמה״

  5. אני מאוהדיו של טאונס. שחקן התקפי אדיר. כן, יש לו לא מעט רגעים בהגנה בהם כל מה שאפשר לומר זה ???WTF
    (אותם רגעים בהם השחקן עליו הוא אמור היה לשמור, מטייל לו חופשי לגמרי על קו ה-3),
    אבל –
    א. יש לו הרבה פחות רגעים כאלו מבעבר.
    ב. יש לו רגעים של הגנה לא רעה (בדגש על ההגנה הצבע, כפי שרועי כתב), אפילו טובה, שמחפים על הרגעים "המתים".
    .
    בסך הכל, בצד ההגנתי, יש עם מה לעבוד. עכשיו כאשר כבר אין בקבוצה את הגורמים השליליים מהעונות הקודמות, יש לי תחושה שנראה המשך צמיחה של טאונס בתחום.
    .
    תודה, רועי.

  6. כנראה שנוצרה שם אוירה סוציומטית כזו שהצליחה להרקיב קבוצה כל-כך מבטיחה. וויגינס אולי ישתקם בקבוצה עם מערכת חזקה וקאט צריך דחוף להחליף צוות סביבו.

  7. תודה רבה רועי
    כמו החברה מעליי, מאוד קשה לי להבין למה למרות המספרים של טאונס הקבוצה עם הסגל (הסביר בהחלט למערב) לא מצליח לעשות כלום.
    .
    זאת אחת הקבוצות שהייתי שמח לניתוח עומק על הכשלון המוזר הזה..דיברו הרבה על חדר הלבשה, במיוחד בתקופת באטלר אבל עדיין זה לא תירוץ מספיק טוב לטעמי.
    הגיעו רק פעם אחת לפלייאוף..
    .
    רועי אולי אחד הפתרונות בהגנה של טאונס זה ההחתמה של ג'ורדן בל, שיודע לרוץ על המגרש ולעשות הגנה גם בצבע…
    .
    טיג, אוקוגי, וויגינס, קווינגטון, טאונס
    שאבז נייפיר, ג'ק ליימן, בל, דנג ונואה וולנה
    סגל סביר ולא נראה יותר טוב משנים קודמות מה שמרמז (במיוחד במערב המפחיד של השנה) על עוד עונה מחוץ לפלייאוף

    1. ג'ורדן בל שם מעניין שלא שיחק מספיק בגולדן. לדעתי יהיה דווקא המחליף של טאונס, אבל לא אתנגד לראות שילוב שלהם ביחד. מאמין שסונדרס ינסה כמה שיותר שילובים לאורך העונה עד שמשהו יתפוס

  8. מצטער. אין על מה לבנות, הפעם היחידה שהוא היה בפלייאוף זה בזכות באטלר,
    ובמקום להבין שיש שני צדדים למגרש ולהתחיל לשחק גם בהגנה – שני המרוויחים הגדולים של הקבוצה התחילו לבכות
    שדורשים מהם לעבוד קשה בשביל הכסף שלהם.
    כל עוד זאת הגישה של KAT וויגינס – לא יצא מהם כלום בשום מערכת …

  9. מינסוטה שולחים את וויגינס לראפטורס בתמורה לאיבקה.
    ככה הם נפטרים מהחוזה של וויגיגס ונותנים את הבמה לחברה היותר צעירים, ומביאים לטאונס את איבקה שיכול לשחק לצידו והוא שומר.

      1. זו לדעתי שנה אחרונה בחוזה של איבקה ולכן זה הגיוני שיטרידו אותו. ואם יש משהו בעל סיכוי להחיות את הקריירה של וויגינס זה הצפון הלבן הגדול הרשמי (ולא החיקוי הפרגואי שהוא היה בו עד כה).

    1. רעיון מעניין שישתלם למינסוטה. לטורונטו אין שום מחויבות משמעותית מעבר ל-2 העונות הקרובות ולכן החוזה של וויגינס, שלא הראה שום התפתחות בעונות שלו בליגה, יכול להרתיע אותם. לא חושב שנראה ממנו משהו שלא ראינו עד עכשיו באן.בי.איי.

    2. אחלה דיל, למרות שנראה לי שמיניסוטה עדיין חושבים שוויגינס שווה יותר וליד לאורי סיאקם גאסול ואן-ליט ושות׳ וויגינס ייראה הרבה יותר טוב

  10. תודה על הפוסט.
    קאט אדיר בהתקפה ועם סוויץ' קטן יהיה החבילה השלמה. הוא גם אמין יחסית (לא החסיר כמעט משחקים) ולכן לדעתי בטווח הבינוני או שיבנו סביבו משהו יותר טוב במקביל לשיפור בהגנה או שהוא יקח את עצמו למקום אחר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט