שחקנים שאסור לשכוח – סם קאסל / יאיר פרנקל

פרופיל שחקן:

סם קאסל התחיל את דרכו באוניבסיטת סן ג'אסינטו בטקסס, ובשתי העונות האחרונות שיחק בפלורידה סטייט, שם קלע ממוצע של 18.3 נק למשחק 4.9 אסיסטים ו4.3 ריבאונדים. וזאת היתה תחילתה של קריירה…. שאסור לשכוח.

סם קאסל נבחר בדראפט של 1993 על ידי יוסטון בסיבוב הראשון והיה שותף ראוי ביותר לזכייה של יוסטון בשתי אליפויות ב1994 וב1995. מ1996 עד 1999 קאסל עבר בין ימש קבוצות, כשניו ג'רזי היתה הקבוצה בה הצטיין והעמיד את הממוצעים הגבוהים בקריירה שלו כשקלע 19.6 נקודות למשחק, ולמרות זאת, הקבוצה לא עברה את בסיבוב הראשון בפלייאוף. מ1999 עד 2003 היתה תקופה זכורה לטובה, בה קאסל המשיך ביכולת מצוינת לצד ריי אלן וגלן רובינסון ואף הגיע לגמר המזרח ונלחמו עד שהפסידו בשבעה משחקים.

סם קאסל לא היה זר לפלייאוף, והגיע למעמד כמעט בכל עונה מאז שהחל את הקריירה בנבא, בדרך כלל לצד שחקנים בכירים נוספים. ב2003/2004 עבר בטרייד למינסוטה, שם שיחק לצידם של קווין גארנט ולאטרל ספריוול, ומבחינה אישית, היתה זו העונה הטובה ביותר שלו עם ממוצעים של 19.8 נקודות ו7.3 אסיסטים, והיה שותף מלא בהעפלה של קבוצה לגמר המערב (הפסידו לליקרס).

ב2005 -2008 קאסל שיחק במדי הקליפרס, כשבעונה הראשונה הוא משמש כשחקן מוביל, ואף מביא את הקבוצה לסיבוב שני בפלייאוף. בשנה השנייה הוא כבר התחיל להתעייף והקליפרס אפילו לא הגיעו לפלייאוף. באמצע העונה של 2007/2008 כנראה שהתעורר בו איזה צורך לקחת אליפות, אז הוא ביקש להשתחרר מהקליפרס ועבר לשחק בתור שחקן משלים (בגיל 38) בבוסטון. הוא הצטרף שם לקווין גארנט וריי אלן, איתם הוא כבר שיתף פעולה בעבר, וסייע להם לזכות באליפות כשניצחו בגמר את הלייקרס, וסם קאסל זוכה באליםות שלישית בקריירה שלו בגיל 38.

אחרי 16 עונות מרתקות בליגה הטובה בעולם, סם קאסל פורש ומשאיר אותנו עם זכרונות מרגעים מורטי עצבים בשלוש לפנות בוקר, של סדרות פלייאוף בלתי נשכחות. יש כאלה שהיו צריכים ללכת למצוא טלוויזיה בבית ילדים בקיבוץ באמצע הלילה כדי לראות את הניקס מפסידים ליוסטון (והיינו בעד הניקס)

ישבתי לשיחה עם עכבר כדורסל ותיק וביחד נזכרנו בתקופה של סם קאסל בנבא:

מה הזיכרון הכי חזק שיש לך ממנו?

משחק 3 נגד הניקס. 1-1 והמשחק בניו יורק. למיטב זכרוני המשחק נכנס להארכה, וסם קאסל קלע שבע נקודות, כולל שלשה מנצחת ב32 שניות האחרונות.

איך לדעתך הוא השפיע על עונות האליפות של יוסטון ב94 ו95?

בורג מרכזי ביותר. אמנם הגיע בתור רוקי, אבל הנוכחות שלו על המגרש היתה חיונית לחיבור של הקבוצה, כשהוא מתדלק את ההתקפה ותורם בהגנה בדקות ששיחק. לניקס היתה אז הגנה מטורפת, ולדעתי, הוא היה חלק חשוב בפריצתה, כמו גם הקליעות שלו ממצבים קשים.

איך היית מגדיר אותו בתור שחקן?

היה שחקן קלאץ', שעונה במדויק להגדרה של פוינט גארד.

איזה שחקן שפעיל כיום מזכיר לך את סגנון המשחק של סם קאסל?

המשחק מאוד השתנה וקשה לי לחשוב אם בכלל יש היום שחקנים כאלה. תקרא לי אולד סקול, אבל אז המשחק היה יותר של סנטרים, והיום הפוינט גארדים מייצרים לעצמם הרבה יותר מצבים, והרבה התקפות בכלל לא נכנסות לתוך הצבע, או אפילו הקשת.

איזה סימן היכר ייזכר לו:

אין ספק שתנועת ה"ביג בולס" לאחר הקליעה שייכת לסם קאסל במקור. הוא טוען שהוא לקח אתה מהסרט מייג'ור ליג. זה התחיל שרשרת של שחקנים שחיקו אותו.

איפה הוא היום?

ב2009 סם קאסל מונה לעוזר מאמן בוושינגטון וויזארדס, ואחרי חמש עונות עבר ללוס אנג'לס קליפרס כעוזר מאמן של דוק ריברס. השחקני של הקליפרס טוענים שקיבלו המון השראה מהעבודה עם הכוכב, ואוסטין ריברס אפילו טוען שהשיפור המשמעותי בצורת המשחק שלו חל בזכות העבודה עם סם קאסל. עתידו בקבוצה כרגע לא ברור, אבל זה לא יפתיע אף אחד אם הוא יהיה מאמן ראשי באיזו קבוצה בזמן הקרוב.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. תודה יאיר. הצליח לך שהיתה לך טלוויזיה בבית ילדים…
    קאסל היה אחד השחקנים שרציתי להרוג (מטאפורית כמובן) בעיקר במשחקים נגד הניקס וזה אומר בהפוך על הפוך שהוא היה שחקן מעולה (גם רג׳י מילר ברשימה הזאת). שחקן עם שליטה נהדרת בכדור, זיהוי כל מרווח קטן בהגנה לחדירה והמון חוכמת משחק. במיניסוטה עם גארנט וספריוול הם נתנו עונה נהדרת ואני מנחש שכמות הטראש-טוק שרצה במשחקים שלהם היתה מטורפת. אחלה שחקן.

  2. שחקן נהדר ששנאתי מתקופת הרוקי המדוברת בסדרה נגד ניו יורק.
    הוא ממש הפריע לניקס לקחת אליפות.
    וכידוע, אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני…
    מציע לגגל sam cassell alien ולראות יצירות אומנות שחלקן לפחות נעשה בידי אלה שנכוו ממנו בתחילת הקריירה.
    דווקא במינסוטה עם שני המשיגינערז עשיתי שינוי כיוון והתחלתי לחבב אותו. היה הבחור הנורמאלי והחייכן שם
    🙂

  3. האיש בעל גוגולת הביצה או החייזר מהנוסע השמיני…
    אחד ה-PG החכמים ביותר. חיפה על מגרעותיו האתלטיות באינסוף שכל. תמיד ידע לעשות את המהלך הנכון/מנצח.

  4. איזה שחקן בכלל יוסטון הזאת היה בה משהו לא מוסבר ממליץ לראות את הסרט קלאץ סיטי , כמה ווינרים בקבוצה אחת : קאסל כרוקי מנקנק תניקס בגארדן בגמר , גט קני סמית את אורלנדו שנה אחרי , מריו אלי ונשיקת המוות שלו, מאד מקס אם כמה ווינר שוט , האקים דה דרים כמובן , והאולטימט ווינר שיצא מהקבוצה הזאת רוברט הורי .
    בסרט רואים ציטוט של גורדן שאומר שמזל שהקבוצה הזאת לא יכולה לצאת מהמערב , היה להם מאזן חיובי מטורף נגד הבולס באותם שנים בעיקר בגלל הדרים אבל גם בגלל חבורת הווינרים שהקיפה אותו

  5. תודה רבה על פוסט נפלא. לאור כך שלא יצא לי לראות אותו משחק, הדבר שאני הכי זוכר בקשר אליו הוא שצ'ארלס בארקלי אמר: "סם קאסל הוא גולום", שאלו אותו מדוע הוא חושב כך והוא השיב: "האם אי פעם ראית את סם קאסל וגולום באותו מקום?". אחד הטובים

  6. תודה רבה.
    היה שחקן אדיר. כשרוני ביותר, חכם ביותר, ווינר ענק.
    לא זוכר רוקי אחר שיצא לי לראות בלייב משפיע ככה על קבוצה במאני טיים.
    לא הכרתי את תנועת ה"ביג בולס", מעניין. אולי תיתן קונטרה לתנועת "מי טו?"

  7. תודה על הפוסט!
    קאסל בהחלט היה ווינר נהדר שאסור שיישכח.
    יכול להיות שהעובדה שזכה באליפויות שלו כרוקי, שחקן שנה שנייה וכעבור יותר מעשור כשחקן לקראת פרישה, יכולה קצת להקטין ממידת הווינריות שלו.
    אבל גם בתקופות שבי לבין, הוא היה נהדר ועזר לסחוף את אותן קבוצות לקצה גבול היכולת שלהן:
    מילווקי – רק השנה, לאחר כמעט שני עשורים, הם הגיעו שוב למעמד של גמר מזרח.
    מינסוטה – מאז אותה עונה מופלאה של השלישייה גארנט-קאסל-ספריוול, הקבוצה ראתה פלייאוף בעיקר מהטלוויזיה. הודחו רק מול קבוצת הגלאקטיקוס של הלייקרס, שהיו עמוקים בהרבה מאותה מינסוטה.
    ורגע לפני בוסטון, בקליפרס – הצליח ב-2006 להעפיל איתם לפלייאוף ואף לעבור סיבוב, בחמישייה שחוץ ממנו כללה את קאטינו מובלי (עוד גארד קשיש מבית היוצרים של הרוקטס), אלטון בראנד בעונת שיא, כריס קיימן כסנטר וקוונטין רוס כ-D&3.
    הודחו אחרי 7 משחקים בחצי הגמר מול פיניקס של דאנטוני ונאש. מיותר לציין שמאז הקליםרס עדיין מחכים לצלוח סיבוב שני. אולי קוואי וגורג יגאלו אותם השנה. בכל מקרה אם זכור לי, מעבר הסיבוב בפלייאוף 2006 שבר לקליפרס בצורת של איזה 30 שנה או משהו ללא מעבר סיבוב בפלייטוף (כשברוב השנים כלל לא העפילו לפלייאוף).
    .
    אז כמו שכתבתי, אליפויות באותן תקופות הוא אולי לא לקח, אבל הוא בהחלט הגיע להישגים מרשימים עם קבוצות לא כאלה מרשימות, לפחות על הנייר.
    ווסטברוק והגבה, לצורך העניין, בשיא הכושר שלהם וכשחקנים מס׳ 1 בקבוצות שלהם, הצליחו במצטבר לעבור סיבוב פלייאוף אחד בלבד ב-3 השנים האחרונות..

  8. זה פצע בלב, אבל ראיתי שוב לאחרונה קצת מיוסטון של עונות האליפות. חתיכת קבוצה. תותחים אחד-אחד
    לגמרי לא משוכנע ש"מייקל היה עושה עוד 2 טבעות". ממש לא. חבל שלא זכינו לעימות ישיר

      1. נו באמת. סם קאסל הכי מכוער בהיסטוריה של הליגה. המתחרה היחיד שקצת קרוב אליו הוא גרג אודן. עם כל הכבוד לכל השנאת לברון באתר הזה, הוא ממש לא הכי מכוער. אולי רק הכפות רגליים

        1. הפולני של וושינגטון.
          אנטוני דיוויס הצעיר לפני שסידר את השיניים
          אכן גרג אודן
          ואדם מה שמו שנראה כאילו הוא על אייס.
          גם את הציף אל פארוק אני אזרוק בנבחרת המכוערים.

          לברון גבולי כי היופי הפנימי שלו מסתיר את החיצוני.

  9. עקר לי את הלב, הווינר הזה. והוא עשה את זה בעונת הרוקי שלו.
    .
    אני לא יודע אם יש מי מהגולשים שהם לא אוהדים שרופים של הסאנס/הרוקטס, שזוכרים את ההופעה שלו במשחק 7 של חצי גמר המערב בסדרה בין יוסטון לסאנס. הסאנס כבר הובילו 2 – 0 אחרי 2 ניצחונות חוץ ביוסטון ב-2 המשחקים הראשונים,
    אבל יוסטון עשו קמבאק עם 2 ניצחונות חוץ בפיניקס.
    הסדרה המשיכה, והגיעה למשחק 7 מכריע ביוסטון.
    אלאג'ואן, כצפוי, היה אלאג'אן. ענק (תרתי משמע). הבעיה של יוסטון הייתה התרומה הלא קיימת משחקני המשנה –
    וורנון מקסוול היה חושך במשחק הזה, עאשר הוא זורק המון, ולא פוגע בכלום. קני סמית היה בחזקת נוכח/נפקד (לזכותו נומר שהוא נתן הגנה לא רעה על KJ). מי שהתעלה (שוב, תרתי משמע – סם קאסל, כמו ברוב המשחקים באותה עונה, עלה מהספסל), ונתן את התרומה שכל כך חסרה לאלאג'ואן בשביל להצליח ולהכריע את המשחק והסדרה, הוא הרוקי, סם קאסל. כל מה שהוא זרק באותו משחק –
    נכנס
    (או ככה לפחות אני זוכר. למעשה, הוא סיים את המשחק עם 22 נק'. 8 מ-12 מהשדה. 2 מ-3 מהשלוש. 4 מ-4 מהעונשין).
    וכאשר הוא לא זרק?
    הוא הניע את הכדור באפקטיביות, כאשר הוא מתנהל כאילו הוא כבר עשרות משחקי פלייאוף בעברו, כאילו זה סתם עוד משחק, ולא משחק 7, לא משחק של להיות או לחדול. שלא במפתיע (בדיעבד), את דקות ההכרעה של המשחק והסדרה, קאסל העביר על הפרקט.
    כאמור –
    הלב נשבר. יוסטון שהובילו רק ב-4 נקודות בתחילת הרבע האחרון, הצליחו להגדיל את היתרון, והסאנס העבירו את הדקות האחרונות כאשר הם מנסים ללא הצלחה לחזור להפרש סביר
    (אם אני זוכר נכון, 4 הדקות האחרונות היו דקות של המון החטאות, ככאשר ההפרש עומד על משהו כמו 7 נק' הפרש לטובת הרוקטס).
    .
    תודה, יאיר. בהחלט בחירה ראויה לפרוייקט.

  10. יש שחקנים שלא נראים יותר מוכשרים מאחרים אבל איכשהו הקבוצות שלהם מנצחות הרבה, אם יעברו קבוצה הקבוצה החדשה תתחיל לנצח הרבה. אולי זו הגדרה פחות מצואיסטית אבל יותר שלמה למושג ווינר.
    וסם קאסל היה כזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט