שחקנים שאסור לשכוח – רוברט "Big Shot Bob" הורי, האיש בעל שבע הטבעות / Smiley

שחקנים שאסור לשכוח – רוברט "Big Shot Bob" הורי, האיש בעל שבע הטבעות / Smiley

שחקנים שאסור לשכוח – רוברט "Big Shot Bob" הורי, האיש בעל שבע הטבעות / Smiley

רוברט "ביג שוט בוב" הורי, האיש שתמיד היה שם לקלוע את הזריקה הנכונה, ווינר בעל קרח בוורידים, שגם ידע לעשות את המהלכים הדרושים כדי לנצח (אלא אם אתם אוהדי הסאנס שעדיין רואים בו נבל-על על שהטיח את נאש בשולחן המזכירות בעזרת מרפקו ופירק את חלומות האליפות שלהם יחד עם האף של נאש).

האיש שהיה סטרץ'-4 עוד לפני המצאת העמדה… שריווח את המשחק ויכול היה לשמור על כל אחד. היה מסוגל לשחק בשתי עמדות הפורוורד. החל את הקריירה כ-SF ואת סופה בילה בעיקר כ-PF.

שחקן שתמיד שהגיע הפלייאוף התעלה כי ידע שעכשיו הכסף נמצא על השולחן ומישהו צריך לאסוף אותו. מעולם לא החמיץ את הפלייאוף בכל עונותיו בקריירה.

האיש שמתגאה ביותר טבעות מה-GOAT האמיתי, מייקל ג'ורדן, וברשותו 7 טבעות אליפות (2 יוסטון רוקטס, 3 לוס אנג'לס לייקרס, 2 סן אנטוניו ספרס). 

מדובר בהישג שרק תשעה שחקנים השיגו, כאשר הורי הוא השחקן היחיד מחוץ לבוסטון סלטיקס של שנות ה-60. הורי הוא גם אחד משלושה שחקנים שזכו עם שתי קבוצות שונות ב-2 אליפויות רצופות (לאחר אליפות הלייקרס ב-2001). בנוסף, יחד עם ג'ון סאלי, הורי הוא אחד משני שחקנים שזכו באליפות עם שלוש קבוצות שונות.

הורי גם מחזיק בשיא כל הזמנים של הופעות למשחקי פלייאוף כאשר חלף על פני כרים עבדול-ג'באר ב-2008.

שיאים נוספים שבאמתחתו:

  • מדורג במקום העשירי בכל הזמנים בקליעות לשלוש בפלייאוף.
  • שיא קליעות לשלוש לסדרת גמר – 53 קליעות (עבר את ג'ורדן שהיה עם 42).
  • שיא פלייאוף לכמות קליעות ללא החטאה במשחק אחד בסדרת גמר – 7 (מול יוטה ג'אז במשחק מספר 2 ב-1997).

למרות הישגיו, הבחור לא נכנס בשערי היכל התהילה (היה רשאי להיבחר במחזור 2014). כנראה שבין תומכיו יהיו האקים אלג'וואן, קלייד דרקסלר, שאקיל אוניל, קובי בראיינט, פיל ג'קסון, טים דאנקן, מאנו ג'ינובילי, טוני פרקר וגרג פופוביץ'. רשימה מרשימה של הול-אוף-פיימרים עבור כל בר דעת. הם יספרו על איזה ווינר ענק הוא היה, חבר נהדר לקבוצה ופשוט שחקן כדורסל נהדר שידע לעשות את כל הדברים הקטנים ותמיד היה שם ברגעים החשובים, שלכולם רעדו הידיים אצלו זרם קרח בעורקים.

מתנגדיו (שבהם כנראה נמנים כריס וובר, ראשיד וולאס ואוהדי הסאנס) יספרו על שחקן ממוצע לחלוטין, בטח שלא כוכב או אפילו השחקן השלישי בחשיבותו בקבוצה. שחקן שאף פעם לא נשא בנטל של סחיבת קבוצה על כתפיו, נהנה לשחק עם אגדות המשחק ופשוט בעל מזל להיות שם ברגעים הנכונים ובקבוצות הנכונות.

דעתי האישית, הוא צריך להיות שם כי הסטטיסטיקה שלו לא מספרת את כל הסיפור. הוא פשוט ידע לנצח ועשה זאת בכל הקבוצות בהן שיחק. המזל גם היה לצידו (וזה תמיד יכול לעזור). מדובר בשחקן נהדר שתמיד הייתם מעדיפים אותו בקבוצה שלכם מאשר לשחק נגדו.

קצת סטטיסטיקה (basketball-reference.com):

עונות משחקים חמישייה דקות נקודות אסיסטים ריבאונדים חטיפות חסימות
קריירה 16 1,107 480 24.5 7.0 2.1 4.8 1.0 0.9
לייקרס 7 448 140 24.4 6.3 2.2 5.5 1.1 1.0
ספרס 5 332 33 16.8 4.7 1.2 3.4 0.7 0.7
רוקטס 4 295 292 31.9 10.5 3.1 5.3 1.4 1.2
סאנס* 32 15 22.5 6.9 1.7 3.7 0.9 0.8

*בעונת 1996-97, הורי התחיל את העונה בפיניקס סאנס, ובמהלך העונה הועבר בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס (עבור אחד, סדריק סבאלוס).

נבחר לחמישייה השנייה של הרוקיז ב-1993.

עונתו הטובה ביותר הייתה ב-1995-96 במדי היוסטון רוקטס. בעונה זו הורי פתח בכל המשחקים בהם שיחק (71), שיחק 37.1 דקות ורשם ממוצעים של: 12.0 נקודות, 4.0 אסיסטים, 5.8 ריבאונדים, 1.6 חטיפות ו-1.5 חסימות.

עונות משחקים חמישייה דקות נקודות אסיסטים ריבאונדים חטיפות חסימות
פלייאוף 16 244 116 28.0 7.9 2.4 5.6 2.4 1.1
לייקרס 7 100 46 29.5 7.2 2.5 6.1 2.5 1.2
ספרס 5 79 5 19.8 5.4 1.3 4.3 0.6 0.8
רוקטס 4 65 65 35.4 12.1 3.4 6.4 1.6 1.2

הפלייאוף הטוב ביותר שלו כנראה היה ב-1994-95, שהסתיימה באליפות השנייה ברציפות של יוסטון רוקטס (4-0 על אורלנדו מג'יק של שאקיל אוניל, פני הארדווי ו-4 החטאות העונשין של ניק אנדרסון סיום משחק מספר 1…).

באותו הפלייאוף הוא פתח בכל 22 המשחקים (38.2 דקות למשחק) וסיים עם ממוצעים של 13.1 נקודות, 3.5 אסיסטים, 7.0 ריבאונדים, 1.5 חטיפות ו-1.2 חסימות.

פה כבר אתן לאלו שעושים זאת טוב ממני לספר על הקריירה של הורי, הקטע הבא הוא תרגום של מאמר שאני מאוד אהבתי על השחקן.

סדרה של אירועים ברי מזל: מסתכלים לאחור על הקריירה המסקרנת של רוברט הורי

אתם לא יכולים לזכות בשבע אליפויות NBA ללא מעט מזל. או שאתם כן?

ג'ק לידו / unpluggdwithngl.com

יולי 19, 2019

מאמר מקורי: https://unpluggdwithngl.com/a-series-of-fortunate-events-looking-back-on-the-curious-career-of-robert-horry-f4ec1d4d050f

ה-NBA המודרני הוא כמו מטאור: חם, נע במהירות, ותמיד עושה רושם שהוא הולך להתפוצץ במדיה החברתית.רק בקיץ הזה, לברון ג'יימס זיעזע את העולם כמו רעידת אדמה בדרום קליפורניה, דמרקוס קאזינס הפך לשכיר החרב הבזוי ביותר בספורט. ועוד מספר בני עשרה הגיעו לסטריפ בווגאס כדי להוכיח כי משכורת מיליון הדולר שלהם אכן שווה את ההשקעה. אין זמן טוב יותר להיות בו אוהד כדורסל.

אז בזמן שאנחנו כאן, בואו נדבר על בחור שקרוב לחגוג את שנת פרישתו ה-10 ואחד מהשחקנים האהודים עלי בדור שלו. רוצח קלאץ, קר כקרח, שתמיד ישאר בצל שעולם הכדורסל. שבע אליפויות NBA. אפס הופעות באול-סטאר. אפס זכיות בפרסים אינדיבידואלים משמעותיים.

בואו נדבר על החיים המדהימים והקריירה של ביג שוט בוב בעצמו, מר רוברט הורי.

* * *

הורי נולד ב-20 באוגוסט, 1970 בהארטפורד קאנטרי, מרילנד. לאחר גירושיו של הוריו, הוא עבר עם אימו ואחיו לקובינגטון קאנטרי אלבמה, היכן ששיחק כדורסל בתיכון אנדלוסיה. הורי היה יוצא דופן, כאשר הוא זוכה בפרס השחקן המצטיין השנתי של התיכונים של אלבמה בשנת הסניור שלו. הוא גם נבחר לחמישייה הרביעית של האול-אמריקן, יחד עם רוברט אחר – מי שבעתיד יהיה הגנרל על הפרקט של דיוק והמאמן הראשי של אריזונה סטייט, בובי הארלי.

עקב הצלחתו בתיכון, הורי קיבל מלגה לשחק באלבמה. בהופעותיו ב-All-SEC, הוא שיחק לצד האול-אמריקן ג'יימס רובינסון ומי שיהיה אול-סטאר ב-NBA בסופו של דבר, לטרל ספריוול, בקבוצה שתזכה שלוש פעמים ברציפות באליפות ה-SEC ותעפיל לסוויט 16 ב-1991.

במהלך התקופה שלו בטוסקלוסה, הורי קבע את שיאו המפתיע הראשון (אני אכנה זאת בשם "שיאו התמוה של בוב"), כשהוא רושם 286 חסימות בקריירה – שיא בית הספר עד עצם היום הזה. עבור אוהבי הסטטיסטיקות היותר מעורפלות, הורי לקח 28 ניסיונות מהשדה במהלך משחק ב-1992 מול אולה מיס, הכי הרבה לשחקן אלבמה מאז שנות ה-70. כפי שמראה ספר השיאים של אלבמה, החברה ששיחקו בקבוצות כדורסל ממש אהבו לעוף בימים ההם.

* * *

כשמתייחסים לפרק ה-NBA בחיי רוברט הורי, הקריירה של הפורוורד החלה להתפתח בדרך שהיא ברת מזל ובלתי נתפסת. כשהוא נבחר במקום 11 על ידי יוסטון רוקטס בדראפט ה-NBA לשנת 1992, הורי והנבחרים האחרים כלולים בעיקר כאחת מכיתות הדראפט היותר נשכחות. מלבד הבחירות הראשונות של שאקיל אוניל ואלונזו מורנינג (עבודה טובה סקאוטים), דראפט 1992 הפיק ביחד רק שש הופעות אול-סטאר מהשחקנים אשר נבחרו לאחר צמד הבחירות הראשונות. במקרה של הורי, הרוקטס פגעו בבחירתו במקום ה-11. ממוצע הקריירה של 7.0 נקודות למשחק של הורי נמוך יותר מ-9 מתוך 10 השחקנים שנבחרו לפניו (עבודה טובה סקאוטים).

7.0 נקודות למשחק זה בכלל לא מרשים, אבל המורשת נחשבת בעיקר על תרומתו בתזמון, לדעת מתי שזה חשוב. ובקריירה של הורי, זה גם היה מתי זה נחשב במה שהפך את ביג שוט בוב לכל כך אגדי. אם הטרייד ב-1994 לדטרויט, שלא צלח בגלל ששון אליוט נכשל בבדיקות הרפואיות, זה אולי היה מדובר בסיפור אחר. בגלל שהכל החל ביוסטון.

יוני 1994. לובש את אחת מהגופיות עם הכי פחות הערכה בשנות ה-90, בדיוק שובר את ליבו של אבי, כשהוא גובר על הניו יורק ניקס בשבעה משחקים כדי לנצח בגמר ה-NBA. בזמן שהוא לא קלע שום זריקה גדולה, הורי השיג ממוצעים של 10.3 נקודות, 5.7 ריבאונדים ו-3.7 אסיסטים למשחק כדי להניע את הרוקטס לניצחון. הוא גם קיבל מעט עזרה מבחור ניגרי בשם האקים אולג'וואן.

עבור רוב השחקנים, אליפות ה-NBA מסמלת את פסגת הקריירה. כשהוא לא שבע רצון, בכל מקרה, אלוף ה-NBA הורי חזר לפלייאוף שנה מאוחר יותר. כשהוא מגיע מ-8 משחקים קשים בסיום העונה הרגילה, במהלכם הוא קלע 6 מ-28 (214.) מהשלוש, הורי הפך את זה בפלייאוף בכך שהשיג ממוצע של 12.8 נקודות למשחק וכשהוא קולע ב-38.7 אחוז מהשלוש. אפילו יותר מרשים, הורי סוף סוף הרוויח שמו כביג שוט בכך שהוא סיפק לרוקטס שירותי קלאץ' במספר אירועים.

ביג שוט 1.0: במשחק מספר 1 בגמר האזור המערבי מול הסן אנטוניו ספרס, הורי קבר ג'אמפ מתוך הקשת עם 6.5 שניות על השעון כדי להבטיח לקבוצתו את ההובלה. למרות שלא קלע אף סל שדה עד לאותו הרגע. עם מדברים על ביצים.

ביג שוט 2.0: בזמן גמר ה-NBA, זריקות לשתיים כבר לא הספיקו לרוברט הורי. כדי להרים את הרוקטס מעל המג'יק במשחק 3, הורי קבר זריקה מכרעת עם 16.5 שניות לסיום, מבטיח את הניצחון, 106-103, עבור יוסטון ומעלה את הרוקטס ליתרון 3-0 בסדרה.

יוסטון סיימה כשהיא גוברת בסוויפ של המג'יק של שאק במשחק מספר 4, זוכה באליפות ה-NBA כמדורגת במקום ה-6 הנמוך. אולי יותר מרשים, הורי קבע עוד "שיא תמוה של בוב" בכך שקבע שיא למשחקי גמר עם שבע חטיפות במשחק מספר 1. ולחשוב שהאקים היה שחקן ההגנה של השנה באותה העונה.

See the source image

ב-1995-96, הורי רשם את עונתו הסטטיסטית הטובה ביותר בקריירה שלו, כשהוא משיג את מספריו הטובים ביותר בנקודות, אסיסטים, חסימות ודקות למשחק. אבל למי אכפת מזה? לחלוטין ליוסטון לא היה אכפת, בגלל שיוסטון שלחו את בובי לפיניקס סאנס בעסקה בומבסטית לאחר שהודחו בסיבוב השני של הפלייאוף. אני שם את מרבית האשמה על יוסטו בכך ששינו את גופיות המשחק שלהם.

למרות שהשיג שתי אליפויות NBA, פיניקס החלה מקרטעת את עונת 1996-1997 עם 13 הפסדים רצופים. רק כאשר הדברים סוף סוף נראו חוזרים למסלולם עבור הורי, הסאנס העבירו את הפורוורד בטרייד ללייקרס. כאשר הוא מצוות לצמד היכל התהילה העתידי כחברי קבוצתו – שאקיל אוניל וילד בן 18 בשם קובי בראיינט – מופע הלייקרס בנוסף להורי הפסיד לג'אז בסיבוב השני של הפלייאוף. הפעם בכל מקרה, רוב נשאר בסביבה. נכנס לפרק הבא של הקריירה המהוללת של הורי.

* * *

שנתיים מאוחר יותר, והלייקרס של הורי מודחים מוקדם מהפלייאוף בכל אחת מאותן השנים. אז הורי החליט לעשות את מה שהוא עושה הכי טוב: לנצח.

אתם מכירים את החלק הזה בסיפור. תקוע מאחרי איש הברזל של ה-NBA, איי סי גרין, במהלך קמפיין 1999-2000, רוב עלה מהספסל לחלק עיקרי של הפלייאוף. לחר שהחמיץ 11 מ-12 זריקות השלוש בחמשת המשחקים הראשונים של הגמר, הורי שיחק אותה במשחק 6 בדרך שרק ביג שוט בוב יכול. קובר 66 אחוז מזריקות השלוש שלו באותו המשחק (2 מ-3 זריקות), הורי עזר להניע את הלייקרס לניצחון שנועל את הסדרה. הורי זכה בתואר ה-NBA השלישי שלו, הישג אשר יקח לשחקן הלייקרס בעתיד, לברון ג'יימס, עוד 16 שנה להשיג.

בפלייאוף של 2001, הורי שוב שיחק תפקיד חשוב עבור לוס אנג'לס. הפעם, עם זאת, ביג שוט בוב לקח את המושכות. לפחות למשחק אחד, וכך זה היה.

ביג שוט 3.0: מול הקהל העוין של פילי במשחק 3 של גמר ה-NBA, רוברט הורי קלע 15 נקודות (הכי הרבה למשחק לשחקן  שאינו חבר היכל התהילה) ב-3 מ-3 בזריקות לשלוש כדי לשים את הלייקרס ביתרון 2-1 בסדרה. הזריקה הכי חשובה מזריקותיו הגיעה מאוחר ברבע הרביעי, כאשר זריקת שלוש מהפינה של הורי הגדילה את היתרון הסגול-זהוב ל-4 עם 47.2 שניות לסיום משחק הכדורסל.

הלייקרס המשיכו וניצחו את הסדרה 4-1, למרות שהפסידו את המוניטין של טיירון לו לסטפ-בק הברוטלי של אייברסון במשחק 1. רוברט הורי בדיוק נכנס לפסגות גבוהות יותר, כאשר הוכתר לאלוף ה-NBA בפעם הרביעית. אבל הסיפור עדיין לא היה קרוב להסתיים.

ביג שוט 4.0: דברים טובים המשיכו להגיע בשלשות עבור רוב בפלייאוף 2002. מול הבלייזרס במשחק 3 של הסיבוב הראשון, הורי פתח עם 0 מ-3 משלוש. כאשר נותרו 3 שניות לסיום, ברייאנט מסר (?) לביג שוט רוב מול ספסל הבלייזרס, כאשר הוא קבר שלשה מנצחת משחק כדי להשלים סוויפ של שלושה משחקים על פורטלנד. זה היה מדהים. ועדיין לא ממש מדהים כמו …

ביג שוט 5.0: … זריקת הניצחון עם הבאזר של הורי במשחק 4 של גמר האזור המערבי מול הקינגס. קובי לא יכול יה להשוות את המשחק עם לייאפ. שאק לא הצליח לעשות את זה עם ניסיון ההמשך מהריבאונד. אבל לאחר חבטה מצערת של ולאדה דיבאץ' שהעבירה את הכדור ישר להורי במרכז קשת השלוש, ביג שוט הביא את זה הביתה. מהלך הקלאץ' השווה את הסדרה, במה שעזר ללייקרס להתגבר על הסגל העקשן של הקינגס ולהעפיל בפעם השלישית ברציפות לגמר.

שאותו, דרך אגב, לוס אנג'לס ניצחה. חמישה גביעים. 10 עונות. האם הריצה הקסומה של רוברט הורי הולכת להסתיים אי פעם?

* * *

ב-2003, ביג שוט רוב ומופע הלייקרס פגשו בפרק קשה בספר הזיכרונות שלהם. אתם זוכרים את הזמן בו הלייקרס לא הצליחו להעפיל לגמר בשלוש השנים הראשונות של הורי בלוס אנג'לס? זה היה בחלקו בגלל האיום הטקסני המכונה הספרס.

ב-1998, טים דאנקן והספרס גברו בסוויפ על הלייקרס בסדרת הסיבוב השני שלהם באזור המערבי, ובסופו של דבר שחררו את ה-NBA מאחזקותו החונקת של מייקל ג'ורדן בגביע האליפות (שהוחזק רק על ידי הבולס ועל ידי הרוקטס של הורי מאז 1991). במהלך שלוש השנים שזכו באליפות לאחר מכן, הלייקרס זכו לנקום את נקמתם המתוקה עם 8 ניצחונות לעומת הפסד בודד בשתי סדרות פלייאוף.

בכל מקרה, בחזרה למכה. בסיבוב השני של פלייאוף 2003, הלייקרס נראו מוכנים לגבור על הספרס כשהם נישאים על גבו של ביג שוט. במשחק 5 המרכזי, הכדור היה אצל הורי ביד עם שניות לסוף, מוכן לקבור עוד זריקה מנצחת ולשלוח את הסדרה חזרה ללוס אנג'לס עם יתרון של 3-2.

אבל הוא החמיץ את זה. אם אתם הולכים לצפות בשאר הקישורים, תצפו בזה. זה היה כל כך קרוב כדי להיות עוד זריקה אגדתית. כשהוא משדר מהלך אחר מהלך, מארב אלברט נשמע כאילו הוא הולך לזנק בהתלהבות מכסאו כאשר הכדור היה באוויר. הספרס ניצחו את הסדרה בשישה משחקים, וזכו בתואר האליפות השני שלהם.

72 ימים לאחר ההחטאה הזו, הורי חתם על עסקה רב שנתית עם הספרס, כשהוא מתווה את הדרך למספר סופרסטארים עתידיים שיעשו את אותו הדבר. שינוי הנוף גרם למעט דיכוי של שאיפות האליפות של הפורוורד, כאשר הספרס נכשלו לעבור את הסיבוב השני של הפלייאוף בשנתו הראשונה של הורי.

ההפסד הגיע מלא אחרת מאשר הלייקרס. גרוע מכל, הזריקה הגדולה של הסדרה הזו שייכת לחברו לשעבר לקבוצה של הורי, דרק פישר. הורי בן ה-34 ראה כבר ימים טובים יותר. ב-2003-04, הוא קבע שיא קריירה שלילי בנקודות, ריבאונדים, אסיסטים, חסימות וחטיפות למשחק. הורי בוודאי יכול היה להחליט לפרוש בפגרה ההיא. 5 אליפויות הן לא משהו שיש לזלזל בו. אבל ה-NBA טרם ראה את הביג שוט בוב האחרון.

נחתוך לפלייאוף 2005. הורי מגיע לאחר עונה רגילה הרבה יותר טובה מהשנה שקדמה לה, כשהוא קולע בספרות כפולות ב-15 פעמים ורואה דקות משחק ב-75 משחקים.

בפלייאוף, יש לציין, הורי סיפק 11 משחקים כאלה מתוך 23 הופעות הפלייאוף. זה כולל הופעה של 21 נקודות במשחק ה-5 בגמר מול האלופים המכהנים, הפיסטונס. כשהוא יודע שהספרס צריכים לעשות כל מה שביכולתם כדי לשבור את השוויון 2-2, הורי להט בזמן הקלאץ'. לאחר שהוא קלע זריקה משלוש בשניות הסיום של הרבע השלישי, הוא קלע 18 נקודות ברבע הרביעי ובהארכה. היה לו רצף בו הוא קלע 7 נקודות ב-58 שניות.

קראו את טבלת הקלעים בכל צורה שתרצו. חבר קבוצתו, טים דאנקן, סיים עם 26 נקודות ו-19 ריבאונדים, במשחק יוצא מהכלל. זה לא מראה שהוא החטיא זריקת ניצחון אפשרית מכדור חוזר בסוף המועד החוקי, או שהוא קלע רק 1 מ-5 זריקות העונשין ברבע הרביעי ההוא, או שהוא איבד כדור חשוב כאשר יש דקה לסיום ההארכה. טוני פרקר ומאנו ג'ינובילי היו פושרים במקרה הטוב, כשהם קולעים 14 ו-15 בהתאמה. אבל הם לא קלעו כלל משלוש, כשהם עם 0 מ-7 ביחד.

ביג שוט 6.0: כל מה שזה מוכיח, לפחות במונחים של קליעה, שרוברט הורי סחב לבדו את הספרס לניצחון בהארכה בגיל 34. נקודותיו ה-19, 20 וה-21 הגיעו מאחת הזריקות הכי זכורות שלו, קליעת השלוש החמישית שלו באותו הערב, שנתנה לספרס את ההובלה כאשר נותרו 6 שניות למשחק. קרח. בתוך. הורידים. שלו.

בהנהגת המאמץ ההירואי של הורי, הספרס השלימו את ניצחונם על הפיסטונס בשבעה משחקים. שוב פעם, רוברט הורי היה אלוף ה-NBA. ועם שש טבעות, הורי השווה את מייקל ג'ורדן, סקוטי פיפן, קארים עבדול-ג'באר ואת בוב קוזי, חורט את שמו בין כמה מהגדולים ביותר שיש לספורט להציע.

* * *

הסיפור על הטבעת השביעית של ביג שוט בוב לא מתרכזת בקליעת קלאץ'. למרות כל זה, זהו הפרק האחרון, הגורם לגבות להתרומם בסיפור המרתק של הורי.

לאחר שהודחו בסיבוב השני ב-2006 על ידי סטיב נאש וסגנון השבע-שניות-או-פחות של הסאנס, הספרס מצאו את עצמם מחפשים אחר נקמה מול פיניקס באותו הסיבוב בפלייאוף של 2007. במשחק 4, בפיגור שלוש בדקה האחרונה, הורי היה צריך לבצע בכוונה עבירה על כוכב הסאנס, סטיב נאש, שצבר במשחק 16 אסיסטים. הורי טיפל בנאש, ועם מכה חזקה שלח את נאש לעבר שולחן המזכירות. נאש לא נפגע, אבל לאחר התקרית, הייתה מהומה ביזארית על המגרש, בה שני שחקנים חיוניים לסאנס, אמארה סטודמאייר ובוריס דיאו, עזבו את הספסל כדי להגן על נאש. השניים, יחד עם הורי (שהושעה ממשחק נוסף), הושעו ממשחק 5 שעמד להגיע.

ללא שניים מהשחקנים הטובים שלהם בהתמודדות הקריטית, הסאנס לא הצליחו לגבור על הספרס, והפסידו במשחק 6 יומיים מאוחר יותר בסן אנטוניו. במובן מסוים, שלא בכוונה, הורי הקריב את עצמו לשני משחקים כדי לעצבן את סטודמאייר ואת דיאו, כשהוא עוזר לספרס לסגור את הסדרה בלעדיו. הספרס שייטו לניצחון בחמישה משחקים מול המדורגת רביעית, הג'אז, בגמר האזור המערבי, וזאת במידה רבה תודות למהפך של האנדרדוגים המדורגים במקום ה-8, הווריורס, שגברו על המדורגים ראשונים, המאבריקס.

בגמר, הורי קיבל את המבט הראשון שלו על לברון ג'יימס הצעיר, אבל הקאבלירס לא היוו תחרות לספרס בהנהגת הוותיקים. הורי הביא הביתה את התואר ה-NBA השביעי והאחרון שלו.

שנה לאחר מכן, הורי הכריז לבסוף על פרישה. הוא סיים את הקריירה שלו עם הכי הרבה קליעות לשלוש בפלייאוף והכי הרבה הופעות במשחקי פלייאוף בהיסטוריית ה-NBA. הוא השחקן היחיד מחוץ לבוסטון סלטיקס של שנות ה-60 שזכה בשבע או יותר אליפויות.

האם הוא בהיכל התהילה? האם יש לו עסקה נעליים רווחית? ובכן, בדקתי את הציוץ האחרון שלו, ואני חושב שזה יכול לגלות לכם.

סטטוס של אגדה.

היסטוריונים ואוהדים של ה-NBA כבר מזמן מנהלים דיון על האם הורי ראוי לכך. האם הוא למעשה שחקן הקלאץ' הכי גדול בכל הזמנים? האם הוא ראוי לשבע אליפויות? האם הוא בר מזל? האם הוא ה-GOAT?

אני רק מאמין שבעידן המלא באגדות NBA כמו האקים אולג'וואן, קלייד דרקסלר, שאקיל האוניל וטים דאנקן, דרך כל זה ורחצה בשמפנייה הוא היה השחקן הכי מעניין של זמנו: ביג שוט בוב.

תרגום המאמר של רוברט הורי עבור ה-The Players Tribune: איך לקלוע זריקות גדולות.

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. שמייקל

    28 יול 2019 09:41:06

    במשחק דמיוני בין יוסטון של 94/5 נגד הבולס אז אני רואה את אולאגואן בלתי ניתן לעצירה, דרקסלר נותן את הנקודות שלו והורי את הווינריות וחושב שממש חבל שלא הייתה סדרה כזאת.

    2. הציפור הנדירה

      28 יול 2019 23:04:18

      גם מייקל לא פחות ניתן לעצירה ולא פחות וינריות אם לא יותר עם פיפן מצוין ושאר החבר'ה מסהיב עושים את העבודה, זה יספיק לניצחון של השוורים.

    3. Gl

      29 יול 2019 10:25:02

      דרך אגב הרוקטס הקבוצה היחידה שהחזיקה במאזן חיובי נגד הבולס לא היה להם פיתרון ל"חלום" גורדן צוטט כמה פעמים אומר שמזל שהם לא יכולים לצאת מהמערב

    1. סתם

      28 יול 2019 15:40:57

      אין מצב שבסדרת גמר אחת…. מי מתקרב לזה?? סטף הגיע ל-26 נגד הקאבס ב-7 משחקים ב-2016, וזה כבר מדהים, כי נו, סטף.
      מניח שהכוונה לכל סדרות הגמר שהוא שיחק, במצטבר

      1. סתם

        28 יול 2019 15:44:08

        תיקון… סטף הגיע ל-32 בסדרה אחת של 7 משחקים, בשני מקרים – נגד אוקלהומה והקאבס, בותה עונה.
        וזה גם השיא של ה-NBA, לשלשות בסדרת גמר **אחת**. איפה הורי ואיפה 53…

  8. יניב

    28 יול 2019 12:31:50

    תודה,אחד מ2 שחקניי הלייקרס היותר אהובים עלי יחד עם פישר.לטעמי רק על השלשה מול הקינגס מגיע לו להיות בהיכל התהילה

  9. ינון יבור

    28 יול 2019 13:27:38

    תודה רבה על האיזכור של התותח.
    חלק מהנתונים שרשמת כבר לא מהווים שיאים כי עקפו אותו (למשל פישר ודאנקן בהופעות פלייאוף. גם סטף בשלשות). לא משנה כהוא זה מגדולתו

  12. אסף

    28 יול 2019 15:21:28

    הדיון בסרטון הראשון מרתק, מזל או לא מזל בקשר לקבוצות בהן היה בסופו של יום ידע לקחת את מה שנתנו לו ולקבור את הקליעות המכריעות וזה מה שזוכרים בסוף.

  13. Barry

    28 יול 2019 15:49:49

    המהלך שלו על סטיב נאש היה מלוכלך אבל גאוני.
    הוא כאילו חישב במהירות האו מה קורה אם הוא לא עושה את זה, והבין שזו הברירה היחידה.
    גם זו חתיכת אסטרטגיה, ושחקני הסאנס נפלו ישירות לבור ולך תדע מתי פניקס תתקרב לדבר כזה שוב.

    ההחטאה שלו מול הספרס היתה פשוט הזויה.
    שחקני הספרס התנהגו כאילו הכדור כן נכנס ובכלל לא האמינו שהם ניצחו.
    סטיב קר, מהספרס בזמנו, בכלל תפס ת'ראש.
    רגע אייקוני ומדהים.

    1. ינון יבור

      28 יול 2019 16:20:45

      לדעתי הוא פשוט ניסה לעצור מתפרצת. מה שהמאמן היה קורא לו "פאול טוב". נאש בא במהירות כה גדולה ולכן אפילו "מכה קלה בכנף" הטיסה אותו הצידה. לא חושב שהוא ניסה לפצוע או להעיף אותו למזכירות. כל השאר זה "בונוס" ותילי תילים של תאוריות קונספירציה.

      ומהי ההחטאה מול הספרס עליה כתבת? הוא לא היה שחקן שלהם? או שאתה מדבר על תקופה אחרת?

  14. סתם

    28 יול 2019 16:06:21

    אחלה. חתיכת טיפוס וגם שחקן טוב, עם מזל משמיים.
    רק אין מצב שהוא ייכנס ל-HOF. אתה לא נכנס לשם עם ממוצע קריירה 2-5-7.
    וגם בגלל העניין הקטן הזה עם סטיב נאש. לא שילמו אז, אז לפחות הפעם. מחיר קטן מדי ומאוחר מדי.

  15. עידו גילרי

    28 יול 2019 16:11:05

    בדרג של השחקנים המשלימים הורי ללא ספק תופס את אחד השלבים העליונים.
    כל כך הרבה זריקות בלתי נשכחות. כולל זריקת מגבת על דני איינג'…

  16. עידו גילרי

    28 יול 2019 17:43:23

    כדאי לציין באמת שגם בשלשות וגם במשחקים בפלייאוף כבר הספיקו לעקוף אותו מאז פרש.
    במשחקים דריק פישר ראשון עם 259 , דאנקן שני עם 251 ורק אז הורי עם 244 כשלברון אמור לעקוף אותו העונה בהנחה שהלייקרס יעלו לפלייאוף (239).
    בשלשות בסדרות הגמר: סטף עומד על 121 כשהורי רק 5 עם 56. לברון, קליי תומפסון וג'יי אר סמית' כולם לפניו.

  17. Berch

    28 יול 2019 18:35:42

    אחד הגדולים שיש
    בליגה שטבעת זה הגביע הקדוש יש לו 7. 7 !!!
    איך שנאתי אותו. כל קליעה שלו דקרה לי את הלב. חזק.
    אחלה טור
    🙂

  18. עגל

    28 יול 2019 19:17:02

    הוא היה שחקן מיוחד בזכות המזל שלו שהלך עם הווינריות.
    עשה מה שצריך בשביל לנצח, גם אם זה לתת לנאש נוקאאוט . . .
    בתור אוהד יוסטון מאוד התלהבתי ממנו בשנים הראשונות וחשבתי שזכינו בסקוטי פיפן חדש. התאכזבתי מהר מאוד כי הוא לא היה אפילו קרוב.

  19. נתן ל

    28 יול 2019 21:34:06

    אם יש קבוצה שצריכה לבכות (בפתח) על הזדמנות חד פעמית לאליפות זאת סקרמנטו, הזריקה שלו (והמרפק של קובי) פירקו אותם.

    היה שחקן ענק, עדיין זוכר את הכתבה בשם המשחק ע"ה אחרי האליפות ב05 שמתארת איך הוא מגיע לאולם עם ההליכה המתנדנדת שלו ומתעורר למשחק

  20. הציפור הנדירה

    28 יול 2019 23:09:18

    המקרה עם נאש מראה שהוא אנטי ספטרטאי וזהל של בנאדם. זה התנהגות אנטי ספורטיבית שאין לה מקום בספורט מקצועני ווהיא שוללת מבחינתי את הזכות שלו להיכנס להיכל התהילה. הוא מוכן לסכן בריאות של שחקן בשהיל לנצח. זה כבר לא וינר, זה אפס וחלאה ולא שווה בגלל זה היכל תהילה אלא היכל הבושה!!! יכולת של וינר גדול אך אדם קטן ועלוב!!!

  21. הציפור הנדירה

    28 יול 2019 23:14:27

    המקרה עם נאש הוגיח שהוא היה מוכן לסכן בריאות של שחקן יריב בשהיל ניצחון זה כבר לא וינריות אלא זבל של בנאדם וחלאה ואדם קטן ועלוב באותה מידה שהיה עם יכולת וינרית גדולה! אנטי ספורטאי כזה לא שווה היכל התהילה ולא שווה אף אליפות אחת!!אישיות סכום אפס!!!

כתיבת תגובה

תגיות: ,
סגירת תפריט