נתחיל מהסוף, ג'ונס פרש בשנת 2008 אחרי שעבר בטרייד מדאלאס לאינדיאנה בתמורה לשון וויליאמס (שחקן שדווקא כדאי לשכוח). אינדיאנה הייתה הקבוצה השישית של ג'ונס בליגה, והוא פרש עוד בטרם הספיק לשחק משחק אחד במדיה. הקריירה של ג'ונס הסתיימה, בשקט מפתיע ביחס לאיך שהתחילה ולציפיות שהיו מג'ונס בשנים הראשונות שלו בליגה.
ההתחלה בלייקרס
ג'ונס הגיע לליגה אחרי הצלחה יחסית באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, ונבחר על ידי הלייקרס בשנת 1994 במקום העשירי בדראפט. הציפיות מג'ונס היו גבוהות, ובתקופה לא מאוד מוצלחת של הלייקרס הציפייה הייתה ששחקן עם היכולת שלו והאתלטיות שלו (ידיים ארוכות ויכולת קפיצה מרשימה) יחזירו את לוס אנג'לס לצמרת הליגה. הלייקרס היו אחרי עונה חלשה של 33-49 בשנת 1993 וקשה לומר שהיו שחקנים נוספים שנתנו תקווה לקבוצה לשנים הבאות.
*
ג'ונס הגיע ובעונתו הראשונה הפך לרוקי משפיע ומשמעותי בקבוצה. הוא פתח ב 58 משחקים מתוך 61 בהם שיחק, והלייקרס סיימו את העונה בפלייאוף עם מאזן מפתיע לטובה של 48-34, בעונה הראשונה שלהם מאז 1982 ללא ג'יימס וורת'י האגדי. בלייקרס של עונה זו לא היו שמות גדולים ויחד עם ואן אקסל, סדריק סבאלוס וולדי דיווץ' הם היו מהפתעות העונה.
הממוצעים של ג'ונס לעונת הרוקי היו של 14 נקודות, 3.9 ריבאונדים, 2 אסיסטים ו2 חטיפות למשחק ב31 דקות בממוצע, מספרים לא רעים בכלל. הוא סיים בחמישיית העונה, בשנה שבה ג'ייסון קיד וגרנט היל חלקו את תואר רוקי השנה. מעבר למספרים, ג'ונס, יחד עם ניק ואן אקסל הביאו אנרגיות נהדרות ללייקרס של עונת 94-95.
סרטון היילטס של ג'ונס מהתקופה בלייקרס:
כשהתחיל להתגבש כבר כשחקן משמעותי בליגה הגיעו חיזוקים משמעותיים ללייקרס. ב97 הלייקרס עשו טרייד להביא את קובי בריאנט והחתימו את שאק והיה נראה כאילו מתחילה להתגבש לה קבוצה חזקה ומגוונות בלוס אנג'לס לשנים הבאות.
ג'ונס נתן שתי עונות של אולסטאר בלייקרס עם ממוצע של 17 נקודות למשחק לפני שהועבר בטרייד במהלך העונה הקצרה של 98-99. בטרייד עבר ג'ונס יחד עם אלדן קמבל, להורנטס בתמורה לגלן רייס ונספחים אחרים. בהסתכלות לאחור חושבים שזה אחד הטריידים הפחות מוצלחים שהיו ושהיה נכון יותר עבור הלייקרס לא לבצע את הטרייד. ההגיון מאחורי הטרייד היה להביא את רייס, קלעי שלשות ותיק שיפתח את המגרש עבור שאק, ולפנות את הבמה לקובי בעמדה מספר שתיים. בדיעבד, נראה כאילו ג'ונס, שהיה בחור צנוע ולא חיפש את אור הזרקורים, דווקא יכול היה לעבוד טוב עם קובי ולתת ללייקרס עוד מימד בהגנה ובהתקפה.
קובי וג'ונס הסתדרו טוב ביחד, והטרייד לא נבע ממתח בין השניים (להבדיל מהטריידים אחרים של הלייקרס בשנים הבאות). ג'ונס וקובי הכירו עוד לפני שקובי הגיע לנבא וג'ונס היה מעין מנטור עבור קובי הצעיר.
סרטון של ג'ונס מדבר על הקשר עם קובי (כשג'ונס כבר בדאלאס):
השיא בהורנטס ובהיט
בעונה שאחרי הטרייד ג'ונס הגיע לשיא בהורנטס, עם ממוצע של 20 נקודות, 4.8 ריבאונדים, 4.2 אסיסטים ו2.7 חטיפות (הוביל את הליגה בחיטפות) ונבחר לחמישיית האולסטאר, חמשיית נבא שלישית וחמישיית הגנה שניה. זו הייתה עונה לא שגרתית בשארלוט, שאחרי שהוסיפו את בארון דייוויס עם הבחירה השלישית בדראפט התחילו את העונה עם הרבה אנרגיות והתרגשות אך בהמשך הגיעה הדראמה הבלתי צפויה עם מותו של השחקן בובי פילס בתאונת דרכים בעקבות תחרות נהיגה עם שחקן אחר לקבוצה. ההורנטס הגיעו לפלייאוף רק כדי לעוף מול פילדלפיה בסיבוב הראשון.
סרטון היילטס של ג'ונס מהתקופה בהורנטס:
בתחילת העונה של 2000-2001, הועבר ג'ונס בטרייד למיאמי שהייתה קבוצת אמצע הטבלה במזרח בתקופה הזו. ג'ונס הוביל את ההיט בנקודות במשך שלוש עונות ברצף, עם הופעה בפלייאוף בשתיים משלוש העונות הראשונות שלו בקבוצה. ג'ונס היה שם כשההיט התמודדו עם הפציעות של אלונזו מורנינג ולאחר מכן עברו בנייה מחודשת במהלכה בחרו את ווייד בדראפט.
*
בעונת 2004-2005 כששאק הועבר בטרייד למיאמי, תפס ג'ונס תפקיד משני לצד שאק ו-ווייד, וכאן למעשה מתחילה הדעיכה של ג'ונס במקביל לעלייתה המחודשת של מיאמי. ההיט כידוע הפסידו לדטריוט בגמר המזרח בשבעה משחקים ובקיץ סיים ג'ונס את תקופתו במיאמי.
הדעיכה בממפיס, החזרה למיאמי והסיום בדאלאס
כאמור, ג'ונס עבר בקיץ בטרייד לממפיס, שם התחילו המספרים יחד עם האתלטיות להתדרדר וג'ונס הפך להיות שחקן פחות משמעותי בקבוצה ובליגה. ג'ונס השלים עונה אחת בממפיס ובמהלך עונתו השנייה בליגה נחתך באמצע העונה וחתם על חוזה מינימום עם מיאמי שזכתה באליפות בעונה הקודמת. ג'ונס ומיאמי לא הגיעו רחוק בעונת החזרה שלו לקבוצה בעקבות פציעות של ווייד ובוסף העונה היה לשחקן חופשי.
במהלך הקיץ חתם בדאלאס כשחקן חופשי כדי להוסיף קצת ניסיון וותק לקבוצה. הקבוצה סיימה במקום השביעי במערב והודחה בסיבוב הראשון בפלייאוף. בתחילת עונת 2008, כאמור, עבר בטרייד לאינדיאנה שם כבר לא שיחק ופרש.
ג'ונס סיים את הקריירה עם ממוצע של 14.8 נקודות, 4 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים ו1.7 חטיפות למשחק.
לדעתי, מדובר בשחקן עם יכולות מדהימות, שפעם אחר פעם היה בסיטואציה הלא נכונה בקבוצות לא מספיק יציבות. שחקן שכמובן בליגה של היום היה יכול לפרוח ולתת מהיכולות שלו בהגנה ובהתקפה. אם רוצים לחפש השוואה טובה בין ג'ונס לשחקנים של היום, אני חושב שהייתי אומר שהוא הכי דומה לפול ג'ורג' בסגנון המשחק שלו בשני צידי המגרש. ג'ורג' כוכב יותר גדול ומעט יותר מוכשר בזריקה משלוש, אבל גם ייתכן שזו התקופה והעובדה שגו'רג' לא נדד בין קבוצות כמו ג'ונס.
***
ולסיום תוספת קטנה של מנחם:
קצת רכילות ופרטים טריוויאלים על גורלו של אדי כשחקן
הרבה פעמים הסיפורים הלא עובדתיים הם מעניינים לא פחות מהסיפורים העובדתיים. למשל, ישנם שחקנים במיאמי שירכלו מאחורי הגב שדוויין ווייד ראה באדי ג'ונס מתחרה על המשבצת והתפקיד שלו, והוא "לא הקל" על אדי, בואו נאמר. ניק ואן אקסל אמר אותם דברים על קובי, שלא 'שמח' כשאדי פרח בלייקרס. כמובן שגם ווייד וגם קובי מכחישים כל דיבורים בנידון.
אבל מצאתי סיפור שאולי יוסיף להבנה על איזה מין שחקן היה אדי, ולמה עם כל הכישורים שהיו לו הוא הצליח ב-NBA אבל 'הצלחה מוגבלת' בואו נגיד .
לפני שנים היה עתונאי בשם גלן נלסון של סיאטל טיימס שעל דלת משרדו היה שלט:
My name is gossip. … I maim without killing. I break hearts and ruin lives without burrying
– '
הוא כתב לפני איזה 20 שנה סיפור על אדי שמסביר הרבה על אופיו. בגלל אורכו אני מכניס רק קטעים ממנו
***…היה זה היום בו היה על אדי ג'ונס ללכת ולהשיג דרכון לפי הוראות המנכ"ל של הלייקרס לקראת הטיסה לחו"ל… אדי כמובן לא עשה זאת…חשיבות המעשה לא נראתה לו כדבר הכרחי..THE SYMBOLISM OF THE ACT ESCAPED HIM COMPLETELY….
***איך שחקני הלייקרס כינו אותו? WHERE YA GOING NOW EDDIE JONES? הוא תמיד הלך לאן שהוא…לאן? "אני בטוח שהוא עצמו לא ידע לאן פניו מועדות", אמר ואן אקסל.
***זאת בוודאי 'PODUNK NBA CITY. קור כלבים…קרח בחוץ…אפילו כלבים לא יוצאים בימים כאלה ועושים צרכיהם במסדרון…מינסוטה? מילווקי? קליבלנד? אדי ג'ונס בטח הולך לשם. FREAKING COLD ושם לא אוהבים לשלם לשחקנים…זה המקום שאדי ג'ונס יסיים בו. זה כתוב על ה-DNA שלו…
.***""כיצד אדי ג'ונס לא הפך לכוכב בלייקרס הוא אחד הספורים המסתוריים של הלייקרס וג'רי ווסט. יש להם ALL STAR GUARD באדי ג'ונס. יש להם את קובי. הוא צעיר, מוכשר, יש לו הגנה מצויינת. למה לשלוח שחקן כזה לסקרמנטו? זה חייב להיות רחד השחקנים הדורש זאת, אע"פ שההנהלה לעולם לא תגלה (דברי ואן אקסל עם הכוונה לקרובי, למרות שאף שם לא מוזכר).?”
גלן נלסון כותב:
It is one of the great Southern California mysteries, right up there with the LaBrea tar pits, the giant doughnuts at Randy’s and all the infatuation with plastic and silicone. See, if you took Jerry West’s longtime blueprint for the perfect Laker – long, athletic, versatile defensive finisher – the manifestation would be Eddie Jones.
Not only that, Jones gets plenty love at the Great Western Forum, where the only thing more fashionable than showing up late or leaving early seems to be not showing up at all. “Ed-die! Ed-die!” they frequently and fervently chant, as if doing so might conjure the glory days of Showtime and Coop-a-loops. Some nights, the 27-year-old Jones indeed seems the reincarnation of Michael Cooper. Some nights, he’s much better.
A lot of those latter nights appear linked to the Sonics. Jones was the first two-guard to attach himself defensively to Gary Payton, at his own behest no less, starting a trend Coach Paul Westphal is trying to render obsolete this season. Jones also has gleefully sunk the Sonics, setting career playoff highs in consecutive games last year, prompting Payton to bemoan, “Eddie Jones is killing us.”
Now the question is, who’s zooming whom? The barrage of trade rumors has eroded the two-time All-Star’s trust in the only NBA organization for which he has played. They have confused him, sent him signals that he is unwanted, unsupported. He says he’s not sure if he wants to play with the Lakers anymore, and saying he’s not sure is almost like saying he doesn’t.
גלן נלסון שואל את אדי: "האם יש לך מושג למה הלייקרס רוצים להטריד אותך?"
אדי ג'ונס: "אין לי מושג. המאמן אומר שאני עושה כל מה שנידרש ממני. אני לא יודע מה הם רוצים ממני שאני לא עושה כי הם אומרים לי ש-'EVERYTHING IS GOOD', ומצד שני כל מה שאני שומע זה טרייד וטרייד וטרייד, ותמיד השם 'אדי ג'ונס' כלול בשיחות. לפעמים נדמה לי שהם מחכים שאני אבקש טרייד, אבל למה שאבקש אם אינני רוצה? למה שארצה טרייד אם אני אוהב את הלייקרס?
.זה ה-PLIGHT של ג'ונס. שחקן מצויין ממש. לא חסר לו דבר. אבל בעיני מנהליו ומאמניו כן היה חסר לו משהו. פט ריילי נשאל פעם מה היה חסר לאדי ג'ונס.
תשובתו? זאת שאלה שאין לה מענה. הוא קובי בריאנט ודוויין ווייד מבלי שיהיה קובי או דוויין. חסר לו מין 'אווומפפפ…'
-קוץ' מה זה 'אווומפפפ???
ריילי: "הלוואי וידעתי!!
אדי עם משפחתו עתה:
אחרי כמה הופעות מוצלחות בטיווי ובסרט או שניים הוא החל להיעלם אל השחור
לפי מגזין פורבס אדי ג'ונס שמר על כספו בהשקעות בטוחות ומבוקרות בחברת ההשקעות "FIDELITY" ושוויו היום הוא 40 מיליון דולארים. מקום מגוריו האחרון הידוע הוא בוקה ראטון, פלורידה, שם הוא חי עם אשתו טרינה, ה-SWEETHEART שלו עוד מאונ' טמפל, ושלושת ילדיו לקסיס (משמאל) וצ'לסי (מימין). בנם השלישי הוא נוח, שלא הצלחתי להוציא כל חומר עליו. ילד מאומץ? חולה סרטן? סובל מאפקט ALBINO? ממש עובדה מסתורית שאולי מישהו מהגולשים ימצא לה מענה.
יד הנפץ
16 יול 2019 09:01:59תודה
אדי הנפלא
Smiley
16 יול 2019 09:02:55נראה כאילו סבל מ"תסמונת רודי גיי", כל קבוצה שעזב הצליחה לאחר מכן… חוסר מזל.
היה שחקן טוב בשני צדי המגרש, הבעיה כמו שריילי אמר, היה חסר לו משהו, וזה פשוט האקסטרה להיות כוכב ו/או שחקן פרנצייז. ישב על משבצת הכוכב השני/שלישי וזאת היה בעוכריו כי תמיד העדיפו לוותר עליו בשביל מישהו עם תקרה גבוהה יותר.
המשגיח
16 יול 2019 09:45:46מצוין רן
גיא רוזן
16 יול 2019 09:53:45ג'ונס לא רק (כפי שכתוב בפוסט המצוין) היה פעמיים בצד הלא נכון של הטרייד,
הוא היה בצד הלא נכון של לוח השנה –
אם רק היה מתחיל את הקריירה עשור אחר כך (05' במקום 95'),
אז סט היכולות שלו היו הופכים אותו לסופרסטאר.
1.98 עם יותר מ-37% מהשלוש בקריירה, עם הגנה נהדרת, עם היכולת לשמור על עמדות 1 – 4?
ב-95' היה פחות מהותי (אי אז שבתקופה שהכדור הלך פעם אחר פעם לצבע).
כיום?
כיום קבוצות מוכנות לשלם מקסימום לשחקן מסוגו.
ברוך רובין
16 יול 2019 11:42:00תודה פוסט מצויין, מסכים עם גיא לפעמים צריך להיוולד בעשור הנכון, אחת הסיבות למה וויד הצליח כל כך, ווסטברוק לא, מהפכת השלושות שינתה את כל הליגה והדרישות משחקן.
bobby
16 יול 2019 11:54:51+1
Berch
16 יול 2019 09:54:24תיאור מצויין
אני משום מה זוכר שהייתה לו פרסומת (לא זוכר למה) שהוא אמר על עצמו שהוא ג'ורני-מן.
מתאים למה שאתה אומר מנחם.
או שאולי זה היה סווינג-מן….
משום מה זה נתקע לי בראש ואני נזכר בזה כל פעם שהשם שלו עולה
🙂
עידן
16 יול 2019 11:38:41היה השחקן האהוב עליי בתקופה בין מגיק לקובי
עידן
16 יול 2019 11:38:41היה השחקן האהוב עליי בתקופה בין מגיק לקובי
עז איז
16 יול 2019 12:38:39שחקן גדול
מנחם לס
16 יול 2019 13:34:13אני הוא שהכנסתי את הקטע עם נוח, הילד הלבן במשפחה, כנראה קרבן אלבינו. לא מצאתי כל חומר עליו מלבד התמונה כאחד מבניו של אדי. היה מעניין לדעת מה קרה שם. אימוץ? ילד מחוץ לנישואין? מעניין.
מצויין רן, והתוספת עם הספר מעולה!
אסף
16 יול 2019 15:25:12נהדר רן! התקופה שג'ונס הגיע לליגה היא פחות או יותר התקופה בה כילד התחלתי לאהוד את הלייקרס, הוא וניק ואן אקסל שניים שהיו מאוד אהובים עלי, תמיד ג'ונס הרגיש כפוטנציאל שלא מיצה עד הסוף את הכישורים שלו כשחקן.
יוסטון מפתיעה את עולם הכדורסל בעונה הבאה.
16 יול 2019 23:54:45במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון – סיפורו של אדי ג'ונס.
.
אחד השחקנים הטובים שנולד בשנים הלא נכונות לסט הכישורים שלו.
לדעתי אם היה משחק היום הוא היה סופרסטאר עם מקסימום דיל
אשך טמיר המקורי
17 יול 2019 00:31:17תודה לשניכם.
גם אלדן קמפבל היה שחקן מצוין שנשכח.
סנטר בעל טכניקה מעולה ואנדרייטד, שלא כופף ראשו מול אף אחד.
שווה פוסט בפני עצמו!
איש הערפל
17 יול 2019 02:23:01אלדן קמפבל!תמיד היה לו פרצוף של אחד שבדיוק הרגע התעורר ואין לו מושג היכן הוא
איש הערפל
17 יול 2019 02:25:43הו אדי! לנצח יזכיר לי את התקופה המוזרה הזאת בין הפרישה המאולצת של מג׳יק וסוף השואו טיים לתור הזהב של שאקובי. הייתי גם בצבא באותם שנים כך שממילא לא הייתי מחובר למעט קטעי עיתונים קצרים, בדיעבד היו שם לא מעט כשרונות אבל עם מח דפוק או מאמן לא במקום – ניק ואן אקסל, סדריק סבאלוס וכן אדי ג׳ונס הקילר השקט, לעולם לא אבין את הטרייד הזה.