השבוע במכללות: אר ג'יי בארט משיב מלחמה / ערן שור

שבוע רגוע יחסית, בלי הרבה משחקים גדולים או הצגות מיוחדות.

1. משחק השבוע: מישיגן ממשיכה להיות הקבוצה המפתיעה במכללות. קצת מוזר להגיד את זה על מי שבשנה שעברה הייתה מרחק משחק אחד מהאליפות, אבל ככה זה במכללות. קצת כמו אצל קבוצות קטנות בישראל או ביורוליג, מי שמצטיינת לא פעם מאבדת את השחקנים המובילים שלה וצריכה להתחיל הכל מחדש.

השבוע, מישיגן פגשה את פרדו, עוד קבוצה מדורגת. בפרדו משחק אחד השחקנים היותר אטרקטיביים וכיפיים לצפייה בכדורסל המכללות, שחקן השנה השלישית קרסן אדוארדס, שהוא אחד המועמדים הבכירים לשחקן השנה במכללות. מדובר על גארד לא גבוה (1.85), אבל סקורר מהרמות הכי גבוהות, עם ביטחון עצמי גבוה, יכולת להשיג לעצמו זריקה מכלום, ושחקן שלא פגש עוד זריקה שהוא לא אהב, אבל כזה שיודע גם לסדר מצבים נוחים לאחרים. אדוארדס הגיע למשחק הזה עם 26 נקודות למשחק, עם אחוזים טובים משלוש (מעל 40%) ומהקו. פרדו אמנם הפסידה כבר פעמיים פני כן, אבל שני ההפסדים היו במשחקים צמודים למכללות טובות ומדורגות (וירג'יניה טק ופלורידה סטייט). מדובר בקבוצה התקפית טובה, שקולעת בערך 85 נקודות למשחק ולא ירדה העונה מ-70.

אז מישיגן לא התרגשה ונתנה עוד הצגה הגנתית. אחרי שהביסה בשבוע שעבר את נורת' קרוליינה ההתקפית (כמעט 100 נקודות למשחק עד למשחק עם מישיגן) והגבילה אותה לפחות מ-70 נקודות, היא עשתה את אותו הדבר השבוע מול פרדו, עם ניצחון 57:76, והיא ממשיכה לספוג בערך 50 נקודות למשחק העונה, למרות שפגשה כבר כמה מהקבוצות ההתקפיות הכי טובות במכללות. מישיגן פגשה כבר שלוש קבוצות מדורגות וניצחה את כולן בקלילות מפתיעה, כשהיא לא יורדת עדיין מ-17 נקודות הפרש העונה. במשחק עצמו, אדוארדס עוד הצליח לתפקד התקפית, אבל שאר השחקנים של פרדו די נעלמו, בעוד שמישיגן מקבלת הפעם תרומה מעבר לחשודים המיידיים (בראזדייקיס ומת'יוס), עם הסופומור התזזיתי ג'ורדן פול והסנטר ג'ון טסקה.

אתמול מישיגן הראתה שהיא יכולה לנצח גם בקרב חפירות. במשחק חוץ אצל נורת'ווסטרן המנוסה והאיכותית, הוולברינס כבר הובילו ב-15 במחצית השנייה ונראו בדרך לעוד ניצחון קל. אבל חתולי הפרא מאוניברסיטת העילית בשיקאגו שרטו את דרכם בחזרה למשחק ועלו ליתרון ראשון כמה דקות לסיום. מישיגן שוב הידקה את ההגנה, סגרה את הסל בשתי הדקות האחרונות, ויצאה עם ניצחון קשה 60:62. הרוקי איגי בראזדייקיס שוב הצטיין עם עוד משחק נהדר של 23 נקודות וסלי קלאץ'.

 

2. שחקן השבוע: ל-אר ג'יי בארט היה שבוע אדיר. בשני משחקים השבוע, הרוקי של דיוק העמיד מספרים נהדרים: 27 נקודות, 11 ריבאונדים, 6 אסיסטים, ו-2 חטיפות ב-27 דקות למשחק (וגם רק איבוד אחד למשחק). גם האחוזים היו נפלאים: 22 מ-28 מהשדה (79%!) ו-5 מ-8 מהשלוש. רק העונשין נותר עדיין נקודת תורפה, עם 50%. דיוק, אגב, ניצחה את שני המשחקים בקלות ובהפרשים גדולים, אם כי אלו לא ממש חדשות מרעישות.

אבל זה לא רק המספרים. בעקבות הביקורת שספג אחרי המשחק מול גונזאגה, זה נראה כאילו בארט החליף דיסקט. הוא משחק את המשחק נכון, לא מכריח, ומחפש את החברים. במשחק האחרון, מול הארטפורד, היו לו כמה אסיסטים יפים, אבל עוד הרבה מסירות מצויינות, בעיקר לזאיון בצבע, שפשוט לא נכנסו (זאיון החטיא שתי הטבעות וליי-אפ באופן לא אופייני). בקיצור, בארט נראה השבוע כמו השחקן שכולם דיברו עליו לפני פתיחת העונה כפייבוריט הברור לבחירה הראשונה. מעניין אם יוכל לשמור על המשחק היעיל והאחראי גם מול יריבות חזקות יותר מאלו שדיוק פגשה השבוע.

 

3. חובבי ציון: אז השבוע הייתה הפעם הראשונה שבה בארט נראה כשחקן הטוב מבין השניים. אבל אין ספק שהיתרון במירוץ לבחירה הראשונה נמצא עדיין באופן ברור אצל זאיון. לזאיון היה שבוע סולידי, עם 18 נקודות, 10 ריבאונדים, ו-4 חטיפות למשחק. הוא הביא את האנרגיות הרגילות בהגנה והשליט רוב הזמן את רצונו מתחת לסלים. אבל יש לזאיון גם כמה חסרונות במשחק שהולכים ומתבררים ככל שהעונה מתקדמת. קודם כל, הקליעה מבחוץ הייתה תמיד חשודה. במשחק הראשון מול קנטאקי הוא קלע שלשה ועוד זריקה ממרחק, ונראה היה שגם זו לא בעייה. רק שמאז הוא הפסיק לחלוטין לזרוק מחצי מרחק. הוא מקפיד לזרוק לפחות שלשה אחת במשחק, אבל עד עכשיו התוצאות די עגומות. מאז המשחק ההוא מול קנטאקי הוא זרק עוד 12 שלשות וקלע רק אחת מהן.

בלי איום ממשי מבחוץ, קבוצות מצליחות לא פעם לסגור לו את נתיבי החדירה ולהעמיס עליו בצבע. הוא עדיין גדול, חזק ואתלטי מספיק כדי להשיג נקודות מאלי-הופים, מתפרצות, ריבאונדים התקפיים (מהירות הניתור שלו נדירה), וגם חדירות. אבל זה לא קל כמו שזה נראה בהתחלה ואפשר לתהות איך זה יראה מול הגנות נבא. בנוסף, למרות שיש לו שליטה מצויינת יחסית בכדור, זה לא ברמה של גארד וכשהוא מנסה לעשות דברים לבד, הוא לא פעם מסתבך ומאבד.

קם רדיש, אגב, למי שתהה, עם עוד אחד מהמשחקים החלשים הללו אתמול, שבהם הוא די נעלם. לא הלך לו אתמול בקליעה מבחוץ (1 מ-9 משלוש). קורה. הבעייה זה שכשזה קורה הוא נותן לזה להשתלט לו על המשחק (מה שבארט למשל לא עושה) ולא מצליח לתרום הרבה.

 

4. חובבי בולבול: אורגון ממשיכה לאכזב. הרוקי המבטיח קינג עדיין פצוע, ובלעדיו הם הפסידו בשבוע האחרון לשתי קבוצות לא מדורגות – טקסס סאות'רן ויוסטון. השחקנים הותיקים (שנה שנייה ומעלה) פשוט לא מצליחים לסחוב את הקבוצה ליכולת טובה. הרכז/קלעי פייטון פריצ'ארד, שהיה אמור להוביל את הקו האחורי, התחיל לא טוב את העונה ומראה ירידה בכל הקטגוריות המשמעותיות (נקודות, אסיסטים, אחוזים). שחקני שנה שנייה כמו קני ווטן ואבו קיגאב גם הם לא פורצים ואף אחד חוץ מפריצ'ארד ובול לא קולע בספרות כפולות.

ובתוך כל זה, בול בול ממשיך לתת הצגות התקפיות יפות, שבוע אחרי שבוע. במשחק השבוע היו לו 23 נקודות, 7 ריבאונדים ו-3 חסימות, ובסך הכל הוא עומד על כמעט 22 נקודות ו-10 ריבאונדים למשחק, כשהוא קולע ב-55% מהשדה, 50% מהשלוש (!) ו-76% מהעונשין. לבחור פשוט יש רגש בקליעה ויד רכה, כזו שלא מעט גארדים היו שמחים לקבל.

יחד עם זה, ראוי לציין שבצד השני של המגרש יש לו עדיין לא מעט רגעים מתים – כאלה שבהם הוא פשוט עומד ומסתכל על השחקן היריב בדרך לסל קל. למרות האורך ויכולת החסימה, השילוב של קושי להגן על שחקנים חזקים ואגרסיביים, יחד עם ויתור על מהלכים בהגנה ורמת מאמץ לא יציבה בצד הזה של המגרש בהחלט צריך להדאיג את הקבוצה שתלך עליו בדראפט. זה עלול גם לדחוק אותו מחוץ לעשירייה הראשונה למרות הכישרון הייחודי.

 

5. חובבי דראפט: קווין פורטר מ-USC הוא אחד השחקנים הפחות מדוברים מבין מחזור הרוקים במכללות. הוא לא הגיע עם ההייפ של השלישייה מדיוק, נאסיר ליטל, בול בול, או רומיאו לנגפורד. גם המספרים עד עכשיו לא בדיוק מפעימים: 12 נקודות למשחק, 3 ריבאונדים ו-2 אסיסטים, באחוזים סבירים. שום דבר שיגרום למי שלא ראה אותו משחק לחשוב שיש פה איזה כישרון נדיר. אבל לדעתי המספרים הללו מטעים. מדובר כאן על גארד גבוה (1.98) ואספלוסיבי, אתלט נהדר עם שליטה נהדרת בכדור ובגוף, מגוון הטעיות, ואחד מהסטפ-בקים הכי יפים ואפקטיביים שראיתי משחקן מכללות. פורטר הצעיר (בן 18) לא למד אמנם עדיין איך לעשות את הקבוצה שלו טובה יותר, אבל כבר עכשיו הוא אחד השחקנים הטובים במכללות מבחינת היכולת ליצור לעצמו מצבים בבידוד. וזו יכולת שתתרגם לדעתי גם ל-נבא ותהפוך אותו בסופו של דבר לסקורר גם ברמות הגבוהות. כרגע הוא קצת פצוע ולא בדיוק בשיאו. אבל לא אתפלא אם הוא בסופו של דבר ייבחר בטופ-5 של הדראפט הזה (ממש לא הישג של מה בכך, בהתחשב בשמות שהזכרתי למעלה).

 

6. חובבי מייפל: על איי ג'יי לוסון כתבתי לפני תחילת העונה כפוטנציאל מעניין (קומבו גארד רזה וארוך בגובה שני מטר), אבל גם כשחקן שלדעתי הכי פחות מוכן למכללות, גופנית ומנטאלית מתוך מחזור הרוקים המוכשר מאוד שהגיע מצפון לגבול ארה"ב. בשבועיים האחרונים איי ג'יי בן ה-18 הראה את שני הצדדים האלו בדיוק. אחרי משחק מצויין של 19 נקודות, 9 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, הוא המשיך עם משחק נוראי ובייגל (אפס נקודות) בתבוסה של סאות' קרוליינה מול וופורד הבינונית. אבל יומיים אחר כך, מול קוסטאל קרוליינה, הוא חזר למלא את דפי הסטטיסטיקה, עם 25 נקודות, 6 ריבאונדים ו-3 חטיפות. וכך בערך נראית העונה שלו עד עכשיו: על כל משחק טוב בא אחד חלש. בסך הכל הוא נראה טוב בשביל רוקי, עם 15 נקודות, 4 ריבאונדים ו-4 אסיסטים למשחק, אבל סאות' קרוליינה, שרק לפני שנה וחצי הייתה בפיינל פור, היא קבוצה די חלשה השנה ולוסון צריך עוד זמן להתבשל ולהתבגר לפני שיהיה אולי מוכן להמשיך לליגה של הגדולים.

 

7. פאוור רנקינג (נכון ליום שני האחרון): מישיגן ממשיכה לטפס, והיא כבר במקום ה-5. טקסס, אורגון ופרדו כולן יוצאות מהדירוג עם הפסדים השבוע. וויסקונסין עם שני ניצחונות, כולל אחד על איווה, מזנקת 10 מקומות למעלה למקום ה-10.

1. גונזאגה (0-8)
2. קנזס (0-6).
3. דיוק (1:7)
4. וירג'יניה (0-7)
5. מישיגן (0-8)
6. נבאדה (0-8)
7. טנסי (1-6)
8. אובורן (1-6)
9. קנטאקי (1-7)
10. מישיגן סטייט (2-6)
11. פלורידה סטייט (1-6)
12. וויסקונסין (1-7)
13. טקסס טק (0-7)
14. נורת' קרוליינה (2-6)
15. וירג'יניה טק (1-6)
16. קנזס סטייט (1-6)
17. באפלו (0-7)
18. איווה (1-6)
19. אוהיו סטייט (1-7)
20. אריזונה סטייט (0-7)
21. וילאנובה (2-6)
22. מיסיסיפי סטייט (1-6)
23. מרילנד (1-7)
24. נברסקה (1-7)
25. פורמן (0-8)

בשבוע הבא: מחר, יום שישי בלילה: מפגש בלתי מנוצחות מעניין בין נבאדה לאריזונה סטייט.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. תודה.

    ראיתי את דיוק מפסידים לגונזגה וזה היה דוגמא קלאסית של חמישית רוקיז מפומפמי הייפ מול קבוצה של ותיקים מאומנים היטב.

    1. כן, רק שבמקרה של דיוק ההייפ כנראה מוצדק. זו קבוצה עם ארבעה שחקני נבא עתידיים, שלושה מהם עם פוטנציאל כוכבות. לא בכל שנה זה קורה. גונזאגה, אגב, אכן מאומנת היטב ומנוסה, אבל גם בה משחקים לפחות שלושה שחקני נבא עתידיים (אולי אפילו חמישה).

  2. תודה רבה על הסיקור
    נהדר לראות שכותבים על השחקנים הקרובים בדראפט של הNBA , כך יותר קל לעקוב אחרי ההתפתחות שלהם.
    רק מעלה תהיה – האם לדיוק אין כבר TOP 3 בדראפט? כי על פניו נראה שרדיש בתקופה פחות טובה.

    אגב מה העמדה של צאיון? הוא פורוורד או סנטר?

    1. רוב המוקים עדיין מאמינים ברדיש כבחירת טופ-3. חלקם גם שמים אותו לפני בארט, בעיקר בגלל הקליעה העדיפה מבחוץ והפרופיל הפיזי המרשים יותר. כאמור, מבחינת אפסייד, שלו הוא אולי הגבוה ביותר בדראפט הזה ולמרות שהוא לא עקבי, יש מי שזה ישכנע אותו.

      לגבי זאיון, בדיוק הוא משחק לפעמים כסמול-בול סנטר, אבל רוב הזמן כפאוור פורוורד. זו תהיה כנראה העמדה שלו גם ב-נבא. בעיקרון, הניידות, הזריזות, והכדרור הלא רע אמורים לאפשר לו לשחק גם כסמול, אבל אין לו קליעה כרגע, אז הפאוור מתאים יותר (ואין לו בעייה להתמודד מול גבוהים חזקים בהגנה).

  3. אחלה סיקור לקולג' באסקטבול
    אוהב את המעקב אחר בול בול
    הוא יתום מאב, מקווה שלוואר בול
    לא יאמץ אותו למשפחת בול
    מקווה שקלעתי בול
    🙂

  4. המשחק בין גונזאגה לקרייטון היה מצויין וגם זה שהיה הבוקר בין גונזאגה לוושינגטון. מצפים מדורגת מספר 1 עוד שני עימותים קשים מול טנסי וצפון קרוליינה לפני שילכו לנוח בליגה שלהם.
    משונה איך אצלם זה בדיוק הפוך משאר הבכירות.

    1. נכון. בעיקר המשחק בין גונזאגה לוושינגטון, שהוכרע רק עם סל בשנייה האחרונה של האצ'ימורה. היפני, אגב, היה שוב מצויין עם 26 נקודות וסוחב את גונזאגה על הגב הרחב שלו. בשנים קודמות גונזאגה לא ממש נבחנה עד השלבים המאוחרים, אבל השנה הם באמת בחרו בלו"ז מאתגר. אם יעברו את טנסי השבוע וצפון קרוליינה בשבוע הבא, סיכוי טוב שהם יישארו מדורגים ראשונים עד הסוף, אולי אפילו עם עונה סדירה בלי הפסדים.

    1. פרדו קבוצה מצוינת, כבר כמה שנים.
      לאחר שנעלמו מהזירה הלאומית התחילו לבנות שם נכון ויכול להיות שעוד חמש שנים נדבר עליהם במונחים של ווילאנובה (גם אם לא יזכו באליפות), בעיקר אם יידעו לגייס את הכישרונות שיש להם מתחת ליד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט