מרתון ניו יורק/אלכס דוקורסקי


בתמונת השער: עשרות אלפי רצים על גשר הואראזאנו נארוז בניו יורק, בשלבים הראשונים מאוד של המירוץ. באדיבות ויקיפדיה.

מחר (יום א') ייערך מרתון ניו יורק (שידור ישיר ביורוספורט, ערוץ 59, משעה 16:15, שעון ישראל), שיחד עם המרתונים בבוסטון ובשיקגו נחשב לאחד הגדולים והמרכזיים בארה"ב, וכמובן גם בעולם. למעלה מחמישים אלף רצים נרגשים מכל רחבי העולם יעמדו במזג אוויר קר (פחות מעשר מעלות) ובהיר על קו הזינוק בסטייטן איילנד. כולם עם תקוותיהם וחלומותיהם, שכדי לנסות ולהגשימם, גמאו קילומטרים רבים בחודשים האחרונים, ומחר ינסו לחבר את הכול על מנת לרוץ בצורה מוצלחת.

לפני שיוצגו הרצים והרצות הפייבוריטים למחר, ראוי לכתוב מעט על שני אנשים, אשר אינם כבר בין החיים, שמזוהים עם המרתון בניו יורק ואחראיים, כל אחד בדרכו, להפיכתו לאחד מאירועי הספורט הגדולים בתבל.
פרד לייבו, שנולד בשם פישל לייבוביץ' ברומניה ושרד את השואה, היה רץ חובב במועדון רצי הכביש של ניו יורק ושימש גם כנשיאו (במשותף עם וינסנט צ'אפטה). לייבו וצ'אפטה, יחד עם חבריו למועדון, יזמו את המרתון הראשון בניו יורק ב-1970. 127 רצים זינקו אליו ו-55 מתוכם הצליחו להגיע לקו הסיום. עם השנים, כושר הארגון של לייבו וחבריו, אמונתו הגדולה בפרוייקט הזה והתפתחות ה-Running boom בארה"ב ובעולם, סייעו, בין היתר, להפוך את המרתון למה שהוא היום.

במהלך שנועד לקדם את המרתון ולמשוך אליו אתלטים מצטיינים, לייבו הזמין לקראת המרתון של 1978 רצה נורבגית בת 25 בשם גרטה וייץ, שהצטיינה עד אז בריצות בינוניות ומירוצי שדה. וייץ ניצחה בריצה עם התוצאה הטובה בעולם דאז, 2:32:30. וייץ הנפלאה המשיכה לתשע זכיות במרתון ניו יורק, במהלכן שיפרה פעמיים נוספות את התוצאה הטובה בעולם (כך נקרא שיא העולם במרתון עד 2004) וקבעה אותה על 2:25:41 (אחר כך תשפר עוד 15 שניות במרתון לונדון). מלבד הופעותיה הבלתי נשכחות בניו יורק, וייץ זכתה גם במרתונים גדולים אחרים כמו לונדון, כאמור, ובשטוקהולם. היא גם זכתה בתארים בין לאומיים גדולים במקצוע כמו אליפות העולם הראשונה באתלטיקה ב-1983 בהלסינקי, שם זכתה בזהב והוסיפה גם מדליית כסף במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס, שם שולבה לראשונה ריצת המרתון לנשים בתכנית האולימפית (הגיעה שנייה אחרי ג'ואן בנויט האמריקאית). וייץ נחלה גם הצלחה כבירה באליפויות העולם במירוצי שדה עם 5 זכיות.

חיוו של לייבו השתנו ב-1990 כאשר לקה במחלה קשה מאוד. שנתיים וחצי אחר כך, לציון יום הולדתו ה-60, הוא רץ במרתון ניו יורק, כשלצידו רצה גרטה וייץ. לייבו, שהשתתף גם במכביות בישראל, ועודד את יוזמתם של מירוצי כביש שונים בישראל (כמו מרתון ת"א בגלגולו הקודם), הלך לעולמו ב-1994.
גרטה וייץ, מגדולות האתלטיות בכל הזמנים, מתה גם היא בטרם עת, בגיל 57, ממחלה קשה ב-2011.

להרחבה ולהוספת העניין, אמליץ על סרט תיעודי נהדר בשם "החופש לרוץ" (במקור, Run for your life), שמספר את סיפורו של מרתון ניו יורק ועוסק גם בנושאים מעניינים אחרים כמו כניסתן הלא חלקה של הנשים לריצות המרתון ולמועדוני הריצה, שנחשבו עד סוף שנות ה-60 לטריטוריה גברית מובהקת ולשינויים שונים שעברה הריצה למרחקים בארה"ב החל מתחילת שנות ה-70, ששודר בערוץ 8 של חברת הוט. אצרף אליו קישור בתגובות.
Grete Waitz (NYC Marathon, 2010) 2.jpg
גרטה וייץ בניו יורק ב-2010. באדיבות ויקיפדיה.


פסל לזכרו של פרד לייבו בסנטראל פארק, ניו יורק. באדיבות ויקיפדיה.

כעת אפשר לעבור להצגת חלק מהמשתתפים הבולטים שירוצו מחר.

 ג'ופרי קאמוורור, בן 25, קניה – מגיע להגן על תארו משנה שעברה. קאמוורור, שיחגוג 26 בסוף החודש, הוא רץ רב גוני, שמצטיין גם בריצות שדה (אלוף העולם פעמיים), בחצי מרתון (אלוף העולם 4 פעמים, כולל השנה) ובריצות על המסלול (מדליית כסף מאליפות העולם ב-2015). שיאו האישי במרתון הוא 2:06:12 ממרתון ברלין ב-2012. מסלול מרתון ניו יורק אינו ידוע כמהיר במיוחד (יחסית למסלולים אחרים), אך ייתכן שכושרו הטוב של קאמוורור, יחד עם השדה החזק בתחרות, עשוי יהיה להביא לשיפור שיאו האישי ואולי גם לסכן את שיא המסלול (2:05:05, ששייך לג'ופריי מוטאי מ-2011).
טמיראת טולה, בן 27, אתיופיה – רץ מאוד רב גוני גם כן, בעל שיא אישי נפלא של 2:04:06 שנקבע במרתון דובאי השנה. טולה מצטיין גם בריצות מסלול (זכה בארד בריצת ה-10,000 במשחקי ריו). הישג בין לאומי מצוין נוסף הוא זכייתו במדליית הכסף במרתון באליפות העולם בלונדון ב-2017.
Berlin-Marathon 2015 Runners 6.jpg
טמיראת טולה. באדיבות ויקיפדיה.
דניאל ואנג'ירו, בן 26, קניה – זכה בעבר במרתונים הגדולים של אמסטרדם ולונדון, ב-2016 ו-2017, בהתאמה. שיאו האישי, 2:05:21, נקבע בבירתה של הולנד.
לליסה דסיסה, בן 28, אתיופיה – דסיסה כבר נחל הצלחה רבה על אדמת ארה"ב, כשזכה פעמיים (2013 ו-2015) במרתון בוסטון (הזכיה הראשונה התרחשה, כזכור, בעת שאירע הפיגוע הנורא במרתון. כאות הזדהות עם הקורבנות והעיר בוסטון, דסיסה בחר להחזיר את מדליית הזהב מהמרתון לעירייה של בוסטון). שיאו האישי של דסיסה הוא 2:04:45 ממרתון דובאי ב-2013. דסיסה, שבאמתחתו גם מדליית כסף מאליפות העולם ב-2013 במוסקבה, השתתף שלוש פעמים במרתון ניו יורק, וזכה פעם אחת במקום השני ופעמיים בשלישי.
שורה קיטאטה, בן 22, אתיופיה – הרץ הצעיר המעולה סיים במקום השני בלונדון (באפריל השנה), כשהגיע אחרי אליהוד קיפצ'וגה, בתוצאה של 2:04:49. זה כשלעצמו ממקם אותו בין הפייבוריטים במירוץ מחר.
ברנארד לגאט, בן 43, ארה"ב – כדי לאזן מעט את הגיל המאוד צעיר של הרצים שהוזכרו לעיל, נתמקד מעט בלגאט, מטובי הרצים בהיסטוריה למרחקים בינוניים, שמחר יעמוד לראשונה בחייו על קו הזינוק של ריצת המרתון ויערוך את הופעת הבכורה במקצוע. לגאט, שלמד במכללה בארה"ב, הוא קנייתי שחי בארה"ב מ-1996 ומייצג אותה בזירה הבין לאומית מ-2005 (ועד אז ייצג את ארץ הולדתו).
הוא החל את דרכו כרץ למרחקים בינוניים והיה שותף ליריבות הגדולה מול הישאם אל גארוז' המרוקאי, גדול הרצים ל-1,500 מטר ושיאן העולם במקצוע (שיאו של לגאט הוא 3:26.34, התוצאה השניה בהיסטוריה). לזכותו של לגאט שתי זכיות באליפות העולם ב-1,500 ו-5,000 מטר ב-2007 והישגו המוקדם ביותר בזירה הבין לאומית הבוגרת הוא משנת 2000, אז זכה במדליית הארד ב-1,500 מטר במשחקי סידני.
קצרה היריעה מלסקור את כל הישגיו המרשימים של לגאט, אבל יכולתו במרתון היא חידה גדולה וקשה מאוד להעריך כי הוא יהיה מסוגל להתמודד מול רשימת האתלטים שכתובה לעיל. מצד שני, הוא רץ מנוסה ביותר ובתחילת השנה קבע ביוסטון תוצאה מעולה של 62 דקות בדיוק בחצי מרתון ביוסטון ׁ(שמהווה שיא לאומי בקטגוריה מעל לגיל 40). השתתפותו מחר מוסיפה, מטבע הדברים, עניין רב מאוד למירוץ.

נשים
מארי קייטני, בת 36, קניה – קייטני זכתה 3 פעמים ברציפות במרתון ניו יורק (2014-16) ומחזיקה בשיא העולם במקצוע (בריצה לנשים בלבד) עם תוצאה של 2:17:01 ממרתון לונדון ב-2017 (שגם בו זכתה שלוש פעמים). בעברה גם החזיקה בשיא העולם בחצי המרתון והיתה אלופת העולם במקצוע. בשנה שעברה קייטני סיימה שניה בניו יורק, כשהופתעה על ידי הרצה האמריקאית שיילין פלנגאן. למרות החמקמקות של המקצוע, שטומן בחובו הרבה מקום לשינויים והפתעות, יהיה קשה מאוד להמר נגד קייטני הנפלאה.
שיילין פלנגאן, בת 37, ארה"ב – אתלטית מעולה ויציבה כבר שנים ארוכות. אחד משיאי הקריירה שלה הגיע בניו יורק לפני שנה, כשהגבירה משמעותית את הקצב החל מהקילומטר ה-35 (שלב לא פשוט עבור מרבית הרצים) ל-3:11 לקילומטר, בממוצע, והותירה את קייטני מאחור. ניצחונה של פלנגאן, בתוצאה של 2:26:53, קטע בצורת של 40 שנה לנשים בנות ארצה בניו יורק. שיאה האישי של פלנגאן במרתון הוא 2:21:14 מברלין 2014, אז סיימה במקום השלישי. פלנגאן מצטיינת גם בריצה על המסלול וזכתה במדליית הכסף בריצת ה-10,000 מטר במשחקי בייג'ינג 2008 ושיא אישי מצוין של 30:22.22. לנוכח הישגיה, יהיה זה קצת מוזר לכתוב כי תהיה זו הפתעה גדולה אם היא תגן על תוארה מאשתקד, אבל לנוכח שדה המתחרות שלה, כנראה שאין מנוס לציין זאת.


שיילין פלנגאן. באדיבות ויקיפדיה.
ויויאן צ'רויוט, בת 35, קניה – רצה אדירה. ניצחה השנה במרתון לונדון וקבעה בו תוצאה נפלאה של 2:18:31. צ'רויוט מצטיינת גם על המסלול והיא האלופה האולימפית בריו ב-5,000 מטר ושלוש פעמים אלופת העולם במקצוע.
הפרט "המוזר" ביותר, אם אפשר לכנותו בצורה כזאת, בקריירה שלה, הוא שיאה האישי הבלתי נתפס ב-10,000 מטר מהגמר האולימפי בריו, 29:32.53, שהספיק לה "רק" למקום השני…

Vivian Cheruiyot Rio 2016.jpg
ויויאן צ'רויוט. באדיבות ויקיפדיה.
דזירי לינדן, בת 35, ארה"ב – לינדן ניצחה השנה במרתון בוסטון, שנערך בתנאים מאוד קשים של קור ורוחות (קבעה בו 2:39:55). שיאה האישי, גם כן מבוסטון (משנת 2011, אז סיימה שניה), הוא 2:22:38.
מאמיטו דאסקה, בת 35, אתיופיה – בעלת שיא אישי של 2:21:59 ממרתון פרנקפורט ב-2011. סיימה במקום השלישי במרתון ניו יורק.
ראמה טוסה, בת 25, אתיופיה – בעלת שיא אישי של 2:23:46, שנקבע במרתון רומא השנה, בו היא ניצחה.
ליסה וייטמן, בת 39, אוסטרליה – רצה ותיקה ומצטיינת. שיאה האישי נקבע במרתון לונדון בשנה שעברה והוא עומד 2:25:15. השנה סיימה במקום השני במרתון של משחקי חבר העמים הבריטי, בגולד קואוסט, יבשת הולדתה.

מי שיוכל לצפות בשידור החי מחר, ייהנה מכך מאוד, לעניות דעתי.
לצורך הסקירה נעזרתי בויקיפדיה ובאתר האמריקאי Lets run.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

    1. שחר דלאל

      4 נוב 2018 00:17:08

      מצחיק, אבל בדיוק סיפרתי היום לאישתי על הסרט ועל החשיבה שהייתה לליבו שהמרתון יעבור בכל השכונות של העיר (עברנו השנה לניו יורק, וזה יהיה המרתון הראשון שלנו בעיר – מרגש מאוד!).

      אגב, לדעתי הסרט שבקישור הוא לא הסרט שהתכוונת אליו. הסרט Run For Your Life הוא סוג של ביוגרפיה של ליבו עם התייחסות למירוץ שעזר להקים.
      https://www.youtube.com/watch?v=CMK7e7uP-TY

      1. אלכס דוקורסקי

        4 נוב 2018 01:24:08

        שחר, תודה רבה על התיקון.
        צפיתי אכן בסרט "החופש לרוץ", שעוסק, בין היתר, גם בהתפתחות המרתון בניו יורק ובפרד לייבו.
        הסרט שצרפת בקישור נראה מעניין מאוד ואשמח לצפות בו.
        תיהנו מהחיים בניו יורק וכמובן גם מהצפייה במרתון (:

  4. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    3 נוב 2018 18:45:47

    תודה רבה אלכס, מרתק!
    איך הזכרת לי את גרטה וייץ, שגדלנו עליה. אז לא היה אינטרנט וגם לא הרבה שידורים, רק ערוץ 1. אלילה אמיתית.
    קצת מפתיע שהמרצון הראשון של ניו יורק היה רק ב 1970, הייתי מנחש שלעיר כזאת גדולה יהיה מרתון יותר מוקדם.
    יהיה מעניין לראות אם לגאט, בגילו המופלג, יכול לתת פייט.
    בכל מקרה 62 דקות לחצי מרתון זה מדהים

    1. אלכס דוקורסקי

      3 נוב 2018 18:50:57

      62 דקות זה אכן מעולה, בכל גיל (:
      ממליץ בחום לצפות בסרט. הוא מתייחס בצורה מאוד טובה ומעניינת לעניין הזה של קיום המרתון בניו יורק.
      לא אעשה ספוילר…

      1. אסף

        4 נוב 2018 00:00:45

        אתמול רצתי את חצי מרתון חיפה , קצת פחות משעתיים…
        איך לעזאזל אנשים רצים את זה ב- 62 דק' ??? מעולה זה בלשון המעטה.

        1. אלכס דוקורסקי

          4 נוב 2018 00:16:46

          היי אסף, כל הכבוד על התוצאה. רצתי ב-2011 במירוץ חיפה ל-10 ק"מ, כשהמסלול שלו עבר מהכרמל לכיוון האוניברסיטה.
          איך המסלול החדש?

    2. אלכס דוקורסקי

      3 נוב 2018 18:57:49

      עד אמצע שנות השבעים המירוצים העירוניים היו מעטים, יחסית. האנשים שרצו, בין אם במסגרת המועדונים השונים או כרצים "בודדים", "זכו" לעתים ליחס מאוד מוזר, ואף על גבול התוקפני.
      הדבר הלך והשתנה בעקבות כל מנח אירועים ותהליכים.
      יוזמת המרתון השנתי בניו יורק ובערים אחרות סייעה לפתח את הריצה למרחקים. אירוע נוסף שהשפיע היה זכייתו של פרנק שורטר בזהב האולימפי במשחקי מינכן 72.

  5. Mbk

    3 נוב 2018 22:06:29

    תודה רבה אלכס
    פוסט מעניין מאוד
    עובד איתי בחור בן 60 פלוס שעשה הישג של 6 מרתונים שנחשבים ( אני חושב שבוסטון שיקגו ניו יורק לונדון סידני ועוד אחד ששכחתי )
    היא אמר לי שהוא היחיד בישראל לעשות את ההישג
    הוא קיבל מדליה מאוד יפה והזמנה לאליפות העולם ( ריצת המרתון )

  6. מנחם לס

    3 נוב 2018 23:35:29

    אחות מחוויות הספורט הגדולות ביותר שלי היתה בתחילת שנות ה-90 כשהצלחתי להשיג אקרדיטציה לנסוע במשאית פתוחה עם מובילי המרוץ לכל אורכו.
    \תודה גדולה אלכס!

    1. אלכס דוקורסקי

      4 נוב 2018 01:16:52

      מנחם, אם אינני טועה, כתבת על כך ב"על חוצים ובונבונים". נדמה לי שזה היה המרתון ב-1993, אז אוטה פיפיג הגרמניה ניצחה. זכור לי כי כתבת שהיא שבתה את לב הקהל בכך שלא זרקה את בקבוקי המים שקיבלה, אלא הניחה אותם בזהירות בצד.
      בהתחשב בקצב שהיא רצה, מדובר במשימה לא פשוטה בכלל.

  7. שחר דלאל

    4 נוב 2018 00:19:04

    אני חייב להודות שפחות עקבתי השנה אחרי עונת המרתון וטולה הוא מישהו שממש לא הכרתי והופתעתי לקרוא על התוצאה שלו. יש לך קצת יותר פרטים עליו?

    ולגבי לאגט – מדהים שזה המרתון הראשון שלו, בחיים לא הייתי מנחש שזה המצב…

    1. אלכס דוקורסקי

      4 נוב 2018 01:34:12

      מוכרח לציין כי אינני יודע הרבה, מעבר למה שכתוב בויקיפדיה ובאתר התאחדות האתלטיקה הבין לאומית, על טולה, אבל העובדה שהוא נבחר לייצג מספר שנים את נבחרת ארצו בכל התחרויות הבין לאומיות הגדולות (משחקים אולימפיים, אליפויות עולם באתלטיקה ובמירוצי שדה) וחזר משם עם מדליות, מדברת בעד עצמה.
      העומק בארצו הוא בלתי נתפס והתחרות עזה. מי שמצליח להתברג לצמרת המקצועות הללו, קל וחומר בצורה יציבה כל כך, צריך להיות ספורטאי יוצא דופן וכזה הוא טולה, כפי הנראה.
      יכול רק להעריך, לנוכח כושרו וגילו הצעיר, כי עתידו עוד לפניו.

      לגאט העדיף להתמקד לאורך חלקים רבים בקריירה שלו ב-1,500 מטר, מקצוע שניהל בו מאבקים רבים עם הישאם אל גארוז'. בשלב מעט מאוחר יותר עבר לרוץ גם 5,000 וגם שם הצליח יפה וזכה באליפות העולם.
      אפשר להניח שאימוניו כללו גם לא מעט קילומטראז', מצרך חיוני לרצי הכביש. שיאו האישי המצוין בחצי המרתון מאוד מרשים, אבל קשה מאוד להסיק מכך משהו לקראת המרתון כי מדובר בריצות שונות בכל זאת.
      יכולתו בריצה מחר היא מסתורין די גדול.

        1. אלכס דוקורסקי

          4 נוב 2018 11:35:46

          זה נכון, אבל בגיל 30 הוא היה בכושר מצוין בריצות הבינוניות, ולראיה הישגיו באליפות העולם, והמשיך להתחרות במקצועות הללו.

  10. שחר דלאל

    4 נוב 2018 16:34:53

    מזג אוויר נהדר לקראת המרתון, אומנם קר בחוץ אך זה לא משהו שהרצים לא מורגלים אליו. הדיווחים של הימים האחרונים בנוגע לגשם התבררו כלא נכונים וצפויה לנו ריצה נהדרת.

    1. אסף

      5 נוב 2018 17:18:35

      היות והלוך חזור מעגלי עגל אז המשפט שכל עליה היא גם ירידה מדויק מאי פעם במסלול הזה. רוב העליות בעלות שיפוע מאוד קטן אך נמשכות על בין 200 ל-400 מטר. 4 ק"מ פותחים ו-4 מסיימים לאורך הטיילת של חוף דדו שזה נחמד להתחיל ולסיים בישורת יחסית .

    1. אלכס דוקורסקי

      4 נוב 2018 18:52:48

      הכי רחוק מגאונות (:
      עברתי על רשימת המשתתפות והרחבתי מעט על הרצות המובילות.
      לא צפיתי במרתון. אשמח לעדכונים.

  13. עגל שסבור שיש לפרק את ג״ס

    4 נוב 2018 22:04:23

    ובגברים:
    1. לליסה דסיסה (באמת קוראים לו ככה) עם 2:05:59
    2. שורה קיטאטה עם 2:06:01
    3. ג׳אופרי קאמרוור עם 2:06:26

  14. אלכס דוקורסקי

    5 נוב 2018 00:19:55

    תוצאות הגברים הראשונים (מופיעות בתחתית העמוד):
    http://www.letsrun.com/news/2018/11/top-20-mens-new-york-city-marathon-results-lelisa-desisa-wins-new-york-crown-1/

    תוצאות הנשים:
    http://www.letsrun.com/news/2018/11/new-york-city-marathon-results-tracking-live-leaderboard/
    מארי קייטני רצה את החצי השני של המירוץ בכמעט תשע דקות מהר יותר מחציו הראשון (75:50 לעומת 66:58 בחצי השני)!!! 'נגאטיב ספליט' בלתי נתפס.
    תוצאה נהדרת למולי האדל האמריקאית, שקבעה (ועודנה ממשיכה לקבוע) תוצאות יפות מאוד בריצות המסלול הארוכות, שבמרתון השני שלה בלבד קבעה 2:26:44 וסיימה במקום הרביעי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט