התבהרות חלקית – לקראת מחזור 8 ב- NFL / פריים-טיים זק

 

השבוע נראה שסוף סוף מתחיל להיווצר קצת סדר בכאוס הכללי שאפף את הליגה בשבועות הראשונים של העונה. מתחיל להתפתח ראש חץ של קבוצות שנראות טוב יותר משותפותיהן לבית ומתחילות להסתמן כמועמדות לפלייאוף. שני בתי הצפון (NFC ו-AFC) הם היחידים בהם יש יותר משתי קבוצות שנראה שיכולות להגיע לשלבים המתקדמים של העונה עם סיכוי אמיתי לשחק בינואר. כל השאר יכולות לנצל את הזמן שנותר כדי להריץ שחקנים צעירים ומערכים ניסיוניים כדי לבדוק מה יעבוד ומה יחסר להם לקראת השנה הבאה.

זה אומר שיהיו יותר משחקים בהם רק לקבוצה אחת יש באמת על מה לשחק, והאפקט הזה רק יעצים את עצמו וירחיב את הפער בין הקבוצות בכל בית. יתכן שזה גם יגרום להגדלת הפער הממוצע במשחקים שהיה הקטן בכל הזמנים (פחות מ-10 נקודות) בתחילת העונה בעוד השבוע כבר ראינו חמישה משחקים (מתוך 14) שנגמרו בהפרש של 20 נקודות ויותר.

אגב, למי שזוכר את משחק "הכיסאות המוזיקליים" שכלל מעברים של ארבעה קוורטרבקים בין קבוצות במהלך הפגרה (זה התחיל בצ'יפס, שם מהומס החליף את אלקס סמית שנשלח לוושינגטון למלא את מקומו של קאזינס שעבר למינסוטה שהעבירה את קינום לדנבר… חד גדיא,חד גדיא) וכלל הרבה ספקות לגבי התועלת במהלך עבור כל הקבוצות המעורבות (חוץ מדנבר – שם לא היה ק"ב משמעותי לפני הגעת קינום – היו הרבה שאלות האם לצ'יפס, לרדסקינס ולויקינגס היה נכון להחליף קוורטרבקים שהפגנו יכולת גבוהה בשנה שעברה, ושניים מהם גם הגיעו לפלייאוף) – הרי בחכמה בדיעבד נראה שהשינויים עשו טוב לכל הצדדים. שלוש מהקבוצות המעורבות בארוע המדובר (וושינגטון, מינסוטה וקנזס סיטי) מוליכות את הבתים שלהם עם יכולת מרשימה של הק"ב החדש והרביעית (הברונקוס) לפחות הגיעה לרמת משחק סבירה, גם אם קינום עדיין מתקשה להתאקלם לגבהים של דנבר.

ועוד אבחנה, אפרופו מוליכות הבתים – מעניין לציין (בהמשך למשהו שכתבתי עליו באחד הפוסטים הקודמים) שרק אחד מהק"ב הפותחים בשמונה קבוצות שבראשות הבתים הוא בין הגילאים 25-34. כל השאר הם או וותיקים מאד (אלקס סמית הוא הצעיר מביניהם, האחרים הם בריידי, בריס ורותליסברגר) או צעירים מאד (גוף, מהומס ודשון ווטסון – כולם בשנה שניה או שלישית בליגה). רק קירק קזינס בן ה-30 מציל את כבודם של אנשי דור הביניים שהיו אמורים להיות אלו ששולטים בליגה בשלב זה של הקריירה שלהם.

ואולי בגלל שהעולם שייך לוותיקים – הח"מ משיג כבר שבוע שני ברצף תוצאת הימורים מוצלחת והשבוע התוצאה שלי היתה 10- 3, מה שמביא את המאזן השנתי עד כה ל- 64- 35 ואם אכן חלק מהמשחקים יהפכו לחד צדדיים יותר וצמודים פחות, אולי אחוזי ההצלחה אפילו יעלו… נחיה ונראה.

למרות שהשבוע יש לא פחות מחמישה משחקים בתוך הבתים, דווקא משחקים אלה ברובם הם מהפחות מעניינים במחזור שכן הם בין קבוצות עם פערי איכות גדולים. המשחקים המרתקים הם דווקא אלו שבין קבוצות חזקות מבתים שונים (בעיקר ב- ( NFC ויהיה מאד מסקרן לראות את תמונת המצב אחרי המחזור הזה, שבו אנחנו מגיעים למעשה לנקודת האמצע של העונה הסדירה.

בחמישי בלילה התקיים משחק בין שתי קבוצות שהתחילו את המשחק עם מאזן זהה ושהעונה שלהם כללה עד עכשיו עליות ומורדות (גם אם בכוונים הפוכים). תוצאת המשחק היתה יוסטון טקסנס (5- 3)  – מיאמי דולפינס (4- 4) 42- 23. יוסטון המשיכה במומנטום המצוין שלה וכבר רושמת חמישה נצחונות רצופים ומוחקת את האפקט של פתיחת העונה החלשה שלה בעוד מיאמי גולשת לבינוניות של מאזן חצוי אחרי פתיחת עונה שהבטיחה רבות. בתחילת המשחק הגנת מיאמי הצליחה לנטרל את דשון  ווטסון אבל לאמאר מילר (עם 133 יארד בריצה ויותר מ-7 יארד למהלך בממוצע!) ואלפרד בלו הצליחו לקדם את התקפת יוסטון במהלכי ריצה ארוכים. בהמשך קו ההתקפה של יוסטון הצליח יותר ו-ווטסון  הראה שכשנותנים לו זמן הוא יודע למסור וב-20 נסיונות מסירה בלבד (מהם השלים 16 מסירות ל-239 יארד) השיג חמישה (!) ט"ד והשאיר את אוסויילר והדולפינים הרבה מאחור. אוסויילר לא היה רע וגם חלק מחבריו הפגינו משחק טוב (דבונטה פרקר עם 134 יארד בתפיסה, פראנק גור הבלתי נגמר שצבר עוד 53 יארד לאוסף ודני אמנדולה ששוב הפגין את כישורי המסירה שלו בטריק-פליי היפה במשחק) אבל מול יוסטון ביכולת כזו לא היה להם סיכוי.

זמני כל המשחקים לפי שעון ישראל. שימו לב שהשבוע בשל הפער בין המעבר לשעון חורף בארץ מול ארה"ב, שעות המשחקים שונות מהרגיל!

מקום בצמרת – משחקי השבוע (לשריין ביומן!)

  1. קרולינה פנתרס (4- 2) מול בולטימור רייבנס (4- 3) (שרלוט, ראשון ב-19:00)

שתי הקבוצות חוו קאמבק של הרבע הרביעי בשבוע האחרון. הבעיה של בולטימור היתה שהם היו בצד הלא נכון שלו… אחרי ששמטו יתרון מבטיח בבית מול הסיינטס (ועוד הפסידו אפשרות להכנס להארכה עם החטאת נקודת בונוס בשניות האחרונות), הרייבנס צריכים למצוא את הדרך להרים את עצמם מורלית ולהתאושש במשחק חוץ קשה. הגנת בולטימור שיחקה מצוין מול ניו אורלינס והצליחה להקשות על בריס וחבורתו יותר מכל הגנה אחרת בשבועות האחרונים. גם ההתקפה נתנה את כמות הנקודות הרגילה שלה, כך שהקבוצה צריכה רק להמשיך באותה דרך וזה יביא לה נצחונות מול מרבית קבוצות הליגה. עם זאת כאמור המבחן השבוע גם הוא לא פשוט. קרולינה מגיעה במורל מרומם אחרי הקאמבק המדהים בפילדלפיה, היא תשאף להמשיך ביכולת של הרבע הרביעי במשחק ההוא (ולא של שלושת הראשונים…) ולהשאר קרובה לסיינטס שבראשות בית ה- NFC דרום. הפנתרס ימשיכו להתבסס על משחק הריצה של ניוטון ומקאפרי אבל יהיה להם הרבה יותר קשה השבוע כי הגנת הריצה של בולטימור היא הרבה יותר טובה מזו של פילדלפיה.

ההימור שלי – בולטימור (כמו העיר בה היא שוכנת) היא קבוצה קשוחה ותתאושש במהירות מההפסד הכואב. ההגנה שלה תעצור את ניוטון על הקרקע ופלאקו ישיג ניצחון חוץ חשוב.

קאם ניוטון – ייעצר ע"י הגנת בולטימור בכל ארבעת הרבעים?
  1. לוס אנג'לס ראמס (7- 0) מול גרין ביי פאקרס (3– 2- 1) (לוס אנג'לס, ראשון ב-22:25)

את סיפור המשחק הזה אפשר לספר כמו מערבון בז'אנר "אחד נגד כולם" ("בצהרי היום" רק בלי רעים וטובים). אנסמבל ההתקפה הכי טוב בליגה (כמעט כמו הלהקה הגדולה של קורט וורנר ושות') בראשות ג'ארד גוף וטוד גרלי שמדי שבוע מחסלים את כל יריביהם, נשארים בבית אחרי עוד ניצחון קל אבל השבוע רוכב אל העיירה (לוס אנג'לס…) השריף הבודד, אקדוחן העל ארון רוג'רס שינסה לנצח אותם (כמעט) לבד. לפאקרס היה שבוע מנוחה מה שאמור לעזור לרגל הדואבת של רוג'רס ולאפשר לו להיות יותר נייד – והוא יצטרך כל פיסת ניידות כדי להתחמק מארון דונלד שרשם השבוע ארבעה (!) סאקים. לפני שבוע החופש רוג'רס השתמש בכל מה שיש לו ולצוות התופסים שלו כדי לגרד ניצחון דחוק על אותם הניינרס שגוף וחבריו טיאטאו השבוע בקלות וזה מראה את הפער ביכולת בין הפאקרס לראמס. הגנת הפאקרס לא טובה באופן כללי, והיא גרועה במיוחד כנגד הריצה כך שנראה שטוד גרלי יחגוג גם השבוע, ואם סי-ג'יי בת'ארד הצליח להשיג כמעט 250 יארד מול הגנת גרין ביי החלשה, מפחיד לחשוב מה יוכל להשיג גוף… התקווה היחידה של גרין ביי היא לשאננות של לוס אנג'לס (אחרי שכבר הבטיחו למעשה את ראשות הבית) שתאפשר לרוג'רס להפגין את אחת מתצוגות השיא המוכרות שלו ולחולל הפתעה מרעישה.

ההימור שלי – זה לא יקרה, הראמס פשוט טובים מדי, בוודאי בבית – הם יפתחו פער מוקדם ולא יאפשרו לרוג'רס להתקרב. ההפסד יסבך את גרין ביי בתמונת בית ה- NFC צפון.

ארון רוג'רס – האם השריף הבודד יצליח לחולל נס?
  1. מינסוטה ויקינגס (4- 2- 1) מול ניו אורלינס סיינטס (5 – 1) (מינאפוליס, שני ב- 02:20, ספורט5)

משחק השבוע בין שתי קבוצות ששיחקו נהדר במחזור הקודם, ושחזור של משחק הפלייאוף המדהים משנה שעברה (שנגמר כזכור בתפיסה הפלאית והט"ד של סטפון דיגס שהעלה את מינסוטה לגמר ה – NFC ושלח את דרו בריס לחופשת קיץ ארוכה). שתי הקבוצות הן קבוצות שאוהבות לשחק באולם סגור (כמו זה במיניאפוליס בו יתקיים המשחק), נמצאות בראשות הבתים שלהן ומציגות התקפות נהדרות ומגוונות עם ק"ב בכושר מעולה. דרו בריס הצליח בשבוע האחרון להשלים ניצחון על כל קבוצות הליגה ועל הדרך להשלים 500 ט"ד בקריירה בדרייב הניצחון על בולטימור. הגנת בולטימור זרקה עליו כל מה שיכלה וגם הגבילה אותו במידה רבה אבל בסופו של המשחק ידו של בריס היתה על העליונה, והקבוצה כבר רושמת חמישה ניצחונות רצופים. הויקינגס ניצחו בקלות את הג'טס אבל הפעם מחכה להגנה המשתפרת שלהם (שכנראה תחסר השבוע גם את הקורנרבק הפרובול קסבייר רודס שנפצע מול הג'טס) מבחן ברמה אחרת שיבחן האם היא מסוגלת לחזור לכושר של השנה שעברה –  מה שלא קרה עד היום. מצד שני גם הגנת ניו אורלינס עשתה צעד אחורה יחסית לשנה שעברה ויהיה לה קשה להתמודד מול התופסים המצוינים של מינסוטה בראשות אדם ת'ילן (מוביל את הליגה ביארדים בתפיסה) שרשם השבוע 110 יארד מול הג'טס. כנראה בשל כך הם רכשו השבוע את איליי אפל מהג'יאנטס שיחד עם מרשון לטימור ייתן להם סוף-סוף צמד קורנרבקים שניתן לסמוך עליו. העובדה שויתרו על בחירות דראפט לשם כך מראה שהם במוד של "אליפות עכשיו" כל עוד בריס משחק ברמה הנוכחית.

ההימור שלי – יתפתח קרב צמוד בין ההתקפות וההובלה תעבור מצד לצד. במשחק באולם סגור אני הולך עם דרו בריס שינצח עם עוד דרייב מנצח לקראת הסיום וינקום במינסוטה על ההפסד בפלייאוף.

אדם ת'ילן – יוכיח למייקל תומאס ולסיינטס שהוא התופס הטוב בליגה?

כמו כן דורגו – מוקדי עניין נוספים (לראות, אם יש זמן פנוי)

  1. דטרויט ליונס (3–3) מול סיאטל סיהוקס (3–3) (דטרויט, ראשון ב– 19:00)

משחק בין שתי קבוצות במאזן חצוי שעדיין חולמות על הפליאוף. סיאטל חוזרת משבוע החופש ובזמן שהם נחו הראמס דהרו קדימה והשאירו להם רק ענן אבק. את ראשות בית ה- NFC מערב הם לא ייקחו (גם) השנה והם צריכים לשפר את המאזן כדי להתמודד מול שאר המתחרות על הוילד-קארד. הגנת סיאטל, שרבים צפו לה התפרקות מוחלטת אחרי התמוססות "לגיון הבום" מפתיעה לטובה והיא בין הטובות בליגה, בעיקר נגד המסירה. קו ההתקפה שלהם לעומת זאת הוא בין החלשים בליגה (כצפוי) אבל ראסל ווילסון (שכבר חטף בשישה משחקים 19 סאקים!) מצליח לשמור על רמה גבוהה (רייטינג 105) ולהשאיר את הקבוצה תחרותית. הגנת דטרויט היא לא מהטובות בליגה אבל מצליחה להשיג הרבה סאקים ותפעיל לחץ על וילסון שגם השבוע יצטרך לברוח על נפשו מהפוקט, אבל כשיעשה זאת כנראה ימצא חורים בכיסוי בסקונדרי הבינוני של הליונס. בכל הקשור להתקפה, דטרויט יקוו שכמו בניצחון היפה על הדולפינס יקבלו תפוקה משמעותית מהרץ הצעיר קריון ג'ונסון (שפרץ השבוע עם תצוגה מדהימה של 158 יארד) וזה יעזור להוריד לחץ ממתיו סטאפורד. הם צריכים מאד את הניצחון כדי להישאר בתמונת בית ה- NFC הצפוף והחזק בו אף קבוצה לא נמצאת במאזן שלילי.

ההימור שלי – מאבק שקול בין שתי קבוצות קרובות ביכולתן שצריכות מאד את הניצחון. במצב כזה הביתיות תכריע ודטרויט ירשמו ניצחון שלישי ברציפות.

ראסל וילסון – יצליח להמלט מפאס-ראש של דטרויט?
  1. קנזס סיטי צ'יפס (6– 1) מול דנבר ברונקוס (3 -4) (קנזס סיטי, ראשון 19:00)

משחק בתוך בית ה- AFC מערב. לשם שינוי לא עימות שאמור להיות צמוד או מותח במיוחד, אבל כל הזדמנות לראות את פטריק מהומס, קארים האנט, טייריק היל וחבריהם רוקדים על המשטח הוא הנאה צרופה. קנזס התאוששה יפה מההפסד לניו אינגלנד ורמסה את סינסינטי במשחק שהם הפכו להרבה יותר קל ממה שניתן היה לצפות. הם מובילים את בית המערב אבל בשקט בשקט הצ'ארג'רס נמצאים רק משחק אחד מאחוריהם כך שהצ'יפס לא יכולים לוותר על שום משחק אם הם רוצים לשחק בפלייאוף במגרש הביתי. מול סינסינטי התחלנו לשם שינוי לראות גם קצת אימפקט מההגנה של הצ'יפס ואם זה יימשך כך באמת יהיה קשה מאד לעצור את קנזס סיטי שמשחק ההתקפה שלה, עם כל המהלכים היצירתיים של אנדי ריד, הוא כנראה היפה ביותר לצפיה בליגה. הם נשארים בבית למשחק מול יריבה מוכרת שהם ניצחו כבר בחוץ. דנבר ניצחה בקלות את אריזונה בשבוע שעבר והיה להם שבוע ארוך לנוח (שיחקו ביום חמישי) אבל בשביל להתגבר על מהומס וחבריו הם צריכים את ההגנה שהיתה להם בעונת הסופרבול ולא את זו של העונה, שלמרות יכולת לא רעה היא רק צל של ההגנה הגדולה ההיא.

ההימור שלי – לינדסי יוכל לרוץ מול הגנת הצ'יפס וגם קינום יעלה מספרים על הלוח אבל הם לא יעמדו בקצב של התקפת הצ'יפס שינצחו בהפרש גדול.

וון מילר והגנת דנבר – ייתעלו מול ההתקפה המצוינת של הצ'יפס?

בפינה לשיפוטכם – יתר המשחקים (למטיבי לכת / אוהדים שרופים)

ג'קסונוויל ג'גוארס (3- 4) מול פילדלפיה איגלס (3- 4) (לונדון, ראשון ב- 15:30,METV , ספורט5+) –  שתי הקבוצות יטוסו ללונדון במצב רוח שפוף אחרי הפסדי בית כואבים. לא ברור מה קרה להגנת פילדלפיה ברבע הרביעי נגד קרולינה (אחרי שלא ספגו במשך שלושה רבעים ונראו נפלא, התמוטטו עם 17 נקודות והפסד בסיום) אבל הם יקוו להיראות השבוע כמו בתחילת המשחק ההוא ולא כמו בסופו – מה שיהיה יותר קל מול ההתקפה המפורקת של היגוארים, שאחרי שהעלו את קודי קסלר באמצע המשחק הקודם החליטו להמשיך עם בורטלס כק"ב פותח גם השבוע. גם ההגנה המהוללת של היגוארים נגררת אחרי ההתקפה ומציגה יכולת לא גבוהה, וזו הזדמנות לוונץ וחבריו לחזור למאזן חצוי ולהשאר בתמונת העליה לפלייאוף. הם כנראה יצליחו לעשות זאת.

פיטסבורג סטילרס (3- 2- 1) מול קליבלנד בראונס (2- 4- 1) (פיטסבורג, ראשון ב-19:00) – מפגש שני השנה בין שתי הקבוצות, שסיימו בתיקו במחזור הראשון. קליבלנד משכללת מידי שבוע את היכולת להפסיד במשחקים צמודים (בעוד הארכה – רביעית בתוך שבעה משחקים, ושלישית בארבעת המשחקים האחרונים!) כך שכנראה נכון להניח שגם המשחק הזה יהיה צמוד, אבל הפעם תנצח הקבוצה הביתית שחוזרת רעננה משבוע החופש אחרי שנראתה טוב במשחקים האחרונים ונראה שפתרה לפחות חלק מהבעיות שהציקו לה בתחילת העונה. רותליסברגר ובראון (עם ג'ימס קונר ואפילו קצת עזרה מההגנה) ידעו לסגור ענין מול הבראונס הצעירים והעייפים מהמשחקים הארוכים של החודש האחרון.

ניו יורק ג'יאנטס (1- 5) מול וושינגטון רדסקינס  (4- 2) (ניו יורק, ראשון ב-19:00, METV) – מפגש קצוות בבית ה – NFC מזרח בין הקבוצה שנראית כרגע הטובה והיציבה בבית לבין קבוצה בסחרור שסיימה למעשה את העונה. ניו יורק צריכה להתחיל לחשב מסלול מחדש לקראת הדראפט והעונה הבאה. יש להם כמה נכסים מעניינים (בקהאם, ברקלי…) שיכולים להוות אבני פינה לבניה מחדש אבל שאלת הק"ב שיחליף את מנינג וחיזוק קו ההתקפה דורשות פתרונות דחופים. וושינגטון נראית טוב ומנצחת בצורה שקטה ויעילה את מי שהיא צריכה לנצח. פיטרסון וסמית מאד יציבים וההגנה עושה את שלה. מול הג'יאנטס יהיה להם די קל והם יצליחו לנצח בחוץ ולהשאר בראשות הבית.

סינסינטי בנגלס (4- 3) מול טאמפה ביי באקנירס (3- 3) (סינסינטי, ראשון ב-19:00) – הבנגלס הושפלו בקנזס סיטי בפריים טיים וחוזרים הביתה עם הזנב בין הרגליים למשחק שהם חייבים לנצח כדי להשאר במרוץ לפלייאוף. חוץ מאיי-ג'יי גרין שהצליח לגרד 117 יארד, כל שאר התופסים של סינסי הצליחו לחבר בשבוע שעבר 31 יארד יחד (!) וגם משחק הריצה היה חלש יחסית (50 יארד לג'ו מיקסון). מול הגנת טאמפה ביי שהיא הגרועה בליגה הם כנראה יצליחו יותר. ג'מיס וינסטון הצליח לנצח את הבראונס אבל היה די מפוזר ומסר לשני יירוטים. בבית, דלטון וגרין יתגברו על הגנת הבאקנירס וישיגו ניצחון חשוב שישאיר אותם במרוץ.

שיקגו ברס (3- 3) מול ניו יורק ג'טס (3- 4) (שיקגו, ראשון ב-19:00) – שתי הקבוצות הפסידו בשבוע שעבר והפסד נוסף עשוי לדחוק אותם לקטגוריה של "סיימו למעשה את העונה". שיקגו שיחקה טוב מול ניו אינגלנד והיתה במשחק לכל אורכו ואם לא כמה טעויות של טרוביסקי והספישל טימס אולי היו יכולים לנצח. היריבה השבוע מבית ה- AFC מזרח הרבה פחות מאתגרת מהפטריוטס ומגיעה לשיקגו אחרי תבוסה ביתית למינסוטה שההגנה שלה גרמה לדארנולד לזרוק שלושה יירוטים במחצית השניה. מול הגנת שיקגו לא יהיה לו קל יותר, וחליל מאק וחבריו יובילו את הדובים לניצחון ויישארו בתמונת בית ה- NFC צפון הצפוף.

אוקלנד ריידרס (1- 5) מול אינדיאנפוליס קולטס (2- 5) (אוקלנד, ראשון ב- 22:05, ספורט5 LIVE) – משחק בין שתי קבוצות שכבר סיימו את העונה. ההבדל ביניהן הוא שאינדיאנפוליס נראית כמו קבוצה, מפגינה יכולת סבירה ונראה שבונה בסיס לא רע לעתיד סביב אנדרו לאק, מרלון מאק (שרץ ל-126 יארד השבוע) וההגנה הצעירה והמפתיעה בעוד אוקלנד נמצאת בהתפרקות כללית (אחרי חליל מאק ויתרו גם על אמארי קופר והשמועות מתחילות לרוץ גם על מעבר פוטנציאלי של דרק קאר). ממש לא ברור לאן ג'ון גרודן רוצה לקחת את הקבוצה אבל ברור ששום דבר טוב לא צפוי השנה. הריידרס חוזרים משבוע חופש למשחק ביתי אבל נראה שהם ימשיכו את שרשרת ההפסדים גם השבוע. ניצחון חוץ לקולטס.

אריזונה קרדינלס (1- 6) מול סן פרנסיסקו 49 (1- 6) (פניקס, ראשון ב-22:25, METV) – מפגש תחתית ב- NFC מערב בין שתי הקבוצות החלשות ב- NFC ושתיהן מגיעות אחרי תבוסה ביתית. הקבוצות נפגשו לפני שלושה שבועות ואז אריזונה ניצחה. התוצאה השבוע לא ממש מעניינת והמשחק לא צפוי להתעלות לרמה גבוהה או אפילו סבירה. הניינרס מפגינים לאחרונה יותר רוח לחימה (למרות שמול הראמס השבוע הם לא היו בתמונת המשחק לרגע) ולכן כנראה שינצחו. אריזונה תקווה בעיקר ליכולת מעודדת יותר מג'וש רוזן שהיה חלש מאד מול דנבר.

בפאלו בילס (2- 5) מול ניו אינגלנד פטריוטס (5- 2) (בפאלו, שלישי ב-02:15) – משחק מאנדיי נייט שלא צפוי לייצר הרבה רייטינג. משחק בהזמנה לפטריוטס שיכולים לתת לגרונקובסקי עוד שבוע מנוחה ואולי גם לעלות עם הנוער… הבילס לא מסוגלים לנצח אף אחד במצבם הנוכחי. ההגנה שלהם עושה כל מה שהיא יכולה אבל בלי משחק התקפה משמעותי (ודרק אנדרסון הוא בהחלט לא הפתרון בעמדת הק"ב, כפי שהובהר השבוע) הם לא יכולים לנצח – בטח לא את ניו אינגלנד.

שבוע חופשי – אטלנטה פאלקונס, דאלאס קאובויס, לוס אנג'לס צ'ארג'רס, טנסי טייטנס.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. ולדי קוגן

    28 אוק 2018 11:18:56

    רחמים על לונדון,שוב מקבלים שאריות.פילי קל.
    ראמס פאקרס יהיה מהיר וכואב, אם לא נגמר דו ספרתי אני מופתע. כן גם עם רוגרס והכל.
    דטרויט סיאטל יהיה קשה לצפייה, בטח יהיה צמוד ושווה זפזופ לקראת הסוף.

  2. תומר

    28 אוק 2018 11:37:00

    יושב מישהו אי שם בהנהלה של רשתות השידור ובוחר בקפידה רבה את המשחקים הכי פחות מעניינים במחזור כשי שאותם ולא אחרים ישדרו לנו בטלוויזיה.

    (ואף מילה על Fox)

  4. דניאל דרבי

    28 אוק 2018 12:09:07

    ואוו וואה! כמי שמלווה את הוייקנגס שנים רבות (ושברונות לב קשים), אני לא זוכר את הNFC NORTH כל כך צמוד.. קשה להמר כרגע על מי שתעלה. איזה ערב גדול.. יש מצב שהבית הזה יוכרע ע"פ המפגשים הישירים בתוכו..

    1. אור

      28 אוק 2018 13:06:51

      לפי התחושה שלי והלו"ז, רק הברס יכולים להתמודד עם הוייקינגס על ראשות הבית. הליונס נראים בסדר אבל לא מאמין שיעברו את מינסוטה והפאקרס עם רודג'רס על רגל אחת יסיימו אחרונים לדעתי.

  5. jhkj

    28 אוק 2018 13:19:31

    בנוגע לגיל הקוורטרבקים הסיבה היא ברורה, בגיל עשרים וחמש בערך נגמר לקוורטרבקים הטובים חוזה הרוקי והם מקבלים חוזה חדש עם הרבה יותר כסף,מה שמדלל מאוד את הקבוצה סביבם, מקרים ברורים מהשנים האחרונות הם למשל הסיאטל סיהוקס וראסל וילסון. לכן הקבוצות הכי טובות בנויות סביב קוורטרבקים צעירים, תוסיף לזה את העובדה שהקוורטרבקים הכי טובים בליגה נשארים בה עד מאוחר ותופסים את המקומות שלהם בדרך כלל יהיה אשר יהיה ותקבל שלא נשאר הרבה מקומות לקוורטרבקים בין גילאי 25-34.

    בנוגע לבתים, גם ב-nfc מערב ישנם שלוש קבוצות שיכולות לעלות, כנל גבי ה-afc דרום בו לא מומלץ לתת יותר מדי אמון בביל אובריאן או לגזור את דינם של הג'אגס לפני שפורנט חוזר

    1. תומר

      28 אוק 2018 14:01:22

      כשכתבת "גם ב-nfc מערב ישנם שלוש קבוצות שיכולות לעלות", אתה בטוח שלא שכחת את המילה "לא".
      נראה לי הרבה יותר הגיוני לכתוב "גם ב nfc מערב יש שלוש קבוצות שלא יכולות לעלות" (במחשבה שניה, אולי החלפת afc ב nfc?).

        1. תומר

          28 אוק 2018 17:02:28

          בהנחה שיש רק בית אחד שממנו יכולות לעלות שלוש קבוצות, אני לא רואה איך (נניח) דאלאס וגם מינסוטה תהיינה טובות יותר מאטלנטה וגם מקרוליינה (בהנחה שוושינגטון וניו אורליאנס עולות כמובן) גם לשיקאגו יהיה מה להגיד על זה וכאמור גם לסיאטל.
          מה NFC מזרח יש לדעתי יותר סיכוי שתעלה רק אחת משתעלינה שלוש. לדעתי הבית היחידי שאולי אולי תעלינה ממנו שלוש קבוצות הוא ה NFC דרום.

          2. jhkj

            28 אוק 2018 18:02:26

            בלי קשר לכלום הפלקונס לא עולים, וכל הקבוצות שציינת יסיימו לפניהם כנראה, כל ההגנה שלהם בחוץ לרוב העונה והם פתחו עונה ב-1-5 אם אני לא טועה

    3. פריים טיים זק

      28 אוק 2018 15:37:50

      אני לא רואה מי יכול לעלות ב- NFC מערב חוץ מהראמס ואולי סיאטל. ב- AFC דרום אופתע מאד לראות את ג'קסונוויל עולה (אלא אם תהיה התמוטטות של יוסטון ותעלה קבוצה עם מאזן שלילי – דבר שכבר קרה בעבר בבית הזה).
      לגבי גיל הק"ב – גישה מעניינת אבל אין סיבה ליותר דלילות כישרון לק"ב בגיל 30 מול אחד בגיל 35 או 39… לא רואה דלילות כישרון בניו אורלינס למרות החוזה של בריס. אגב, לא רואה דלילות כישרון גם בדטרויט או בדנבר יחסית ליוסטון למשל. הכל ענין של ניהול מוצלח, אבל התנאי הוא שיש ק"ב מוצלח. מסכים שיותר ק"ב מצוינים מושכים לגילאים יותר מאוחרים מאשר בעבר, וזה בהחלט חלק מהסיפור. הבעיה היא שבכל מדד הק"ב בגיל הביניים כרגע (חוץ מווילסון ואולי ניוטון וקאזינס) פשוט לא מספיק טובים…

      1. jhkj

        28 אוק 2018 17:01:18

        בנוגע ליוסטון, הבעיה שלה זה שיש למה מאמן טיפש וכוכבים שבירים שיכולים גמור עונה בלי רגע, אז יוסטון תמיד בסכנת התמוטטות. כמו שרשמתי למעלה התכוונתי למזרח, דאלאס וושינגטון ופילי כולם בתמונה בנתיים, גם לראשות הבית וגם לכרטיס על הויילד קארד.

        בנוגע לרף שהוא דווקא 34 זה מקרי לגמרי, פשוט כי זה הגיל של בריס ובריידי, אבל הוא גם נובע מזה שיש יותר קוורטרבקים גרועים בגיל 25 מ-35 כי קוורטרבק גרוע או אפילו בינוני אלא אם הוא מנינג לא יישאר בליגה עד גיל שלושים וחמש.

        ויוסטון היא דווקא הדוגמא הכי פחות טובה ועדיין, לעומת דטריוט שהכוכבים שלה מחוץ לעמדת הקוורטרבק הם רק סליי וגולדן טייט ודנבר עם סנדרס ההולך ומזדקן וון מילר והאריס, ליוטסון יש הגנה מצוינת עם שחקנים כמו וואט, קלאוני וג'וזף וכלים התקפיים כמו דיאנדרה הופקינס שהוא רסיבר טופ חמש ופולר ומילר.

        אם אתה רוצה דוגמאות יותר קונקרטיות לקבוצות שהרוויחו מהחוזה הנמוך של הקוורטרבק שלהן אתה יכול להסתכל על הראמס, הצ'יפס פילי, הג'אגס של העונה שעברה. גם אם הקוורטרבקים שלהן הם עדיין לא ראסל ווילסון, סטאפורד או מאט ריאן (אולי מהומס כבר כן ברמה של האחרונים). הם משיגים תוצאות טובות יותר בזכות הסגל מסביב לקוורטרבק. יחד עם כל מי שאני ואתה ציינו יש גם שחקנים כמו אנדרו לאק, קרסון וונץ ואנדי דלתון שמשחקים לא רע והם בגילאי הביניים ובגדול גילאים אלה לא מחייבים קוורטרבק גרוע, אבל עם קבוצה תקועה עם קוורטרבק פחות טוב משאר הקבוצות היא בדרך כלל תעדיף קוורטרבק בגיל הזה.

  7. שחר דלאל

    28 אוק 2018 18:32:35

    מדהים איך עד שהלונדונים זוכים למשחק טוב על הנייר הם מקבלים תצוגה בינונית על המגרש…
    לגבי המשחק עצמו אני מתחיל לחשוב שבורטלס הוא לא הבעיה של הג'אגס, הוא סביר לחלוטין (ואולי יותר), פשוט אין לו כלים לעבוד איתם והפציעות בצד ההגנתי מתחילות לעשות את שלהן…
    אולי זה ישתפר בחצי השני עם חזרתו של פורנט, אבל אני לא רואה סיבה להיכנס לפניקה בגללו ולהחתים ק"ב בינוני בקיץ (על המדף יהיו טיירוד טיילור, RGIII, טדי בריג'ווטר, ג'קובי בריסט וניק פולס)

        1. עידו גילרי

          28 אוק 2018 18:42:56

          לא יודע לגבי האספירציות אני חושב שקיבלנו פחות או יותר מה שניתן היה לצפות מדתי הקבוצות על סמך מה שהיה עד עכשיו בעונה.

  8. שחר דלאל

    28 אוק 2018 18:37:22

    לגבי הברס שלי – לא מסכים עם כל הביקורת על טרוביסקי, אני חושב שהוא עדיין עושה טעויות דביליות, אבל בהחלט לא כאלה שעולות במשחק או שאי אפשר לתקן (הוא גם הוכיח שמשבוע לשבוע הוא בהחלט מתקן אותן). שלא לדבר על העובדה שהוא משחק בהתקפה שלא ראה כמוה בשום שלב בחייו. לכן, ככל שמשחק ההתקפה יהיה שוטף יותר, אנחנו נדבר פחות על השגיאות שלו ויותר על הדברים הנוספים שהוא עושה.

    אגב, יוסטון היא דוגמה טובה. למרות שווטסון העונה עושה הרבה יותר שגיאות מבעבר, ונראה שהוא פחות מדויק השנה, אף אחד לא מדבר על זה כי הטקסאנס מנצחים ויש לו רסיבר (הופקינס) שיכול לתפוס כל כדור שמגיע לכיוון שלו.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט