רשמי מולינדיאל – אל נא תבכי ארגנטינה / מולי

 

למען סיפוק יצר הסקרנות שלך

כל יום, מאז היום השני של המונדיאל מצאתי עצמי ב"שגרת מולינדיאל". משך שני הסיבובים הראשונים השגרה כללה האזנה למשחק הראשון כשבמקביל אני עושה דברים אחרים (אני מהמשונים שיכולים לעשות שמונה דברים במקביל), ורק כשמשהו משך את תשומת לבי, רשמתי אותו בפנקס הרשימות של הנייד.

את המשחק השני, זה שהחל בשש כבר ראיתי בבית. בחלק הראשון עם כלבי על הספה והחל מההפסקה על ההליכון, שעליו מונחים גם שלט הטלוויזיה (להקפאת תמונה), שלט מיזוג האוויר, הפלאפון (לכתיבת נקודות עליהם ארחיב בהמשך) ובקבוק שתיה.

בין המשחק השני לשלישי, כתבתי את הטיוטה הראשונה של הפוסט, יצאתי עם הכלב, הכנתי משהו לנשנוש, עשיתי טלפונים והרגשתי שאני לא מספיק מאומה.

במשחק השלישי ביליתי במיטה או על הספה, מכוסח מהיום שהחל בשש בבוקר. בהפסקה כתבתי עוד נקודות ותזמנתי את הפרסום. אני מודה שלעתים מצאתי עצמי נרדם לפני סופו של המשחק השלישי, וראיתי את תקצירו רק בבוקר, עת כתבתי השלמות ועשיתי הגהה לנכתב.

כך העברתי את הסיבוב הראשון והשני, והנה כעת החל הסיבוב השלישי של שלב הבתים והחלה "שגרת מולינדיאל" חדשה.

הבעיה היא שבסיבוב השלישי יש רק שני מועדי משחקים: בחמש ובתשע. אז כעת אתם יכולים למצוא אותי בהפסקת המשחק הראשון עולה על ההליכון. השתייה והשלט של המיזוג קיבלו העברה לשולחן שמאחור, ועל ההליכון נותרו רק השלט של הלוויזיה בצד אחד והפלאפון בצד שמאל, זה של הטלוויזיה, פתוח על המשחק המקביל…

אז כעת עלי להיות קשוב לנעשה בשני משחקים במקביל בעודי הולך על ההליכון. ויתרתי על רעיון כתיבת הרשימות! אני כבר לא כותב רשימות בזמן המשחק, ואני רק מצלם במידת הצורך, אני בעיקר מדברר הודעות לעצמי בקבוצת ווטסאפ שפתחתי עם עצמי לצורך העניין 🙂

בין המשחקים יש לי כעת שעתיים שבהן אני כותב את הטיוטה הראשונית, מעלה תמונות, יוצא עם הכלב, מכין משהו לאכול, רואה חדשות מדבר עם זוגתי ובתי, ובעיקר חש כל הזמן שאני לא מספיק מאומה…

האמת, זה פשוט מטורף, הצורך הטיפשי הזה לדעת הכול, וממש ממש פתטי הפחד הטיפשי להחמיץ משהו מהותי…

את המשחק השני אני ביליתי בשכיבה על הספה, עם נשנושים וכלב וטלוויזיה פתוחה,  כשעל רקע תחתית המסך הפלאפון מקרין ונוהם את המשחק השני…   וכן, אני עדיין מצאתי עצמי נרדם לאחר המחצית, רק שהפעם אין לי שום מושג באיזה שלב נרדמתי…

כשהתעוררתי הלכתי לכתוב את התוספות שההודעות בקבוצה, ואתמול בבוקר למדתי על עצמי משהו חדש: אני לחלוטין לא מרוכז באחת וחצי בבוקר… השטויות פשוט נטפו ממני למקלדת…

וכך ולכן, הגעתי למסקנה שעלי לשנות את זמן הכתיבה. כבר לא בלילה, במעבר בין ההתמוטטות על הספה ולהקלה שבהירדמות במיטה,  אלא בבוקר עצמו.

קום רבע שעה יותר מוקדם, צא לעבודה רבע שעה יותר מאוחר, ובמיוחד הקפד שבמה שאתה כותב , תהיינה פחות טעויות עובדתיות.

מעניין מה מצפה לי בהמשך…

 

אל נא תבכי ארגנטינה

אל נא תבכי ארנטינה, לפחות עוד לא, נכון שאת לא משהו, אבל לפחות אתמול הכוכבים (לפחות כוכב אחד, לבד, חלק מהזמן) הסתדרו לעזרתך. איסלנד מילאה את הדלי ואז בעטה בו, וניגריה לא רק שבעטה בו, היא מה זה פירקה אותו לגורמים… פשוט לא להאמין…

אז אל נא תבכי ארגנטינה, יהיה לך עוד מספיק זמן לבכות בהמשך…

 

 

שנייה וחצי של עונג טהור

שניה וחצי של עונג טהור

פה ושם אתה רואה רגעים של עונג, של עונג טהור. רגעים שגורמים לילד שבך, זה שנגנב ממבצע וירטואוזי ושאחר כך ינסה מאה ומאתים ואלף פעם עד שיצליח…

אז הפעם החלוץ קיבל מאחוריו כדור קשתי ממרחק של כארבעים מטרים, נגע בו בעקבו פעם אחת מאחורי גבו כשאינו מסתכל לאחור, והכדור עשה קשת מדויקת מעל המגן.

אין מילים כמה זה קשה, אין מספיק מילים לומר כמה זה יפה. שירה בסטופקס בהתגלמותה…

 

קל לשבור וקשה הרבה יותר לתקן

לא יודע אם שמתם לב לכך שהקוונים מניפים לעתים את הדגל לנבדל באיחור ניכר, לרוב אחרי שהם מקבלים מצוות השיפוט הטלוויזיוני אישור לכך שהיה נבדל.

זוהי הנחייה מכוונת!

הכוונים במונדיאל קיבלו הנחיה מפורשת שלא להרים את הדגל לנבדל, אלא אם כן הם בטוחים במלוא מאת האחוזים. ההיגיון העומד מאחורי ההנחיה הזו דווקא מוצא חן בעיני שכן זה גורם לכך שהווידיאו יכריע בהמשך באם הפעולה הייתה לא חוקית, והמשך המשחק מאפשר אי מניעתה של פעולה חוקית בהמשך.

כתמיד, קל מאוד לשבור ולעתים בלתי אפשרי לתקן, וכך ניתן לפסול במידת הצורך, אך לא מונעים מהפעולות להתבצע בשל החלטה שגויה…

 

שברו את הכלים של הווידיאו

אתמול היה עוד תקדים ווידיאו מונדיאלי. השופט נקרא לווידיאו לבחון אם זה פנדל, ובניגוד לכול הפעמים הקודמות בהן זה קרה, החליט שלא היה פנדל.

האמת, חיכיתי לראות אם זה יקרה, ואני מרוצה שזה קרה. השאלה היחידה היא מדוע זה קרה דווקא לטובת ארגנטינה…

 

 

אז מה היה לנו אתמול?

צרפת ודנמרק סיימו בתיקו 0:0 ראשון כשרואים שלאף אחת מהן לא הייתה מוטיבציה אמיתית לכבוש…
פרו ניצחה את אוסטרליה 0:2 והגיעה לניצחונה הראשון במונדיאל מזה כארבעים שנה.
ארגנטינה ניצחה איכשהו את ניגריה 1:2.
איסלנד הצליחה להפסיד לנבחרת ב' של קרואטיה 2:1.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. מולי, בנוגע לביטול הפנדל של ארגנטינה בוידאו –
    בוא נגיד שהשופט התקזז עם השריקה ההזויה לפנדל שנתן לניגריה בתחילת המשחק..
    בנוסף, זה באמת לא היה פנדל, רוחו בבירור התכוון לנגוח והכדור פשוט נחת על הראש שלו בזווית לא טובה ונחת ליד שלו, זאת לא הייתה תנועה רצונית. קביעת פנדל הייתה הרבה יותר גבולית ומפוקפקת מאשר ביטול הפנדל.

    לגבי ארגנטינה באופן כללי, אדביק לכאן תגובה שרשמתי הרגע בפוסט אירועי דיומא של אתמול, אשמח לשמוע את דעתך בנושא:

    אם יש סיבה אחת לאופטימיות אצל ארגנטינה מהמשחק הזה, היא שיש להם סוף סוף שוער בשער.
    קבאז׳רו היה מזעזע עוד הרבה לפני הגול הראשון השטותי שספג מול קרואטיה.
    אולי עוד לא ראינו הרבה מארמני, אבל הקצת שצפיתי בו אתמול היה מספיק כדיי להבין שהוא עדיף אלפי מונים על קבאז׳רו.
    בנוסף, לא ברור לי מה סמפאולי חשב כשבמשחק מול קרואטיה לא שיתף את רוחו. אתמול, בנוסף לגול הנהדר, הוא היה מעולה בהגנה.
    כל עוד ארמני בשער, רוחו בהגנה, ובאנגה במרכז השדה, כבר יש לארגנטינה קבוצה סבירה.
    עכשיו הם רק צריכים למצוא את הניצוץ בהתקפה, ובטח שזה לא יקרה כל עוד סמפאולי נותן אקסטרא דקות לשחקן כמו מסה על פני דיבאלה..

    1. בהלט אהבתי את השוער.
      אכן, גם לדעתי זה לא היה פנדל, אני בכלל לא הבנתי מדוע שופטי הווידיאו העלו זאת להחלטה.

      אני מאמין שהבעיה של ארגנטינה אינה כל כך בהגנה אלא בהתקפה, ולכן אני לא צופה להם הצלחה רבה.

      1. ההתקפה בהחלט תקועה, וכמו שרשמתי זה בעיקר בגלל שיש פערי כשרון בין הקישור האחורי/מרכזי, לבין החוד. זה לא מאפשר להפעיל את מסי כמו שצריך, וכשמסי לא מופעל כמו שצריך גם את החלוצים (היגוואין או אגוארו) קשה להפעיל.

        נראה אם בשבת מול צרפת יהיה להם איזה שפן מהכובע.. (קשה להאמין).

      2. אם אין לך התקפה גדולה אתה יכול להצליח בטורניר מסוג זה
        (ראה למשל ספרד 2010 או יוון 04 )
        הבעיה שלהם בהגנה .
        וקבל נתון למעט מערב גרמניה אין אלופת עולם שספגה יותר מ 5 שערים בבתים.
        מאז 94 אין אף קבוצה אלופה שספגה יותר מ 4.
        וזו בעיה של ארגנטינה וספרד

        1. אבל יש הבדל דיי משמעותי בין איך שההגנה שלהם נראתה במשחקים 1 ו-2, לבין איך שנראתה אתמול.
          חוץ מהפנדל, והאחד על אחד שארמני הצליח להציל, לא היו ממש הזדמנויות גדולות לניגריה אתמול.
          כל עוד ארמני ולא קבאז׳רו בשער, ורוחו בהגנה, המצב שלהם עדיף מזה שהיה במשחקים הראשונים.

  2. תודה רבה מולי.
    כמה תיקונים קלים:
    הקוונים מחכים עם הרמת הדגל לא בגלל הוידאו אלא בגלל שנעשה שינוי לפני מספר שנים. עד לפני מספר שנים כל פעם ששחקן היה בנבדל הדגל היה עולה. היום השחקן חייב להיות מעורב במהלך ולכן יש הרבה מצבים שבהם ברור שיש הבדל אבל הקוון לא ירים דגל עד שהשחקן לא נוגע בכדור.

    לגבי הפנדל – ההחלטה המקורית היתה שאין פנדל והוידאו רק אישש את זה. לא היתה כל כוונה של שחקן ההגנה לגעת בכדור והוא לא יצר יתרון. זה בטח לא קשור לעובדה שמדובר בארגנטינה, במיוחד שראינו שגם הפנדל שנשרק נגדם היה די שערורייתי.
    אין ספק שהיתה תפיסה ברחבה אבל זה קורה 20 פעם במשחק. אם מחליטים להחמיר עם תפיסות כאלה זה לגיטימי אבל חייבת להיות אחידות.

    1. יום לפני כן, אם אני לא טועה במשחק של פורטוגל, היה מקרה דומה בו שחקן התקפה נגח, והכדור פגע למגן שהיה צמוד אליו ביד. גם כאן לא הייתה כוונה לגעת ביד (המרחק היה קטן מדי בכדי שהמגן יוכל להגיב), ועדיין נשרק הפנדל.
      לדעתך, מה ההבדל בין המקרים? לדעתי, הלא חשובה, שניהם היו צריכים להסתיים באותה הצורה, ללא עבירה.

    2. הפעם הרמת הדגל היתה משהו כמו חצי דקה אחרי שמהלך הסתיים, וזה היה משונה בעיני.

      לדעתי גם הפנדל שנשרק יום קודם לא היה פנדל. ואולם, אם איני טועה ההבדל הוא שכאן הכדור ניתז מראש המגן ליד המגן ויום קודם מהתוקף ליד המגן…

  3. אני לא הייתי שורק לפנדל גם במקרה של איראן אבל כששחקן ההגנה נוגח לעצמו ליד כמו רוחו אין ספק שזה נעשה במקרה לחלוטין, השחקן הפורטוגלי קפץ עם היד רחוקה מהגוף ובעצם יצר לעצמו סוג של יתרון. לכן זה מקרה קצת יותר גבולי. כאמור, לא הייתי שורק גם אז.

    אם לפני הוידאו לא היינו יודעים אם טעויות השיפוט נובעות מהיכולת.
    המוגבלת שלהם לראות בדיוק מה שקרה או שנובעת משיקול דעת מוטעה, הוידאו מסנן את זה – הבעיה היא שיש שופטים שהאגו שלהם לא משחרר אותם וגם כשהוידאו מראה שהם טועים הם נשארים עם ההחלטה. זה קרה בפנדל של מצרים מול ערב הסעודית ואתמול הפנדל של ניגריה.

    האפשרות השניה היא שהשופטים לא מפרשים באותה צורה מתי נגיעת יד או תפיסה מצדיקה פנדל וזה כבר עניין יותר מערכתי שאמור ליצור סטנדרטים יותר קבועים לגבי מהי נגיעת יד מכוונת והאם כל עבירה ברחבה מחייבת שריקה כמו בכל מקום אחר במגרש.

  4. כששאלתי יודעי דבר אמרו כי הנוסח בארזנטאית הוא נו שורס פור מי ארחנטינה .
    מה זה אומר אני אין מושג.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט