פרויקט אגדות כדורסל II: אנטוני דייוויס – אגדה של קסם בל-יתואר / מולי

אנטוני דייויס מתוך הויקיפדיה באנגלית

אנטוני דייוויס – אגדה של קסם בל-יתואר / מולי

פרויקט אגדות הכדורסל II

לעתים, כשאתה עומד נפעם מול קסם, מול יצירת אמנות בל תיאמן, מול תופעה, אתה לפתע חש שקשה לך לקלוט מה בדיוק אתה רואה.

"אתה פשוט לא מאמין למראה עיניך" קובעת האימרה. וכשאתה צופה בו משחק, אפילו כאשר ההילוך האטי מפרק לשבבי שלבים את מעללי פעלוליו, אתה לרוב אכן מוצא עצמך חש ולא-מאמין שמראה עיניך הוא מציאותי. ששחקן הכדורסל בו אתה צופה בו אכן קיים. ובעיקר, שהִינך בר-מזל מספיק לצפות באחד מגדולי השחקנים שדרכו אי-פעם על משטחי הפרקט של מגרשי הכדורסל בליגה הטובה מכולן.

לכל קסם יש התחלה, וכך גם לקסם הזה שלנו. אנטוני מרשון דייוויס ג'וניור נולד בעיר שיקאגו ב-11 בחודש מרץ 1993 לשני הורים גבוהים: אנטוני דייוויס האב (1.91 מ') ואריינר דייוויס (1.85). יחד עמו יצאה לעולם גם אחותו התאומה אנטואנט, ויחד הם פגשו בבית את אחותו הבוגרת, לֶשָה, ששיחקה אף היא כדורסל בקולג'.

קסם זה לא בהכרח משהו חד, חלק וברור. לעתים מבחינים בקסם מהשנייה הראשונה,  אך לעתים לוקח לקסם זמן "להתבשל". אנטוני דייוויס ג'וניור לא היה ילד פלא שסומן מגיל צעיר. האמינו או לא, הוא שיחק כדורסל בליגת בתי ספר זניחה בשיקגו בנבחרת בית ספר תיכון שאפילו לא היה לו אולם כדורסל משלו, ולכן קבוצת התיכון נאלצה להתאמן באולם של הכנסייה ששכנה ליד בית הספר.

מה שכן, לעתים, הקסם, בצורתו הבוסרית אפילו גורם לאנשים לתפישות הפוכות. כבר בחטיבת הביניים, שהייתה (כמו התיכון בו למד) בית ספר ששם דגש על לימודים ולא על ספורט, הוא היה ידוע בתור "הנמוכצ'יק שקולע שלשות מהפינה", וזה מאחר וגובהו היה רק 1.83 מ', נמוך יחסית לאלו ששיחקו אִתו, אבל בתחילת שנתו השנייה שם הוא צמח ל- 1.93, ואת התיכון הוא החל בגובה 2.01 מ' וסיים בגובה 2.03 מ'.

עם הזמן, צמח הקסם וצמח, והגיע לבסוף ל- 2.11 מ'.

טעויות וכשלים בדרך אל הקסם, הם אלו שלעתים תורמים, לפחות בדיעבד, לשיפוץ מהותו של כל הקסם. אפילו דייויס עצמו מאמין שאחד מסודות הצלחתו כעת הם שכל צעירותו הוא תיפקד כגארד. הוא פשוט לא היה גבוה מספיק לתפקיד אחר. סוד אחר של הקסם שלו, הוא שאיכשהו הוא הצליח לגבוה מבלי שיהיו לו בעיות ברכיים.

שני אלו, לפחות לדעתי האישית, תרמו לכך שהוא  "טס מתחת לרדאר" עד גיל 17, מה שעזר לו להשתפר מבלי שיהיה עליו לעמוד בלחצים רבים מדי – וזה עזר בגיבוש אישיותו המאוזנת, שהיא בהחלט חלק מהותי מקסמו.

כשהקסם ישנו, בנקודה כלשהי, איכשהו, מתישהו, כל העולם סביב מתחיל להכיר בערכו של הקסם המופלא הזה… במקרה של דייוויס, עד גיל מאוחר יחסית, הקולג' היחיד שלקח אותו בחשבון היה קולג' מקומי קטן. ואולם, לאחר שבאוגוסט 2010 הוא שיחק בגלובל צ'אלנג' של נייקי, ובשנת 2011 במקדונלד אול אמריקן, כשריפה בשדה קוצים, הוא הפך לשם דבר, לסחורה החמה ביותר בקרב הקולג'ים.

וכך, בסופו של דבר, דייוויס ג'וניור החליט ללמוד ולשחק באוניברסיטת קנטקי, תחת המאמן ג'ון קליפארי.

וכתמיד, אחרי ההכרה בערכו של הקסם, הקסם מתחיל להתגבש… בשנה ששיחק באוניברסיטת קנטקי הוא הצטיין והוליך את קבוצתו לעונה סדירה של 32 ניצחונות ושני הפסדים. אלו, יחד עם שישה ניצחונות נוספים במרץ' מאדנס, הובילו את הקבוצה בהנהגתו לזכייה באליפות המכללות.

ועם התגבשות הקסם, כך מסתבר, מתחילה להגיע גם ההוקרה. בסיום עונתו במכללות, דייוויס הוכתר כשחקן המצטיין של הטורניר וזכה גם בפרס ג'ון וודן לשחקן המצטיין של השנה, בבחירה לשחקן המצטיין מטעם סוכנות AP, בגביע אוסקר רוברטסון לשחקן הבולט, ובפרס נייסמית' לשחקן המכללות הטוב ביותר.

ולעתים ההוקרה בקסם חדש, במיוחד כאשר הקסם חדש וטרי, ועוד לא התרגלנו אליו, היא זו המאפשרת הישגים בל-יאומנו שאינם בהכרח מנת חלקו של קסם "וותיק" שמסתובב שנים בשטח. וכך, עוד לפני שנבחר בדראפט, שלא לדבר על דקת משחק בודדת בנ.ב.א., מצא עצמו דייוויס ג'וניור כחלק מסגל נבחרת ארה"ב לאולימפיאדת לונדון בה זכה במדליית הזהב. שנתיים אחר כך, אגב, הוא כמובן צורף לסגל נבחרת ארה"ב לאליפות העולם שנערכה בסרביה בשנת 2014, שגם בה ארה"ב זכתה בזהב…

באירוע הגרלת הדראפט, כבכל שנה, כל הקבוצות כולן התפללו לאלוהי הדראפט לבחירה הראשונה. ואולם, בשנה זו התפילה הועצמה פי כמה, כי היה ברור שהקבוצה שתזכה בבחירה הראשונה, תוכל לבחור במקום הראשון בקסם ששמו אנטוני דייויס. האמת ניתנת להיאמר שרק לעתים נדירות ישנו בדראפט שחקן שברור לכול שיוכל – מהרגע הראשון – להיות שחקן שניתן להעמיד סביבו קבוצה.

בערב בדראפט דייוויס אכן נבחר במקום הראשון בדראפט ע"י ניו אורלינס (אז הורנטס כעת פליקנס), מתוך תובנה, הבנה  וידיעה של הקבוצה שמעתה והלאה הקבוצה כולה תיבנה סביבו.

וכך הגיע הזמן בו על הקסם להוכיח את עצמו ברמות הגבוהות ביותר והקסם של דייויס עשה זאת, ועוד איך עשה זאת:

זה התחיל כמובן בחמישיית הרוקיז הראשונה בעונתו הראשונה, המשיך עם חמש בחירות רצופות למשחק האולסטאר (2014-18) כשבשנת 2017 הוא היה גם ה-MVP  של משחק האולסטאר.

בנוסף לאלו, דיוויס נבחר גם שלוש פעמים בחמישיית העונה (2015, 2017, 2018), פעם אחת לחמישית ההגנה הראשונה של העונה (2018), פעמיים חבר בחמישיית ההגנה השנייה של העונה (2015, 2017), שלוש פעמים החוסם המצטיין בנ.ב.א. (2014, 2015, 2018).

וראו את המספרים…

בעונה הסדירה

עונה
קבוצה
משחקים
חמישייה
דקות
אחוזים מהשדה
אחוזים משלוש
אחוזים מהקו
ריבאונדים
אסיסטים
חטיפות
חסימות
נקודות
2012/2013
ניו אורלינס
64
60
28.8
0.516
0.000
0.751
8.2
1.0
1.2
1.8
13.5
2013/2014
ניו אורלינס
67
66
35.2
0.519
0.222
0.791
10.0
1.6
1.3
2.8
20.8
2014/2015
ניו אורלינס
68
68
36.1
0.535
0.083
0.805
10.2
2.2
1.5
2.9
24.4
2015/2016
ניו אורלינס
61
61
35.5
0.493
0.324
0.758
10.2
1.9
1.3
2.0
24.3
2016/2017
ניו אורלינס
75
75
36.1
0.504
0.299
0.802
11.8
2.1
1.3
2.2
28.0
2017/2018
ניו אורלינס
75
75
36.4
0.534
0.340
0.828
11.1
2.3
1.5
2.6
28.1
קריירה
410
405
34.8
0.517
0.309
0.795
10.3
1.9
1.3
2.4
23.4

בפלייאוף

עונה
קבוצה
משחקים
חמישייה
דקות
אחוזים מהשדה
אחוזים משלוש
אחוזים מהקו
ריבאונדים
אסיסטים
חטיפות
חסימות
נקודות
2014/2015
ניו אורלינס
4
4
43.0
0.540
0.000
0.889
11.0
2.0
1.3
3.0
31.5
2017/2018
ניו אורלינס
9
9
39.8
0.520
0.273
0.828
13.4
1.7
2.0
2.4
30.1
קריירה
13
13
40.8
0.526
0.250
0.850
12.7
1.8
1.8
2.6
30.5

קסם הכדורסל של דייוויס, כבודו במקומו מונח, והיכולת הכדורסלנית המופלאה שלו בהחלט מהותית ומדהימה. ואולם, משום מה, כדי שקסם יגיע לרמות אסטרונומיות, צריך לעתים גם משהו שהוא מעבר לכדורסל. אצל מייקל זו הייתה הלשון המתנופפת, אצל מאג'יק זה היה החיוך, אצל בארקלי חוש ההומור. אין לי שום צל של ספק שהאקסטרה-קסם אצל דייוויס הוא הגבות המחוברות שלו. תראו אפילו אילו קסמים הוא יכול לעשות עם הגבות האלו, שבעטיין, אגב, הוא רשם שני סימנים מסחריים: "Fear The Brow" (פחדו מהגבה) ו-"Raise The Brow" (הרימו את הגבה).

זה אולי מוקדם מדי לעסוק במורשתו, אך ברור שלפחות עד 2018 דייוויס מעולם לא זכה באליפות הנ.ב.א., ויש הטוענים נגדו שלכן יש לו קוף על הגב. ואולם, הוא, מצדו, טוען בתוקף שהוא הוריד את הקוף שלו מהגב ואפילו החזיר אותו אחרי חצי שנה:

תראו, קשה לי להסביר עד כמה קסום דייוויס. האם הוא הקסם הגדול מכולם? האם הוא שחקן הכדורסל הטוב ביותר ששיחק אי-פעם על פני האדמה? רוב אוהדי הכדורסל יענו על כך בשלילה. הרוב יבחרו במייקל, אחרים בלברון, צ'מברלין, בירד, ראסל, קובי, שאקיל או דוקטור ג'יי. איכשהו, רק מעטים יבחרו באנטוני דייוויס כשסביר שהסיבה העיקרית לכך היא (חוסר) האליפויות.

ואולם, לפחות לטעמי, הקסם שיש בו, באיש הרציני הזה מלא רוח השובבות, הוא הקסם הגדול מכולם. הוא לטעמי שחקן הכדורסל השלם ביותר שדרך על פארקט. יותר מכך, משהו באופן בו הוא התחבר דווקא עם ניו אורלינס, משהו באופן בו הוא כמעט נטמע בתוך העיר המשונה והמיוחדת הזו שממוקמת ארבעה מטרים מתחת לפני הים הגובל בה, בעיר בה שולט המוטו "תן לחיים הטובים לשלוט", הופך אותו – בעיני לפחות – לא רק לקסם של כדורסלן, אלא אף לאגדה של בן אדם.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 84 תגובות

  1. מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)

    6 יול 2018 08:38:41

    אחלה פוסט מולי, תודה רבה. אגדה שעדיין מתהווה. מעניין אם הפליקנס יצליחו לשמור עליו אצלם ולבנות סביבו קונטנדרית.

  2. Smiley

    6 יול 2018 08:44:24

    שחקן נהדר, קצת נוטה לפציעות, אבל בהחלט מה שנקררא שחקן פרנצ'ייז. והוא רק הולך ומשתפר, בעיקר עכשיו שהוא אמור להיכנס לשנות השיא שלו.

    עדיין, הוא נראה לי כמו מסלול קריירה של קווין גארנט של התקופה הנוכחית. גבוה מוכשר כמו שד בארגון שמתקשה לבנות סביבו קבוצה.
    אופטימיות – גארנט בסוף קיבל את האליפות שלו במועדון נורמלי

  3. יוסיארול

    6 יול 2018 08:49:47

    ללא ספק ל AD יש את הפוטנציאל להיות הגדול בכל הזמנים , אבל זה כבר תלוי בהמון דברים שלא קשורים רק לכשרון שלו.
    \נראה לי שAD שינה גישה במהלך חצי העונה האחרונה ללא קאז , אימץ את הגישה הווסטברוקית שהוא צריך לתת הכל כל משחק וזה תלוי רק בו.
    דיוויס באמת מחובר לעיר ולא נראה כאילו הוא ימהר לעזוב .
    המהלכים שהקבוצה עשתה בימים האחרונים (החתמה של רנדל ופיטון והוותור על בוגי) , מראים כי דיוויס השלים עם זה שהוא סנטר ושם מקומו הטבעי ושם הוא באמת ממצא את הפוטנציאל האמיתי שלו בעיקר ההגנתי שהוא כל כך גבוה .
    דבר שני זה שדיוויס החליט לבנות קבוצה סביבו שתתאים לו ,חתיכה חתיכה .
    אם דיוויס היה רוצה אז קאזניס היה נשאר בלי ספק אבל נראה שדיוויס העדיף להחתים שחקן שיכול להתאים בדיוק לידו וביחד עם מירוטיץ נותנים לו צמד מושלם לידו בעמדות של הגבוהים .
    דיוויס יודע שהוא זה שצריך לשחק סנטר אז זה אומר שאין צורך בקאזניס למרות שהוא כשרוני יותר וגם למרות שהם באמת התחברו ונהיו חברים .
    דיוויס הוא מסוג השחקנים כמו האקים ונביצקי , שבאמת מחוברים לאיפה שהם נמצאים ונותנים תזמן לבנות סביבם .
    מחכה לראות כבר דיוויס עונה שלמה כסנטר מראה את היכולות האמיתיות שלו במשך עונה, לדיויס רשום על המצח זוכה MVP ן DPOY באותה עונה כבר מהיום שהוא נכנס לליגה .
    נראה שהקבוצה אחרי 4 שנים של בלגן עשו סדר ובאמת כל החלטה שמתקבלת מאז היא מושכלת , בוונים קבוצה לאט לאט בלי קיצורי דרך כמו בהתחלה וכמו שקליבלנד ניסו לעשות עם לברון בקדנציה הראשונה שלו.

          3. יוסל'ה שוחמכר

            6 יול 2018 14:31:49

            וואלה שכחתי מואלרי המהממת. אבל גם את ברנדה תמיד מצאתי קוקטית.
            קלי סתם נודניקית דפרסיבית בלי כריזמה אירוטית.
            ואנדריאה נתנה פייט יפה לדונה על אליפות השיקוץ.

    1. מולי

      6 יול 2018 08:58:29

      לא יודע אם יש בעיה עם זה.

      הוא משחק מ – 2012 וכבר השיג:
      5 בחירות למשחק האולסטאר (2014–2018)
      3 בחירות לחמישיית העונה (2015, 2017, 2018)
      חמישיית ההגנה הראשונה (2018‏)
      2 בחירות לחמישיית ההגנה השנייה (2015, 2017)
      ‏MVP של משחק האולסטאר (2017)
      חמישיית הרוקיז הראשונה (2013)

      סביר שהוא הראשון שתבחר כיום לחמישייה שלך מכל השחקנים…

      נראה לי שכל אלו כבר הופכים אותו לאגדה

      2. נתן

        6 יול 2018 23:47:15

        לא שווה אגדה עדיין, ואם הוא פורש היום יחשב בעיקר כפוטנציאל לא ממומש.
        שיחק כל הקריירה בקבוצה קטנה, ונראה שרק בשנה האחרונה למד להנהיג ולהוביל.
        כל הבחירות לחמישיות לא מעלות אותו לדרגת אגדה, והבחירה בו קצת מקלקלת את המשמעות של הפרוייקט.
        אם בוחרים בו, באירווינג, פול ג'ורג', קווין לאב וכו', אפשר לקרוא לפרוייקט "50 שחקנים שאנחנו מאד אוהבים".
        כל זה בלי קשר לפוסט שלא קראתי ואני בטוח שהוא מצוייןץ

      2. יאיר

        6 יול 2018 12:54:38

        בולשיט! אם הוא פורש היום הוא ישכח מהר מאוד כמו גרנט היל או דרק רוז שהתחילו התחלה מעולה ונעלמו. ורוז לפחות היה mvp והביא קבוצה לגמר אזורי ומאזן הטוב במזרח. דיוויס הוא עדיין בגדר המון כשרון, אפס מורשת.
        לכתוב שהוא כבר ב50 שחקנים של כל הזמנים זה פשוט בדיחה.

        1. שמעון טבדי

          6 יול 2018 13:53:44

          רוז והיל לא מדגדגים אותו לא התקפית ולא הגנתית ואף אחד מהם לא נתן 6 עונות כאלו.

          אנתוני דיוויס, ווסטברוק, הארדן, דוראנט, קרי, קליי, קאווי, קיירי הם כבר היום שחקני טופ 50 היסטורים בכל הזמנים אם יפרשו. היל לא שם.

          דרק רוז אני צריך לחשוב.

          1. יאיר

            6 יול 2018 19:33:52

            אתה קשקשן ולא ראית nba מספיק שנים כנראה בשביל להגיד את מה שאתה אומר. בלי קשר להיל ורוז, שחקן של 6 עונות ופעמיים פליאוף לא נכנס ל50 הגדולים של כל הזמנים. ועם קשר להיל, מציע לך להסתכל פעם על המספרים שלו בששת העונות הראשונות בשביל שתוכל לקבל קצת פרפסטיקבה. ואת זה היל עשה בעידן שבו לא ניפחו מספרים.
            לא למדת כלום מפרשת מראדונה, הדירוגין שלך נעדרי פרפסטיקבה ופופוליסטים ותו לא. פשוט אין לך מושג.

  5. שמעון

    6 יול 2018 09:03:56

    שחקן שאם היה בקבוצה הנכונה היה טופ 10 היסטורי. מבחינת כשרון ופוטנציאל עולה על דאנקן וקארל מלון. יש לו הכל משני צידי המגרש. מפלצת שמהרגע הראשון ידעת שהוא פרנצייז. אם היה מקים תאגיד היה לו גם יותר הייפ

  6. Eytan majar

    6 יול 2018 09:22:29

    באמצע העונה כתבתי עליו שהוא בלוף. שהוא שחקן עם מספרים מנופחים שלא יודע איך לנצח. ולא, אולימפיאדה עם נבחרת ארה"ב זה לא נחשב.
    אני מודה שבפליאוף האחרון הוא שינה את דעתי עליו מעט. ואני מחכה לעונה הבאה לראות איך זה יתפתח מכאן והלאה.
    תודה על הטור

    1. שמעון טבדי

      6 יול 2018 09:42:31

      גם לברון ג'יימס לפני שחבר לסופרסטאר ואולסטאר היה איש של רק מספרים. והוא שיחק במזרח לא לשכוח,נגדו לא שיחקו ראסל, הארדן, ספרס, קובי, נוביצקי בשיאם לאורך זמן וגולדן סטייט אלא צאנסי בילאפס ודוויט האוורד פול פירס ריי אלן וגארנט. לא תחרות מי יודע מה. לכן הוא 3 מ9.

      מה לברון במערב היה עושה עם גארו הולידיי ואיטאן מור??

      1. בוני

        6 יול 2018 09:50:49

        צ'ונסי בילופס רכז ומנהיג הרבה יותר גדול מראסל ווסטברק.
        ביום שיהיה לראסל טבעת ו-FMVP תוכל להתווכח.

        הווארד,פירס אלן וגארנט גם הם אול אוף היימרס בטוחים.

      2. מוש השור

        7 יול 2018 05:03:20

        לברון הוביל קבוצה עם מו ויליאמס ואילגאוסקאס לגמר. לדיוויס יש עוד הרבה מה לעבור לפני שהם יוזכרו באותו משפט.

  7. בוני

    6 יול 2018 09:23:56

    אגדה? אם הוא פורש היום אף אחד לא יזכור ממנו כלום חוץ מהפרסומת לגבה.

    מספרים ובחירות זה לא הכל שלא תהפכו פה גם את אנדריי דראמונד לאגדה בגלל מספר הריבאונדים שלו.

      1. בוני

        6 יול 2018 09:45:14

        היו קבוצות מצויינות במזרח גם בתחילת הדרך של לברון.

        הסופר טים של בוסטון וגם דטרויט האלופה.
        לברון פירק שתי שושלות שהיו יכולות להתמודד עם הגולדן. אין היום כשרון צעיר שמתקרב ליכולת הזאת.

        1. שמעון טבדי

          6 יול 2018 09:51:24

          חח דטרויט הייתה קבוצה של פיק שנתיים וזהו עם שחקנים בינוניים שיותר מהכל העידו על חולשת המזרח. ללברון לא הייתה תץחרות בכל 15 שנותיו במזרח. זה שהוא כשל מול בילאפס ודוויט זה רק נקודות לרעתו.

          היה לו סגל פח בדיוק כמו הפחים שיש לAD. במערב לא בטוח שלברון היה מביא 3 טבעות אפילו (הדרך הייתה הרבה יותר קשה ומתישה) ובטח לא היה בגמר כל שנה.

          הנה העונה תוכל להרגיש מה הוא המערב ונראה את יכוןלות הקינג במערב. תסכים איתי שהלייקרס הנוכחית בסגל מסביב שווה לסגל של נ"א (אם לא יגיע אף כוכב) ואז נראה אם דיוויס יסיים לפני לברון או לא. וןבכלל נראה איך לברון האדיר יסתדר במרחץ הדמים במערב.

          1. בוני

            6 יול 2018 10:04:00

            מירוטיץ',רונדו וקוזינס זה סגל פח? תשווה את זה לסגל של קליבלנד בתקופת בית ראשון של לברון.

            לברון בפרנצ'יז בריא ומסודר היה מביא אליפות הרבה יותר מוקדם וכנראה שכבר היה עובר את ג'ורדן בטבעות.

          2. יוסי

            6 יול 2018 10:17:20

            באיזה כוכב דוויט היה יותר כישרוני מדיוויס , דוויט היה סנטר הגנתי מצויין שחי על חסימות וללא שום כישרון התקפי , וזה היה בתקופה שונה מהיום ששיחקו יותר על חדירות אז היה לו יותר הפקת , בליגה של היום דוויט היה חוסם גם 2 כדורים למשחק .
            AD שחקן התקפי יותר טוב בלי שאלה בכלל לגבי האוורד ומגוון יותר מהרבה אגדות אחרות ץ
            גם הגנתית דיוויס טוב יותר כי יכול לשמור על כל שחקן עמדות 2-5
            חוטף יותר טוב וגם חוסם אם היה בליגה של אז .
            הליגה השתנתה מאז ימי דוויט , ראה רודי גובר שהוא מצויין אך בסופו של דבר הוא רק רול פלייר מצוין

          3. בוני

            6 יול 2018 10:31:21

            הווארד הצעיר היה הדבר הכי קרוב לשאק בצבע (גם מהעונשין). אין היום בליגה גבוה שקרוב לזה.
            לדיוויס אין קומץ מהדומיננטיות או מנהיגות כזאת מתחת לסל.

            עם כל הכישרון של דיוויס הוא עדיין לא קרוב לקחת את זה לרמה של אגדות כמו לברון,שאק,גארנט,דאנקן.

          4. יוסי

            6 יול 2018 10:48:23

            האוורד היה דומינטטי רק מבחינה הגנתית בליגה שונה משל היום , כיום רוב הזריקות הן מחוץ לקשת או זריקות פנויות .
            דיוויס שיחק רק חצי עונה בתור סנטר ותראה איזה מספרים הוא נותן , אם זה לא דומיננטי אז מה כן , נתן מספרים של האקים דה דרים, שזאת ההשוואה הכי נכונה לגביו .
            שאקיל ודאנקן נכנסו ליגה לקבוצות מצוינות שבנויות בשבילם , גארנט הנפיק את אותם מספרים של דיוויס .
            דיוויס נחשב כשחקן טופ 3 בליגה והרבה אומרים שהוא כבר מקום ראשון , אם כל הכבוד לרשימה ששמת והאוורד , אף אחד מהם אף פעם לא נחשב כטוב ביותר בליגה (חוץ משאק לתקופה מאוד קצרה ) , דוויט בטוח שלא .
            דוויט הוא מוטומבו רק עם יותר רעש עם כל הכבוד למוטומבו

          5. בוני

            6 יול 2018 11:04:59

            https://www.youtube.com/watch?v=RgGiP-u_lbg

            תמצא לי שחקן בלי כישרון שיכול לשחק ככה.
            גם מוטומבו הוא אגדה יותר גדולה מדיוויס.

            אתה נכנס לבור יותר עמוק כשאתה מזכיר דאנקן,שאקיל ואחרים שהובילו פרנצ'זים למקומות הכי גבוהים.
            דיוויס משחק בליגה 6 עונות וחוץ מכמה הופעות אישיות,וסיבוב שני בפלייאוף לא עשה כלום.

          6. יוסי

            6 יול 2018 11:17:34

            ברור שאם תקח אותו מול אגדות עם קריירה שלמה אז הוא לא שווה מולם אבל מול דוויט אין בכלל שאלה שהוא כשרוני יותר וגם די בטוח שיחשב טוב ממנו.
            אי-אפשר לקבוע על שחקן שהוא אגדה אחרי 6 עונות ,ימים יגידו .
            מבחינת כשרון הוא ברמה של הגדולים לאיפה יגיע תלוי בכל כך הרבה גורמים .
            תקח כשרון /יכולת הוא משאיר אבק להווארד ועוד הרבה אגדות
            לאיפה יגיע תלוי בהחלטות של הקבוצה , שחקנים לידו פציעות .
            אם הפליקנס היו משחקים במזרח הם בטוח בגמר מזרח ואפילו בגמר הליגה
            מזרח חלש מהיום שג'ורדן עזב ושאף אחד לא יבלבל במוח

          7. שמעון טבדי

            6 יול 2018 13:50:49

            חחח דוויט תמיד היה נגר, יצא לו עונת פוקס עם ון גנדי. היה קולע ממילימטר ונותן מרפקים של עבירות תוקף שלא היו נשרקות כמו לברון שמעיף שחקנים עם היד. דיוויס בגיל 19 היה יותר טוב ממה שדוויט היה אי פעם. להשוות אותו מול דוויט זה כמו להשוות את לברון גיימס לאנטואן ווקר

          9. אפלטון

            6 יול 2018 14:57:33

            אם תסתכל על שש העונות הראשונות של דווייט בליגה (והוא היה צעיר מדייויס) תראה שם שחקן שהיית מעמיד בפוטנציה כאחד הגדולים ששיחקו את המשחק.
            3 שנים ברצף שחקן ההגנה של השנה, פעמיים ברציפות הוביל את הליגה בריבאונדים וחסימות, 4 הופעות אולסטאר, הובלת הקבוצה שלו לגמר הליגה ושתי הופעות בגמר הקונפרנס, וכולה בן 24.
            פרספקטיבה יכולה לשנות הרבה תמונות, בגלל זה גם לי בעייתי הרעיון לבחור שחקנים מתחת לגיל 28 לפרוייקט כזה. אבל דייויס הוא כזה מיוחד שאפשר לקחת עליו צ'אנס ולהכניס אותו לרשימה המכובדת הזו כבר בגיל כזה צעיר, במיוחד אחרי העונה הנוכחית שלי נראה שעשה סוויץ' אמיתי בראש.

  8. אחד העם

    6 יול 2018 10:30:24

    שחקן נהדר ++ הימרתי עליו כmvp (פה באתר) במשך שנתיים

    ועדיין, אגדה?? בואו נמתין קצת מעבר ל5 שנים ראשונות.
    "האם הוא הטוב ביותר ששיחק אי פעם?" – מה? למה? בגלל פוטנציאל אדיר ובחירות לחמישיית העונה?
    או שייתן עוד 5 עונות כאחה או שייקח קבוצה לגמר אזורי ומעלה כדי שנדון על טופ 20 אבר.
    לברון נתן עונות מפלצתיות לא פחות והפציץ בתאריך אישיים בלי הכרה. ועדיין לקח 12 שנים ו3 אליפויות כדי שידברו עליו ברצינות בהר ראשמור (ואני לא חסיד של לברון)

  10. ולדי קוגן

    6 יול 2018 11:03:07

    תודה רבה מולי. חבל להגיד את זה אבל גבה יהיה חייב לעזוב בסוף את הפליקנס,שחקן כזה צריך לשחק על אליפויות ולא על פלייאוף.רואה אותו מגיע לאיזה בוסטון או לייקרס בהמשך הדרך

  14. מתן גילור

    6 יול 2018 11:20:38

    בקשה מבוני ושמעון (זכותכם לסרב כמובן) – אם תהפכו כל טור בפרויקט הזה ל"הוא לא לברון / אם הוא היה משחק עם 2 אולסטרים" בלה בלה בלה, יש מצב שזה יהרוס קצת.
    יהיה טור על לברון. שם יהיה אפשר לדון על לברון ולהשוות אותו לכל שחקן אחר בהיסטוריה. גם ככה מוצאים איך לדחוף אותו לכל טור באתר.

    2. מולי

      6 יול 2018 11:28:43

      מתן, מסכים עם הבקשה מבוני (ומקלמנטה – אם זו לא פעם ראשונה), אבל מן התגובות של שמעון, משתמע שהוא כן חושב שדייוויס הוא אגדה. הוא נתן את שנותיו הראשונות של לברון כדוגמה למדוע צריך להחשיב את דייוויס כאגדה.

    3. בוני

      6 יול 2018 11:36:32

      התעייפתי מלתקן שגיאות של רפי הבנה.
      קווין לאב היה באולסטאר?ללברון לא היה אולסטאר אחד בעונה הקודמת וגם לא בטוח שהיו נכנסים לאולסטאר בג'י ליג.

      לברון הגיע בשנה ה-4 לגמר נבא עם אילגאסקאס ובובי ג'קסון.
      זה דיון מיותר.

        1. בוני

          6 יול 2018 12:23:25

          הכינוי שלו Boobie,שחקן חביב מיני רבים שלא היה מגיע לשום מקום בלי העזרה של המלך.

          הוא נמצא ברשימה מכובדת של רכזים עם ארווינג,צ'אלמרס,קול,דלבאדובה..

  15. מולי

    6 יול 2018 11:50:47

    מעצם הדיון האם דייוויס הוא אגדה, הועלתה כאן שאלנה עקרונית:
    מהם התנאים להיחשב כאגדה?

    את אגדות העבר, כאלו שפרשו ממשחק, יחסית קל לנו לאמוד. אנו יודעים מה הם עשו משך הקריירה שלהם ובאילו תנאים.

    השאלה העקרונית היא האם ניתן להכניס כאגדה שחקן פעיל?

    מבחינתי, התשובה היא כן.

    ואז נשאלת השאלה:
    מהם התנאים שגורמים לשחקו פעיל להיחשב אגדה?

    התשובה שלי היא:
    1. מה שעשה עד כה
    2. מה צפוי שיעשה עד המשך הקריירה.
    3. היכן הוא עמד ביחס לשחקנים האחרים בזמן שהוא שחקן פעיל.

    בהתחשב שלושת הפרמטרים הללו, אין לי ספק שגם לברון וגם דייוויס חייבים להיות ברשימת האגדות.

    ואגב, אם צ'רלס בארקלי באגדות הוותיקות (ואני חושב שעל כך אין עוררין), הרי ברור שכדי להיחשב כאגדה, אינך חייב לזכות באליפות…

    1. פינקי

      6 יול 2018 12:00:37

      ראה תגובה אחת מתחתיך (משום מה לקח לה המון זמן להישלח…)

      אני לא חושב שאפשר לקרוא למישהו אגדה על סמך מה שמצופה שיעשה, למשל הדוגמאות שהבאתי של רוז והיל, שהתחילו נפלא, אבל הכל נעצר בגלל פציעה.

      מקווה מאוד שלדיוויס זה לא יקרה, אבל כמו שאומר הביטוי, אל יתהלל חוגר כמפתח.

      1. מולי

        6 יול 2018 12:10:01

        האמת, לאעמי גם אם ייפצע היום ולא ישחק יותר הוא יהפוך לאגדה. טראגית אמנם, אבל עדיין אגדה.
        וספוילר: דריק רוז יופיע כאגדה בקרוב 🙂

        1. פינקי

          6 יול 2018 12:27:13

          טוב, אני מניח שכל אחד והקריטריונים שלו…
          רק מקווה שלא הכנסתם לרשימה גם את ג'רמי לין בגלל החודש של הלינסניטי 😉 🙂

          1. מולי

            6 יול 2018 12:55:02

            אגב, ג'רמי לין הוא במפורש אגדה מהאגדות במובן של סיפור בל יאומן.

            אני, עם זאת, מסכים שהוא לא מתאים (לפחות נכון לעכשיו) להיות אחד מחמישים האגדות הבאות.

          2. רובין

            6 יול 2018 13:00:49

            ג'רמי לין לא מתאים נכון לא לעכשיו אלא לעולם לא. הכישרון והמנהיגות פשוט לא שם. אז חדר יפה בניקס. קמבה ווקר עושה את זה פי אלף טוב.

          3. פינקי

            6 יול 2018 13:29:10

            פה קבור הכלב.
            כנראה שההגדרה שלי ושל צוות הופס למושג "אגדת כדורסל" שונה מהותית.

            אולי עוד 40 שנה כשאצא לפנסיה ויהיה לי זמן אני אעשה פרוייקט אגדות משלי 🙂

  16. פינקי

    6 יול 2018 11:57:20

    שחקן ענק, כנראה הגבוה הכי טוב בליגה כיום, אבל נראה לי שעדיין מאוד מוקדם בשביל להכתיר אותו כ"אגדה".
    בכל זאת, השנה הייתה הפעם הראשונה בה הוא ניצח סדרת פלייאוף…

    אם מספיקות 4-5 שנים טובות בשביל להיחשב לאגדה אז אפשר להכניס לרשימה גם את גראנט היל או דריק רוז, שחקנים טובים, אבל ממש לא אגדות.

  17. יאיר

    6 יול 2018 12:55:53

    מצטער אבל רחוק מאוד מלהיות אגדה בשלב זה של הקריירה שלו. מקסימום אייקון אופנה בשל החוסר שלו במעצב שער פנים

  19. ari

    6 יול 2018 13:57:04

    הכל היה בסדר עם המשפט הבא:
    "הוא לטעמי שחקן הכדורסל השלם ביותר שדרך על פארקט"
    ????Really
    הבחור מוסר ממוצע קריירה 1.3 אסיסטים ובפלייאופס 1.8, שזה אומר שהוא לא בקטגוריה בכלל, בנתיים כמובן

  20. MBK

    6 יול 2018 14:04:51

    תודה מולי
    יש לדוויס פוטנציאל להיות אחד הגבוהים הטובים בתולדות המשחק
    בשביל להשיג גדולה הוא חייב לרשום הופעות פלייאוף גדולות

  23. עמית ירקוני

    6 יול 2018 15:17:32

    שחקן נהדר וטור נהדר.
    באופן אישי אני מקווה שילמד מהטעות (לפחות לדעתי זו טעות) שגארנט עשה ולא יבזבז שנים יקרות בפרנצייז שלא מסוגל להקים סביבו קבוצה שבאמת תאיים על האליפות. אשמח לראות אותו בסלטיקס בתור אוהד אבל באמת חשוב לי שיעזוב ויתאחד עם סופרסטאר אחד אחר לפחות (קוואי?) מכיוון שהוא באמת אחד מבין היחידים שיכולים להפוך את הליגה לתחרותית באמת שוב.

  24. מנחם לס

    6 יול 2018 15:56:20

    עבורי אחת המעלות הגדולות ביותר של הגבה היא שנראה לי שאין לו בכלל שונאים. הוא שחקן חבחב, מחייך, נראה בעל לב טוב, MENSCH כזה.

    תסתכלו על ממוצעיו. ברור שהוא כבר שייך ל-50 הגדולים החדשים מאז 1996.

    אגיד זאת אחרת: אם היום מתחילים דראפט חדש בו משתתפים כל שחקני ה-NBA, הבחירה הראשונה שלי היתה קווין דוראנט, והשנייה אנטוני דייויס.

    תודה מולי על פוסט מצויין.

    1. צ'ומפי

      6 יול 2018 16:49:09

      מעריך אבל לא מסכים. דראפט בוחרים לפי פוטנציאל (שברור שיש בכמויות), אגדות נבחרות לפי קבלות וזה עדיין אין לו מספיק.

  26. Ido

    6 יול 2018 16:26:02

    אגדה של אוהדי ניו אורחינס בטוח. אגדת נבא. ממש לא.
    ניצח סדרה אחת בפלייאוף וגם זה מאחורי גרו הולידיי. בשביל לקבל את התואר אגדה אתה צריך להוריד דשם כמו דווין וייד או דירק. אתה צריך להביא קבוצה לגמר הקונפדרציה נגד כל הסיכויים כמו מרק גאסול או דרק רוז או הווארד. או חפחות רוח לחימה כמו קובי הזקן או ראס…
    צריך לשים את הכסף על השולחן מולי. ופה לא מספיק חוזה מקסימום.
    אגדה שעדיין לא הבשילה בשבילי.

  28. דביר

    6 יול 2018 16:54:22

    רק השנה סוף סוף היה לדיוויס סגל סביר. ובכל זאת מדובר על שחקן ששווה אולי טופ 60 אי פעם ובטח שלא פוטנציאל לטוב בכל הזמנים להשוות אותו ללברון? זה בדיחה. אני רק מזכיר בוסטון ב2008 וב2010 הייתה ברמה של המערב ב2008 זכתה באליפות ב2010 הפסידה במשחק 7 . אורלנדו לא הייתה רק הווארד היו שם כמה שחקנים לא רעים שעזרו לו זה בטח לא הסגל הנוראי של לברון. כמובן שגם הווארד היה בזמנו אחד הטובים בליגה איך שלא תהפכו זאת. ללברון לא הייתה תחרות במזרח ? העובדות מספרות אחרת בוסטון גררה אותו במאימי למשחק 7 אינדיאנה גררה אותו למשחק 7 ושנה לאחר מכן למשחק 6 שיקאגו הייתה מצויינת. במערב היו שנים בהם לא הייתה תחרות בכלל ( ב2015 כל המערב היה פצוע מה שסלל ללוחמים דרך לגמר וגם ב2017 מערב חלש עם סאן אנטוניו ללא קוואי כגמר אזורי) .דיוויס מעולה אבל צריך לעבור קבוצה בעיקר עכשו שרונדו לא נמצא שם לא ברור איך הפילינקס רוצים לנצח.

  29. שמעון

    6 יול 2018 21:00:28

    כרמלו בדרך לעוף מאוק האם פרסטי עושה טרייד ומנחית את קאווי לעונה ולוקח סיכון כמו דעשה עם גורג?? האם הוא יצא המנצח הגדול של הקיץ בלי שאיש דיווח על זה? קו אחורי של ראס גורג וקאווי ירצח את הטריו של גולדן. הספרס לגמרי יקחו את סטיבן אדמס אברינאס ו2 בחירות דראפט. איש לא יתן חבילה טובה יותר עבור קאווי לעונה.

  30. john

    6 יול 2018 23:24:02

    מצויין מולי. הדגש עם דייויס זה אכן מימדיו המפחידים יחד עם כישורי הגארד שלו. ישר כוח על על ההשקעה שלך בפרוייקט הזה!

  31. נתן

    6 יול 2018 23:54:08

    הבעיה היא לא עם הבחירה של דיוויס, אלא עם ההגדרה של אגדה. יש אגדות שהשתמרו, שגם בפרספקטיבה של זמן שומרות על מעמדן, ויש אגדות כמו דיוויס, שהן סיפורי ילדים שאפשר להתווכח עליהם והם פופולאריים, אבל אף אחד לא יודע אם ימשיכו כך, או יעלמו מהתודעה.

  32. שגיא נאור

    7 יול 2018 09:42:39

    קצת באיחור אבל תענוג של פוסט ואחלה תגובות (כשהם לא קשורות ללברון ..).
    מסכים שיש בעיה לקטלג שחקן האגדה עם הסתמכות על מה שהוא צפוי לעשות ולא מה שכבר עשה.

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט