מהלך מנצח (18) – ניתוח משחקי הלילה בפלייאוף / נמרוד איתן

יוסטון- גולדן סטייט

יוסטון עולה ל2-3 אחרי עוד משחק בסקור נמוך. הארדן שוב לא הופיע אבל התעלות של פול וגורדון בחצי השני, עוד רבע אחרון חלש של ג"ס והחבורה של מורי יכולה להריח את הגמר.

נגעתי בפריוויו לסדרה בחדירות של סטף, וככל שהתקדמה הסדרה הבנו שזה המפתח גם אצל הרוקטס. הגנות הסוויצ'ים שאנחנו רואים מוציאות הרבה מהעוקץ של הפיק&רול ושמה את הכוכבים הגדולים מול המיס מאצ'ים שהם בוחרים בהגנה. עכשיו השאלה מה הם עושים מולם.

בגלל הכשרון ההתקפי הגדול של הארדן, פול, סטף וKD אנחנו רואים אותם מתפשרים לא מעט על זריקות מבחוץ מול שומר נמוך/איטי אחרי שהם יוצרים ספייס לקליעה מכדרור. הזריקות האלה נראות נהדר כשהן נכנסות אבל עד עכשיו בסדרה אף אחד לא קולע אותן באחוזים טובים, מה שמובן לגמרי. מצד שני הן מאטות מאוד את המשחק, תוקעות את השטף ההתקפי וגורמות גם לא אחת לאיבודים בסוף שעון. לעומת זאת כשהחבר'ה האלה מחליטים לחדור מול המיס מאצ', להביא אפילו חצי עזרה בהגנה פתאום נפתחות המון אופציות שאין כמו ההתקפות האלה כדי לנצל וזה נראה נהדר כשהכדור זז מיד ליד עד לזריקה חופשית, השאלה היא למה זה לא קורה יותר.

נתחיל מג"ס, הויכוח המוכר של מי הקבוצה ומי צריך לקחת על עצמו יותר. למי שפספס- דעתי היא שהם חייבים שסטף ינהל את ההצגה וייקח עליו את רוב האחריות בתחילת ההתקפות. כשדוראנט מנהל את ההתקפה/הולכים אליו מוקדם זה בד"כ נגמר בזריקה קשה. אמנם דוראנט קלע אותן באחוזים נהדרים בשני המשחקים הראשונים אבל דועך ככל שהסדרה מתקדמת והיום הציג משחק חלש שני ברציפות (8/22 מהשדה, 0 אס') כשהוא מגיע ל29 נק' בזכות כמה חסדים מהשופטים שסידרו לו 10 נק' מהקו.

המהלך שקורה הכי הרבה עם דוראנט זה שהוא מגיע לחסום כדי להכריח חילוף ושהארדן/פול ישמרו עליו ואז יורד לקבל כדור בפוסט. יוסטון מצליחה להכריח אותו לזריקות בפייד אוואי שכבר לא נכנסות כ"כ, והלילה כשניסה להגיע לטבעת מהמצב הזה הגיע עזרה נהדרת ודוראנט איבד שני כדורים במסירות, כשעוד אחד כמעט הלך לאיבוד וג"ס הצליחה להציל אותו במאבק על הרצפה אבל נשארו פחות מ5 שניות על שעון ההתקפה.

לעומת זאת, כשסטף מנהל את ההתקפה יש כמה אופציות. אופציה אחת היא פשוט להזיז את הכדור ולנוע בלי כדור כמו במהלך הבא

חצי חדירה של סטף, עזרה מגיעה מן הסתם מלוני שנשאר על קשת השלוש ולא מהווה איום. אבל כשלוני מכדרר באיזור הזה פול לא מודאג והוא מנצל את זה להאנד אוף עם קליי. עכשיו כשפול רחוק מלוני הוא חייב להגיב באיחור מה שמשאיר את לוני לבד לגמרי לקבל מסירה באיזור העונשין ל4X3 המוכר. במקביל סטף מקבל חסימה על הבייסליין מבל שהארדן לא מתאמץ לשבור, מה שמשאיר את טאקר חייב לעזור על לוני בזמן שהוא משאיר את סטף חופשי. השומר מהוויקסייד לא יכול לעזוב את דוראנט והנה זריקה חופשית.

שתי התקפות אחרי ג"ס מתחילה עם פיק&רול בין סטף לדוראנט שמשאיר את פול על דוראנט, אבל יוסטון מכווצת את ההגנה ומשאירה את לוני חופשי על קשת השלוש. על פניו- שוב אין כאן איום. אבל מסירה מהירה של סטף ותנועה של קליי לעבר האנד אוף נוסף כשאין מי ששומר על לוני ויחליף אחרי החסימה והנה עוד שלשה חופשית.

ברבע השלישי ראינו היי פיק&רול בין סטף לבל, קאפלה מחליף אבל פול לא מגיב טוב לחילוף, נתקע קצת בחסימה ובל מסתובב מהר, שוב 4X3 ויש דאנק קל לגרין, למה לא רואים את זה יותר?

במהלך הבא אפשר לראות שוב, ממש חצי חדירה של סטף, בקושי נכנס לקשת השלוש. אבל בסטרונג סייד נמצא גרין מחוץ לקשת אז טאקר מרשה לעצמו לזייף וגרין מנצל את זה כדי לתקוף מהר במקביל לתנועה של סטף שמכריחה חילוף. הארדן שוב לא מזיז את הרגליים, פול חייב לעזור וגרין עם אסיסט נהדר ללוני.

במהלך הבא שימו לב בסוף הרבע הראשון איך כנראה טעות של גורדון שלא החליף וסטף מיד מוצא את ווסט חופשי, שוב הנעת כדור נהדרת של הווריורס וקו מחטיא שלשה חופשית לגמרי מהפינה.

ראינו כאן שוב איך סטף משפיע על המשחק. כשהכדור בידיים שלו בד"כ קורים יותר דברים טובים עבור שחקנים נוספים. לכן ממש לא מובן לי למה קר מתעקש להמשיך עם הכדורים האלה לדוראנט לפוסט גם כשהם לא עובדים. גם ברבע האחרון אחרי האסיסט של גרין ללוני הגיע חדירה של סטף שנגמרה בנק', ג"ס צמצמו את הפער ואז חזרו שוב לדוראנט בפוסט מה ששוב לא עבד. הדקות האלה שהכדור אצל סטף משפיעות בעיקר על קליי שמתקשה לבוא לידי ביטוי נגד הגנת החילופים הזאת אבל התנועה ללא כדור ויצירת החצי עזרה הזאת בעקבות מהלכים של קרי הם בדיוק החצי שנייה שקליי צריך כשהכדור מגיע אליו.

נעבור ליוסטון. הארדן עם 0/11 מהשלוש, 20 החטאות רצופות מחוץ לקשת. בכל זאת, הוא ממשיך להתעקש על סטפ בקים למיניהם.

הארדן מסדר לעצמו את מי שהוא רוצה מהחילופים. קרי מספיק זריז כדי לעמוד מולו בחלק מהפעמים כדי שלא יעבור אותו, למרות שגם איתו הארדן מסתדר לא מעט פעמים בעזרת יתרון פיזי מובהק ומידי פעם גם איזה קרוס נהדר.

לעומת זאת כשהוא מקבל את לוני/ווסט אני לא מצליח להבין מה מונע ממנו לחדור לסל.

כאן הוא מנצל נהדר את העובדה שלוני נצמד אליו יותר מדי ועובר אותו בלי בעיה, עזרה מגיעה מגרין וזה לוב קל לקאפלה, מה שראינו כ"כ הרבה השנה

הנה הוא שוב מקבל את לוני בחילוף, הפעם לוני שומר מרחק ועדיין כשהארדן רוצה זה לא כוחות כל הדרך לפאול וסל.

זה אמור להיות המהלך שהארדן מבצע הכי הרבה, במקום זה ראינו יותר מדי שלשות כמו זאת, הוא מקבל את ווסט בחילוף, ואם לוני עוד מדי פעם מצליח להחזיק בין הארדן ובין הסל לווסט אין שום סיכוי לעצור חדירה שלו. אז הנה מה שהארדן החליט לעשות יותר מדי פעמים.

דיברתי גם על הגנת החילופים ואיך היא משפיעה על הפיק&רול. הנה דוגמה כמה הרוקטס גם קטלניים כשלא מחליפים מולם. סטף מנסה להישאר עם פול למרות החסימה, מיד מסירה פנימה לקאפלה שמסיים מצוין ובצורה סבלנית בדרך לפאול וסל משלו.

הראיתי כאן דוגמאות לשני סגנונות ההתקפה שהקבוצות לא מצבעות מספיק ובורחות לזריקות שדורשות פחות מאמץ אבל נכנסות באחוזים הרבה פחות טובים. אצל ג"ס זה בעיקר זריקות של דוראנט מעל השומר, אצל יוסטון סטפ בק של הארדן וגם של פול כמובן.

המאמן שישים דגש על יעילות ההתקפה שלו ועל הדרישה לתקוף יותר את הצבע ולחדור ובכך להרוויח את הנעת הכדור שנעלמה קצת בסדרה מול עזרות וקלוז אאוטים ירוויח יתרון משמעותי בדרך לגמר. אצל קר נראה שזה הסיכוי היחיד להפוך את הסדרה כי כרגע זה לא נראה טוב בכלל מבחינת הלוחמים.

מבחינת רוטציות והחלטות מאמנים אני קצת מאוכזב מקר. הוא החליט לשתף יותר את הספסל כדי לתת יותר מנוחה לשחקנים שלו וזה מובן. ווסט אמנם לא תרם התקפית, אבל בהגנה הרוקטס לא ניצלו מספיק את הנוכחות שלו על המגרש ולכן הוא גם לא עלה בנקודות יותר מדי. מצד שני אני לגמרי לא מבין את ההחלטה להעדיף את קוק על פני יאנג. הוא לא שומר יותר טוב ממנו ובטח שלא קלעי יותר טוב. בנוסף הוא הרבה פחות מנוסה. יוסטון השאירו אותו חופשי לגמרי שלוש פעמים מחוץ לקשת וזה נגמר עם שלוש החטאות. בדקות הסיום הוא קיבל שלשה חופשית לגמרי אחרי שפול לא ירד להגנה בעקבות פציעה ובקושי תפס את הכדור מרוב לחץ. אני לא מבין איך יאנג לא שיחק אחרי שנתן כמה שלשות חשובות מאוד בסדרה הזאת.

מי שאכזב היום הוא בעיקר דריימונד גרין. המנוע של ג"ס , המוטיבטור, המנהיג, מה שתרצו. לא ראינו אותו היום צועק ומשתולל כדי להעיר את החבר'ה, ראינו המון איבודים שלו במסירות לא טובות והוא לא הורגש מספיק. במשחק הזה הוא חייב להיות הרבה יותר פעיל, בטח בחוץ כשאין את הקהל שייתן את האנרגיות.

דאנתוני נשאר על 6 וחצי שחקנים ברוטציה כשגרין נתן לו שלוש שלשות חשובות היום והמשיך להיות טוב בהגנה לצד כמה החלטות רעות בהתקפה, אבל סה"כ הרוויח את הדקות שלו. לכשירות של פול יש פה משמעות קריטית כי אם הוא לא משחק במשחק 6 זה אומר שדאנתוני חייב להחזיר לרוטציה מישהו שיובש לחלוטין, אחד מבין מבה א מוטה (הכי סביר), אנדרסון או ג'ונסון. לכל אחד מהם יש מגבלות רציניות, בטח בהשוואה לפול. הייתי מנסה אפילו ל2-3 דק' את אנדרסון. מי יודע אולי תיכנס לו איזה שלשה והוא ייכנס לזון פתאום.

יוסטון שמו את עצמם בעמדה מצוינת לקחת את הסדרה. הם גם הוכיחו עליונות מוחלטת במשחקים צמודים. ג"ס חייבת לגמור את המשחק לפני השתי דקות האחרונות כדי לנצח וגם אם תוכל לעשות את זה במשחק 6 בבית, אני בספק רב אם תצליח בגיים 7 בחוץ כל עוד פול משחק. האם אנחנו בדרך לעונה שנייה מתוך ארבע בלי אליפות של מי שאמורה להיות אחת הקבוצות הטובות בהיסטוריה?

Tags: 

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. ניתוח מעולה כרגיל, תודה!

    הנקודות שהעלית הן בהחלט נכונות – כשסטף מרכז ההתקפה של הווריורס פחות נתקעת, וכשהארדן נשמר מול אחד מגבוהי הווריורס הוא בהחלט צריך יותר ללכת פנימה.

    השאלה היא, בכל זאת, למה הם עושים את זה פחות?
    קשה לי להאמין שהמאמנים לא שמים לב לזה. אולי משהו במשחק ההגנה של כל קבוצה מקשה על כך שהסיטואציות האלה בכלל יקרו?
    בנוסף אני חושב שבמקרה של הארדן יש גם פן פסיכולוגי – הוא בטח מאמין שהוא צריך שלשה אחת שתלך פנימה כדיי לחזור לגל הקליעות. הרי עד המחצית במשחק 4 הוא קלע בסדר גמור בסדרה.

    מבחינת הרוטציות –
    גם אני מסכים שיאנג נותן סדרה לא כזאת רעה ויכל לתרום היום לווריורס.
    מבחינת הרוקטס –
    אני חושב שמהשלישייה מ׳בה אמוטה-אנדרסון-ג׳ונסון, הייתי מעלה לקצת דקות דווקא את ג׳ונסון.
    בניגוד לשניים הראשונים, הוא יודע להוריד טוב יותר כדור לרצפה ולמצוא במסירה שחקן פנוי. הוא לא קולע פחות טוב מאנדרסון, ולא שומר כזה נורא.
    נכון, הוא מבוגר, אבל גם מנוסה. תן לו גג 10 דקות, ולדעתי הוא יוכל לתרום יפה.

    1. תראה בקשר ללמה לא עושים את זה יותר, יש פה שתי סיבות, אחת היא עייפות. דיברו על זה הרבה בעבר ועדיין מדברים בנוגע ללברון. כשהוא מתעייף אנחנו רואים אותו מתפשר על קליעות מבחוץ, וזה נכון לגבי כל שחקן.
      חדירה לסל היא יותר מעייפת, אינטנסיבית וכמובן יש בה הרבה יותר מגע. מצד שני אני אומר- לחדור בשביל להוציא. כמו שהראיתי אפילו חצי חדירה יוצרת הזדמנויות לחברים וזה בכל משהו שצריך לקרות יותר.

      דבר שני זה כמובן דוראנט אצל ג"ס. כנראה שהוא בכל זאת צריך את הקליעות שלו ואת הנגיעות שלו בכדור. אני אוהב גם שהוא מקבל בפוסט ואז קרי וגרין מנצלים שהשומר של גרין מכווץ לעזרה והוא חוסם לקריאה שנשאר חופשי בדכ. עד עכשיו בסדרה יוסטון לא עזבו את גרין יותר מדי מה שעיקר את המהלך. דווקא הלילה היו כמה מצבים כאלה ודוראנט פספס את המסירה.

      לגבי ג'ונסון, האמת שמסכים איתך לגמרי, הוא נתן פלייאוף נהדר בעונה שעברה, הוא יכול להוסיף נק' בבידוד (מה שמאוד חסר ליוסטון 😉,) אבל דווקא מהפוסט. ואז אם יכווצו עליו בפוסט זאת יופי של הזדמנות להוציא לקלעים.

  2. אחלה טור נמרוד.

    אני לא מסכים לגבי סטפבק. זו זריקה מאד קשה אבל הארדן שם אותה כבר שנתיים באחוזים נהדרים והעונה ברמה היסטורית. קורה שמחטיאים, זה לא ימשך עוד הרבה. זה הלחם והחמאה שלו והוא מעולה בזה. הוא חיפש את הקליעה למרות שבהחלט יכל לחדור על ווסט (גם פול העדיף להשליך עליו שלשות משום מה שנכנסו חצי שני).

    3: סיבות יכולות להיות להחטאות של הארדן

    1. חוסר מזל ויום רע
    2. עייפות כי הוא משחק הגנה שהוא לא רגיל ואין על מי להחביא אותו בסידרה הזאת ולרוב הוא על דוראנט (במשחק היום פחות).
    3. היחנקות-יש את גמר 2012 שהחטיא זריקות בלי שמירה לגמרי, את ההפסד לספרס שהם היו קבוצה טובה יותר. זה ייתכן ומתחיל להיערם ועל גבו מוטלת החובה לנפץ את זה.

    הוא חייב ליוסטון איזה משחק של 40+ בסידרה הזאת ואני מאמין שזה יגיע (לא בטוח יספיק לנצחון).

    1. תראה , מאז המשחק הראשון, חוץ מרגעים נקודתיים במשחקים הוא לא קולע אותם באחוזים טובים וזה נכון אגב לרוב הפלייאוף.
      תסכים איתי שמהחדירות שלו אם הוא מקבל החלטות נכון האחוזים הרבה יותר גבוהים- מלייאפ שלו/לוב לקאפלה/ הוצאה לקלעים פנוי+ המשך התקפה מה שגם מכניס את החברים למשחק וגם בודק את הרווחיות בהגנה, דבר שג"ס דווקא נופלת בו לא מעט בשני המשחקים האחרונים.

  3. ניתוח מעולה. אהבתי ששמת לב לאיך שגולדן סטייט חוסמים עם השחקן שמשאירים פנוי מחוץ לקשת – זה טריק אדיר שהם המציאו עם בוגוט ב2014/2015 וככה חייבים לשמור על כל השחקנים שלהם גם כשהם מרווחים 5-out.

    אם גולדן סטייט יפסידו את הסדרה הזו, אנחנו נשמע הרבה רעש על כמה דוראנט לא הסתגל עדיין לשיטת המשחק של הווריורס, ובצדק. הוא אמנם קולע באחוזים טובים (יחסית) בסדרה אבל זה לא הכדורסל של הווריורס. זה שיוסטון משחקים ככה לא אומר שגולדן סטייט חייבים.

    1. צודק לגמרי לגבי דוראנט. זה אכן נראה ככה. רוב הנקודות שלו באות מבידודים וגם מספר האסיסטים צונח פלאים כשהוא משחק ככה (גם אישית וגם קבוצתית). ראינו כבר שהסגנון הזה לא מספיק לתואר באוקייסי והנה גם בג"ס הוא לא מספיק כשיש הגנה שמאתגרת אותם ומכוונת אותם בדיוק לנקודות האלה.

      כתבתי באחת התגובות השבוע נתון מעניין לגבי המאזן של ג"ס במשחקים שדוראנט קולע 30+ בשנתיים האחרונות לעומת קרי ב30+ ב4 שנים האחרונות. אצל קרי זה משהו כמו 7-108. אצל דוראנט משהו באיזור ה12-40. שוב זה מראה שכשקרי טוב בדכ כל הקבוצה טובה, לא משהו שאפשר להגיד על דוראנט.

  4. תודה רבה נמרוד. פוסט מצוין ומועיל.

    מצטרף לשאלה של בובי – למה בעצם המאמנים לא עושים את זה? והאם זה אכן בגלל שההגנה לא מאפשרת, או אולי פשוט בגלל שהם עייפים בגלל שהתאמצו כל כך בהגנה (טיעון שאפלטון העלה).

    הסבר אפשרי לכך שהמאמנים לא עושים את זה הוא שמדובר בקלעים אדירים, בשתי הקבוצות, וכל הזריקות מרחוק האלה "אמורות להיכנס". וכשזה עובד הם גם עושים נקודות וגם לא מתעייפים יותר מדי. כמובן שאז עולה השאלה למה פתאום הם מחמיצים כל כך הרבה? גודל המעמד? עייפות? שוב ההגנה של הצד השני?

    ו"הצעת פתרון" לקר – האם לדעתך צריך להפריד קצת דקות של דוראנט וקרי? ואז יהיו דקות של משחק שוטף עם קרי, ומולן דקות שקרי נח, ואז אין חור בהגנה, והקבוצה הולכת יותר על דוראנט, וכמובן דקות של שניהם ביחד.

    1. לגבי השאלה של בובי עניתי לו עכשיו, מוזמן להסתכל 🙂

      לגבי הפרדת הדקות. קר דווקא שינה את הרוטציה. סטף יוצא במהלך הרבע הראשון בעוד דוראנט נשאר על המגרש וחוזר ביחד עם קליי וגרין גם בדכ בתחילת הרבע השני (כנל לגבי שלישי ורביעי). בדכ גם קצת אחרי שדוראנט חוזר קרי מקבל עוד כמה דק'של מנוחה.
      צריך לזכור שדוראנט משחק המון דק' כל עוד המשחק צמוד ולכן אי אפשר לעשות הרבה יותר מזה.
      דווקא הנוכחות של דוראנט כשקרי על המגרש יכולה לעזור מאוד כל עוד קרי מנהל את המשחק כי זה יכול לפתוח לו מצבים נוחים מאוד אם השומר שלו יעזור. פשוט צריך להוריד משמעותית את כמות הבידודים שהוא מקבל כבר בתחילת ההתקפה ולשמור את זה ל7-10 שניות אחרונות של התקפה תקועה.

  5. אחלה פוסט
    העצה הכי טובה שאני יכול לתת לד'אנטוני ולקאר היא שיחזיקו דובר עברית בסגל שיתרגם להם את ניתוחי המשחק מהופס…. 🙂

  6. תודה נמרוד מעולה.
    מסכים חלקית שקרי צריך לקחת על עצמו יותר בניהול המשחק אבל צריך להבין שהוא מוציא כל כך הרבה אנרגיה בהגנה שהוא לא יכול לשחק את המשחק הרגיל שלו בהתקפה. מה גם שהפיקנרולים בינו לבין דוראנט לא הובילו לתוצאות חיוביות, יוסטון מוכנים לזה ויודעים לעשות את הסוויצ'ים הנכונים.
    הקליפים שהעלית הם איפה שיוסטון פספסו את הטיימינג של הסוויצ'ים אבל לא היו להם כמעט פיספוסים כאלו.
    עכשיו עם הפציעה של פול כל הלחץ עבר לרוקטס.
    מקווה שדאנתוני יפתח עם מבה אמוטה ויתן עוד יותר לחץ הגנתי על גולדן סטייט ולא יכניס את גורדון ללחץ מיותר.

  7. הווריורס צריכים לחזור למשחק המסירות שלהם ועם התנועה שהם עושים ללא כדור.
    משום מה על תחילת ההתקפה הם הולכים לבידוד של אחד על אחד, ברוב הפעמים זה דוראנט ובאחרים זה קארי, וככה שיוצא שמתחילת ההתקפה נוצר מצב שארבעה שחקנים מסתכלים על שחקן אחד.
    גם במקרה של בידוד בפוסט לדוראנט הם חייבים להמשיך לנוע ולעשות תנועה כדי שההגנה תתרכז בהם, יפתח אופציות מסירה והעזרה לא תוכל לבוא בקלות. הם פשוט מוותרים על זה מהר מדי לטעמי.

    ביוסטון, זאת השיטה של דאנטוני עוד מהימים של נאש. יש לו שני מובילי כדור (הארדן ופול) שמשחקים לפי מה המצב שנוצר בפיק נ רול או בחילוף שלאחר הפיק נ רול.
    שני שחקנים שיכולים לגבור על השומר שלהם באחד על אחד (במיוחד הארדן) כאשר יש ריווח של קלעי השלוש.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט