בוסטון עלתה ל-3:2 בסדרה מול מילווקי, פילי וג"ס עלו לחצי הגמר האיזורי, סיקור משחקי יום ג' / שנאן את דובי דואו

בוקר טוב לכל קוראי הופס, שתי סדרות הוכרעו הלילה, כשג"ס ניצחה את ס"א, והסיקסרס ניצחו את ההיט. במשחק המוקדם של הערב, הסלטיקס ניצחו את הבאקס לאחר משחק מותח בגארדן, ועשו צעד ענק לעבר הבטחת מקום בחצי הגמר האיזורי. ועכשיו, קבלו את linkin park בשיר שיפתח את סיקורי היום הענק הזה, האזנה (וקריאה) מהנה.

בוסטון סלטיקס (3) 92 – מילווקי באקס (2) 87

וואו, איזה משחק קיבלו צופי הגארדן. מן העבר האחד, מגיעים להם ג'יילן בראון, אל הורפורד וטרי רוזייר. ומן הצד השני מתחרים בהם כריס מידלטון, יאניס אנדטוקמפו ואריק בלאדסו. איך זה נגמר? מיד נגלה.

ברבע הראשון דווקא מילווקי הייתה זו שלא התרגשה מהקהל של הסלטיקס ועלתה ליתרון 7-1 מוקדם. בוסטון מיד הגיבה בריצה משלה, ו-6 דק' לסיום הרבע התוצאה הייתה 13-11 לסלטיקס. שתי הקבוצות שיחקו נהדר בהגנה, אבל בוסטון התמודדה יותר טוב עם ההגנה של מילווקי מאשר שהאחרונה התמודדה עם זו של המארחים. והרבע הראשון נגמר בתוצאה 23-15 לסלטיקס.

ברבע השני ראינו את אותו הסיפור שראינו בסיום הרבע הראשון. מילווקי לא מצליחה להתמודד עם בוסטון, שעלתה כבר ליתרון 15 הפרש 3 דק' לסיום המחצית. והמשחק נראה כאחד שבדרך לגארבג' טיים אחד ארוך. מילווקי התעשתה מעט לקראת סיום הרבע, והצליחה להוריד את ההפרש בדרך ל-48-37 במחצית.

ברבע השלישי בוסטון ניסתה לגמור את המשחק כמה שיותר מהר, וכבר שלוש דק' מפתיחת הרבע ההפרש עמד על 16. מילווקי לא אמרה נואש, ועם ריצה שארכה 4 דק' צימצמה את ההפרש ל-6 בלבד לטובת הסלטיקס. אלא שאז, בוסטון התעוררה, ועם ריצה נהדרת שסגרה את הרבע קבעה תוצאה נהדרת מבחינתה לקראת הכניסה לרבע המכריע והאחרון. 72-61 לבוסטון.

אל הרבע הרביעי מילווקי הגיעה נחושה, עם מטרה אחת מול העיניים: לקחת את המשחק הזה כדי לגמור את הסדרה בבית. שלוש ורבע דקות מתחילת הרבע דאנק ענק של פארקר קבע יתרון 72-68 בלבד  לבוסטון. שתי הקבוצות ניסו לנטול/להגדיל את ההובלה ללא הצלחה. כש-2 דק' ו-23 שניות לסיום התוצאה עדיין עמדה על 81-77 בלבד לטובת בוסטון. ואז שתי הקבוצות החלו לקלוע. סל רדף סל, וקליעת עונשין רדפה קליעת עונשין. והורפורד "הרג" את המשחק עם קליעת עונשין מוצלחת שקבעה את תוצאת המשחק 1.6 שנ' לסיום. סיום המשחק: 92-87 למארחים.

את הסלטיקס הובילו לניצחון אל הורפורד וטרי רוזייר עם 22 נק' ו-14 ריב', ו-16 נק', 3 ריב' ו-6 אס בהתאמה.

אצל מילווקי מידלטון ויאניס הצטיינו עם 23 נק', 3 ריב' ו-2 אס', ו-16 נק', 10 ריב' ו-9 אס' בהתאמה.

פילדלפיה סבנטי-סיקסרס (4) 104 – מיאמי היט (1) 91 (פילדלפיה עולה לחצי הגמר האיזורי)

אלו מכם שנכנסו יותר מוקדם הבוקר ודאי כבר הספיקו לקרוא את הסיקור הענק שעידן עופר כתב לנו היישר מפילדלפיה. לאלו שלא, אכתוב בקצרה כאן ואח"כ אני ממליץ לכם לרוץ לסיקורו של עידן.

המחצית הראשונה עוד הייתה יחסית צמודה, ונראה היה שהמשחק הולך להיות אחד שמוכרע בשניותיו האחרונות. ואז הגיעה המחצית השנייה, פילי רצה, ולא השאירה הרבה סיכויים לקאמבק של ההיט. פילדלפיה עולה שלב, מיאמי חוזרת לפלורידה שטופת השמש. ואני בוטח בתהליך.

את הסיקסרס הובילו ג'יי ג'יי רדיק (27 נק'), ג'ואל אמביד (19 נק' ו-12 ריב') ובן סימונס (14 נק', 10 ריב' ו-6 אס').

את ההיט קלי אוליניק הוביל עם 18 נק', 8 ריב' 6 אס' ו-3 חט' מהספסל.

גולדן סטייט ווריירס (4) 99 – סן אנטוניו ספרס (1) 91

הווריירס משלימים ג'נטלמן סוויפ ועולים לחצי הגמר המערבי מול ניו אורלינס



כשהכל נגמר, מאנו נעמד על הקשת וזרק את הכדור הכי גבוה שאפשר, לתוך היציעים הצהובים, החוגגים. האם זיו ידידנו בפנמה צודק וזאת הייתה דרכו להגיד תודה על הכל, אהבתי את המשחק? או אולי תשמרו אותו, ניפגש בשנה הבאה? למאנו הפתרונים. בכל מקרה, הלב נצבט מהמחשבה על האפשרות שלא נצפה יותר בארגנטינאי המקריח במדים השחורים, השמאלי האולטימטיבי, צייד העטלפים, הלוחם האחרון שנשאר לעמוד מהשלישייה הגדולה, אחרי שפרקר בעיקר חורק את דרכו לסיום.

האמת, אמן שיקשיב לשלטי הuno mass ברחבי סן אנטוניו, ונזכה לעוד עונה אחת מכל מה שהאיש הנהדר הזה מביא לליגה.

וכן, לפני הרגע הזה היה גם משחק.

ואת המשחק פתחו המארחים בסערה, כמו קבוצה שרוצה לסגור עניין כאן ועכשיו, עם 0:9 מהיר תוך שלוש דקות שאותת לספרס, היי זה הבית שלנו ואתם לא רצויים כאן. באנו לנצח.

העניין הוא שבסן אנטוניו למדו לאותת כשדוראנט עדיין לא למד להבדיל בין דובדבן לאבן חצץ. הספרס לא נבהלו, החזירו מכה על מכה, הימרו על החטאות השלוש של גרין, שהגיעו, והרבע הראשון הפך לצמוד הכי שרק אפשר, כשהמארחים מציגים מה רביעיית איגי – גרין – דוראנט – תומפסון מסוגלת לעשות, היינו כולם שומרים על כולם ומאחור ג'בייל מגי מספק מטריה. בסיום הרבע 20:22. צמוד, אבל הוגן.

ברבע השני קליי תומפסון מאפס כוונות, הספרס מחטיאים בלי הכרה (15-12 בשלב מסוים ברבע) וההפרש צומח לתשע. 26:35, כשתומפסון כבר עם 15. הספרס לא ויתרו, אבל גם לא הצליחו לצמק. הרבע המרטיט מתרחש עם עלייתו באמצע הרבע של קייל אנדרסון, מה שנותן לנו הזדמנות להקשיב לטיפקס. תודו שזה בול הוא…

מחצית מעוטת נקודות מסתיימת, 38:49. תומפסון עם 17 עדיין הנשק העיקרי של הווריירס, כשלצידו דוראנט עם 8 ואיגודלה 7 מגרדים את מחייתם בקושי. גרין עם 11 ריב' אחראי על המלחמה והאסיסטים עם חמישה. 15-3 מהשלוש מסבירים דברים, 20-5 בצד של האורחים מסבירים את החלק השני.

והאמת, המחצית השנייה דומה מאוד. סל בכל צד, אלה מנסים לברוח, וההם לא נותנים, אלה רצים קצת, וההם חוזרים… מלחמה הוגנת בשני הצדדים, כשהספרס מציגים משחק של קבוצה של … האמת, אטורה מסינה. מסודר, סבלני, איטי, עם הרבה הכנסות כדור חכמות… מי יודע, אולי קיבלנו הצצה לעתיד.

ואז, חמש דקות לסיום, כשהלוח מראה 89:77 לווריירס, האורחים בשחור משנסים מותניים ועושים ניסיון אחרון. שש נקודות של אולדריג', שלשה של ברטאנס, מול החטאות ומשחק מפוזר בצד השני, ובסימן שתי הדקות לסיום זה 86:91….

גרין נוגח פנימה בנפילה, באטמן מכניס לאולדריג' עוד כדור, סל, עבירה…. 91:93 57 שניות לסיום… יש משחק!

אין משחק. דוראנט צולף מרחוק, אולדריג' מפספס את המסירה של ג'ינובילי, כדור עובר, עבירה, עונשין… דוראנט קולע, גרין קולע, הכדור לג'ינובילי, באזר, והכל נגמר. או שלא. 91:99 בסיום המשחק. הווריירס יילכו להתכונן לקראת הפליקנס, הספרס יקחו את הזמן. יש להם שפע נושאים לחשוב עליהם.

דוראנט עם 25, 5 אס' ושישה ריב' הוביל את הווריירס, כשתומפסון מסיים עם 24 וגרין עם 17 נק, 7 אס' ולא פחות מ19 ריב' במשחק ענק מתחת לסלים. 27-5 מהשלוש היו הרבה מתחת לממוצע הקבוצתי, כשדוראנט עם 8-1, תומפסון 5-1 וגרין 7-2 מובילים את המתקפה על הלוחות המסכנים.

בצד השני זה היה בעיקר אולדריג' עם 30 ו12 ריב', ומילס עם 18. ג'ינובילי עלה מהספסל עם 10 נקודות, 7 אסיסטים וחמישה ריבאונדים.

 

ביום ראשון הבאתי לכם את הכנר ההוא ברחוב כשבעצם הייתי צריך לומר "The Trouble Notes", השלישייה שמנגנת לא מעט ממופעיה דווקא ברחוב. בקליפ הבא תראו קבוצת ציפורי אדם בסלון, שמתחילים ערב נורמטיבי בסוף יום, ומידרדרים במהירות למה שנראה כמו סצינה מתוך מחזה של יוג'ין יונסקו, אל תחמיצו את "הקרנפים", או עונה טיפוסית של הניקס. צפו ותקשיבו. לא תצטערו.

 

 

לפוסט הזה יש 65 תגובות

    1. תודה על המחמאה, אבל צריך להחמיא גם לדובי שדואג לארגן את הסיקורים ושהכל ידפוק כמו שעון מדי שבוע+מסקר בעצמו.

          1. עגל ידידי, מצפה שתכיר ותוקיר את בחירתי כדרומי ביוצאי שדרות טיפקס, וtrouble notes הם חבורת רחוב נהדרת שללא ספק אני הבאתי.

  1. תודה רבה לצמד.

    ספרס – סך הכל היינו טובים מהצפוי, במשחק ובסדרה כולה. כל הכבוד לשחקנים ולצוות שהתמודדו עם נסיבות קשות ודפיציט כשרון ברור. מאנו יחזור ועל העתיד נדבר בנפרד.

    גולדן סטייט – חסרונו של קרי ניכר. גם אם נניח שתומפסון יסתדר עם הולידיי, השת"פ בין רונדו לדייויס עלול לעשות להם צרות. מקגי הסתדר עם אולדריג' לאורך חלק מהסדרה, אבל דייויס זו חיה אחרת ובכושר שיא. צפויה סדרה מצוינת.

    מיאמי – קבוצה מצוינת, מאומנת, קשוחה שמחפשת סופרסטאר. לידיעת הקורא לברון ג'יימס. הוא אפילו לא יצטרך לבקש שיביאו גם את ווייד. אם קוואי אכן יעזוב את הספרס, וככל שזה תלוי בו לאן יטרידו אותו, אני הייתי הולך על מיאמי.

    פילי – מפלצת כשרון וההוכחה שסילבר חייב לאמץ את ההצעות של מתן בעניין הטנקינג. תענוג לראות אותם ואני ממש מקווה שלא אראה קבוצה נוספת כזו בעתיד.

    בוסטון – (ויוטה, ואינדי) – התשובה של הכדורסל הקבוצתי לקונספט של הסופרטימז. מסתדרים עם מה שיש עושים את זה באופן מרשים ומעורר אהדה.

    מילווקי – בערך ההפך מבוסטון. כשרון ללא מאמן לא יקח אותך רחוק. אם זה ימשיך ככה יאניס יעשה מעשה לברון ודוראנט.

  2. סיקור מעולה, תודה רבה.
    ג״ס משייטת במוד של ״דוראנט יסדר״ (או כמו שעגל קורא לזה : תעודת ביטוח יקרה וטובה). העניין הוא, שככל שרמת היריב תעלה, גם טווח הכיסוי של הפוליסה יעלה.
    אני מתגעגע לקרי ומצפה מאוד לשובו (אחרי הכל אנחנו אוהדי כדורסל) אבל מבחינת תחרותיות ואקשן, יהיה נחמד לראות כמה משחקים של הפליקנים והלוחמים ללא קרי. יש מצב שנקבל סדרה מעולה ועוד אתגר לא קטן שיתגלגל לפתחם של קיידי, תומפסון וגרין הבלתי נלאים. קשה לאהוב את ג״ס, אי אפשר לשנוא אותם.

  3. זה לא מפתיע אותי שדורנאט חוגג על חשבון קבוצה חסרת אמונה,פצועה ובלי מאמן.

    אבל לנוכח החיסרון של קורי הייתי מצפה להרבה יותר מהספרס,
    אפילו קבוצה מוגבלת כמו מיאמי הצליחה להשאיר דם במגרש.

    אני יתן כבוד לזקנים כמו גאסול,פרקר,מאנו וגיי שכבר היו צריכים לפרוש ויעביר את האשמה לאמרקוס אלדריג' דני ומילס.

  4. תודה לך תומר ותודה ענקית למאנו ולשאר החבורה באפור שעשו הכל כדי לתת קרב, למרות שמדובר היה בקרב אבוד מראש.

    משחקים 1-3 התאפיינו בחולשה יחסית של הספרס, למרות היתרון הבלתי מעורער של הלוחמים.
    אולי זה היה המצב של פופ, אולי האווירה בחדר ההלבשה, אבל בשנה שעברה עם קארי ועם פציעה טראומטית של קאווי, הספרס עשו יותר.
    משחקים 4 ו- 5 היו כבר יותר ספריים. אין תלונות בסך הכל.

    אני מאחל לספרס להתחיל דרך חדשה:
    להיפרד בצער ובכאב ממאנו ומפופ
    קצת פחות בצער מפארקר (ומגרין)
    ואם מישהו יודע איך להיפטר מהחוזה של פאו, מוזמן להחליף את הודיני, אשף היעלמויות הנועז.

    ההפסד של הספרס העונה והירידה לראשונה אל מתחת ל- 50 הניצחונות, מסמל את תום עידן השושלת של פופ, דאנקן, מאנו ופארקר.
    אולי פארקר ומאנו עוד יישארו, אבל מדובר יהיה בקליפה ריקה של השחקנים שהם היו (וחבל מאד שזה יקרה).

    עדיין, מדובר במועדון הספורט המקצועי הטוב ביותר בעולם ב- 20 השנים האחרונות, וכאן מדובר בצומת קריטי, עד כמה תשכיל הנהלת הספרס לשמר את הערכים החזון והדרך שבזכותם הפכה הספרס למי שהיא.
    לאור ההחלטות שהיא תקבל בקשר מי שינהיג אותה: נשיא, GM, מאמן ושחקנים מובילים, ייקבע גורלה של הספרס לחזור להיות עוד קבוצה (עם הצלחות כאלו או אחרות) או לשמר את ההישג המדהים הזה.

  5. למזלה של גס,היא פגשה את הספרס. לא רק סאן אנטוניו קבוצה מוגבלת , גם הווריורס . מעט שלשות והרבה ידויי פטיש של דריימונד גרין , כשהספרס רק משוועים שהוא יזרוק לסל בכל הזדמנות. הסדרה מול הפליקנס הולכת להיות קשה קשה

    1. ניגוב פרקט של AD עם דריימונד מאד ישמח אותי אבל לצערי הלןוחמים יעלו ובקלות. הולידיי ירד למציאות של מה שהוא שווה, קליי ידאג לזה.

  6. אני בטוח שהלוחמים נשמו לרווחה כשקיבלו את הספרס בסיבוב הראשון, לחלוטין הקבוצה החלשה ביותר במערב בפלייאוף.
    עצם זה שלקחו משחק אחד מראה כמה הלוחמים חלשים כרגע.

  7. תודה סיקור נהדר חברים.
    התיאור של הרגע הזה של מאנו הוא פרייסלס. כמה מרגש שחקן אחד יכול להיות. אני כבר מתגעגע.

  8. תודה על הסיקור!
    סחתיין על פילי. חשבתי שייקח להם 6 או 7 משחקים. אבל לנצח ב-5 זה מרשים מאוד. אולי אם אמביד היה במשחק 2 זה אפילו היה נגמר בסוויפ.

    פליקנס-ווריורס תהיה אחלה סדרה!
    גם בלי קרי הווריורס פייבוריטים, אבל בלעדיו יהיה להם קשה לנצח בפחות מ-6 משחקים לדעתי.

      1. שמעון עם כל הכבוד, בתור מישהו שהעבודה שלו היא פיזיוטרפיה ושיקום פציעות ספורט, אתה מדבר שטויות. מתיחה מדרגה 2 כמו שיש לקרי זה בין ששה לשמונה שבועות בחוץ, זה פציעה חוזרת שלו מה שיכול להאריך עוד את זמן החזרה. לא הכל קונספירציה השחקנים הם אנשים אמיתיים עם פציעות אמיתיות, בטח שבזמן פליאוף ובזמן שקרוב אליו.

        1. מוש, אז ממה ששמעת על הפציעה שלו לדעתך הזמן שעבר עד כה לא מספיק בשביל לחזור מהפציעה?

  9. תודה על סיקור פיצוצי.
    לידיעת הציבור:
    מקורות יודעי דבר מוסרים שדובי ותומר ניצלו את נסיקתם ומיתוג שמם בהופס וסגרו ביניהם את הטרייד על כרמלו. הניקס ואו.קיי.סי רק חתמו על הנייר.

  10. קיירי אירווינג – ראיתי אותו על הספסל ללא שום חבישה על הרגל?
    האם הוא כבר עבר את הניתוח בהצלחה וההחלמה מתקדמת?
    האם הוא לא עבר את הניתוח, והוא ממתין לתור של קופת חולים?

    מרקוס סמארט – יש שחקנים שכשהם חוזרים מפציעה, הם מעט מפחדים.
    סמארט, על הדקה הראשונה, מזנק על הפרקט כאילו שאם האגודל תפגע בפרקט הוא ישבר.

    בראד סטיבנס – לוקח פסקי זמן שתי התקפות אחרי שכל הצופים בבית צורחים "טיים-אאוט".

    סמי אוג'יילה וגרג מונרו – כאן המאמן נתן מסר שהוא הצהרה – הראשון שומר טוב, וקיבל מקום בחמישייה לראשונה בקריירה, ומעל 30 דקות משחק. השני – בריא לגמרי, יושב עם טרנינג על הספסל ולא רואה פרקט לשנייה.

    1. ועדיין, בוסטון בלי קיירי זה צל חיוור, לא רואה אותם עוברים את הסיבוב הבא (בהנחה שעוברים את מילווקי).
      מדהים מה ניתן להוציא מחבורה לא נוצצת כשיש מאמן טוב, אבל בלי כוכב על שייקח על עצמו את הקבוצה ברגעים קשים הם לא יגיעו רחוק (דטרויט 2004 יש מעט מאוד).

      1. צודק, מבחינת הכנת הקבוצה והעמדה על המיגרש, הוא הכי טוב בביזנס.
        אבל יש לו בעיה בעמדת ניהול משחק, אחת פי כמה שאין לו שפת גוף.

  11. לערוץ הספורט – שימי ריגר והשדר שהיה איתו הם בחורים חביבים, אבל לא מחדשים שום דבר לצופה. אין צורך להביא אותם ולשים את קולם מתגבר על השידור המקורי. ולטענה שהם מיועדים לצופה הישראלי – בלאו הכי חצי מהדברים של ריגר הם באנגלית.

        1. שמחה ריגר זה אחד מהעונשים שהקב"ה הטיל עלינו.

          קשה להאמין עד כמה הוא גרוע. אינו מבין מה הוא רואה,לא מכיר את השחקנים, משמיע צרחות מטורפות ומספר על כל מיני עוזרי מאמנים מקולג'ים בשנות ה 70, שכאילו היו חברים שלו. הוא גם מכריח את הפרשן שלידו, שמבין הרבה יותר ממנו להשתתף בבדיחות קרש שלו.
          מה שמדהים הוא איך ערוץ הספורט עדיין נותן לו לחרב את השידורים בכמות כה גדולה. כנראה יש לו שם איזה חלק במניות של הערוץ והוא מכריח אותם לתת לו שידורים.
          היה צריך להתלונן עליו בפני הנ.ב.א. שהוא מרחיק קהלים מהכדורסל.

    1. אני עד לפני כמה שנים שלחתי מיילים לערוץ 5 הוט וייס שיוסיפו אופציה בשלט להשתקת השדרים הישראלים כדי שנוכל לשמוע רק את השידור באנגלית ברקע, לטובת דוברי האנגלית שגרים בישראל (רק כדי ששמחה וחבריו לא יעלבו), מעולם לא קיבלתי מענה.

      אני כבר כמה שנים עם הליג פאס נהנה לי מהשדרים והפרשנים האמריקאים. רגי מילר, ואן גנדי, ברנט בארי, כריס וובר, קווין מקהייל, כולם נהדרים.

      לפעמים שאין שידור כלל ארצי סובלים קצת משדרי הבית של קליבלנד או של בוסטון שנשמעים כמו חלק מהמגיבים פה בלייב בלוג 🙂 אבל אלה של הלוחמים למשל די ניטראליים ואותם אני מחבב..

      1. דווקא השידור המקומי האוהד נחמד הרבה פעמים.
        אצל הלייקרס, הסלטיקס, הקינגס וכמובן הניקס הם כל כך מקומיים שזה אדיר.
        טומי היינסון של הסלטיקס לא ראה עבירה של הירוקים לפחות שני עשורים.

  12. לכל הקונספירטורים למיניהם והתוכניות של הווריורס להגיע למשחק חמישי. הסדרה מול הפליקנס תיפתח בשבת – התאריך המוקדם ביותר האפשרי.

    1. גם התאריך של גמר המערב כבר נקבע, לא?
      (זה בשביל הקונספירטורים של השבועיים הקרובים)

  13. מה אמר סטיב למאנו בסיום המשחק הלילה ?

    Keep going, OK

    https://www.mercurynews.com/2018/04/25/what-steve-kerr-said-to-manu-ginobili-after-game-5/

    לגבי סטף , לפי האתרים השונים הוא ייבחן שוב ביום ו' , וייתכן שישחק בשבת בפתיחת חצי גמר המערב מול השקנאים .
    אם לא במשחק הראשון , אני צופה שהוא יחזור בשני .

    1. זה יהיה 5 שבועות. לא קצת מסוכן? הוא עלול לחזור כמו שהיה לפני שנתיים (אז הפגיעה הייתה פחות חמורה אם אני זוכר נכון).

      1. דובר מלכתחילה על 4 עד 6 שבועות . זה זמן החזרה מ-MCL דרגה 2.
        אני מניח שאם יהיה ספק הוא לא יחזור .
        בכל מקרה אני מקווה שסטיב יגביל אותו בדקות .

        1. לא חוזרים מפציעה שכזו תוך 4 שבועות.
          6 שבועות זה אופטימלי (ואופטימלי, לא פעם לא באמת מתממש).
          הוא רק השבוע התחיל להתאמן,
          מה שאומר שמשחק 3 הוא המשחק המוקדם ביותר בו הוא (אולי) יהיה מסוגל לשחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט