פריוויו טורונטו (1) – וושינגטון (8) / שנאן VS דובי

טורונטו ראפטורס / תומר שנאן

מאזן בעונה הרגילה: 23-59, שמונה ניצחונות יותר מהעונה שעברה, שנתנו לנו את המקום הראשון במזרח.

סיפור העונה: מאיפה נתחיל? שינוי בשיטת המשחק, ספסל עמוק שתרם לא מעט העונה, עונת שיא של דרוזן, ושיפור מדהים בהתקפה. כל אלו בונים את טורונטו מודל 2017-18. פתיחת עונה לא רעה בכלל והמשך עונה טוב עוד יותר, לצד ירידה קלה ביכולת לקראת סיום העונה.

הספסל של טורונטו היווה את סמל השינוי לדעתי בקבוצה. שחקנים דוגמת רייט, ואן פליט, מיילס, סיאקאם ואפילו או.ג'י הרוקי המפתיע הביאו את טורונטו למקום הראשון בזכות ולא בחסד. ונראה שרוחות של שינוי נושבות במועדון. היכולת של קייסי לשנות את שיטת המשחק של הראפטורס מבידודים אל משחק קבוצתי הכולל הרבה יותר מסירות עזר לקבוצה להיראות יותר טוב. ואיבקה תרם את חלקו בהגנה לצד פולטל שמתגלה כשחקן הגנה יותר מלגיטימי. הקבוצה סבלה במהלך העונה ממס' לא קטן של פציעות כאלה ואחרות, אך התמודדה עם כל פציעה ופציעה על הצד הטוב ביותר.

דרוזן סיפק את אחת העונות היותר טובות בקריירה שלו, ונראה שהוא סוף סוף מוכן לעשות את קפיצת המדרגה בפלייאוף. לאורי אמנם לא נתן עונת שיא אך השנה יש ציפיות אחרות ממנו שכן הצוות המסייע של טורונטו הוא מהטובים ביותר שיש בליגה. איבקה ייתן את הטון בהגנה ואת הריווח בהתקפה, ו-ולנצ'ונאס יתן כוח אש בהתקפה בדק' בהן המשחק יעמוד ויהיה איטי יותר.

היסטוריה: דובי ודאי יעדיף להתמקד ב-4:0 בין הקבוצות ב-2015. אלא שמאז טורונטו התפתחה, ופירס פרש. העונה המאזן בין הקבוצות הוא תיקו 2-2, ובכל הזמנים טורונטו מובילים על הוויזארדס בתוצאה 48-37. כשהראפטורס מנצחים ב-11 מתוך 14 המפגשים האחרונים ביניהם בעונה הסדירה.

אז למה ננצח? אם עד כאן לא שכנעתי אתכם ביכולת של טורונטו לבעוט לוושינגטון במקום בו השמש לא זורחת ולהעיף אותם חזרה לקונטיקט, אולי הפסקה הבאה תשכנע.

טורונטו היא אחת הקבוצות המאוזנות בליגה, שלמרות הירידה היחסית ביכולת לפני הפלייאוף עדיין אמורה להציג יכולת שתספיק לה לעבור את המכשפים, שסיימו במקום השמיני בלבד להזכירכם. עם כל הכבוד לוול ולביל, אין לוושינגטון את הכלים להתמודד עם העומק המטורף שלנו. כשגם בגזרת המאמנים יש נוקאאוט מוחץ לטובתנו. פורטר אולי יכול להוות איום במידה מסוימת, אך מיילס ופאוול יוכלו להתמודד איתו בצורה טובה. והשלד שלנו הרבה יותר בוגר ומוכן מזה של 2015, פיזית ומנטלית. בשנתיים האחרונות לא הפסדנו לאף קבוצה שלברון ג'יימס לא משחק בה, והשנה קיבלנו בוסט בדמות יתרון הביתיות.

דרוזן יהיה שחקן המפתח בפלייאוף בכלל ובסדרה בכלל, והשנה זו תהיה השנה שלו. נצליח לנטרל את וול בעזרת הבאת עזרה עליו כשהוא יחדור, וזריקות משלוש הן, איך נומר בעדינות, לא ממש תחום בו הוא מצטיין. את ביל נשאיר לדרוזן, שיהרוג אותו הגנתית והתקפית. וושינגטון לא תצליח להתמודד עם המשמעת הקבוצתית והלכידות שלנו, שאני בספק אם הם מכירים את המושג האחרון. וגם במקרה שוושינגטון ינסו "להפתיע" ויעלו עם הרכב גבוה/נמוך מהרגיל, יש לנו את הכלים לעצור אותם.

אני דיברתי מספיק. עכשיו הגיע הזמן לגנוב את המטאטא של המכשפים מהבירה, ולטאטא אותם בעזרתו מהזירה. כי אחרי הכל, We Are The East!

השנה זאת השנה שלנו

וושינגטון וויזארדס / דובי עופר

מאזן בעונה הרגילה: 39:43, שישה ניצחונות וארבעה מקומות פחות מהעונה שעברה, ושאלה אחת יותר:

סיפור העונהעם וזלין או בלי וזלין? כלומר ג'ון וול.

הפרנצ'ייז נותח בברך בסוף ינואר, משאיר קבוצה במאזן 22:26. התגובה? רצף מרשים של שבעה ניצחונות בתשעה משחקים עד האולסטאר, ועוד שלושה מארבעה אחריו. סה"כ ריצה פנטסטית של 10:13 ששמה את הוויזארדס במקום השלישי במזרח, עם הרבה סימני שאלה בנוגע לנחיצותו של הרכז הפצוע, ולא פחות סימני קריאה בנוגע לשאר החלקים בקבוצה. למשל, תומאס סאטורנסקי.

הצ'כי החביב אך האלמוני ראה הזדמנות ולקח אותה בשתי ידיים. טים פרייזר הוא הרכז השני של הוויזארדס? לא אם תשאלו את תומאס הקטר.. ממוצעים צנועים בתחילת העונה הפכו ללמעלה מעשר נקודות ושישה אסיסטים למשחקים כשוול לא משחק, לצד ניהול התקפה אחראי, הגנה מצוינת ואמינה (כן האח ג'ון, אנחנו מדברים אליך. הגנה עושים תמיד, לא רק כדי להוכיח נקודה) והתנהלות רגועה גם ברגעי ההכרעה של משחקים. סאטורנסקי מבין היטב ש"רכז" לא מרכז אליו את תשומת הלב והחזקת הכדור, אלא רכז הוא מנהל המשחק שתפקידו להפיק יותר מכל אחד ומהקבוצה. אי אפשר שלא לעשות את ההשוואות לוול, שלמרות ממוצעי אסיסטים שנושקים באופן קבוע לדו ספרתי, מעדיף את הכדור ביד. כמה שיותר.

תוצאת תמונה עבור ‪tomas satoransky‬‏
היי לאורי, בוא תכיר סיוט חדש

יותר כדור בידיים של וול אומר פחות כדור בידיים של שאר החברים לקבוצה. וכשהחברים לקבוצה הם אחד ממספרי שתיים הטובים בליגה,ברדלי ביל, מספר שלוש בעונת פריחה, אוטו החוזה המוגזם פורטר, ובנוסף אליהם קלי אוברה החביב ומרקיף מוריס, בואו נגיד שיש כאן חומר לקבוצה. יודעים מה, אפילו לגרוטאת הגורטאט, למהינמי ולמייק סקוט יש מה לתת. העניין הוא שכדי לעמוד באתגר שניצב בפנינו בסיבוב הראשון, צריך לעשות שימוש בכולם. הפוטנציאל של הקו האחורי וול את ביל, שעל הנייר הוא אחד הטובים בליגה, לא יתממש אם שני השוורים ימשכו כל אחד לפינה שלו. אבל לזה עוד נגיע.

בואו נגיד עוד כמה מילים על העונה לפני שנעבור לפגוש את המתמודדת השנייה על הפרקט. האמת, שתי מילים יספיקו.

רולר קוסטר.

תציצו בגרף המשחקים של וושינגטון בעונה הסדירה, תראו גל כמעט קבוע. הוא עולה, הוא יורד, הוא עולה, הוא יורד… הוא מקום שלישי… מקום שישי, מקום רביעי… ובסוף שמיני. שורה תחתונה, כרגע הוויזארדס למטה. אם נמשיך את הגל בהתאם למה שראינו במהלך העונה, השלב הבא יהיה עלייה. יקרה או לא? תלוי. במה? בואו נדבר על ההמשך.

היסטוריה: צודק ידידי הצעיר והמוכשר. 2015 תופיע בנאומי פתיחת הסדרה של סקוטי ברוקס, מאמן שכבר ראה דבר ושניים בפלייאוף. כי הסוויפ מאז, כששתי הקבוצות עם סגלים דומים להיום, יהיה הקו המנחה שלנו. עשינו את זה אז, נעשה את זה גם היום.

למה הוויזארדס ייקחו את הסדרה: קודם כל, אנחנו קבוצה יותר טובה. כן, מקום שמונה וזה קצת נשמע כמו העכבר ששאג, אבל זאת האמת לאמיתה. וול וביל, כבר כתבתי, הם שניים לשום קו אחורי בליגה, מבחינת הפוטנציאל. חודשיים היעדרות של וול דחפו את הגארד שלצידו קדימה, למרכז הבמה, המקום שאותו תמיד לעצמו. ויודעים מה, ברדלי ביל עמד באתגר. אנחנו מדברים על הובלת כור, הגנה, וכמובן יכולת ייצור נקודות שתמיד הייתה שם.

ומה נגיד על סטארונסקי? ואוטו פורטר שהפך בשקט בשקט לרובין של באטמן ביל? בקיצור, בהיעדרו של הכוכב  התגבשו הוויזארדס ליחידה מלוכדת, עמוסת כישרון ועמוקת ספסל. קלי אוברה, מייק סקוט, סטארונסקי, ג'ודי מיקס ומהינמי הם אולי לא הספסל הנוצץ ביותר בליגה (כן, נרשמתי לתחרות האנדרסטייטמנט של אפריל) אבל עשרים דקות יציבות של מנוחה הם יכולים גם יכולים לספק. וזה רק הפלוסים בצד שלנו. היתרון הגדול שלנו נמצא בצד השני. יתרונות ליתר דיוק. שלושה.

תהפכו את זה איך שתרצו. תגידו לאורי בוגר, ודרוזן פורץ, ופולישוק מפתיע וסיאקאם ואנונובי ויש להם אפילו קונגולזי שפעם היה איבלוקה. אבל יש להם שלושה חסרונות שיתנפצו חזק לפרצוף הקנדי המאוס – אין להם אופי, ואין להם ביצים.

כי העונה הסדירה המצוינת של הראפטורס לא הצמיחה קבוצה עם זהות, אלא אוסף מקרי שהתגבש בצורה לא מוסברת לקבוצה. וכשאין באמת סיבה להתגבש סביבה, העסק מתפרק תחת לחץ. ואם יש קבוצה שיכולה להפעיל את הלחץ הזה זאת הוויזארדס. ואז יסתבר שלקנדים חסרות גם ביצים. אמרתם אטלנטה? אני כן.

כמובן שיש לנו גם בעיות. אוטו פורטר בספק לתחילת הסדרה בגלל הרגל המסובבת ומייק ג'יימס סובל מסימפטומים של זעזוע מוח ויתכן שיצטרף באיחור. ועדיין, כל מה שאנחנו צריכים זה משחק חוץ גנוב אחד מהשניים הראשונים והביצים הקנדיות הקטנטנות יתחילו לשקשק במקומן. וכשזה יקרה, המכשפים יהיו שם כדי לנשוך.

The Wizards maxed out Bradley Beal, Otto Porter and John Wall. Now it's up to them to take Washington to great new heights. (Getty)

לפוסט הזה יש 39 תגובות

  1. יש לוושינגטון יכולת להפציע אבל טורונטו פשוט טובה יותר
    דוגמא לקבוצות שהיו פחות או יותר שוות ב 2015 ועכשיו 3 שנים אחרי הן לא באותה רמה.
    סדרה מסקרנת בעיקר כי מרגיש שטורנטו הגיעה לפיק מוקדם יותר
    וול וביל מול לאורי ודרוזן זה מאוד שקול
    הספסל של טורונטו זה נוק אאוט
    תודה רבה דובי ותומר על דו קרב מהסרטים

  2. כתבתם משובח. שניכם. מאוד אהבתי לקרוא. דובי העלה כמה נקודות מעניינות, אבל הכימיה בוושינגטון נראית בעייתית בזמן האחרון והם דשדשו בחודש האחרון של העונה. וול חוזר לעצמו וביל אחלה, אבל השחקנים מסביב לא מרשימים. אני לא בטוח שהם עליונים על לאורי ודרוזן בכושר של האחרון.

    אנונבי יעצור את פורטר, הספסל של הראפטורס חזק בהרבה והוויזארדס משחקים גם הם עם סנטר מסורתי כמעט כל המשחק, מה שרק יקל על טורונטו. הם לא רגילים לסמול בול (מייק סקוט סנטר ליד אובורה ופורטר), למרות שזה הרכב חביב מאוד. לכן אני חושב שוושינגטון תיקח את המשחק הראשון וטורונטו את ה-4 אחריו בדרך להדחה בסיבוב השני של הקונפרנס.

  3. דובי, כל הכבוד על הניסיון אבל הלחץ מלכד את מי שמוכן להתלכד (טורנטו), ויפרק את מי שממזמן רק מוחזק בטלאי (וושינגטון)…

  4. חייב להתוודות שקשה לי להאמין בניצחון של המכשפים. הסיבה העיקרית היא האופי המחורבן של וול וחוסר הרצון שלו לשחרר מצד אחד ולראות מישהו אחר מככב לידו מצד שני.
    חבל, כי היו העונה חלקים שוושינגטון, בלעדיו, נראו מצוין.

  5. אחלה פוסט של ה-MVP ורוקי השנה.

    אבל שנון ככל שדובי יוכול להיות, זה לא –
    א. יעזור לוויזארדס לנצח את הסדרה.
    ב. יהפוך את המשפט "העונה הסדירה המצוינת של הראפטורס לא הצמיחה קבוצה עם זהות, אלא אוסף מקרי שהתגבש בצורה לא מוסברת לקבוצה" לנכון.

    טורונטו רצים עם אותו מאמן, ועם אותו בסיס של שחקנים, כבר כמה שנים. הם בכל שנה מוסיפים עוד חלקים לקבוצה, ובעזרת ניהול מצוין שעזר להם לבנות את הספסל מס' 1 בליגה, הם הפכו לקבוצה הכי חזקה במזרח.
    בנוסף –
    נעזוב לרגע את העובדה שיש להם את המאזן השני בטיבו בליגה, ואת הפרש הסלים המתואם (כזה שמתחשב בחוזק היריבות) השני בגובהו בליגה,
    צריך לקחת בחשבון שיש להם את מאזן הבית הטוב בליגה (יחד עם יוסטון).
    הם הפסידו העונה רק 7 משחקי בית. לחשוב שדווקא וושינגטון יצליחו לגנוב מהם את הביתיות?
    זו אופטימיות מוגזמת.

      1. העונה, בטורונטו, ראינו את הראפטורס מפסידים רק 7 פעמים,
        שזה כאמור פחות מכל קבוצה אחרת בליגה (חוץ מיוסטון להם מאזן בית זהה לטורונטו).

        אבל יותר מכך –
        ההפרש הממוצע של הפסדי הבית של טורונטו הוא הנמוך בליגה (5.6 הפרש),
        שזה מראה עד כמה קשה לנצח אותם.
        (ההפרש הממוצע של ניצחונות הבית הוא 13.7 נק')

        1. ואחרי שהגבתי עם אחת התגובות המשמימות שיצא לי לכתוב לאחרונה,
          אני חש צורך להבהיר שהציניות שבתגובה הובנה. . .

  6. ראשית אפצח בכך שאני מעדיף הפתעות ופה יש פוטנציאל
    שנית אלמלא האופי והמסורת המפוקפקים של הראפטורס אף אחד לא היה מעלה על דעתו לתת לוושינגטון סיכוי

    שלישית דווקא בגלל כל אלה – לוושינגטון יש את המפתחות לכספת של הקנדים והם ורק הם יחליטו אם להשתמש במפתחות האלו.

    טורונטו לא יפתיעו וישחקו את המשחק שלהם. אם וושינגטון יתאגדו לטובת האינטרס המשותף ( ורק לשם הפלייאוף – יש להם כזה ) אז הם יכולים לעקוץ ובגדול.

    בשורה התחתונה אני חושב על טורונטו ב 7

  7. מעולה ! וושינגטון ללא ספק קבוצה נפיצה שיכולה להפתיע אבל כמו שזה נראה עכשיו, זה פשוט לא הולך לקרות.

  8. שוב סדרה שמעלה את עניין הכשרון בפלייאוף- הוויזארדס לא נופלים מבחינת כשרון מהראפטורס.
    ושוב אנחנו רואים קבוצה שנתנה עונה סדירה מעולה, עמוקה עם מאמן ושיטה וספסל נהדר מול קבוצה בבלאגן שלא ברור עם הכוכב יותר מזיק או עוזר ואיך כל זה יתחבר בפלייאוף.

    כל הלחץ על טורונטו, זה שלהם להפסיד. הוויזארדס אחרי עונה מאכזבת ומלאת פציעות יכולים רק להוכיח ואנחנו מכירים את המסורת של הראפטורס והמשחק הראשון בסדרה והפסד באחד מ2 המשחקים הראשונים יעלה משמעותית את מפלס הלחץ אצלם ואת מד הביטחון של הוויזארדס, ואם זה קורה זה יכול ללכת לכל כיוון לדעתי.

    יהיה מעניין המאצ' אפים- הראפטורס אוהבים לשחק עם גבוהים קלאסיים, כשגם JV וגם פולטל נותנים תפוקה נהדרת. מצד שני גם הוויזארדס משחקים עם גורטאט ומהינמי וכאן לדעתי ברוקס יצטרך לשנות.

    חמישייה של וול\סטורנסקי, ביל, פורטר, אוברה ומוריס\סקוט שווה נסיון , אם היא תצליח לרוץ יותר ולתקוף את הגבוה של הראפטורס בפיק&רול (משימה לא קלה מול פולטל) זה יכול להכריח את קייסי לשנות חמישיות ואולי להוציא קצת את הראפטורס מאיזון.
    מצד הראפטורס במקרה כזה הייתי רוצה לראות כדורים הולכים פנימה לJV שיטחן בפוסט , ישיג נקודות קלות ויכריח דווקא את ברוקס להחזיר את הסנטר.

    בשורה התחתונה זאת הזדמנות מצויינת מצד הראפטורס להצהיר שהם for real, נצחון מרשים ב4-5 משחקים יכול לפתח תקווה לקראת הסדרה הצפויה מול הקאבס, הסתבכות כאן וכבר לברון יכין את המטאטא בחצי הגמר

  9. השנה טורונטו פשוט יותר טובים. גם אם וושינגטון יעלו הילוך כמו תמיד בפלייאוף השנה הפערים יותר מדי גדולים. טורונטו ב5.

  10. וושינגטון בשישה. וול וביל יאזנו את לאורי ודרוזדן ואם כל הכבוד לספסל הצעיר בפלייאוף כשחקני רוטציה משמעותיים הם עוד לא היו.
    טורנטו שוב תקרוס מול הפיל שבחדר והיא היכולת.שלה להיות רלוונטית בפלייאוף. תומאס הקטר ופורטר יכולים להפוך לשוברי שוויון

  11. תודה לכותבים. טורונטו השנה זה הדבר האמיתי – כפי שגיא אמר – עשו הכל נכון והכוכבים שלהם מבושלים היטב. אני מת על הוויזארדז כי הם מזכירים את אוק סיטי (וול, ביל, ברוקס, כישרון, חירות, שוק הכרמל) אבל לצערי לא רואה אותם עוברים. שלא לצערי, אני בונה על טורונטו שתצא מהמזרח ומאמין בכוחם להדיח את הלברונים.

  12. וושינגטון קבוצה ש-י-כ-ו- ל-ה להיות טובה מטורונטו מבחינת שחקן מול שחקן. אהל אולי עם מאמן אחר. טורונטו תמשיך לסיבוב השני

  13. וושינגטון אכזבה גדולה מבחינתי,ציפיתי מהם להיות במקום של טורונטו לפחות.

    ג'ו וול עדיין לא הוכיח שהוא כוכב גדול.

    1. להפך. הוא הוכיח שיש לו כישרון, אבל לא אופי מתאים. לקח מהמנהיגות רק את הארוגנטיות העצבנית והאגוצנטרית

  14. סדרה משוגעת.
    הסיכוי שטורנטו תעיף בסוויפ את וושינגטון זהה לסיכוי שוושינגטון ינצחו 4-3

    אם וושינגטון באים מרוכזים זו סדרה צמודה

  15. תודה רבה!

    אחת הסדרות הבודדות השנה שאני רואה סיכוי גבוה שיסתיימו בסוויפ (יוסטון-מיני אולי השנייה)

  16. פריוויו מעולה ! לוושינגטון יש את הכלים להעיף את טורונטו אבל למאמן שלה אין את היכולת להפעיל אותם ובנוסף הכימיה בוושינגטון לא טובה וזאת בלשון המעטה בקיצור טורונטו בשישה משחקים

  17. תודה רבה על הטור המצוין.

    וושינגטון יחד עם מילווקי אולי הקבוצות הכי מוכשרות במזרח אבל עם מאמנים שלא יודעים לגרד את הפוטנציאל הזה.
    הסדרה הכי חד צדדית עם סיכוי לסוויפ

כתיבת תגובה

סגירת תפריט